מ"ש לדעתי, היינו סברא בעלמא, כי אין יאה למבוזה כמוני לפסוק להתיר או לאסור, ומפני כך אין בידי ראיות.
ולפי דעתי, ברכה לבטלה חמיר טפי ממנהג הקדום שלא לשתות מיין שנגע בו גוי, ולפי שמה שעלה על דעתי במושכל רא' הוא, שנגע בקנקן, לכן כתבתי מ"ש, אבל מ"מ ייתכן שה"ה אם נגע ביין עצמו, ג"כ יל"ה אע"ג דמאיס, דהא אפ"ל דברכה לבטלה חמיר טפי כו'.