נח - האם היה מותר לאבות לקיים את כל התורה ? | בראשית| דף 2 נח - האם היה מותר לאבות לקיים את כל התורה ? | בראשית| דף 2
בקיצור לא מצאנו שאחד משבע מצוות בני נח הוא גם לא לשמור את השבת או לא ללמוד תורה. ועל כן הם מותרים בזה עד הרגע שבו נוסף איסור זה לאחר חלוקת גוי וישראל.
אין ראיה בדבר,

והוא מכיון שזה פשוט,

וכן בכלל ז' מצוותיהם.
א. גם דברים פשוטים נאמרו בז' מצוות, וגם דברים פשוטים לא נאמרו.
ז' מצוות יש לבני נח ואף לא אחת יותר, בין אם זה פשוט ובין אם זה מחודש.

ב. איך זה נכלל בז' מצוות?
אחר בקשת המחילה מכבוד הגאונים שליט"א

הרי בגמ' שם הקשו ע"ז
ליחשבה גבי ז' מצות כי קא חשיב שב ואל תעשה קום עשה לא קא חשיב
 
 
אחר בקשת המחילה מכבוד הגאונים שליט"א

הרי בגמ' שם הקשו ע"ז
ליחשבה גבי ז' מצות כי קא חשיב שב ואל תעשה קום עשה לא קא חשיב
מנין לן שהגמ' דנה על מספר המצוות עוד קודם מתן תורה, דלמא על החשבון של המצוות של בני נח לאחר מתן תורה. וגם היום נקראים הם בני נח שבאו מנח ואין הכרח שמדברים על התקופה שנח הי' חי ודו''ק
 
מנין לן שהגמ' דנה על מספר המצוות עוד קודם מתן תורה, דלמא על החשבון של המצוות של בני נח לאחר מתן תורה. וגם היום נקראים הם בני נח שבאו מנח ואין הכרח שמדברים על התקופה שנח הי' חי ודו''ק
כל הפסו' שמהוים מקור בגמ' שם לז' מצוות בנ"ח הם פסוקים שנאמרו לדורות הראשונים לפני מת"ת
 
כל הפסו' שמהוים מקור בגמ' שם לז' מצוות בנ"ח הם פסוקים שנאמרו לדורות הראשונים לפני מת"ת
איך חשבתם לרגע שאיני יודע זאת, וזה על אף שאני עם הארץ אבל לא באופן שאני סותר את דבריי.
בקיצור ברור שכל השבעה מצוות שנאמרו לבני נח הם קודם מתן תורה, ברם כוונתי למה ששאלו בגמ' שיש עוד ועוד וכו', כל אלו התווספו רק אחר כך, מתי שנאמרו בשעתם.
 
איך חשבתם לרגע שאיני יודע זאת, וזה על אף שאני עם הארץ אבל לא באופן שאני סותר את דבריי.
בקיצור ברור שכל השבעה מצוות שנאמרו לבני נח הם קודם מתן תורה, ברם כוונתי למה ששאלו בגמ' שיש עוד ועוד וכו', כל אלו התווספו רק אחר כך, מתי שנאמרו בשעתם.
כבודו יוכל לפרט כוונתו ?
 
מנין לן שהגמ' דנה על מספר המצוות עוד קודם מתן תורה, דלמא על החשבון של המצוות של בני נח לאחר מתן תורה. וגם היום נקראים הם בני נח שבאו מנח ואין הכרח שמדברים על התקופה שנח הי' חי ודו''ק
הרי נלמד מקרא ד'יום ולילה לא ישבותו'?
 
הרי נלמד מקרא ד'יום ולילה לא ישבותו'?
הן אמת שפסוק זה מופיע בפרשת בראשית אבל אין כאן ציווי להדיא לאסור מלאכה בשבת על בני נח, אלא שריש לקיש דורש על סמך פסוק זה את מה שדורש לאיסור, אבל כל הדרש הזה נאמר רק לאחר מתן תורה ולא קודם לכן, ודו''ק היטב בזה.
 
הן אמת שפסוק זה מופיע בפרשת בראשית אבל אין כאן ציווי להדיא לאסור מלאכה בשבת על בני נח, אלא שריש לקיש דורש על סמך פסוק זה את מה שדורש לאיסור, אבל כל הדרש הזה נאמר רק לאחר מתן תורה ולא קודם לכן, ודו''ק היטב בזה.
ריש לקיש מפרש כך את הפסוק, כל פרשנות אחרת זקוקה לביסוס והוכחה.
 
הן אמת שפסוק זה מופיע בפרשת בראשית אבל אין כאן ציווי להדיא לאסור מלאכה בשבת על בני נח, אלא שריש לקיש דורש על סמך פסוק זה את מה שדורש לאיסור, אבל כל הדרש הזה נאמר רק לאחר מתן תורה ולא קודם לכן, ודו''ק היטב בזה.
ומצאתי שכתב המלבי"ם בפירוש מקרא זה
עוד שנוי ג' שיום ולילה לא ישבתו. שהארץ לא תתן פירותיה בנקל כמו קודם המבול, ויהיו בני האדם מוכרחים לעבוד את האדמה תמיד להוציא לחמם לא ישבתו ממלאכה, ועי"כ לא יתגברו עליהם ציורי התאוות אשר הם זונים אחריהם, ומזה אמרו חז"ל דב"נ אסור לו לשבות, כי רק לבני ישראל התיר וצוה לשבות בשבת אבל ב"נ נשאר באיסורו כמקדם:


ומדברי המלבי"ם אלו תשובה למה שנכתב​
ידוע שעיקר האיסור בגוי ששבת הוא בתורת מחדש דת, אך אם בא לקיים את מה שנצטוו היהודים אין בזה שום איסור.
הנה מפורש שאין האיסור משום חידוש דת

ובאמת הרבה יש לתמוה על דבריו, ממה שנזהרו הגרים שלא לשמור שבת קודם גירותם, ולדבריו הרי וודאי שבאו לקיים את מה שנצטוו היהודים.
 
מהיכן ידוע?
וכמדו' שידיעה זו אינה נכונה.
כן כתב הגריש"א זללה"ה בקובץ תשובות חלק ה' סי' ל', ע"פ דברי הרמב"ם בהלכות מלכים, פ"י ה"ט, 'וכן עכו"ם ששבת אפילו ביום מימות החול אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן', וכן הוא פשוט מסברא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה