שבוע מחוץ לפרוטקול - לחיות כמו גוי גמור לשבוע? סקר (5 צופים)

[מנסה להבין]

יש לי רעיון בשביל כבודו,
אולי יועיל לפתוח מילון עברי, ויואיל בטובו לחזות בפי' המילים ריאלי / מפוקח...
נדמה לי שטעות כבדה אוחזת את מר....

לחץ כדי לכווץ...

פתחתי וראיתי שפרשתי נכון

???
גם במקרה דנן הבחור אוהב את ה' ויראת העונש היא זו שמכריעה.

לחץ כדי לכווץ...

מי שאוהב את ה' לא היה מסכים להוציא שבוע מחייו

החסידות נותנת תשובה הגונה לכל שאלותיך.

ועל כן חסיד אמיתי לעולם לא ישיב: "אני מודיע כאן קבל עם ועדה, שאני גם בוחר בלהיות חילוני".

לחץ כדי לכווץ...

תעשה את הסקר בישיבה חסידית ותחזור לכאן

 

[וידעת היום]

פתחתי וראיתי שפרשתי נכון


מי שאוהב את ה' לא היה מסכים להוציא שבוע מחייו


תעשה את הסקר בישיבה חסידית ותחזור לכאן

לחץ כדי לכווץ...

מי שאוהב את ה' אז גם עושה דברים בשביל זה, ולפעמים קשה לו, ולא יוותר על הקב"ה אלא ירצה שרצונו של הקב"ה יהיה שהוא לא יעשה את המצוות הללו.

 

[אש להבה]

מי שיש לו סקרנות לאורח חיים חילוני - לא מחובר להשי"ת אפי' לא בגרם!

לחץ כדי לכווץ...

קצת קשה לחשוב על אורח חיים חילוני, תנסה לשאול את עצמך את אותה שאלה על תאוות היתר, לו היית מקבל שבוע שבו מותר לך לעשות ככל העולה על רוחך במה היית בוחר, האם להתענג בחכמת הבורא או בעידון החומר העכור, סוג של מבחן עצמי.

הם מבינים את הטוב שבמצוות האלוקים ולא רוצים לסור מהם גם לא לשעה.

לחץ כדי לכווץ...

יהי חלקי עמהם

 

[אש להבה]

שאלתי שאלה זו אברך יקר, צדיק ביותר וגם שמור, והשיב שאינו מבין את השאלה
אם ה'הפסקה' היא באישורו של הקב"ה- מה הבעיה?
הבוס נתן הנחיות מה הוא רוצה, ואם הוא מאפשר שבוע בחיים לעשות דברים אחרים - מדוע לא?
[בשבוע אבלות אסור ללמוד, ואני יכול להעיד ששבוע האבלות על אחי זצ"ל היה בשבילי פשוט מוזר - קושי פיזי אבל ללא שום לחץ של הספקים ומחויבויות, פשוט מוזר, וכשהייתי אונן על אמי ע"ה - וממילא אסור בק"ש ותפילה - פשוט קמתי ביקיצה טבעית ללא שום לחץ. זה היה מוזר מאד, ומשוחרר!]

לחץ כדי לכווץ...

מסופר על הגר"ש פינקוס שישב בסמינר לבעלי תשובה יחד עם רבי עזריאל טאובר ושאלו האחד את חברו מה היה עושה לו היה נולד כגוי.
ענה הגר"ש ואמר הייתי מקריב בבמה ומתגייר!
ענה לעומתו רבי עזריאל טאובר אני הייתי מתגייר מיד!
ואמר הגר"ש שהוא כליטאי מרגיש יותר את הקשר עם הבורא דרך קיום המצוה ואילו רבי עזריאל החסידי מרגיש את קירבתו לבורא מתוך עצם היותו בנו חביבו.
מערכת היחסים בין היהודי לבוראו היא מערכת של קירבה והזדהות עמוקה, מתוך אמונה הכרתית שאין דבר יותר נעלה מאצילותו יתברך כפי שהיא מתגלמת בתורת ה' וחכמתו, לו היה מדובר בהנחיות מצוצות מכרסו של עריץ היית צודק, מדובר בסולם עלייה שעל ידו נזכה לתכלית השלמות שלמענה נברא כל היקום.

 

[אש להבה]

ולכאו' אפי' בלהרהר על גוף מעשה הגזילה הוא בכלל מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה
ולדבריך הוא נאסר באיסור של ולא תתורו וא"כ הוא אסור בתכלית האיסור

לחץ כדי לכווץ...

מינות שאני, ולא תתורו אחרי לבבכם כתיב

 

[אש להבה]

הבוס מרשה ואף מצוה לאכול אכילה מכובדת בשבת, ולקיים מצות עונה, ולהרוג עמלקים, ולהשקיע זמן בייפוי גשמי של הסוכה ושל בית כנסת, ועוד כיו"ב
ולא מתייחסים לזה כ'התגשמות'
התגשמות היא כשאין זה רצון השם

לחץ כדי לכווץ...

קרא שוב את זה

הבעיה הוא שמתגשם.
כבר כתבתי לעיל שאבותינו היו גדורים גם בלי חיוב.
וכן יעשו כל מבקשי ה' באמת היינו אלו שמחפשים אור ה' אלו שמקיימים מצות אהבת ה' ומצות לדבקה בו.
כי מרגישים עביות ועכירות מעניני תאות הגופניים המבטלם מדביקות באור ה', ומבקשים תמיד אופני הצלה להינצל מעכירות הזה.
משא"כ באם נקודת היהדות הוא לסלסל בסברא או לקיים החיובים או גאוה וקנטר.
ותוכן דברים אלו מבואר בחובות הלבבות.
בחובות הלבבות שער אהבת ה' פ"א וז"ל שהנפש עצם פשוט רוחני נוטה אל הדומה לה מהאישים הרוחניים ומתרחקת בטבעה מאשר הוא כנגדה מן הגופות העבות וכאשר קשרה הבורא יתברך בגוף הזה העב והעכור רב הקדרות אשר רצה לנסותה בו כו' וכשתרגיש הפש בענין שיוסיף לה אור בעצמה וכח בנפשה תטה במזמתה אליו ותדבק בו במחשבתה ותעבירהו ברעיוניה ומתאוה אליו וכוספת לו וזאת תכלית האהבה הזכה כו' וכאשר יבקע לה אור השכל ויגלה לה גנות מה שנטתה אליו באהבתה ונמשכה עדיו ברעיוניה כו' תשוב מזה ותניח כל עניניה אל הבורא החונן אותה במחשבתה לבקש אופני הצלתה מעצם מה שנוקשה בו כו' ואז תפרש מן העולם ומכל תענוגיו ותבזה הגופות וכל תאותם עכ"ל ויעו"ש, ובשער חשבון הנפש פ"ג כתב וז"ל וכבר אמר אחד מן החכמים כאשר לא יתחברו בכלי אחד המים והאש כן לא תתחבר בלב המאמין אהבת העוה"ז ואהבת העוה"ב ואמרו העוה"ז והעוה"ב כשתי צרות כאשר תרצה האחת מהן תקציף השנית עכ"ל.
ובס' אוצר אגרות קודש (כתבי הרה"ק רבי אבוהם חיים לעווין זצ"ל המכונה המלאך) אות קפד כתב וז"ל מאחר שדעתו תקוע ושקוע במוחש האישות הרי זה עושה את כח הידיעה שלו במורגש מאד מאד בבשר ממש ובזה נדחה ונתגרש הידיעה הרוחניות מלהרגיש במוח ענין מסולסל איידילקייט, וממילא הוא מסולק מחוש התורה והאמונה שהן הם למעלה מההרגש המוחש הבשריי עכ"ל.
והיינו ובחרת בחיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[אש להבה]

החסידות נותנת תשובה הגונה לכל שאלותיך.

ועל כן חסיד אמיתי לעולם לא ישיב: "אני מודיע כאן קבל עם ועדה, שאני גם בוחר בלהיות חילוני".

לחץ כדי לכווץ...

שטויות...
אני ישאיר לאחרים מוכשרים ממני להסביר לך למה

לחץ כדי לכווץ...

גם התורה הקדושה נותנת מענה הגון לכל השאלות.

ובכל אופן, לקבוע בלי שום סיבה מה רוב האנשים צריכים לחשוב - זה דבר תמוה בלשון המעטה.

שטויות במיץ עגבניות.

גילוי נאות, אני בהחלט לא ליטאי.

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...

נראה שכוונתו שנתינת הדגש איננה על הנ"ל. וברור שכך הם הדברים.
[דוגמא לדבר. 'ארגוני הנוער' למיניהם שעיקר עיסוקם להקים ישיבות בין הזמנים, מיזמי חבורות וכו' ופחות עוסקים בהמתקת מצוות השבת וכדו'].

לחץ כדי לכווץ...

את כוונתו, עדיף שהוא יסביר.
לפי סגנון ההודעה, ולפי התרשמות מהודעות קודמות, לא לכך הוא התכוון.

לחץ כדי לכווץ...

ההסבר הוא די הגיוני.
ככל שמדקדקים בעצם המעשה, ופורטים אותו לפרוטות, מטבע הדברים זה הופך להיות עיסוק טכני, וממילא חסר בחמימות וברוח הדברים.
ומנגד כששמים דגש על ביטוי הרגש במעשה, המעשה לכשעצמו נתפס כדברי גשמי טכני שנחות בערכו מרוח הדברים. וממילא כובד המשקל עובר למישור הרוחני הערטילאי, כמו טעם המצווה ופחות לגופה. מקווה שהובנתי.

לחץ כדי לכווץ...

את מה שחסידישע כולל יונגערמאן ניסה להגיד נדיב לב הסביר מצוין...

('קצת' לא אהבתי את העליהום...)

 

[יואל שילה]

קרא שוב את זה

לחץ כדי לכווץ...

שוב
מניעת התגשמות היא מטרה בפני עצמה רק אצל נזירים בטיבט ומסתגפים בהודו, וכל כיו"ב
ביהדות יש קרבת אלקים דרך מצוותיו
לעתים המצוה היא אפילו לאכול בשר בהמה נא ללא בישול [נראה מי יודע באיזה מקרה?...]
לעתים היא לעסוק בפריה ורביה, ולעתים אפילו תוך כפיה [ביבום, כשאיננה מעוניינת (לא נדון בפרטים, אני דן בעקרון)]
לעתים היא להרביץ [שליח בי"ד במלקות]
לעתים היא להרוג [עמלקי, שליח בי"ד בד' מיתות בי"ד]
לעתים לבזות [סוטה, דיין שמקבל שוחד (לשון השו"ע)]

כלפי דבר שהתורה לא גילתה מאומה לגביו - אינני מכיר מושג של 'רוח הדברים'
התורה לא אמרה שום התייחסות האם לעצב את השולחן שלי בצבע פליז, ואין שום התגשמות בזה [אפשר לדחות מ'מרחיבין דעתו של אדם' - אבל מי אמר שזו מצוה?]
אם היתה 'חופשה שנתית' למשך שנה שבה אין הגבלות, באישור הבוס ואולי אף בעידודו - הרי שלא היתה זו התגשמות מאוסה
אין מעלה בצום שלא בימי הצום, בגלות מהבית שלא בסוכות, באכילת דיקטים שלא בפסח, וכל כיו"ב [והוא אפילו בבחינת בל תוסיף]

 

[הצעיר שבחבורה]

[נראה מי יודע באיזה מקרה?...]

לחץ כדי לכווץ...

לכהנים שדעתם יפה :)

 

[אש להבה]

לעתים המצוה היא אפילו לאכול בשר בהמה נא ללא בישול [נראה מי יודע באיזה מקרה?...]
לעתים היא לעסוק בפריה ורביה, ולעתים אפילו תוך כפיה [ביבום, כשאיננה מעוניינת (לא נדון בפרטים, אני דן בעקרון)]
לעתים היא להרביץ [שליח בי"ד במלקות]
לעתים היא להרוג [עמלקי, שליח בי"ד בד' מיתות בי"ד]
לעתים לבזות [סוטה, דיין שמקבל שוחד (לשון השו"ע)]

לחץ כדי לכווץ...

לא כל מה שהעולם המודרני חושב כהתגשמות הוא אכן כך בהגדרה האלוקית.

כלפי דבר שהתורה לא גילתה מאומה לגביו - אינני מכיר מושג של 'רוח הדברים'

לחץ כדי לכווץ...

צודק, רוח הדברים היא אכן הגדרה מאוד לא מדויקת.

התורה לא אמרה שום התייחסות האם לעצב את השולחן שלי בצבע פליז, ואין שום התגשמות בזה [אפשר לדחות מ'מרחיבין דעתו של אדם' - אבל מי אמר שזו מצוה?]
אם היתה 'חופשה שנתית' למשך שנה שבה אין הגבלות, באישור הבוס ואולי אף בעידודו - הרי שלא היתה זו התגשמות מאוסה
אין מעלה בצום שלא בימי הצום, בגלות מהבית שלא בסוכות, באכילת דיקטים שלא בפסח, וכל כיו"ב [והוא אפילו בבחינת בל תוסיף]

לחץ כדי לכווץ...

כתב הרמב"ן פרשת בפרשת קדושים וז"ל:

אבל בתורת כהנים ראיתי סתם, פרושים תהיו, וכן שנו שם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני - כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים.​

ולפי דעתי אין הפרישות הזו לפרוש מן העריות כדברי הרב, אבל הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד שבעליה נקראים פרושים, והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים, והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין, א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה.​

לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות, ימעט במשגל כענין שאמרו שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין, ולא ישמש אלא כפי הצריך בקיום המצוה ממנו, ויקדש עצמו מן היין במיעוטו, כמו שקרא הכתוב הנזיר קדוש, ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה בנח ובלוט, וכן יפריש עצמו מן הטומאה, אע"פ שלא הוזהרנו ממנה בתורה, כמו שהזכירו בגדי עם הארץ מדרס לפרושים, וכמו שנקרא הנזיר קדוש בשמרו מטומאת המת, גם כן וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה, ומן הדבור הנמאס, כענין שהזכיר הכתוב וכל פה דובר נבלה, ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות, כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו, באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית, אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי.​

עד שיכנס בכלל זאת הצוואה הנקיות בידיו וגופו, כמו שאמרו והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן ערב. כי אע"פ שאלו מצות מדבריהם, עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר, שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם, שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים, וזה דרך התורה לפרוט ולכלול בכיוצא בזה.​

הוי אומר לא לחינם ערכו גדולי כל הדורות צומות וגלות ובהערת אגב מצות זה לא דיקטים
​

ביהדות יש קרבת אלקים דרך מצוותיו​

לחץ כדי לכווץ...

ברור אבל זה בלתי אפשרי ללא מניעת ההתגשמות.

כתב בחוה"ל שער חשבון הנפש פ"ג וז"ל:

וכבר אמר אחד מן החכמים, כאשר לא יתחברו בכלי אחד המים והאש כן לא תתחבר בלב המאמין אהבת העוה"ז ואהבת העוה"ב, ואמרו העוה"ז והעוה"ב כשתי צרות, כאשר תרצה האחת מהן תקציף השנית עכ"ל.​

 

[בד קודש]

קצת קשה לחשוב על אורח חיים חילוני, תנסה לשאול את עצמך את אותה שאלה על תאוות היתר, לו היית מקבל שבוע שבו מותר לך לעשות ככל העולה על רוחך במה היית בוחר, האם להתענג בחכמת הבורא או בעידון החומר העכור, סוג של מבחן עצמי.

לחץ כדי לכווץ...

היינו הך.
תאוות אסורות הם לא סתם אסורות,
הבורא לא חיפש להטיל עלינו עיצומים ולכן אסר עלינו את הדברים האסורים.
הוא אסר אותם כי כך הדרך הכי נכונה לחיות,
ואחר שנולדתי כחרדי וקלטתי את היסוד הזה - לא ארצה לשנות את חיי האסור והמותר שלי.

את מה שחסידישע כולל יונגערמאן ניסה להגיד נדיב לב הסביר מצוין...

לחץ כדי לכווץ...

ההבדל הוא בגישה.
הרב @חסידישער כולל יונגערמאן זלזל בעולם הליטאי כולו על בסיס ריקן ומתוך דעה קדומה והאדיר את זה החסידי בלי שום סיבה,
לעומתו הרב @נדיב לב הביא הסבר לוגי אמיתי ללא חילוק בין מגזרים ועדות, והסברו שייך גם בתוך החסידים וגם בתוך הליטאים.

דהיינו, זה לא חילוק בין חסידים לליטאים.
גם אצל הליטאים יש מי שמכיר בפנימיות העבודה ובדביקות, וגם אצל החסידים יש מי שלא מכיר בכך ועושה הכל מלומדה.
הרב נדיב לב חילק את החילוק האמיתי, בעוד הרב החסיד 'האמיתי' חילק לפי עדות בישראל...

 

[אש להבה]

היינו הך.
תאוות אסורות הם לא סתם אסורות,
הבורא לא חיפש להטיל עלינו עיצומים ולכן אסר עלינו את הדברים האסורים.
הוא אסר אותם כי כך הדרך הכי נכונה לחיות,
ואחר שנולדתי כחרדי וקלטתי את היסוד הזה - לא ארצה לשנות את חיי האסור והמותר שלי.

לחץ כדי לכווץ...

בגלל זה אני אומר שהסקר האמיתי הוא בתאוות היתר

 

[יואל שילה]

ואחר שנולדתי כחרדי וקלטתי את היסוד הזה - לא ארצה לשנות את חיי האסור והמותר שלי.

לחץ כדי לכווץ...

לדבריך, יהודי חרדי שפתאום נודע לו שהוא בעצם גוי - אמור להמשיך את החיים שלו כך [כל עוד איננו מתגייר]? יש בזה איזו מעלה?
כל הנידון ברמב"ן וכד' -הם בדברים שבהם רצון השם הוא ברור, וההתקדמות בכיוון הזה היא פרישות רצויה אף כשלא פוגע באיסור
אבל בדבר שכלפיו אין כלל גילוי מהבורא שיש בזה מעלה, כגון באותו 'שבוע חופש' היפותטי, שאחת מההגדרות שלו היתה שאין בזה שום השפעה שלילית על הרוחניות - אינו ענין לדברי הרמב"ן, ואין שום מעלה בפרישות הזו, כפי שאין שום מעלה במי שנמנע מלהריח פרחים או מלהסתכל על מפל מים יפה או מלשמוע את קול גלי הים, או מללטף פרווה רכה.

 

[אש להבה]

לדבריך, יהודי חרדי שפתאום נודע לו שהוא בעצם גוי - אמור להמשיך את החיים שלו כך [כל עוד איננו מתגייר]? יש בזה איזו מעלה?
כל הנידון ברמב"ן וכד' -הם בדברים שבהם רצון השם הוא ברור, וההתקדמות בכיוון הזה היא פרישות רצויה אף כשלא פוגע באיסור
אבל בדבר שכלפיו אין כלל גילוי מהבורא שיש בזה מעלה, כגון באותו 'שבוע חופש' היפותטי, שאחת מההגדרות שלו היתה שאין בזה שום השפעה שלילית על הרוחניות - אינו ענין לדברי הרמב"ן, ואין שום מעלה בפרישות הזו, כפי שאין שום מעלה במי שנמנע מלהריח פרחים או מלהסתכל על מפל מים יפה או מלשמוע את קול גלי הים, או מללטף פרווה רכה.

לחץ כדי לכווץ...

כפי הנראה מתגובתך הנך מסכים שאינו דומה הנהנה מריח הפרחים להנאת עצמו לבין הנהנה בשביל לפקח דעתו לעמל התורה ובנושא זה השתווינו.

לגופם של דברים - כמובן שגדול המצווה ועושה אבל תסכים אתי שכלל הנבראים כולם לא נבראו אלא למען המטרה העליונה והטוב המוחלט, גם הגויים (אפי' שאנחנו לא רגילים לחשוב על זה), ולו יתברר ליהודי שהוא נטע עם זר חלילה עדיין יש לו תכלית למענה נברא, ואפי' אם הוא לא יקבל עונש על כל שס"ה לא תעשה, עדיין יוכל להגיע למעלות מסוימות על ידי עבודתו את האלקים ואולי אף ביום מן הימים להצטרף ללגיונו של מלך, וכל המכיר במעלת העבודה בודאי לא יזניח הזדמנות כזו, אף אם לא זכה לשמוע את קול ה' למרגלות הר סיני.
(בלעם זכה לנבואה נבוכדנאצר קיבל שכר פסיעות והרמב"ם כותב שאריסטו השיג קרוב למעלת הנבואה וכו' וכו')

 

[בד קודש]

לדבריך, יהודי חרדי שפתאום נודע לו שהוא בעצם גוי - אמור להמשיך את החיים שלו כך [כל עוד איננו מתגייר]? יש בזה איזו מעלה?
כל הנידון ברמב"ן וכד' -הם בדברים שבהם רצון השם הוא ברור, וההתקדמות בכיוון הזה היא פרישות רצויה אף כשלא פוגע באיסור
אבל בדבר שכלפיו אין כלל גילוי מהבורא שיש בזה מעלה, כגון באותו 'שבוע חופש' היפותטי, שאחת מההגדרות שלו היתה שאין בזה שום השפעה שלילית על הרוחניות - אינו ענין לדברי הרמב"ן, ואין שום מעלה בפרישות הזו, כפי שאין שום מעלה במי שנמנע מלהריח פרחים או מלהסתכל על מפל מים יפה או מלשמוע את קול גלי הים, או מללטף פרווה רכה.

לחץ כדי לכווץ...

הסתכל באוריתא וברא עלמא - העולם נברא לפי האסור והמותר.
יהודי חרדי שנודע לו שהוא גוי, כדאי לו מאוד מאוד להתגייר ובלי שום קשר לזה כדאי לו מאוד שלא לאכול מאכלות אסורות, ולהיזהר בעריות, וכו'.
הסקר רק אומר שהבורא לא מעניש על עבירות ולא נותן שכר על מצוות, אבל ברור שהעולם נשאר כמות שהוא.

 

[אחד יחיד]

את מה שחסידישע כולל יונגערמאן ניסה להגיד נדיב לב הסביר מצוין...

לחץ כדי לכווץ...

הבעיה היא שהוא לא אמר כלום, רק זרק סיסמאות באויר.

('קצת' לא אהבתי את העליהום...)

לחץ כדי לכווץ...

לפני שאתה מותח ביקורת על חברים ותיקים כאן, תצבור 'קצת' ותק.
הניק הנ"ל ידוע בכך שהוא מטריל הרבה דיונים עם סיסמאות, ולכן אפילו אם נראה לך שהעליהום לא מוצדק, תדע שיש לזה סיבה טובה.

 

[יואל שילה]

כפי הנראה מתגובתך הנך מסכים שאינו דומה הנהנה מריח הפרחים להנאת עצמו לבין הנהנה בשביל לפקח דעתו לעמל התורה ובנושא זה השתווינו.

לגופם של דברים - כמובן שגדול המצווה ועושה אבל תסכים אתי שכלל הנבראים כולם לא נבראו אלא למען המטרה העליונה והטוב המוחלט, גם הגויים (אפי' שאנחנו לא רגילים לחשוב על זה), ולו יתברר ליהודי שהוא נטע עם זר חלילה עדיין יש לו תכלית למענה נברא, ואפי' אם הוא לא יקבל עונש על כל שס"ה לא תעשה, עדיין יוכל להגיע למעלות מסוימות על ידי עבודתו את האלקים ואולי אף ביום מן הימים להצטרף ללגיונו של מלך, וכל המכיר במעלת העבודה בודאי לא יזניח הזדמנות כזו, אף אם לא זכה לשמוע את קול ה' למרגלות הר סיני.
(בלעם זכה לנבואה נבוכדנאצר קיבל שכר פסיעות והרמב"ם כותב שאריסטו השיג קרוב למעלת הנבואה וכו' וכו')

לחץ כדי לכווץ...

אין לגוי שום מעלה בהמנעות מאכילת שרצים, ומסתמא גם לא בהמנעות מראיית פריצות, כפי שלסגפנים ההודים אין שום מעלה בתענית דיבור של עשרות שנים או בישיבה על מיטת מסמרים
אותו בן תורה שנודע לו שהוא גוי, הוא ככל הגוים בלי שום יתרון, אף אם מאחוריו שנים רבות של מניעת תאוות
יתכן שיהיה יותר נעים לחיות בקרבתו, וגם סביר שהוא פחות ירמה את הבריות במדות ומשקלות
בלעם זכה לנבואה - זו בדיוק הוכחה כפי מה שטענתי - הרי הוא היה הגוי הרחוק ביותר מהמנעות מגשמיות

 

[י"ג מידות]

לא ברור שבניתוק הברית אתה לא מצער את בוראך יותר מאשר האפשרות השניה.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא ניתוק הברית אלא לא לכרות אותו מראש.

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

הרב @חסידישער כולל יונגערמאן זלזל בעולם הליטאי כולו על בסיס ריקן ומתוך דעה קדומה והאדיר את זה החסידי בלי שום סיבה,

לחץ כדי לכווץ...

לא זלזלתי רק תארתי את מציאות שמפורסמת לכולם.

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

אני מקווה שאתה לא התכוונת ברצינות.
כי אם חלילה כן יש כאן חוסר אמון מהותי מאד ביכולת של התורה להביא את האדם לעונג אמיתי ופנימי, ההנחה שהוגיה אינם מדושני עונג מכריחה חוסר אמון חריף כנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

אני כותב רק ברצינות.
התורה יכולה להביא לעונג אמיתי אבל יכולה להביא לסם המוות.