נראה לי מוזר, איך אפשר לכתוב על מדקדק ששינה מדעתו ששינויו הם נוסחאות קדמוניות, הרי אף הוא עצמו לא הביא אסמכתא לדבריו מנוסחאות קדמוניות.
ברור שכוונתו על כלל הסידור שבימים ההם היו סידורים שמשובשים לאורך כל התפילה.
- מתחיל חוט הצעיר שבחבורה
- תאריך התחלה
ברור שכוונתו על כלל הסידור שבימים ההם היו סידורים שמשובשים לאורך כל התפילה.
השמצה הינה לדבר סרה בבנ"א על לא עוול בכפו, ולא משנה אם הוא דיבר ביושר נגד אנשים על עוול בכפיהם,
ואפי' אם אותם אנשים חיו לפני מאתיים שנה הם לא נהיו קדמונים
[בד"כ המושג קדמונים הם אנשים שאנו מחוייבים להם כי אתה לא תגיד על מי שיכתוב נגד הרצל שהוא דיבר נגד קדמונים, ואפי' לא מישהו שיכתוב נגד איינשטיין]
ראשונה גם הש"ך השביע בהקדמה לא לסמוך עך ספרו להלכה
ומלבד זאת לא נתקבלה דעתו בזה אצל הרבה גדולים וחכמים והידועים שבהם ר' שמואל אויערבאך, ר' שריה דביליצקי, ר' הלל זקס, ועוד הרבה תלמידי חכמים
נערך לאחרונה:
ר' שריה התפלל מתוך הסידור אזור אליהו?
אחרי שקראתי את הקדמתו איך הוא יוצא נגד כולם ואין מי שניצל מביקורת קולמוסו היה קשה לי להרגיש כלפיו שאין עול בכפו.
הוא מש"כ בהודעתי אמנם בשקוף מפני כבודם אך עיי"ש, וכוונתי שבאמת הם שינו דברים מסברא,
ומלבד זאת הוא נשען על גדולים ממנו בכל פעם שמתקיף כגון היעב"ץ שהתקיף את רז"ה ור' אייזיק חבר שהתקיף את סטאנוב
והוא שוכח להזכיר שהגר"א בדקדוקו לקח את דבריו מרז"ה, על פי 'כללי דקדוק שחידש'. (כך מלגלג להם בהקדמת אזור אליהו). והגהותיו נכנסו אף לסידור האדמו"ר הזקן.
כנראה כוונתו למה שהביא שם מתומע"ר י-ם תרנו, שבטעמים ונגינות הלך אחר שערי זמרה של ר' זלמן הענע'ס, ולא מצינו שום דבר בדקדוק שהלך אחריו ולרבים משינוייו מצינו התנגדות בפי' מהגר"א כמו שציין שם.
הטעמים והנגינות הם גם מכללי הדקדוק שחידש, ומה שחלק עליו הגר"א בדברים מסוימים בדקדוק אין זה מורה שאיננו בר סמכא.
והרבה יותר ממה שלא התקבלו חלק משינויי רז"ה, לא התקבלו שינויי רש"ס (כוונתי לאחוזים מדבריהם שחלקו ודחו דעתם). ואף שחלקו על רש"ס מ"מ דברו אליו בכבוד, וכך גם הצורה הראויה כלפי רז"ה. אפשר לחלוק, ובכבוד.
הסיבה לכך היא זו:
ותמיהת בעל אזו"א אינה תמיהה כיון שהרוו"ה היה יהודי צדיק אך תמים ופשוט האמין למה שכתב סטאנוב בהקדמתו (ובמיוחד שאז לא היה לו שום דרך לבדוק זאת):
מה לעשות שכבר הורגל בזיוף!
מלבד זאת שאף אחד לא היה מתייחס לדעתו האישית בשום צורה מלבד מקסימום כמדקדק - אף אחד לא הכיר בו כת"ח בר סמכא!
ולעתים גם יצר להם את כתרם! (כמו פירושו של רשב"ם לתהלים, משלי אסף, חיבור תנינא מהזוהר, ועוד ועוד)
שקר!
מלבד זאת זה אפי' לא מצחיק להשוות ביניהם!
מוהרש"ס זצ"ל התחיל בהגהת הסידור אחר שקיבל הרשאה לזה מרוב חכמי דורו ב'ועד ארבע ארצות', ואף שחלק מן הגדולים (כמו הב"ח לדוגמא) חזרו בהן מהרשאתם מפני שסברו שהגיה יותר מידי, מכ"מ רוב חכמי אותו הדור ראו בו מי שהוא בר סמכא אף בשביל להגיה. וזאת מלבד שהרש"ס מאד נזהר מלהגיהה מדעתו (בלא ראיה מנוסחאות קדמוניות - שהיו בידו בשונה מסטאנוב) וכשהוא כן עושה זאת כבר, הוא טורח להתנצל על כך.
לעמותו - סטאנוב היה ידוע כזייפן וקל דעת ואיש לא היה מתייחס אליו בכלל אילולי שתלה חכמתו באחרים. ואפי' בחכמת הדקדוק כבר טרח מוהרי"ל עדל זצוק"ל מבאי בית הגר"א ז"ל בכמה מקומות בספריו להראות את בורותו!
האדם הזה שאתה כ"כ מנסה להצדיק, כך מכנה אותו הרי"א חבר זצוק"ל (פה שלישי להגר"א) בספרו 'מגן וצינה':
וכבר כתב הח"ח בספרו כלל ח אות ז - שהמוחזק לרשע מותר לגנותו!
וכמדומה שכבודו היפך היוצרות להרשיע צדיק (מוהרש"ס, ובעל אזו"א) ולהצדיק הרשע (סטאנוב) - וכבר אמר החכם: "איש לפי מהלל" (עי' שע"ת ש"ג אות קמח).
נ.ב. לגבי הדיון שהתפתח לגבי רז"ה - אענה את חלקי לפי ידיעתי: רז"ה לא היה מוכר ע"י חכמי דורו כת"ח בר סמכא אבל כן כמדקדק שיש לדון בדבריו ומה שיצא עליו בחריפות היעב"ץ הוא בעיקר מפני שכותב דעתו בחריפות רבה אף כנגד הקדמונים, אבל עדיין כמה וכמה מחכמי ישראל סמכו על הגהותיו (ביניהם גם הגר"א - שד"א סמך גם בכמה מקומות על הגהות דקדוקיות שלו אם כי בשתיקה בלא להביא מקורן מלבד בסדר הטעמים שנזכר לעיל), ואיך שלא יהיה איש מעולם לא כינהו 'רשע ואפיקורס' וגם לא נחשד מעולם כזייפן, בשונה מסטאנוב שהיה משכיל וזייפן נודע כמו שכתבתי.
ומי שיש לו סבלנות, ורוצה להכיר באמת את דמותו של סטאנוב יכול לעי' בקונטרס המצורף שיו"ל עוד בחייו (אם כי בשביל להבין חלק מהמליצות והרמיזות יש להכיר את ההסטוריה של אז על המלחמות בין החכמים ל'חכמים בעיניהם' יושבי ברלין).
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,757
- נקודות
- 655
אני עברתי די הרבה על סידור רש"ס, והוא מתקן על פי כל ראיה קלה מדעתו, ובלי להתנצל.
והמדקדקים אחריו קיבלו את הגהות ויי"צ הרבה יותר מרש"ס. צא ולמד כמה מתיקוני רש"ס עדיין נמצאים בסידור שלנו.
אבל הרוו"ה היה מדקדק בעצמו, ואם היו דבריו דברי הבל וטעות לא היה נמשך אחריו.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,757
- נקודות
- 655
יש בתיקוניו היתכנות דקדוקית, אם זאת בכדי להגיה בסידור מכח טענה דקדוקית, נדרשת יראת שמים ורצינות.
פוק חזי, לדוג' בתיקון "שובה אלינו" במקום "שובה עלינו"... עלול להיות טעם הגיוני בתיקון זה, בפרט אם נניח שמצא נוסחאות ישנות ודווקניות שכתוב בהם כך..
אולם, ברגע שאנו יודעים ששינה זאת מדעתו, ושהיה זייפן וממילא חסר אחריות מינימלית, ברור שלא ניתן לסמוך על תיקון זה.
ואת זה, הרוו"ה לא ידע, וכיום אנו יודעים.
מעולם לא תקפתי את רש"ס, להיפך הבאתי ראיה שכך הדרך המקובלת בימיהם לשנות הסידור, כיון שהוסכם על חכמים דאז שהסידור מלא טעויות ושיבושים.
כמו כן לא באתי להצדיק את האדם עצמו, אלא רק שכיון שהוא עשה עבודה מועילה בתקנו הסידור, חבל שבלי בדיקה מבטלים את דעתו, רק בגלל השמצות. ועל כגון זה אפשר לומר קבל הדברים ממי שאמרם.
שובה אלינו איננו תיקון דקדוקי אלא תיקון של משמעות, ובהחלט אין להחשיב דעתו של מדקדק בזה.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,757
- נקודות
- 655
אם כך, והיות שהרוו"ה קיבל גם את תיקונו זה, וכתוצאה מכך נדפס כך במשך שנים רבות ברוב הסידורים, הרי שבהכרח שגה הרוו"ה ביחס הנכון ל'ויי"צ' ואין להביא ממנו תימוכין כלל.
כל אשר אנכי מבקש הוא שכדי לבטל הגהתו יש לשקלה בפלס מאזניים, ביראת שמים ורצינות. ורק אחר כך אם נראה שהיא מיותרת לבטלה. אך סתם לבטל דבריו מכח היותו זייפן בספרים אחרים נראה נוטה מדרך האמת.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אבריימי
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אי"ש צעיר
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אפרים זינגר
- ארז בלבנון
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דיסקיט
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הכרמי
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הפורט התשיעי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- הרב שלמה מבית שמש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מושב טוב
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צפנת פענח
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שעיה מעשרות
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר