מחשבה בעולם החסידות (1 צופה)

[יאשע בער]

את רבותיו היה מכנה את ר' צדוק והשפת אמת.

לחץ כדי לכווץ...

לא כל מי שלומד ר' צדוק ושפ"א נחשב לחסיד, גם ר' דוד כהן מרבה לצטט מהם ובכ"ז ברור שאינו מכונה חסיד.

 

[אבן האזל]

לא כל מי שלומד ר' צדוק ושפ"א נחשב לחסיד, גם ר' דוד כהן מרבה לצטט מהם ובכ"ז ברור שאינו מכונה חסיד.

לחץ כדי לכווץ...

נכון, צודק.
אבל הוא לא רק למד וציטט מהם... הוא החשיבם לרבותיו ממש והיה דבוק בהם ובמשנתם, ואי אפשר להתעלם מזיקתו ודבקותו העצומה בתורת החסידות.
סיפר לי תלמידו הנ"ל שהיה יושב אתו שעות ע"ג שעות בהשתפכות נפש על שטיקל שפת אמת או ר' צדוק כשהיה מתמוגג מרוב...

 

[דעה את ה']

אגב, אני לא יודע אם זה קשור, אבל הרוגצ'ובער שכידוע היתה לו אוריינטציה חב"דית מרבה מאד בציטוטים מספרי המורה

לחץ כדי לכווץ...

והגיבו ע"כ כמה וכמה...

הרבה הרבה יותר ממה שהיה לו עם כל מישהו אחר, היה לו עם רבו המובהק "הרמב"ם"!! כמו שניכר היטב בספריו, והתבטאויותיו בענין ידועות. על קפידתו של הראב"ד עליו ועוד ועוד, וגם זה כתוב בספרי תולדותיו.

כמובן, עם כל גודל ענין ההתקשרות של חסיד לרבו, הדבר הראשון הוא ציות מינימאלי ליסודות החסידות. חסידות מסויימת בנויה על התבוננות רבה לפני התפילה ובתוכה באלוקות וכו' וכו', ובפשטות כל זה לא היה!! וגם אין (עכ"פ כמעט...) איזכורים לתורת החסידות (לתוכנה!) בכתביו המרובים. וידוע לכל לומד בדבריו שענייני ההגות והנגלה היו אצלו חד ממש, ובכ"ז לא נגע ולא פגע... עם המוחים, הסליחה.

 

[דעה את ה']

כמובן המון העם לא לומד בספרים אלו. הכוונה לכאורה בשאלה לאלו המיוחדים. וכמדומני שאכן אצל חסידים לימודים אלו מעטים יותר [על אף שכמובן שהם קיימים], והמיוחדים מעסיקים את עצמם יותר ויותר בחסידות מבדברי הראשונים.


יש לציין לדברי הגר"א ז"ל על הכוזרי שכל דבריו קודש קדשים (משהו כזה, לא מדייק). אמירה כזו אכן גורמת ללמוד בדבריו, לפענ"ד.

אשמח שיעלו את הציטוט המדוייק!

 

[דעה את ה']

זה כלל וכלל אינו נכון כידוע לעוסקים בתורתו.

לחץ כדי לכווץ...

ובכלל בתורה @הנעור בלילה ...

 

[אבן האזל]

והגיבו ע"כ כמה וכמה...

הרבה הרבה יותר ממה שהיה לו עם כל מישהו אחר, היה לו עם רבו המובהק "הרמב"ם"!! כמו שניכר היטב בספריו, והתבטאויותיו בענין ידועות. על קפידתו של הראב"ד עליו ועוד ועוד, וגם זה כתוב בספרי תולדותיו.

כמובן, עם כל גודל ענין ההתקשרות של חסיד לרבו, הדבר הראשון הוא ציות מינימאלי ליסודות החסידות. חסידות מסויימת בנויה על התבוננות רבה לפני התפילה ובתוכה באלוקות וכו' וכו', ובפשטות כל זה לא היה!! וגם אין (עכ"פ כמעט...) איזכורים לתורת החסידות (לתוכנה!) בכתביו המרובים. וידוע לכל לומד בדבריו שענייני ההגות והנגלה היו אצלו חד ממש, ובכ"ז לא נגע ולא פגע... עם המוחים, הסליחה.

לחץ כדי לכווץ...

וזוהי תשובתו על ענין אמירת הלל בבית הכנסת בליל פסח (צפנת פענח ח"ב סי' ח):

אך מה אני יכול לכתוב למתנגד כמוך, כי גם אתה היית חסיד כמונו הייתי מגלה בזה לך רזין מדורשי רשומות ודורשי חמורות, אך למתנגד כמוך די בזה ובפרט שאתה מטיף ומגיד ר''ל לכן אני מקצר ובא.

לחץ כדי לכווץ...

 

[דעה את ה']

וזוהי תשובתו על ענין אמירת הלל בבית הכנסת בליל פסח (צפנת פענח ח"ב סי' ח):

לחץ כדי לכווץ...

אכן, לזאת היתה כוונתי!!! ולכן הדגשתי בסוגריים

(לתוכנה!)

לחץ כדי לכווץ...

והקדמתי תרופה... וזה פשוט.

התכוונתי בעיקר האם מדבר מענין ממכ"ע וסוכ"ע וצמצום שלא כפשוטו ויסודות החסידות שמוטלים עליו להתבונן בהם מידי יום ביומו ממש...?
ואל תשיבני מדברים צדדיים, כמו שלא מעניין אותי הקוויטלאך שלו וכל כיו"ב [תאמין לי קראתי את הספרים החסידיים אודותיו ג"כ]

 

[אבן האזל]

אכן, לזאת היתה כוונתי!!! ולכן הדגשתי בסוגריים

והקדמתי תרופה... וזה פשוט.

התכוונתי בעיקר האם מדבר מענין ממכ"ע וסוכ"ע וצמצום שלא כפשוטו ויסודות החסידות שמוטלים עליו להתבונן בהם מידי יום ביומו ממש...?
ואל תשיבני מדברים צדדיים, כמו שלא מעניין אותי הקוויטלאך שלו וכל כיו"ב [תאמין לי קראתי את הספרים החסידיים אודותיו ג"כ]

לחץ כדי לכווץ...

שכוייח...
ידוע שלמד הרבה קבלה, ולא מצינו שמציין בכתביו לדברי קבלה...

 

[אהרן הלוי]

והגיבו ע"כ כמה וכמה...

לחץ כדי לכווץ...

לא הגבתי לטענה זו כי זה פשוט לא קשור. כפי שהבאתי לעיל מהצמח צדק מי שיש לו 'כבד חזק' יכול וחייב ללמוד חקירה, ולראגוצ'ובער ברור שהיה כזה. (ד"א, אדמורי חב"ד לדורותיה היו בקיאים במורה ובשאר ספרי החקירה. המורה נבוכים מצוטט בלקוטי שיחות ובשאר ספרי הליובאוויטשער רבי מאות פעמים).

כמובן, עם כל גודל ענין ההתקשרות של חסיד לרבו, הדבר הראשון הוא ציות מינימאלי ליסודות החסידות. חסידות מסויימת בנויה על התבוננות רבה לפני התפילה ובתוכה באלוקות וכו' וכו', ובפשטות כל זה לא היה!! וגם אין (עכ"פ כמעט...) איזכורים לתורת החסידות (לתוכנה!) בכתביו המרובים. וידוע לכל לומד בדבריו שענייני ההגות והנגלה היו אצלו חד ממש, ובכ"ז לא נגע ולא פגע... עם המוחים, הסליחה.

לחץ כדי לכווץ...

וכי בשולחן ערוך הרב נזכרים תכנים מספר התניא?! הרי ספריו של הראגוצ'ער הם ספרי נגלה מובהקים, ולמה שיזכיר תכנים מעולמה של החסידות?

ומש"כ כבודו על אורחותיו חייו - אם התבונן באלוקות בעת תפילתו אם לאו - אתמהה. וכי כבודו היה לצידו באותם רגעים לבחון כליותיו וליבו?! מנלן למר קביעה שרירותית זו?

 

[אהרן הלוי]

התכוונתי בעיקר האם מדבר מענין ממכ"ע וסוכ"ע וצמצום שלא כפשוטו ויסודות החסידות שמוטלים עליו להתבונן בהם מידי יום ביומו ממש...?

לחץ כדי לכווץ...

מאיפה הקביעה הזו?!

 

[דעה את ה']

מאיפה הקביעה הזו?!

לחץ כדי לכווץ...

וכן על הודעתך הקודמת.

אם חב"ד היתה חסידות שהעיקר בה להגדיר עצמך כחסיד, אכן לא היתה לי שום הוכחה.

אם היא היתה למצער חסידות רגשית, היה ניתן לומר שאין לנו מידע מדרכי הרגש של אותו גאון פלאי [אם כי גם זה היה משונה, אם עבודתו רגשית, ולא מצאנו בו ענין זה]

עכשיו שהיא חסידות התובעת ודורשת בירור עיוני בסוגיות מהותיות וכלליות. ואכן תובעת עיסוק מתמיד בנושאים אלה. מי שלא צועד בדרכה בענין יסודי זה, קשה להגדירו כחלק מאותה קבוצה אך ורק על סמך דברים צדדיים.
בדיוק כמו שמורה נזכר בדבריו, ענייני חסידות היה להם מקום רב להיות מוזכרים, אם היו בעולם המושגים שלו.

בכל אופן גם בחב"ד מקובל שהיה אצל הצמח צדק (יחד עם אביו שהביאו) בגיל ילדות (גיל 6) ואמר הצ"צ שהוא אינו שייך לענין ההתבוננות החסידית (לא מצטט מדוייק בכלל, ואדרבא, יבואו המצטטים והמדייקים).

כמובן השועה"ר, הצ"צ ועוד מופלגי תורה רבים (כמו הדברי נחמיה והשארית יהודה) היו שייכים לענין. הוא לא.


אם אי מי סבור שיש במחשבתי זו איזה העמדת עמדה, כלפי חב"ד או כלפי הרוגוטשובי, הנני שולל זאת לגמרי. כוונתי אך ורק להצגת המציאות כפי הבנתי.

 

[דעה את ה']

אדמורי חב"ד לדורותיה היו בקיאים במורה ובשאר ספרי החקירה.

לחץ כדי לכווץ...

זכורני מאדמו"ר מהורש"ב נבג"מ שאע"פ שלא למד אלא מה שמובא בחסידות, יכול להתווכח עם הפילוסופים וידו תהיה על העליונה [שוב, לא מדוייק!!]

ועוד ביטוי, שלא למד מו"נ, אבל כשכבר מובא בחסידות לא צריך להיות בטלן, ולומדים פרק לפני ופרק אחרי...

 

[אבן האזל]

עכשיו שהיא חסידות התובעת ודורשת בירור עיוני בסוגיות מהותיות וכלליות. ואכן תובעת עיסוק מתמיד בנושאים אלה. מי שלא צועד בדרכה בענין יסודי זה, קשה להגדירו כחלק מאותה קבוצה אך ורק על סמך דברים צדדיים.
בדיוק כמו שמורה נזכר בדבריו, ענייני חסידות היה להם מקום רב להיות מוזכרים, אם היו בעולם המושגים שלו.


אם אי מי סבור שיש במחשבתי זו איזה העמדת עמדה, כלפי חב"ד או כלפי הרוגוטשובי, הנני שולל זאת לגמרי. כוונתי אך ורק להצגת המציאות כפי הבנתי.

לחץ כדי לכווץ...

אדרבה, מהתשובה הנ"ל מוכח שהוא רוצה להרחיב אופקים עם השואל ולהשתעשע עמו בבירור עיוני בסוגיות בחסידות.
"אם היית חסיד כמונו הייתי מגלה בזה לך רזין מדורשי רשומות ודורשי חמורות"

 

[תחש]

יש שני סוגי חקירה א' פילוסופיה היינו לחקור בשכל אנושי וזאת שללו בחסידות בתוקף ב' פנימיות התורה היינואחרגילוי הזוהק ואריזל להבין עניןהבריאה ותורה ומצות ענינם ותכלית כונתם ואיך שהוא מחיה ומהוה וכו' וכו' הרבה בחינות בזה לאין קץ [ובזה היו כמה דרכים עד כמה להעמיק בזה ולהוריד הענינים ולפשטם כדי שגם השכל יקלטם ע''י משלים וכו' שזה בכלליות דרך חב''ד אך גם זה בחושי הנשמה והאמונה הפשוטה ודלא כפלוסופיה המשתמשת בשכל מגושם ובהגיון קפוא ובספר סור מרע ועשה טוב מזהיר שלא לעיין בשער היחוה''א אך הוא דעת יחיד בזה ובכלליות אפשר לומר דבכל המקומות היו יותר בעלי מוח ופחות וידוע שבקוצק למדו הרבה מהר''ל ותלוי לפי שורש נשמתם אך הרעיונות הכלליים של כל הנ''ל לפני הפרטים היו יסוד מוסד בכל החסידיות וזה מה שנשמו וחיו גם בלי ללמוד בהרחבה]וכל זאת כדי להלהיב הלב לעבודתו להתבטל אליו ית' ולהמליכו על כל אברין ונפשין

 

[תחש]

יש מקום להביא מאמר הגר''א ''במקום שמסתיימת הפילוסופיה מתחילה הקבלה ובמקום שמסתיימת קבלת הראשונים והרמ''ק מתחילה קבלת האריז''ל וממילא בחסידות שהתבססה על גילויי הזוהר ואר''י לא ראו מקום להתבסס על הספרים שהוזכרו ע''י פותח האשכול אם כי היו כאלו שעיינו בהם [גםבזה היה הבדל בין המו''נ לכזרי והעיקרים] וכמו שלמדו רמ''ק מפני התועלת שיש בהם להוריד ענינים רמים ולפשטם אףשבהרבה מקומות אין הלכה כמותם [שפ''א ור'צדוק שהוזכרו כאן אינם ענין וכל כולם צועקים פנימיות התורה והרב דסלר כידוע התבסס על חסידות ואכהמ''ל ובענין הרוגטשובר יאיר בורוכוב מביא בספרו שאמר דסוד הצמצום צריך כמה שנים ללמדו אך האמת שעל אדם הגדול בענקים כזה צחוק הוא לדון אם התבונן ובאיזה דרך הלך שהלא הוא היה דבוק בעצם התורה למעלה מכל חילוקי דרכים]

 

[יאשע בער]

יש מקום להביא מאמר הגר''א ''במקום שמסתיימת הפילוסופיה מתחילה הקבלה ובמקום שמסתיימת קבלת הראשונים והרמ''ק מתחילה קבלת האריז''ל וממילא בחסידות שהתבססה על גילויי הזוהר ואר''י לא ראו מקום להתבסס על הספרים שהוזכרו ע''י פותח האשכול

לחץ כדי לכווץ...

ממקום שבאת,
משמעות דברי הגר"א היא שאי אפשר ללמוד קבלה בלי להתבסס על פילוסופיה.

 

[תחש]

פשוט שאין זה כונתו והגר''א עצמו לא מצינו שמתבסס על פילוסופיה וכונתו שפילוסופיה בנויה על שכל אנושי שיש לו תכלית וקץ ומלא טעות ומשא''כ שכל אלוקי שנתגלה לרבותינו שהוא האמת לאמיתו ולמותר להאריך במה שכבר האריכו ענקי עולם בגנות החקירה החיצונית [אגב הובא כאן ספר החקירה להצ''צ כמדומני שמובא שם שכתבו נגד המשכילים ובאמת אי''ז ענין כלל לשאר ספרי חב''ד ולא שמענו שיעסקו בזה ובאמת גם הכוזרי הלא נכתב לצורך התווכחות וצריך להוסיף שהנ''ל אינו בכל המו''נ ויש חלקים שאינם עוסקים במה ששללו רבותינו וכח''ג מהספר וא''א למכללינהו בחדא מחתא]

 

[מתחילים מחדש]

אפשר שתכתוב שמות של רב חסידי מוכר שלומד בספרים הללו?

לחץ כדי לכווץ...

הרבה גדולים חסידיים הוגו בספרי חקירה, אך לא הורו לחסידיהם ללמוד בהם.
למשל האדמו"ר מאוז'רוב זצ"ל, והאדמו"ר מבעלזא שליט"א.

 

[משה גולדמן]

תקרא קצת היסטוריה ואח"כ תביע דעה עליו...

לחץ כדי לכווץ...

קראתי לא פחות ממך אז מעט ענווה.

(בכל מקרה, כנראה אין לך הבנה מה המשמעות של קויטל של חסיד לצדיק, זה התקשרות של שורש הנשמה, וברוב החצרות נמנעו מלהביא קוויטל לרבי אחר מטעם זה)

לחץ כדי לכווץ...

"התקשרות של שורש הנשמה"?

ולגוף השאלה יש אצל החסידים הרבה שלומדים מהר"ל, בפשיסחא למשל ינקו הרבה משם, וזה תלוי בסגנון אנשים יש אנשים שאוהבים כוזרי וישנם שאוהבים של"ה אין בזה כללים, כל אחד לפי טבעו ומזגו הטוב.

לחץ כדי לכווץ...

איזו חסידויות היום הולכים בדרך פשיסחא?

 

[משה גולדמן]

זכורני מאדמו"ר מהורש"ב נבג"מ שאע"פ שלא למד אלא מה שמובא בחסידות, יכול להתווכח עם הפילוסופים וידו תהיה על העליונה [שוב, לא מדוייק!!]

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי קצת מופרך. מי שלמד קצת פילוסופיה לא היה אומר משפט כזה. הפילוסופיה זו חכמה נוראה.
כנראה אמר את זה מחוסר ידע או שרצה לשלול את הפילוסופיה.
(לא בכדי הרמב"ם ועוד הראשונים העריכו את אריסטו ועסקו בתורת הפילוסופיה. לדעת הרמב"ם זו חכמה אלוקית)

מה זה נבג"מ?