• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
פִּתָרוֹן
עדיפות עם מקור - מדובר בגמרא מפורשת.

מסכת ברכות דף יד עמוד ב

דהא אמר רב כהנא אמר רב: לא יתחיל, ואם התחיל - גומר. חייא בר רב אמר: אמר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלהיכם אינו צריך לומר אמת.
הרב @אחד יחיד אביא לך מאשר נמצא עמדי בכתובים מימי קדם בעניין:
היכן מצינו אי אלו היתרים מצינו לשקר – [בחלק מהתשובות יעוי' ברש"י], ב"מ כג:, נזיר לז. אמר ר' פפא לא תני חמש, לגבי רב עמרם חסידא, מקיז דם שבת קכט., כתובות יז. כלה נאה וחסודה וישבחנו בעיניו, ע"ז לח: א"ל רבי חניא אמרי לה מילין ואמרי לה במילין, חולין קלט: ואמרי קרי לה קירי קירי, ברכות מג: ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד, ב"מ כג: ג' מילי משני רבנן במלייהו, ביצה כ. נקיבה היא, שבת מט. אלישע בעל כנפיים, יבמות סה: 'מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום', ב"מ פז. 'גדול שלום שאפילו הקדוש ברוך הוא שינה בו', סנהדרין יא. 'אני הוא שעליתי שלא ברשות', ב"ב טו. 'איוב משל היה', ברכות נג: 'אנשאי יונא דדהבא', קידושין מד: 'אפכוה שדרוה קמיה דרב', ברכות ד. 'למד לשונך לומר איני יודע', ברכות כז: 'א"ל ר' יהושע לאו', שבת קטו. 'אתא איגרתא ממערבא משמיה דר' יוחנן', ר"ה כ. 'ואע"פ שלא ראוהו יאמרו ראינו', עירובין יג. 'לא אמרה ר"ע אלא לחדד בה התלמידים', עירובין יד: 'א"ל אמרת א"ל לא', עירובין נא. 'לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה', עירובין נג: 'א"ל כבר סעדתי מבעוד יום', פסחים כז. 'אתנייה איפכא כי היכי דניקום רבנן לאיסורא', יומא סו: 'לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו', מגילה י. 'א"ל אמרת א"ל לא', כתובות עז: 'נראתה הקשת בימיך א"ל הן', יבמות קו. 'אמר ליה חלוץ לה ובכך אתה כונסה, גיטין יד. 'אמרי ליה נקני מינך א"ל אין לסוף אשתמיט להו', גיטין כ. 'נפק לוי דרשה משמיה דרבי ולא קלסוה משמיה דרבים וקלסוה', גיטין סב. 'רב כהנא אמר להו שלמא למר', נדרים נ. 'אמר להו הבו לי פורתא דתיבנא דילדת אתתי ולית ליה', ב"ק יא: 'אפי' מיתמי א"ל לא מיניה', ב"מ ל: 'ובמלתא בעלמא הוא דאוקמיה', ב"מ עה: 'קא מקיים רבינא כל מה דאמור רבנן! שלח ליה בהדי פניא', ב"מ עו: 'כיצד מטען', ב"ב ח. 'א"ל בני קרית א"ל לאו שנית א"ל לאו', [ב"ב פא: 'מכדי פסוקי נינהו ליקרי א"ל משום דמחזי כשקרא'], ב"ב קנג: 'זיל כתוב לה וכתוב בה שובר עליהן או מטען', מכות יד. 'אמרו לו אמרת אמר להו לא', חולין קיא: 'אמר ליה לרבך יהיבי ליה ואכל ואת לא אכלת', ע"ז נז: 'דמי דההוא חמרא מי אמרי', סנהדרין מג: 'שחודי שחדיה במילי', סנהדרין צז. 'אמר לה ליתא הכא', יבמות סג. 'אנא הוא דקא אפיכנא לה', ע"ז כה: 'ירחיב לו את הדרך', תענית כ: 'א"ל איני יודע', פסחים קיב. 'אם בקשת ליחנק - היתלה באילן גדול', ב"ק קיג: 'במר פרזלא', פסחים ד. 'אייבו קיים. אמר ליה: אימא קיימת, אמר ליה: אימא קיימת. אמר ליה: אייבו קיים', ועיי' למרן שה"ת זיע"א בפ' 'המטהר' עמ"ס כותים (פ"א אות ל') שהביא עוד מילי חלקם צ"ע: עירובין קא., שבועות יט., וע"ע שו"ת תורה לשמה סי' שס"ד [ושע"א ושצ"ה] שהביא מהנ"ל והוסיף עוד יעוי"ש.
ע"כ

אולי באמת אכתוב בזה סדרת מאמרים בעזהי"ת.​
 
הרב @אחד יחיד אביא לך מאשר נמצא עמדי בכתובים מימי קדם בעניין:
היכן מצינו אי אלו היתרים מצינו לשקר – [בחלק מהתשובות יעוי' ברש"י], ב"מ כג:, נזיר לז. אמר ר' פפא לא תני חמש, לגבי רב עמרם חסידא, מקיז דם שבת קכט., כתובות יז. כלה נאה וחסודה וישבחנו בעיניו, ע"ז לח: א"ל רבי חניא אמרי לה מילין ואמרי לה במילין, חולין קלט: ואמרי קרי לה קירי קירי, ברכות מג: ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד, ב"מ כג: ג' מילי משני רבנן במלייהו, ביצה כ. נקיבה היא, שבת מט. אלישע בעל כנפיים, יבמות סה: 'מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום', ב"מ פז. 'גדול שלום שאפילו הקדוש ברוך הוא שינה בו', סנהדרין יא. 'אני הוא שעליתי שלא ברשות', ב"ב טו. 'איוב משל היה', ברכות נג: 'אנשאי יונא דדהבא', קידושין מד: 'אפכוה שדרוה קמיה דרב', ברכות ד. 'למד לשונך לומר איני יודע', ברכות כז: 'א"ל ר' יהושע לאו', שבת קטו. 'אתא איגרתא ממערבא משמיה דר' יוחנן', ר"ה כ. 'ואע"פ שלא ראוהו יאמרו ראינו', עירובין יג. 'לא אמרה ר"ע אלא לחדד בה התלמידים', עירובין יד: 'א"ל אמרת א"ל לא', עירובין נא. 'לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה', עירובין נג: 'א"ל כבר סעדתי מבעוד יום', פסחים כז. 'אתנייה איפכא כי היכי דניקום רבנן לאיסורא', יומא סו: 'לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו', מגילה י. 'א"ל אמרת א"ל לא', כתובות עז: 'נראתה הקשת בימיך א"ל הן', יבמות קו. 'אמר ליה חלוץ לה ובכך אתה כונסה, גיטין יד. 'אמרי ליה נקני מינך א"ל אין לסוף אשתמיט להו', גיטין כ. 'נפק לוי דרשה משמיה דרבי ולא קלסוה משמיה דרבים וקלסוה', גיטין סב. 'רב כהנא אמר להו שלמא למר', נדרים נ. 'אמר להו הבו לי פורתא דתיבנא דילדת אתתי ולית ליה', ב"ק יא: 'אפי' מיתמי א"ל לא מיניה', ב"מ ל: 'ובמלתא בעלמא הוא דאוקמיה', ב"מ עה: 'קא מקיים רבינא כל מה דאמור רבנן! שלח ליה בהדי פניא', ב"מ עו: 'כיצד מטען', ב"ב ח. 'א"ל בני קרית א"ל לאו שנית א"ל לאו', [ב"ב פא: 'מכדי פסוקי נינהו ליקרי א"ל משום דמחזי כשקרא'], ב"ב קנג: 'זיל כתוב לה וכתוב בה שובר עליהן או מטען', מכות יד. 'אמרו לו אמרת אמר להו לא', חולין קיא: 'אמר ליה לרבך יהיבי ליה ואכל ואת לא אכלת', ע"ז נז: 'דמי דההוא חמרא מי אמרי', סנהדרין מג: 'שחודי שחדיה במילי', סנהדרין צז. 'אמר לה ליתא הכא', יבמות סג. 'אנא הוא דקא אפיכנא לה', ע"ז כה: 'ירחיב לו את הדרך', תענית כ: 'א"ל איני יודע', פסחים קיב. 'אם בקשת ליחנק - היתלה באילן גדול', ב"ק קיג: 'במר פרזלא', פסחים ד. 'אייבו קיים. אמר ליה: אימא קיימת, אמר ליה: אימא קיימת. אמר ליה: אייבו קיים', ועיי' למרן שה"ת זיע"א בפ' 'המטהר' עמ"ס כותים (פ"א אות ל') שהביא עוד מילי חלקם צ"ע: עירובין קא., שבועות יט., וע"ע שו"ת תורה לשמה סי' שס"ד [ושע"א ושצ"ה] שהביא מהנ"ל והוסיף עוד יעוי"ש.
ע"כ

אולי באמת אכתוב בזה סדרת מאמרים בעזהי"ת.​
איזה ידע. מחכים לסדרה
 
ת"ח משנה בפוריא וכדו'?
לא.
הרב @אחד יחיד אביא לך מאשר נמצא עמדי בכתובים מימי קדם בעניין:
היכן מצינו אי אלו היתרים מצינו לשקר – [בחלק מהתשובות יעוי' ברש"י], ב"מ כג:, נזיר לז. אמר ר' פפא לא תני חמש, לגבי רב עמרם חסידא, מקיז דם שבת קכט., כתובות יז. כלה נאה וחסודה וישבחנו בעיניו, ע"ז לח: א"ל רבי חניא אמרי לה מילין ואמרי לה במילין, חולין קלט: ואמרי קרי לה קירי קירי, ברכות מג: ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד, ב"מ כג: ג' מילי משני רבנן במלייהו, ביצה כ. נקיבה היא, שבת מט. אלישע בעל כנפיים, יבמות סה: 'מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום', ב"מ פז. 'גדול שלום שאפילו הקדוש ברוך הוא שינה בו', סנהדרין יא. 'אני הוא שעליתי שלא ברשות', ב"ב טו. 'איוב משל היה', ברכות נג: 'אנשאי יונא דדהבא', קידושין מד: 'אפכוה שדרוה קמיה דרב', ברכות ד. 'למד לשונך לומר איני יודע', ברכות כז: 'א"ל ר' יהושע לאו', שבת קטו. 'אתא איגרתא ממערבא משמיה דר' יוחנן', ר"ה כ. 'ואע"פ שלא ראוהו יאמרו ראינו', עירובין יג. 'לא אמרה ר"ע אלא לחדד בה התלמידים', עירובין יד: 'א"ל אמרת א"ל לא', עירובין נא. 'לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה', עירובין נג: 'א"ל כבר סעדתי מבעוד יום', פסחים כז. 'אתנייה איפכא כי היכי דניקום רבנן לאיסורא', יומא סו: 'לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו', מגילה י. 'א"ל אמרת א"ל לא', כתובות עז: 'נראתה הקשת בימיך א"ל הן', יבמות קו. 'אמר ליה חלוץ לה ובכך אתה כונסה, גיטין יד. 'אמרי ליה נקני מינך א"ל אין לסוף אשתמיט להו', גיטין כ. 'נפק לוי דרשה משמיה דרבי ולא קלסוה משמיה דרבים וקלסוה', גיטין סב. 'רב כהנא אמר להו שלמא למר', נדרים נ. 'אמר להו הבו לי פורתא דתיבנא דילדת אתתי ולית ליה', ב"ק יא: 'אפי' מיתמי א"ל לא מיניה', ב"מ ל: 'ובמלתא בעלמא הוא דאוקמיה', ב"מ עה: 'קא מקיים רבינא כל מה דאמור רבנן! שלח ליה בהדי פניא', ב"מ עו: 'כיצד מטען', ב"ב ח. 'א"ל בני קרית א"ל לאו שנית א"ל לאו', [ב"ב פא: 'מכדי פסוקי נינהו ליקרי א"ל משום דמחזי כשקרא'], ב"ב קנג: 'זיל כתוב לה וכתוב בה שובר עליהן או מטען', מכות יד. 'אמרו לו אמרת אמר להו לא', חולין קיא: 'אמר ליה לרבך יהיבי ליה ואכל ואת לא אכלת', ע"ז נז: 'דמי דההוא חמרא מי אמרי', סנהדרין מג: 'שחודי שחדיה במילי', סנהדרין צז. 'אמר לה ליתא הכא', יבמות סג. 'אנא הוא דקא אפיכנא לה', ע"ז כה: 'ירחיב לו את הדרך', תענית כ: 'א"ל איני יודע', פסחים קיב. 'אם בקשת ליחנק - היתלה באילן גדול', ב"ק קיג: 'במר פרזלא', פסחים ד. 'אייבו קיים. אמר ליה: אימא קיימת, אמר ליה: אימא קיימת. אמר ליה: אייבו קיים', ועיי' למרן שה"ת זיע"א בפ' 'המטהר' עמ"ס כותים (פ"א אות ל') שהביא עוד מילי חלקם צ"ע: עירובין קא., שבועות יט., וע"ע שו"ת תורה לשמה סי' שס"ד [ושע"א ושצ"ה] שהביא מהנ"ל והוסיף עוד יעוי"ש.
ע"כ

אולי באמת אכתוב בזה סדרת מאמרים בעזהי"ת.​
גם לא.
או לנושא של אמת ויציב למי שהפסיק אחר אלוקיכם ראמת שאינו צריך לומר אמת, אלא ויציב
קרוב.
עדיפות עם מקור - מדובר בגמרא מפורשת.
כוונת השאלה 'על מי' כלומר מישהו מסויים שהוא אינו צריך לומר אמת, או למצב מסויים שבו אין צריך לומר אמת?
מצב מסוים, ושים לב שיש עוקץ במה זה 'אמת'.
 
עדיפות עם מקור - מדובר בגמרא מפורשת.

מסכת ברכות דף יד עמוד ב

דהא אמר רב כהנא אמר רב: לא יתחיל, ואם התחיל - גומר. חייא בר רב אמר: אמר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלהיכם אינו צריך לומר אמת.
 
פִּתָרוֹן

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון