וישלח - "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה ... כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה", מה הקשר ? | תנ"ך ופרשת שבוע וישלח - "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה ... כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה", מה הקשר ? | תנ"ך ופרשת שבוע
  • מחפשים אשכולות לפי נושא? השתמשו בקידומות! לחצו על קידומת ברשימה או בקידומת שמופיע בראש האשכול ברשימת הנושאים כדי לראות את כל האשכולות המסומנים בה.
  • חדש בפורום אוצר התורה: "קבוצות ידע תורני" - התייעצו, למדו ומצאו מומחים! >>> לפרטים לחצו כאן

התורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
919
תודות
1,509
נקודות
222
מעודי תמהתי על האמור בפרשתן (ל"ב, כ"ה-כ"ו-ל"ג): "ויוותר יעקב לבדו וגו' ויגע בכף ירכו וכו' ע"כ לא יאכלו בנ"י וכו",
צ"ע מדוע זה סיבה לכך שלא יאכלו בנ"י גיד הנשה ?
 
אך אני תמה בזה, וכי אם היה מקבל מכה בראש בגין כך לא היו אוכלים בני ישראל בשר ראש, וכן כה"ג,
מה טמון בזה ?
 
אך אני תמה בזה, וכי אם היה מקבל מכה בראש בגין כך לא היו אוכלים בני ישראל בשר ראש, וכן כה"ג,
מה טמון בזה ?
הדעת זקנים שציטטתי אומר.
משל לאדם שלקה בראש ואומר שלא יאכל יותר מן הראש.
כנראה שזה ענין יותר סגולי במקורו.
 
ראיתי עוד טעמים.
ראיתי מובא בשם חזקוני שהוא קנס שבני יעקב הביאו אביהם לכלל סכנה.
 
לשון החינוך:
"משרשי מצוה זו, כדי שתהיה רמז לישראל שאף על פי שיסבלו צרות רבות בגליות מיד העמים ומיד בני עשו, שיהיו בטוחים שלא יאבדו, אלא לעולם יעמוד זרעם ושמם, ויבוא להם גואל ויגאלם מיד צר. ובזכרם תמיד ענין זה על יד המצוה שתהיה לזכרון, יעמדו באמונתם ובצדקתם לעולם. ורמז זה הוא לפי שאותו מלאך שנלחם עם יעקב אבינו, שבא בקבלה שהיה שרו של עשו, רצה לעקרו ליעקב מן העולם הוא וזרעו ולא יכול לו, וציערו בנגיעת הירך, וכן זרע עשו מצער לזרע יעקב, ולבסוף תהיה להם ישועה מהם, כמו שמצינו באב שזרחה לו השמש לרפואתו ונושע מן הצער, כן יזרח לנו השמש של משיח וירפאנו מצערנו ויגאלנו, אמן במהרה בימינו".
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה