רבי אברהם בן אברהם היה אחד מגרי הצדק הנודעים בהיסטוריה היהודית. שמו הלועזי בצירוף תואר האצולה שלו – "גרף פוטוצקי" (Graf Potocki) – הפך למושג בפי יהודי פולין. העובדות ההיסטוריות אודות חייו אינן ברורות.
אברהם בן אברהם נולד לקראת סוף המאה החמישית לאלף השישי בעיר וילנה שבליטא, שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, כוולנטין פוטוצקי. משפחת פוטוצקי הייתה משפחת אצולה פולנית עשירה ומפורסמת. בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז פקד בית מרזח שהיה בבעלות יהודי זקן שהיה מנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה, ודרכו התוודע ליהדות וחש צורך להתחבר אליה. למרות האיסור בחוק הפולני על המרת דת מנצרות ליהדות, שהעונש על הפרתו היה מוות, התגייר פוטוצקי, ומאז נקרא, כמו גרים אחרים, "אברהם בן אברהם" (על שם אברהם אבינו, שהיה הראשון שעבר מעבודה זרה לעבודת ה', כשם שהגר עובר מאמונה אחרת אל היהדות).
הגרף פוטוצקי האב שוכנע שבנו מת, ולכן לא חיפש אחריו. לאחר גיורו באמסטרדם חזר לווילנה, ולאחר מכן לעיירה איליה הסמוכה, כדי שלא תתגלה זהותו. כעבור פרק זמן הגיעה השמועה על גיורו למשפחתו, והיא פתחה בחיפושים אחריו כדי להחזירו לחיק הנצרות.
עקב הלשנה של יהודי בעיירה שהסתכסך עמו, נתפס אברהם, נחקר ועונה קשות. הוא הודה מיד כי הנו גר ולא הסכים לחזור בו למרות המחילה, העושר והכבוד המובטח לו אם יכיר בדת הנוצרית. עד הרגעים האחרונים לפני עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו ללא הצלחה. אימו הצליחה להשיג אישור מהקיסר להשאירו בחיים, אלא שהכמרים הקדימו אותה ביום אחד והעלוהו על המוקד יום לפני בוא האישור.
לפי האגדה הציע לו הגאון מווילנה להצילו על ידי הזכרת שמות קדושים, כלומר שימוש בקבלה מעשית, אך הוא סירב מתוך רצון לקדש שם שמיים.
רבי אברהם הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה בז' בסיוון תק"ט, יום טוב שני של חג השבועות. הוא קפץ אל האש הבוערת בזעקת "שמע ישראל". הכנסייה הנוצרית, שראתה באירוע ביזיון עבורה, אסרה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אליעזר שישקעס, אחד מיהודי הקהילה, ניתן חלק מאפרו לקבורה בבית העלמין היהודי שם. טרם פטירתו, ביקש הגאון מווילנה להיקבר ליד קברו של רבי אברהם בן אברהם.
מקום קברו התקדש בעיני יהודי וילנא ורבים היו עולים להשתטח על קברו. מעל מקום הקבר צמח עץ רב ענפים, שנדמה לרבים כדמות אדם הפורש זרועותיו להגן על הקבר, ויהודים ונוצרים רבים נהרו לחזות בו. במלחמת העולם הראשונה הצליחו חיילי הצבא הגרמני לגדוע חלק מן העץ. העץ יבש בשנת תרפ"ה בערך, ובשנת תרפ"ז הקימה "הצדקה הגדולה" של קהילת וילנה אוהל על קברו וגדר ברזל לשימור שרידי העץ. על דופן האוהל הוטבע על טבלה הנוסח: "ציון גר צדק, לנפש יקרה זכה וטהורה, הקדוש אברהם בן אברהם זצ"ל. קידש השם ברבים, ב' שבועות ה'תק"ט".
בשנת תש"ז הורתה הממשלה הקומוניסטית לפנות את בית העלמין הישן בוילנה להקמת איצטדיון. בפועל הועברו רק שבעה קברים לבית העלמין החדש, ביניהם קבר הגר"א וגר הצדק. בשער האוהל כיום חרות על טבלה: "כאן גנוז רבם של ישראל, הגאון רבינו אליהו זצוקללה"ה מוילנא ומשפחתו, ואפרו של הגר צדק הי"ד".
forum-otzar-hatorah.co.il