ראיתי שכבר הפנו לדברי התוס'.בתוס' גיטין נז: כתבו ללמוד ממעשה זה שאם מענים את האדם מותר לו להתאבד, והחיד"א ועוד אחרונים דייקא בתוס' ומעוד ראשונים דמיירי שמענים אותו כדי שיעבור על הדת ובכה"ג מותר לו להתאבד
לא מבין את דבריך. בד"כ ביהרג ואל יעבור המצוי בש"ס המצב הוא שאם לא יעבור יהרגו אותו אחרים. ואז השאלה אם מותר לו להרוג את עצמו ולא דווקא שהאחרים יהרגו... אז מה זה "למסור נפשו בכה"ג"? ע"י האחרים? אז שוב חזרנו להבנתי, האם רק ע"י אחרים מותר לההרג או ששרי להרוג עצמו.הוא שאל בפשיטות
האם בכלל מותר להרוג את עצמו, או שרק במקרה שאחרים הורגים אותו עליו למסור נפשו בכה"ג.
ולמיטב זכרוני נחלקו בזה קדמונים
