שבוע מחוץ לפרוטקול - לחיות כמו גוי גמור לשבוע? סקר (11 צופים)

[בד קודש]

לבין אם אדם מכניס עצמו לנסיון

לחץ כדי לכווץ...

יש הבדל בין ההגדרה "להיכנס לניסיון" לבין ההגדרה "מחשבת איסור"....
כניסה לניסיון לא מהווה עבירה למרות שהיא לא ראויה.
מחשבת איסור מהווה איסור גמור.

 

[נדיב לב]

לא ראיתי בהודעתך מענה למה שאני כתבתי:

לחץ כדי לכווץ...

עברתי על הודעתך רק עכשיו ויש"כ. אבל לא הבנתי לאיזה מענה אתה מצפה. כלומר, שנינו מסכימים ביסוד הדברים שבשלב הנוכחי, רוב הבחורים שהשיבו לסקר לחיוב, מוכיחים שעובדים את ה' מיראה ולא מאהבה ואינם יודעים שכר המצוות (אמנם בחלק השני שלא צוטט, הרחבתי מדוע יש כאן חסרון למרות שאין ציווי ועוד. כדאי לעבור).

 

[איש פשוט]

ברשות החברים הנכבדים - ובלא קריאת כל התגובות שבטוח אני שיש בהם תוכן רב, אני רוצה להמליץ טוב על ישראל.

ראו נא את אלפי הבחורים שענו לסקר.
הם אומרים בפה מלא, שאם אך ניתן להם הרשות מאת הבורא, היו רוצים לחיות כגוי.

ועתה נתבונן, מה מונע מהבחורים הללו לחיות עכשיו חיי הפקרות והוללות?
שום דבר, אלא אך ורק הציווי האלוקי שאוסר זאת.
ומתוך תשובתם אתה לומד זאת, שרק אם ינתן להם הרשות יחיו כגויים, אבל כחילונים - דהיינו נגד רצונו יתברך, בוודאי שאינם רוצים.

הן אמנם זה מוכיח שאין עבודתם כעת מאהבה אלא מיראה, אבל סמוך ובטוח אני שלכשיתבגרו יבינו גודל מעלת וטובת עבודתו יתברך, ואז אפילו אם ינתן להם רשות מהקב"ה לא יוותרו על קוצו של יו"ד ממצוות ואיסורי התורה.

לחץ כדי לכווץ...

הם מאד רוצים לחיות כיהודים. אבל שבוע אחד כגויים זה רעיון נחמד.
וכמו שזה שבחור רוצה בין הזמנים 3 חודשים בשנה (בערך במצטבר) לא אומר שהוא לא רוצה ללמוד בשאר הזמן ולומד רק בשביל המשגיח / שידוכים / ההורים / שאר סיבות.
הוא מאד רוצה ללמוד, לעבוד את ה' מאהבה אבל נחמד לו הרעיון שבוע אחד חופש מהעול הקשה גם אם זה עול של אהובו, וגם אם העול הזה רק מיטיב.

 

[איש פשוט]

אתייחס לדברים בהודעה אחת.

בנוגע לזעזוע. אדרבה תראה מה כתבתי כאן. שאני מכיר בכך שרוב ככל הבחורים ישיבו לחיוב בשאלת הסקר. זה די טבעי ומתבקש מהטעם שפירטת. (אם לא שמגיל קטן יחדירו ויטמיעו בהם מושגים נכונים שישנו את מבטם השטחי על עבודת השם). אבל יחד עם זאת נסתי להסביר מה מתפספס לאדם שמשיב לחיוב, ומסכים לעבור עבירות ולוותר על שכר המצוות, שאולי זה גילוי של פריקת עול וכמו בתוהא על הראשונות (לפי ביאור רחב שכתבתי במאמר שיסודו פריקת עול לא חידוש דין שהחרטה עוקרת את המצווה).

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי בחור שיש לו תאוות חזקות לא אומר שהטמיעו לו פחות מושגים.
רק שהיצר הרע שלו עובד שעות נוספות (וגם מבחינה פיזית).

אבל למעשה כפי שכתבתי (בהפניה, וכאן בהרחבה) שמקרה זה על פניו לא גרע מהעובד בגלל יראת העונש - שמקיים את המצוות מתוך כורח ואילוץ, ולמרות זאת, לא נחשב בזה כפורק עול ומורד במלכות השם, כך במקרה שלפנינו - ככל וניתנת בפניו אפשרות כמו זו והוא נוטל אותה בשתי ידיים, זה אמנם מגלה על טיב עבודתו - יראת העונש ולא אהבה - אבל אין כאן פריקת עול וכאמור. (או כמש"כ באשכול בנ"א. מכיון וכל הסכמתם זה רק ככל ולא יענשו אבל אם יענשו הרי שוב אין מסכימים לכך, ממילא ל"ה פריקת עול).

לחץ כדי לכווץ...

הם רוצים את העול לגמרי רק שבוע אחד בלי העול היה נחמד להם

אמנם אין ספק שיש חילוק בין שני המקרים, שכן אדם שעובד מתוך יראת העונש, סוף סוף לא מוותר על שכר מצוותיו, ואילו במקרה שלפנינו הסכימו לוותר על זה תמורת האפשרות לחטוא ולא להיענש, וממילא יש כאן גילוי על חוסר האמונה בגודל שכר המצוות (שאם לא כן לא היו מוותרים). אבל גם אם כן לכאו' אין זה מעמיד אותם בדרגה של פורקי עול וכמו כל אדם שמוותר על מצווה קיומית וכיו"ב.

לחץ כדי לכווץ...

בלי שכר ועונש לשבוע אחד! בחור ממוצע "פורק עול" יותר משבוע בשנה (זמן שהוא ביטל תורה נטו)

כמו כן, במקרה שלפנינו 'להיות כמו גוי', פירושו לנתק את הברית עם הקב"ה, כבן לעם נבחר שכרת עמהם ברית, להיות ככל העמים. ובזה הוא גם חלוק מהעובד מתוך יראת העונש. אם לא שנפרש ביחס לחיוב המצוות והעבירות המוטלים על האדם.

לחץ כדי לכווץ...

נו.

ובאמת במה שדנת מה יותר חמור - להיות כמו גוי וכשאלת הסקר, או לחיות כמו חילוני, ולך פשוט שבמקרה השני יותר חמור. אמנם יש גם צד שני, כפש"נ שבהסכמתו להיות כגוי, ולו לשבוע, מנתק את הברית שכרת הקב"ה עם עמו, משא"כ יהודי חילוני אף שמסור ליצרו וחוטא לתאבונו, אבל כריתת הברית בינו ובין אלוקיו אפשר ושרירה וקיימת בפרט אם ישוב חזרה.

לחץ כדי לכווץ...

עדיף להיות מיפר ברית ע"פ מנותק? א חידוש.
אם עושים עברות ודאי שעדיף לעשות עברות כגוי ולא כחילוני. וודאי עדיף חיים שלמים כחרדי עם שבוע אחד גוי מאשר עם שבוע אחד חילוני (מי שכתב שזה א"א גם שבוע אחד גוי א"א) כ"ש שחיים שלמים כחילוני.
גם אם ישוב חזרה אני חושב שעד אז יקח לו יותר משבוע...

ובכל מקרה הדימוי ל'אדם שהיה מעדיף לא להיוולד כלל', לא עולה יפה (מסתמא ידוע לך שבעירובין ב"ש וב"ה דנו בזה שנתיים וחצי) כי במצב כזה הוא לא נכנס לכלל חיוב, משא"כ במקרה שלפנינו. ומה שכתבת שסך הכל "הוא מעדיף לא להחזיק לידיו את האחריות הכה גדול", גם זה אינו מדויק.
כי הלא במקרה שלפנינו - שמציעים להם להתנהג כמו גוי - זה כולל אפשרות לחטוא בדבר שלא מצוי במצבו הנוכחי (זה עומקם של דברים. וזה המלכוד בשאלת הסקר). כך שככל ונאות לקבל, אי אפשר לתלות זאת בכלל הקושי 'להחזיק באחריות כה גדולה' אלא זה תלוי במאווי נפשו הפנימים להתנהג כמו גוי בנוגע לכל העבירות שיסודם פריקת עול. (מסתמא תסכים שהיצר הרע של בחור, זה לא לקרוא קצות בשירותים....)

לחץ כדי לכווץ...

מסכים.

ואולי כאן זה המקום להוציא מכלל טעות החושבים שתוקף המצוות הוא בציווי, וככל שליתא ציווי הרי הם כמעשה גרידא.
בכל הוראה והוראה בתורה, מלבד הציוי, עומד רצון השם. כשאדם עושה מצווה, הוא לא מקיים רק את עצם הציווי, הוא גם מגשים את רצון השם שכך ייעשה. ודבר זה הוא מוכרח מצד טבע הדברים, שכל פעולה שהמלך מצווה לעשות, חפצו שיעשו רצונו.
ובזמנו כשעמדתי על הבנה זו, מצאתי בזה הסבר הוגן לגבי גזירת חז"ל או קיום מצוות קודם מ"ת. ואכן ראיתי שכבר עמד בזה בהרחבה ר' אלחנן בקובץ שיעורים קונטרס דברי סופרים סימן א'. (אלא שמרחיב את זה למה שמצינו גזירת חכמים גם קודם מתן תורה עיי"ש. ואגב זה ההסבר מדוע נענש בלעם לאחר שהקב"ה אישר לו ללכת עימם).

וכדאי להעתיק מסו"ד (שם אות כד) וז"ל: ולפי פשוטי המקראות נראה שזה היה עונו של בלעם הרשע דלכאורה אחרי שאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' מה היא רשעתו אבל באמת אף שידע בלעם היטב כי הליכתו לקלל את ישראל הוא נגד רצון ה' לא חשש ע"ז כ"ז שלא היה לו צווי מפורש שלא לילך וע"כ אמר לא אוכל לעבור את פי ה' פי דייקא אבל רצון ה' לא היה חשוב בעיניו לעשותו וזוהי רשעותו ע"כ.

ולענייננו, מבט אמיתי של עובד ה' בנוגע למצוות השם, אינו רק ביחס לעצם הציווי - וככל שסר החיוב ממילא אין משמעות לקיום המצווה, אלא אדרבה, רצון ה' עומד בתוקפו גם כשאין חיוב מוטל על האדם שלא להיפטר מכך, ובפרט במקרה שלפנינו שהחיוב מוטל עליהם (אלא שניתנת בפניהם אפשרות אם להמשיך את החיוב או אלא אבל זה לא נוגע לרצון ה' שאכן קיים בכ"מ, כי אם לא, לא הייתה ניתנת בפניהם אפשרות לסרב), וברצונם להסיר מעליהם ציוי ה', גם אם לא ייענשו על העבירות (שכן ליתא ציווי), אבל רצון ה' בוודאי שחסר כאן.

לחץ כדי לכווץ...

פה שמעתי תשובה. (אם כי אפשר שהבחורים לא נכנסו לעומק העניין שאע"פ שיש רשות לעשות עבירות אין רצונו של הקב"ה בזה. ייתכן שהבינו את השאלה - האם נוח להם באורח החיים החרדי מצד עצמו. בלי קשר לרבש"ע.)

אגב בשאלת הסקר "כמובן כל מה שיקרה באותו שבוע לא יהיה לזה שום השפעה על העתיד הרוחני שלך", צריך לחדד, לא השפעה על העתיד הרוחני וגם לא הבריאותי או הנפשי (ראה לדוגמא במו"נ ח"ג פ' מח וברמב"ן ויקרא פי"א פי"ג) ואכמ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

 

[מביט]

אם הקב"ה היה נותן לך רשות והיתר במשך שבוע אחד לחיות כמו גוי גמור, ובאותו שבוע ביכולתך לעשות מה שעובר לך בראש ולא תענש על העבירות ואילו על המצוות שתעשה לא תקבל שכר, כמובן כל מה שיקרה באותו שבוע לא יהיה לזה שום השפעה על העתיד הרוחני שלך, שום כלום, השבוע הזה מחוץ לפרוטוקול, תעשה מה שאתה רוצה. מה היית בוחר?

סקר שעשו באחת הישיבות החשובות והגדולות ביותר בארץ ישראל.
90 אחוז מהבחורים השיבו בסקר שהם היו מעדיפים לחיות כמו גוי באותו שבוע, ורק 10 השיבו אחרת.

איך מתמודדים עם כזה מצב, ומה אפשר לעשות כדי שהילדים שלי בבוא העת אם הם יישאלו כזאת שאלה הם יהיו מהעשר אחוז ולא מהתשעים אחוז?

לחץ כדי לכווץ...

לא מבין מה התדהמה הגדולה..

אדם בנוי מגוף ונשמה..

לגוף יש חשקים ורצונות..

לעשות שהגוף ורצונותיו יהיו כפופים לחלוטין לנשמה היא מדריגה גבוהה מאוד..

בוודאי לא משהו שמצפים מנער צעיר..

עבודת ה' מאהבה גמורה היא מדריגה גבוה גם לפני אלפי שנים..

אין לי ספק שאם היו שואלים את אותה שאלה בוואלוזין כמשל.. לא היו מקבלים תוצאות שונות..
וגם לא לפנ"כ..

מלבד זאת השאלה היא לשבוע בלבד לא כל החיים..
טבעי שבחור שנמצא בעולם שהחומר קורץ מכל פינה יהיה בו מידה של סקרנות לטעום ממה שגופו משתוקק ורוצה..

 

[לב טוב]

כניסה לניסיון לא מהווה עבירה למרות שהיא לא ראויה.

לחץ כדי לכווץ...

דבריך דברי תימה
סחור סחור אמרינן לנזירא

 

[מביט]

מי שיש לו סקרנות לאורח חיים חילוני - לא מחובר להשי"ת אפי' לא בגרם!

לחץ כדי לכווץ...

גוזמא בעלמא..

לא 'לאורח חיים חילוני'

אלא למה שהוא עצמו בנפשו הבהמית רוצה רק שפחד אלוקים מרתיע אותו..

זה דבר טבעי ונורמלי..

אשריו ואשרי חלקו של אותו נער שלמרות רצונותיו ותאוותיו כובש את יצרו מפני פחד בוראו..

להגיע לחיבור מוחלט להי"ת שלא מעניין אותו שום תאווה גופנית זוהי מדריגה הכי עליונה ברמה של מרע"ה..

 

[לב טוב]

טבעי שבחור שנמצא בעולם שהחומר קורץ מכל פינה יהיה בו מידה של סקרנות לטעום ממה שגופו משתוקק ורוצה..

לחץ כדי לכווץ...

ומכל מקום בודאי שהחינוך צריך להיות לפרוש מזה
ולא להסכים עם הבחור לומר ככה זה בחורים
כי הבחור הזה אין אצלו היצר הטוב במיטבו
ואתה המחנך צריך להוביל אותו אל היצר הטוב

כמו ילד זאטוט שרוצה טופי ובוכה מאוד
והאמא לא נותנת לו כעת בשעה זו
ומכל מקום האם לא מתלוננת ולא צריכה לבכות על זה שהילד הזאטוט בוכה על זה שוב ושוב
כי זה דרכו בכך לבכות והאם צריכה לעמוד על שלה עד שיגדל הילד ויבין

 

[אחד יחיד]

הם מאד רוצים לחיות כיהודים. אבל שבוע אחד כגויים זה רעיון נחמד.
וכמו שזה שבחור רוצה בין הזמנים 3 חודשים בשנה (בערך במצטבר) לא אומר שהוא לא רוצה ללמוד בשאר הזמן ולומד רק בשביל המשגיח / שידוכים / ההורים / שאר סיבות.
הוא מאד רוצה ללמוד, לעבוד את ה' מאהבה אבל נחמד לו הרעיון שבוע אחד חופש מהעול הקשה גם אם זה עול של אהובו, וגם אם העול הזה רק מיטיב.

לחץ כדי לכווץ...

אם אדם מרגיש באמת במתיקות ועריבות טוב התורה ועבודתו יתברך, אפילו אם היו מציעים לו כל הון דעלמא לא היה מוותר על כך.

אמנם כן, יתכן שיש כן בעבודתם דרגה מסוימת של 'מאהבה', אך אם עדיין רוצים הם לפרוק עול זה - ולו לזמן מועט, על כרחך שלא הגיעו לדרגה השלמה לעבדו יתברך מאהבה.

ואגב, מעניין אותי לעשות סקר דומה, אם יעמידו בפני הבחור שתי ברירות - למות או להתחלן, במה יבחרו.

 

[מביט]

ואגב, מעניין אותי לעשות סקר דומה, אם יעמידו בפני הבחור שתי ברירות - למות או להתחלן, במה יבחרו.

לחץ כדי לכווץ...

זה בחירה כללית לכל החיים..

המציאות ההיסטורית הוכיחה שרובם העדיפו למות..

ואני בטוח שרוב מי שהצביע להתחלן לשבוע ללא עונש גם היה נהרג על קידוש ה'.

להדגיש שוב הנושא הוא.
א. בלי עונש
ב. רק לשבוע

 

[מביט]

אם אדם מרגיש באמת במתיקות ועריבות טוב התורה ועבודתו יתברך, אפילו אם היו מציעים לו כל הון דעלמא לא היה מוותר על כך.

אמנם כן, יתכן שיש כן בעבודתם דרגה מסוימת של 'מאהבה', אך אם עדיין רוצים הם לפרוק עול זה - ולו לזמן מועט, על כרחך שלא הגיעו לדרגה השלמה לעבדו יתברך מאהבה.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שאדם נהנה ללמוד.. נהנה להתפלל..

אבל עדיין לא נטרל את גופו לחלוטין מכל תאווה גופנית..

וטבעי שכשירד עניין העונש הגוף ידרוש את מה שמשתוקק..

ברור שכשיכבוש את גופו לחלוטין הנאתו הרוחנית תתגבר ללא סוף..

אבל עדיין יש שלב אמצעי..

 

[אחד יחיד]

יתכן שאדם נהנה ללמוד.. נהנה להתפלל..

אבל עדיין לא נטרל את גופו לחלוטין מכל תאווה גופנית..

וטבעי שכשירד עניין העונש הגוף ידרוש את מה שמשתוקק..

ברור שכשיכבוש את גופו לחלוטין הנאתו הרוחנית תתגבר ללא סוף..

אבל עדיין יש שלב אמצעי..

לחץ כדי לכווץ...

זה מה שכתבתי:

אמנם כן, יתכן שיש כן בעבודתם דרגה מסוימת של 'מאהבה', אך אם עדיין רוצים הם לפרוק עול זה - ולו לזמן מועט, על כרחך שלא הגיעו לדרגה השלמה לעבדו יתברך מאהבה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[בד קודש]

סחור סחור אמרינן לנזירא

לחץ כדי לכווץ...

זה גדר.
לא איסור.
אין זה נכלל בשום אחד מתרי"ג מצוות,
לא נמנה בשום מניין של אף אחד.

יש לדייק את הדברים לפני שאומרים אותם בחריפות כזו...
סחור סחור אמרינן נזירא לא שייך משום כיון למחשבת איסור או ללא תתורו.

גוזמא בעלמא..

לא 'לאורח חיים חילוני'

אלא למה שהוא עצמו בנפשו הבהמית רוצה רק שפחד אלוקים מרתיע אותו..

זה דבר טבעי ונורמלי..

אשריו ואשרי חלקו של אותו נער שלמרות רצונותיו ותאוותיו כובש את יצרו מפני פחד בוראו..

להגיע לחיבור מוחלט להי"ת שלא מעניין אותו שום תאווה גופנית זוהי מדריגה הכי עליונה ברמה של מרע"ה..

לחץ כדי לכווץ...

לכל אחד בדורינו יש רצון פנימי כזה שמגיע מהיצר הרע.
אינני מתכחש אליו, הוא קיים אצל כל אחד מאיתנו (כן, גם אצלי בעוה"ר).

אבל בחור שמוכן לומר כך על עצמו, סימן שאין לו חיבור.
למה בחור שלא עומד בניסיון הזה מוכן להודות בפה מלא - גם אם באנונימיות - אני רוצה לנסות את העולם הקורץ שבחוץ?
זה סמן לחוסר בחיבור אמיתי לתורה ולהשי"ת.

אני לא מוריד בערך של עבודה מיראה,
אבל לענ"ד - מבן תורה אמיתי נדרש יותר מזה.
חיבור לתורה מגיע ע"י לימוד תורת המוסר אותה ייסד מרנא האור ישראל ולמעלה בקודש,
ולצערינו, הרבה מבני הישיבות מזלזלים בחלק הזה, ואלו התוצאות.

 

[לב טוב]

זה גדר.
לא איסור.
אין זה נכלל בשום אחד מתרי"ג מצוות,
לא נמנה בשום מניין של אף אחד.

יש לדייק את הדברים לפני שאומרים אותם בחריפות כזו...
סחור סחור אמרינן נזירא לא שייך משום כיון למחשבת איסור או ללא תתורו.

לחץ כדי לכווץ...

מרן הגרא''מ שך זצוק''ל אמר שסחור סחור זה איסור גמור ומובא כמדומה במחשבה אחת.
[והוא אמר את זה כלפי ענין של צניעות שאסור ללכת לרחוב אלנבי בתל אביב].

 

[נדיב לב]

לדעתי בחור שיש לו תאוות חזקות לא אומר שהטמיעו לו פחות מושגים.
רק שהיצר הרע שלו עובד שעות נוספות (וגם מבחינה פיזית).

הם רוצים את העול לגמרי רק שבוע אחד בלי העול היה נחמד להם

בלי שכר ועונש לשבוע אחד! בחור ממוצע "פורק עול" יותר משבוע בשנה (זמן שהוא ביטל תורה נטו)

נו.

עדיף להיות מיפר ברית ע"פ מנותק? א חידוש.
אם עושים עברות ודאי שעדיף לעשות עברות כגוי ולא כחילוני. וודאי עדיף חיים שלמים כחרדי עם שבוע אחד גוי מאשר עם שבוע אחד חילוני (מי שכתב שזה א"א גם שבוע אחד גוי א"א) כ"ש שחיים שלמים כחילוני.
גם אם ישוב חזרה אני חושב שעד אז יקח לו יותר משבוע...

מסכים.

פה שמעתי תשובה. (אם כי אפשר שהבחורים לא נכנסו לעומק העניין שאע"פ שיש רשות לעשות עבירות אין רצונו של הקב"ה בזה. ייתכן שהבינו את השאלה - האם נוח להם באורח החיים החרדי מצד עצמו. בלי קשר לרבש"ע.)

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח על התגובה המפורטת. דברי טעם לכשעצמם. אם כי לענ"ד בתגובתי התייחסתי לנקודות הללו, אבל קשה להתווכח כשכל אחד מגדיר את הדברים בצורה שונה. ולכן אפשר ונשאר חלוקים עד שיגיע משיח צדקנו, ויתיר את האסור.. ואו אז נוכל לחוש ולהגשים את שאלת הסקר... (למ"ד מצוות בטלות לעת"ל, וכידוע לו מחלוקת המפרשים בנדה אם בעולם הנשמות או בימות המשיח מיירי. מה שמוביל אותי להסתפק.. אם השאיפה שלי לימות המשיח וכמ"ד מצוות בטלות ולפירוש דמיירי בעולם הגופים וכו', לא מעמיד אותי בדומה למשיבים בסקר.. ותיק"ו עד שיבוא אליהו...:)

 

[שיל"ת]

(למ"ד מצוות בטלות לעת"ל, וכידוע לו מחלוקת המפרשים בנדה אם בעולם הנשמות או בימות המשיח מיירי. מה שמוביל אותי להסתפק.. אם השאיפה שלי לימות המשיח וכמ"ד מצוות בטלות ולפירוש דמיירי בעולם הגופים וכו', לא מעמידה אותי בדומה למשיבים בסקר.. ותיק"ו עד שיבוא אליהו...:)

לחץ כדי לכווץ...

גדר הדבר מהו?

נראה לי לומר שהגדר הוא שכיון שהתורה היא אמת כשיגיע העולם לשלמותו ומלאה הארץ דעה את הוי"ה שוב לא נוצרך לצווי המצוות משום שעשייתן תהיה ברורה מאליה רק בעולם השקר צריכים אנו לצווי משום שאין אנו מבינים בהכרח הצורך בהם.

 

[דבר היושר]

אם הקב"ה היה נותן לך רשות והיתר במשך שבוע אחד לחיות כמו גוי גמור, ובאותו שבוע ביכולתך לעשות מה שעובר לך בראש ולא תענש על העבירות ואילו על המצוות שתעשה לא תקבל שכר, כמובן כל מה שיקרה באותו שבוע לא יהיה לזה שום השפעה על העתיד הרוחני שלך, שום כלום, השבוע הזה מחוץ לפרוטוקול, תעשה מה שאתה רוצה. מה היית בוחר?

לחץ כדי לכווץ...

אין לי מושג כיצד נשתלשלו העניינים עד כדי שיש כאן תשע עמודים שלמים שעסקו בענין הנ"ל.

עכ"פ - אני מודיע כאן קבל עם ועדה, שאני גם בוחר בלהיות חילוני, והביאור הוא פשוט, כל עבודת ה' שלנו פועלת בצורה מאד מוזרה, אינני מבינים את פשר כמעט אף אחד ממעשינו, מצוות ועבירות, עבודת ה', לימוד התורה, וכל המצוות שמקיפות את כל פרקי החיים - איננו מבינים כלל את פשר מעשינו [דוגמא: במקום להתעסק בתוכן מהות התפילה, כל הידיעות של 'תלמידי חכמים' שבתוכינו בענין התפילה מתעסק בדברים חיצוניים לחלוטין, ידיעותינו במהות התפילה מסתכמת במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן - האם זה תקנת חכמים או מצוה מן התורה, איזה "כוונה" צריך - האם בפירוש המילות או על העמידה בפני ה', וכן מה 'מעכב' להלכה, ומה זקוקים לכוון לכתחילה ומה בדיעבד, כיצד יעשו את ה"ועשב" שבפרשה שניה בקריאת שמע, וכיצד יעשו את החית שב"אחד" שבשמע ישראל, האם בהברה פלמונית או בצורה אלמונית, איזה מן הזמנים יקפידו ללא לאות, האם על זמנו של ה"מגן אברהם" הקדום יותר, או זמנו של "הגר"א" המיקל במעט, האם השקיעה היא בזמן הזה או ההוא, שעתו המדוייקת של הנץ, ועוד ועוד, וגם יושבי הקרנות ופשוטי העם מצאו להם על מה לדון: הנידון שלהם הוא ב"נוסח ספרד" וב"נוסח אשכנז", ב"נוסח חברון" או "נוסח פוניבז", האם מנגינה פלונית יותר טובה, או צליל אלמוני, האם החזן הזה או החזן ההוא ועוד כהנה וכהנה, והמה בכלל איבדו את דרכם והתרחקו רבות מהבנת תוכן מעשיהם שבכל יום ויום, ואוי להם ואוי לנפשם הדואבת בשל כך, וכיוצ"ב רבות ברוב היהדות] כל מה שאנחנו יודעים על מהות התורה והמצוות מסכמת בכך שאנו יודעים שהמעשים הללו הם נכונים וראויים לקיום, שהרי זה מה שהשי"ת רוצה מאיתנו.

ועל כן - באם יבוא אליי מאן דהו ויגיד לי שרצון ה' הוא אחרת - אין לי שום סיבה לא לבחור בצד הזה, מפני שממנ"פ איני חש טעם במעשיי, וכל מה שאני יודע עליהם זה שהם מגשימים את רצון הבורא.

 

[יראת ה' היא חכמה]

אין לי מושג כיצד נשתלשלו העניינים עד כדי שיש כאן תשע עמודים שלמים שעסקו בענין הנ"ל.

עכ"פ - אני מודיע כאן קבל עם ועדה, שאני גם בוחר בלהיות חילוני, והביאור הוא פשוט, כל עבודת ה' שלנו פועלת בצורה מאד מוזרה, אינני מבינים את פשר כמעט אף אחד ממעשינו, מצוות ועבירות, עבודת ה', לימוד התורה, וכל המצוות שמקיפות את כל פרקי החיים - איננו מבינים כלל את פשר מעשינו [דוגמא: במקום להתעסק בתוכן מהות התפילה, כל הידיעות של 'תלמידי חכמים' שבתוכינו בענין התפילה מתעסק בדברים חיצוניים לחלוטין, ידיעותינו במהות התפילה מסתכמת במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן - האם זה תקנת חכמים או מצוה מן התורה, איזה "כוונה" צריך - האם בפירוש המילות או על העמידה בפני ה', וכן מה 'מעכב' להלכה, ומה זקוקים לכוון לכתחילה ומה בדיעבד, כיצד יעשו את ה"ועשב" שבפרשה שניה בקריאת שמע, וכיצד יעשו את החית שב"אחד" שבשמע ישראל, האם בהברה פלמונית או בצורה אלמונית, איזה מן הזמנים יקפידו ללא לאות, האם על זמנו של ה"מגן אברהם" הקדום יותר, או זמנו של "הגר"א" המיקל במעט, האם השקיעה היא בזמן הזה או ההוא, שעתו המדוייקת של הנץ, ועוד ועוד, וגם יושבי הקרנות ופשוטי העם מצאו להם על מה לדון: הנידון שלהם הוא ב"נוסח ספרד" וב"נוסח אשכנז", ב"נוסח חברון" או "נוסח פוניבז", האם מנגינה פלונית יותר טובה, או צליל אלמוני, האם החזן הזה או החזן ההוא ועוד כהנה וכהנה, והמה בכלל איבדו את דרכם והתרחקו רבות מהבנת תוכן מעשיהם שבכל יום ויום, ואוי להם ואוי לנפשם הדואבת בשל כך, וכיוצ"ב רבות ברוב היהדות] כל מה שאנחנו יודעים על מהות התורה והמצוות מסכמת בכך שאנו יודעים שהמעשים הללו הם נכונים וראויים לקיום, שהרי זה מה שהשי"ת רוצה מאיתנו.

ועל כן - באם יבוא אליי מאן דהו ויגיד לי שרצון ה' הוא אחרת - אין לי שום סיבה לא לבחור בצד הזה, מפני שממנ"פ איני חש טעם במעשיי, וכל מה שאני יודע עליהם זה שהם מגשימים את רצון הבורא.

לחץ כדי לכווץ...

נאים הדברים.

אך כל דבריך ג"כ אינם אלא על תוצאות הבעי' ולא על הבעי' בעצמה,
והיינו דמסתבר שאם בני הישיבות היו מחוברים יותר לדברים שהם עושים, היו ג"כ מכוונים לכל אותם הדברים שכ'.

בנוגע לסיבה מדוע ישנם כתשעה עמודים העוסקים בענין זה - קמ"ל שזהו עניין רגיש מאד, המעסיק רבים וטובים... אפי' כמעכ"ת שליט"א.

 

[תענוג]

אין לי מושג כיצד נשתלשלו העניינים עד כדי שיש כאן תשע עמודים שלמים שעסקו בענין הנ"ל.

עכ"פ - אני מודיע כאן קבל עם ועדה, שאני גם בוחר בלהיות חילוני, והביאור הוא פשוט, כל עבודת ה' שלנו פועלת בצורה מאד מוזרה, אינני מבינים את פשר כמעט אף אחד ממעשינו, מצוות ועבירות, עבודת ה', לימוד התורה, וכל המצוות שמקיפות את כל פרקי החיים - איננו מבינים כלל את פשר מעשינו [דוגמא: במקום להתעסק בתוכן מהות התפילה, כל הידיעות של 'תלמידי חכמים' שבתוכינו בענין התפילה מתעסק בדברים חיצוניים לחלוטין, ידיעותינו במהות התפילה מסתכמת במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן - האם זה תקנת חכמים או מצוה מן התורה, איזה "כוונה" צריך - האם בפירוש המילות או על העמידה בפני ה', וכן מה 'מעכב' להלכה, ומה זקוקים לכוון לכתחילה ומה בדיעבד, כיצד יעשו את ה"ועשב" שבפרשה שניה בקריאת שמע, וכיצד יעשו את החית שב"אחד" שבשמע ישראל, האם בהברה פלמונית או בצורה אלמונית, איזה מן הזמנים יקפידו ללא לאות, האם על זמנו של ה"מגן אברהם" הקדום יותר, או זמנו של "הגר"א" המיקל במעט, האם השקיעה היא בזמן הזה או ההוא, שעתו המדוייקת של הנץ, ועוד ועוד, וגם יושבי הקרנות ופשוטי העם מצאו להם על מה לדון: הנידון שלהם הוא ב"נוסח ספרד" וב"נוסח אשכנז", ב"נוסח חברון" או "נוסח פוניבז", האם מנגינה פלונית יותר טובה, או צליל אלמוני, האם החזן הזה או החזן ההוא ועוד כהנה וכהנה, והמה בכלל איבדו את דרכם והתרחקו רבות מהבנת תוכן מעשיהם שבכל יום ויום, ואוי להם ואוי לנפשם הדואבת בשל כך, וכיוצ"ב רבות ברוב היהדות] כל מה שאנחנו יודעים על מהות התורה והמצוות מסכמת בכך שאנו יודעים שהמעשים הללו הם נכונים וראויים לקיום, שהרי זה מה שהשי"ת רוצה מאיתנו.

ועל כן - באם יבוא אליי מאן דהו ויגיד לי שרצון ה' הוא אחרת - אין לי שום סיבה לא לבחור בצד הזה, מפני שממנ"פ איני חש טעם במעשיי, וכל מה שאני יודע עליהם זה שהם מגשימים את רצון הבורא.

לחץ כדי לכווץ...

אכן כתבתי זאת לעיל שזה הוא החסרון
אבל בבקשה אל תכתוב בלשון רבים 'עבודת ה' שלנו'
תלוי באיזה קהילה משתייכים

 

[דבר היושר]

היינו דמסתבר שאם בני הישיבות היו מחוברים יותר לדברים שהם עושים,

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי.

רוב כמעט מוחלט במצוות והעבירות נעשה על ידינו כמו עוורים באפילה כמו שהת' בתנ"ך - לא פעם, כך שאין צורך בחיבור הנזכר, אנחנו אמורים לעשות את המצוות והעבירות מתוך ציות מוחלט לקב"ה, בתורת שאנחנו עבדיו העושים את מעשיו בלא פקפוק והרהור עד כדי שאמרו ז"ל שגדולה מעלת עשיית החוקים מאשר המשפטים שהלא עשיית דבר שבהשקפה מופשטת אין שום מהות ותחולה במעשיו, ואעפ"כ הוא פועלה מפאת עצם הציווי שבה, זוהי מעלה גדולה מעל פני האדם שמרגיש איזה טעם ותחולה במעשיו הגם שלא נצטווה בכך, שהלא עשייה מבלי חיבור אנושי לעשייה, מבטא את השיעבוד החלוט שלנו לבורא ית', וכיון שזה עיקר ענין המצוות, אזי גדולים הדינים הללו משל אלו, שאלו מבטאים יותר את תכלית נתינת התורה [כוזרי ב, מח; וכ"מ ברמב"ם שילהי מעילה].

אכן כתבתי זאת לעיל שזה הוא החסרון
אבל בבקשה אל תכתוב בלשון רבים 'עבודת ה' שלנו'
תלוי באיזה קהילה משתייכים

לחץ כדי לכווץ...

לא יודע למה כוונתך, באם תואיל בטובך לנמק אנסה לענות, עכ"פ לא מצאתי עדה ביהדות שחו' על הגישה הזו שמשתמעת בתנ"ך, בתלמוד, בהלכה, ובכל ספר מחשבה מצוי.