נראה לי מוזר, איך אפשר לכתוב על מדקדק ששינה מדעתו ששינויו הם נוסחאות קדמוניות, הרי אף הוא עצמו לא הביא אסמכתא לדבריו מנוסחאות קדמוניות.
ברור שכוונתו על כלל הסידור שבימים ההם היו סידורים שמשובשים לאורך כל התפילה.
השמצה הינה לדבר סרה בבנ"א על לא עוול בכפו, ולא משנה אם הוא דיבר ביושר נגד אנשים על עוול בכפיהם, ואפי' אם אותם אנשים חיו לפני מאתיים שנה הם לא נהיו קדמונים
[בד"כ המושג קדמונים הם אנשים שאנו מחוייבים להם כי אתה לא תגיד על מי שיכתוב נגד הרצל שהוא דיבר נגד קדמונים, ואפי' לא מישהו שיכתוב נגד איינשטיין]
ראשונה גם הש"ך השביע בהקדמה לא לסמוך עך ספרו להלכה
ומלבד זאת לא נתקבלה דעתו בזה אצל הרבה גדולים וחכמים והידועים שבהם ר' שמואל אויערבאך, ר' שריה דביליצקי, ר' הלל זקס, ועוד הרבה תלמידי חכמים
השמצה הינה לדבר סרה בבנ"א על לא עוול בכפו, ולא משנה אם הוא דיבר ביושר נגד אנשים על עוול בכפיהם, ואפי' אם אותם אנשים חיו לפני מאתיים שנה הם לא נהיו קדמונים
[בד"כ המושג קדמונים הם אנשים שאנו מחוייבים להם כי אתה לא תגיד על מי שיכתוב נגד הרצל שהוא דיבר נגד קדמונים, ואפי' לא מישהו שיכתוב נגד איינשטיין]
הוא מש"כ בהודעתי אמנם בשקוף מפני כבודם אך עיי"ש, וכוונתי שבאמת הם שינו דברים מסברא,
ומלבד זאת הוא נשען על גדולים ממנו בכל פעם שמתקיף כגון היעב"ץ שהתקיף את רז"ה ור' אייזיק חבר שהתקיף את סטאנוב
באזור אליהו הנז' הביא שיש סיקור על סטאנוב בתולדות ספרות ישראל ה, [צינברג, ת"א תשיט]
על פי המכלול כרך זה עוסק בהשכלת ברלין,[ואם יש ביד מי שהוא לצטט משם ייש"כ]
הוא מש"כ בהודעתי אמנם בשקוף מפני כבודם אך עיי"ש, וכוונתי שבאמת הם שינו דברים מסברא,
ומלבד זאת הוא נשען על גדולים ממנו בכל פעם שמתקיף כגון היעב"ץ שהתקיף את רז"ה ור' אייזיק חבר שהתקיף את סטאנוב
כנראה כוונתו למה שהביא שם מתומע"ר י-ם תרנו, שבטעמים ונגינות הלך אחר שערי זמרה של ר' זלמן הענע'ס, ולא מצינו שום דבר בדקדוק שהלך אחריו ולרבים משינוייו מצינו התנגדות בפי' מהגר"א כמו שציין שם.
כנראה כוונתו למה שהביא שם מתומע"ר י-ם תרנו, שבטעמים ונגינות הלך אחר שערי זמרה של ר' זלמן הענע'ס, ולא מצינו שום דבר בדקדוק שהלך אחריו ולרבים משינוייו מצינו התנגדות בפי' מהגר"א כמו שציין שם.
הטעמים והנגינות הם גם מכללי הדקדוק שחידש, ומה שחלק עליו הגר"א בדברים מסוימים בדקדוק אין זה מורה שאיננו בר סמכא.
והרבה יותר ממה שלא התקבלו חלק משינויי רז"ה, לא התקבלו שינויי רש"ס (כוונתי לאחוזים מדבריהם שחלקו ודחו דעתם). ואף שחלקו על רש"ס מ"מ דברו אליו בכבוד, וכך גם הצורה הראויה כלפי רז"ה. אפשר לחלוק, ובכבוד.
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_-_ דקדוק אליהו -מהדורה חדשה- - אליהו בן שלמה זלמן (הגר-א)__ 6.pdf
על כל פנים ודאי שלא שינה מנוסח הסידור ביותר קלות מרש"ס ששינה על פי כל ראיה ואף הקלה ביותר, וקיבל על כך הסכמה מכל גדולי דורו כיון שסברו שהסידור טעון הגהה גדולה.
שקר!
מלבד זאת זה אפי' לא מצחיק להשוות ביניהם!
מוהרש"ס זצ"ל התחיל בהגהת הסידור אחר שקיבל הרשאה לזה מרוב חכמי דורו ב'ועד ארבע ארצות', ואף שחלק מן הגדולים (כמו הב"ח לדוגמא) חזרו בהן מהרשאתם מפני שסברו שהגיה יותר מידי, מכ"מ רוב חכמי אותו הדור ראו בו מי שהוא בר סמכא אף בשביל להגיה. וזאת מלבד שהרש"ס מאד נזהר מלהגיהה מדעתו (בלא ראיה מנוסחאות קדמוניות - שהיו בידו בשונה מסטאנוב) וכשהוא כן עושה זאת כבר, הוא טורח להתנצל על כך.
לעמותו - סטאנוב היה ידוע כזייפן וקל דעת ואיש לא היה מתייחס אליו בכלל אילולי שתלה חכמתו באחרים. ואפי' בחכמת הדקדוק כבר טרח מוהרי"ל עדל זצוק"ל מבאי בית הגר"א ז"ל בכמה מקומות בספריו להראות את בורותו!
האדם הזה שאתה כ"כ מנסה להצדיק, כך מכנה אותו הרי"א חבר זצוק"ל (פה שלישי להגר"א) בספרו 'מגן וצינה':
וכבר כתב הח"ח בספרו כלל ח אות ז - שהמוחזק לרשע מותר לגנותו!
וכמדומה שכבודו היפך היוצרות להרשיע צדיק (מוהרש"ס, ובעל אזו"א) ולהצדיק הרשע (סטאנוב) - וכבר אמר החכם: "איש לפי מהלל" (עי' שע"ת ש"ג אות קמח).
נ.ב. לגבי הדיון שהתפתח לגבי רז"ה - אענה את חלקי לפי ידיעתי: רז"ה לא היה מוכר ע"י חכמי דורו כת"ח בר סמכא אבל כן כמדקדק שיש לדון בדבריו ומה שיצא עליו בחריפות היעב"ץ הוא בעיקר מפני שכותב דעתו בחריפות רבה אף כנגד הקדמונים, אבל עדיין כמה וכמה מחכמי ישראל סמכו על הגהותיו (ביניהם גם הגר"א - שד"א סמך גם בכמה מקומות על הגהות דקדוקיות שלו אם כי בשתיקה בלא להביא מקורן מלבד בסדר הטעמים שנזכר לעיל), ואיך שלא יהיה איש מעולם לא כינהו 'רשע ואפיקורס' וגם לא נחשד מעולם כזייפן, בשונה מסטאנוב שהיה משכיל וזייפן נודע כמו שכתבתי.
ומי שיש לו סבלנות, ורוצה להכיר באמת את דמותו של סטאנוב יכול לעי' בקונטרס המצורף שיו"ל עוד בחייו (אם כי בשביל להבין חלק מהמליצות והרמיזות יש להכיר את ההסטוריה של אז על המלחמות בין החכמים ל'חכמים בעיניהם' יושבי ברלין).
שקר!
מלבד זאת זה אפי' לא מצחיק להשוות ביניהם!
מוהרש"ס זצ"ל התחיל בהגהת הסידור אחר שקיבל הרשאה לזה מרוב חכמי דורו ב'ועד ארבע ארצות', ואף שחלק מן הגדולים (כמו הב"ח לדוגמא) חזרו בהן מהרשאתם מפני שסברו שהגיה יותר מידי, מכ"מ רוב חכמי אותו הדור ראו בו מי שהוא בר סמכא אף בשביל להגיה. וזאת מלבד שהרש"ס מאד נזהר מלהגיהה מדעתו (בלא ראיה מנוסחאות קדמוניות - שהיו בידו בשונה מסטאנוב) וכשהוא כן עושה זאת כבר, הוא טורח להתנצל על כך.
לעמותו - סטאנוב היה ידוע כזייפן וקל דעת ואיש לא היה מתייחס אליו בכלל אילולי שתלה חכמתו באחרים. ואפי' בחכמת הדקדוק כבר טרח מוהרי"ל עדל זצוק"ל מבאי בית הגר"א ז"ל בכמה מקומות בספריו להראות את בורותו!
אני עברתי די הרבה על סידור רש"ס, והוא מתקן על פי כל ראיה קלה מדעתו, ובלי להתנצל.
והמדקדקים אחריו קיבלו את הגהות ויי"צ הרבה יותר מרש"ס. צא ולמד כמה מתיקוני רש"ס עדיין נמצאים בסידור שלנו.
יש בתיקוניו היתכנות דקדוקית, אם זאת בכדי להגיה בסידור מכח טענה דקדוקית, נדרשת יראת שמים ורצינות.
פוק חזי, לדוג' בתיקון "שובה אלינו" במקום "שובה עלינו"... עלול להיות טעם הגיוני בתיקון זה, בפרט אם נניח שמצא נוסחאות ישנות ודווקניות שכתוב בהם כך..
אולם, ברגע שאנו יודעים ששינה זאת מדעתו, ושהיה זייפן וממילא חסר אחריות מינימלית, ברור שלא ניתן לסמוך על תיקון זה.
ואת זה, הרוו"ה לא ידע, וכיום אנו יודעים.
מעולם לא תקפתי את רש"ס, להיפך הבאתי ראיה שכך הדרך המקובלת בימיהם לשנות הסידור, כיון שהוסכם על חכמים דאז שהסידור מלא טעויות ושיבושים.
כמו כן לא באתי להצדיק את האדם עצמו, אלא רק שכיון שהוא עשה עבודה מועילה בתקנו הסידור, חבל שבלי בדיקה מבטלים את דעתו, רק בגלל השמצות. ועל כגון זה אפשר לומר קבל הדברים ממי שאמרם.
יש בתיקוניו היתכנות דקדוקית, אם זאת בכדי להגיה בסידור מכח טענה דקדוקית, נדרשת יראת שמים ורצינות.
פוק חזי, לדוג' בתיקון "שובה אלינו" במקום "שובה עלינו"... עלול להיות טעם הגיוני בתיקון זה, בפרט אם נניח שמצא נוסחאות ישנות ודווקניות שכתוב בהם כך..
אולם, ברגע שאנו יודעים ששינה זאת מדעתו, ושהיה זייפן וממילא חסר אחריות מינימלית, ברור שלא ניתן לסמוך על תיקון זה.
ואת זה, הרוו"ה לא ידע, וכיום אנו יודעים.
אם כך, והיות שהרוו"ה קיבל גם את תיקונו זה, וכתוצאה מכך נדפס כך במשך שנים רבות ברוב הסידורים, הרי שבהכרח שגה הרוו"ה ביחס הנכון ל'ויי"צ' ואין להביא ממנו תימוכין כלל.
אם כך, והיות שהרוו"ה קיבל גם את תיקונו זה, וכתוצאה מכך נדפס כך במשך שנים רבות ברוב הסידורים, הרי שבהכרח שגה הרוו"ה ביחס הנכון ל'ויי"צ' ואין להביא ממנו תימוכין כלל.
כל אשר אנכי מבקש הוא שכדי לבטל הגהתו יש לשקלה בפלס מאזניים, ביראת שמים ורצינות. ורק אחר כך אם נראה שהיא מיותרת לבטלה. אך סתם לבטל דבריו מכח היותו זייפן בספרים אחרים נראה נוטה מדרך האמת.