הלכות ברכות ברכת שהחיינו על פרי שאוכל פעם ראשונה בחייו (1 צופה)

[חלקינו בתורתך]

פרי שאינו מתחדש משנה לשנה, וקיים כל השנה,
רק הוא אף פעם לא אכלו,
האם מברך עליו שהחיינו,
שהרי שמח באכילה זו ולא שנא מפרי שמתחדש משנה לשנה
ששמח באכילה זו,
או שכל הברכה נתקנה רק על פרי שמתחדש משנה לשנה.

 

[הצעיר שבחבורה]

משנה ברורה סימן רכה סעיף ו

וכן דבר שאינו גידולי קרקע כגון עופות ודגים שנזדמנו לו אפילו אותן שלא טעם ממינן מעולם אפ"ה אין מברך עליהם שהחיינו דזה המין אינו חדש בעצם דאע"פ שהוא לא אכל מהם אחרים אכלו מהם.​

 

[חלקינו בתורתך]

האמת שזה קצת צ"ע, כי במג"א כתוב "דאע"פ דהוא לא אכל ממנו ימים רבים אחרים אכלו ממנו"
והמשנ"ב מעתיק "אפילו אותן שלא טעם ממינן מעולם"
ויש חילוק גדול,
וכן השו"ע עצמו שכתב "פרי שאינו מתחדש משנה לשנה אפילו אם יש ימים רבים שלא אכל ממנו אינו מברך שהחיינו"
יש קצת משמעות שאכל ממנו פעם אבל אם לא אכל כלל כן מברך.
וצ"ע.

 

[צריך עיון]

האמת שזה קצת צ"ע, כי במג"א כתוב "דאע"פ דהוא לא אכל ממנו ימים רבים אחרים אכלו ממנו"
והמשנ"ב מעתיק "אפילו אותן שלא טעם ממינן מעולם"
ויש חילוק גדול,
וכן השו"ע עצמו שכתב "פרי שאינו מתחדש משנה לשנה אפילו אם יש ימים רבים שלא אכל ממנו אינו מברך שהחיינו"
יש קצת משמעות שאכל ממנו פעם אבל אם לא אכל כלל כן מברך.
וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

זיל בתר טעמא דאחרים אכלו ממנו

 

[חלקינו בתורתך]

האמת היא שלכאו' למה שחזינן בהמשנ"ב שהרב @הצעיר שבחבורה הביא כאן
לכאו' המשנ"ב סותר לדברי עצמו,
שבסימן רכ"ג ס"א אי' בשו"ע "ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן"
ובמשנ"ב שם ס"ק ב' חידש מסברא דין חדש וז"ל "אפ"ה אם נולד בת אין מברך ע"ז ומ"מ נ"ל פשוט דבפעם ראשון כשרואה אותה מברך ברכת שהחיינו דמי גרע ממי שרואה את חברו לאחר ל' יום ושמח בראייתו דמברך שהחיינו כדלקמן בסימן רכ"ה סעיף א"
ומתבאר בהמשנ"ב שסבר שאם בראיית חבירו מל' יום לל' יום מברך שהחיינו, אז פשיטא לו שמברך כשרואה חבירו בפעם ראשונה בחייו (במקרה הזה זה בתו שנולדה למז"ט) דלא גרע,
וא"כ מאי שנא ברכת שהחיינו על ראיית חבירו פעם ראשונה בחייו, לראיית פרי פעם ראשונה בחייו.

 

[צריך עיון]

האמת היא שלכאו' למה שחזינן בהמשנ"ב שהרב @הצעיר שבחבורה הביא כאן
לכאו' המשנ"ב סותר לדברי עצמו,
שבסימן רכ"ג ס"א אי' בשו"ע "ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן"
ובמשנ"ב שם ס"ק ב' חידש מסברא דין חדש וז"ל "אפ"ה אם נולד בת אין מברך ע"ז ומ"מ נ"ל פשוט דבפעם ראשון כשרואה אותה מברך ברכת שהחיינו דמי גרע ממי שרואה את חברו לאחר ל' יום ושמח בראייתו דמברך שהחיינו כדלקמן בסימן רכ"ה סעיף א"
ומתבאר בהמשנ"ב שסבר שאם בראיית חבירו מל' יום לל' יום מברך שהחיינו, אז פשיטא לו שמברך כשרואה חבירו בפעם ראשונה בחייו (במקרה הזה זה בתו שנולדה למז"ט) דלא גרע,
וא"כ מאי שנא ברכת שהחיינו על ראיית חבירו פעם ראשונה בחייו, לראיית פרי פעם ראשונה בחייו.

לחץ כדי לכווץ...

האם כ''ת ישאל גם למה מברך על ראיית חבירו אחר ל''י הרי אחרים כן ראו את חברו?

 

[חלקינו בתורתך]

האם כ''ת ישאל גם למה מברך על ראיית חבירו אחר ל''י הרי אחרים כן ראו את חברו?

לחץ כדי לכווץ...

ולמה מברך על פרי שמתחדש משנה לשנה הרי אחרים אכלו ממנו כבר קודם
האם אתה מתכוון לומר שהחילוק הוא שבבתו אז היא חדשה בעולם לגמרי משא"כ הפרי שאין המין חדש בעולם דאחרים אכלו ממנו?

 

[צריך עיון]

ולמה מברך על פרי שמתחדש משנה לשנה הרי אחרים אכלו ממנו כבר קודם
האם אתה מתכוון לומר שהחילוק הוא שבבתו אז היא חדשה בעולם לגמרי משא"כ הפרי שאין המין חדש בעולם דאחרים אכלו ממנו?

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי לומר דחזינן שהם ב' ענינים שונים.
יש ברכה על דבר שהוא עצמו מתחדש מזמן לזמן, ושם הברכה רק אם הוא מתחדש באמת, כלומר שלא היה קיים לאף אדם בזמן הזה את הפרי.
ויש ברכה על שמחה מדבר מתחדש לאדם כמו ראיית חבירו שלא ראהו ל''י, וק''ו שלא ראהו מעולם כדכ' המ''ב, שאז ההתפעלות מתחדשת והשמחה גוברת, וכמו שהוא כן לענין הרואה את הים הגדול וכו'.

וההסבר בחילוק הזה, נראה, דראיית פרי חדש אינה משמחת, ואטו אם לא ראיתי תפוז שלושים יום או אפילו עונה שלימה אני מתמלא בשמחה?? כנראה שלא, אלא כיון שהוא פרי המתחדש מזמן לזמן ניכרת כאן התחדשות הזמן בפרי ועל זה הברכה. משא''כ ברואה את חבירו וכיו''ב שהברכה על השמחה בעצם ראייתו, וכל שלא ראה אותו ל''י יש כאן שמחה והתפעלות חדשה.

 

[חלקינו בתורתך]

כוונתי לומר דחזינן שהם ב' ענינים שונים.
יש ברכה על דבר שהוא עצמו מתחדש מזמן לזמן, ושם הברכה רק אם הוא מתחדש באמת, כלומר שלא היה קיים לאף אדם בזמן הזה את הפרי.
ויש ברכה על שמחה מדבר מתחדש לאדם כמו ראיית חבירו שלא ראהו ל''י, וק''ו שלא ראהו מעולם כדכ' המ''ב, שאז ההתפעלות מתחדשת והשמחה גוברת, וכמו שהוא כן לענין הרואה את הים הגדול וכו'.

וההסבר בחילוק הזה, נראה, דראיית פרי חדש אינה משמחת, ואטו אם לא ראיתי תפוז שלושים יום או אפילו עונה שלימה אני מתמלא בשמחה?? כנראה שלא, אלא כיון שהוא פרי המתחדש מזמן לזמן ניכרת כאן התחדשות הזמן בפרי ועל זה הברכה. משא''כ ברואה את חבירו וכיו''ב שהברכה על השמחה בעצם ראייתו, וכל שלא ראה אותו ל''י יש כאן שמחה והתפעלות חדשה.

לחץ כדי לכווץ...

אם הבנתי נכון את כוונתך,
אתה אומר שברכת שהחיינו על פרי אינה על השמחה בראיית הפרי החדש,
אלא ברכה על הזמן החדש שהגיע,
וזה מתבטא בפרי.
כלומר, הפרי החדש מסמל זמן חדש.
משא"כ בברכת שהחיינו על חבירו,
הברכה היא על עצם ראיית חבירו.
וכן אמר לי אחד הת"ח,
והוכיח לי מגמ' עירובין מ' ב'
"ואמר רבה כי הוינא בי רב הונא
איבעיא לן מהו לומר זמן בראש השנה וביום הכפורים כיון דמזמן לזמן אתי
אמרינן או דילמא כיון דלא איקרו רגלים לא אמרינן לא הוה בידיה כי אתאי
בי רב יהודה אמר אנא אקרא חדתא נמי אמינא זמן א"ל רשות לא קא
מיבעיא לי כי קא מיבעיא לי חובה מאי א"ל רב ושמואל דאמרי תרווייהו
אין אומר זמן אלא בשלש רגלים"
הרי לן שצריך לברך שהחיינו על ר"ה ויו"כ כמו שמברכים על פרי חדש
ומוכח שהברכה על פרי חדש היא משום הזמן החדש.
ויל"ע עוד.

 

[צריך עיון]

אם הבנתי נכון את כוונתך,
אתה אומר שברכת שהחיינו על פרי אינה על השמחה בראיית הפרי החדש,
אלא ברכה על הזמן החדש שהגיע,
וזה מתבטא בפרי.
כלומר, הפרי החדש מסמל זמן חדש.
משא"כ בברכת שהחיינו על חבירו,
הברכה היא על עצם ראיית חבירו.
וכן אמר לי אחד הת"ח,
והוכיח לי מגמ' עירובין מ' ב'
"ואמר רבה כי הוינא בי רב הונא
איבעיא לן מהו לומר זמן בראש השנה וביום הכפורים כיון דמזמן לזמן אתי
אמרינן או דילמא כיון דלא איקרו רגלים לא אמרינן לא הוה בידיה כי אתאי
בי רב יהודה אמר אנא אקרא חדתא נמי אמינא זמן א"ל רשות לא קא
מיבעיא לי כי קא מיבעיא לי חובה מאי א"ל רב ושמואל דאמרי תרווייהו
אין אומר זמן אלא בשלש רגלים"
הרי לן שצריך לברך שהחיינו על ר"ה ויו"כ כמו שמברכים על פרי חדש
ומוכח שהברכה על פרי חדש היא משום הזמן החדש.
ויל"ע עוד.

לחץ כדי לכווץ...

ראיה נפלאה!