שיהא תכלת מצוי - מי אמר שזה בגלות? אולי בביאת המשיח?

לא הבנתי מה אתה אומר.
המהרי"ל אומר שכיון שהסמ"ג (וכן כל הראשונים בספרי ההלכה שנמשכים אחר הרמב"ם) כתבו סימנים, אפשר בקל לעשות תכלת.
כלומר, אם יבוא אחד ויחפש על פי הסימנים האלו של הרמב"ם והסמ"ג, וזה סימנים שאפשר על ידם לברר מציאות החלזון, וימצא מין אחד שעונה על הסימנים האלו, אז אפשר יהיה לחדש את התכלת, ולא רק מצד ספק, אלא להתיר שעטנז בציצית!!
(הערת אגב, מכאן ברור שהסימנים שנתנו חז"ל והראשונים הם הם שעל ידם נמצא את מציאות החלזון, ורק על ידם, כלומר שאם באו היום חוקרים וטענו שעל פי חקירותיהם וסברותיהם נמצא החלזון, וזה לא איך שהחלזון אמור להיראות על פי הסימנים, והם דוחקים את הסימנים לומר שזה 'מסתדר' עם החלזון שהם מצאו, זה אומר שזה לא הסימנים, כי הראשונים נתנו לנו סימנים שנוכל על ידם ומכוחם למצוא את החלזון.)
ולעניין תקלה - שיש ואנשים לא יכולים לעשות מחוסר כסך, אי"ז נחשב לתקלה.
אבל כשרוצים ויכולים ואין אפשרות - זה נקרא תקלה.
כמו שאם אתרוג עולה דמים מרובים אי"ז תקלה וכשאינו בנמצא כלל זו תקלה.
כתבתי שזה לא מוגדר כתקלה מפני שאינם מעכבין זה את זה. אתרוג שאינו נמצא כלל זה תקלה כי ארבעת המינים מעכבין זה את זה. ולרווחא דמילתא כתבתי שרואים שדמיו יקרים ולא לכולם היה, ונכון שהתקלה שבזה אין זה כתקלה ממש, מ"מ יש כאן הפסד מצווה, ובזה גם מבינים שבאתרוג זה שונה כי פשוט שזה יותר חמור שלא מתקיים כלל המצוה. אז גם כשאין בנמצא כלל אותו דבר.
וזו גם התשובה למה ששאלת שזה כי לא היה להם.
זה גופא התקלה - שלא יכל להיות להם.
ומכיון שאנו מאמינים שהבורא לא יביא את התקלה הזו לכלל ישראל,
אנו אומרים שאין זה התכלת.
אחר המחילה, אני באמת לא מבין אותך.
הקב"ה מצווה אותנו להטיל פתיל תכלת בציצית, אנחנו אומרים את זה פעמיים ביום. ואני לא חושד אותך שאתה סובר שהיום המצוה הזו לא שייכת או התבטלה, שהרי זה מהכופרים בתורה כדאיתא ברמב"ם, אלא מה אתה אומר, המצוה הזאת שייכת גם שייכת, אבל מה נעשה ואין לנו, וא"כ לשיטתך זה תקלה, אז יש תקלה שהקב"ה הביא לשיטתך על ישראל כבר אלף שנה שאי אפשר לקיים המצוה של תכלת, אז מה אתה עונה על זה? שאי אפשר למצוא את התכלת! נו, ולכן זה לא תקלה, אדרבה זה עוד יותר תקלה, שלא רק שאלף שנה כבר אין לנו תכלת, אלא גם לא נוכל למצוא אותה!
אלא מה אתה טוען, שעצם זה שהקב"ה הביא תקלה כזו על עם ישראל שלא נוכל לקיים את המצוה, סימנא מילתא שרצונו יתברך שלא נלבש, אפילו שהוא ציווה אותנו כן ללבוש, עכ"פ עכשיו רצונו למנוע אותנו מקיום המצוה, אז אל"ף עכשיו אם וכאשר יהודים אומרים שהם מצאו את התכלת והם ביררו את זה בתכלית הברירות שזה החלזון, זה סימנא מילתא שעכשיו רצונו יתברך שכן נלבש תכלת, ובי"ת, אם יתברר לך בבירור הלכתי גמור שזה התכלת של תורה, לא שייך לטעון שום טענה של 'עניינים', שעל פי הנראה עכשיו רצונו יתברך שלא נטיל תכלת בציציותינו, וטענה כזו לא תתקבל בשום בי"ד שבעולם, וכמו שלו ייצוייר יבוא רב ויורה לך לא להניח תפילין בשבוע מסוים כי הוא קיבל 'גילוי' משמים שהשבוע הקב"ה רוצה שלא נניח תפילין, האם יעלה על דעת אי מי בעולם לשמוע לו? והרי אפילו נביא אמת שמורה לבטל מצוה אסור לשמוע לו הרי דינו שמרגע זה ואילך דינו הוא של נביא שקר ומיתתו בחנק,
וז"ל הרמב"ם פ"ט מה' יסודה"ת ה"א: "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרון לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו ונאמר והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם ונאמר לא בשמים היא הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה' אשר לא צוהו שהוא ברוך שמו צוה למשה שהמצוה הזאת לנו ולבנינו עד עולם ולא איש א-ל ויכזב".
 
לא הבנתי מה אתה אומר.
המהרי"ל אומר שכיון שהסמ"ג (וכן כל הראשונים בספרי ההלכה שנמשכים אחר הרמב"ם) כתבו סימנים, אפשר בקל לעשות תכלת.
כלומר, אם יבוא אחד ויחפש על פי הסימנים האלו של הרמב"ם והסמ"ג, וזה סימנים שאפשר על ידם לברר מציאות החלזון, וימצא מין אחד שעונה על הסימנים האלו, אז אפשר יהיה לחדש את התכלת, ולא רק מצד ספק, אלא להתיר שעטנז בציצית!!
(הערת אגב, מכאן ברור שהסימנים שנתנו חז"ל והראשונים הם הם שעל ידם נמצא את מציאות החלזון, ורק על ידם, כלומר שאם באו היום חוקרים וטענו שעל פי חקירותיהם וסברותיהם נמצא החלזון, וזה לא איך שהחלזון אמור להיראות על פי הסימנים, והם דוחקים את הסימנים לומר שזה 'מסתדר' עם החלזון שהם מצאו, זה אומר שזה לא הסימנים, כי הראשונים נתנו לנו סימנים שנוכל על ידם ומכוחם למצוא את החלזון.)
יש הרבה מאוד שאומרים שיהיה אפשר למצוא את התכלת.
אתה נכנס לנידון שכבר הועלה האם נגנז זה בכוונה או לא וכו' וכו'.
כתבתי שזה לא מוגדר כתקלה מפני שאינם מעכבין זה את זה. אתרוג שאינו נמצא כלל זה תקלה כי ארבעת המינים מעכבין זה את זה. ולרווחא דמילתא כתבתי שרואים שדמיו יקרים ולא לכולם היה, ונכון שהתקלה שבזה אין זה כתקלה ממש, מ"מ יש כאן הפסד מצווה, ובזה גם מבינים שבאתרוג זה שונה כי פשוט שזה יותר חמור שלא מתקיים כלל המצוה. אז גם כשאין בנמצא כלל אותו דבר.

אחר המחילה, אני באמת לא מבין אותך.
הקב"ה מצווה אותנו להטיל פתיל תכלת בציצית, אנחנו אומרים את זה פעמיים ביום. ואני לא חושד אותך שאתה סובר שהיום המצוה הזו לא שייכת או התבטלה, שהרי זה מהכופרים בתורה כדאיתא ברמב"ם, אלא מה אתה אומר, המצוה הזאת שייכת גם שייכת, אבל מה נעשה ואין לנו, וא"כ לשיטתך זה תקלה, אז יש תקלה שהקב"ה הביא לשיטתך על ישראל כבר אלף שנה שאי אפשר לקיים המצוה של תכלת, אז מה אתה עונה על זה? שאי אפשר למצוא את התכלת! נו, ולכן זה לא תקלה, אדרבה זה עוד יותר תקלה, שלא רק שאלף שנה כבר אין לנו תכלת, אלא גם לא נוכל למצוא אותה!
אלא מה אתה טוען, שעצם זה שהקב"ה הביא תקלה כזו על עם ישראל שלא נוכל לקיים את המצוה, סימנא מילתא שרצונו יתברך שלא נלבש, אפילו שהוא ציווה אותנו כן ללבוש, עכ"פ עכשיו רצונו למנוע אותנו מקיום המצוה, אז אל"ף עכשיו אם וכאשר יהודים אומרים שהם מצאו את התכלת והם ביררו את זה בתכלית הברירות שזה החלזון, זה סימנא מילתא שעכשיו רצונו יתברך שכן נלבש תכלת, ובי"ת, אם יתברר לך בבירור הלכתי גמור שזה התכלת של תורה, לא שייך לטעון שום טענה של 'עניינים', שעל פי הנראה עכשיו רצונו יתברך שלא נטיל תכלת בציציותינו, וטענה כזו לא תתקבל בשום בי"ד שבעולם, וכמו שלו ייצוייר יבוא רב ויורה לך לא להניח תפילין בשבוע מסוים כי הוא קיבל 'גילוי' משמים שהשבוע הקב"ה רוצה שלא נניח תפילין, האם יעלה על דעת אי מי בעולם לשמוע לו? והרי אפילו נביא אמת שמורה לבטל מצוה אסור לשמוע לו הרי דינו שמרגע זה ואילך דינו הוא של נביא שקר ומיתתו בחנק,
וז"ל הרמב"ם פ"ט מה' יסודה"ת ה"א: "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרון לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו ונאמר והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם ונאמר לא בשמים היא הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה' אשר לא צוהו שהוא ברוך שמו צוה למשה שהמצוה הזאת לנו ולבנינו עד עולם ולא איש א-ל ויכזב".
הרמב"ם המצוטט ידוע לכל ואין צורך בו,
הארכת לחינם ממש...

מה שאמרתי זה ש
שזה לא מוגדר כתקלה מפני שאינם מעכבין זה את זה.
זה רק כשבאמת אין.
אבל לו יצוייר שלא היה נגנז כלל ולא הייתה יכולת ללבוש זה היה תקלה למרות שאין מעכבין כי הרי יש מצווה כזו.
וממילא - בשלמא אם באמת אין הרי אין זו תקלה,
אבל אם נאמר שהיה קיים במשך שנים - והנגנז זה רק מהרומאים וכו' - לזמן הרומאים שהייתה הפרעה למצוא את זה אין זו תקלה,
אבל לימינו זו תקלה גדולה.
 
יש הרבה מאוד שאומרים שיהיה אפשר למצוא את התכלת.
אתה נכנס לנידון שכבר הועלה האם נגנז זה בכוונה או לא וכו' וכו'.
אתה אמרת שאי אפשר למצוא, אז רציתי שתדע, שאתה לא נגד "הרבה מאד שאומרים" אלא נגד מהרי"ל, שהוא אחד מאבות הפסק והמנהגים האשכנזים.
אבל לימינו זו תקלה גדולה.
נו, ולכן מה? לכן זה ראיה על הנגנז? נניח שזה בגלל הרומאים, (אני אישית לא כ"כ משוכנע שזה נכון) האם היום הפסיקה ההפרעה שהיתה בזמן הרומאים? שכחו בגלל הגזירה, והיום ג"כ יש הפרעה שאנו לא יודעים מהו החלזון, ועכשיו הגיעו ומצאו, אז נגמר ההפרעה.
 
אתה אמרת שאי אפשר למצוא, אז רציתי שתדע, שאתה לא נגד "הרבה מאד שאומרים" אלא נגד מהרי"ל, שהוא אחד מאבות הפסק והמנהגים האשכנזים.
לא נכנסתי כלל לדיון הזה.
המהרי"ל דיבר תאורטית - שיוכלו למצוא בעתיד.
זה סותר את הטענה על פירוש המילה נגנז,
אבל לא שייך לטענה על השינוי של הדורות הקודמים שזו טענה מעשית.
נו, ולכן מה? לכן זה ראיה על הנגנז? נניח שזה בגלל הרומאים, (אני אישית לא כ"כ משוכנע שזה נכון) האם היום הפסיקה ההפרעה שהיתה בזמן הרומאים? שכחו בגלל הגזירה, והיום ג"כ יש הפרעה שאנו לא יודעים מהו החלזון, ועכשיו הגיעו ומצאו, אז נגמר ההפרעה.
אבאר זאת ברור יותר.

כשאני אומר תקלה כוונתי לכך שזה בעיה של כלל ישראל, ובאשמתם.
כשקרה משהו ובאמת א"א למצוא, מכל סיבה שהיא - אליה כיוונו חז"ל ב"נגנז" - זו לא תקלה.
כשיש אפשרות והציבור רק "שכח" מהמצווה - זו תקלה חמורה מאוד.

מעתה, כשכנגנז התכלת אי"ז תקלה אלא משהו שיצר הבורא ללא קשר (או עם קשר רוחני...) למעשי האנשים.
אבל הרי לא השתנה משהו מהותי בין דורו של הראדזינע'ר לדור שלפניו וגם לא לשלפני פניו,
ולא השתנה מאום - ביחס לגניזת התכלת - בין דורינו שמצאו את "התכלת האמיתי" לבין דורו של הראדזינע'ר.

וא"כ נמצא שהבורא סיבב תקלה לכלל ישראל,
שלמרות שהיה אפשרות למצוא את התכלת - הם פשוט שכחו ממנו ולא חיפשוהו, או חיפשוהו ולא מצאוהו - סתם. כי לא חיפשו טוב.
ואת זה היה קשה לגדולי ישראל לקבל.
 
לא נכנסתי כלל לדיון הזה.
המהרי"ל דיבר תאורטית - שיוכלו למצוא בעתיד.
זה סותר את הטענה על פירוש המילה נגנז,
אבל לא שייך לטענה על השינוי של הדורות הקודמים שזו טענה מעשית.
המהרי"ל אומר שבקלות אפשר למצוא על ידי הסימנים שמובאים בספרי ההלכה של הראשונים, (כלומר שגם אצל הראשונים שהביאו להלכה את הסימנים היה ברור שאם תחפש את החלזון ע"פ הסימנים אתה יכול למצוא),
ושוב, איך שתפרש את המילה נגנז, ברגע שיהיה לך חלזון ביד, שמבורר על ידי הסימנים (ולא על ידי ארכיאולוגיה וכדו') ויתברר לך שעל פי הלכה יש לך ביד חלזון שאפשר לצבוע ממנו תכלת, לא יעזור שום נגנז, כי זה ודאי לא טענה הלכתית, וכמו שהראשונים לא הביאו להלכה שנגנז, אלא רק כתבו בסתם שאין לנו היום תכלת.
מעתה, כשכנגנז התכלת אי"ז תקלה אלא משהו שיצר הבורא ללא קשר (או עם קשר רוחני...) למעשי האנשים.
אבל הרי לא השתנה משהו מהותי בין דורו של הראדזינע'ר לדור שלפניו וגם לא לשלפני פניו,
ולא השתנה מאום - ביחס לגניזת התכלת - בין דורינו שמצאו את "התכלת האמיתי" לבין דורו של הראדזינע'ר.
מה זה "לא השתנה מאום"? מה אתה יודע על חשבונות שמים? אם אנחנו רואים לפנינו תכלת, אז מה שייך להגיד שזה לא רצון השם? והרי חז"ל נתנו לנו צורה איך לחפש, והראשונים פסקו את זה להלכה, והמהרי"ל כתב את זה מאד ברור שזה הצורה לחפש, 'על ידי סימנים'.
למה כי לא חיפשו טוב? מאיפה אפשר לדעת כזה דבר, רק לא יכלו למצוא, כי אז רצון השם היה שלא ימצאו, וכשימצאו מוכח שעכשיו רצון השם שכןימצאו.
ואת זה היה קשה לגדולי ישראל לקבל.
תראה את כל המשא ומתן שהיה לראדזינער עם גדולו דורו בספרו עין התכלת, זה לא הפריע לגדולי ישראל.
 
המהרי"ל אומר שבקלות אפשר למצוא על ידי הסימנים שמובאים בספרי ההלכה של הראשונים, (כלומר שגם אצל הראשונים שהביאו להלכה את הסימנים היה ברור שאם תחפש את החלזון ע"פ הסימנים אתה יכול למצוא),
ושוב, איך שתפרש את המילה נגנז, ברגע שיהיה לך חלזון ביד, שמבורר על ידי הסימנים (ולא על ידי ארכיאולוגיה וכדו') ויתברר לך שעל פי הלכה יש לך ביד חלזון שאפשר לצבוע ממנו תכלת, לא יעזור שום נגנז, כי זה ודאי לא טענה הלכתית, וכמו שהראשונים לא הביאו להלכה שנגנז, אלא רק כתבו בסתם שאין לנו היום תכלת.
לא על זה דיברתי ואין לי ידע בשאלת ה"נגנז".
מה זה "לא השתנה מאום"? מה אתה יודע על חשבונות שמים? אם אנחנו רואים לפנינו תכלת, אז מה שייך להגיד שזה לא רצון השם? והרי חז"ל נתנו לנו צורה איך לחפש, והראשונים פסקו את זה להלכה, והמהרי"ל כתב את זה מאד ברור שזה הצורה לחפש, 'על ידי סימנים'.
לא השתנה מאום, זה לא השתנה מאום.
לא אני אמרתי את זה, זו לא סברא שלי, ויתכן שלא הייתי אומר אותה מעצמי.
אבל הסטייפלר כבר הביא אותה ושמעתי מהרב הילמן שהגרי"ש אלישיב אמר לו את זה על נוסח ולמשומדים (שהתברר מעל כל ספק שנוסח ולמלשינים שבידינו הוא מצנזורה).
העיקרון הוא שהבורא לא מביא תקלה לכלל ישראל במשך כ"כ הרבה דורות.
וכל עוד לא מצאת מישהו גדול שחולק על עיקרון זה, חושבני שאין לך את היכולת לדבר בצורה כזו.
תראה את כל המשא ומתן שהיה לראדזינער עם גדולו דורו בספרו עין התכלת, זה לא הפריע לגדולי ישראל.
בשבילי הסטייפלר מספיק!
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
לא על זה דיברתי ואין לי ידע בשאלת ה"נגנז".
עכ"פ המהרי"ל אומר שאפשר בקל למצוא.
העיקרון הוא שהבורא לא מביא תקלה לכלל ישראל במשך כ"כ הרבה דורות.
אני אמרתי את שלי.
בשבילי הסטייפלר מספיק!
גם על זה כבר עניתי.

לכאו' מכאן ואילך הוויכוח הוא בסברא, אז לכאו' מיצינו את העניין הזה.
 
לכאו' מכאן ואילך הוויכוח הוא בסברא
תמהני איך יכול אדם בן תורה להרשות לעצמו להתווכח בסברא עם החזו"א, הסטייפלר, הגרי"ש אלישיב והגרח"ק.
כשאדם אומר - אני מתווכח איתם מסברא הוא רק מראה עד כמה הוא רחוק מהאמת, סברתו אינה סברת חכמים ודעתו אינה דעת תורה.
הלא כך?
 
תמהני איך יכול אדם בו תורה להרשות לעצמו להתווכח בסברא עם החזו"א, הסטייפלר, הגרי"ש אלישיב והגרח"ק.
כשאדם אומר - אני מתווכח איתם מסברא הוא רק מראה עד כמה הוא רחוק מהאמת, סברתו אינה סברת חכמים ודעתו אינה דעת תורה.
הלא כך?
אני אמרתי שאני מתווכח איתם מסברא? ח"ו, אני כבר הסברתי מה שנראה לי בדעתם, ואתה הסברת מה שנראה לך בדעתם, ומכאן ואילך הוויכוח הוא בסברא, אני מתווכח איתך בסברא, לא איתם. שאתה טוען על עניין תקלה, ואני סובר בסברא לא כך, ואין טעם לשוב ולמלאות האשכול באותם הודעות כל הזמן, כי נראה לי שאני כבר עניתי על הכל, ואתה אוחז לא כך, אז אין לי כרגע משהו לחדש לך, ולך אין מה לחדש לי. אז לדעתי מיצינו את הנושא הספציפי הזה אם תכלת לא יכולה להתחדש בדורותינו והאם רבותינו לא הלכו בגלל שיש 'מנהג' לאא ללכת עם תכלת.
 
גדולי ישראל בודאי לא עושים דברים בלי לבדוק
אז אחת מהשתיים או שהם בדקו אם צריך ללכת עם תכלת והחליטו שלא
או שהם בדקו אם צריך לבדוק אם ללכת עם תכלת והחליטו שלא
לא נותרה שום נפק"מ
אמנם משניהם יוצא שלא צריך לבדוק,
אבל הנפק"מ ברורה.
אם לא ידעת את הכרעת גדו"י שלא צריך לבדוק ובדקת ויצא לך שזו התכלת?
אם גדולי ישראל הכריעו שזה לא התכלת או שלא צריך ללבוש הרי אתה כפוף להוראתם.
אם גדולי ישראל הכריעו שלא צריך לבדוק הרי אין זה פוטר אותך שבדקת מללבוש.

ומבדיקת המציאות עולה כצד הב'
(וכמו שאפשר לנחש כן אני נוהג)
 
שים לב, הוא אומר את זה בצירוף לזה שכל הגדולים לא הלכו, (וכוונתו למה שאמר החזו"א שיחיד ורבים הלכה כרבים), זה לא שהוא שולל את התכלת רק בגלל שלא משנים מהמנהג, יש לו טענות, ובצירוף לזה הוא אומר שלא עושים דברים שלא היו. - ואם כל זה כתוב שם שאם לא היו לומדים ממנו כל דבר הוא כן היה הולך בתכלת של ראדזין! - "אמר לי מו"ר זצוק"ל שלולא שחושש שילמדו ממנו היות ומסתכלים אחר כל הנהגותיו ונוהגים כמותו הי' נוהג עוד הרבה הנהגות משלו, וכן היה הולך בתכלת כרדז'ינר שאם לא יועיל לא יזיק אבל אינו עושה כן שלא ילמדו ממנו".

נ.ב. - עיקר טענת הסטייפלר היא טענה שהיום תומכי שבלול הארגמן מבטלים במחי יד, זה לשונו בארחות רבינו שם: "ויש לי קושיא חזקה (!!), במדרש מובא שהחלזון דג, והחלזון שלהם היום נראה כמו עכבר". (הוא מתכוון לחלזון של ראדזין).

נו, ואם זה - HPIM1795.JPG

לא נראה כמו דג,


אז איך זה - Hexaplex_Trunculus_camouflaged_in_sea_fouling.png

כן ייראה כמו דג???

תמהני.
להפך.
מפה מוכח שהמראה הכוונה רק לעצם התבנית והצורה
כלומר אם תוריד הכל ותשאיר רק ציור של קווי מתאר.
בהסתכלות כזאת המורקס דומה בהרבה מהדיונון
ולהפך זה חיזוק למורקס שהוא מתאים מאד
 
אינני בקיא בענין, ומעולם הוא גם לא ענין אותי.
רק אעיר מן הצד, שידועים דב' הב"י עה"ת [פרשת שלח] דהנה הכתיב 'יעשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם, ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת' וחזי' דנא' 'לדורותם' דווקא בציצית לבן, וה"ט דזה [לבן] לעולם יתקיים, ואילו התכלת עתידה להיבטל
אמנם הלשון הזו של הב"י יותר משמע ככה אבל מעצם הדרשה ואיך שהובאה בשאר מקומות (הובא בהרבה אחרונים) ממש לא משמע שנתבטל התכלת.
לדוג'
האור החיים הקדוש אמר:
עוד ירצה בהעיר למה כתב לדורותם באמצע פרטי המצוה. אכן לצד שיש במצות ציצית ב' דברים הלבן והתכלת, הלבן ישנו בכל זמן, והתכלת יש זמן שאינו מצוי, ונתחכם ה' ואמר לדורותם קודם זכרון התכלת לומר שהלבן לדורותם אבל תכלת כשאינו בנמצא אין חיוב בו, והגם שהתכלת אינו מעכב את הלבן ולא הלבן את התכלת (מנחות דף לח.), אף על פי כן הלבן הוא בנמצא לדורות בלא הפסק מה שאין כן התכלת
משמע שבחלק מהדורות יהיה ובחלק מהדורות לא.
מי אמר שאנחנו מהדורות שלא? אולי אנחנו מהדורות שכן.
עצם הדרשה אומרת לנו שהתכלת היא לא כל הדורות אלא רק בחלקן אבל הדרשה לא אומרת שעד זמן מסוים יהיה תכלת ומאז לא
גם בב"י אפשר להסביר "עתידה להיבטל" לא לעולם אלא לזמן מסוים.
 
וכ"כ במדרש רבה על במדבר פרשת שלח יז – ה וכ"ה בספר הברכה שנד וכ"ה בילקוט [תתקסא] שהחילזון והתכלת נגנזו לצדיקים בעתיד לבוא.

ולמעשה הציבור החרדי הנורמטיבי והמנהג הנפוץ ברבותינו נראה כשיטת הגר"א [ביאור הגר"א באו"ח סי' ט' סק"ג] וכ"כ הערוך לשולחן [סי' ט' סי"ב] שהתכלת נגנז ונותר לנו רק לבן ותו לא.
בעניין המדרש שנגנז אני לא כ"כ בסוגיא עכשיו אבל מזכרוני יש שהוכיחו שהמדרש הוא עוד בזמן שהיה תכלת.
והביאו מאחד מגדולי המקובלים שיש כמה סוגים של תכלת ועם החורבן נגנז אחד מהם.
אם רוצים אני יכול לחפש.
 
כרגיל מלא דברים שאינם נכונים ושום דבר לא חדש
חוץ מהעמוד השלישי (קמ"ח) יש תמונה של איזה כתב עת או מחקר שכותב שאפשר לעשות תכלת מהחילזון ובעל המאמר טוען שזה עוד מזמן הרב הרצוג
הבעיות שלי:
דבר ראשון מה שכתוב שם הוא המצאה מוחלטת לכל יודע דבר (המורקס ישר צובע סגול ולא צהוב ואי אפשר לשנות את הצבע לכל צבעי הקשת לפי כמות הזמן שהצבע בשמש.)
דבר שני זכורני שבדברי הרב הרצוג הוא עצמו מקשה שהצבע הוא סגול ולא כחול אלא שהוא כותב שהיינו אומרים שהצבע הוא סגול אלא שקשה ...

מי שרוצה להעלות נקודה אחת או שתיים מתוך המאמר אשמח לדון
אבל אין בי כח לענות תשובה על כל המאמר
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
כרגיל מלא דברים שאינם נכונים ושום דבר לא חדש
חוץ מהעמוד השלישי (קמ"ח) יש תמונה של איזה כתב עת או מחקר שכותב שאפשר לעשות תכלת מהחילזון ובעל המאמר טוען שזה עוד מזמן הרב הרצוג
הבעיות שלי:
דבר ראשון מה שכתוב שם הוא המצאה מוחלטת לכל יודע דבר (המורקס ישר צובע סגול ולא צהוב ואי אפשר לשנות את הצבע לכל צבעי הקשת לפי כמות הזמן שהצבע בשמש.)
דבר שני זכורני שבדברי הרב הרצוג הוא עצמו מקשה שהצבע הוא סגול ולא כחול אלא שהוא כותב שהיינו אומרים שהצבע הוא סגול אלא שקשה ...

מי שרוצה להעלות נקודה אחת או שתיים מתוך המאמר אשמח לדון
אבל אין בי כח לענות תשובה על כל המאמר
כרגיל תגובות כלליות בלי כל תגובה עיונית אמיתית.
 
הרה"ג אריאל בוקוולד, [ת"ח יסודי מאוד], בעמח"ס קריאת אריאל, על תחומין, ספר יסוד ללומדי תחומין.
עסק בנושא, וחקר אותו לעומקו ולרוחבו, ובשנה שנתיים האחרונות, פרסם מאמר בקובץ בית אהרון וישראל,
שהתכלת המצוי היום, [לא ראדזין], הוא קלא אילן... [הינו מורכב מאותם יסודות כימיים], והתכלת של תורה, ע"כ היו לה יסודות כימיים אחרים, ממה שמגיבים בצורה שונה לחומרים שונים, [הבדיקה של הגמ' לזיהוי בין קלא אילן לתכלת].
יעויין בדבריו שלפי מחקרו התכלת הנמצאת בתוניסיה היא דווקא התכלת האמיתית, אלא שלדבריו לא ניתן לצבוע פתיל שלם מזה ונחשב גנוז.
(נ.ב. למי שעיין בדבריו לא הבנתי למה א"א על סמך הצבע הכחול החיצוני לברר איזה חילזון כחול, כמו שהוא עצמו האריך לבאר שזה הסימן, אשמח אם יתבאר כאן).
 
יעויין בדבריו שלפי מחקרו התכלת הנמצאת בתוניסיה היא דווקא התכלת האמיתית, אלא שלדבריו לא ניתן לצבוע פתיל שלם מזה ונחשב גנוז.
(נ.ב. למי שעיין בדבריו לא הבנתי למה א"א על סמך הצבע הכחול החיצוני לברר איזה חילזון כחול, כמו שהוא עצמו האריך לבאר שזה הסימן, אשמח אם יתבאר כאן).
מה שהוא אמר שהחילזונות עם הפסים הכחולים הם צובעים רק כחול זה תיאוריה בעלמא שלא הוכחה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון