אני רואה שהאריכו כאן בענין התכלת, יש לי הרבה בענין, רק אציין הערה קצרה,
בפועל, כל הסימנים שכתובים במפורש בחז"ל ומתייחסים לחלזון התכלת של ציצית, אין אפילו סימן אחד מהם שמתקיים בשופי בארגמון קהה קוצים (לא 'כהה'), עיקר יסוד הטענה היא, שלא מצאנו חילזון אחר, וזה ויכוח בין בעלי גישה רציונליסטית, שקשה בעיניהם לקבל שהחלזון נעלם לבלתי יימצא (אף שכתוב נגנז), ולכן לדעתם שומה עלינו לדחוק בכל מיני דוחקים כדי לקבל הזיהוי, לעומת ההולכים לפי משמעות המקורות, ולא מוציאים זאת מכלל אפשרות בגלל טעמים רציונליים, ולכן כל סימן שלא מתאים הרי הוא מעכב מלקבל הזיהוי, כמדומני שבדרך כלל הגישה ההלכתית המקובלת מבוססת על הגישה השניה.
אציין, שלאחרונה ראיתי דבר מעניין בסוף ספר איוב (מב, י), "והשם שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו", והביאו שם כל המפרשים בשם חז"ל, שהם לא באמת מתו, אלא היו ביד השטן כל הזמן הזה, ודון מינה ומינה (כמובן לאו דוקא שהחלזון ביד השטן, אלא שביהדות דברים בסגנון זה הם אכן אפשרות מקובלת, אף שאין זה תואם לגישה רציונליסטית).