• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

מבקש תורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
495
תודות
1,571
נקודות
144
הלכה פסוקה היא בשו"ע שלא חוזרים יעלה ויבוא בליל ראש חודש,
והטעם הוא משום שבי"ד לא היו מקדשים את החודש בלילה.

והתחדד לי לאחרונה, (אולי הדברים פשוטים) שעיקר הרעיון בזה,
הוא משום שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה, מעולם לא אמרו יעלה ויבוא במעריב,
משום שלא ידעו האם יקדשו מחר את החודש.
 
הלכה פסוקה היא בשו"ע שלא חוזרים יעלה ויבוא בליל ראש חודש,
והטעם הוא משום שבי"ד לא היו מקדשים את החודש בלילה.

והתחדד לי לאחרונה, (אולי הדברים פשוטים) שעיקר הרעיון בזה,
הוא משום שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה, מעולם לא אמרו יעלה ויבוא במעריב,
משום שלא ידעו האם יקדשו מחר את החודש.
אז מדוע לא חוזרים כשיש ב' ר"ח גם בליל השני? ברור שפעם היה (כנראה) רק יום אחד ר"ח, אבל כיום לפי הסברה הזאת, מדוע לא חוזרים בלילה השני?
 
הלכה פסוקה היא בשו"ע שלא חוזרים יעלה ויבוא בליל ראש חודש,
והטעם הוא משום שבי"ד לא היו מקדשים את החודש בלילה.

והתחדד לי לאחרונה, (אולי הדברים פשוטים) שעיקר הרעיון בזה,
הוא משום שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה, מעולם לא אמרו יעלה ויבוא במעריב,
משום שלא ידעו האם יקדשו מחר את החודש.
גם אם ידעושהולך להתקדש, סופו של דבר כל זמן שלא נתקדש החודש בפועל ל''ח ראש חודש
משא''כ בזמננו שהוא מקודש ועומד/הולכים לפי הלוח (יש בזה מח' ראשונים, ולא נאריך)
 
נכון.
אז לכאורה טענתו של הרב @נחמן ל. טענה טובה היא.
וכנראה אין הטעם כפי שכתב
הוא משום שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה, מעולם לא אמרו יעלה ויבוא במעריב,
אלא כיון שאין מקדשים החודש בלילה לכן גם לא אומרים יעלה ויבוא
אמנם גע"ז יש להעיר שכשלא התקדש ל' כבר קדשהו שמים וא"כ אין נפק"מ במה שאין מקדשים בלילה
אבל כנראה לא פלוג
יש ע"ז דברים מפורשים ברבותינו זי"ע אבל אינם תח"י כרגע
 
הלכה פסוקה היא בשו"ע שלא חוזרים יעלה ויבוא בליל ראש חודש,
והטעם הוא משום שבי"ד לא היו מקדשים את החודש בלילה.

והתחדד לי לאחרונה, (אולי הדברים פשוטים) שעיקר הרעיון בזה,
הוא משום שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה, מעולם לא אמרו יעלה ויבוא במעריב,
משום שלא ידעו האם יקדשו מחר את החודש.
אכן זכית לכוין לדברי אמימר בגמ' ברכות ל:

וכנראה אין הטעם כפי שכתב

אלא כיון שאין מקדשים החודש בלילה לכן גם לא אומרים יעלה ויבוא
אמנם גע"ז יש להעיר שכשלא התקדש ל' כבר קדשהו שמים וא"כ אין נפק"מ במה שאין מקדשים בלילה
אבל כנראה לא פלוג
יש ע"ז דברים מפורשים ברבותינו זי"ע אבל אינם תח"י כרגע
אכן זכית לכוין לתירוץ רב אשי שם
 
התחדד לי לאחרונה, (אולי הדברים פשוטים) שעיקר הרעיון בזה,
הוא משום שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה, מעולם לא אמרו יעלה ויבוא במעריב,
משום שלא ידעו האם יקדשו מחר את החודש.
לדבריך בזמן שקידשו על פי הראיה
בליל ראש השנה אמרו סליחות זכור ברית, עשו התרת נדרים, כיבסו והסתפרו...
וכשהגיעו עדים - מהר זרקו את כל המוקצה ואמרו למנצח שלפני תקיעות?!
פשוט וברור שנהגו כיום טוב,
וכמפורש בר"ה התקין ריב"ז שלא יקבלו עדים מן המנחה ולמעלה
והיו נוהגים אותו היום קודש ולמחר קודש.
והרי בפשוטו משום כך נוהגים ב' ימי ר"ח בחודש שאחר חודש מלא - משום שבזמן שנהגו על פי הראיה נהגו בו ר"ח מספק.

אכן זכית לכוין לדברי אמימר בגמ' ברכות ל:
כמדומה שלא דייק מר שסברת אמימר להיפך
ובחודש חסר מחזירין אותו.
וכמבואר סברתו ברש"י על אתר.

ועי"ש שאמר רב אשי,
מכדי רב טעמא קאמר, מה לי חסר ומה לי מלא.
ומבואר דאין זה משום לא פלוג, אלא עיקר הטעם שייך גם במלא.


פלא עליך איך נעלם ממך גמרא מפורשת בסוף פרק רביעי במסכת ברכות, שאומרת הגמרא למה לא חוזרים אם לא אמר יעלה ויבא בערבית של ראש חודש, כי אין מקדשים את החודש בלילה, זה הטעם הנכון. אז לא הבנתי איך אתה חולק על הגמרא זאת וממציא טעם נגד הגמרא? אשמח לדעת. תודה רבה.
הרב @מבקש תורה רצה לפרש את סברת הגמ' 'שאין מקדשין את החודש בלילה'
שהכוונה היא שבזמן שקדשו ע"פ הראיה לא החשיבו את הלילה כר"ח.
(ולענ"ד זה אינו וכמו שכתבתי למעלה)
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
בביאור עיקר הסברא דאין מקדשין את החודש אלא ביום
מצאתי בשיטמ"ק (ברכות ל: בסו"ד) וז"ל:
דהלילה אינה בכלל ולא חשיבא למטרח ולמהדר עלה. עכ"ל.

ולכאו' כוונתו לסברא דעיקר ר"ח (שאין בו איסור עשיית מלאכה (כמבואר בערכין י:), אף שלכאו' נהגו שלא לעשות בו מלאכה ואכ"מ),
הוא במה שישראל מקדשין אותו (ועל כן נקרא מועד, כדאיתא בערכין שם, דזהו זמן מיוחד לישראל - שהם קובעים את הזמנים)
ועל כן בזמן שא"א לקדש את החודש - 'אינה בכלל, ולא חשיבא למטרח ולמהדר עלה'.

אכן עי' בשער הציון תקפב,ד הביא מהח"א בשם הגר"א פאסועלער דבליל ר"ה אין צריך לחזור אם לא אמר המלך הקדוש מה"ט דאין מקדשין את החודש אלא בלילה, ונחלק עליו רק משום שמתפלל תפילת יום טוב וא"כ ממ"נ אינו יוצא.
ולכאו' לפי דברינו - כל הסברא שייכת רק בר"ח, אבל בר"ה שהוא יו"ט, אין עיקר מהותו משום 'קידוש החודש', וא"כ ודאי צריך לחזור.
 
בביאור עיקר הסברא דאין מקדשין את החודש אלא ביום
מצאתי בשיטמ"ק (ברכות ל: בסו"ד) וז"ל:
דהלילה אינה בכלל ולא חשיבא למטרח ולמהדר עלה. עכ"ל.

ולכאו' כוונתו לסברא דעיקר ר"ח (שאין בו איסור עשיית מלאכה (כמבואר בערכין י:), אף שלכאו' נהגו שלא לעשות בו מלאכה ואכ"מ),
הוא במה שישראל מקדשין אותו (ועל כן נקרא מועד, כדאיתא בערכין שם, דזהו זמן מיוחד לישראל - שהם קובעים את הזמנים)
ועל כן בזמן שא"א לקדש את החודש - 'אינה בכלל, ולא חשיבא למטרח ולמהדר עלה'.

אכן עי' בשער הציון תקפב,ד הביא מהח"א בשם הגר"א פאסועלער דבליל ר"ה אין צריך לחזור אם לא אמר המלך הקדוש מה"ט דאין מקדשין את החודש אלא בלילה, ונחלק עליו רק משום שמתפלל תפילת יום טוב וא"כ ממ"נ אינו יוצא.
ולכאו' לפי דברינו - כל הסברא שייכת רק בר"ח, אבל בר"ה שהוא יו"ט, אין עיקר מהותו משום 'קידוש החודש', וא"כ ודאי צריך לחזור.
אם לא אומר יעלה ויבוא ביו"ט ודאי חוזל גם לפי סברת החיי אדם הנ"ל, כל הסברא היא רק בראש השנה שהוא יום טוב בתאריך א'
 
הלכה פסוקה היא בשו"ע שלא חוזרים יעלה ויבוא בליל ראש חודש,
והטעם הוא משום שבי"ד לא היו מקדשים את החודש בלילה.

והתחדד לי לאחרונה, (אולי הדברים פשוטים) שעיקר הרעיון בזה,
הוא משום שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה, מעולם לא אמרו יעלה ויבוא במעריב,
משום שלא ידעו האם יקדשו מחר את החודש.
פלא עליך איך נעלם ממך גמרא מפורשת בסוף פרק רביעי במסכת ברכות, שאומרת הגמרא למה לא חוזרים אם לא אמר יעלה ויבא בערבית של ראש חודש, כי אין מקדשים את החודש בלילה, זה הטעם הנכון. אז לא הבנתי איך אתה חולק על הגמרא זאת וממציא טעם נגד הגמרא? אשמח לדעת. תודה רבה.
 
מענין לענין יל''ע כיצד היו מתנהגים בכל הערים הרחוקים מירושלים בחודשים שלא היו יוצאים שלוחים כגו' טבת שבט אדר ולכאו' בר''ח ניסן היה להם ו' ימים שמסופקים האם היום ר''ח דאולי כל החדשים היו מעוברים
וא''כ כיצד נהגו לענין הלל ותפילת מוסף של ר''ח
 
הרב @מבקש תורה רצה לפרש את סברת הגמ' 'שאין מקדשין את החודש בלילה'
שהכוונה היא שבזמן שקדשו ע"פ הראיה לא החשיבו את הלילה כר"ח.
(ולענ"ד זה אינו וכמו שכתבתי למעלה)
אז לפי שיטתך איך אמרו יעלה ויבוא בלילה, הרי לא החשיבו את הלילה כראש חודש, לפי שיטתך? אשמח לדעת. ולכן אתה לא צודק כלל בביאור דברי הגמרא, וזה סילוף האמת. תודה רבה.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אז לפי שיטתך איך אמרו יעלה ויבוא בלילה, הרי לא החשיבו את הלילה כראש חודש, לפי שיטתך? אשמח לדעת. ולכן אתה לא צודק כלל בביאור דברי הגמרא, וזה סילוף האמת. תודה רבה.
כבר השגתי על דברי הרב @מבקש תורה למעלה
נ.ב. כמדומני, שאפשר להשיג בלשון פחות חריפה, ובפרט שההרגשה היא שדברי הרב מבקש תורה לא נקראו ע"י בנחת, כראוי למבקש להשיג. ודברי חכמים בנחת נשמעים.
 
אמנם גע"ז יש להעיר שכשלא התקדש ל' כבר קדשהו שמים וא"כ אין נפק"מ במה שאין מקדשים בלילה​
אין מקדשין את החודש בלילה. וא"ת ליל שלשים ואחד אין (הטעם) תלוי בקידוש ב"ד שכבר קדשוהו שמים ולמה לא יחזור ליל שלשים ואחד, וי"ל כיון שאין ראוי לקדש את החדש בלילה הילכך אין מחזירין אפילו ליל שלשים ואחד. (תוספות הרא"ש).​
 
משום שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה, מעולם לא אמרו יעלה ויבוא במעריב,
לפי זה גם מי שמתפלל בנץ החמה לא יחזור אם שכח יעלה ויבא כי מעולם לא אמרו יעלה ויבא בשחרית, שהרי אין מקדשים את החודש בלילה, ובהנץ הם מתפללים, נמצא שקידוש החודש היה תמיד אחרי תפילת שחרית.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓