בבא בתרא שליחות בקנין משיכה. (1 צופה)

[צריך ביאור]

הוא לא כתב שזה רק מגלה אלא הוא כתב שלא ההכנסה לרשות יוצרת את זה
אלא ההכנסה לרשות הוא סימן למעש"ק
הינו שלא תוכן הפעולה גורם לקנין
אלא סתמות הפעולה גורמת לקנין
כמו שחליצה למשל לא תוכן החליצה פעולת את ההיתר אלא פעולת החליצה היא זו שגורמת להיתר לחול

לחץ כדי לכווץ...

דהנה ענין מעשה הקנין במשיכה הוא להביע החלות שמחיל,
חליצה מה שמחיל זה התורה ע"י המעשה שהחולץ עושה אך קשה לומר שבכל קנין התורה מחילה את החלות

 

[עוזי ומגני]

דהנה ענין מעשה הקנין במשיכה הוא להביע החלות שמחיל,
חליצה מה שמחיל זה התורה ע"י המעשה שהחולץ עושה אך קשה לומר שבכל קנין התורה מחילה את החלות

לחץ כדי לכווץ...

נכון שחליצה שונה מקנין בשאלה מי המחיל
אבל הרעיון של הדברים בעצם מעשה החלות,
הוא טוען שבעיקרון לא היה אכפ"ל גם לקנות ע"י קפיצה, אבל התורה קבעה שהחלות תהא ע"י משיכה לרשותו, אבל אין כאן תוכן אמיתי,
לא כמו בקנין כסף שהכסף מחייב תמורה, וממילא חפץ ניתן בתמורתו, אלא עשיה בעלמא שהיא קובעת את הדברים,
אני הקטן מסכים עמו למחצה, דרק במקח כן הוא הדברים,
אבל בקנין מהפקר, עצם ההכנסה לרשותו היא היא הסיבה שחל הקנין, משום שבמה שהכניסה לרשותו הוא שולט על החפץ וממילא הוא מורחק מכולם.

 

[צריך ביאור]

נכון שחליצה שונה מקנין בשאלה מי המחיל
אבל הרעיון של הדברים בעצם מעשה החלות,
הוא טוען שבעיקרון לא היה אכפ"ל גם לקנות ע"י קפיצה, אבל התורה קבעה שהחלות תהא ע"י משיכה לרשותו, אבל אין כאן תוכן אמיתי,
לא כמו בקנין כסף שהכסף מחייב תמורה, וממילא חפץ ניתן בתמורתו, אלא עשיה בעלמא שהיא קובעת את הדברים,
אני הקטן מסכים עמו למחצה, דרק במקח כן הוא הדברים,
אבל בקנין מהפקר, עצם ההכנסה לרשותו היא היא הסיבה שחל הקנין, משום שבמה שהכניסה לרשותו הוא שולט על החפץ וממילא הוא מורחק מכולם.

לחץ כדי לכווץ...

כל קנין חוץ מקנין כסף פועל כך שהפעולה שעושים זה מכיון שכך קבעה התורה אני מבין שהוא בא לומר שאין המעשה קנין מחיל את החלות אלא זה רק גילוי למה שחל.

 

[עוזי ומגני]

כל קנין חוץ מקנין כסף פועל כך שהפעולה שעושים זה מכיון שכך קבעה התורה אני מבין שהוא בא לומר שאין המעשה קנין מחיל את החלות אלא זה רק גילוי למה שחל.

לחץ כדי לכווץ...

ברור שיש כאן קביעה שהתורה אמרה,
השאלה אם התורה אמרה כדבר שרירותי, או בגלל התוכן שיש בפעולה הזו,
ואף שאם יש תוכן א"צ לומר שהוא דבר שרירותי,
מ"מ אפשר שכיון שבדר"כ יש תוכן, התורה קבעה כן גם למקום שאין תוכן, כגון שליח, [לשי' הגר"א פילץ]

 

[צריך ביאור]

מ"מ אפשר שכיון שבדר"כ יש תוכן, התורה קבעה כן גם למקום שאין תוכן, כגון שליח, [לשי' הגר"א פילץ]

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי זה חידוש גדול לומר שגם במקום שאין תוכן זה נחשב כמו דבר שפועל עם תוכן עד לכדי רמה של דינים זהים.

 

[מחכה]

אולי יש תח''י של אי מי את הלקח טוב על שליחות ויוכל לצלם כאן. לענ''ד אם נעיין בזה נוכל לחלק בין סוג השליחות יותר במדוייק. אינו תח''י אבל אם זכרוני אינו מטעני בזה טמון הביאור.

 

[שקדתי]

מה דינו של השליח, האם אינו נהיה כשומר? ואם נניח שנהיה כשומר זה ודאי פותר את הבעיה כי הוא מחזיק את זה בשביל המוכר, וא"כ ה"ז כמו שהמוכר מחזיק.