נח - היאך הקריבו א"א ונח קרבנות ? | בראשית| דף 2 נח - היאך הקריבו א"א ונח קרבנות ? | בראשית| דף 2
אבל זה מותר בפיך
לא כתוב מותר בשחיטה?
האם כל עוד והוא חי, ושחיטה לא מתירה, ממילא זה נחשב כטריפה ממש או לא. וזה שכתבתי ויש לפלפל. אם לא נוח לך לחיי.
לא ודלמא, אלא כך כתבו תוס'. אמנם יש לפלפל אם נחשב מן המותר בפיך בכה"ג שנאסר לו בחי.
 
לא מבעיא לשיטת הרמב"ם בריש פ"ט מהל' מלכים מבואר דלא כדבריכם,

אלא אף בד' התוס' בסנהדרין נו: מבואר דלא כן הוא.
לא הבינותי דבריכם.
דיברת על איבר מן החי או על איסור בשר באכילה?
 
ואגב השאלה נשאלה שבוע שעבר בגליון 'תורה שבכתב', צריך לחכות לעלון הבא כדי לראות את התשובות.
תשע תירוצים מצוטטים מהעלון:
א. יש שתירצו עפ"י מש"כ התוס‘ בסנהדרין )נז, ב( שבני נח נאסרו רק לשחוט, אבל אם מתה מאליה היה מותר להם לאכול בשר )וכןמבואר ברש"י בראשית כ, כט(, ונמצא שבעצם הבהמות היו מיןהמותר בפיך.
ב. דין זה של 'מן המותר בפיך' נאמר רק בימינו כאשר יש בהמות מותרות, אבל בימים ההם כשכל הבהמות היו אסורות, והופקע כלהמושג של אכילת בהמה, לא נאמר הדין של מן המותר בפיך.
ג. בהקדמה לשו"ת עונג יו"ט, תירץ דהא דנאסרו לאכול בשר הויאיסור גברא ולא איסור חפצא, כלומר שלא היה הבשר בעצם בשרשל איסור, ובאיסור גברא אין איסור של ממשקה ישראל.
ד. המלבי"ם בספרו ארץ חמדה )בראשית ד, ד( תירץ שמובאבמנחות (ו.) שממשקה ישראל קאי דוקא על שלא היה לו שעתהכושר מעולם. ולכן הבל הביא מ'בכורות צאנו' שנבראו בשעתהבריאה, וקודם חטא אדם הראשון היה מותר לאכול בשר.
ה. כיון שהיה עתיד להיות מותר לישראל אכילת בשר בדורות הבאים הרי זה נחשב כבר אז בגדר 'ממשקה ישראל'.
ו. רק הבשר נאסר באכילה, אבל הצמר היה מותר, וכן החלבוהחמאה )כן כתב המזרחי(, ואולי הקריב הבל את החלב והחמאהוהצמר, ולא את הבשר, או יתכן שמאחר והחלב והחמאה מותרים,כבר נחשבת כל הבהמה מן המותר בפיך.
ז. אולי לא היה זה בגדר 'קרבן', אלא בגדר מנחה לה', וממילא לא היו בו דיני קרבנות, והא ראיה, שהרי קין הקריב פירות, ובמקדשלא הקריבו קרבן פירות, ובהכרח שלא היה זה מדין קרבן.
ח. בנזר הקודש תירץ, שלא נאסר לדורות הראשונים באכילה אלאבשר תאוה, אבל בשר שלמים הותר להם, כמו שהיה בדור המדבר,וממילא אין בזה חסרון של מן המותר בפיך.
ט. אולי בבני נח אין דין של 'ממשקה ישראל', כמו שבן נח יכוללהקריב בעל מום, ורק בני ישראל הצטוו בדין ממשקה ישראל.
 
א. יש שתירצו עפ"י מש"כ התוס‘ בסנהדרין )נז, ב( שבני נח נאסרו רק לשחוט, אבל אם מתה מאליה היה מותר להם לאכול בשר )וכןמבואר ברש"י בראשית כ, כט(, ונמצא שבעצם הבהמות היו מיןהמותר בפיך.
ב. דין זה של 'מן המותר בפיך' נאמר רק בימינו כאשר יש בהמות מותרות, אבל בימים ההם כשכל הבהמות היו אסורות, והופקע כלהמושג של אכילת בהמה, לא נאמר הדין של מן המותר בפיך.
ג. בהקדמה לשו"ת עונג יו"ט, תירץ דהא דנאסרו לאכול בשר הויאיסור גברא ולא איסור חפצא, כלומר שלא היה הבשר בעצם בשרשל איסור, ובאיסור גברא אין איסור של ממשקה ישראל.
יישר כח.
לפחות בג' תירוצים הללו כבר עמדו חו"ר אתרא קדישא דנן במרוצת העניין (בהינף תגובה.. ת"ח אמתיים יש כאן...), ושקלו וטרו ודחו והעמידו וסתרו וקיימו, וחוזר חלילה...
כדאי לעיין בטענות והדחיות שהציעו באשכול. ולשלוח חזרה לעלון...
 
לכאורה יש להקשות איך אברהם נצטווה לשחוט את יצחק בנו, והרי בשר אדם אסור לבן נח [חולין צ"ב] וא"כ איך יצחק היה כשר לקורבן.

גם אם נאמר שהיה זה בגדר הוראת שעה, והרי כתוב שלאחר שהמלאך אמר לאברהם שלא ישחוט את יצחק, רצה אברהם להוציא טיפת דם, ויחשב כאילו שחטו, והרי לאחר דהתברר שלא נצטווה על עקדת יצחק, נפסל יצחק לקורבן דאינו מן המותר בפיך.

[נכתב כמובן לחדודי]
 
לכאורה יש להקשות איך אברהם נצטווה לשחוט את יצחק בנו, והרי בשר אדם אסור לבן נח [חולין צ"ב] וא"כ איך יצחק היה כשר לקורבן.

גם אם נאמר שהיה זה בגדר הוראת שעה, והרי כתוב שלאחר שהמלאך אמר לאברהם שלא ישחוט את יצחק, רצה אברהם להוציא טיפת דם, ויחשב כאילו שחטו, והרי לאחר דהתברר שלא נצטווה על עקדת יצחק, נפסל יצחק לקורבן דאינו מן המותר בפיך.

[נכתב כמובן לחדודי]
הכל לחיבוב מצוה, כמובן.
 
לכאורה יש להקשות איך אברהם נצטווה לשחוט את יצחק בנו, והרי בשר אדם אסור לבן נח [חולין צ"ב] וא"כ איך יצחק היה כשר לקורבן.
השאלה לא מתחילה, מה שייך להקשות איך נצטווה אם נצטווה מהקב"ה?
רק באדם ונח שלא נצטוו והקריבו אפשר לשאול
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון
    למעלה