• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,790
תודות
17,487
נקודות
895
"הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה",
וילה"ק דהא הויא 'אבן משכית', וכי חלם שיעברו איסור,
וביותר דמבואר במדרש דנתקיים חלום זה,
והוא צ"ע.
 
אבן משכית - היינו השתחוואה על האבנים, אבל על קרקע עולם אינו עובר באיסור זה.

ואתי שפיר מש"כ
הריב"ש בתשו' (רי"ב) הביא מדברי רבי שרירא גאון: לאסור אפילו במקום שאין שם אבן, שמא יש אבן למטה, לפי שאפילו אם יש דבר המפסיק בינו לבין האבן אסור להשתחוות, וכ"נ שפסק הרמ"א (קל"א ס"ח).
וא"כ הדרא קושייתן ?
 
מדאוריתא אינו אסור אלא פישוט ידים ורגלים על אבן משכית אבלהשתחואה על אבן משכית שלא בפישוט ידים ורגלים מותר אסור רק מדרבנן עיין במשנ"ב סימן קלא ולפי זה אתי שפיר
 
הריב"ש בתשו' (רי"ב) הביא מדברי רבי שרירא גאון: לאסור אפילו במקום שאין שם אבן, שמא יש אבן למטה, לפי שאפילו אם יש דבר המפסיק בינו לבין האבן אסור להשתחוות, וכ"נ שפסק הרמ"א (קל"א ס"ח).
במחילה, וכי מר אינו משתחווה בימים הנוראים על דבר המפסיק בינו לבין האבן? וכדעת הרמב"ם?
 
"הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה",
וילה"ק דהא הויא 'אבן משכית', וכי חלם שיעברו איסור,
וביותר דמבואר במדרש דנתקיים חלום זה,
והוא צ"ע.
ואיני יודע מדוע תמיהתך על דברי יעקב וחלום יוסף

ויש הרבה כיוצא בזה במקרא

בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ב
וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה:
בראשית פרשת וירא פרק יט פסוק א
וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה:
בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק נב
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה
בראשית פרשת וישלח פרק לג פסוק ג
וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו:
בראשית פרשת מקץ פרק מב פסוק ו (*3)
וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה:
בראשית פרשת מקץ פרק מג פסוק כו
וַיָּבִ֥יאּוּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה:
בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק יב
וַיּוֹצֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה:
שמואל א פרק כ פסוק מא
וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים
שמואל א פרק כד פסוק ח
וַיַּבֵּ֤ט שָׁאוּל֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיִּקֹּ֨ד דָּוִ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ:
שמואל א פרק כח פסוק יד
וַיֵּ֤דַע שָׁאוּל֙ כִּֽי־שְׁמוּאֵ֣ל ה֔וּא וַיִּקֹּ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ:
שמואל ב פרק א פסוק ב
וַיְהִי֙ בְּבֹא֣וֹ אֶל־דָּוִ֔ד וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ:
שמואל ב פרק יד פסוק כב
וַיִּפֹּל֩ יוֹאָ֨ב אֶל־פָּנָ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ וַיְבָ֣רֶךְ אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ
שמואל ב פרק יד פסוק לג
וַיִּקְרָ֤א אֶל־אַבְשָׁלוֹם֙ וַיָּבֹ֣א אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּשְׁתַּ֨חוּ ל֧וֹ עַל־אַפָּ֛יו אַ֖רְצָה לִפְנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ
שמואל ב פרק יח פסוק כח
וַיִּקְרָ֣א אֲחִימַ֗עַץ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ לְאַפָּ֖יו אָ֑רְצָה
מלכים א פרק א פסוק כג
וַיַּגִּ֤ידוּ לַמֶּ֙לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֖ה נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא וַיָּבֹא֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ עַל־אַפָּ֖יו אָֽרְצָה:
מלכים ב פרק ב פסוק טו
וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָ֛חָה ר֥וּחַ אֵלִיָּ֖הוּ עַל־אֱלִישָׁ֑ע וַיָּבֹ֙אוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה:
 
ואיני יודע מדוע תמיהתך על דברי יעקב וחלום יוסף

ויש הרבה כיוצא בזה במקרא

בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ב
וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה:
בראשית פרשת וירא פרק יט פסוק א
וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה:
בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק נב
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה
בראשית פרשת וישלח פרק לג פסוק ג
וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו:
בראשית פרשת מקץ פרק מב פסוק ו (*3)
וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה:
בראשית פרשת מקץ פרק מג פסוק כו
וַיָּבִ֥יאּוּ ל֛וֹ אֶת־הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה:
בראשית פרשת ויחי פרק מח פסוק יב
וַיּוֹצֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה:
שמואל א פרק כ פסוק מא
וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים
שמואל א פרק כד פסוק ח
וַיַּבֵּ֤ט שָׁאוּל֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיִּקֹּ֨ד דָּוִ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ:
שמואל א פרק כח פסוק יד
וַיֵּ֤דַע שָׁאוּל֙ כִּֽי־שְׁמוּאֵ֣ל ה֔וּא וַיִּקֹּ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ:
שמואל ב פרק א פסוק ב
וַיְהִי֙ בְּבֹא֣וֹ אֶל־דָּוִ֔ד וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ:
שמואל ב פרק יד פסוק כב
וַיִּפֹּל֩ יוֹאָ֨ב אֶל־פָּנָ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ וַיְבָ֣רֶךְ אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ
שמואל ב פרק יד פסוק לג
וַיִּקְרָ֤א אֶל־אַבְשָׁלוֹם֙ וַיָּבֹ֣א אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּשְׁתַּ֨חוּ ל֧וֹ עַל־אַפָּ֛יו אַ֖רְצָה לִפְנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ
שמואל ב פרק יח פסוק כח
וַיִּקְרָ֣א אֲחִימַ֗עַץ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ לְאַפָּ֖יו אָ֑רְצָה
מלכים א פרק א פסוק כג
וַיַּגִּ֤ידוּ לַמֶּ֙לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֖ה נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא וַיָּבֹא֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ עַל־אַפָּ֖יו אָֽרְצָה:
מלכים ב פרק ב פסוק טו
וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָ֛חָה ר֥וּחַ אֵלִיָּ֖הוּ עַל־אֱלִישָׁ֑ע וַיָּבֹ֙אוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה:
הבקיאות המסחררת של כבודו הרי היא מן המפורסמות, ואינה צריכה לדידי ודכוותי,
אעפ"כ כוונתי להק' דיקא הכא משום הנכתב לעיל:
בפסוק מבואר על הארץ, וכ"ה בדברי התרגו"י: "למסגד לך על ארעא"
מה שאין כן במקראות האמורות שניתן לפרש בכמה אנפי
 
אבל מהי"ת שהיה שם אבן משכית על הארץ?
הרב @בחקתיך אשתעשע כבר הובא בזה מעלה:
הריב"ש בתשו' (רי"ב) הביא מדברי רבי שרירא גאון: לאסור אפילו במקום שאין שם אבן, שמא יש אבן למטה, לפי שאפילו אם יש דבר המפסיק בינו לבין האבן אסור להשתחוות, וכ"נ שפסק הרמ"א (קל"א ס"ח).
וא"כ הדרא קושייתן ?

מחילה, מה כבודו עונה, מה נעשה עם דעת רבינו שרירא גאון הריב"ש והרמ"א, איך לדבריהם נבאר דברי יוסף ?

בפסוק מבואר על הארץ, וכ"ה בדברי התרגו"י: "למסגד לך על ארעא"
 
אעפ"כ כוונתי להק' דיקא הכא משום הנכתב לעיל:
התטריחני לצטט את התרגום בכל המקומות דלעיל?
בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ב
וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה:
תרגום אונקלוס בראשית יח, ב
וסגיד על ארעא:
בראשית פרשת וירא פרק יט פסוק א
וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה:
תרגום אונקלוס בראשית יט, א
וסגיד על אפוהי על ארעא:
בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק נב
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה
תרגום אונקלוס בראשית כד, נב
וסגיד על ארעא
בראשית פרשת וישלח פרק לג פסוק ג
וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו:
תרגום אונקלוס בראשית לג, ג
וסגיד על ארעא שבע זמנין

כמדו' שדי בזה.
 
הרב @הצעיר שבחבורה @בחקתיך אשתעשע שליט"א
לא זכיתי להבין דבריכם:
בגמרא בברכות (לד:) יליף מהאי קרא:
"ת"ר, השתחואה - זו פשוט ידים ורגלים, שנאמר וגו' להשתחות לך ארצה"
 
ובאשר שאלת:​
ואיני יודע מדוע תמיהתך על דברי יעקב וחלום יוסף​
ב'תורה תמימה' על אתר עמד בזה, וכתב:
"דייק מלשון ארצה דמשמע השתטחות, ויש להעיר שלא הביאו הפסוקים הקודמים בתורה מענין זה, כמו בלוט וישתחו אפים ארצה, ובאליעזר עבד אברהם וישתחו ארצה לה', וי"ל דרוצה להביא ראי' דסתם לשון השתחואה בלא תוספת שם ארץ כולל ג"כ פשוט ידים ורגלים, וכאן נאמר מקודם והנה השמש והירח משתחוים לי, ויעקב שינה דבריו והוסיף להשתחות לך ארצה, ש"מ דסתם לשון השתחואה הוא ארצה, ולפי"ז תכונן הראי' רק מהכא, משא"כ מפסוקים הקודמים י"ל דרק היכא דכתיב ארצה הוי בפשוט ידים ורגלים".​
 
הרב @הצעיר שבחבורה @בחקתיך אשתעשע שליט"א
לא זכיתי להבין דבריכם:
בגמרא בברכות (לד:) יליף מהאי קרא:
"ת"ר, השתחואה - זו פשוט ידים ורגלים, שנאמר וגו' להשתחות לך ארצה"
היכן מצאת בכל זה לדין 'אבן משכית'?
ובאשר שאלת:

ב'תורה תמימה' על אתר עמד בזה, וכתב:
"דייק מלשון ארצה דמשמע השתטחות, ויש להעיר שלא הביאו הפסוקים הקודמים בתורה מענין זה, כמו בלוט וישתחו אפים ארצה, ובאליעזר עבד אברהם וישתחו ארצה לה', וי"ל דרוצה להביא ראי' דסתם לשון השתחואה בלא תוספת שם ארץ כולל ג"כ פשוט ידים ורגלים, וכאן נאמר מקודם והנה השמש והירח משתחוים לי, ויעקב שינה דבריו והוסיף להשתחות לך ארצה, ש"מ דסתם לשון השתחואה הוא ארצה, ולפי"ז תכונן הראי' רק מהכא, משא"כ מפסוקים הקודמים י"ל דרק היכא דכתיב ארצה הוי בפשוט ידים ורגלים".​
שים לב שהוא כותב במפורש שאין הבדל כלל בין ההשתחוויות
אלא שרק הביאו ראי' מכאן, מכיון שכאן אף שבחלום לא נתפרש מהות ההשתחוואה, עדיין מבואר שהוא להשתחוות ארצה, וזה מה שהוכיחו מכאן שאף כשלא כתוב במפורש להשתחוות ארצה, היינו השתחוואה כגון זו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓