מנהגים מנהגים משונים ומקורות (2 צופים)

[משה הירש]

שמעתי על מנהג שלא מטבילים את החלה במלח, מהטעם שהשולחן הוא כמו המזבח וכ"ז ביום שהיו מקריבים, אבל בלילה שלא היו מקריבים לא שמו מלח. מישהו שמע על המנהג הזה ויודע מה מקורו?

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

לתלות פתק משנכנס אדר
בספר ילקוט אברהם (ר' אברהם ליפשיטץ, ממונקאטש, תרצ"א, סי' תרפ"ו) הביא מקור למנהג ישראל קדמון לכתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' על נייר ולהדביק מול הפתח בבתים ובבתי כנסיות ובתי מדרשות, (בגמ' כתוב 'משנכנס אדר וכו' אך לא נתפרש לכתוב זאת על נייר ולתלות על הקיר) וביאר מדנפסק בשו"ע (סימן תקס) שיש לשייר בכל בית אמה על אמה זכר לחורבן, ולכך נהגו להדביק זאת דוקא על מקום ההוא שבמקום תוגה יהא שמחה וששון ליהודים. ועיין בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ב או"ח סי' לו). ובספר פסקי תשובות סימן תרפו ס"ק ה'.

 

[תורה תמימה]

מנהגים "אקזוטיים" של עדות ישראל - חסידים ליטאים וספרדים

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[מור וקציעה]

שמעתי על מנהג שלא מטבילים את החלה במלח, מהטעם שהשולחן הוא כמו המזבח וכ"ז ביום שהיו מקריבים, אבל בלילה שלא היו מקריבים לא שמו מלח. מישהו שמע על המנהג הזה ויודע מה מקורו?

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני מקורו בחתם סופר

 

[ליחדא שמיה]

התפללתי היום בשער הכותנה, וראיתי כמה שעושים תחנון בפישוט ידיים ורגליים. האם יש לזה מקור בהלכה?

 

[צביקה שטרן]

בליל הסדר יש ספרדים שמתלבשים כמו שיצאו ממצרים והולכים לשכנים וכדומה.
יש למישהו מקור לזה או משהו?

 

[יצחק.]

יש שאומרים אחרי הבדלה וברכת הלבנה יצחק יצחק יצחק?

לחץ כדי לכווץ...

יש שאומרים ג' פעמים יצחק.

לחץ כדי לכווץ...

פעמיים.

חכם בן ציון מוצפי שליט"א כתב: יש נוהגים לומר בסיום סדר הברכה: "יצחק יצחק", ויש המביטים בפני אדם ששמו יצחק, לסימן־טוב.
(על־פי המבואר בילקוט מלכים (רמז קעו) שהגאולה העתידה בזכות יצחק.)

למה הספרדים לא הקפידו באמירת אזמר בשבחין בקידוש ליל שבת?
האר"י ז"ל חיברו.

לחץ כדי לכווץ...

מקפידים.

שפונים ימינה ושמאלה בנקדישך?

לחץ כדי לכווץ...

מתוך סידור קול ציון:
כך נכון לעשות ולא להיפך, כיון שאנחנו דומים בזה למלאכים, הנותנים רשות קודם לימינם, וכך גם נראה מדברי רבנו הרש"ש זיע"א בסידורו. וכך אמר לי מור אבי ז"ל כמה פעמים, והיה מקפיד על־זה.

בליל הסדר יש ספרדים שמתלבשים כמו שיצאו ממצרים והולכים לשכנים וכדומה.
יש למישהו מקור לזה או משהו?

לחץ כדי לכווץ...

לא הולכים לשכנים.

ציטוט מתוך הגדה של פסח - לספר בציון:

הַמְחָשַׁת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם לִבְנֵי הַבַּיִת

טוֹב וְרָאוּי שֶׁכָּל בַּעַל־בַּיִת יַעֲרֹךְ אֵיזוֹ הַצְגָה, בִּפְנֵי בְּנֵי בֵיתוֹ וּבִפְרָט לְעֵינֵי יְלָדָיו הַקְטַנִים, בָּהּ יַמְחִישׁ לָהֶם הִתְנַהֲגוּת הַקְרוֹבָה בְּיוֹתֵר לִזְמַן שִׁעְבּוּד אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, וּלְאַחַר מִכֵּן יַנְהִיג עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וִיתָאֵר לִבְנֵי הַבַּיִת מַה שֶׁאֵרַע בְּעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל הַמִּצְרִים וְצָרָתָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְכֵן אֶת הַשְׁמְחָה שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְעוֹד וָעוֹד.

וְיֵשׁ רַבִּים הַנּוֹהֲגִים לְהַנִּיחַ עַל גּוּפָם כַּמָּה מִינֵי שַׁקִים מְלֵאִים בִּדְבָרִים, בְּאֹפֶן שֶׁנִּרְאִים כְּהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, וְכָךְ יוֹצְאִים מִן הַבַּיִת וְדוֹפְקִים עַל הַדֶּלֶת, וְהַיְלָדִים פּוֹתְחִים לָהֶם אֶת הַדֶּלֶת וְשׁוֹאֲלִים: "מַהֵיכָן בָּאתֶם"? וּמְשִׁיבִים: "מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". "וּלְהֵיכָן פְּנֵיכֶם מוֹעֲדוֹת"? וּמְשִׁיבִים: "לִירוּשָׁלַיִם עִיר הַקדֶשׁ"! "וְהֵיכָן הֵיִיתֶם עַד כֹּה"? וּמְשִׁיבִים: "הָיִינוּ עֲבָדִים לַמֶּלֶךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע". וְאָז מַתְחִילִים בְּתֵאוּר הַשְׁעְבּוּד תּוֹךְ הַמְחָשַׁת הַקְשִׁי הַגָּדוֹל, עַד שֶׁמַּגִיעִים לְסֵפֶר בְּשֶׁבַח ה' שֶׁהִכָּה אֶת הַמִּצְרִים וְגָאַל אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.

כָּל זֶה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת בִּכְדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַיְלָדִים שֶׁלֹא יִישְׁנוּ, וְכֵן שֶׁלֹא יְשַׁחֲקוּ בְּמִשְׂחָקִים, כְּהֶרְגְלָם בַּשְׁאָר הַלֵּילוֹת, אֶלָּא יָבִינוּ אֶת גּדֶל הַמַּעֲמָד שֶׁל הַלַּיְלָה הַזֶּה, יִתְעַנְיְנוּ וְיִשְׁתַּתְּפוּ בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם.

וְכָךְ הָיָה גַּם מִנְהָגוֹ שֶׁל מוֹר אָבִי זַ"ל, כְּמִנְהַג רַב קְהִלּוֹת הַמִּזְרָח, וּמִבְּעוֹד מוֹעַד דְּאָג שֶׁהַיְלָדִים יָכִינוּ מִצְנָפוֹת, תַּרְבּוּשִׁים, צְעִיפִים, מִינֵי חֲלוּקִים צִבְעוֹנִיִים וּקְעָרוֹת שׁוֹנוֹת. וּבַעֲרִיכַת הַסֵּדֶר, לְאַחַר אֲמִירַת "הֵא לַחְמָא עַנְיָא" וְכוּ', קְשָׁרָם לְאֶחָד מֵהַיְלָדִים עַל כְּתֵפוֹ יַחַד עִם מַצַּת הָאֲפִיקוֹמָן, הַמָּרוֹר וּמִינֵי יְרָקוֹת.

וּזְכוּרְנִי כֵּיצַד מוֹר אָבִי זַ"ל כָּרַךְ אֶת הָאֲפִיקוֹמָן בְּמַטְפַּחַת, וְקָשֶׁר אוֹתָהּ עַל כְּתַפִי בִּהְיוֹתִי יֶלֶד, וְצִוָּה עָלַי לָצֵאת וְלָקַחַת מַקֵל בְּיָדִי, וְלַעֲמֹד לְיַד הַדֶּלֶת וּלְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשָׁאַל: "מֵהֵיכָן בָּאתֶם?" - וְהֵשַׁבְתִּי: "מִמִּצְרַיִם". "וּלְהֵיכָן אַתָּה צוֹעֵד?" - וְהֵשַׁבְתִּי: "לִירוּשָׁלַיִם". וּפָנָיו הָיוּ מְאִירוֹת
כְּאִלּוּ בְּשָׁעָה זוֹ יָצָאנוּ מִשָּׁם, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן.

 

[אחת שאלתי]

ביהדות לא מעגלים פינות! - לוחות הברית

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[תורה תמימה]

ביהדות לא מעגלים פינות! - לוחות הברית

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

זה מנהג?

 

[תורה תמימה]

התפללתי היום בשער הכותנה, וראיתי כמה שעושים תחנון בפישוט ידיים ורגליים. האם יש לזה מקור בהלכה?

לחץ כדי לכווץ...

אין שואלים על 'המחקרים'.

 

[אחת שאלתי]

זה מנהג?

לחץ כדי לכווץ...

לא סתם מנהג -

מנהג ישראל תורה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[ליחדא שמיה]

אין שואלים על 'המחקרים'.

לחץ כדי לכווץ...

למה לא? בד"כ דבריהם מבוססים על הלכות נשכחות?
ואגב, גם פה ביררתי וכך באמת היה נפילת אפים במקור.

 

[אחוה דעי]

למה לא? בד"כ דבריהם מבוססים על הלכות נשכחות?

לחץ כדי לכווץ...

נשכחות, מפני מה?

ואגב, גם פה ביררתי וכך באמת היה נפילת אפים במקור.

לחץ כדי לכווץ...

במקדש? או במקומות נוספים?

 

[אחוה דעי]

ואגב, גם פה ביררתי וכך באמת היה נפילת אפים במקור.

לחץ כדי לכווץ...

בגמ' במגילה כב ב מבואר שהמנהג הפשוט והנפוץ היה לא כך

 

[ליחדא שמיה]

נשכחות, מפני מה?

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע אך כך היא המציאות. [לא הרבה יודעים, אבל יש כמה וכמה הלכות שנפסקו בשו"ע ובמשנ"ב ומשום מה נשכחו מהלב. רק בהלכות ברכות לבד יש כמה ברכות שהציבור לא נוהג היום, וזה יפה וטוב מאד שהציבור מתחיל להתעורר ולהחזיר עטרה ליושנה].

במקדש? או במקומות נוספים?

לחץ כדי לכווץ...

בכל מקום [שאין בו אבנים, ובשערי המקדש אפי' שיש אבנים].

 

[ליחדא שמיה]

בגמ' במגילה כב ב מבואר שהמנהג הפשוט והנפוץ היה לא כך

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע היכן אתה רואה שהמנהג הפשוט היה לא כך, שם מבואר שרב היה עושה תחנון בפישוט ידים ורגליים, [ורבא ורבינא בנפילת אפיים].

 

[נאר תיירה]

המנהג להושיט את ידיו כלוקח שפע ברכה בברכת כהנים,
מה המקור?

 

[הצעיר שבחבורה]

איני יודע היכן אתה רואה שהמנהג הפשוט היה לא כך, שם מבואר שרב היה עושה תחנון בפישוט ידים ורגליים, [ורבא ורבינא בנפילת אפיים].

לחץ כדי לכווץ...

ראה שם בגמרא, שדנה בסיבת אי אמירת התחנון של רב, ורק בסופה מעמידה שרב היה עושה בפישוט ידים ורגלים
וראה ברש"י שם.

 

[הצעיר שבחבורה]

[לא הרבה יודעים, אבל יש כמה וכמה הלכות שנפסקו בשו"ע ובמשנ"ב ומשום מה נשכחו מהלב. רק בהלכות ברכות לבד יש כמה ברכות שהציבור לא נוהג היום, וזה יפה וטוב מאד שהציבור מתחיל להתעורר ולהחזיר עטרה ליושנה].

לחץ כדי לכווץ...

והשאלה הפשוטה היא, מנין לנו שאין סיבה ל"שכחת" הלכות מסויימות.

נ.ב. קשה לומר על הלכות שנפסקו במשנה ברורה, "נשכחו". סביר יותר להניח שלא נהגו כך.

 

[חיים ש]

האם יש מקור למנהג שכשאוכלים את הקצה של הלחם - להוריד חתיכה קטנה?