ואגב השאלה נשאלה שבוע שעבר בגליון 'תורה שבכתב', צריך לחכות לעלון הבא כדי לראות את התשובות.
תשע תירוצים מצוטטים מהעלון:
א. יש שתירצו עפ"י מש"כ התוס‘ בסנהדרין )נז, ב( שבני נח נאסרו רק לשחוט, אבל אם מתה מאליה היה מותר להם לאכול בשר )וכןמבואר ברש"י בראשית כ, כט(, ונמצא שבעצם הבהמות היו מיןהמותר בפיך.
ב. דין זה של 'מן המותר בפיך' נאמר רק בימינו כאשר יש בהמות מותרות, אבל בימים ההם כשכל הבהמות היו אסורות, והופקע כלהמושג של אכילת בהמה, לא נאמר הדין של מן המותר בפיך.
ג. בהקדמה לשו"ת עונג יו"ט, תירץ דהא דנאסרו לאכול בשר הויאיסור גברא ולא איסור חפצא, כלומר שלא היה הבשר בעצם בשרשל איסור, ובאיסור גברא אין איסור של ממשקה ישראל.
ד. המלבי"ם בספרו ארץ חמדה )בראשית ד, ד( תירץ שמובאבמנחות (ו.) שממשקה ישראל קאי דוקא על שלא היה לו שעתהכושר מעולם. ולכן הבל הביא מ'בכורות צאנו' שנבראו בשעתהבריאה, וקודם חטא אדם הראשון היה מותר לאכול בשר.
ה. כיון שהיה עתיד להיות מותר לישראל אכילת בשר בדורות הבאים הרי זה נחשב כבר אז בגדר 'ממשקה ישראל'.
ו. רק הבשר נאסר באכילה, אבל הצמר היה מותר, וכן החלבוהחמאה )כן כתב המזרחי(, ואולי הקריב הבל את החלב והחמאהוהצמר, ולא את הבשר, או יתכן שמאחר והחלב והחמאה מותרים,כבר נחשבת כל הבהמה מן המותר בפיך.
ז. אולי לא היה זה בגדר 'קרבן', אלא בגדר מנחה לה', וממילא לא היו בו דיני קרבנות, והא ראיה, שהרי קין הקריב פירות, ובמקדשלא הקריבו קרבן פירות, ובהכרח שלא היה זה מדין קרבן.
ח. בנזר הקודש תירץ, שלא נאסר לדורות הראשונים באכילה אלאבשר תאוה, אבל בשר שלמים הותר להם, כמו שהיה בדור המדבר,וממילא אין בזה חסרון של מן המותר בפיך.
ט. אולי בבני נח אין דין של 'ממשקה ישראל', כמו שבן נח יכוללהקריב בעל מום, ורק בני ישראל הצטוו בדין ממשקה ישראל.