ממגד שמים

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,036
תודות
3,218
נקודות
308
שאלה קצת שולית.
ובכל זאת,
בגמ' גיטין פו:
שאל ר' יעקב את רב הונא האם הלכה כר' אלעזר בשטרות,
לא הספיק רב הונא לענות ונח נפשיה
ואז אמר רבה בריה דרב הונא, הכי אמר אבא הלכה כוותי' בגיטין ולא בשאר שטרות
וק"ק הא אבל אסור בת"ת,
אולי נק' להוט אחריה, כבירושלמי מו"ק
ואולי השיב אחרי השבעה.
מרגיש קצת מוזר עם השאלה ועדיין מעניין מה התי'
 
להורות הלכה למעשה אינו מותר גם כן? (כמו מרחץ וכדו')
 
להורות הלכה למעשה אינו מותר גם כן? (כמו מרחץ וכדו')
באמת יל"ע אי במרחץ יש אפשרות שאחרים מבחוץ יכולים להורותו ההלכה- ויודע שיכולים לאמר ויגידו לו.
האם אעפ"כ מותר לו? [-כעין דחויה והותרה]
עכ"פ לגבי ההלכה כר' אלעזר בגיטין מסתבר שהיו בדור עוד שיכלו להורות וצ"ת.
 
הוא היה מגדולי הדור והיה מתלמידיו הקרובים של רב
וחכם שצריכים לו להורות הלכה מותר לו לענות.
ילה"ס אי שרי בכל עניין, ואפילו שחבריו קיימים- רב נחמן ורב חסדא . או לא.
 
שאלה קצת שולית.
ובכל זאת,
בגמ' גיטין פו:
שאל ר' יעקב את רב הונא האם הלכה כר' אלעזר בשטרות,
לא הספיק רב הונא לענות ונח נפשיה
ואז אמר רבה בריה דרב הונא, הכי אמר אבא הלכה כוותי' בגיטין ולא בשאר שטרות
וק"ק הא אבל אסור בת"ת,
אולי נק' להוט אחריה, כבירושלמי מו"ק
ואולי השיב אחרי השבעה.
מרגיש קצת מוזר עם השאלה ועדיין מעניין מה התי'
להורות הלכה למעשה אינו מותר גם כן? (כמו מרחץ וכדו')
הוא היה מגדולי הדור והיה מתלמידיו הקרובים של רב
וחכם שצריכים לו להורות הלכה מותר לו לענות.
רמ"א (יו"ד סי' שפד ס"א):
ויכול לפסוק איסור והיתר ליחיד השואל אותו, אם אין אחר אלא הוא וצריכין לו, אבל אסור לומר הלכה לתלמידיו. וכן נוהגין, אף על פי שיש מקילין.
 
שאל ר' יעקב את רב הונא האם הלכה כר' אלעזר בשטרות,
לא הספיק רב הונא לענות ונח נפשיה
ואז אמר רבה בריה דרב הונא, הכי אמר אבא הלכה כוותי' בגיטין ולא בשאר שטרות​
לא מצאתי מעשה כזה בגיטין שם, אלא כך מובא שם
"שלח ליה ר' אבא בר זבדא למרי בר מר בעי מיניה מרב הונא הלכה כר' אלעזר בגיטין או אין הלכה אדהכי נח נפשיה דרב הונא אמר ליה רבה בריה הכי אמר אבא משמיה דרב הלכה כר' אלעזר בגיטין"

הרי שלא מוזכר שם ששאל את רב הונא, אלא שהתבקש מרי בר מר לשאול הלכה מרב הונא ולא הספיק עד ש'נח נפשיה'.
והיות שכך, הרי אין שום סיבה להניח שהיה זה כמין ימא לטיגני בשבוע הראשון שלאחר פטירת רב הונא.​

ורק אציין, שעל פי המעשה כפי שתואר, הרי שהיה רבה בריה דרב הונא אונן בשעה שהשיב, ולא אבל. ויש חילוק בין דין האבל לדין האונן.. וצל"ע בדין האונן בתלמוד תורה, ואין הספרים תחת ידי כעת.​
 
ורק אציין, שעל פי המעשה כפי שתואר, הרי שהיה רבה בריה דרב הונא אונן בשעה שהשיב, ולא אבל. ויש חילוק בין דין האבל לדין האונן.. וצל"ע בדין האונן בתלמוד תורה, ואין הספרים תחת ידי כעת.
שוב מצאתי באחד מספרי זמננו שנקט בפשיטות שאונן אסור בתלמוד תורה.
והביא שם בהערה שנחלקו הרמב"ם והרמב"ן האם אונן אסור בדברים שאבל אסור בהם, ופסק השו"ע כדעת הרמב"ן.
ואמנם בשו"ע בדיני האונן לא הזכיר בפירוש איסור בתלמוד תורה, ושמא סמך על מה שנוהג באבל, וצ"ע במקור הדברים.
 
שוב מצאתי באחד מספרי זמננו שנקט בפשיטות שאונן אסור בתלמוד תורה.
והביא שם בהערה שנחלקו הרמב"ם והרמב"ן האם אונן אסור בדברים שאבל אסור בהם, ופסק השו"ע כדעת הרמב"ן.
ואמנם בשו"ע בדיני האונן לא הזכיר בפירוש איסור בתלמוד תורה, ושמא סמך על מה שנוהג באבל, וצ"ע במקור הדברים.
אונן חמור טפי.
יהי רצון שלא תדע למעשה .
כתבתי בתור אפשרות שהיה לאחר השבעה, אבל ריהטת הגמ' נראה שאפילו מיד השיבו, וטפי נראה שהלכה פסוקה אין בה עניין דמשמחי לב [-ובירושלמי מו"ק מייתי כמה וכמה אופנים של היתר ללמוד תורה לאבל באופן שאינו שמח מזה וצ"ע]
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓