ד' תעניות בין המצרים ת"ב קינות בעמידה - האומנם? (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

בשוע כתב
ליל תשעה באב ויומו, יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפילת המנחה.
והרמ"א כתב
(ועכשיו נהגו לישב על ספסליהם מיד אחר שיצאו מבית הכנסת שחרית, ומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות).

 

[עוזי ומגני]

בשוע כתב
ליל תשעה באב ויומו, יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפילת המנחה.
והרמ"א כתב
(ועכשיו נהגו לישב על ספסליהם מיד אחר שיצאו מבית הכנסת שחרית, ומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות).

לחץ כדי לכווץ...

אם הבנתי נכון את השאלה
התשובה היא שלא יוצאים מהביהכנ"ס שחרית עד מעט קודם חצות וע"כ הקינות היו אומרים בישיבה על הארץ

 

[הצעיר שבחבורה]

אם הבנתי נכון את השאלה
התשובה היא שלא יוצאים מהביהכנ"ס שחרית עד מעט קודם חצות וע"כ הקינות היו אומרים בישיבה על הארץ

לחץ כדי לכווץ...

שאלתי, האם ניתן להניח מכח דברי השו"ע והרמ"א שלא נכון לומר קינות בעמידה...

 

[עוזי ומגני]

שאלתי, האם ניתן להניח מכח דברי השו"ע והרמ"א שלא נכון לומר קינות בעמידה...

לחץ כדי לכווץ...

כיצד?
אולי רק בא לאופקי ישיבה על כסא ולא עמידה

 

[חדושא]

שאלתי, האם ניתן להניח מכח דברי השו"ע והרמ"א שלא נכון לומר קינות בעמידה...

לחץ כדי לכווץ...

ניתן להניח שלא לשבת על ספסלים רגילים

 

[הצעיר שבחבורה]

כיצד?

לחץ כדי לכווץ...

מכך שחיבר הרמ"א בין הישיבה לבין אמירת הקינות

 

[עוזי ומגני]

מכך שחיבר הרמ"א בין הישיבה לבין אמירת הקינות

לחץ כדי לכווץ...

אבל זה מה ששאלתי אולי כתוב כאן רק שלא לשבת על כיסא אבל בעמידה שפיר

 

[בן עלייה]

ראיתי בס' הליכות שלמה (איני זוכר מקום מדוייק)
שאכן עורר בזה
וכ' שאינו יודע למה קמים בקינת 'אלי ציון'
שהרי זה חלק מהקינות
ורק הפסוקים בסוף הם פסוקי נחמה.
ומבואר שהבין שיש ענייין לשבת בקינות.
(וג"כ ראיתי באחד מעלוני קיצורי ההלכות שכ' שעיקר המנהג לשבת על הארץ הוא בקינות)