א. מרן הגרא"ו וסרמן זצ"ל (בביאור אגדות על דרך הפשט) פירש דהח"ח קאי על מעשה ממש, דהיינו לעבור את הגבול לרוסיה או שיעמדו גדולי הדור בפרהסיה כנגד המלכות, אע"ג דפשיטא להו דיתיהרגו ע"ז. וס"ל דעצם המסירות נפש וקידוש השם דגדולי הדור הוי מעורר רחמי שמיא ומבטל הגזירה בדרך נס, כדאשכחן בימי החשמונאים.
ב. ואילו הגרי"ב שרייבר שליט"א (בן חיה רויזיא לרפו"ש) נקט בדרך אחרת, דודאי לא נתכוון הח"ח למלחמה בכלי זין או להפגנות ועימות דאלימות כנגד הצבא האדום. אלא כוונתו דלא ירדו למחתרת כלל, דאילו יהודי רוסיה ורבניהם הוו ממשיכים בלימוד התורה ובקיום המצוות בגלוי ובפרהסיה בלא מורא ובלא שום פשרה, לא הוה מצי השלטון לשבור את רוחם והוו מנצחים במערכה.