הגדירו נא רבותי, בכמה משפטים, עמודים, קונטרסים את שיטתו של
מאור ראשי הישיבות, ושיטת תלמידיו - שיש שדבקו בתורתו (ר' ברוך בער) ויש שנטו מעט (ר' שמעון שקאפ). בהצלחה משני פנים...
מהמכלול.
שיטת בריסק שונה משיטת הלימוד הידענית שהייתה קיימת עד אז. השיטה הישנה התבססה על
בקיאות רחבה בתלמוד ועל ניסיון להגיע להבנת ה
סוגיה הנלמדת בעזרת השוואה מול מקרים דומים בסוגיות אחרות. לעומת זאת שיטת בריסק מבוססת על ניסיון להבין את כללי הסוגיה, יסודותיה והגדרתה, מתוך הסוגיה עצמה. באופן זה, פרטי הסוגיה יוצרים מסקנה
אינדוקטיבית, שמכאן ואילך ניתן להחיל אותה באופן
דדוקטיבי על סוגיות אחרות בתלמוד. ביסוד השיטה עומדת
לוגיקה טהורה, המתבססת על הבנה עמקנית של מאפייני הנתונים ההלכתיים שבסוגיה, ללא קשר לנתונים תומכים או סותרים מסוגיות אחרות. בנוסף, חידושי התורה בבית מדרש זה אינם באמת 'חידושים' אלא שינוי הגדרת המושג הנדון על פי הנראה מהסוגיא המקומית (כמפורש לעיל), כך ששוב אין מקום כלל לקושיות שנתקשינו בהם קודם
דפוס בולט של דרך הלימוד הבריסקאית, הוא ה
חקירה. זו מחלקת בין שני דינים דומים על יסוד אבחנה מופשטת. להלן יובאו דוגמאות אחדות להמחשת השיטה.
מאפיין נוסף של שיטת בריסק כפי שבאה לידי ביטוי בימינו הוא עיסוק רב בלימוד ספרו של ה
רמב"ם - "
משנה תורה", ובלימוד מסכתות
סדר קדשים, על אף שאינן עוסקות בהלכות הנהוגות בימינו. הלימוד העמקני ברמב"ם נעשה בעיקר במטרה לנתח את יסודות פסיקתו, ולהבין את התפיסות שעמדו בבסיס השקפתו ההלכתית. ניתוחים אלו מראים את הרציונל שבשיטת הרמב"ם, ומסייעים בביסוס מסקנותיו כנגד דעתם של החולקים עליו, בעיקר
הראב"ד המשיג עליו רבות.
עיקרון מודגש נוסף בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס עס שטייט, ניט פארוואס" (
יידיש). בתרגום לעברית: "עלינו להבין מה כתוב, ולא מדוע". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.
וע"ע ב
ספר זה, עמ' 39 ואילך.