לא כל מי שלומד ר' צדוק ושפ"א נחשב לחסיד, גם ר' דוד כהן מרבה לצטט מהם ובכ"ז ברור שאינו מכונה חסיד.
- מתחיל חוט משה גולדמן
- תאריך התחלה
נכון, צודק.
אבל הוא לא רק למד וציטט מהם... הוא החשיבם לרבותיו ממש והיה דבוק בהם ובמשנתם, ואי אפשר להתעלם מזיקתו ודבקותו העצומה בתורת החסידות.
סיפר לי תלמידו הנ"ל שהיה יושב אתו שעות ע"ג שעות בהשתפכות נפש על שטיקל שפת אמת או ר' צדוק כשהיה מתמוגג מרוב...
והגיבו ע"כ כמה וכמה...
הרבה הרבה יותר ממה שהיה לו עם כל מישהו אחר, היה לו עם רבו המובהק "הרמב"ם"!! כמו שניכר היטב בספריו, והתבטאויותיו בענין ידועות. על קפידתו של הראב"ד עליו ועוד ועוד, וגם זה כתוב בספרי תולדותיו.
כמובן, עם כל גודל ענין ההתקשרות של חסיד לרבו, הדבר הראשון הוא ציות מינימאלי ליסודות החסידות. חסידות מסויימת בנויה על התבוננות רבה לפני התפילה ובתוכה באלוקות וכו' וכו', ובפשטות כל זה לא היה!! וגם אין (עכ"פ כמעט...) איזכורים לתורת החסידות (לתוכנה!) בכתביו המרובים. וידוע לכל לומד בדבריו שענייני ההגות והנגלה היו אצלו חד ממש, ובכ"ז לא נגע ולא פגע... עם המוחים, הסליחה.
כמובן המון העם לא לומד בספרים אלו. הכוונה לכאורה בשאלה לאלו המיוחדים. וכמדומני שאכן אצל חסידים לימודים אלו מעטים יותר [על אף שכמובן שהם קיימים], והמיוחדים מעסיקים את עצמם יותר ויותר בחסידות מבדברי הראשונים.
יש לציין לדברי הגר"א ז"ל על הכוזרי שכל דבריו קודש קדשים (משהו כזה, לא מדייק). אמירה כזו אכן גורמת ללמוד בדבריו, לפענ"ד.
אשמח שיעלו את הציטוט המדוייק!
יש לציין לדברי הגר"א ז"ל על הכוזרי שכל דבריו קודש קדשים (משהו כזה, לא מדייק). אמירה כזו אכן גורמת ללמוד בדבריו, לפענ"ד.
אשמח שיעלו את הציטוט המדוייק!
ובכלל בתורה @הנעור בלילה ...
וזוהי תשובתו על ענין אמירת הלל בבית הכנסת בליל פסח (צפנת פענח ח"ב סי' ח):
אכן, לזאת היתה כוונתי!!! ולכן הדגשתי בסוגריים
והקדמתי תרופה... וזה פשוט.
התכוונתי בעיקר האם מדבר מענין ממכ"ע וסוכ"ע וצמצום שלא כפשוטו ויסודות החסידות שמוטלים עליו להתבונן בהם מידי יום ביומו ממש...?
ואל תשיבני מדברים צדדיים, כמו שלא מעניין אותי הקוויטלאך שלו וכל כיו"ב [תאמין לי קראתי את הספרים החסידיים אודותיו ג"כ]
שכוייח...
ידוע שלמד הרבה קבלה, ולא מצינו שמציין בכתביו לדברי קבלה...
נערך לאחרונה:
לא הגבתי לטענה זו כי זה פשוט לא קשור. כפי שהבאתי לעיל מהצמח צדק מי שיש לו 'כבד חזק' יכול וחייב ללמוד חקירה, ולראגוצ'ובער ברור שהיה כזה. (ד"א, אדמורי חב"ד לדורותיה היו בקיאים במורה ובשאר ספרי החקירה. המורה נבוכים מצוטט בלקוטי שיחות ובשאר ספרי הליובאוויטשער רבי מאות פעמים).
וכי בשולחן ערוך הרב נזכרים תכנים מספר התניא?! הרי ספריו של הראגוצ'ער הם ספרי נגלה מובהקים, ולמה שיזכיר תכנים מעולמה של החסידות?
ומש"כ כבודו על אורחותיו חייו - אם התבונן באלוקות בעת תפילתו אם לאו - אתמהה. וכי כבודו היה לצידו באותם רגעים לבחון כליותיו וליבו?! מנלן למר קביעה שרירותית זו?
מאיפה הקביעה הזו?!
וכן על הודעתך הקודמת.
אם חב"ד היתה חסידות שהעיקר בה להגדיר עצמך כחסיד, אכן לא היתה לי שום הוכחה.
אם היא היתה למצער חסידות רגשית, היה ניתן לומר שאין לנו מידע מדרכי הרגש של אותו גאון פלאי [אם כי גם זה היה משונה, אם עבודתו רגשית, ולא מצאנו בו ענין זה]
עכשיו שהיא חסידות התובעת ודורשת בירור עיוני בסוגיות מהותיות וכלליות. ואכן תובעת עיסוק מתמיד בנושאים אלה. מי שלא צועד בדרכה בענין יסודי זה, קשה להגדירו כחלק מאותה קבוצה אך ורק על סמך דברים צדדיים.
בדיוק כמו שמורה נזכר בדבריו, ענייני חסידות היה להם מקום רב להיות מוזכרים, אם היו בעולם המושגים שלו.
בכל אופן גם בחב"ד מקובל שהיה אצל הצמח צדק (יחד עם אביו שהביאו) בגיל ילדות (גיל 6) ואמר הצ"צ שהוא אינו שייך לענין ההתבוננות החסידית (לא מצטט מדוייק בכלל, ואדרבא, יבואו המצטטים והמדייקים).
כמובן השועה"ר, הצ"צ ועוד מופלגי תורה רבים (כמו הדברי נחמיה והשארית יהודה) היו שייכים לענין. הוא לא.
אם אי מי סבור שיש במחשבתי זו איזה העמדת עמדה, כלפי חב"ד או כלפי הרוגוטשובי, הנני שולל זאת לגמרי. כוונתי אך ורק להצגת המציאות כפי הבנתי.
זכורני מאדמו"ר מהורש"ב נבג"מ שאע"פ שלא למד אלא מה שמובא בחסידות, יכול להתווכח עם הפילוסופים וידו תהיה על העליונה [שוב, לא מדוייק!!]
ועוד ביטוי, שלא למד מו"נ, אבל כשכבר מובא בחסידות לא צריך להיות בטלן, ולומדים פרק לפני ופרק אחרי...
אדרבה, מהתשובה הנ"ל מוכח שהוא רוצה להרחיב אופקים עם השואל ולהשתעשע עמו בבירור עיוני בסוגיות בחסידות.
"אם היית חסיד כמונו הייתי מגלה בזה לך רזין מדורשי רשומות ודורשי חמורות"
יש שני סוגי חקירה א' פילוסופיה היינו לחקור בשכל אנושי וזאת שללו בחסידות בתוקף ב' פנימיות התורה היינואחרגילוי הזוהק ואריזל להבין עניןהבריאה ותורה ומצות ענינם ותכלית כונתם ואיך שהוא מחיה ומהוה וכו' וכו' הרבה בחינות בזה לאין קץ [ובזה היו כמה דרכים עד כמה להעמיק בזה ולהוריד הענינים ולפשטם כדי שגם השכל יקלטם ע''י משלים וכו' שזה בכלליות דרך חב''ד אך גם זה בחושי הנשמה והאמונה הפשוטה ודלא כפלוסופיה המשתמשת בשכל מגושם ובהגיון קפוא ובספר סור מרע ועשה טוב מזהיר שלא לעיין בשער היחוה''א אך הוא דעת יחיד בזה ובכלליות אפשר לומר דבכל המקומות היו יותר בעלי מוח ופחות וידוע שבקוצק למדו הרבה מהר''ל ותלוי לפי שורש נשמתם אך הרעיונות הכלליים של כל הנ''ל לפני הפרטים היו יסוד מוסד בכל החסידיות וזה מה שנשמו וחיו גם בלי ללמוד בהרחבה]וכל זאת כדי להלהיב הלב לעבודתו להתבטל אליו ית' ולהמליכו על כל אברין ונפשין
יש מקום להביא מאמר הגר''א ''במקום שמסתיימת הפילוסופיה מתחילה הקבלה ובמקום שמסתיימת קבלת הראשונים והרמ''ק מתחילה קבלת האריז''ל וממילא בחסידות שהתבססה על גילויי הזוהר ואר''י לא ראו מקום להתבסס על הספרים שהוזכרו ע''י פותח האשכול אם כי היו כאלו שעיינו בהם [גםבזה היה הבדל בין המו''נ לכזרי והעיקרים] וכמו שלמדו רמ''ק מפני התועלת שיש בהם להוריד ענינים רמים ולפשטם אףשבהרבה מקומות אין הלכה כמותם [שפ''א ור'צדוק שהוזכרו כאן אינם ענין וכל כולם צועקים פנימיות התורה והרב דסלר כידוע התבסס על חסידות ואכהמ''ל ובענין הרוגטשובר יאיר בורוכוב מביא בספרו שאמר דסוד הצמצום צריך כמה שנים ללמדו אך האמת שעל אדם הגדול בענקים כזה צחוק הוא לדון אם התבונן ובאיזה דרך הלך שהלא הוא היה דבוק בעצם התורה למעלה מכל חילוקי דרכים]
ממקום שבאת,
משמעות דברי הגר"א היא שאי אפשר ללמוד קבלה בלי להתבסס על פילוסופיה.
פשוט שאין זה כונתו והגר''א עצמו לא מצינו שמתבסס על פילוסופיה וכונתו שפילוסופיה בנויה על שכל אנושי שיש לו תכלית וקץ ומלא טעות ומשא''כ שכל אלוקי שנתגלה לרבותינו שהוא האמת לאמיתו ולמותר להאריך במה שכבר האריכו ענקי עולם בגנות החקירה החיצונית [אגב הובא כאן ספר החקירה להצ''צ כמדומני שמובא שם שכתבו נגד המשכילים ובאמת אי''ז ענין כלל לשאר ספרי חב''ד ולא שמענו שיעסקו בזה ובאמת גם הכוזרי הלא נכתב לצורך התווכחות וצריך להוסיף שהנ''ל אינו בכל המו''נ ויש חלקים שאינם עוסקים במה ששללו רבותינו וכח''ג מהספר וא''א למכללינהו בחדא מחתא]
- הודעות
- 847
- תודות
- 2,994
- נקודות
- 171
הרבה גדולים חסידיים הוגו בספרי חקירה, אך לא הורו לחסידיהם ללמוד בהם.
למשל האדמו"ר מאוז'רוב זצ"ל, והאדמו"ר מבעלזא שליט"א.
- הודעות
- 73
- תודות
- 299
- נקודות
- 46
קראתי לא פחות ממך אז מעט ענווה.
"התקשרות של שורש הנשמה"?
איזו חסידויות היום הולכים בדרך פשיסחא?
- הודעות
- 73
- תודות
- 299
- נקודות
- 46
לדעתי קצת מופרך. מי שלמד קצת פילוסופיה לא היה אומר משפט כזה. הפילוסופיה זו חכמה נוראה.
כנראה אמר את זה מחוסר ידע או שרצה לשלול את הפילוסופיה.
(לא בכדי הרמב"ם ועוד הראשונים העריכו את אריסטו ועסקו בתורת הפילוסופיה. לדעת הרמב"ם זו חכמה אלוקית)
מה זה נבג"מ?
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אוריאל
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זושא
- חוצניק
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- משה6
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר