שבוע מחוץ לפרוטקול - לחיות כמו גוי גמור לשבוע? סקר (4 צופים)

[בד קודש]

אתה חושב שהתורה דיברה לפי המדריגה שלך ולפי זה אין כאן ולא תתורו
ואני חושב שהתורה דיברה למדריגה הנמוכה ולפי זה יש כאן ולא תתורו שהלאו הזה מחייב כולם

לחץ כדי לכווץ...

זה ממש לא לוז העניין.
יש הגדרה לכל איסור.
ההגדרה של לא תתורו היא מחשבת איסור בפועל ממש, כגון, הרהור במצב בו אני הולך ח"ו לגזול.
אתה מדבר על דבר שלא הוזכר בגדר האיסור, אבל יביא אותך למחשבת איסור.
ולפי דרגתך - איך שהצגת אותה - בשבילך זה באמת איסור.
לא כי זה עצמו איסור,
אלא זה מביא אותך למחשבת איסור

אולי ילמדנו רבינו היאך נזכה להתעלות ממדרגה נמוכה שכזו. ואיך זוכים לדרגות הנ"ל:

לחץ כדי לכווץ...

כבר אמרתי,
ללמוד מוסר.
לא רק לקרוא מסילת ישרים ושערי תשובה בסדר מוסר,
אלא להעמיק בתורת המוסר של מרנא אור ישראל מסלנט ותלמידיו.

 

[לב טוב]

זה ממש לא לוז העניין.

לחץ כדי לכווץ...

אתה חושב כך
ואני חושב אחרת
גם היום הרבנים קובעים את בגדי הצניעות
לפי המציאות בשטח ממש
ולפי דבריך יש הרי דרגות דרגות

 

[אחד יחיד]

מה דמגוגיה? נידחקת לפינה והסכמת שהתשובה מעידה על הבחורים שבסה"כ לא הגיעו לדרגה המושלמת של אהבת ה'
אבל עדיין אתה (וסיעתך) חושבים שזה בעיה גדולה אז המחשתי את הבעיה שבדברכם.
אפה הדמגוגיה

לחץ כדי לכווץ...

תקרא שוב את ההודעה הראשונה שכתבתי באשכול זה:

ברשות החברים הנכבדים - ובלא קריאת כל התגובות שבטוח אני שיש בהם תוכן רב, אני רוצה להמליץ טוב על ישראל.

ראו נא את אלפי הבחורים שענו לסקר.
הם אומרים בפה מלא, שאם אך ניתן להם הרשות מאת הבורא, היו רוצים לחיות כגוי.

ועתה נתבונן, מה מונע מהבחורים הללו לחיות עכשיו חיי הפקרות והוללות?
שום דבר, אלא אך ורק הציווי האלוקי שאוסר זאת.
ומתוך תשובתם אתה לומד זאת, שרק אם ינתן להם הרשות יחיו כגויים, אבל כחילונים - דהיינו נגד רצונו יתברך, בוודאי שאינם רוצים.

הן אמנם זה מוכיח שאין עבודתם כעת מאהבה אלא מיראה, אבל סמוך ובטוח אני שלכשיתבגרו יבינו גודל מעלת וטובת עבודתו יתברך, ואז אפילו אם ינתן להם רשות מהקב"ה לא יוותרו על קוצו של יו"ד ממצוות ואיסורי התורה.

לחץ כדי לכווץ...

ועכשיו תקרא שוב את מה שכתבת לי:

אבל עדיין אתה (וסיעתך) חושבים שזה בעיה גדולה אז המחשתי את הבעיה שבדברכם.

לחץ כדי לכווץ...

 

[בד קודש]

אתה חושב כך
ואני חושב אחרת
גם היום הרבנים קובעים את בגדי הצניעות
לפי המציאות בשטח ממש
ולפי דבריך יש הרי דרגות דרגות

לחץ כדי לכווץ...

ברור שבית דין משמר התורה אינו חיוב מעיקר דינא ומי שלא הולך כך אינו עובר אלא על גדר.
(אגב, בנושא הזה ספציפית אני מדבר מידיעה, אחר בירור העניין עם מרן הגר"נ קרליץ ומרן הגרי"ג.)

אבל המילים "אני חושב כך ואתה חושב כך" הם כלום ושום דבר,
אתה חידשת משהו כשבהלכה מוזכר גדר אחר,
אם אתה רוצה להוסיף גדרים - בבקשה,
אבל לומר באופן גורף כי זה איסור ווד של לא תתורו - זו היסחפות מיותרת.

 

[לב טוב]

אתה חידשת משהו כשבהלכה מוזכר גדר אחר,

לחץ כדי לכווץ...

לא ראיתי שום גדר כתוב שהבאת שסותר את הדברים שלי וכמו שהרחבתי כבר למעלה
אדרבה אני הבאתי את דברי החינוך
וחוץ מזה הרי אתה בעצמך כבר הסכמת
שיש אנשים שיכולים להכשל
אלא שאתה טוען שהם בדרגות נמוכות
ולא צריך להתחשב בהם
לכן אני חושב אחרת
וזה גופא גם הקושי בקביעת התקנות כגון של משמר הרבנים
כי יש אנשים כאלו ויש כאלו
ומה שתכתוב שוב ושוב שהדברים שלי בטלים ומבוטלים
ללא ראיה
זה לא אמור להחזיר אותי מדעתי שיש כאן ענין דאורייתא.

 

[בד קודש]

לא ראיתי שום גדר כתוב שהבאת שסותר את הדברים שלי וכמו שהרחבתי כבר למעלה
אדרבה אני הבאתי את דברי החינוך
וחוץ מזה הרי אתה בעצמך כבר הסכמת
שיש אנשים שיכולים להכשל
אלא שאתה טוען שהם בדרגות נמוכות
ולא צריך להתחשב בהם
לכן אני חושב אחרת
וזה גופא גם הקושי בקביעת התקנות כגון של משמר הרבנים
כי יש אנשים כאלו ויש כאלו
ומה שתכתוב שוב ושוב שהדברים שלי בטלים ומבוטלים
ללא ראיה
זה לא אמור להחזיר אותי מדעתי שיש כאן ענין דאורייתא.

לחץ כדי לכווץ...

אתה לא שם לב מה שאני כותב,
אתה חוזר על עצמך כסביבון,
לכן נראה לי שאכתוב כעת את ההודעה האחרונה שלי בעניין.

א. אין מקור לכך שמחשבה כמו "אם יקרה משהו לא הגיוני האם אעמוד בניסיון או לא" היא איסור.
ב. יש מקור לכך שמחשבה כמו "אני הולך לבית השכן ולוקח את הפמוטות" היא איסור.
ג. אם א' היה איסור היה צריך להיות כתוב אותו במקור במקום ב', וזה שלא כתוב זה ראיה שה לא איסור.
מזה לא חזרתי בי לאורך הדיון כולו.

מה שכן הסכמתי לומר זה,
שכיון שלך מחשבה על א' גורמת למחשבה ב', הרי שבשבילך ובשביל אלו שבדרגתך,
מחשבה א' אסורה.
אבל לא כי היא עצמה מחשבה אסורה, אלא כי היא גורמת לך למחשבה אסורה.
ובדיוק בגדר סחור סחור אמרינן נזירא.

תחשוב על הדברים,
אם תבין אותם ויהיה לך תשובה עניינית לומר - אענה לך בשמחה,
אבל אם תמשיך לא לעיין ברצינות במה שכתבתי ותתפס לזוטות וכו',
סיימתי את הדיון כאן.
בהצלחה.

 

[נדיב לב]

אני מעדיף לא לכרות ברית, ולא לצער את בוראי,

לחץ כדי לכווץ...

לא ברור שבניתוק הברית אתה לא מצער את בוראך יותר מאשר האפשרות השניה.

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

עכ"פ - אני מודיע כאן קבל עם ועדה, שאני גם בוחר בלהיות חילוני, והביאור הוא פשוט, כל עבודת ה' שלנו פועלת בצורה מאד מוזרה, אינני מבינים את פשר כמעט אף אחד ממעשינו, מצוות ועבירות, עבודת ה', לימוד התורה, וכל המצוות שמקיפות את כל פרקי החיים - איננו מבינים כלל את פשר מעשינו [דוגמא: במקום להתעסק בתוכן מהות התפילה, כל הידיעות של 'תלמידי חכמים' שבתוכינו בענין התפילה מתעסק בדברים חיצוניים לחלוטין, ידיעותינו במהות התפילה מסתכמת במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן - האם זה תקנת חכמים או מצוה מן התורה, איזה "כוונה" צריך - האם בפירוש המילות או על העמידה בפני ה', וכן מה 'מעכב' להלכה, ומה זקוקים לכוון לכתחילה ומה בדיעבד, כיצד יעשו את ה"ועשב" שבפרשה שניה בקריאת שמע, וכיצד יעשו את החית שב"אחד" שבשמע ישראל, האם בהברה פלמונית או בצורה אלמונית, איזה מן הזמנים יקפידו ללא לאות, האם על זמנו של ה"מגן אברהם" הקדום יותר, או זמנו של "הגר"א" המיקל במעט, האם השקיעה היא בזמן הזה או ההוא, שעתו המדוייקת של הנץ, ועוד ועוד, וגם יושבי הקרנות ופשוטי העם מצאו להם על מה לדון: הנידון שלהם הוא ב"נוסח ספרד" וב"נוסח אשכנז", ב"נוסח חברון" או "נוסח פוניבז", האם מנגינה פלונית יותר טובה, או צליל אלמוני, האם החזן הזה או החזן ההוא ועוד כהנה וכהנה, והמה בכלל איבדו את דרכם והתרחקו רבות מהבנת תוכן מעשיהם שבכל יום ויום, ואוי להם ואוי לנפשם הדואבת בשל כך, וכיוצ"ב רבות ברוב היהדות] כל מה שאנחנו יודעים על מהות התורה והמצוות מסכמת בכך שאנו יודעים שהמעשים הללו הם נכונים וראויים לקיום, שהרי זה מה שהשי"ת רוצה מאיתנו.

ועל כן - באם יבוא אליי מאן דהו ויגיד לי שרצון ה' הוא אחרת - אין לי שום סיבה לא לבחור בצד הזה, מפני שממנ"פ איני חש טעם במעשיי, וכל מה שאני יודע עליהם זה שהם מגשימים את רצון הבורא.

לחץ כדי לכווץ...

החסידות נותנת תשובה הגונה לכל שאלותיך.

ועל כן חסיד אמיתי לעולם לא ישיב: "אני מודיע כאן קבל עם ועדה, שאני גם בוחר בלהיות חילוני".

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

חוץ מהשמחה בעשיית המצוות והקרבה להקב"ה,
צריך להחדיר לילדים את התחושה שכל מצווה זה נצח נצחים,
להדגים לילד מהו נצח,
כמו המשל של החדר מלא בגרגרי חיטה, שפעם באלף שנה מגיע עוף ולוקח גרגיר, כמה שנים יקח לעוף לרוקן את החדר? וזה גם לא נצח..
אחד הרצונות של היותר גדלות שהקב"ה טבע בהאדם, הוא לא להרגיש זמני, אלא נצחי,
וזהוי התאווה הגדולה להשאיר חותם, לעשות פעולות שאנשים יזכרו אותו, שלכה"פ אשאר בתודעה של האנשים,
וכמו"כ התאווה הגדולה ללדת ילדים, שהאדם מרגיש שכך הוא משאיר את עצמו בעולם, ולא חולף מדפי ההסטוריה,
יהודי, כל מצווה וקיום רצון הבורא שהוא עושה, הוא הופך את הרגע העובר והחולף לנצח, ומשאיר את עצמו קיים לנצח,
אם יהודי קולט את הדברים, אין סיכוי בעולם שיחליף רגע חולף נובל פורח בעולם מלא קיים ונצחי.

לחץ כדי לכווץ...

לא רק נצח גם מתיקות המצוות.
בעולם הישיבות הליטאי אין לא מזה ולא מזה. אולי מתיקות הרייד לא מתיקות כל חלקי התורה, מתיקות המצוות בעצם.

 

[עוזי ומגני]

לא רק נצח גם מתיקות המצוות.
בעולם הישיבות הליטאי אין לא מזה ולא מזה. אולי מתיקות הרייד לא מתיקות כל חלקי התורה, מתיקות המצוות בעצם.

לחץ כדי לכווץ...

שטויות...
אני ישאיר לאחרים מוכשרים ממני להסביר לך למה

 

[בד קודש]

בעולם הישיבות הליטאי אין לא מזה ולא מזה. אולי מתיקות הרייד לא מתיקות כל חלקי התורה, מתיקות המצוות בעצם.

לחץ כדי לכווץ...

במחילה, אבל זה אפי' אינו ראוי להתייחסות עניינית.
כבר הראה מר את חוסר התמצאותו בעולם הליטאי כולו, ולא רק בעולם הישיבות שבו,
יתכבד נא מר ויפסיק להוציא לעז על קהילות קודש מכלל ישראל...

 

[יעקב ירושלמי]

לא רק נצח גם מתיקות המצוות.
בעולם הישיבות הליטאי אין לא מזה ולא מזה. אולי מתיקות הרייד לא מתיקות כל חלקי התורה, מתיקות המצוות בעצם.

לחץ כדי לכווץ...

אני מקווה שאתה לא התכוונת ברצינות.
כי אם חלילה כן יש כאן חוסר אמון מהותי מאד ביכולת של התורה להביא את האדם לעונג אמיתי ופנימי, ההנחה שהוגיה אינם מדושני עונג מכריחה חוסר אמון חריף כנ"ל.

 

[אחד יחיד]

החסידות נותנת תשובה הגונה לכל שאלותיך.

ועל כן חסיד אמיתי לעולם לא ישיב: "אני מודיע כאן קבל עם ועדה, שאני גם בוחר בלהיות חילוני".

לחץ כדי לכווץ...

גם התורה הקדושה נותנת מענה הגון לכל השאלות.

ועל כן ליטאי אמיתי לעולם לא ישיב: "אני מודיע כאן קבל עם ועדה, שאני גם בוחר בלהיות חילוני".

אה, עשו סקר שתשעים אחוז מהבחורים כן רוצים?

טוב, כנראה שאי אפשר לנחש מה הציבור חושב.

לך תעשה סקר אצל בחורים 'חסידים אמיתיים' וככל הנראה תופתע.

ובכל אופן, לקבוע בלי שום סיבה מה רוב האנשים צריכים לחשוב - זה דבר תמוה בלשון המעטה.

לא רק נצח גם מתיקות המצוות.
בעולם הישיבות הליטאי אין לא מזה ולא מזה. אולי מתיקות הרייד לא מתיקות כל חלקי התורה, מתיקות המצוות בעצם.

לחץ כדי לכווץ...

שטויות במיץ עגבניות.

גילוי נאות, אני בהחלט לא ליטאי.

 

[בן הגולה]

לא רק נצח גם מתיקות המצוות.
בעולם הישיבות הליטאי אין לא מזה ולא מזה. אולי מתיקות הרייד לא מתיקות כל חלקי התורה, מתיקות המצוות בעצם.

לחץ כדי לכווץ...

נראה שכוונתו שנתינת הדגש איננה על הנ"ל. וברור שכך הם הדברים.
[דוגמא לדבר. 'ארגוני הנוער' למיניהם שעיקר עיסוקם להקים ישיבות בין הזמנים, מיזמי חבורות וכו' ופחות עוסקים בהמתקת מצוות השבת וכדו'].

 

[בד קודש]

נראה שכוונתו שנתינת הדגש איננה על הנ"ל. וברור שכך הם הדברים.

לחץ כדי לכווץ...

את כוונתו, עדיף שהוא יסביר.
לפי סגנון ההודעה, ולפי התרשמות מהודעות קודמות, לא לכך הוא התכוון.

ולגוף הדברים,
ארגוני הנוער גם לא עוסקים בלעודד בחורים לשבת ללמוד, גם לא להיכנס לשיעורים, גם לא לדבר עם הרמי"ם.
ארגוני הנוער נועדו למטרה אותה הם עושים בהצלחה.
אבל העניין הנידון, כמו הדברים שהזכרתי,
הם חלק ניכר ממטרת האדם בעולם וחלק יותר ניכר במהות בן ישיבה,
ומי שלא עוסק בזה - חסר לו בבן הישיבה שבו.

 

[שקדתי]

איך מתמודדים עם כזה מצב, ומה אפשר לעשות כדי שהילדים שלי בבוא העת אם הם יישאלו כזאת שאלה הם יהיו מהעשר אחוז ולא מהתשעים אחוז?

לחץ כדי לכווץ...

תסביר למי אין תאוה לעשות מה שבא לו ובאיזה דור זה לא היה ככה שתשעים אחוז היו כאלו, מה המצב הגרוע כאן אדם יש לו תאוות החופש וזה לא סותר לזה שבאופן כללי הוא רציני הוא רוחני והוא שואף לגדולות, אם אתה רוצה להחדיר בילדים שלך יראת שמים חזקה יותר מהממוצע תהיה אתה ירא שמים

 

[בד קודש]

תסביר למי אין תאוה לעשות מה שבא לו ובאיזה דור זה לא היה ככה שתשעים אחוז היו כאלו,

לחץ כדי לכווץ...

יש הבדל עצום בין אחד שמה לעשות ששם הוא נמצא, אבל אם רק הייתה לו אפשרות הוא היה רוצה להיות במקום אחר, טהור יותר, שבו אין תאוות ואין רצון לעבירות, - אחד כזה בשום מצב לא יאמר בפה מלא אני רוצה לבדוק איך זה לחיות כגוי,
לבין אדם שמכיר בזה ששם הוא נמצא, ומשלים עם זה שזה מה שהוא רוצה ולא מנסה אפי' לשנות את המצב, - אדם כזה יאמר נכון, הייצתי שמח אם הייתה לי אפשרות לבדוק מה באמת מרגישים בתור גוי.

 

[נדיב לב]

החסידות נותנת תשובה הגונה לכל שאלותיך.

ועל כן חסיד אמיתי לעולם לא ישיב: "אני מודיע כאן קבל עם ועדה, שאני גם בוחר בלהיות חילוני".

לחץ כדי לכווץ...

לא רק נצח גם מתיקות המצוות.
בעולם הישיבות הליטאי אין לא מזה ולא מזה. אולי מתיקות הרייד לא מתיקות כל חלקי התורה, מתיקות המצוות בעצם.

לחץ כדי לכווץ...

מבחן התוצאה יוכיח, שעולם הישיבות הליטאי (כלשונך) מגדל ת"ח בכל חלקי התורה. מה שכמדומני פחות מצוי במגזרים אחרים.

בכ"מ מסתבר שהשורות הללו נכתבו מתוך גישה שרואה בדביקות בקב"ה ובהתלהטות הרוח והנפש כדבר ראשון במעלה, לעומת עסק התורה שנמצא במדרג יותר נמוך, וזו כנראה הסיבה למה בעיניך לומדי תורה שמעיינים בסוגיא לעומקה ולרוחבה בעיון רב מוגדרים בצורה שלילית. כי במשקפיים של יהודי אמיתי (יהיה חסיד יהיה ליטאי), ערך התורה הוא בעצם הלימוד, וכמו שהרחיב מרנא רבי חיים מוולאוז'ין, וכל חפציה לא יישוו בה.

בנוגע למתיקות המצוות. זה נכון ואי אפשר להכחיש שהחסידות יצקה תוכן רב שמחמם ומלהיט את הלבבות לדבר מצווה, מה שגרם לרבים לנהות אחריה, מאז ועד ימינו אנו.
אבל קח בחשבון, שרבים מרבותינו, ראו בזה במקרה הטוב דבר טפל לעצם המצווה, ובמקרה הרע חדש אסור מהתורה. החמימות, היא לא לוז המצוות, אפילו כוונה עפ"ר לא מגרעת במעשה המצווה (כמו שהרחיב מרנא בנפש החיים לגבי תפילה, מלבד מצ"כ או אצ"כ), כך שהחמימות והתלהטות יסודם בלבוש, לא בחפצא, שתלויה בגדרי כל דין ודין לפרטי פרטיו כמו שהקפיד לדוגמא מרנא החזו"א.

ואולי כאן המקום לעורר נקודה למחשבה.
שימו לב ככל שמקפידים על הלכה בדקדוק רב ולפרטי פרטים, חסר את הפן הנפשי, כלומר, פחות התלהטות, פחות חמימות, אלא התנהלות קרת מזג, ושיקול דעת שלא נותן מקום לרגשות וכיו"ב.
ומאידך, ככל שמקפדים על רוח המצווה, על שמחה במצווה על כוונה בלי פניות וכיו"ב, יש מעט חסר בדקדוק ההלכה לפרטי פרטים.

ההסבר הוא די הגיוני.
ככל שמדקדקים בעצם המעשה, ופורטים אותו לפרוטות, מטבע הדברים זה הופך להיות עיסוק טכני, וממילא חסר בחמימות וברוח הדברים.
ומנגד כששמים דגש על ביטוי הרגש במעשה, המעשה לכשעצמו נתפס כדברי גשמי טכני שנחות בערכו מרוח הדברים. וממילא כובד המשקל עובר למישור הרוחני הערטילאי, כמו טעם המצווה ופחות לגופה. מקווה שהובנתי.

 

[שקדתי]

יש הבדל עצום בין אחד שמה לעשות ששם הוא נמצא, אבל אם רק הייתה לו אפשרות הוא היה רוצה להיות במקום אחר, טהור יותר, שבו אין תאוות ואין רצון לעבירות, - אחד כזה בשום מצב לא יאמר בפה מלא אני רוצה לבדוק איך זה לחיות כגוי,
לבין אדם שמכיר בזה ששם הוא נמצא, ומשלים עם זה שזה מה שהוא רוצה ולא מנסה אפי' לשנות את המצב, - אדם כזה יאמר נכון, הייצתי שמח אם הייתה לי אפשרות לבדוק מה באמת מרגישים בתור גוי.

לחץ כדי לכווץ...

אני טענתי שתי טענות האחד שזה לא בעיה ספציפית של הדור שלנו ואני סבור שתמיד היו תשעים אחוז כאלו
טענה שניה היתה שזה לא סותר לירא"ש וע"ז אתה מגיב שאדם שרוצה להיות במקום טהור לא ירצה להיות שבוע כמו גוי ואני חושב שזה לא נכון, כי פותח האשכול הדגיש שהטענה היתה שזה לא יפגע ברוחניות שלך בעתיד, וא"כ אדם שרוצה להיות טהור אך עדיין מודע לתאוות שלו והם קיימות בו אז נכון שבדרך כלל הוא מדחיק אותם אבל לא היה מזיק לו שבוע לשחרר לתת לזה ביטוי זאת לדעתי התחושה של רוב אותם התשעים אחוז שענו שהיו רוצים את זה (וכמו שהדגשתי אם אחרי אותו שבוע הוא היה חוזר למצב הקודם)
אמנם עדיין יש צדק אם דבריך שאדם שהירא"ש שלו חזקה ואמיתית לא היה רוצה את זה וגם כתבתי את זה בהודעה, אדם אם ירא"ש חזקה ואמיתית לא היה מוכן אפילו שבוע להתנתק מהיהדות ומהקב"ה וזה אמרתי שבשביל שיהיה לילדים ירא"ש קודם כל תהיה אתה ירא שמים באמת

 

[בד קודש]

אני טענתי שתי טענות האחד שזה לא בעיה ספציפית של הדור שלנו ואני סבור שתמיד היו תשעים אחוז כאלו
טענה שניה היתה שזה לא סותר לירא"ש וע"ז אתה מגיב שאדם שרוצה להיות במקום טהור לא ירצה להיות שבוע כמו גוי ואני חושב שזה לא נכון, כי פותח האשכול הדגיש שהטענה היתה שזה לא יפגע ברוחניות שלך בעתיד, וא"כ אדם שרוצה להיות טהור אך עדיין מודע לתאוות שלו והם קיימות בו אז נכון שבדרך כלל הוא מדחיק אותם אבל לא היה מזיק לו שבוע לשחרר לתת לזה ביטוי זאת לדעתי התחושה של רוב אותם התשעים אחוז שענו שהיו רוצים את זה (וכמו שהדגשתי אם אחרי אותו שבוע הוא היה חוזר למצב הקודם)
אמנם עדיין יש צדק אם דבריך שאדם שהירא"ש שלו חזקה ואמיתית לא היה רוצה את זה וגם כתבתי את זה בהודעה, אדם אם ירא"ש חזקה ואמיתית לא היה מוכן אפילו שבוע להתנתק מהיהדות ומהקב"ה וזה אמרתי שבשביל שיהיה לילדים ירא"ש קודם כל תהיה אתה ירא שמים באמת

לחץ כדי לכווץ...

זה כלל לא משנה מה זה יעשה לעתיד.
כמו שדובר לאורך כל האשכול, המצוות יש בהם טוב ואמיתי בעצם,
ומי שעסק קצת במוסר בעולם לא יענה כזו תשובה.
לא צריך להיות אדם שירא"ש שלו בדרגה מאוד גבוהה, מספיק להיות בחור בן 20 שלמד קצת מוסר....