- הודעות
- 180
- תודות
- 581
- נקודות
- 76
לא הבנתי מה אתה אומר.
המהרי"ל אומר שכיון שהסמ"ג (וכן כל הראשונים בספרי ההלכה שנמשכים אחר הרמב"ם) כתבו סימנים, אפשר בקל לעשות תכלת.
כלומר, אם יבוא אחד ויחפש על פי הסימנים האלו של הרמב"ם והסמ"ג, וזה סימנים שאפשר על ידם לברר מציאות החלזון, וימצא מין אחד שעונה על הסימנים האלו, אז אפשר יהיה לחדש את התכלת, ולא רק מצד ספק, אלא להתיר שעטנז בציצית!!
(הערת אגב, מכאן ברור שהסימנים שנתנו חז"ל והראשונים הם הם שעל ידם נמצא את מציאות החלזון, ורק על ידם, כלומר שאם באו היום חוקרים וטענו שעל פי חקירותיהם וסברותיהם נמצא החלזון, וזה לא איך שהחלזון אמור להיראות על פי הסימנים, והם דוחקים את הסימנים לומר שזה 'מסתדר' עם החלזון שהם מצאו, זה אומר שזה לא הסימנים, כי הראשונים נתנו לנו סימנים שנוכל על ידם ומכוחם למצוא את החלזון.)
כתבתי שזה לא מוגדר כתקלה מפני שאינם מעכבין זה את זה. אתרוג שאינו נמצא כלל זה תקלה כי ארבעת המינים מעכבין זה את זה. ולרווחא דמילתא כתבתי שרואים שדמיו יקרים ולא לכולם היה, ונכון שהתקלה שבזה אין זה כתקלה ממש, מ"מ יש כאן הפסד מצווה, ובזה גם מבינים שבאתרוג זה שונה כי פשוט שזה יותר חמור שלא מתקיים כלל המצוה. אז גם כשאין בנמצא כלל אותו דבר.ולעניין תקלה - שיש ואנשים לא יכולים לעשות מחוסר כסך, אי"ז נחשב לתקלה.
אבל כשרוצים ויכולים ואין אפשרות - זה נקרא תקלה.
כמו שאם אתרוג עולה דמים מרובים אי"ז תקלה וכשאינו בנמצא כלל זו תקלה.
אחר המחילה, אני באמת לא מבין אותך.וזו גם התשובה למה ששאלת שזה כי לא היה להם.
זה גופא התקלה - שלא יכל להיות להם.
ומכיון שאנו מאמינים שהבורא לא יביא את התקלה הזו לכלל ישראל,
אנו אומרים שאין זה התכלת.
הקב"ה מצווה אותנו להטיל פתיל תכלת בציצית, אנחנו אומרים את זה פעמיים ביום. ואני לא חושד אותך שאתה סובר שהיום המצוה הזו לא שייכת או התבטלה, שהרי זה מהכופרים בתורה כדאיתא ברמב"ם, אלא מה אתה אומר, המצוה הזאת שייכת גם שייכת, אבל מה נעשה ואין לנו, וא"כ לשיטתך זה תקלה, אז יש תקלה שהקב"ה הביא לשיטתך על ישראל כבר אלף שנה שאי אפשר לקיים המצוה של תכלת, אז מה אתה עונה על זה? שאי אפשר למצוא את התכלת! נו, ולכן זה לא תקלה, אדרבה זה עוד יותר תקלה, שלא רק שאלף שנה כבר אין לנו תכלת, אלא גם לא נוכל למצוא אותה!
אלא מה אתה טוען, שעצם זה שהקב"ה הביא תקלה כזו על עם ישראל שלא נוכל לקיים את המצוה, סימנא מילתא שרצונו יתברך שלא נלבש, אפילו שהוא ציווה אותנו כן ללבוש, עכ"פ עכשיו רצונו למנוע אותנו מקיום המצוה, אז אל"ף עכשיו אם וכאשר יהודים אומרים שהם מצאו את התכלת והם ביררו את זה בתכלית הברירות שזה החלזון, זה סימנא מילתא שעכשיו רצונו יתברך שכן נלבש תכלת, ובי"ת, אם יתברר לך בבירור הלכתי גמור שזה התכלת של תורה, לא שייך לטעון שום טענה של 'עניינים', שעל פי הנראה עכשיו רצונו יתברך שלא נטיל תכלת בציציותינו, וטענה כזו לא תתקבל בשום בי"ד שבעולם, וכמו שלו ייצוייר יבוא רב ויורה לך לא להניח תפילין בשבוע מסוים כי הוא קיבל 'גילוי' משמים שהשבוע הקב"ה רוצה שלא נניח תפילין, האם יעלה על דעת אי מי בעולם לשמוע לו? והרי אפילו נביא אמת שמורה לבטל מצוה אסור לשמוע לו הרי דינו שמרגע זה ואילך דינו הוא של נביא שקר ומיתתו בחנק,
וז"ל הרמב"ם פ"ט מה' יסודה"ת ה"א: "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרון לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו ונאמר והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם ונאמר לא בשמים היא הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה' אשר לא צוהו שהוא ברוך שמו צוה למשה שהמצוה הזאת לנו ולבנינו עד עולם ולא איש א-ל ויכזב".
