{וכמדומה שבמעשה שמביא בן הרמב"ם שא' שאל את אביו שאין לו על מה להתודות וכו' מצוין שם על עשיית מצוות במיעוט כוונה וכו'}
איני יכול לצרף קבצים אשמח אם מישהוא יעלה את הציטוט
הובא לעיל בשם חסדי אבות להרב חיד"א ז"ל
מתוך 'ליקוטים' למסכת אבות, שבהוצאת זכר חנוך (פרק ב משנה ח).
ושמעתי מפי הרב הגדול מרן מהר"ר אברהם סכנדרי ששמע מפי סופרים איש מפי איש מפי הרמב"ם שאדם גדול לא היה רוצה לקרות וידוי כי יודע בעצמו שלא עשה דבר עבירה ולמה ידבר שקרים לפניו והוא חותמו אמת, והשיבו הרמב"ם אלו ידעת אתה הנלבב כמה חומר עבודת השם יתעלה וכמה צריך לעבוד את האלוה הזה והיית מקיף העבודה הראויה והמוכרחת לאדון הזה היית יודע בודאי שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוידוי ועוד נוסף כהנה וכהנה וכל אדם נידון לפי גודל חכמתו שהרי מצינו שדוד המלך ע"ה נכתב עליו עון א"א והיא היתה מגורשת מאוריה ועון הריגתו אף כי היה חייב מיתה ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין מחתרת וכן כל כיוצא בזה לפי מה שהוא אדם כן משפטו ושאתו ואף על דבר זה שדברת עתיד אתה ליתן את הדין עכ"ל. ומאוד יחרד האיש וילפת ובמסתרים תבכה נפשו בהגלות נגלות אמרי קדוש אבי התעודה הרמב"ם הללו כי אש יצאה מחשבו"ן אז יכנע לבבו ובמרירות יאנח לבקש רחמי שמים הרחמים והסליחות כי אל רחום הוא (חסדי אבות)
לב דוד להרב חיד"א ז"ל פרק י"ב
אחי ראה גם ראה מה שמצאתי במכתב כמהר"ח סרגוסי מבני בניו של הגאון הקדוש מהר"ר יוסף סרגוסי רבו של הגאון הרדב"ז יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו, וז"ל: שמעתי מהרב הגדול מרן כמהר"ר אברהם סכנדרי ששמע מפי סופרים איש מפי איש הרמב"ם, שאדם גדול אחד לא היה רוצה לקרות וידוי יה"כ, כי ידע בעצמו שלא עשה דבר עבירה, ולמה ידבר שקרים לפניו ית' והוא חותמו אמת, והשיבו הרמב"ם אלו ידעת אתה הנלבב כמה חומר עבודת ה' יתעלה וכמה צריך לעבוד האלוה הזה והיית מקיף העבודה הראויה והמוכרחת לאדון הזה, היית יודע בודאי שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוידוי, ועוד נוסף כהנה וכהנה, וכל אדם נדון לפי גודל חכמתו, שהרי מצינו שדוד הע"ה נכתב עליו עון א"א והיא היתה מגורשת מאוריה, ועון הריגתו אף כי היה חייב מיתה, ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין מחתרת, וכן כל כיוצא בזה לפי מה שהוא האדם כן משפטו ושאתו, ואף על דבר זה שדברת עתיד אתה ליתן את הדין. עכ"ל.
מדבר קדמות להרב חיד"א ז"ל מערכת ו' אות י"א
חסיד אחד אמר להרמב"ם שלא היה רוצה להתודות ביה"כ כסדר הוידוי המסודר, שהוא יודע שלא חטא באלה, ואין לדבר שקר לפני המלך, והשיבו הרמב"ם אלו ידעת אתה הנלבב כמה חומר עבודת ה' יתעלה, וכמה צריך לעבוד האלוה הזה, והיית מקיף העבודה הראויה והמוכרחת לאדון הזה, היית יודע בודאי שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוידוי, ועוד נוסף כהנה וכהנה, וכל אדם נדון לפי גודל חכמתו, שהרי מצינו שדוד ע"ה נכתב עליו עון אשת איש, והיא היתה מגורשת מאוריה, ועון הריגתו אף כי היה חייב מיתה, ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין רודף מדין מחתרת, וכל כיוצא בזה לפי מה שהוא האדם כן משפטו ושאתו, ואף על דבר זה שדברת עתיד אתה ליתן את הדין. עד כאן.
אמרי קדוש זה מצאתי בכתיבת יד מכהר"ר חיים סאראגוסי ז"ל, מבני בניו של הגאון הקדוש מהר"ר יוסף סאראגוסי זצ"ל בעל הנס, וכמהר"ח הנז' שמע מהרב הגדול מהר"ר אברהם סכנדרי זלל"ה ששמע מפי סופרים איש מפי איש מפי הרמב"ם זצ"ל.
וכל דבריו חיים וקיימים, ובזה יובנו כמה ענינים קשים שמצינו במאמרי רז"ל ובדברי רבינו האר"י זצ"ל, ודרך כלל למדונו רז"ל ואמרו שהקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה, וכמה כלול במלות קצרות אלו, והטעם הוא פשוט שלתוקף זהר בהירות עליונות נשמתם אפי' פגם כל שהוא עושה רושם וטעון ליבון.
אכן בענין הוידוי, רבינו האר"י זצ"ל כתב שהוא מתודה עליו ועל כל בני ביתו ועל כל שהוא משרשי נר"ן שלו, ועוד כי כל ישראל ערבים והוא נענש על מה שחטא חבירו בסוד כל ישראל ערבים זה לזה כי כל ישראל הם גוף אחד ולכן הוידוי לשון רבים.