לכאו' יש לעיין דהרי יצחק אבינו אמר לישמעאל שמוכן להקריב את כל גופו להשי"ת, וא"כ למה שיתנגד, ועוד דהרי יצחק אבינו אמר לאביו שיקשור אותו בשביל שלא יפסל לקרבן.
נכון, אבל שעת המבחן האמיתית היא ברגע הנסיון הקשה, ובזה גבורתו של יצחק אבינו.
אי גופא, מה שלא התנגד וביקש שלא יזוז, מוכח כה נסיון היה לו, ועמד בזה.
אמת!
אומרים שבשעת הנסיון לוקחים מהאדם את כל מדריגותיו, אולי ביצחק התבטא ביתר שאת.
ליצחק לא היה 'ניסיונות' זה היה לאברהם אבינו אבי האומה ליצחק היה דברים אחרים לא ניסיונות היו לו ניסיונות פרטיים אבל לא עשרה ניסיונות שבהם הוא סלל דרך לבניו כמו אברהם אבינו.
יש להוסיף למה שכתבת - אוי"ל ע"פ מה שהרבי מבאר על המעלה של הניסיון העקידה לעומת הניסיון באור כשדים - שלמה דווקא בניסיון העקידה אמרו שאם א"א לא יעבור אותו יאמרו אין ממש בראשונים - וביאר הרבי כי עיקר המעלה והעניין של המס"נ היא משום - מס"נ אמיתית - ללא כל סיבות חיצוניות ובניסיון של אור כשדים היה סיבה חיצונית - הפירסום שהיה בסביבה, משא"כ בניסיון העקידה - אם באמת היה יצחק אבינו נעקד - אף אחד לא היה יודע מזה בעולם - חוץ משרה וממילא זוהי המעלה של ניסיון העקידה - ולפי"ז אוי"ל גם כאן - מצד אחד אף אחד לא היה יודע שא"א עקד ילד - וזה בהחלט ניסיון גדול מאוד, ומצד שני גם עבור יצחק - אף אחד לא היה יודע שהוא הוקרב - וממילא מצידו הניסיון היה הרבה יותר חזק - שלמרות שהיה נעקד אף אחד לא היה יודע מזה ולא היה "יוצא" לו מזה שום דבר. - בעצם: בעיקרון - מהצד של א"א גם אם בפועל לא היה מזה קידוש ה' - יכל בעיקרון א"א לספר את זה לאנשים על גדולתו - וזה היה מפחית ממנו במידה מסויימת את הכאב והצער על בנו, משא"כ מהצד של יצחק אבינו - שהבין שאם באמת הוא הולך להיות מוקרב - אף אחד לא ידע מזה וגם הוא לא ידע אם אביו יספר את זה למישהו בעתיד - אז הוא ידע באמת שאם הוא ימסור את נפשו כאן - לא ישאר מזה כלום בעתיד, (ושוב מצידו של א"א לא הייתה את הדאגה הזו כי א"א כן יכל לספר ע"ז למישהו) - וממילא נקראת העקידה על שמו - "עקידת יצחק" כי הניסיון היה יותר קשה של יצחק אבינו עצמו.
לכאו' ברור שאתה צודק.
על מה נאמר מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח?
אין זה בזכות העקידה, אלא מזכירים מקומות שהבורא ענה לרצונם של אבותינו (כמו שביעקב זה לא בזכות בת קל, ובאבותינו על ים סוף זה לא בזכות ים סוף)
ומה נענה יצחק בעקידה?
מה יצחק התפלל באותם רגעים? מן הסתם שיזכה להיות עולה תמימה לש''ש ללא מחשבות פיגול וכהקדמתו המופלאה של בנו של ר' אלחנן הי''ד לקובץ שיעורים.. ואכן נתקבלה תפילתו שאפרו צבור ומונח ע''ג המזבח כאילו נעקד בפועל ממש.
כי מי שהיה אמור לההירג בעקידה זה יצחק לא אברהם מה הראיה משם? אדרבא משה הזכיר את הזכות של ההריגה לא את הזכות של העקידה עצמו מעשה העקידה עצמו כמש"כ לעיל קורי ע"ש של יצחק - זכותיה שיצחק עקידא אבל בר,ה מתפללים 'זכור לנו וכו' ותראה פניך עקידה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו ע"ג המזבח וגו'
