הוא אמר דברים ברורים להלכה
וגם יש את הגמ' איכא דרכא אחרינא
הרב שך אמר הרבה דברים בגדר השקפה, הרבה יותר מאשר אמר בגדר הלכה.
מהיכן לקחת שהוא דיבר מבחינת הלכה?
בנוסף, כבר אמרתי שהרב שך לא יכול לפסוק, הוא לא קיבל היתר הוראה.
מה שכתוב בשו''ע לא לעשות זה איסור
וכן כתבו הפוסקים שהאיסור לטעום בתענית הוא משום סחור סחור
שוב, יש גדר ויש איסור.
התענית לא מחייבת
איסור לטעום, דהיינו לטעום אינו איסור.
אבל יש
גדר לתענית, משום סחור סחור, אפי' לא לטעום.
והגדר נפסק בשו"ע.
אתה לא יכול לחדש את הגדר הזה במקומות בהם הוא לא נאמר.
אבל הבה ונפסיק לדון על סחור סחור,
אתה אמרת שזה דינא דלא תתורו,
אתה עדיין נשאר בזה?
מי שחושב או מסתפק להיות גוי לשבוע הוא מהרהר בעשיית איסור
והסברתי את הדברים למעלה
ממש לא.
מחשבה אסורה היא הרהור באישה פלונית ודמיון על מעשה העבירה.
או במקרה של הסקר - הרהור במצב בו יהיה מותר לי לעבור עבירות,
ודמיון על מעשה העבירה.
משא"כ בנידון דנן, יש הרהור כיצד ארצה לנהוג במקרה שיהיה מותר לעבור עבירות.
אף אחד לא העלה בדעתו את המצב בו הוא ילך ויאכל בשר חזיר, או ילך ויגזול או ילך ויעביר תער וכו'.
וממילא הנידון שלך לא מתחיל.