התשובה היא כן. ברור אברך ליטאי שמקצץ את זקנו, ומשפר את בלוריתו כל העת, משקיע בנראותו, יותר מחברו החסידי. [ובחורים ליטאים בכלל השוני הוא עצום, לבחורים חסידיים כמעט ואין אפשרות גם לשפר את נראותם, ואת רובם הדבר אינו מעסיק]. השאלה היא האם זה בעיה. אפשר לצדד לכאן ולכאן. לענ"ד נראה כי כל עוד ההתעסקות בנראות לא מעסיקה את הבן אדם כל היום ה"ז בגדר המותר, ויתכן שאף "הראוי", ואגב, ידוע שר' שמואל העיר לבחורים על הבלורית שלהם, וכששאלו אותו שהרי אף לו-עצמו, יש בלורית. השיב כי הבלורית שלו מעל הראש, והבלורית שלהם-בתוך הראש וד"ל.