סידור "ויעתר יצחק" – תיקוניו, והאם ניתן לסמוך עליו. (2 צופים)

[דוד המלך]

שכותבים רובו נוסחאות קדמוניות מתכוונים לרוב חידושיו ושינוייו מקודמיו
האם גם בזה זה נכון?

לחץ כדי לכווץ...

נראה לי מוזר, איך אפשר לכתוב על מדקדק ששינה מדעתו ששינויו הם נוסחאות קדמוניות, הרי אף הוא עצמו לא הביא אסמכתא לדבריו מנוסחאות קדמוניות.
ברור שכוונתו על כלל הסידור שבימים ההם היו סידורים שמשובשים לאורך כל התפילה.

 

[ירא אלקים]

אני בדברי מנסה להצדיק את הקדמונים מהשמצות נגדם, השמצה היינו סתם ללעוג לאדם.

לחץ כדי לכווץ...

השמצה הינה לדבר סרה בבנ"א על לא עוול בכפו, ולא משנה אם הוא דיבר ביושר נגד אנשים על עוול בכפיהם,
ואפי' אם אותם אנשים חיו לפני מאתיים שנה הם לא נהיו קדמונים
[בד"כ המושג קדמונים הם אנשים שאנו מחוייבים להם כי אתה לא תגיד על מי שיכתוב נגד הרצל שהוא דיבר נגד קדמונים, ואפי' לא מישהו שיכתוב נגד איינשטיין]

 

[ירא אלקים]

ואף הוא כתב בהקדמתו לא להתפלל מתוך סידורו.

לחץ כדי לכווץ...

ראשונה גם הש"ך השביע בהקדמה לא לסמוך עך ספרו להלכה
ומלבד זאת לא נתקבלה דעתו בזה אצל הרבה גדולים וחכמים והידועים שבהם ר' שמואל אויערבאך, ר' שריה דביליצקי, ר' הלל זקס, ועוד הרבה תלמידי חכמים

 

[דוד המלך]

גם אם כן לא נתקבלה דעתו בזה אצל הרבה גדולים וחכמים והידועים שבהם ר' שמואל אויערבאך, ר' שריה דביליצקי, ר' הלל זקס, ועוד הרבה תלמידי חכמים

לחץ כדי לכווץ...

ר' שריה התפלל מתוך הסידור אזור אליהו?

 

[ירא אלקים]

כן

 

[דוד המלך]

השמצה הינה לדבר סרה בבנ"א על לא עוול בכפו, ולא משנה אם הוא דיבר ביושר נגד אנשים על עוול בכפיהם,
ואפי' אם אותם אנשים חיו לפני מאתיים שנה הם לא נהיו קדמונים
[בד"כ המושג קדמונים הם אנשים שאנו מחוייבים להם כי אתה לא תגיד על מי שיכתוב נגד הרצל שהוא דיבר נגד קדמונים, ואפי' לא מישהו שיכתוב נגד איינשטיין]

לחץ כדי לכווץ...

אחרי שקראתי את הקדמתו איך הוא יוצא נגד כולם ואין מי שניצל מביקורת קולמוסו היה קשה לי להרגיש כלפיו שאין עול בכפו.

 

[ירא אלקים]

אחרי שקראתי את הקדמתו איך הוא יוצא נגד כולם ואין מי שניצל מביקורת קולמוסו היה קשה לי להרגיש כלפיו שאין עול בכפו.

לחץ כדי לכווץ...

הוא מש"כ בהודעתי אמנם בשקוף מפני כבודם אך עיי"ש, וכוונתי שבאמת הם שינו דברים מסברא,
ומלבד זאת הוא נשען על גדולים ממנו בכל פעם שמתקיף כגון היעב"ץ שהתקיף את רז"ה ור' אייזיק חבר שהתקיף את סטאנוב

 

[ירא אלקים]

באזור אליהו הנז' הביא שיש סיקור על סטאנוב בתולדות ספרות ישראל ה, [צינברג, ת"א תשיט]
על פי המכלול כרך זה עוסק בהשכלת ברלין,[ואם יש ביד מי שהוא לצטט משם ייש"כ]

 

[דוד המלך]

הוא מש"כ בהודעתי אמנם בשקוף מפני כבודם אך עיי"ש, וכוונתי שבאמת הם שינו דברים מסברא,
ומלבד זאת הוא נשען על גדולים ממנו בכל פעם שמתקיף כגון היעב"ץ שהתקיף את רז"ה ור' אייזיק חבר שהתקיף את סטאנוב

לחץ כדי לכווץ...

והוא שוכח להזכיר שהגר"א בדקדוקו לקח את דבריו מרז"ה, על פי 'כללי דקדוק שחידש'. (כך מלגלג להם בהקדמת אזור אליהו). והגהותיו נכנסו אף לסידור האדמו"ר הזקן.

 

[ירא אלקים]

והוא שוכח להזכיר שהגר"א בדקדוקו לקח את דבריו מרז"ה, על פי 'כללי דקדוק שחידש'. (כך מלגלג להם בהקדמת אזור אליהו). והגהותיו נכנסו אף לסידור האדמו"ר הזקן.

לחץ כדי לכווץ...

כנראה כוונתו למה שהביא שם מתומע"ר י-ם תרנו, שבטעמים ונגינות הלך אחר שערי זמרה של ר' זלמן הענע'ס, ולא מצינו שום דבר בדקדוק שהלך אחריו ולרבים משינוייו מצינו התנגדות בפי' מהגר"א כמו שציין שם.

 

[דוד המלך]

כנראה כוונתו למה שהביא שם מתומע"ר י-ם תרנו, שבטעמים ונגינות הלך אחר שערי זמרה של ר' זלמן הענע'ס, ולא מצינו שום דבר בדקדוק שהלך אחריו ולרבים משינוייו מצינו התנגדות בפי' מהגר"א כמו שציין שם.

לחץ כדי לכווץ...

הטעמים והנגינות הם גם מכללי הדקדוק שחידש, ומה שחלק עליו הגר"א בדברים מסוימים בדקדוק אין זה מורה שאיננו בר סמכא.
והרבה יותר ממה שלא התקבלו חלק משינויי רז"ה, לא התקבלו שינויי רש"ס (כוונתי לאחוזים מדבריהם שחלקו ודחו דעתם). ואף שחלקו על רש"ס מ"מ דברו אליו בכבוד, וכך גם הצורה הראויה כלפי רז"ה. אפשר לחלוק, ובכבוד.

 

[הר זהב]

הרוו"ה קיבל את מרבית תיקוניו של סידור ויי"צ, ומשמע שיש בהם ממש.

לחץ כדי לכווץ...

הסיבה לכך היא זו:

שכתב כי הלך אחרי החכם ויי"צ כי רובו נוסחאות קדמוניות, והדבר תמוה מאד כמו שהעיר ע"ז מחבר הסיור אזו"א.

לחץ כדי לכווץ...

ותמיהת בעל אזו"א אינה תמיהה כיון שהרוו"ה היה יהודי צדיק אך תמים ופשוט האמין למה שכתב סטאנוב בהקדמתו (ובמיוחד שאז לא היה לו שום דרך לבדוק זאת):

ולא מסתבר שזייף בחומר שיש לו מה לומר דעתו באמת.

לחץ כדי לכווץ...

מה לעשות שכבר הורגל בזיוף!
מלבד זאת שאף אחד לא היה מתייחס לדעתו האישית בשום צורה מלבד מקסימום כמדקדק - אף אחד לא הכיר בו כת"ח בר סמכא!

בדברים שבהם לא היה לו כח מספיק השתמש בכתרם של אחרים.

לחץ כדי לכווץ...

ולעתים גם יצר להם את כתרם! (כמו פירושו של רשב"ם לתהלים, משלי אסף, חיבור תנינא מהזוהר, ועוד ועוד)

על כל פנים ודאי שלא שינה מנוסח הסידור ביותר קלות מרש"ס ששינה על פי כל ראיה ואף הקלה ביותר, וקיבל על כך הסכמה מכל גדולי דורו כיון שסברו שהסידור טעון הגהה גדולה.

לחץ כדי לכווץ...

שקר!
מלבד זאת זה אפי' לא מצחיק להשוות ביניהם!
מוהרש"ס זצ"ל התחיל בהגהת הסידור אחר שקיבל הרשאה לזה מרוב חכמי דורו ב'ועד ארבע ארצות', ואף שחלק מן הגדולים (כמו הב"ח לדוגמא) חזרו בהן מהרשאתם מפני שסברו שהגיה יותר מידי, מכ"מ רוב חכמי אותו הדור ראו בו מי שהוא בר סמכא אף בשביל להגיה. וזאת מלבד שהרש"ס מאד נזהר מלהגיהה מדעתו (בלא ראיה מנוסחאות קדמוניות - שהיו בידו בשונה מסטאנוב) וכשהוא כן עושה זאת כבר, הוא טורח להתנצל על כך.
לעמותו - סטאנוב היה ידוע כזייפן וקל דעת ואיש לא היה מתייחס אליו בכלל אילולי שתלה חכמתו באחרים. ואפי' בחכמת הדקדוק כבר טרח מוהרי"ל עדל זצוק"ל מבאי בית הגר"א ז"ל בכמה מקומות בספריו להראות את בורותו!

אני בדברי מנסה להצדיק את הקדמונים מהשמצות נגדם, השמצה היינו סתם ללעוג לאדם.

לחץ כדי לכווץ...

האדם הזה שאתה כ"כ מנסה להצדיק, כך מכנה אותו הרי"א חבר זצוק"ל (פה שלישי להגר"א) בספרו 'מגן וצינה':

וכבר כתב הח"ח בספרו כלל ח אות ז - שהמוחזק לרשע מותר לגנותו!
וכמדומה שכבודו היפך היוצרות להרשיע צדיק (מוהרש"ס, ובעל אזו"א) ולהצדיק הרשע (סטאנוב) - וכבר אמר החכם: "איש לפי מהלל" (עי' שע"ת ש"ג אות קמח).

נ.ב. לגבי הדיון שהתפתח לגבי רז"ה - אענה את חלקי לפי ידיעתי: רז"ה לא היה מוכר ע"י חכמי דורו כת"ח בר סמכא אבל כן כמדקדק שיש לדון בדבריו ומה שיצא עליו בחריפות היעב"ץ הוא בעיקר מפני שכותב דעתו בחריפות רבה אף כנגד הקדמונים, אבל עדיין כמה וכמה מחכמי ישראל סמכו על הגהותיו (ביניהם גם הגר"א - שד"א סמך גם בכמה מקומות על הגהות דקדוקיות שלו אם כי בשתיקה בלא להביא מקורן מלבד בסדר הטעמים שנזכר לעיל), ואיך שלא יהיה איש מעולם לא כינהו 'רשע ואפיקורס' וגם לא נחשד מעולם כזייפן, בשונה מסטאנוב שהיה משכיל וזייפן נודע כמו שכתבתי.
ומי שיש לו סבלנות, ורוצה להכיר באמת את דמותו של סטאנוב יכול לעי' בקונטרס המצורף שיו"ל עוד בחייו (אם כי בשביל להבין חלק מהמליצות והרמיזות יש להכיר את ההסטוריה של אז על המלחמות בין החכמים ל'חכמים בעיניהם' יושבי ברלין).

 

[הצעיר שבחבורה]

הרוו"ה קיבל את מרבית תיקוניו של סידור ויי"צ, ומשמע שיש בהם ממש.

לחץ כדי לכווץ...

וראה

כפה"נ לא כל חכמי העת עמדו על טיבו, והגהותיו אף נשאו חן בעיני המדפיסים, לפיכך יש הרבה מ"חידושיו" שקנו להם שביתה בתוך נוסחאות התפילה עד לימינו אנו.

לחץ כדי לכווץ...

 

[דוד המלך]

שקר!
מלבד זאת זה אפי' לא מצחיק להשוות ביניהם!
מוהרש"ס זצ"ל התחיל בהגהת הסידור אחר שקיבל הרשאה לזה מרוב חכמי דורו ב'ועד ארבע ארצות', ואף שחלק מן הגדולים (כמו הב"ח לדוגמא) חזרו בהן מהרשאתם מפני שסברו שהגיה יותר מידי, מכ"מ רוב חכמי אותו הדור ראו בו מי שהוא בר סמכא אף בשביל להגיה. וזאת מלבד שהרש"ס מאד נזהר מלהגיהה מדעתו (בלא ראיה מנוסחאות קדמוניות - שהיו בידו בשונה מסטאנוב) וכשהוא כן עושה זאת כבר, הוא טורח להתנצל על כך.
לעמותו - סטאנוב היה ידוע כזייפן וקל דעת ואיש לא היה מתייחס אליו בכלל אילולי שתלה חכמתו באחרים. ואפי' בחכמת הדקדוק כבר טרח מוהרי"ל עדל זצוק"ל מבאי בית הגר"א ז"ל בכמה מקומות בספריו להראות את בורותו!

לחץ כדי לכווץ...

אני עברתי די הרבה על סידור רש"ס, והוא מתקן על פי כל ראיה קלה מדעתו, ובלי להתנצל.
והמדקדקים אחריו קיבלו את הגהות ויי"צ הרבה יותר מרש"ס. צא ולמד כמה מתיקוני רש"ס עדיין נמצאים בסידור שלנו.

 

[דוד המלך]

וראה

לחץ כדי לכווץ...

אבל הרוו"ה היה מדקדק בעצמו, ואם היו דבריו דברי הבל וטעות לא היה נמשך אחריו.

 

[הצעיר שבחבורה]

אבל הרוו"ה היה מדקדק בעצמו, ואם היו דבריו דברי הבל וטעות לא היה נמשך אחריו.

לחץ כדי לכווץ...

יש בתיקוניו היתכנות דקדוקית, אם זאת בכדי להגיה בסידור מכח טענה דקדוקית, נדרשת יראת שמים ורצינות.
פוק חזי, לדוג' בתיקון "שובה אלינו" במקום "שובה עלינו"... עלול להיות טעם הגיוני בתיקון זה, בפרט אם נניח שמצא נוסחאות ישנות ודווקניות שכתוב בהם כך..
אולם, ברגע שאנו יודעים ששינה זאת מדעתו, ושהיה זייפן וממילא חסר אחריות מינימלית, ברור שלא ניתן לסמוך על תיקון זה.
ואת זה, הרוו"ה לא ידע, וכיום אנו יודעים.

 

[דוד המלך]

וכמדומה שכבודו היפך היוצרות להרשיע צדיק (מוהרש"ס, ובעל אזו"א) ולהצדיק הרשע (סטאנוב) - וכבר אמר החכם: "איש לפי מהלל" (עי' שע"ת ש"ג אות קמח).

לחץ כדי לכווץ...

מעולם לא תקפתי את רש"ס, להיפך הבאתי ראיה שכך הדרך המקובלת בימיהם לשנות הסידור, כיון שהוסכם על חכמים דאז שהסידור מלא טעויות ושיבושים.
כמו כן לא באתי להצדיק את האדם עצמו, אלא רק שכיון שהוא עשה עבודה מועילה בתקנו הסידור, חבל שבלי בדיקה מבטלים את דעתו, רק בגלל השמצות. ועל כגון זה אפשר לומר קבל הדברים ממי שאמרם.

 

[דוד המלך]

יש בתיקוניו היתכנות דקדוקית, אם זאת בכדי להגיה בסידור מכח טענה דקדוקית, נדרשת יראת שמים ורצינות.
פוק חזי, לדוג' בתיקון "שובה אלינו" במקום "שובה עלינו"... עלול להיות טעם הגיוני בתיקון זה, בפרט אם נניח שמצא נוסחאות ישנות ודווקניות שכתוב בהם כך..
אולם, ברגע שאנו יודעים ששינה זאת מדעתו, ושהיה זייפן וממילא חסר אחריות מינימלית, ברור שלא ניתן לסמוך על תיקון זה.
ואת זה, הרוו"ה לא ידע, וכיום אנו יודעים.

לחץ כדי לכווץ...

שובה אלינו איננו תיקון דקדוקי אלא תיקון של משמעות, ובהחלט אין להחשיב דעתו של מדקדק בזה.

 

[הצעיר שבחבורה]

שובה אלינו איננו תיקון דקדוקי אלא תיקון של משמעות, ובהחלט אין להחשיב דעתו של מדקדק בזה.

לחץ כדי לכווץ...

אם כך, והיות שהרוו"ה קיבל גם את תיקונו זה, וכתוצאה מכך נדפס כך במשך שנים רבות ברוב הסידורים, הרי שבהכרח שגה הרוו"ה ביחס הנכון ל'ויי"צ' ואין להביא ממנו תימוכין כלל.​

 

[דוד המלך]

אם כך, והיות שהרוו"ה קיבל גם את תיקונו זה, וכתוצאה מכך נדפס כך במשך שנים רבות ברוב הסידורים, הרי שבהכרח שגה הרוו"ה ביחס הנכון ל'ויי"צ' ואין להביא ממנו תימוכין כלל.​

לחץ כדי לכווץ...

כל אשר אנכי מבקש הוא שכדי לבטל הגהתו יש לשקלה בפלס מאזניים, ביראת שמים ורצינות. ורק אחר כך אם נראה שהיא מיותרת לבטלה. אך סתם לבטל דבריו מכח היותו זייפן בספרים אחרים נראה נוטה מדרך האמת.