אברך קלאסי

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
145
תודות
839
נקודות
381
בסוגיא במכות ד''ח מדוקדק בלשון רש''י דכל דברי הגמ' דמצא חטוב אינו חוטב קאי לגבי החטיבה אך כלפי עשית הסוכה יש מצוה,
ועמד בזה הערול''נ שם וביאר דכל היכא שכתוב בתורה לשון תעשה יש מצוה גם על העשיה

ויל''ע
א. מדוע מ''מ לא יהיה מצוה בחטיבה ארי דסו''ס הוא חלק מהעשיה, ובזה יש לישב בקל דהוא שלב רחוק בעשיה

ב. צ''ע מה הגדר בזה הרי לא שמענו שידקדקו המדקדקים לבנות הסוכה בעצמם דיקא, וגם צל''ע מה הגדר האם הוא הכשר מצוה שיש לו הגדרה של מצוה או שיש מצוה בעשיה עצמה, וצ''ע הגדרים בזה.

[יש להאריך בזה עוד מכמה פנים ועי' בדברי הערול''נ שם מה שהביא לזה ראיות מהסוגיא בסוכה ויש להרחיב בדבריו ואכמ''ל]

אשמח לעזרת הת''ח דפה בהגדרת הענין
 
ב. צ''ע מה הגדר בזה הרי לא שמענו שידקדקו המדקדקים לבנות הסוכה בעצמם דיקא, וגם צל''ע מה הגדר האם הוא הכשר מצוה שיש לו הגדרה של מצוה או שיש מצוה בעשיה עצמה, וצ''ע הגדרים בזה.
לכאו' ברור שהגדר הוא הכשר מצוה בעלמא, וכמדומה שהנצי"ב כתב בהעמק שאלה שהכשר מצוה המפורש בתורה חמור יותר, ובו אמרי' מצוה בו יותר מבשלוחו, [ובזה בי' מה שטרחו האמוראים בהכנות לשבת, כיון שזהו הכשר מצוה המפורש בתורה, דכתיב והכינו את אשר יביאו]. וכן נהגו גדולי ישראל לסכך סוכתם בעצמם.

[ועיקר דברי הנצי"ב לכאו' נסתרים ממש"כ הרא"ש בכתובות שיש מצוה בו יותר מבשלוחו בקידושין גם ביחס לאישה, על אף שהאישה היא רק הכשר מצוה, וזהו הכשר מצוה שאינו מפורש בתורה ומ"מ מבו' ברא"ש שגם בו שייך מצוה בו יותר מבשלוחו].
 
לא עיינתי עתה בדברי הערוך לנר אך הנה לגופו של עניין יש להבין מהו המכווון בהכשר מצווה ומי המצווה בכך דלכאורה הציווי הוא עשיית הפעולה עצמה וההכשר הוא הכנת התנאים וכאשר הוא מצווה בו הפך הוא להיות מצווה בעצמו והכיצד יתכן דיהא הכשר כאשר הוא מפורש בתורה
והעניין כאשר נבין כי המצווה עצמה מוטלת היא על הגברא שיעשנה לא כתוכן של עולה אלא כתוכן המצווה מוטל עליו דישיבתו תהא בסוכה והעעשיה מפורשת בתורה ענינה דגם העשיייה משועבדת למצווה ונתבעת היא עשיית המצווה מהאי גברא מעשייה דידיה
החטיבה אינה שלב רחוק כי אם אינה חלק מהמצווה ובניית הסוכה היא עשיית מצווה עשייה אשר אופן עשייתה נאמרו בה דינים הכיצד תעשה עשייה דמצווה היא במה דקביעת ועשית דירה אינה עשיה המעמדת אפשרות למצווה כי אם היא תוכן המצווה בעצמה אך כמובן המצווה היא הישיבה ולא העמת הסוכה אך הבנייה אינה העמדת אפשרות גרידא כי אם מעניין המצווה עצמה
ודברי הנצי"ב אשר מצווה בו יותר מבשלוחו נאמר על הכשר המפורש בתורה זה ענינו ג"כ דיון ע היכן מגעת תביעתה של מצווה ומהיכן הוא עשיות הגברא המעמידות אפשרות המצווה .
 
א. מדוע מ''מ לא יהיה מצוה בחטיבה ארי דסו''ס הוא חלק מהעשיה, ובזה יש לישב בקל דהוא שלב רחוק בעשיה
מה הקשרף הרי מצאו חטוב אינו חוטב, אלא כל מה שרש"י מדבר שניתז עץ באמצע הבניה של הסוכה גופא.
ב. צ''ע מה הגדר בזה הרי לא שמענו שידקדקו המדקדקים לבנות הסוכה בעצמם דיקא, וגם צל''ע מה הגדר האם הוא הכשר מצוה שיש לו הגדרה של מצוה או שיש מצוה בעשיה עצמה, וצ''ע הגדרים בזה.
1) כן נהגו, מצינו וידוע על הגר"ח קניבסקי זצ"ל, 2) כבכל מצוה בות יותר מבשלוחו נדחה אם לצורך לימוד תורה, (חוץ מקידושם דאית בהו 'תעשה' ושבת דאיתא גם משום כבוד ואכמ"ל,
תעיין טוב בגדר מצווה בו יותר מבשלוחו,
 
ומאי טעמא אין בכך מצווה ואילו בבנית הסוכה איכא מצווה
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרמא
"א.
אף על פי שזהו מצות עשה לעשות סוכה, מכל מקום אין מברכין בעת עשייתה "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות סוכה" כמו שמברכין על המילה, ועל פדיון הבן. והטעם היה נראה פשוט: דשני ברכות לא תקינו על מצוה אחת. ולכן במילה ופדיון הבן – זו היא ברכתם. אבל בסוכה, שיש ברכה אחרת "לישב בסוכה" – לא תקינו עוד ברכה. והיינו טעמא דציצית, ותפילין, ושופר, ולולב, שאין מברכין על עשייתן. אמנם במנחות (מב א) נתנו טעמים אחרים על זה. האחד: כיון דגם סוכת גנב"ך כשרה, אם כן לא נצטוינו על עשיית הסוכה. ועוד טעם: משום שאין זה גמר מצוותה, דגמר המצוה הוה בישיבתה, ולכן אז צריכין לברך "לישב בסוכה". (ויש לקרב טעם זה אל הטעם שבארנו, עיין בזה. ודו"ק)

ב.
ואמנם בירושלמי ברכות פרק תשיעי, ופרק ראשון דסוכה (הלכה ב) איתא: העושה סוכה לעצמו אומר: "ברוך… אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות סוכה". לאחר: "לעשות סוכה לשמו". נכנס לישב בה אומר: "ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה". ויש לתמוה: דמקודם אומר שם דסוכת גנב"ך כשרה, ואיך יברך לעשות סוכה? אך נראה לי דהירושלמי הולך לשיטתו: דבסוכה ישנה צריך לחדש בה דבר לשם מצות סוכה, כמו שכתבתי בסימן תרלו, והוא הדין בסוכת גנב"ך. והש"ס דילן, שלא הצריך לחדש בה דבר כמו שכתבתי שם – לפיכך לא הצריך ברכה בשעת עשייה. והירושלמי שמצריך מקצת חידוש לשם סוכת מצוה – צריך לברך בשעת עשייה. וקיימא לן לומר כש"ס דילן."
לירושלמי פשוט, שמצריך חידוש לשם סוכת מצווה,
והבבלי עפ"י הכף חיים
כף החיים, אורח חיים סימן תרכה ס"ק יא
יא) שם בהגה. ומצוה לתקן הסוכה מיד וכו' ומצוה לעשות סוכתו בידו ועוד שאמרו ז"ל מצוה בו יותר משלוחו וכ"ש מצוה זו שיש בה זכר לי"מ כמ"ש למען ידעו דרתיכם כי בסוכות וכו' וע"כ אם אפשר יש לעשות כל הסכך בידו כי הוא עיקר המצוה ואם א"א לו מאיזה סיבה לפחות יעשה מעט בידו והשאר יעשה על ידי שליח ויאמר לו אתה שליח מצוה בעדי לעשות סכך זה לשם מצות סוכה. וקודם שיתן הסכך על גג הסוכה. יאמר לשם יחוד קבה"ו וכו' הריני בא לקיים מצות עשיית סוכה כמ"ש חג הסוכות תעשה לך וכו' לתקן את שורש מצוה זו וכל תרי"ג מצות הכלולים בה במקום עליון. ויהי נועם וכו' ואחר כך אומר הריני נותן סכך זה לשם מצות סוכה. ונותן מה שיכול ליתן והשאר אומר לאחרים שישלימו הסכך לשם מצית סוכה כנז'. ועיין עוד לקמן סי' תרכ"ט או' א':
 
יש''כ לכל המגיבים
לאחר עיון בסוגיא זו יש בזה ב' גישות יסודיות א- גישת הנצי''ב שהוזכרה לעיל שיש מצוה בהכשר מצוה והנציב נמצא על השאלתות ושם מבאר דכל מקום שיש לשון עשיה בקרא כמו תפילין וציצית יש מצוה גם בהכשר והעשיה ועי'''ש.
ב-יש גישה אחרת לכלכ הענין דיש סברא מסוימת בגדר סוכה דיקא שיהיה חיוב בבנית סוכה, כיון שהוא חלק במצוה שיקבע הדירה בסוכה, והאריך בגדר זה הגר''י פערלא על הרס''ג מצוה ז' עי''ש היטב ויש שם אריכות עצומה בכל הענין.
 
א- גישת הנצי''ב שהוזכרה לעיל שיש מצוה בהכשר מצוה והנציב נמצא על השאלתות ושם מבאר דכל מקום שיש לשון עשיה בקרא כמו תפילין וציצית יש מצוה גם בהכשר והעשיה ועי'''ש.
ועדיין
בתפילין יש מרבותינו אשר סברו כי מקום יש לקשור כל יום מחדש והוא המצווה בוקשרתם ותליית הציצית בבגד היא עשיית מצווה גם כאשר אנו סבורים כי חובת גברא היא יעויין באר היטב הלכות ציצית סימן יז או"ב הובא במשנ"ב גם בהלכות ציצית
 
ב. צ''ע מה הגדר בזה הרי לא שמענו שידקדקו המדקדקים לבנות הסוכה בעצמם דיקא, וגם צל''ע מה הגדר האם הוא הכשר מצוה שיש לו הגדרה של מצוה או שיש מצוה בעשיה עצמה, וצ''ע הגדרים בזה.
ב-יש גישה אחרת לכלכ הענין דיש סברא מסוימת בגדר סוכה דיקא שיהיה חיוב בבנית סוכה, כיון שהוא חלק במצוה שיקבע הדירה בסוכה, והאריך בגדר זה הגר''י פערלא על הרס''ג מצוה ז' עי''ש היטב ויש שם אריכות עצומה בכל הענין.
ויל"ע לאותה גישה שיש מצווה בבנית הסוכה
א. מה הדין עוסק במצוות בנית הסוכה אי נפטר ממצווה
ב. האם בנית הדפנות כלול במצווה עשית הסוכה או רק הסכך
ג. להצד שיש דין קרקע לסוכה האם גם בנית הקרקע בכלל מצוות עשית הסוכה
וצ"ע
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓