לקיים מנין מאוחר להרבה שקמים לשחרית בשבת מאוחר? | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 3 לקיים מנין מאוחר להרבה שקמים לשחרית בשבת מאוחר? | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 3
אין החי מכחיש את החי
ואף אם הגר"ח שליט"א מכחיש זאת, אני שמעתי זאת מאנשים מוסמכים לא פחות ממנו.
זה עצמו לטמון את הראש בחול.
זו דעת מר, והיא אינה נכונה.
טמינת ראש בחול אין כאן, אלא ויכוח עקרוני, ודעת מר עדיין אינה מכרעת.
 
אין שום הסכמהלא ממחנכים לא מרה''י
רבינו מרן הגר''ד לנדו שליט''א היה שם בדרשה והוא דיבר נגד המנינים וכו'
לאחר זמן שנה פלוס פתאום נסגר המנינים המאוחרים .
הייתה הסכמה מלאה.
כנראה שלא הכל אתה יודע, ור' דוב הוא לא הרה"י היחיד או המחנך היחיד בדור.
המניינים המאוחרים נסגרו בעקבות לחץ ציבורי של אנשים שלא מכירים את הדור,
ולא מלחץ רבני כזה או אחר - אני מדבר מידיעה גמורה, מתוך הנהלת הקהילה.
לא הבנתי לא צריך קווים אדומים ?
ב' צריך שינוי בזמני התפילות שלא רק בשבע .ושבע וחצי . אבל לא שינוי בזמני ההלכה אנחנו לא רפורמים .
לא הבנתי מה כבודו שח.
אי"ז שינוי הלכה.
אולי ר' חיים ברמן לא יודע כיון שהוא אף פעם לא פספס תפילה בישיבה...
הוא אחד התלמידים המובהקים של המשגיח.
הוא אמר שמעולם לא הייתה הוראה כזו של המשגיח לציבור,
אולי ליחידים, אבל לא כהוראה כללית.
צ"ל דאיכא שני בית השם. האחד שכולם מכירים והשני שכבודו מכיר.
כלומר אנשים רציניים ועקביים שממשיכים להתפלל בשעות סבירות
כשהייתי ילד לימדוני הורי כי "כולם זה אף אחד"...
אין דבר כזה כולם,
יש ציבור בני ברקי שאין לו את היכולת להבין שהדור מקולקל וצריך לתקן את מה שאפשר,
ויש כאלו שכן יכולים להבין זאת.

אתה נמנע על הציבור הראשון,
אני על הציבור השני.
אתה יכול להמשיך בדרכך, ואני בדרכי וכל טוב סלה.
כבר אמרו לך לעיל - לעיתים מצב הדור מושפע משינוי הנהגות...
כבר אמרתי לך לעיל,
אין לך את היכולת לקלוט שהדור ירוד, אין לך את העיניים לראות את מצב תפילתם של בחורי הישיבות.
כבוד הרב @בד קודש
יש עוד כמה ישיבות בציבור החרדי חוץ מפוניבז'
בכל אופן רוב מנין ובנין עולם הישיבות לא מתפלל מאוחר, ורוב מנין ובנין של עולם הישיבות לא נקבעת על פי מוסד אחד.
אין לי ספק שהמצדדים בעד המנין הם אנשים שקמים מאוחר ואין אחד מאלה שקם מוקדם ועדיין אוחז שצריך מאוחר
כנראה שגם אתה אינך מכיר בעובדות לאשורן.
המניינים בבית השם היו מלאים עד אפס מקום בבחורים מכל הישיבות בעיר ללא יוצא מן הכלל, כולל בית מדרש עליון..

אני ספציפית, קם כל בוקר חול ושבת בשעה שש ומחצה, ומתפלל בשעה שבע.
אך אני מכיר מקרוב בחורים שבית השם הציל את הטעם שלהם בתפילה,
ואני לא מדבר על טעם ישיבתי שעדיין לא זכו לו, אלא טעם יהודי.
 
הבעיה היא שיש ציבור מהדור הקודם,
שפשוט לא מודע למצב השורר בעולם הישיבות.

בית השם קיבל את ההסכמה מגדולי ראשי הישיבות, וממחנכים רבים.
הטענות נגדו מגוחכות ושייכות לאנשים שלא מחוברים לדור!

לא אמור.
אבל אין טענה נגד קהילה שמנהלה רוצה לתת מקום להתפלל למאות בחורי חמד שמתקשים לקום בבוקר...
מדהים איך בהודעה הקצרה שלך תייגת את מי שמבקר את תעשיית התפילות המאוחרות:
ציבור מהדור הקודם
לא מודע למצב
המערער אחר בית השם כמערער על גדולי ראה"י ומחנכים רבים
הטוען כנגדם טענותיו מגוכחות ואינו מחובר לדור
 
אין החי מכחיש את החי
ואף אם הגר"ח שליט"א מכחיש זאת, אני שמעתי זאת מאנשים מוסמכים לא פחות ממנו.
כנראה אמר זאת ליחידים, לא כהוראה כללית,
ועובדה היא שבשיחותיו זה לא נמצא.
א"א לקחת את זה כהוראה לציבור.
!!!!!
מדהים איך בהודעה הקצרה שלך תייגת את מי שמבקר את תעשיית התפילות המאוחרות:
ציבור מהדור הקודם
לא מודע למצב
המערער אחר בית השם כמערער על גדולי ראה"י ומחנכים רבים
הטוען כנגדם טענותיו מגוכחות ואינו מחובר לדור
ברור.
אברכים מהדור הקודם, שלא מודעים למצב ששורר בעולם הישיבות, ומן הסתם לא יודעים כיצד הבן שלהם עצמם מתפלל היכן ומתי,
מערערים אחר קהילה שאכן, קיבלה הסכמה ממחנכים ורבנים רבים.
ולפיכך, כל הטוען נגדם הרי שטענותיו מגוחכות בדיוק בגלל שהוא אינו מחובר לדור, ואם רק היה מסתכל מסביבו היה חוזר בו.
 
אולי,
אבל המניין עצמו הוא לא איסור,
והטענה של "לא משנים את ההלכה" אינה קבילה כאן.
מה אתם אומרים להתפלל שחרית בר"ח בבית הכנסת עם כלי נגינה אני מאוד אוהב מוזיקה וזה עושה לי את התפילה יפה ומרגשת יש כאן בעיה הלכתית?
כשמתפללים בציבור לא מתיחסים רק לבעיות הלכתיות אלא גם לבעיות הציבוריות...
 
מה אתם אומרים להתפלל שחרית בר"ח עם כלי נגינה אני מאוד אוהב מוזיקה וזה עושה לי את התפילה יפה ומרגשת יש כאן בעיה הלכתית
כשמתפללים בציבור לא מתיחסים רק לבעיות הלכתיות אלא גם לבעיות הציבוריות...
אין שום קשר.
נא למקד את הדיון ולא להגחיך אותו.
 
ברור.
אברכים מהדור הקודם, שלא מודעים למצב ששורר בעולם הישיבות, ומן הסתם לא יודעים כיצד הבן שלהם עצמם מתפלל היכן ומתי,
מערערים אחר קהילה שאכן, קיבלה הסכמה ממחנכים ורבנים רבים.
ולפיכך, כל הטוען נגדם הרי שטענותיו מגוחכות בדיוק בגלל שהוא אינו מחובר לדור, ואם רק היה מסתכל מסביבו היה חוזר בו.
נראה שאין מה להוסיף לדון אחרי דברים ברורים נחרצים חדים ומוכרחים כ"כ.
 
ומן הסתם לא יודעים כיצד הבן שלהם עצמם מתפלל היכן ומתי,
אמור מעתה
אברך שבנו נפל עם מכשיר לא כשר יפתח דוכן למכשירים לא כשרים בבית הכנסת כי הוא מכיר את הבעיות
אברך שבנו נפל ונהיה חילוני, יציע את מנעמי העולם הזה לכל באי קהילתו כי הוא מכיר
כל אדם יש לו התמודדויות, ולכן צריך גם לעשות מנין רשמי? הוא מכיר בכך שבנו מתפלל ולא לכן תולה על זה מודעות.
האם אין שינוי הלכה בלהתפלל מאוחר? או שגם את זה התירו גדולי ישראל?
 
אמור מעתה
אברך שבנו נפל עם מכשיר לא כשר יפתח דוכן למכשירים לא כשרים בבית הכנסת כי הוא מכיר את הבעיות
אברך שבנו נפל ונהיה חילוני, יציע את מנעמי העולם הזה לכל באי קהילתו כי הוא מכיר
כל אדם יש לו התמודדויות, ולכן צריך גם לעשות מנין רשמי? הוא מכיר בכך שבנו מתפלל ולא לכן תולה על זה מודעות.

האם אין שינוי הלכה בלהתפלל מאוחר? או שגם את זה התירו גדולי ישראל?
כבר אמרתי,
הגחכת הדיון אינה מתאימה, ומראה רק את החוסר בתשובות ענייניות.

אם בתשובה עניינית רצונך, בבקשה-
תפילה אחר זמן קרי"ש אינה מכשיר לא כשר, אינה להיות חילוני, ואינה "התמודדות".

יש זמן לתפילה, וכל עוד לא מאחרים את שמנה של התפילה עצמה - אין כל שינוי הלכה.
יש זמן קרי"ש וכל עוד קורים אותה בזמנה - לפני התפילה - אין כל שינוי הלכה.
 
יש זמן קרי"ש וכל עוד קורים אותה בזמנה - לפני התפילה - אין כל שינוי הלכה.
לא למדו בפוניב'ז על קרי"ש בין הברכות?
ובוודאי מי שאינו נוהג לפי מה שכתוב בהלכה יש לו התמודדות, לא משנה גודל חומרתו בהלכה.
כמובן שהדוגמאות היו רק להגיד שלא כל אדם שיש לו בן שקשה לו במשהו לא יוכל לומר שלא להתיר את זה באופן רשמי...
 
לא למדו בפוניב'ז על קרי"ש בין הברכות?
ובוודאי מי שאינו נוהג לפי מה שכתוב בהלכה יש לו התמודדות
כמובן שהדוגמאות היו רק להגיד שלא כל אדם שיש לו בן שקשה לו במשהו לא יוכל לומר שלא להתיר את זה באופן רשמי...
הדוגמאות, כמו גם העקיצות על פוניבז' - טפלות ומעידות על חוסר רמת דיון.

קרי"ש בין הברכות יוצאין יד"ח גם לא בזמן קרי"ש.
 
קרי"ש בין הברכות יוצאין יד"ח גם לא בזמן קרי"ש.
הינך מדבר על אחד שקורא את קרי"ש בין הברכות קודם? אז למה הוא הולך למנין מאוחר?
אתה מדבר על אחד שקורא לפני התפילה ולא בין הברכות וזה בהחלט בעיה גדולה בהלכה
 
הינך מדבר על אחד שקורא את קרי"ש בין הברכות קודם? אז למה הוא הולך למנין מאוחר?
אתה מדבר על אחד שקורא לפני התפילה ולא בין הברכות וזה בהחלט בעיה גדולה בהלכה
שולחן ערוך אורח חיים סימן ס':
קרא קריאת שמע בלא ברכה יצא ידי חובת קריאת שמע וחוזר וקורא הברכות בלא קריאת שמע, ונראה לי שטוב לחזור ולקרות קריאת שמע עם הברכות:
ובמשנה ברורה שם ס"ק ג,ד:
וחוזר וקורא וכו' — ר"ל אע"ג דאינן מעכבות לק"ש ויוצא ידי חובת ק"ש אף אם לא בירך כלל מ"מ ידי חובת ברכות לא יצא ויכול לברך בלא ק"ש כי לא ניתקנו דוקא על ק"ש שאין מברך אק"ב וצונו:
עם הברכות
— כדי לעמוד בתפילה מתוך ד"ת וק"ש זו נחשבת כקורא בתורה:

בפעם הבאה תלמד - בכל ישיבה שבה למדת - יותר טוב!
 
שולחן ערוך אורח חיים סימן רלט':
ביאור הלכה, ואין מברכין וכו': דאף שאמרו מצוה לקרותה על מיטתו מ"מ אין זה בכלל מצוה דרבנן שיהא שייך לברך עליה אבל בק"ש בשחר וערב אותן הברכות עולים כאילו נברך אקב"ו לקרות שמע.
שולחן ערוך אורח חיים סימן סה':
משנה ברורה סק"ח, קרא ק"ש — וכ"ש אם לא קרא עדיין דצריך לקרוא את הפסוק הראשון אבל לא יכוין לצאת בזה המ"ע דק"ש כיון שאין לו תפילין בראשו וגם יהיה בלא ברכות וכדלעיל בסוף סימן מ"ו במ"ב עי"ש.
שולחן ערוך אורח חיים סימן מו':
משנה ברורה סקל"א, כי לפעמים — פי' משום דלפעמים שוהין הצבור לכן יאמרו בכל פעם בשכמל"ו דבלא ברוך שכמל"ו לא נראה הק"ש רק כסיפור דברים אך יכוין שלא לצאת אלא אם כן ירא שהצבור יעברו זמן ק"ש אבל כשלא יעברו מוטב לצאת ידי ק"ש עם הצבור שבצבור יקרא כל השלשה פרשיות ובברכותיה כמו שתקנו חז"ל לכתחלה.
ומה שהביא כבוד מעלת @בד קודש משו"ע לעיל, בוודאי אין על שום חולק שיצא ידי חובת קרי"ש אם קרא לפני התפילה ואח"כ קרא הברכות, אבל אינו אלא בדיעבד.
 
ועובדה היא שבשיחותיו זה לא נמצא.
מאיזה סיבה שזה יופיע בשיחותיו?

א"א לקחת את זה כהוראה לציבור.
אך ניתן ללמוד מכך מסר כלפי איך צריכה להיות ההתנהגות, ולא לטעון שכל אי נתינת לגיטימציה היא טמינת הראש בחול.
 
לפני כמה חודשים קם ברכסים מנין בשבת רשמי בשעה תשע וחצי בבוקר, המיועד לנוער הברזלים שלא מוכנים ללכת לבית כנסת לתפילה משלל סיבות, ושם הם דוקא מוצאים את עצמם היטב, עם גבאי וחזנים וכו' משלהם
כמו כן ברחוב שלי יש מנין במוצ"ש באמצע הרחוב, ליד הפחים, עשר דקות לפני זמן מוצ"ש הרשמי - עבור אלו שקשה להם להתאפק ללא סיגריות עוד עשר דקות, או כאלו שלבית כנסת לא ילכו. המנין מכיל לפחות שלשים אנשים
יש הרבה דגים בים של הקב"ה
אמור מעתה, החינוך חייב להתמקד באדם, היכן אתה מתייג את עצמך, היכן אתה רוצה לראות את עצמך בעוד 15 שנה
'חינוך' שמתמקד רק בהיבט החיצוני כמעט שאיננו יעיל
 
שולחן ערוך אורח חיים סימן רלט':
ביאור הלכה, ואין מברכין וכו': דאף שאמרו מצוה לקרותה על מיטתו מ"מ אין זה בכלל מצוה דרבנן שיהא שייך לברך עליה אבל בק"ש בשחר וערב אותן הברכות עולים כאילו נברך אקב"ו לקרות שמע.
שולחן ערוך אורח חיים סימן סה':
משנה ברורה סק"ח, קרא ק"ש — וכ"ש אם לא קרא עדיין דצריך לקרוא את הפסוק הראשון אבל לא יכוין לצאת בזה המ"ע דק"ש כיון שאין לו תפילין בראשו וגם יהיה בלא ברכות וכדלעיל בסוף סימן מ"ו במ"ב עי"ש.
שולחן ערוך אורח חיים סימן מו':
משנה ברורה סקל"א, כי לפעמים — פי' משום דלפעמים שוהין הצבור לכן יאמרו בכל פעם בשכמל"ו דבלא ברוך שכמל"ו לא נראה הק"ש רק כסיפור דברים אך יכוין שלא לצאת אלא אם כן ירא שהצבור יעברו זמן ק"ש אבל כשלא יעברו מוטב לצאת ידי ק"ש עם הצבור שבצבור יקרא כל השלשה פרשיות ובברכותיה כמו שתקנו חז"ל לכתחלה.
ומה שהביא כבוד מעלת @בד קודש משו"ע לעיל, בוודאי אין על שום חולק שיצא ידי חובת קרי"ש אם קרא לפני התפילה ואח"כ קרא הברכות, אבל אינו אלא בדיעבד.
כיון שלהלכה יוצאין יד"ח,
וכיון שהבחורים הללו בכל מקרה יתפללו דיעבד,
אין כאן שום שינוי מההלכה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה