איכה הטעם שבפרקים ב' ד' מתחלפות האותיות ולא בפרק א' (1 צופה)

[משה אמת ותורתו אמת]

הטעם שבפרקים ב' ד' מתחלפות האותיות 'עי"ן' ו'פ"ה' בסדר האלף בית, משא"כ בפרק א' שמסודר כסדר הא' ב' (מדרש איכה ב ג אות פה):
לפי שהיו אומרים בפיהם מה שלא ראו בעיניהם, וכעין זה מובא בסנהדרין (קד, א) בשביל המרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם (מדרש שם).

הטעם שמתחלפות רק בפרקים ב' ד' ולא בפרק א':
לפי שאם היו משנים גם בפרק א', היה נראה לומר שזה היה סידרו של ירמיהו באלף בית פ"ה קודם לעי"ן, ולכן הראה לנו בפרק א' את סדר האלף-בית, ובפרקים האחרים הקדים פ"ה לעי"ן (מהרש"א).

טעם אחר: לפי שפרק א' מדבר על העיר ירושלים, ועליה לא שייך לומר שאמרו בפה מה שלא ראו בעין, משא"כ שאר הפרקים העוסקים באומה הישראלית, שעליהם נאמר שהקדימו בעוונותיהם פה לעין (בעל ידי משה).

 

[משה אמת ותורתו אמת]

טעם אחר: הקדימו פה לעין כנגד נביאי השקר, שהקדימו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם, או כנגד זה שרדפו אחר אכילת פיהם ולא השתוקקו לגאולת עין (ילקוט מעם לועז בשם ספר אלון בכות).

 

[געגועים]

כנגד זה שרדפו אחר אכילת פיהם ולא השתוקקו לגאולת עין (ילקוט מעם לועז בשם ספר אלון בכות).

לחץ כדי לכווץ...

וזה לשון ילקוט מעם לועז:
ועוד רמז במה שהקדימו פ"ה לעי"ן, שרדפו רק אחר האכילה והשתיה, ולא השתוקקו לגאולה רוחנית בעוה"ב שנאמר בו כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון.

וזה לשון אלון בכות לר"י אייבשיץ ז"ל:

וידוע מ"ד במדרש והובא ברש"י מ"ט הקדים פ"א לעי"ן מפני שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם, והכוונה בזה נראה, דבעוה"ז הגוף ניזון מגשמיות, והעיקר היא הפה, כאכילה ושתייה ולדבר נבלות ושארי דברים הנוגעים אל הפה, משא"כ לעתיד כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ותחזינה עינינו ותשביע נפש השוקקה בראית השכינה, והם הקדימו פה לעין ורדפו רק אחר הפה הוויית העה"ז ולא הלכו אחר העין לראות דברים הנוגעים לעה"ב, ולכך כיון המקונן להקדים פ' לע' וק"ל.​

א] הקדימו פה לעין כנגד נביאי השקר, שהקדימו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם,
ב] כנגד זה שרדפו אחר אכילת פיהם ולא השתוקקו לגאולת עין
(ילקוט מעם לועז בשם ספר אלון בכות)

לחץ כדי לכווץ...

יש לשים לב שיש ב' ספרים שנקראים 'אלון בכות' אחד של ר"י אייבשיץ ואחד של ר' בנימין וויטאלי
הפשט הראשון הוא בשם ר"ב וויטאלי, והשני בשם ר"י אייבשיץ