- הודעות
- 380
- תודות
- 971
- נקודות
- 86
- הודעות
- 380
- תודות
- 971
- נקודות
- 86
שאלת הגרי"ז מהי חסידות? | אוצר החסידות
בספר הדור והתקופה עמוד לב מספר רבי אליקים שלזינגר שליט"א: אמר לי (מרן הגרי"ז) שכשהיה גר בוורשא אחר חתונתו והתפלל בגערער שטיבעל, היו שם הרבה ת"ח והפצירו בו שיסביר להם מהו ההתנגדות לחסידים. ותמיד התחמק מהם, אבל פעם אחר התפילה ראה שהרבה חסידים מסבבים אותו ואומרים: בריסקער רב'ס זוהן יעצט וועט איר...
forum-otzar-hatorah.co.il
- הודעות
- 329
- תודות
- 1,279
- נקודות
- 104
מסופר על רבי רפאל זיסקינד הכהן [כיהן כרב בהמבורג, כונה גם הרב רפאל המבורגר תלמיד קרוב של הגר"א ותלמיד השאגת אריה], שביקשו ממנו לחתום על כתב החרם נגד החסידים ותנועת החסידות, וכדי לשכנעו, טענו בפניו – הנה, אף הגאון מוילנא חתם על כתב החרם, והרי ידוע שהגאון מוילנא כמוהו כמלאך ה' צבא-ות, ואם חתם, כיצד לא תחתום אתה?
השיב על כך הרב, אכן הגאון מוילנא הוא כמלאך ה', ועל כך איני חולק, אך אשאל אתכם שאלה כאן על פרשת העקידה:
כשהקב"ה ציווה על אברהם להימנע מן השחיטה, הוא עשה זאת באמצעות מלאך ("ויקרא אליו מלאך ה'"), אך אם כך, מדוע לפני כן, כשציווהו לשחוט, הוא פנה אליו בעצמו ממש, ולא מצאנו שהיה זה באמצעות מלאך ("והאלוקים ניסה את אברהם ויאמר אליו וגו'")?
אלא ללמדך, שיש הבדל בין ציווי "לשחוט" לבין ציווי "להימנע משחיטה": בציווי להימנע משחיטה, אכן די במלאך; אך בציווי "לשחוט", לא די במלאכים [ובנמשל – אין לי ספק שהגר"א הוא כמלאך ה', אך כדי לחתום על החרם ו"לשחוט" אחרים, דרוש יותר מהפניה ל"מלאך אחר" שעשה כך…].
סיפור זה מובא גם ב"אוצר חיים" על בראשית, אך שם הסיפור הוא על ר' חיים מוולוז'ין.
השיב על כך הרב, אכן הגאון מוילנא הוא כמלאך ה', ועל כך איני חולק, אך אשאל אתכם שאלה כאן על פרשת העקידה:
כשהקב"ה ציווה על אברהם להימנע מן השחיטה, הוא עשה זאת באמצעות מלאך ("ויקרא אליו מלאך ה'"), אך אם כך, מדוע לפני כן, כשציווהו לשחוט, הוא פנה אליו בעצמו ממש, ולא מצאנו שהיה זה באמצעות מלאך ("והאלוקים ניסה את אברהם ויאמר אליו וגו'")?
אלא ללמדך, שיש הבדל בין ציווי "לשחוט" לבין ציווי "להימנע משחיטה": בציווי להימנע משחיטה, אכן די במלאך; אך בציווי "לשחוט", לא די במלאכים [ובנמשל – אין לי ספק שהגר"א הוא כמלאך ה', אך כדי לחתום על החרם ו"לשחוט" אחרים, דרוש יותר מהפניה ל"מלאך אחר" שעשה כך…].
סיפור זה מובא גם ב"אוצר חיים" על בראשית, אך שם הסיפור הוא על ר' חיים מוולוז'ין.
הבאת דברי הנתיבות בעניין השמחה כאילו הם קשורים להתנגדות לחסידות - מגוחכת בעיני.
(לבאר דעת מוהר"ן ושאר הגדולים הרבים הסוברים כמותו בעניין להיות בשמחה לשם עבודת ה' - אין אשכול זה מתאים, לדעתי. רק אזכיר שהתנגדותו לשמחה ללא תכלית, שחוק וקלות ראש - מבוארת בספרים בכמה מקומות)
(לבאר דעת מוהר"ן ושאר הגדולים הרבים הסוברים כמותו בעניין להיות בשמחה לשם עבודת ה' - אין אשכול זה מתאים, לדעתי. רק אזכיר שהתנגדותו לשמחה ללא תכלית, שחוק וקלות ראש - מבוארת בספרים בכמה מקומות)
איך אפשר לומר שהנתיבות ור' נחמן אוחזים אותו דבר כשר' נחמן כותב ''מצוה גדולה להיות בשמחה'' והנתיבות כותב שאין כזו מצוה להיות בשמחה?
ולא תשמעו לאותן האומרים כי מהראוי להיות כל ימיו בשמחה, כי זהו הכל מעצת היצר הרע.
לא נכנסתי לשאלה אם הנתיבות סובר כרבי נחמן ושאר הגדולים הרבים שעימו. התייחסתי רק להבאת הדברים כחלק מ'התנגדות לחסידות'.
יתכן שיש כאן באמת חילוקי דעות, ויתכן אולי שאפשר ליישב (כאן בשמחה לשם מצוה ועבודת ה' וכאן בשמחה ללא תכלית).
שהרי מפשטות לשונו נראה שהנתיבות מדבר על שמחה ללא תכלית, ובילוי הזמן בריקודים וחגיגות והוללות וכד', דבר שרבי נחמן שולל מכל וכל בפירוש בכמה מקומות. אלא שרבי נחמן דורש שהשמחה הראויה (של מצוה, או לשם עבודת השם, כדי לא ליפול לעצבות המסוכנת והמזיקה) - תהיה 'תמיד', דהיינו ברוב הזמן הרגיל והשגרתי, למעט שעת ההתבודדות או תיקון חצות וימי אבילות. והכוונה כמובן לשמירה על מצב רוח שמח, על ידי עצות למיניהן (אפי' מילי דשטותא אם צריך) ולא לבלות את הזמן בריקודים וחגיגות, שאת זה שלל בפירוש (בכמה מקומות, בספר המידות ובמעשה מבעל תפילה), ואף ביקר את החסידים על התאספויות כאלה לשתיית יי"ש וכד'.
יתכן באמת שאין להביא את זה כהתנגדות לחסידות באופן כללי, אבל כפי הידוע לי מקובל שדבריו כוונו בהחלט לחלוק על ר''נ.
לחלוק עליו במה?
אכן מוהר"ן (עם שאר הגדולים הרבים שעמו) דורש להשקיע את כל הכוחות בגירוש העצבות המסוכנת וההרסנית ולהיות בשמחה, וזו נקודה שאצל מוהר"ן ודעימיה היא חשובה ומרכזית יותר.
אבל לבלות ימיו בשמחה ללא תכלית, או בריקודים וחגיגות ואוכל ור' שעיה ב"ר מוישה? מוהר"ן והנתיבות באותו צד לחלוטין.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עמך
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמעון הגלילי
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
ספירת העומר
ספירת העומר בראי החסידות