- הודעות
- 380
- תודות
- 971
- נקודות
- 86
- הודעות
- 380
- תודות
- 971
- נקודות
- 86
שאלת הגרי"ז מהי חסידות? | אוצר החסידות
בספר הדור והתקופה עמוד לב מספר רבי אליקים שלזינגר שליט"א: אמר לי (מרן הגרי"ז) שכשהיה גר בוורשא אחר חתונתו והתפלל בגערער שטיבעל, היו שם הרבה ת"ח והפצירו בו שיסביר להם מהו ההתנגדות לחסידים. ותמיד התחמק מהם, אבל פעם אחר התפילה ראה שהרבה חסידים מסבבים אותו ואומרים: בריסקער רב'ס זוהן יעצט וועט איר...
forum-otzar-hatorah.co.il
- הודעות
- 329
- תודות
- 1,279
- נקודות
- 104
מסופר על רבי רפאל זיסקינד הכהן [כיהן כרב בהמבורג, כונה גם הרב רפאל המבורגר תלמיד קרוב של הגר"א ותלמיד השאגת אריה], שביקשו ממנו לחתום על כתב החרם נגד החסידים ותנועת החסידות, וכדי לשכנעו, טענו בפניו – הנה, אף הגאון מוילנא חתם על כתב החרם, והרי ידוע שהגאון מוילנא כמוהו כמלאך ה' צבא-ות, ואם חתם, כיצד לא תחתום אתה?
השיב על כך הרב, אכן הגאון מוילנא הוא כמלאך ה', ועל כך איני חולק, אך אשאל אתכם שאלה כאן על פרשת העקידה:
כשהקב"ה ציווה על אברהם להימנע מן השחיטה, הוא עשה זאת באמצעות מלאך ("ויקרא אליו מלאך ה'"), אך אם כך, מדוע לפני כן, כשציווהו לשחוט, הוא פנה אליו בעצמו ממש, ולא מצאנו שהיה זה באמצעות מלאך ("והאלוקים ניסה את אברהם ויאמר אליו וגו'")?
אלא ללמדך, שיש הבדל בין ציווי "לשחוט" לבין ציווי "להימנע משחיטה": בציווי להימנע משחיטה, אכן די במלאך; אך בציווי "לשחוט", לא די במלאכים [ובנמשל – אין לי ספק שהגר"א הוא כמלאך ה', אך כדי לחתום על החרם ו"לשחוט" אחרים, דרוש יותר מהפניה ל"מלאך אחר" שעשה כך…].
סיפור זה מובא גם ב"אוצר חיים" על בראשית, אך שם הסיפור הוא על ר' חיים מוולוז'ין.
השיב על כך הרב, אכן הגאון מוילנא הוא כמלאך ה', ועל כך איני חולק, אך אשאל אתכם שאלה כאן על פרשת העקידה:
כשהקב"ה ציווה על אברהם להימנע מן השחיטה, הוא עשה זאת באמצעות מלאך ("ויקרא אליו מלאך ה'"), אך אם כך, מדוע לפני כן, כשציווהו לשחוט, הוא פנה אליו בעצמו ממש, ולא מצאנו שהיה זה באמצעות מלאך ("והאלוקים ניסה את אברהם ויאמר אליו וגו'")?
אלא ללמדך, שיש הבדל בין ציווי "לשחוט" לבין ציווי "להימנע משחיטה": בציווי להימנע משחיטה, אכן די במלאך; אך בציווי "לשחוט", לא די במלאכים [ובנמשל – אין לי ספק שהגר"א הוא כמלאך ה', אך כדי לחתום על החרם ו"לשחוט" אחרים, דרוש יותר מהפניה ל"מלאך אחר" שעשה כך…].
סיפור זה מובא גם ב"אוצר חיים" על בראשית, אך שם הסיפור הוא על ר' חיים מוולוז'ין.
הבאת דברי הנתיבות בעניין השמחה כאילו הם קשורים להתנגדות לחסידות - מגוחכת בעיני.
(לבאר דעת מוהר"ן ושאר הגדולים הרבים הסוברים כמותו בעניין להיות בשמחה לשם עבודת ה' - אין אשכול זה מתאים, לדעתי. רק אזכיר שהתנגדותו לשמחה ללא תכלית, שחוק וקלות ראש - מבוארת בספרים בכמה מקומות)
(לבאר דעת מוהר"ן ושאר הגדולים הרבים הסוברים כמותו בעניין להיות בשמחה לשם עבודת ה' - אין אשכול זה מתאים, לדעתי. רק אזכיר שהתנגדותו לשמחה ללא תכלית, שחוק וקלות ראש - מבוארת בספרים בכמה מקומות)
איך אפשר לומר שהנתיבות ור' נחמן אוחזים אותו דבר כשר' נחמן כותב ''מצוה גדולה להיות בשמחה'' והנתיבות כותב שאין כזו מצוה להיות בשמחה?
ולא תשמעו לאותן האומרים כי מהראוי להיות כל ימיו בשמחה, כי זהו הכל מעצת היצר הרע.
לא נכנסתי לשאלה אם הנתיבות סובר כרבי נחמן ושאר הגדולים הרבים שעימו. התייחסתי רק להבאת הדברים כחלק מ'התנגדות לחסידות'.
יתכן שיש כאן באמת חילוקי דעות, ויתכן אולי שאפשר ליישב (כאן בשמחה לשם מצוה ועבודת ה' וכאן בשמחה ללא תכלית).
שהרי מפשטות לשונו נראה שהנתיבות מדבר על שמחה ללא תכלית, ובילוי הזמן בריקודים וחגיגות והוללות וכד', דבר שרבי נחמן שולל מכל וכל בפירוש בכמה מקומות. אלא שרבי נחמן דורש שהשמחה הראויה (של מצוה, או לשם עבודת השם, כדי לא ליפול לעצבות המסוכנת והמזיקה) - תהיה 'תמיד', דהיינו ברוב הזמן הרגיל והשגרתי, למעט שעת ההתבודדות או תיקון חצות וימי אבילות. והכוונה כמובן לשמירה על מצב רוח שמח, על ידי עצות למיניהן (אפי' מילי דשטותא אם צריך) ולא לבלות את הזמן בריקודים וחגיגות, שאת זה שלל בפירוש (בכמה מקומות, בספר המידות ובמעשה מבעל תפילה), ואף ביקר את החסידים על התאספויות כאלה לשתיית יי"ש וכד'.
יתכן באמת שאין להביא את זה כהתנגדות לחסידות באופן כללי, אבל כפי הידוע לי מקובל שדבריו כוונו בהחלט לחלוק על ר''נ.
לחלוק עליו במה?
אכן מוהר"ן (עם שאר הגדולים הרבים שעמו) דורש להשקיע את כל הכוחות בגירוש העצבות המסוכנת וההרסנית ולהיות בשמחה, וזו נקודה שאצל מוהר"ן ודעימיה היא חשובה ומרכזית יותר.
אבל לבלות ימיו בשמחה ללא תכלית, או בריקודים וחגיגות ואוכל ור' שעיה ב"ר מוישה? מוהר"ן והנתיבות באותו צד לחלוטין.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אוריאל
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זושא
- חוצניק
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שלומי
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
ספירת העומר
ספירת העומר בראי החסידות