סידור "ויעתר יצחק" – תיקוניו, והאם ניתן לסמוך עליו. | אוצר הסידור והתפילה| דף 2 סידור "ויעתר יצחק" – תיקוניו, והאם ניתן לסמוך עליו. | אוצר הסידור והתפילה| דף 2
שכותבים רובו נוסחאות קדמוניות מתכוונים לרוב חידושיו ושינוייו מקודמיו
האם גם בזה זה נכון?
נראה לי מוזר, איך אפשר לכתוב על מדקדק ששינה מדעתו ששינויו הם נוסחאות קדמוניות, הרי אף הוא עצמו לא הביא אסמכתא לדבריו מנוסחאות קדמוניות.
ברור שכוונתו על כלל הסידור שבימים ההם היו סידורים שמשובשים לאורך כל התפילה.
 
אני בדברי מנסה להצדיק את הקדמונים מהשמצות נגדם, השמצה היינו סתם ללעוג לאדם.
השמצה הינה לדבר סרה בבנ"א על לא עוול בכפו, ולא משנה אם הוא דיבר ביושר נגד אנשים על עוול בכפיהם,
ואפי' אם אותם אנשים חיו לפני מאתיים שנה הם לא נהיו קדמונים
[בד"כ המושג קדמונים הם אנשים שאנו מחוייבים להם כי אתה לא תגיד על מי שיכתוב נגד הרצל שהוא דיבר נגד קדמונים, ואפי' לא מישהו שיכתוב נגד איינשטיין]
 
ואף הוא כתב בהקדמתו לא להתפלל מתוך סידורו.
ראשונה גם הש"ך השביע בהקדמה לא לסמוך עך ספרו להלכה
ומלבד זאת לא נתקבלה דעתו בזה אצל הרבה גדולים וחכמים והידועים שבהם ר' שמואל אויערבאך, ר' שריה דביליצקי, ר' הלל זקס, ועוד הרבה תלמידי חכמים
 
נערך לאחרונה:
השמצה הינה לדבר סרה בבנ"א על לא עוול בכפו, ולא משנה אם הוא דיבר ביושר נגד אנשים על עוול בכפיהם,
ואפי' אם אותם אנשים חיו לפני מאתיים שנה הם לא נהיו קדמונים
[בד"כ המושג קדמונים הם אנשים שאנו מחוייבים להם כי אתה לא תגיד על מי שיכתוב נגד הרצל שהוא דיבר נגד קדמונים, ואפי' לא מישהו שיכתוב נגד איינשטיין]
אחרי שקראתי את הקדמתו איך הוא יוצא נגד כולם ואין מי שניצל מביקורת קולמוסו היה קשה לי להרגיש כלפיו שאין עול בכפו.
 
אחרי שקראתי את הקדמתו איך הוא יוצא נגד כולם ואין מי שניצל מביקורת קולמוסו היה קשה לי להרגיש כלפיו שאין עול בכפו.
הוא מש"כ בהודעתי אמנם בשקוף מפני כבודם אך עיי"ש, וכוונתי שבאמת הם שינו דברים מסברא,
ומלבד זאת הוא נשען על גדולים ממנו בכל פעם שמתקיף כגון היעב"ץ שהתקיף את רז"ה ור' אייזיק חבר שהתקיף את סטאנוב
 
הוא מש"כ בהודעתי אמנם בשקוף מפני כבודם אך עיי"ש, וכוונתי שבאמת הם שינו דברים מסברא,
ומלבד זאת הוא נשען על גדולים ממנו בכל פעם שמתקיף כגון היעב"ץ שהתקיף את רז"ה ור' אייזיק חבר שהתקיף את סטאנוב
והוא שוכח להזכיר שהגר"א בדקדוקו לקח את דבריו מרז"ה, על פי 'כללי דקדוק שחידש'. (כך מלגלג להם בהקדמת אזור אליהו). והגהותיו נכנסו אף לסידור האדמו"ר הזקן.
 
והוא שוכח להזכיר שהגר"א בדקדוקו לקח את דבריו מרז"ה, על פי 'כללי דקדוק שחידש'. (כך מלגלג להם בהקדמת אזור אליהו). והגהותיו נכנסו אף לסידור האדמו"ר הזקן.
כנראה כוונתו למה שהביא שם מתומע"ר י-ם תרנו, שבטעמים ונגינות הלך אחר שערי זמרה של ר' זלמן הענע'ס, ולא מצינו שום דבר בדקדוק שהלך אחריו ולרבים משינוייו מצינו התנגדות בפי' מהגר"א כמו שציין שם.
 
כנראה כוונתו למה שהביא שם מתומע"ר י-ם תרנו, שבטעמים ונגינות הלך אחר שערי זמרה של ר' זלמן הענע'ס, ולא מצינו שום דבר בדקדוק שהלך אחריו ולרבים משינוייו מצינו התנגדות בפי' מהגר"א כמו שציין שם.
הטעמים והנגינות הם גם מכללי הדקדוק שחידש, ומה שחלק עליו הגר"א בדברים מסוימים בדקדוק אין זה מורה שאיננו בר סמכא.
והרבה יותר ממה שלא התקבלו חלק משינויי רז"ה, לא התקבלו שינויי רש"ס (כוונתי לאחוזים מדבריהם שחלקו ודחו דעתם). ואף שחלקו על רש"ס מ"מ דברו אליו בכבוד, וכך גם הצורה הראויה כלפי רז"ה. אפשר לחלוק, ובכבוד.
 

קבצים מצורפים

הרוו"ה קיבל את מרבית תיקוניו של סידור ויי"צ, ומשמע שיש בהם ממש.
הסיבה לכך היא זו:
שכתב כי הלך אחרי החכם ויי"צ כי רובו נוסחאות קדמוניות, והדבר תמוה מאד כמו שהעיר ע"ז מחבר הסיור אזו"א.
ותמיהת בעל אזו"א אינה תמיהה כיון שהרוו"ה היה יהודי צדיק אך תמים ופשוט האמין למה שכתב סטאנוב בהקדמתו (ובמיוחד שאז לא היה לו שום דרך לבדוק זאת):
כ23772_2_1249_2199.png
ולא מסתבר שזייף בחומר שיש לו מה לומר דעתו באמת.
מה לעשות שכבר הורגל בזיוף!
מלבד זאת שאף אחד לא היה מתייחס לדעתו האישית בשום צורה מלבד מקסימום כמדקדק - אף אחד לא הכיר בו כת"ח בר סמכא!
בדברים שבהם לא היה לו כח מספיק השתמש בכתרם של אחרים.
ולעתים גם יצר להם את כתרם! (כמו פירושו של רשב"ם לתהלים, משלי אסף, חיבור תנינא מהזוהר, ועוד ועוד)
על כל פנים ודאי שלא שינה מנוסח הסידור ביותר קלות מרש"ס ששינה על פי כל ראיה ואף הקלה ביותר, וקיבל על כך הסכמה מכל גדולי דורו כיון שסברו שהסידור טעון הגהה גדולה.
שקר!
מלבד זאת זה אפי' לא מצחיק להשוות ביניהם!
מוהרש"ס זצ"ל התחיל בהגהת הסידור אחר שקיבל הרשאה לזה מרוב חכמי דורו ב'ועד ארבע ארצות', ואף שחלק מן הגדולים (כמו הב"ח לדוגמא) חזרו בהן מהרשאתם מפני שסברו שהגיה יותר מידי, מכ"מ רוב חכמי אותו הדור ראו בו מי שהוא בר סמכא אף בשביל להגיה. וזאת מלבד שהרש"ס מאד נזהר מלהגיהה מדעתו (בלא ראיה מנוסחאות קדמוניות - שהיו בידו בשונה מסטאנוב) וכשהוא כן עושה זאת כבר, הוא טורח להתנצל על כך.
לעמותו - סטאנוב היה ידוע כזייפן וקל דעת ואיש לא היה מתייחס אליו בכלל אילולי שתלה חכמתו באחרים. ואפי' בחכמת הדקדוק כבר טרח מוהרי"ל עדל זצוק"ל מבאי בית הגר"א ז"ל בכמה מקומות בספריו להראות את בורותו!
אני בדברי מנסה להצדיק את הקדמונים מהשמצות נגדם, השמצה היינו סתם ללעוג לאדם.
האדם הזה שאתה כ"כ מנסה להצדיק, כך מכנה אותו הרי"א חבר זצוק"ל (פה שלישי להגר"א) בספרו 'מגן וצינה':
20122_47_1249_2251.png
וכבר כתב הח"ח בספרו כלל ח אות ז - שהמוחזק לרשע מותר לגנותו!
וכמדומה שכבודו היפך היוצרות להרשיע צדיק (מוהרש"ס, ובעל אזו"א) ולהצדיק הרשע (סטאנוב) - וכבר אמר החכם: "איש לפי מהלל" (עי' שע"ת ש"ג אות קמח).

נ.ב. לגבי הדיון שהתפתח לגבי רז"ה - אענה את חלקי לפי ידיעתי: רז"ה לא היה מוכר ע"י חכמי דורו כת"ח בר סמכא אבל כן כמדקדק שיש לדון בדבריו ומה שיצא עליו בחריפות היעב"ץ הוא בעיקר מפני שכותב דעתו בחריפות רבה אף כנגד הקדמונים, אבל עדיין כמה וכמה מחכמי ישראל סמכו על הגהותיו (ביניהם גם הגר"א - שד"א סמך גם בכמה מקומות על הגהות דקדוקיות שלו אם כי בשתיקה בלא להביא מקורן מלבד בסדר הטעמים שנזכר לעיל), ואיך שלא יהיה איש מעולם לא כינהו 'רשע ואפיקורס' וגם לא נחשד מעולם כזייפן, בשונה מסטאנוב שהיה משכיל וזייפן נודע כמו שכתבתי.
ומי שיש לו סבלנות, ורוצה להכיר באמת את דמותו של סטאנוב יכול לעי' בקונטרס המצורף שיו"ל עוד בחייו (אם כי בשביל להבין חלק מהמליצות והרמיזות יש להכיר את ההסטוריה של אז על המלחמות בין החכמים ל'חכמים בעיניהם' יושבי ברלין).
 

קבצים מצורפים

הרוו"ה קיבל את מרבית תיקוניו של סידור ויי"צ, ומשמע שיש בהם ממש.
וראה
כפה"נ לא כל חכמי העת עמדו על טיבו, והגהותיו אף נשאו חן בעיני המדפיסים, לפיכך יש הרבה מ"חידושיו" שקנו להם שביתה בתוך נוסחאות התפילה עד לימינו אנו.
 
שקר!
מלבד זאת זה אפי' לא מצחיק להשוות ביניהם!
מוהרש"ס זצ"ל התחיל בהגהת הסידור אחר שקיבל הרשאה לזה מרוב חכמי דורו ב'ועד ארבע ארצות', ואף שחלק מן הגדולים (כמו הב"ח לדוגמא) חזרו בהן מהרשאתם מפני שסברו שהגיה יותר מידי, מכ"מ רוב חכמי אותו הדור ראו בו מי שהוא בר סמכא אף בשביל להגיה. וזאת מלבד שהרש"ס מאד נזהר מלהגיהה מדעתו (בלא ראיה מנוסחאות קדמוניות - שהיו בידו בשונה מסטאנוב) וכשהוא כן עושה זאת כבר, הוא טורח להתנצל על כך.
לעמותו - סטאנוב היה ידוע כזייפן וקל דעת ואיש לא היה מתייחס אליו בכלל אילולי שתלה חכמתו באחרים. ואפי' בחכמת הדקדוק כבר טרח מוהרי"ל עדל זצוק"ל מבאי בית הגר"א ז"ל בכמה מקומות בספריו להראות את בורותו!
אני עברתי די הרבה על סידור רש"ס, והוא מתקן על פי כל ראיה קלה מדעתו, ובלי להתנצל.
והמדקדקים אחריו קיבלו את הגהות ויי"צ הרבה יותר מרש"ס. צא ולמד כמה מתיקוני רש"ס עדיין נמצאים בסידור שלנו.
 
אבל הרוו"ה היה מדקדק בעצמו, ואם היו דבריו דברי הבל וטעות לא היה נמשך אחריו.
יש בתיקוניו היתכנות דקדוקית, אם זאת בכדי להגיה בסידור מכח טענה דקדוקית, נדרשת יראת שמים ורצינות.
פוק חזי, לדוג' בתיקון "שובה אלינו" במקום "שובה עלינו"... עלול להיות טעם הגיוני בתיקון זה, בפרט אם נניח שמצא נוסחאות ישנות ודווקניות שכתוב בהם כך..
אולם, ברגע שאנו יודעים ששינה זאת מדעתו, ושהיה זייפן וממילא חסר אחריות מינימלית, ברור שלא ניתן לסמוך על תיקון זה.
ואת זה, הרוו"ה לא ידע, וכיום אנו יודעים.
 
וכמדומה שכבודו היפך היוצרות להרשיע צדיק (מוהרש"ס, ובעל אזו"א) ולהצדיק הרשע (סטאנוב) - וכבר אמר החכם: "איש לפי מהלל" (עי' שע"ת ש"ג אות קמח).
מעולם לא תקפתי את רש"ס, להיפך הבאתי ראיה שכך הדרך המקובלת בימיהם לשנות הסידור, כיון שהוסכם על חכמים דאז שהסידור מלא טעויות ושיבושים.
כמו כן לא באתי להצדיק את האדם עצמו, אלא רק שכיון שהוא עשה עבודה מועילה בתקנו הסידור, חבל שבלי בדיקה מבטלים את דעתו, רק בגלל השמצות. ועל כגון זה אפשר לומר קבל הדברים ממי שאמרם.
 
יש בתיקוניו היתכנות דקדוקית, אם זאת בכדי להגיה בסידור מכח טענה דקדוקית, נדרשת יראת שמים ורצינות.
פוק חזי, לדוג' בתיקון "שובה אלינו" במקום "שובה עלינו"... עלול להיות טעם הגיוני בתיקון זה, בפרט אם נניח שמצא נוסחאות ישנות ודווקניות שכתוב בהם כך..
אולם, ברגע שאנו יודעים ששינה זאת מדעתו, ושהיה זייפן וממילא חסר אחריות מינימלית, ברור שלא ניתן לסמוך על תיקון זה.
ואת זה, הרוו"ה לא ידע, וכיום אנו יודעים.
שובה אלינו איננו תיקון דקדוקי אלא תיקון של משמעות, ובהחלט אין להחשיב דעתו של מדקדק בזה.
 
שובה אלינו איננו תיקון דקדוקי אלא תיקון של משמעות, ובהחלט אין להחשיב דעתו של מדקדק בזה.
אם כך, והיות שהרוו"ה קיבל גם את תיקונו זה, וכתוצאה מכך נדפס כך במשך שנים רבות ברוב הסידורים, הרי שבהכרח שגה הרוו"ה ביחס הנכון ל'ויי"צ' ואין להביא ממנו תימוכין כלל.​
 
אם כך, והיות שהרוו"ה קיבל גם את תיקונו זה, וכתוצאה מכך נדפס כך במשך שנים רבות ברוב הסידורים, הרי שבהכרח שגה הרוו"ה ביחס הנכון ל'ויי"צ' ואין להביא ממנו תימוכין כלל.​
כל אשר אנכי מבקש הוא שכדי לבטל הגהתו יש לשקלה בפלס מאזניים, ביראת שמים ורצינות. ורק אחר כך אם נראה שהיא מיותרת לבטלה. אך סתם לבטל דבריו מכח היותו זייפן בספרים אחרים נראה נוטה מדרך האמת.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

במדרש בשעה שאמר הקב"ה אָנֹכִי...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה