שיטת רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2 שיטת רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2
מעודי תמהתי מדוע בכל מקום דנים מה היא שיטתו של רבינו הגר"ח,
ומעולם לא ראיתי שדנים מה היא שיטתו של רשב"י ורבי יוחנן או מה החילוק בין שיטת אביי לשיטת רבא וכו', או החילוקים בין שיטת הרמב"ן לרשב"א, מאי שנא?
מעניין ביטוי שכתב בעל האור החיים הקדוש: ׳הסתכלתי בעיני שכלו של אביי׳, רואים שיש כזאת רמה של עיון, ששייכת לכאורה גם בדורנו, לנסות להבין בשכלו הקט את דברי האמורא לפי מבטו, עד כמה שהוא יכול להשיג בזה.
 
דיברתי עם תלמיד חכם שהיה יושב לפני רבי מנדל שפרן, וכל פעם שהיה לו חזון איש קשה או רבי חיים קשה רבי מנדל היה לומד את זה עם חבר מרעיו, וסיפר איך שהוא היה מבטל את כל ההבנה שלו בסוגיא, והיה לומד נטו איך שרבי חיים למד את הסוגיא מההתחלה שלב אחרי שלב.
 
הגדירו נא רבותי, בכמה משפטים, עמודים, קונטרסים את שיטתו של מאור ראשי הישיבות, ושיטת תלמידיו - שיש שדבקו בתורתו (ר' ברוך בער) ויש שנטו מעט (ר' שמעון שקאפ). בהצלחה משני פנים...
נסתי להגדיר כאן.
 
וסיפר איך שהוא היה מבטל את כל ההבנה שלו בסוגיא, והיה לומד נטו איך שרבי חיים למד את הסוגיא מההתחלה שלב אחרי שלב.
לענ"ד סיפור תמוה.
וכי ר' חיים ביטל את כל ההבנה שלו בגלל רעק"א או רשב"א?
וכי התורה הקדושה מתחילה ומסתיימת בספר אחד.
וכי אדם שהגיע להבנה וקיבל חלקו בתורה צריך לבטל אותה?
 
לענ"ד סיפור תמוה.
וכי ר' חיים ביטל את כל ההבנה שלו בגלל רעק"א או רשב"א?
וכי התורה הקדושה מתחילה ומסתיימת בספר אחד.
וכי אדם שהגיע להבנה וקיבל חלקו בתורה צריך לבטל אותה?
לא, אבל בשביל להצליח להבין את דעתו של הגר"ח בסוגיא צריכים לרדת לסוף דעתו, ובשביל זה צריך לבטל הבנות קדומות. [וזאת משום שהגר"ח אינו ווארטים על הגמרא, אלא הבנות בגמרא, ודו"ק].
 
הגדירו נא רבותי, בכמה משפטים, עמודים, קונטרסים את שיטתו של מאור ראשי הישיבות, ושיטת תלמידיו - שיש שדבקו בתורתו (ר' ברוך בער) ויש שנטו מעט (ר' שמעון שקאפ). בהצלחה משני פנים...
מהמכלול.
שיטת בריסק שונה משיטת הלימוד הידענית שהייתה קיימת עד אז. השיטה הישנה התבססה על בקיאות רחבה בתלמוד ועל ניסיון להגיע להבנת הסוגיה הנלמדת בעזרת השוואה מול מקרים דומים בסוגיות אחרות. לעומת זאת שיטת בריסק מבוססת על ניסיון להבין את כללי הסוגיה, יסודותיה והגדרתה, מתוך הסוגיה עצמה. באופן זה, פרטי הסוגיה יוצרים מסקנה אינדוקטיבית, שמכאן ואילך ניתן להחיל אותה באופן דדוקטיבי על סוגיות אחרות בתלמוד. ביסוד השיטה עומדת לוגיקה טהורה, המתבססת על הבנה עמקנית של מאפייני הנתונים ההלכתיים שבסוגיה, ללא קשר לנתונים תומכים או סותרים מסוגיות אחרות. בנוסף, חידושי התורה בבית מדרש זה אינם באמת 'חידושים' אלא שינוי הגדרת המושג הנדון על פי הנראה מהסוגיא המקומית (כמפורש לעיל), כך ששוב אין מקום כלל לקושיות שנתקשינו בהם קודם

דפוס בולט של דרך הלימוד הבריסקאית, הוא החקירה. זו מחלקת בין שני דינים דומים על יסוד אבחנה מופשטת. להלן יובאו דוגמאות אחדות להמחשת השיטה.

מאפיין נוסף של שיטת בריסק כפי שבאה לידי ביטוי בימינו הוא עיסוק רב בלימוד ספרו של הרמב"ם - "משנה תורה", ובלימוד מסכתות סדר קדשים, על אף שאינן עוסקות בהלכות הנהוגות בימינו. הלימוד העמקני ברמב"ם נעשה בעיקר במטרה לנתח את יסודות פסיקתו, ולהבין את התפיסות שעמדו בבסיס השקפתו ההלכתית. ניתוחים אלו מראים את הרציונל שבשיטת הרמב"ם, ומסייעים בביסוס מסקנותיו כנגד דעתם של החולקים עליו, בעיקר הראב"ד המשיג עליו רבות.

עיקרון מודגש נוסף בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס עס שטייט, ניט פארוואס" (יידיש). בתרגום לעברית: "עלינו להבין מה כתוב, ולא מדוע". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.

וע"ע בספר זה, עמ' 39 ואילך.
 
מתוך דברי ר' דוד זריצקי.

בשעה שיצאו המוניטין של בריסק בעולם הישיבות תמהו רבים: ריצה זו לשם מה? האם אפסה החריפות וההבנה בישיבות הגדולות שטובי הבחורים מאושרים משמגיע תורם לנסוע לבריסק?
עד שבאו תלמידיו ואמרו לנו: שם בבריסק תופסים את הסוגיא בגרגרת ונוטלים ממנה כל מה שאפשר בשכלנו לקחת, מוצצים את דמה של הסוגיא, מנתחים אבריה כל אחד לחוד ומציצים לפנימיותה דרך משקפת מגדלת. שם לומדים מוסר, יראת־שמים, חכמת החיים, הלכות חיים ומוות — הכל מסוגיית ״גר קטן״ או ״שומר שמסר לשומר".
בריסק הפכה לסמל ההבנה בעולם התורה, לא על ידי פלפולים ומערכות חידושי־תורה, אלא משום שכל מה שמרן ז״ל אמר בתורה, בהלכה, באמונה, בפשט הכתוב, בתפילה או בתהלים, לא נבע מתוך ההבנה העצמית, אלא הכל נמצא בחז״ל. אף מילה אחת לא נאמרה בבריסק רק מתוך הבנה עצמית, מה שנאמר שם — אמרה הסוגיא עצמה, הכתוב עצמו, התפילה או התהילים — אלא ששם נתנו להבין, בשיטת בריסק, מה אומרת הסוגיא ומה מהלל התהילים.
מאי קא משמע לן?
שבשעה שרוצים להבין משהו, יש לדחות את הכל הצדה, ודו״ק היטב במלה ״הכל״! כי פירושה הוא: המחשבה העצמית והרצון העצמי. האדם החושב, חושב פעמים רבות כפי שהוא רוצה לחשוב, וסדורי חייו הולכים בהתאם לכיוון מחשבתו שהוא סיגל לעצמו. ואילו בבריסק לא חשבו, ואסור היה לחשוב כפי שחושב יאנקל או ברל, אלא רק כפי שהתורה חושבת. זה עולה בעמל רב? בודאי. ועל כגון דא אמרו חז״ל שתהיו עמלים בתורה, היינו לעמול עד דכדוכה של נפש ממש ולא פחות מזה ולא כלום. יש צורך להבין מה שחז״ל אומרים, ללא קורטוב של הבנה עצמית, ללא בדל שכל אנושי — הכל על טהרת חז״ל — ואז אפשר להגיע להבנה מסוג בריסק.
משום כך עלה בידי מרן ז״ל להפיח רוח חיים חדשה בכל ישיבות ליטא, ומעלייתו ארצה — בישיבות בארץ הקודש. בריסק לימדה אותנו לפרק את הסוגיא לחלקיקיה הקטנים ביותר, לסדר כל בורג לחוד, על מנת לקבוע היכן הוא וריד הדם העיקרי של הסוגיא; רצתה להבין מהותה של כל מילה, היכן טמונה נשמתה של המילה. בחורי הישיבות שנסעו לבריסק ללמוד תורה ולא יכלו שוב לפרוש ממנה, לא נסעו לשם לשמוע שיעורים באותן הסוגיות, הרי הם היו טובי הלומדים בישיבות ושמעו שיעורים מפי גדולי התורה. הם חשו לבריסק כדי לשמוע כיצד הולם לבה של הסוגיא, היכן נמצא הדופק שלה, כיצד פורחות השורות, מתכתרים בציצים וגומלות שקדים לא על ידי פלפול אלא משום שנטלו אותן בידים חזקות וטלטלו אותן טלטלת גבר והן התחילו להשיר סברות ודינים מחודשים. חבילות של ״מהות׳ים״ אחרות ומערכות שלמות בהבנה בלבד. מעתה התחילו להבין הבנה מהי — הבנה במלוא מובנה והקיפה של המילה הזאת, הבנה כפי שהיא אצל הרב מבריסק — במוחו של הרב מבריסק!
רק לאחר שבילו בבריסק מספר שנים התחילו להבין עד כמה 'ענקי לא הבנה' כולנו, ומה סמיך הענן המבדיל בינינו לבין ההבנה האמיתית.
היו יושבים עד לשעה מאוחרת בלילה ושומעים ומעיינות חדשים נפתחו. היה צורך לקרצף את המוח במברשת קשה, את העיניים לפתוח כדבעי ולשפשף אותן למען אשר יתרגלו לראות כראוי, ואת האוזניים לנקות היטב למען אשר יתרגלו לשמוע כפי שיש לשמוע דברי תורה. ורק אחר כך הבזיק המוח, נפתחו העיניים והאוזניים — ורק אחר כך הבינו מה שראו, ראו מה שהבינו, הבינו מה ששמעו ושמעו את אשר הבינו.
 
מהמכלול.
שיטת בריסק שונה משיטת הלימוד הידענית שהייתה קיימת עד אז. השיטה הישנה התבססה על בקיאות רחבה בתלמוד ועל ניסיון להגיע להבנת הסוגיה הנלמדת בעזרת השוואה מול מקרים דומים בסוגיות אחרות.
שיטה ישנה התבססה על בקיאות רחבה? תלוי של מי?
לא של הראשונים וגדולי האחרונים כמו המהרש"א מהר"ם שיף, הקצות רעק"א ועוד ועוד.
לעומת זאת שיטת בריסק מבוססת על ניסיון להבין את כללי הסוגיה, יסודותיה והגדרתה, מתוך הסוגיה עצמה.
אותו משפט אפשר להחיל על המהרש"א
באופן זה, פרטי הסוגיה יוצרים מסקנה אינדוקטיבית, שמכאן ואילך ניתן להחיל אותה באופן דדוקטיבי על סוגיות אחרות בתלמוד. ביסוד השיטה עומדת לוגיקה טהורה, המתבססת על הבנה עמקנית של מאפייני הנתונים ההלכתיים שבסוגיה, ללא קשר לנתונים תומכים או סותרים מסוגיות אחרות.
זו מגרעה.
בנוסף, חידושי התורה בבית מדרש זה אינם באמת 'חידושים' אלא שינוי הגדרת המושג הנדון על פי הנראה מהסוגיא המקומית (כמפורש לעיל), כך ששוב אין מקום כלל לקושיות שנתקשינו בהם קודם
דברי הבל. כל מי שלומד ר' חיים מבחין במהפכות שהוא עושה בסוגיות. השפה אולי שונה אבל החידושים קיימים גם קיימים.
דפוס בולט של דרך הלימוד הבריסקאית, הוא החקירה. זו מחלקת בין שני דינים דומים על יסוד אבחנה מופשטת. להלן יובאו דוגמאות אחדות להמחשת השיטה.
רבים וטובים חקרו אבל בבריסק גם כשהצד הפשוט ברור ומובן יצרו צד נוסף כדי לפלפל (סליחה על המילה..) ולהוציא נפקותות בסוגיא
מאפיין נוסף של שיטת בריסק כפי שבאה לידי ביטוי בימינו הוא עיסוק רב בלימוד ספרו של הרמב"ם - "משנה תורה", ובלימוד מסכתות סדר קדשים, על אף שאינן עוסקות בהלכות הנהוגות בימינו. הלימוד העמקני ברמב"ם נעשה בעיקר במטרה לנתח את יסודות פסיקתו, ולהבין את התפיסות שעמדו בבסיס השקפתו ההלכתית. ניתוחים אלו מראים את הרציונל שבשיטת הרמב"ם, ומסייעים בביסוס מסקנותיו כנגד דעתם של החולקים עליו, בעיקר הראב"ד המשיג עליו רבות.
דברי הבל. פתח את אוצר הפוסקים יש מאות ספרים וחיבורים על הרמב"ם
בבריסק לא הגו ברמב"ם בצורה שיטתית. ומיעוט הנושאים בספריהם יוכיח
עיקרון מודגש נוסף בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס עס שטייט, ניט פארוואס" (יידיש). בתרגום לעברית: "עלינו להבין מה כתוב, ולא מדוע". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.
יסוד מקובל כבר מהראשונים בהקשר לטעמי המצוות
 
דברי הבל. כל מי שלומד ר' חיים מבחין במהפכות שהוא עושה בסוגיות. השפה אולי שונה אבל החידושים קיימים גם קיימים.
השאלה היא איך אתה מגדיר חידוש, הבנות מחודשות ודאי יצאו מכבשונו הגדול של רבינו חיים הלוי, אך אי"ז דברים מחודשים שלא כתובים בסוגיא, אלא הכל מוכרח, ועוד נקודה, כפי שכתבתי לעיל מכיון שהגר"ח מציג מהלך שיטתי ומושכל בסוגיא, שנגע בשורשיה ויסודותיה, לכן בד"כ לאחר שלומדים את דבריו אין צד להבין אחרת בסוגיא, ודבריו נראים פשוטים.
רבים וטובים חקרו אבל בבריסק גם כשהצד הפשוט ברור ומובן יצרו צד נוסף כדי לפלפל (סליחה על המילה..) ולהוציא נפקותות בסוגיא
לא נכון. לפעמים העמידו חקירות כדי לחדד את הצד השני והנכון, אך מעולם לא חקרו סתם בשביל לייצר נפק"מ.
יסוד מקובל כבר מהראשונים בהקשר לטעמי המצוות
הגרא"ו מביא את המשפט הזה בשם הגר"ח בהקדמה לקוב"ש.
ואין לזה שייכות לטעמי המצוות, הגר"ח התכון ל'למה' של הגרש"ש.
למה?
 

הודעות מומלצות

מה מיוחד בט"ו בשבט משאר ראשי שנים.. (ממש קל...)

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון