forum-otzar-hatorah.co.il
forum-otzar-hatorah.co.il
forum-otzar-hatorah.co.il
forum-otzar-hatorah.co.il
הוא אכן טוען שכשכתוב שלו היינו שע"פ דין צריך להשיב לו (ובהקדש יתכן שסגי בזה, כיוון דאי"ז הקנאה רק הפלאה להקדש, ואכמ"ל), וברשותו היינו דהוי בעלים כמדומה מחמת רשותו. (ומה שמפורסם דשלו קאי אגנב וברשותו קאי אבעלים, כפה"נ אמר כן פעם בדרך צחות, אך אינו מפרש כן באמת.
מבו' בגמ' בב"ק סח, ב שאינה ברשות הגזלן, ואינה של הנגזל ונודע בבי מדרשא משמיה דהגר"ד מילר שאינו שלו הולך על הגזלן, ומ"מ התוס' בקידושין נו, ב כתב בהדיא לא כן.
הריטב"א בב"מ כו, ב וכך בשיטמ"ק בב"מ לה, א נקטו שחשיב אפי' ברשותו של המאבד.
בתוס' בב"מ ו, א ובמאירי ב"ק סט, א נא' שהוי ברשותו וכן מוכח בב"ב פח, ב יעוי"ש.
החוב עצמו חשיבי ברשותו, ואילו השיעבוד נכסים פליגי בפסחים לא, א ותיקנו חכמים שיוכלו להקנותן בשטרות, ומלוה על פה יכול להקנותן אך במעמד שלשתן [והקדש אינו יכול גם אחר התקנה "לפי שאין הקדש כל כך צורך" - תוס' בב"ב עז, א].
מבו' בגמ' בערכין כא, א מפורשות שהמשכיר יכול להקדיש דחשיב ברשותו [והתוס' שם חילקו בין היכא ששילם השוכר את שכרו שמסתלק להיכא שלא שילם וכ"ה בר"ן בנדרים מו, ב].
לגבי שלו, יש מן הראש' שס"ל שאינו של השואל, אולם בתוס' בכו"כ דוכתין משתמע שהוי של השואל לחלוטין וכ"ש שהוי ברשות השואל והגדיל האו"ש סוכה ה, יד לכ' שאם מחזירו לבעלים תוך הזמן הבעלים צריך לעשות קנין חדש.
לגבי ברשותו מסתמא שאינו ברשותו, ולגבי שלו - תלוי במאי עסקינן, שבקדשי מזבח "מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן" כדאי' בב"ק עו, א וגבי קדשי בדק הבית חשיב שאשתני שמא וכדאי' בב"ק עט, ב עי' תוס' שם וכבר האריך בכ"ז הברכ"ש בב"ק סי' לד, ובגר"ח הל' מעילה ועוד כיוצ"ב.
שאלו אותו לפי"ז מה הפשט בב' דברים אינן שלו ועשאם הכתוב כאילו הם ברשותו...
אכן, ראוי להעיר ש"ברשותו" בש"ס אינו מעיד כמעט בשום מקום על שלטון בפועל, אלא אך את העניין שיהא ראוי ונכון עבור הבעלים בפועל, וכליש' דגמ' בפסחים ו, ב שחמץ משש שעות ולמעלה אין זה ברשותו, וכך בב"ק כט, ב דבור ברשות הרבים חשיב כאינו ברשותו, והגם שפשיט"ל שהוי הפקר גמור, וכך בב"ק קיא, ב דהגוזל ובא אחר ואכלו דיכול לגבות משניהם וה"ט דכל כמה שלא התייאשו הבעלים חשיב ברשותא דמרא, וכן לשון הש"ס בכ"מ דכל היכא דאיתא ברשותא דמרא קיימי וכיוצ"ב אשכחן טובא.
אגב, לא כל כך הבנתי איך זה התקשר לגמ' בב"ק סח, ב גבי גזל ולא נתייאשו הבעלים, אולי תסביר מעט יותר?
בפשטות ה"אינו שלו" זה הגזלן וה"אינו ברשותו" זה הנגזל
וכבר מטו הדבר משמיה דרבינו הגר"ש ברנד זצ"ל
שמעתי שזה לו תמורה דיליה, כ"א מתורת ידידו רבי שמואל בראנד זצ"ל.
וכך מצינו בראש' בפסחים לא, א ותוס' בב"ב עז, א שכ' בקרקע שאמורה להיגבות כתשלומין להלואה, שזה מקום אחד בכל התורה כולה שמצינו אינו ברשותו בקרקעות, והיינו בכי האי דפריעת החוב, שהלא הגם שיש קרקע המשוייכת למלוה בצורה גמורה, והיא שלו לחלוטין, מ"מ במציאות העכשווית - מציאות הקרקע כנחלתו אינה מתקיימת בפועל [ואינה ענין לשלטון בפועל שממנ"פ אינו שייך בקרקעות].
