יוסף צ. הירשמן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,024
פוסט השבוע
1
תודות
3,733
נקודות
400
{א} בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:
{ב} וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל-פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם:
{ג} וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי-אֽוֹר:
{ד} וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת-הָא֖וֹר כִּי-ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ:
{ה} וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים | לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד: (פ)



דרשות חז"ל על פרשה זו במדרש רבה:
התורה קדמה לבריאת העולם, והעולם נברא בזכותה ועל ידה

ד בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.

שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת.
הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ.
תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.
כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה.
הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת.
הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם וגו'.
יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם.
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ.
שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ וגו'.
רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.

אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז.
רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין, בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי.
כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

אָמַר רַבִּי בַּנָאי, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה וגו'.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ.
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים.
וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים,
וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם,
אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ,
וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'.
ח רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, זֶה שֶׁהוּא בּוֹנֶה צָרִיךְ שִׁשָּׁה דְבָרִים, מַיִם, וְעָפָר, וְעֵצִים, וַאֲבָנִים, וְקַנִּים, וּבַרְזֶל. וְאִם תֹּאמַר עָשִׁיר הוּא וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקַנִּים, הֲרֵי הוּא צָרִיךְ לִקְנֵה הַמִּדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ, ג): וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה.
כָּךְ הַתּוֹרָה קָדְמָה אוֹתָן שֵׁשׁ קְדִימוֹת (משלי ח, כא כב): קֶדֶם, וּמֵאָז, וּמֵעוֹלָם, וּמֵרֹאשׁ, וּמִקַּדְמֵי, תְּרֵין בַּפָּרָשָׁה (משלי ח, כא כב): ה' קָנָנִי.
[הילך לשון הכתובים במשלי (פרק ח) פרשת "ה' קנני":
כב ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז.
כג מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ.
כד בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם.
כה בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי.
כו עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עָפְרוֹת תֵּבֵל.
כז בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם.
כח בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם.
כט בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ.
ל וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת.
לא מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם.
ולא ידעתי היכן מצא בעל המדרש תרין "מקדמי" כי לא נמצא אלא בפסוק כג, וצ"ע]



תוהו ובוהו וחושך וכו' לא קדמו לבריאת העולם

ט פִּילוֹסוֹפִי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲמַר לֵיהּ צַיָּר גָּדוֹל הוּא אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא שֶׁמָּצָא סַמְּמָנִים טוֹבִים שֶׁסִּיְּעוּ אוֹתוֹ, תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ, וְרוּחַ, וּמַיִם, וּתְהוֹמוֹת.
אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, כּוּלְּהוֹן כְּתִיב בָּהֶן בְּרִיאָה, תֹּהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, ז): עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע. חשֶׁךְ (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ וגו', מַיִם (תהלים קמח, ד): הַלְּלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם, לָמָּה, שֶׁצִּוָּה וְנִבְרָאוּ. רוּחַ (עמוס ד, יג): כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ. תְּהוֹמוֹת (משלי ח, כד): בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי.



העולם נברא באות ב', וטעם שלא נברא בא'

י רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב'.
אֶלָּא מַה ב' זֶה סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו, כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לוֹמַר, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּפָנִים, מַה לְּאָחוֹר, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּלְהַבָּא.
בַּר קַפָּרָא אָמַר (דברים ד, לב): כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן הַיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ אַתָּה דּוֹרֵשׁ, וְאִי אַתָּה דּוֹרֵשׁ לִפְנִים מִכָּאן. (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, אַתָּה דּוֹרֵשׁ וְחוֹקֵר, וְאִי אַתָּה חוֹקֵר לִפְנִים מִכָּאן.

דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בַּהֲדֵיהּ דְּבַר קַפָּרָא, לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב'.
לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֵן שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.

דָּבָר אַחֵר, וְלָמָּה בְּב' שֶׁהוּא לְשׁוֹן בְּרָכָה.
וְלָמָּה לֹא בְּאָלֶ"ף, שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרִירָה.
דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לֹא בְּאָלֶ"ף, שֶׁלֹא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לָאֶפִּיקוֹרְסִין לוֹמַר הֵיאַךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד שֶׁהוּא נִבְרָא בִּלְשׁוֹן אֲרִירָה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה, וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בְּב' אֶלָּא מַה ב' זֶה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי עוֹקְצִין, אֶחָד מִלְּמַעְלָה וְאֶחָד מִלְּמַטָּה מֵאֲחוֹרָיו, אוֹמְרִים לַב' מִי בְּרָאֲךָ, וְהוּא מַרְאֶה בְּעוּקְצוֹ מִלְּמַעְלָה, וְאוֹמֵר זֶה שֶׁלְּמַעְלָה בְּרָאָנִי. וּמַה שְּׁמוֹ, וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בְּעוּקְצוֹ שֶׁל אַחֲרָיו, וְאוֹמֵר ה' שְׁמוֹ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲחָא, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת הָיְתָה הָאָלֶ"ף קוֹרֵא תִּגָּר לִפְנֵי כִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתִיּוֹת וְלֹא בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּי, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה וגו', לְמָחָר אֲנִי בָּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי וְאֵינִי פּוֹתֵחַ תְּחִלָה אֶלָּא בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ.
רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָלֶ"ף, שֶׁהוּא מַסְכִּים מֵאָלֶ"ף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, ח): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר.

יא
אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מנצפ"ך צוֹפִים אֲמָרוּם הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, מַה שֶּׁהִתְקִינוּ הַצּוֹפִים.
מַעֲשֶׂה הָיָה בְּיוֹם סַגְרִיר, וְלֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבֵית הַוַּעַד, וְהָיוּ שָׁם תִּינוֹקוֹת וְאָמְרוּ בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה בֵּית הַוַּעַד, אָמְרוּ מַה טַּעַם כְּתִיב מ"ם מ"ם, נוּ"ן נוּ"ן, צד"י צד"י, פ"א פ"א, כ"ף כ"ף. אֶלָּא מִמַּאֲמָר לְמַאֲמָר, וּמִנֶּאֱמָן לְנֶאֱמָן, וּמִצַּדִּיק לְצַדִּיק, וּמִפֶה לְפֶה, מִכַּף לְכָף.
מִמַּאֲמָר לְמַאֲמָר, מִמַּאֲמָר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַאֲמָר שֶׁל משֶׁה.
מִנֶּאֱמָן לְנֶאֱמָן, מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, לְמשֶׁה שֶׁנִּקְרָא נֶאֱמָן, דִּכְתִיב (במדבר יב, ז): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.
מִצַּדִּיק לְצַדִּיק, מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, דִּכְתִיב (תהלים קמה, יז): צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, לְמשֶׁה שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, דִּכְתִיב (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה.
מִפֶּה לְפֶה, מִפִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִיו שֶׁל משֶׁה.
מִכַּף לְכָף, מִכַּף יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַף יָדוֹ שֶׁל משֶׁה.
וְסִיְּמוּ אוֹתָן, וְעָמְדוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא הָיוּ, וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶן (משלי כ): גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.

בְּאָנֹכִי דְּרַבִּי מֵאִיר וכו':
[איני יודע מהו "אנכי דרבי מאיר" והאם בעל המדרש נתכווין להביא משם איזה דרשה, או שרצה לומר שהדרשה הקודמת היא משם]



תיבת "ברא" קדמה לשם "אלהים"

יב רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם עֲקִילוּס אָמַר, לָזֶה נָאֶה לְקָרְאוֹ אֱלוֹהַּ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מִתְקַלֵּס בַּמְּדִינָה, וַעֲדַיִן לֹא בָּנָה לָהּ דִּימוֹסִיּוֹת, וַעֲדַיִן לֹא בָּנָה לָהּ פְּרִיבְטָאוֹת, בַּתְּחִלָּה מַזְכִּיר שְׁמוֹ וּלְבַסּוֹף קָטִיזְמָה שֶׁלּוֹ.
בְּרַם יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּתְּחִלָּה פָּעַל וּלְבַסּוֹף נִתְקַלֵּס.

שִׁמְעוֹן בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר (שמואל ב כב, לו): וְעַנֹתְךָ תַרְבֵּנִי, בָּשָׂר וָדָם מַזְכִּיר שְׁמוֹ וְאַחַר כָּךְ שִׁבְחוֹ, פְּלַן אֲגוֹסְטוֹלִי, פְּלַן פְּרַאטָאטָא. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מִשֶּׁבָּרָא צָרְכֵי עוֹלָמוֹ אַחַר כָּךְ מַזְכִּיר שְׁמוֹ, בְּרֵאשִׁית בָּרָא, וְאַחַר כָּךְ אֱלֹהִים.

יג
תָּנָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, מִנַּיִן שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם: לַה' עוֹלָה, לַה' מִנְחָה, לַה' שְׁלָמִים.
אֶלָּא: עוֹלָה לַה', מִנְחָה לַה', שְׁלָמִים לַה'.
תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא א, ב): קָרְבָּן לַה'.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה אִם מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַקְדִּישׁ אָמְרָה תּוֹרָה לֹא יָחוּל שֵׁם שָׁמַיִם לְהַקְרִיב, הַמְחָרְפִים וְהַמְגַדְּפִים וְהָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם.



אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:

רַבָּנָן אָמְרִין בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה בִּנְיָן, בְּשָׁעָה שֶׁהַבִּנְיָן עוֹלֶה בְּיָדוֹ, הוּא מַרְחִיב וְעוֹלֶה, וְאִם לָאו, מַרְחִיב מִלְּמַטָּה וּמֵיצֵר מִלְּמַעְלָה.
אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אֵת הַשָּׁמַיִם, שָׁמַיִם שֶׁעָלוּ בַּמַּחְשָׁבָה, וְאֵת הָאָרֶץ, אֶרֶץ שֶׁעָלְתָה בַּמַּחְשָׁבָה.

רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר, אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (ישעיה סה, יז): כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, כְּבָר הֵן בְּרוּאִין מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה סו, כב): כִּי כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, הָאָרֶץ חֲדָשָׁה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הַחֲדָשָׁה.

יד רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשִּׁמַּשְׁתָּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּם זוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אַכִין וְרַקִּין מִעוּטִין, אֶתִין וְגַמִּין רִבּוּיִן, הָדֵין אֶת דִּכְתִיב הָכָא, מַה הוּא.
אֲמַר לֵיהּ, אִלּוּ נֶאֱמַר בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ, הָיִינוּ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֱלָהוּת הֵן.
אֲמַר לֵיהּ (דברים לב, מז): כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם, וְאִם רֵק הוּא מִכֶּם, לָמָּה שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִין לִדְרשׁ בְּשָׁעָה שֶׁאִי אַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ, (דברים לב, מז): כִּי הוּא חַיֵּיכֶם, אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ.
אֶלָּא אֵת הַשָּׁמַיִם, לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה וּמַזָּלוֹת, וְאֵת הָאָרֶץ, לְרַבּוֹת אִילָנוֹת וּדְשָׁאִין וְגַן עֵדֶן.

רַבִּי תַּנְחוּמָא מִשּׁוּם רַב הוּנָא אָמַר (שמות לח, כב): וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה - אֵת אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ משֶׁה, לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, הִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמשֶׁה בְּסִינַי.
רַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר (מלאכי כ, ו): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבּוֹ.
וְרַבָּנָן אָמְרֵי (משלי ג, כו): כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה כְּסִיל בָּהֶן,
(משלי ג, כו): וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד, רַבִּי דוֹסָאי אָמַר, מִן הַהוֹרָיָה. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מִן הָעֲבֵרָה. רַבִּי לֵוִי אָמַר, מִן הַמַּזִּיקִין.
אָמַר רַבִּי אַבְדִימוּס, אִם נָתַתָּ מִכִּסְךָ צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֶּרְךָ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּמְיוֹנוֹת, מִן הַגֻּלְגְּלָאוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִית.

טו בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נִבְרֵאת הָאָרֶץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַשָּׁמַיִם.
אֵלּוּ מְבִיאִין טַעַם לְדִבְרֵיהֶם, וְאֵלּוּ מְבִיאִין טַעַם לְדִבְרֵיהֶם.
עַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי דְּאִינּוּן אָמְרִין הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הָאָרֶץ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ כִּסֵּא, וּמִשֶּׁעֲשָׂאוֹ עָשָׂה אִיפִיפוֹרִין שֶׁלּוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה סו, א): הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי וגו'.
וְעַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּבֵית הִלֵּל דְּאִינּוּן אָמְרִין הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַשָּׁמַיִם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין, מִשֶּׁבָּנָה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים אַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הָעֶלְיוֹנִים, כָּךְ (בראשית ב, ד): בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילָעִי, אַף דֵּין קְרָא מְסַיֵּעַ לְבֵית הִלֵּל (תהלים קב, כו): לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קב, כו): וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם.
אָמַר רַבִּי חָנִין מִמָּקוֹם שֶׁהַמִּקְרָא מְסַיֵּעַ לְבֵית שַׁמַּאי, מִשָּׁם בֵּית הִלֵּל מְסַלְּקִין אוֹתוֹ. (בראשית א, ב): וְהָאָרֶץ הָיְתָה, כְּבָר הָיְתָה.

רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם חֲכָמִים אָמַר, לַבְּרִיאָה שָׁמַיִם קָדְמוּ, וְלַשִּׁכְלוּל, הָאָרֶץ קָדְמָה.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אַמְרֵי טַעְמָא, לַבְּרִיאָה הַשָּׁמַיִם קָדְמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים, וְלַשִּׁכְלוּל הָאָרֶץ קָדְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ד): בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, תָּמֵהַּ אֲנִי הֵיאַךְ נֶחְלְקוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל בְּרִיַּת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שְׁנֵיהֶם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְּאִלְפָס וְכִסּוּיָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, יג): קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אִם כְּדַעַת אַבָּא לָמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים אֶרֶץ לְשָׁמַיִם וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים שָׁמַיִם לְאֶרֶץ, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים אַבְרָהָם לְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (ויקרא כו, מב): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וגו', מְלַמֵּד שֶׁשְׁלָשְׁתָּן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים משֶׁה לְאַהֲרֹן, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (שמות ו, כו): הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים יְהוֹשֻׁעַ לְכָלֵב, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (במדבר יד, ל): כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפוּנֶה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים תּוֹרִין לִבְנֵי יוֹנָה, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (ויקרא יב, ו): וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת, מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים כִּבּוּד אָב לְאֵם, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (ויקרא יט, ג): אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים הָאָב קֹדֶם לָאֵם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים בְּרִיאַת שָׁמַיִם לָאָרֶץ, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (בראשית ב, ד): בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.



וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ

[הפתיחתא שמובאת במדרש כאן על פסוק זה הבאתי באשכול הפתיחות]

ב רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן.
רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקָּנָה לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, שְׁנֵיהֶם בְּאוֹנִי אַחַת, וּבְטִימִי אַחַת, עַל אֶחָד גָּזַר שֶׁיְּהֵא נִזּוֹן מִטִּמְיוֹן, וְעַל אֶחָד גָּזַר שֶׁיְהֵא יָגֵעַ וְאוֹכֵל. יָשַׁב לוֹ אוֹתוֹ, תּוֹהֶא וּבוֹהֶא, אָמַר, שְׁנֵינוּ בְּאוֹנִי אַחַת וּבְטִימִי אַחַת, זֶה נִזּוֹן מִטִּמְיוֹן וַאֲנִי אִם אֵינִי יָגֵעַ אֵינִי אוֹכֵל.
כָּךְ יָשְׁבָה הָאָרֶץ תּוֹהָא וּבוֹהָא, אָמְרָה, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נִבְרְאוּ בְּבַת אַחַת, הָעֶלְיוֹנִים נִזּוֹנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, הַתַּחְתּוֹנִים אִם אֵינָם יְגֵעִים אֵינָם אוֹכְלִים.

וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקָּנָה לוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת, שְׁתֵּיהֶן בְּאוֹנִי אַחַת וּבְטִימִי אַחַת, עַל אַחַת גָּזַר שֶׁלֹא תָּזוּז מִפָּלָטִין, וְעַל אַחַת גָּזַר טִירוֹדִין. יָשְׁבָה לָהּ אוֹתָהּ הַשִּׁפְחָה תּוֹהָא וּבוֹהָא, אָמְרָה, שְׁנֵינוּ בְּאוֹנִי אַחַת וּבְטִימִי אַחַת, זוֹ אֵינָהּ יוֹצְאָה וְזָזָה מִפָּלָטִין, וְעָלַי גּוֹזֵר טֵרוּדִין.
כָּךְ יָשְׁבָה לָהּ הָאָרֶץ תּוֹהָא וּבוֹהָא, אָמְרָה, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נִבְרְאוּ בְּבַת אַחַת, הָעֶלְיוֹנִים חַיִּים, וְהַתַּחְתּוֹנִים מֵתִים.
לְפִיכָךְ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה, וְהָיְתָה מֵנִיקָתוֹ תּוֹהָא וּבוֹהָא, לָמָּה, שֶׁהָיְתָה יוֹדַעַת שֶׁהִיא עֲתִידָה לִטֹּל אֶת שֶׁלָּהּ מִתַּחַת יָדָיו. כָּךְ צָפְתָה הָאָרֶץ שֶׁהִיא עֲתִידָה לִטֹּל אֶת שֶׁלָּהּ מִתַּחַת יָדָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ.
לְפִיכָךְ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.



דרשה על כלל הכתובים

ג רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַר קְרָיָא בַּדּוֹרוֹת.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ (וָבֹהוּ), זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לִלְמָה וְלֹא כְלוּם.
וָבֹהוּ, זֶה קַיִן, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ.
וְחשֶׁךְ, זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ, עַל שֵׁם (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ.
עַל פְּנֵי תְהוֹם,
זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, יא): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם.
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם,
עַל שֵׁם (בראשית ח, א): וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד מָתַי יְהֵא הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בַּאֲפֵלָה, תָּבוֹא הָאוֹרָה, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, זֶה אַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה מא, ב): מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ וגו', אַל תִּקְרָא הֵעִיר אֶלָּא הֵאִיר.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, זֶה יַעֲקֹב.
וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, זֶה עֵשָׂו.
וַיְהִי עֶרֶב, זֶה עֵשָׂו.
וַיְהִי בֹקֶר, זֶה יַעֲקֹב.
וַיְהִי עֶרֶב, עַרְבּוֹ שֶׁל עֵשָׂו.
וַיְהִי בֹקֶר, בּוֹקְרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב.
יוֹם אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יד, ז): וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר.
דָּבָר אַחֵר:
יוֹם אֶחָד, שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵיזֶה זֶה, יוֹם הַכִּפּוּרִים.

ד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ.
וָבֹהוּ
, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן.
וְחשֶׁךְ
, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן.
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'.
בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ.



וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם:

רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה.

וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת.
נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם.



וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי-אֽוֹר:

ה
רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי חִיָּא רַבָּה.
רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים וּמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים א, ו): כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ,
אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶם חָפֵץ, אִם בְּמַעֲשֵׂה אֵלּוּ אִם בְּמַעֲשֵׂה אֵלּוּ, כֵּיוָן דִּכְתִיב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, הֱוֵי בְּמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים חָפֵץ, וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.

אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי וְחָרֵב וּבָנוּי.
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, הֲרֵי בָּנוּי, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (ישעיה נא, טז): לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ,
הֲרֵי חָרֵב, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (ירמיה ד, כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר,
הֲרֵי בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבֹא, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְתִיב (ישעיה ס, כ): כִּי הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.
[
הפתיחתות שמובאות במדרש כאן על פסוק זה הבאתי באשכול הפתיחות]

ד
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק שָׁאַל לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה, מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה.
אָמַר לוֹ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּשַֹּׂלְמָה וְהִבְהִיק זִיו הֲדָרוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
אֲמָרָהּ לֵיהּ בִּלְחִישָׁה, אָמַר לוֹ מִקְרָא מָלֵא הוּא (תהלים קד, ב): עוֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ לִי בִּלְחִישָׁה, אֶתְמְהָא.
אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמַעְתִּיהָ בִּלְחִישָׁה כָּךְ אֲמַרְתִּיהָ לָךְ בִּלְחִישָׁה.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, אִלּוּלֵי שֶׁדְּרָשָׁהּ רַבִּי יִצְחָק בָּרַבִּים לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ.

מִקַּמֵּי כֵּן מָה הָיוּ אָמְרִין.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר מִמָּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְרֵאת הָאוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל מג, ב): וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים [וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ], וְאֵין כְּבוֹדוֹ אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ וגו'.



דרשה על כלל הכתובים

ה אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חָמֵשׁ פְּעָמִים כְּתִיב כָּאן אוֹרָה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, שֶׁבּוֹ נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ.
וַיְהִי אוֹר, כְּנֶגֶד סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, שֶׁבּוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, כְּנֶגֶד סֵפֶר וַיִּקְרָא, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת.
וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּמִדְבַּר, שֶׁהוּא מַבְדִּיל בֵּין יוֹצְאֵי מִצְרַיִם לְבָאֵי הָאָרֶץ.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, כְּנֶגֶד סֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת.
מְתִיבִין חַבְרַיָא לְרַבִּי סִימוֹן, וַהֲלוֹא סֵפֶר וַיִּקְרָא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת, אָמַר לָהֶן אַף הוּא שָׁנָה בוֹ דָּבָר.



ו וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם.
לֹא הוּא אוֹר וְלֹא הוּא יוֹם, אֶתְמְהָא.
תְּנִי אוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְהָאִיר בַּיּוֹם אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁהִיא מַכְּהָהּ גַּלְגַּל הַחַמָּה, וּבַלַּיְלָה אֵינָה יְכוֹלָה, שֶׁלֹא נִבְרֵאת לְהָאִיר אֶלָּא בַּיּוֹם, וְהֵיכָן הִיא, נִגְנְזָה, וְהִיא מְתֻקֶּנֶת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים.
אֶתְמְהָא, שִׁבְעַת, וְלֹא שְׁלשָׁה הֵן, וַהֲלֹא בָּרְבִיעִי נִבְרְאוּ הַמְאוֹרוֹת. אֶלָּא כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר כֵּן וְכֵן אֲנָא מְפַקֵּד לְשִׁבְעַת יוֹמַיָא דְּמִשְׁתּוֹתֵי.
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹרָה.
*דרשה זו שייכת לכאורה להלן וצ"ע מדוע הוכנסה כאן לפני מקומה בכתובים.



וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת-הָא֖וֹר כִּי-ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ:

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב.

רַבִּי זְעֵירָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ דָּרַשׁ בְּקֵיסָרִין, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ, מִן הָכָא, וַיַּרְא, וַיַּבְדֵּל.

רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ.
רַבָּנָן אָמְרֵי הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מָנָה יָפָה וְהִפְרִישָׁהּ לִבְנוֹ.



וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים | לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וַיַּבְדֵּל הַבְדָּלָה מַמָּשׁ.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי אִיסְטַרְטִיגִין, אֶחָד שַׁלִּיט בַּיּוֹם וְאֶחָד שַׁלִּיט בַּלַּיְלָה, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם מִדַּיְינִין זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט, וְזֶה אוֹמֵר בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט. קָרָא הַמֶּלֶךְ לָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְכֵן לַשֵׁנִי אָמַר לוֹ פְּלוֹנִי לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ. כָּךְ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אָמַר לוֹ יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, אָמַר לוֹ לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְאִיּוֹב (איוב לח, יב): הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ, הֲיִדַּעְתָּ מְקוֹמוֹ אֵי זֶה הוּא, אֶתְמְהָא.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אָמְרֵי טַעֲמָא (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם, מִשֶּׁנִּבְרְאוּ עֹשֶׂה שָׁלוֹם.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הָרָעָה אֶלָא עַל הַטּוֹבָה, וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם - וְלַחשֶׁךְ קָרָא אֱלֹהִים לַיְלָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְלַחשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה.



וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר

ז
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, יְהִי עֶרֶב אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיְהִי עֶרֶב, מִכָּאן שֶׁהָיָה סֵדֶר זְמַנִּים קֹדֶם לָכֵן.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מְלַמֵּד שֶׁהָיָה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ, אָמַר דֵּין הַנְיָן לִי, יַתְהוֹן לָא הַנְיָן לִי.
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, דֵּין הַנְיָין לִי יַתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי.



עוד דרשה על כלל הכתובים

ח אָמַר רַבִּי יַנַּאי מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים וּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים.
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, בֵּין מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיְהִי עֶרֶב, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיְהִי בֹקֶר, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
יוֹם אֶחָד, שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹם אֶחָד, וְאֵיזֶה זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים.



י֥וֹם אֶחָֽד:

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר יִרְמְיָה שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים: הָרִים, שָׁמַיִם, וְאֶרֶץ, וְאוֹרָה.

אָמַר רַבִּי יוּדָן שֶׁבּוֹ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְחִידִי בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁלֹא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא הוּא.
אַתְיָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן וְלָא אַתְיָא כְּרַבִּי חֲנִינָא.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּשֵּׁנִי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָֹּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וּכְתִיב (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת.
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כ): וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, וּכְתִיב (ישעיה ו, ב): וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.
רַבִּי לוּלִיאָנִי בַּר טַבְרָאִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר, בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא נִבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן כְּלוּם, שֶׁלֹא תֹאמַר מִיכָאֵל הָיָה מוֹתֵחַ בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל רָקִיעַ, וְגַבְרִיאֵל בִּצְפוֹנוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַדֵּד בְּאֶמְצָעִיתוֹ, אֶלָּא (ישעיה מד, כד): אָנֹכִי ד' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי, מִי אִתִּי כְּתִיב, מִי הָיָה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם.

ט אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם נִתְאַוֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת שֻׁתָּפוּת בַּתַּחְתּוֹנִים.
מַה נַּפְשָׁךְ, אִם לְעִנְיַן הַחֶשְׁבּוֹן, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְמֵימַר אֶלָּא אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אוֹ רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, וּשְׁלִישִׁי.
שֶׁמָּא אֶחָד, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, אֶתְמְהָא.
אֵימָתַי פָּרַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַלָּן בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, יב): וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ, רִאשׁוֹן לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּרָאתִי אֶת עוֹלָמִי.
תָּנֵי עֶשֶׂר עֲטָרוֹת נָטַל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, רִאשׁוֹן לִמְלָכִים, רִאשׁוֹן לִנְשִׂיאִים, רִאשׁוֹן לִכְהֻנָּה, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ [וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם], רִאשׁוֹן לִבְרָכָה, רִאשׁוֹן לָעֲבוֹדָה, רִאשׁוֹן לְאִסּוּר הַבָּמָה, רִאשׁוֹן לִשְׁחִטָּה בַּצָּפוֹן, רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י, ב): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וגו'.

 
דרשות חז"ל לפרשת בריאת יום ראשון ב"פירקי דרבי אליעזר" (פרק א)


בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוּס פָּתַח.
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וּמִי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ [שם קו, ב]. וְכִי יֵשׁ אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁהוּא יָכוֹל לְמַלֵּל גְּבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ לְהַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ, אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת אֵינָן יְכוֹלִים לְסַפֵּר אֶלָּא מִקְצָת גְּבוּרוֹתָיו.
וְיֵשׁ לָנוּ לִדְרוֹשׁ בְּמַה שֶּׁעָשָׂה וּבְמַה שֶּׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת, לְמַעַן יִתְרוֹמֵם שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ - הוּא בִּבְרִיּוֹתָיו שֶׁבָּרָא, מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶאֱמַר [שם קמה, ד] דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ:

עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל בִּלְבָד, וְעָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, וְהָיָה מַחֲרִיט אֶת הָעוֹלָם לְפָנָיו וְלֹא הָיָה עוֹמֵד.
מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִים שֶׁלּוֹ, אִם אֵינוֹ מַחֲרִיט בָּאָרֶץ יְסוֹדוֹתָיו וּמוֹבָאָיו וּמוֹצָאָיו, אֵינוֹ מַתְחִיל לִבְנוֹת, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱרִיט לְפָנָיו אֶת הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה עוֹמֵד, עַד שֶׁבָּרָא אֶת הַתְּשׁוּבָה:

שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וְגֵיהִנָּם, וְגַן עֵדֶן, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּתְשׁוּבָה, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.
תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [משלי ח, כב] ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, קֶדֶם, רוֹצֶה לוֹמַר קֹדֶם שֶׁלֹא נִּבְרָא הָעוֹלָם.
גֵּיהִנָּם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה ל, לג] כִּי - עָרוּךְ מֵאֶתְמוֹל תָּפְתֶּה, מֵאֶתְמוֹל, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.
גַּן עֵדֶן מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [בראשית ב, ח] וַיִטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, מִקֶּדֶם, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.
כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים צג, ב] נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵאָז, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.
בֵּית - הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [ירמיה יז, יב] כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן, מֵרִאשׁוֹן, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.
תְּשׁוּבָה מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [תהלים צ, ב] בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וּכְתִיב [שם ג] תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, בְּטֶרֶם, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.
שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [שם עב, יז] לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר [מיכה ה, א] וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה וּמוֹצְאוֹתָיו מִקֶּדֶם, מִקֶּדֶם, עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם:

מִיָּד נִתְיָעֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה שֶׁשְׁמָהּ תּוּשִׁיָּה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הֵשִׁיבָה לוֹ וְאָמְרָה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם אֵין צָבָא וְאִם אֵין מַחֲנֶה לַמֶּלֶךְ עַל מָה הוּא מוֹלֵךְ, וְאִם אֵין עַם מְקַלְּסִין לַמֶּלֶךְ אֵיזֶה הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שָׁמַע אֲדוֹן הָעוֹלָם וְעָרַב לוֹ.
אָמְרָה תּוֹרָה, בִּי נִתְיָעֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶאֱמַר [משלי ח, יד] לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה וְגוֹ'.

מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל מַלְכוּת שֶׁאֵין לָהּ יוֹעֲצִים אֵין מַלְכוּתָהּ מַלְכוּת. וּמִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִים, מִמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁהָיוּ לָהּ יוֹעֲצִים, שֶׁנֶאֱמַר [דברי הימים א, כז, לב] וִיהוֹנָתָן דּוֹד דָּוִד יוֹעֵץ אִישׁ מֵבִין וְסוֹפֵר הוּא. וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד הָיוּ לָהּ יוֹעֲצִים, וּשְׁאָר כָּל אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהִיא טוֹבָה לָהֶם, שֶׁנֶאֱמַר [משלי יב, טו] וְשׂמֵעַ לְעֵצָה חָכָם, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר [שם יא, יד, כד, ו] וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ:



אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:

שְׁמוֹנָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְאֵלּוּ הֵן: שָׁמַיִם, וָאָרֶץ, וְאוֹר, וְחֹשֶׁךְ, וְתֹהוּ, וָבֹהוּ, וְרוּחַ, וּמַיִם, שֶׁנֶאֱמַר [בראשית א, ב] וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁנֶאֱמַר [שם ה] וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.
וּשְׁמוֹנָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְאֵלּוּ הֵן: הַבְּאֵר, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַכֻּתֹּנֶת, וְהַמַּזִּיקִין.
עֲשָׂרָה דְבָרִים עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה, יְרוּשָׁלַיִם, וְרוּחוֹת אָבוֹת, וְאָרְחוֹת צַּדִּיקִים, וְגֵיהִנָּם, וּמֵי הַמַּבּוּל, וְלוּחוֹת הַשְּׁנִיִּם, וְהַשַּׁבָּת, וְהַמִּקְדָּשׁ, וְהָאָרוֹן, וְאוֹר לָעוֹלָם הַבָּא:

שָׁמַיִם מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִבְרָאוּ, מֵאוֹר לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא לָבוּשׁ, לָקַח מִמֶּנּוּ וּפָרַשׂ כַּשִׂמְלָה, וְהָיוּ מוֹתְחִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁאָמַר לָהֶם דָּי. וְעַל כֵּן נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁדַּי, שֶׁאָמַר לַשָּׁמַיִם דַּי וְעָמָדוּ.
וּמִנַּיִן שֶׁמֵּאוֹר לְבוּשׁוֹ נִבְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קד, ב] עֹטֶה אוֹר כַּשַׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.

הָאָרֶץ
מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִבְרֵאת, מִשֶּׁלֶג שֶׁתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, לָקַח וְזָרַק עַל הַמַּיִם וְנִקְפְּאוּ הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה עֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב לז, ו] כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ.

קוֹרְקוֹסֵי הַשָּׁמַיִם בְּמֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הֵם אֲחוּזִים, שֶׁמֵּימֵי אוֹקְיָנוֹס בֵּין קְצוֹת הָאָרֶץ לְבֵין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם עַל מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הֵם פְּרוּשִׂים, שֶׁנֶאֱמַר [תהלים קד, ג] הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.
תּוֹכָן שֶׁל שָׁמַיִם עוֹלֶה לְמַעְלָה, כַּדּוּרָם הִיא כְּאֹהֶל פְּרוּשָׂה, קְצוֹתֶיהָ לְמַטָּה וְתוֹכָה לְמַעְלָה וְכָל בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים תַּחְתֶּיהָ, כָּךְ הֵן הַשָּׁמַיִם, קְצוֹתָם לְמַטָּה וְתוֹכָן לְמַעְלָה כְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה מ, כב] וַיִמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת:

אַרְבַּע רוּחוֹת בָּעוֹלָם, רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח, רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב, רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן.
רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם.
רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם מִשָּׁם טַלְלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין לָעוֹלָם.
רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב מִשָּׁם חֹשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם.
רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן מִשָּׁם אוֹצְרוֹת הַשֶּׁלֶג וְאוֹצְרוֹת הַבָּרָד וְקֹר וָחֹם וּגְשָׁמִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם.
דָּבָר אַחֵר, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן בָּרָא וְלֹא גְמָרוֹ, אָמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹאמַר שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ, יָבוֹא וְיִגְמֹר אֶת הַפִּנָּה הַזֹּאת שֶׁהִנַּחְתִּי, וְיֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ. וְשָׁם הוּא מָדוֹר לַמַּזִּיקִין וְלַזְּוָעוֹת, לָרוּחוֹת וְלַשֵּׁדִים, לַבְּרָקִים וְלָרְעָמִים, וּמִשָּׁם רָעָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, שֶׁנֶאֱמַר [שם א, יד] מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה:



בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַּתִּי לָכֶם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ
[בראשית א, ג ב, יח]:
וּבִשְׁלֹשָׁה כֻּלְּלוּ, וְאֵלּוּ הֵן, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, שֶׁנֶאֱמַר [משלי ג, יט כ] ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות לא, ג] וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [מ"א ז, יד] בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן עָתִיד לְהִבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [משלי כד, ג ד] בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן עָתִיד לִתֵּן שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ב, ו] כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה.
וּשְׁלָשְׁתָּן כְּפוּלוֹת נִתְּנוּ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה יא, ב] וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' וגוֹ'.

 
לאור דרישת המערכת לצרף את המדרשים על הפרשה לאשכול אחד, אכניס לכאן גם את הפתיחות לפרשה זו מתוך אשכול נפרד שייחדתי עבורם מתחילה, כדלהלן:

דרך רבותינו ז"ל היה לדרוש בשבת להמון העם בפרשת השבוע, ובתחילת הדרשה היו מתחילים ב"פתיחתא", דהיינו שהיו מתחילים לדרוש פסוק אחד בתנ"ך, ומתוך דרשה זו היו נכנסים לענין הפרשה.

בפרשת בראשית שהיא תחילת התורה יש כמה פתיחתות, ובמדרש רבה סידר אותם בין הדרשות שעל ג' הפסוקים הראשונים, ואנכי אספתים כאן כולם כאחד, ואלו הם:


[פרשה א]


הקב"ה הביט בתורה וברא את העולם

א רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה פָּתַח
(משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם וגו',
אָמוֹן
פַּדְּגוֹג, אָמוֹן מְכֻסֶּה, אָמוֹן מֻצְנָע, וְאִית דַּאֲמַר אָמוֹן רַבָּתָא.
אָמוֹן פַּדְּגוֹג, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יב): כַּאֲשֶׁר יִשָֹּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק.
אָמוֹן מְכֻסֶּה, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ד, ה): הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע וגו'.
אָמוֹן מֻצְנָע, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ב, ז): וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה.
אָמוֹן רַבָּתָא, כְּמָא דְתֵימָא (נחום ג, ח): הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן, וּמְתַרְגְּמִינַן הַאַתְּ טָבָא מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא רַבָּתָא דְּיָתְבָא בֵּין נַהֲרוֹתָא.

דָּבָר אַחֵר אָמוֹן, אֻמָּן.
הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת אֲנִי הָיִיתִי כְּלִי אֻמְנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא מִדַּעַת אֻמָּן, וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת יֵשׁ לוֹ, לָדַעַת הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה פִּשְׁפְּשִׁין. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.


הקב"ה גילה מה נברא בכל יום שלא יאמרו הגויים גזלנים אתם

ב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח
(תהלים קיא, ו): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם,
מַה טַּעַם גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּמַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, מִפְּנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמְרִין לָהֶם הֲלֹא אֻמָּה שֶׁל בְּזוּזִים אַתֶּם, וְיִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין אוֹתָן וְאוֹמְרִין לָהֶם, וְאַתֶּם הֲלֹא בְּזוּזָה הִיא בְּיֶדְכֶם, הֲלֹא (דברים ב, כג): כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁרָצָה נְתָנָהּ לָכֶם, וּכְשֶׁרָצָה נְטָלָהּ מִכֶּם וּנְתָנָהּ לָנוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם וגו', הִגִּיד לָהֶם אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת.

* ברש"י מובאת דרשה זו בשמו של רבי יצחק, ויש שרצו לתלות הענין באביו של רש"י, אך כבר הובא באחרונים דבילקוט פרשת בא כבר הובאה הדרשה מרבי יצחק, ודלא כגירסת המדרש רבה כאן שהיא מרבי לוי.


הקב"ה היה יחיד וברא העולם לבדו

ג בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים,
רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח:
(תהלים פו, י): כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת,
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם הַנּוֹד הַזֶּה אִם יִהְיֶה בּוֹ נֶקֶב כְּחֹד שֶׁל מַחַט, כָּל רוּחוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְהָאָדָם עָשׂוּי מְחִלִּים מְחִלִּים, נְקָבִים נְקָבִים, וְאֵין רוּחוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ,
מִי יַעֲשֶׂה כֵן (תהלים פו, י): אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ.

אֵימָתַי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים,
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּשֵּׁנִי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וּכְתִיב (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת,
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, כ): וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וגו', וּכְתִיב (ישעיה ו, ב): וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף,
רַבִּי לוּלְיָנָא בַּר טַבְרִין אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק בֵּין עַל דַּעְתֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא נִבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן כְּלוּם, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ מִיכָאֵל הָיָה מוֹתֵחַ בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל רָקִיעַ, וְגַבְרִיאֵל בִּצְפוֹנוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַדֵּד בְּאֶמְצָעוֹ, אֶלָּא (ישעיה מד, כד): אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי וגו' מֵאִתִּי, מִי אִתִּי כְּתִיב, מִי הָיָה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם.

דָּבָר אַחֵר:
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת,
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מִתְקַלֵּס בַּמְּדִינָה, וּגְדוֹלֵי הַמְּדִינָה מִתְקַלְּסִין עִמּוֹ, שֶׁנּוֹשְׂאִין עִמּוֹ בְּמַשָֹּׂאוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, הוּא לְבַדּוֹ מִתְקַלֵּס בָּעוֹלָם, הוּא לְבַדּוֹ מִתְהַדֵּר בְּעוֹלָמוֹ.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, לָמָּה, כִּי אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ, אַתָּה לְבַדְךָ בָּרָאתָ אֶת הָעוֹלָם.


בגנות המתגאים לדרוש במעשה בראשית

ה רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא פָּתַח
(תהלים לא, יט): תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז.
אִתְפַּרְכָן, אִתְחַרְשָׁן, אִשְׁתַּתְּקָן.
אִתְפַּרְכָן אִתְחַרְשָׁן, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות ד, יא): אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה', וְאוֹמֵר (בראשית לז, ז): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָּה אֲלֻמָּתִי.
אִשְׁתַּתְּקָן, כְּמַשְׁמָעוֹ
הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק, חַי הָעוֹלָמִים.
עָתָק, שֶׁהֶעְתִּיק בִּבְרִיּוֹתָיו.
בְּגַאֲוָה, אֶתְמְהָה בִּשְׁבִיל לְהִתְגָּאוֹת וְלוֹמַר אֲנִי דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
וָבוּז, אֶתְמְהָה מְבַזֶּה עַל כְּבוֹדִי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כָּל הַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה,
וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו:
(תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ,
לִירֵאֶיךָ וְלֹא לַבּוֹזִים אֶת מוֹרָאֲךָ [הרב] אַל יְהִי בְּמָה רַב טוּבְךָ,

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין בִּמְקוֹם הַבִּיבִים, וּבִמְקוֹם הָאַשְׁפָּה, וּבִמְקוֹם הַסָּרִיּוֹת, כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא לוֹמַר פָּלָטִין זוֹ בְּנוּיָה בִּמְקוֹם הַבִּיבִים וּבִמְקוֹם הָאַשְׁפָּה וּבִמְקוֹם הַסָּרִיּוֹת, אֵינוֹ פּוֹגֵם. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא לוֹמַר הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא מִתּוֹךְ תֹּהוּ וָבֹהוּ, אֵינוֹ פּוֹגֵם, אֶתְמְהָה.
רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר, אִילוּלֵי שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, מִנַּיִן הֵן, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.
* שורות אחרונות אלו לא ידעתי אם יש להם קשר לפתיחתא זו, או שהם ענין נפרד.


האור זה מעשיהם של צדיקים

ו רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח
(דניאל ב, כב): הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא.
הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא,
זוֹ גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, יח): וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם, וְאוֹמֵר (ישעיה ל, לג): הֶעְמִיק הִרְחִב.
וּמְסַתְּרָתָא,
זוֹ גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ו): לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר, וְאוֹמֵר (תהלים לא, כא): תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ.

דָּבָר אַחֵר
הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה'.
וּמְסַתְּרָתָא,
אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): לַסְתִּר עֵצָה.
(דניאל ב, כב): יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם.
(דניאל ב' כב): וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, דִּכְתִיב (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, וְאוֹמֵר (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וגו'.

אָמַר רַבִּי אַבָּא סָרוֹנְגַיָא, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח וגו'.

בִּפְסִיקְתָּא:

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא גָּלֵא עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא,
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם, וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ לְהַלָּן (ישעיה מ, כב): הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם.
וְאֶת הָאָרֶץ,
וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ לְהַלָּן (איוב לז, ו): כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ (איוב לח, לח): בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר,
וְלֹא פֵּרַשׁ, וְהֵיכָן פֵּרַשׁ (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה.


ייחוד ה' נכתב בבריאת העולם

ז רַבִּי יִצְחָק פָּתַח
(תהלים קיט, קס): רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, (ירמיה י, י): וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת.
וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ,
שֶׁכָּל גְּזֵרָה וּגְזֵרָה שֶׁאַתָּה גּוֹזֵר עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ הֵן מַצְדִיקִין עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וּמְקַבְּלִין אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה,
וְאֵין כָּל בְּרִיָה יְכוֹלָה לוֹמַר שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת בָּרְאוּ הָעוֹלָם. וַיְדַבְּרוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים. וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים. בְּרֵאשִׁית בָּרְאוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בָּרָא אֱלֹהִים.


[פרשה ב]


תוהו ובוהו מרמז על חורבן הארץ

א וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ (בראשית א, ב),
רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח
(משלי כ, יא): גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר,
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, עַד דְּהִיא פַגָּה אֲפֵיקַת כּוֹבַיָּא. הוּא מַה שֶּׁהַנָּבִיא עָתִיד לְהִתְנַבְּאוֹת עָלֶיהָ בַּסּוֹף (ירמיה ד, כג): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ.


[פרשה ג]


התורה פתחה בבריאת האור

א וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר,
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח
(תהלים קיט, קל): פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים,
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת פָּלָטִין, וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם אָפֵל, מֶה עָשָׂה, הִדְלִיק נֵרוֹת וּפַנָּסִין לֵידַע הֵיאַךְ הוּא קוֹבֵעַ תִּימִלְיוֹסִים, כָּךְ הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה.
וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הָעוֹלָם נִבְרָא תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְעִטְּרָהּ בְּנֵרוֹת וּפַנָּסִין.
עַד כָּאן דָּרַשׁ רַבִּי יוּדָן,
אֲתָא רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי חָנוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק פָּתַח,
פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים, מִפְתַּח פּוּמָךְ לָן הֲוָה נְהוֹרָא, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.


העולם נברא במאמר ולא ביגיעה

ב רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח
(תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וגו',
רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, לֹא בֶעָמָל לֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא בִּדְבַר ה' וּכְבָר שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ,
אַף הָכָא וְהָיָה אוֹר אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וַיְהִי אוֹר, כְּבָר הָיָה.


שמחת הקב"ה בבריאת האור

ג רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי פָּתַח
(משלי טו, כג): שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.
שִׂמְחָה לָאִישׁ,
זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ.
בְּמַעֲנֵה פִיו, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר.
וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב.






פתיחות לפרשת בראשית מתוך מדרש תנחומא:


פתיחה בשבח לימוד התורה הקדושה והחזקת ידי הלומדים

א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים,
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ (משלי ג, יט).
וּכְשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ נִתְיָעֵץ בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה (משלי ח, יד).
וְהַתּוֹרָה בַּמֶּה הָיְתָה כְתוּבָה? עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב (שה"ש ה, יא).

מַהוּ קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים? עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ. תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת.
כֵּיצַד?
כָּתוּב בָּהּ, וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי (ויקרא כב, לב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה חֵי''ת הֵ''א, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ (תהלים קנ, ו), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה הֵ''א חֵי''ת, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
וְכֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד (דברים ו, ד), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דָּלֶ''ת רֵי''שׁ, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר (שמות לד, יד).
כִּחֲשׁוּ בַּה' (ירמיה ה, יב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה בֵּי''ת כָּ''ף, תַּחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
אֵין קָדוֹשׁ כַּה' (ש"א ב, ב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּ''ף בֵּי''ת, תַּחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
וְאִם אוֹת אַחַת כָּךְ, כָּל שֶׁכֵּן הַתֵּבָה כֻלָּהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים.

לְפִיכָךְ דָּוִד מְקַלֵּס וְאוֹמֵר: רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד (תהלים קיט, צו). וְאוֹמֵר: אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה וּרְחָבָה מִנִּי יָם (איוב יא, ט).
וְהִיא הָיְתָה אוֹמֶנֶת לְכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן (משלי ח, ל). אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אוֹמֵן.
וּבָהּ נָטָה שָׁמַיִם וְיָסַד אָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי (ירמיה לג, כה).
וּבָהּ חָתַם יָם אוֹקְיָנוֹס שֶׁלֹּא יֵצֵא וְיִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וְגוֹ' (ירמיה ה, כב).
וּבָהּ כָּבַשׁ אֶת הַתְּהוֹם שֶׁלֹּא יַצִּיף אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם (משלי ח, כז).
וּבָהּ בָּרָא חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ (ירמיה לא, לד).
הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהָעוֹלָם לֹא נִתְיַסֵּד אֶלָּא עַל הַתּוֹרָה.

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְתָנָהּ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהּ וּבְמִצְוֹתֶיהָ יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח).
וְאוֹמֵר: כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ (תהלים א, ב-ג).
שֶׁבִּשְׁבִיל שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁכֵּן אָמְרָה חַנָּה, כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ (ש"א ב, ח). וּמִי הֵם מְצֻקֵי אֶרֶץ? אֵלּוּ שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּזְכוּתָם הֻשְׁתְּתָה הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל (ש"א ב, ח).
וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לָמָּה נֶאֱמַר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית יוֹם אֶחָד, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם רְבִיעִי, יוֹם חֲמִישִׁי, יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הֵ''א יְתֵרָה לָמָּה? שֶׁהֲרֵי בְּכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יוֹם אֶחָד, יוֹם שֵׁנִי, וְכֵן לְכֻלָּם. מְלַמֵּד, שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְאָמַר לָהֶם: אִם יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשָּׁה סְפָרִים, מוּטָב, וְאִם לָאו, אֲנִי מַחֲזִיר אֶתְכֶם לְתֹהוּ וָבֹהוּ.
וְכֵן בְּנֵי קֹרַח אָמְרוּ, נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל ישְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה (תהלים עה, ד).
זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁפָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְזָכָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְקִבְּלָהּ.

לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה סֻלְיָתָהּ עֲנָוָה וְכִתְרָהּ יִרְאָה.
סֻלְיָתָה עֲנָוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' (משלי כב, ד).
וְכִתְרָהּ יִרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' (תהלים קיא, י).
וּשְׁנֵיהֶם בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד (במדבר יב, ג).
יִרְאָה, דִּכְתִיב: כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים (שמות ג, ו).
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּשְׂכַר שְׁלֹשָׁה, זָכָה לִשְׁלֹשָׁה.
בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו, זָכָה לִקְלַסְתֵּר פָּנִים.
בִּשְׂכַר כִּי יָרֵא, זָכָה וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו (שמות לד, ל).
בִּשְׂכַר מֵהַבִּיט, זָכָה וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט (במדבר יב, ח).

וְאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם (דברים ז, יא), וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא. הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְלֹא הַיּוֹם לִטֹּל שְׂכָרָם.
וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה, עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן (משלי לא, כה).
בּוֹא וּלְמַד מִפַּרְעֹה, עַל שֶׁאָמַר לְיוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה, נִגְדַּל מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ וְגוֹ' (בראשית מא, מב). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כָּל מִצְוָה, אֲנִי ה', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
מִזֶּה נִלְמַד שֶׁאֵין קִצְבָה עַל מַתַּן שְׂכָרָהּ. צָפָה דָּוִד וְאָמַר, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם (תהלים לא, כ).
בְּכָל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית לֹא כְתִיב פְּעֻלָּה, וּבְמַתַּן שְׂכָרָהּ כְּתִיב פְּעֻלָּה, דִּכְתִיב: פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ (תהלים לא, כ).
אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן שֶׁל עוֹסְקֵי תוֹרָה מַתַּן שְׂכָרָן. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אַבָּהוּ, כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹש עֶשְׂרֵה נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹן. הִתְחִיל לוֹמַר בִּשְׁעַת מִיתָה לְתַלְמִידָיו, אַשְׁרֵיכֶם עוֹסְקֵי הַתּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ רַבֵּנוּ, מָה רָאִיתָ? אָמַר לָהֶם שְׁלֹש עֶשְׂרֵה נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹן נָתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׂכַר תּוֹרָתִי. הִתְחִיל לוֹמַר, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת ה' וּפְעֻלָּתִי אֶת אֱלֹהָי (ישעיה מט, ד).
וְכֵן יְשַׁעְיָה אָמַר, אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם (ישעיה לב, כ). אֵלּוּ עוֹסְקֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם (ישעיה נה, א).
מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר, זֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁנִּמְשַׁל לְשׁוֹר.
וְחֲמוֹר, זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר (זכריה ט, ט).
כְּשֶׁיָּבוֹאוּ, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ (ישעיה סד, ג).

וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' (תהלים קיט, א). כְּלוֹמַר, אַשְׁרֵי מְכַבְּדֵי בַעֲלֵי תוֹרָה.
וְאוֹמֵר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר (משלי ג, יח).
וְכָךְ מֹשֶׁה אָמַר, כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן (דברים יא, כב). אִם שָׁמַרְתָּ בְּנֵי תוֹרָה, תִּשָּׁמֵרוּן.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ (ש"א ב, ל), זֶה הַמְכַבֵּד בְּנֵי תוֹרָה.
וְתַנְיָא, אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא (דברים י, כ). אֶת, לְרַבּוֹת בְּנֵי תוֹרָה.
לְפִי שֶׁאֵין מִדָּה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים (משלי ג, טו), יְקָרָה הִיא מִכֹּהֵן גָּדוֹל הַמְשַׁמֵּשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים.
וְהַתּוֹרָה צוֹוַחַת, אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי וְגוֹ' (משלי ח, לד).
כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶל הַתּוֹרָה, אֵינוֹ נִזָּק, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה (משלי א, לג).
וְאוֹמֵר: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ וְגוֹ' (משלי ו, כב).


פתיחה בהלכות שהחיינו ושבח הברכות

ד בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ כֵּיצַד צָרִיךְ לְבָרֵךְ?
כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִתְּנוּ הַמּוֹעֲדוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לַהֲנָאַת עַצְמָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם הַהֲנֵיתֶם עַצְמְכֶם, תִּהְיוּ שׁוֹנִין לְשָׁנָה הַבָּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה (שמות יג, י), תִּהְיוּ שׁוֹנִין מִיָּמִים יָמִימָה.
הֱוֵי אוֹמֵר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ ה' מְבָרְכוֹ.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר, אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם (במדבר כט, לט). אֵלֶּה עֲשִׂיתֶם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא תַעֲשׂוּ. תַּעֲשׂוּ כֵן לְשָׁנָה הַבָּאָה.
לְפִיכָךְ הַבּוֹנֶה בַיִת חָדָשׁ וְהַקּוֹנֶה כֵּלִים חֲדָשִׁים, צָרִיךְ לְבָרֵךְ. שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ מַה כְּתִיב שָׁם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי (בראשית ב, ג).
וְכֵן כְּשֶׁבָּרָא אֶת הַחַיּוֹת וְאֶת הָעוֹפוֹת, וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים (בראשית א, כה).
וְכֵן בָּאָדָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם (בראשית ה, ב).
וְכֵן בַּשְּׁרָצִים.
וְכֵן לְעִנְיַן מָזוֹן.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, חִטִּין מִלְמַטָּה וּמַיִם מִלְמַעְלָן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא חִטִּין מִלְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות טז, ד). וּמַיִם מִלְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ (במדבר כא, יז).
אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, סְפוֹג בְּיָדוֹ, עֲצָרוֹ, יָרְדוּ הַמַּיִם, פָּתַח עָמְדוּ הַמָּיִם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. עָצַר, עָמְדוּ הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִיבָשׁוּ (איוב יב, טו). פָּתַח, יָרְדוּ מַיִם שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְגוֹ' (דברים כח, יב).
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פַּלְטִין, בּוֹנֶה הַתַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה הָעֶלְיוֹן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתְּחִלָּה בָּרָא עֶלְיוֹנִּים וְאַחַר כָּךְ בָּרָא הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ וְאֵת הָאָרֶץ.



פתיחה בענין בריאת העולם הבא

ה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס (משלי י, ה).

לָמָּה פָתַח בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּבֵי''ת וְלֹא בְאָלֶ''ף, וַהֲלֹא אָלֶ''ף רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת?
אֶלָּא לְפִי שֶׁהָאָלֶ''ף לָשׁוֹן אָרוּר וּבֵי''ת לָשׁוֹן בָּרוּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶבְרָא אֶת הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן בָּרוּךְ.
וּמָה, כְשֶׁנִּבְרָא בִּלְשׁוֹן בָּרוּךְ, בְּנֵי אָדָם מַכְעִיסִין לְיוֹצְרָם. בִּלְשׁוֹן אָרוּר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וְעוֹד לָמָּה נִבְרָא בְּבֵי''ת? לְלַמֵּד לַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵן שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. מִי שֶׁעָסַק בַּטּוֹבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, טוּבָהּ יֹאכַל בָּזֶה וּבַבָּא. וְהַצְּדוֹקִין כּוֹפְרִין וְאוֹמְרִים: כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה (איוב ז, ט). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס (משלי י, ו).


העולם עומד על הרוח

שָׁאַל אַדְרִיָּאנוּס לַעֲקִילַס, עַל מָה הָעוֹלָם עוֹמֵד? אָמַר לוֹ: עַל הָרוּחַ.
רְצוֹנְךָ לֵידַע, הָבֵא גָמָל. וְהֵבִיא גָמָל וְנָתַן מַשָּׂאוֹ עָלָיו. אָמַר לוֹ עֲמוֹד, וְעָמַד. שֵׁב, וְיָשַׁב. נָתַן עָלָיו יוֹתֵר מִמַּשָּׂאוֹ וְנָתַן חֶבֶל עַל צַוָּארוֹ. אָמַר לוֹ לִמְשֹׁךְ. מָשַׁךְ זֶה מִכָּאן וְזֶה מִכָּאן, חָנְקוּ אֶת הַגָּמָל. אָמַר לוֹ: אֱמֹר לַגָּמָל שֶׁיַּעֲמֹד. אָמַר לוֹ אַדְרִיָּאנוֹס, אַתָּה חֲנַקְתּוֹ וְהוּא יַעֲמֹד? אָמַר לוֹ: וּמָה, הָרַגְתִּי אוֹתוֹ אוֹ שֶׁמָּא חָסַר אַחַד מֵאֵיבָרָיו? אָמַר לוֹ: הוֹצֵאתָ אֶת רוּחוֹ.
אָמַר לוֹ: וּמָה, אִם הַגָּמָל לֹא הָיָה סוֹבְלוֹ וְלֹא סָבַל אֶת מַשָּׂאוֹ אֶלָּא הָרוּחַ שֶׁבּוֹ. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין רוּחוֹ סוֹבֵל אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ? שָׁתַק אַדְרִיָּאנוֹס.


גדול ה' ומהולל מאד

רְאֵה שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם.
אָדָם בּוֹנֶה טְרַקְלִין, כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ רוּמוֹ. גָּבְהָן שֶׁל שָׁמַיִם כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ גָּבְהוֹ שֶׁל רָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמוּ (משלי כב, יב).
הַחַמָּה הַזּוֹ שָׁעָה אַחַת נִכְנֶסֶת לְיִשּׁוּב, וְאֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, וְאֵינָהּ נִרְאֵית בַּשָּׁמַיִם אֶלָּא מְלֹא הַזֶּרֶת, שֶׁהַשָּׁמַיִם גְּבוֹהִים. וּכְשֶׁהַחַמָּה עוֹלָה, הִיא רְחָבָה. וְכֵן כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת. אֲבָל כְּשֶׁהִיא מְמַצַּעַת בְּכִפַּת הָרָקִיעַ אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ מְלֹא הַזֶּרֶת, מִפְּנֵי גָבְהוֹ שֶׁל שָׁמָיִם.
וְלֹא תֹאמַר עַל הַחַמָּה שֶׁהִיא עוֹדֶפֶת עַל הַיִּשּׁוּב. כּוֹכָב אֶחָד אָנוּ מוֹצְאִין שֶׁהוּא נוֹתֵן כָּל הַבְּרִיּוֹת תַּחְתָּיו. עָבַר הַכּוֹכָב, בָּא חֲבֵרוֹ וְנוֹתֵן הַכֹּל תַּחְתָּיו. וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ לְמַעְלָה מֵרֹאשְׁךָ, כָּךְ כָּל בָּאֵי עוֹלָם רוֹאִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה מֵרֹאשָׁם. וְאֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא כַּנֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמַיִם (איוב כב, יב).
וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כְּמִן הָאָרֶץ עַד לַשָּׁמָיִם. מִן הַכּוֹכָבִים שֶׁיָּרְדוּ עַל סִיסְרָא אַתָּה יוֹדֵעַ עָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ, שֶׁהָיָה נִשְׁמָט מִן הָרָקִיעַ וְיָרַד וְעָשָׂה מִלְחָמָה בָאָרֶץ, כְּמַסְמְרִים הַקְּבוּעִים בַּדֶּלֶת, אִם נִשְׁמַט מִן הַדֶּלֶת תֵּדַע עֳבִי הַדֶּלֶת, כָּךְ הַכּוֹכָב קָבוּעַ בַּשָּׁמַיִם וְיוֹרֵד וְעוֹשֶׂה מִלְחָמָה בָאָרֶץ, לְלַמֶּדְךָ עָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כְּמִן הָאָרֶץ לַשָּׁמָיִם.
וְאִם בְּרִיּוֹתָיו כָּךְ הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד (תהלים קמה, ג), גָּדוֹל מִבְּרִיּוֹתָיו. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא גָּבוֹהַּ, וְאֵין רַגְלָיו מַגִּיעוֹת לְרַפְסוֹדוֹת שֶׁתַּחַת רַגְלָיו. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָיו (ישעיה סו, טו).
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב עַל סַפְסַל, אֲחֵרִים יוֹשְׁבִין מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל קָתֶדְרָא וּמְמַלֵּא אוֹתָהּ, וְהָעוֹלָם כָּמוּס תַּחַת רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא (ירמיה כג, כד).
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשְׁבִין מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, שֶׁכְּבוֹדָם כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְהַכֹּל עוֹמְדִין לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר רָאִיתִי אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ (מלכים א כב, יט). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְרִבּוֹ רִבְוָן קֳדָמוֹהִי יְקוּמוּן (דניאל ז, י). וְכֵן שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ וְגוֹ' (ישעיה ו, ב). וְכֵן קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא (דניאל ז, טז).
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, גְּבוֹהַּ קוֹמָה וְיֵשׁ בִּמְשָׁרְתָיו כַּיּוֹצֵא בוֹ גָבוֹהַּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד (תהלים קמה, ג).
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, חָכָם וְיֵשׁ בִּמְשָׁרְתָיו גִּבּוֹר וְחָכָם כַּיּוֹצֵא בוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵין כָּמוֹךָ ה' גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה (ירמיה י, ו). וְאוֹמֵר: כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ (ירמיה י, ז).
גְּדוֹלִים מַלְאָכָיו, אֲבָל לֹא כַיּוֹצֵא בוֹ. בּוֹא וּרְאֵה, מַלְאָךְ שָׁלַח יָדוֹ מִן הָרָקִיעַ וְאָחַז לִיחֶזְקֵאל בְּצִיצִית רֹאשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִית רֹאשִׁי (יחזקאל ח, ג). מַשְׁמַע אַחַר הַכָּתוּב, שֶׁאֵין מִן הָרָקִיעַ לָאָרֶץ אֶלָּא מְלֹא פִסַּת יָדוֹ שֶׁל מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן מִן קֳדָמוֹהִי שְׁלִיחַ פַּסָּא דִי יְדָא וּכְתָבָא דְנָה רְשִׁים (דניאל ה, כד), לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין קִצְבָה לְשַׁמָּשָׁיו. וְאִם לְשַׁמָּשָׁיו כָּךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר (תהלים קמה, ג). וְאוֹמֵר: אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם וְגוֹ' (ישעיה מח, יג).
מִן יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הוּא. הַשָּׁמַיִם הָאֵלּוּ פְּרוּשִׂים עַל הַיָּם וְעַל הַיִּשּׁוּב וְעַל הַמִּדְבָּר וְאֵינָם מְמַלְּאִים אֶת הַכִּסֵּא.
מִן שָׁעֳלוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מָיִם.
וּמִן אֶצְבָּעוֹ אַתָּה מֵבִין מִי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ (ישעיה מח, יג).
אוֹי לְבָשָׂר וָדָם הַחוֹטֵא, לִפְנֵי מִי הוּא חוֹטֵא. וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁהוּא זוֹכֶה, לִפְנֵי מִי זוֹכֶה.
וַי לוֹ לְמִי שֶׁעָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְאַשְׁרֵי לְמִי שֶׁעָתִיד לִתֵּן שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ (ישעיה סו, טו).

 
פרשת בריאת יום שני:


{ו} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם:
{ז} וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֘ אֶת-הָֽרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָֽרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָֽרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי-כֵֽן:
{ח} וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי: (פ)



מדרשי חז"ל על פרשה זו מתוך מדרש רבה וז"ל:


[פרשה ד]

העולם מקורה במים

א וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ.
כְּתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין וּמְקָרֶה בַּאֲבָנִים וּבְעֵצִים וּבְעָפָר, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קֵרָה אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא בְּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.



ב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם.
רַבָּנָן אָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, גָּלְדָה טִפָּה הָאֶמְצָעִית וְנַעֲשׂוּ הַשָּׁמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים, וּשְׁמֵי שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים.

רַב אָמַר לַחִים הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי קָרְשׁוּ. יְהִי רָקִיעַ - יֶחֱזַק הָרָקִיעַ.

רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר יֵעָשֶׂה מַטְלִית לָרָקִיעַ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות לט, ג): וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא יָצְאָה הָאֵשׁ מִלְּמַעְלָה וְלִחֲכָה אֶת פְּנֵי הָרָקִיעַ.
רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה (איוב כו, יג): בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה, הָיָה אוֹמֵר יָפֶה לִמְּדַנִי רַבִּי חֲנִינָא.

אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן יָצָאת הָאֵשׁ מִלְּמַעְלָה וְלִהֲטָה פְּנֵי רָקִיעַ.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, בָּא מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לְלַמֵּד עַל מַתַּן תּוֹרָה וְנִמְצָא לָמֵד מִמֶּנָּהּ, (ישעיה סד, א): כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים, אֵימָתַי חָצָה הָאֵשׁ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, לֹא בְמַתַּן תּוֹרָה, אֶתְמְהָא, כָּךְ הָיְתָה בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם.


ענין מים העליונים

ג רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר, כַּחָלָל שֶׁבֵּין הָאָרֶץ לָרָקִיעַ כָּךְ יֵשׁ בֵּין הָרָקִיעַ לַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, בֵּינַיִם וּבֵנְתַיִם.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אֲנָא אַמְרֵי טַעֲמָא, אִלּוּ נֶאֱמַר וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל - בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר עַל הָרָקִיעַ, הָיִיתִי אוֹמֵר עַל גּוּפוֹ שֶׁל רָקִיעַ הַמַּיִם נְתוּנִים, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר: וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, הֲרֵי הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר.
אָמַר רַבִּי אַחָא כְּהָדֵין קַנְדִילָא.
וּפֵרוֹתֵיהֶם אֵלּוּ מֵי גְשָׁמִים.

ד כּוּתִי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי מֵאִיר, אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִם בְּמַאֲמַר, אָמַר לוֹ הֵן.
אָמַר לוֹ הָבֵא לִי אֲפַרְכָּס הֵבִיא לוֹ אֲפַרְכָּס, נָתַן עָלֶיהָ טַס שֶׁל זָהָב וְלֹא עָמְדוּ מַיִם, טַס שֶׁל כֶּסֶף וְלֹא עָמְדוּ מַיִם, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן אֶצְבָּעוֹ עָמְדוּ מַיִם. אָמַר לוֹ, אֶצְבָּעֲךָ אַתָּה נוֹתֵן.
אָמַר לוֹ, מָה אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם, אֶצְבָּעִי מַעֲמֶדֶת מַיִם, אֶצְבָּעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי מַיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר.
אָמַר לוֹ, אֶפְשָׁר אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִבֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן, אָמַר לוֹ, הָבֵא לִי מַרְאוֹת גְּדוֹלוֹת, אָמַר לוֹ, רְאֵה בָּבוּאָה שֶׁלְּךָ בָּהֶן, רָאָה אוֹתָהּ גְּדוֹלָה. אָמַר לוֹ, הָבֵא לִי מַרְאוֹת קְטַנּוֹת, הֵבִיא לוֹ מַרְאוֹת קְטַנּוֹת, אָמַר לוֹ, רְאֵה בַּבּוּאָה שֶׁלְּךָ בָּהֶן, רָאָה אוֹתָהּ קְטַנָּה. אָמַר לוֹ, מָה אִם אַתָּה שֶׁאַתָּה בָּשָׂר וָדָם, אַתָּה מְשַׁנֶּה עַצְמְךָ בְּכָל מַה שֶּׁתִּרְצֶה, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִבֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִיסֵי פְּעָמִים שֶׁאֵין הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מַחֲזִיקִים כְּבוֹד אֱלָהוּתוֹ, פְּעָמִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָאָדָם מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, א): וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וגו', מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ.
וְעוֹד שְׁאָלוֹ אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר (תהלים סה, י): פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וְלֹא חָסֵר כְּלוּם, אֶתְמְהָא. אָמַר לוֹ, הִכָּנֵס וּרְחַץ וּשְׁקוֹל עַצְמְךָ עַד שֶׁלֹא תִּכָּנֵס וּמֵאַחַר שֶׁתִּכָּנֵס, הָלַךְ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא וְשָׁקַל עַצְמוֹ לֹא חָסַר כְּלוּם, אָמַר לוֹ כָּל אוֹתָהּ הַזֵּעָה שֶׁיָּצָאת, לֹא מִמְּךָ יָצָאת, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ וּמָה אַתָּה שֶׁאַתָּה בָּשָׂר וָדָם לֹא חָסַר מַעְיָנְךָ כְּלוּם, מַעְיָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וְלֹא חָסַר כְּלוּם.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מֵימֵי בְרֵאשִׁית וּנְתָנָם חֶצְיָם בָּרָקִיעַ וְחֶצְיָם בָּאוֹקְיָנוּס, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם, פַּלְגָּא.

ה הָרָקִיעַ דּוֹמֶה לִבְרֵכָה, וּלְמַעְלָה מִן הַבְּרֵכָה כִּפָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁהַבְּרֵכָה מַזַּעַת טִפִּים עָבוֹת, וְהֵן יוֹרְדִין לְתוֹךְ מַיִם הַמְּלוּחִים.
וְאֵינָן מִתְעָרְבִין, אָמַר רַבִּי יוֹנָה אַל תִּתְמַהּ, הָדֵין יַרְדְּנָא עוֹבֵר בְּיַמָּא דִּטְבֶרְיָא וְלָא מִתְעָרֵב בֵּיהּ, מַעֲשֵׂה נִסִּים יֵשׁ בַּדָּבָר.
אָדָם כּוֹבֵר חִטִּים אוֹ תֶּבֶן בִּכְבָרָה, עַד שֶׁלֹא יֵרְדוּ שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת הֵן מִתְעָרְבִין, וְאֵלּוּ מְהַלְּכִין מַהֲלַךְ כַּמָּה שָׁנִים, וְאֵין מִתְעָרְבִין.
רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לו, כז): כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כז, יח): וְנִגְרַע מֵעֶרְכְּךָ.

כְּעוֹבְיָהּ שֶׁל אֶרֶץ כָּךְ עוֹבְיָהּ שֶׁל רָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, כב): הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וגו' (איוב כב, יד): וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ, וְחוּג חוּג לִגְזֵרָה שָׁוָה.
אָמַר רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא כַּטַּס הַזֶּה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי אָמַר, הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים יְתֵירִין עַל הַתַּחְתּוֹנִים כִּשְׁלשִׁים כְּסוּסְטָאוֹת. בֵּין מַיִם לָמָיִם, למ"ד, תְּלָתִין.
רַבָּנָן אָמְרִין מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה.



פסוק ז

ו וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ.
זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁהִרְעִישׁ בֶּן זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם, וַיַּעַשׂ, אֶתְמְהָא, וַהֲלוֹא בְּמַאֲמָר הֵן, הֱוֵי (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.



לָמָּה אֵין כְּתִיב בַּשֵּׁנִי כִּי טוֹב?

רַבִּי יוֹחָנָן תָּנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲלַפְתָּא, שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶתְמוֹל וְאֵין בּוֹ שִׁלְשׁוֹם.

רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת מַחְלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם.
אָמַר רַבִּי טַבְיוֹמֵי אִם מַחְלֹקֶת שֶׁהִיא לְתִקּוּנוֹ שֶׁל עוֹלָם וּלְיִשּׁוּבוֹ, אֵין בָּהּ כִּי טוֹב. מַחְלֹקֶת שֶׁהִיא לְעִרְבּוּבוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל [בַּר נַחְמָן] לְפִי שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כָּתוּב בַּשְּׁלִישִׁי כִּי טוֹב שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶחָד לִמְלֶאכֶת הַמַּיִם, וְאֶחָד לִמְלַאכְתּוֹ שֶׁל יוֹם.

שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה אַחַת אֶת רַבִּי יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ לָמָּה אֵין כְּתִיב בַּשֵּׁנִי כִּי טוֹב, אָמַר לָהּ אַף עַל פִּי כֵן חָזַר וּכְלָלוֹ כֻּלּוֹ בַּסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, אָמְרָה לֵיהּ מָשָׁל שִׁשָּׁה בְּנֵי אָדָם בָּאִין אֶצְלְךָ וְאַתְּ נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מָנֶה, וּלְאֶחָד אֵין אַתְּ נוֹתֵן מָנֶה, וְאַתְּ חוֹזֵר וְנוֹתֵן לְכֻלָּם מָנֶה אֶחָד, לֹא נִמְצָא בְּיַד כָּל אֶחָד מָנֶה וּשְׁתוּת וּבְיַד אֶחָד שְׁתּוּת, אֶתְמָהָא.
חָזַר וְאָמַר לָהּ כְּהַהוּא דְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, לְפִי שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כְּתִיב בַּשְּׁלִישִׁי שְׁתֵּי פְּעָמִים כִּי טוֹב, אַחַת לִמְלֶאכֶת הַמַּיִם וְאַחַת לִמְלֶאכֶת הַיּוֹם.

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאִי אָמַר, כְּתִיב (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה קָרוּי טוֹב (שמות ב, ב), וְעָתִיד לִטֹּל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם, לְפִיכָךְ לֹא כָּתוּב בָּהֶם כִּי טוֹב.

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ לִגְיוֹן קָשֶׁה, אָמַר הַמֶּלֶךְ הוֹאִיל וְלִגְיוֹן זֶה קָשֶׁה אַל יִכָּתֵב שְׁמִי עָלָיו. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְהַמַּיִם הַלָּלוּ לָקוּ בָּהֶם דּוֹר הַמַּבּוּל, וְדוֹר אֱנוֹשׁ, וְדוֹר הַפְלָגָה, לְפִיכָךְ אַל יִכָּתֵב בָּהֶן כִּי טוֹב.



פסוק ח

ז וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם.

רַב אָמַר אֵשׁ וּמָיִם.
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר מִשּׁוּם רַב, נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵשׁ וּמַיִם וּפְתָכָן זֶה בָּזֶה וּמֵהֶן נַעֲשׂוּ שָׁמַיִם.

דָּבָר אַחֵר, שָׁמִים כְּתִיב, שֶׁהֵן שָׁמִים מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל בְּרִיּוֹת, אִם זָכוּ (תהלים צז, ו): וְהִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְאִם לָאו (איוב כ, כז): יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ.

דָּבָר אַחֵר שָׁמַיִם, שֶׁהַבְּרִיּוֹת מִשְׁתּוֹמְמִים עֲלֵיהֶן לֵאמֹר, שֶׁל מָה הֵן, שֶׁל אֵשׁ הֵן, שֶׁל מַיִם הֵן, אֶתְמְהָא.
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, הוּא אָתָא וְקָם עָלָיו (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הֱוֵי שֶׁל מַיִם הֵן.
סַמִּים, מַה סַּמִּים הַלָּלוּ, מֵהֶן יְרֻקִּין וּמֵהֶן אֲדֻמִּים, מֵהֶם שְׁחֹרִים וּמֵהֶם לְבָנִים, כָּךְ שָׁמַיִם פְּעָמִים יְרֻקִּין, וּפְעָמִים אֲדֻמִּים, פְּעָמִים שְׁחֹרִים, וּפְעָמִים לְבָנִים.

רַבִּי יִצְחָק אָמַר, שָׁמַיִם, שָׂא מַיִם, טְעוֹן מַיִם. מָשָׁל לְחָלָב שֶׁהָיָה נָתוּן בִּקְעָרָה, עַד שֶׁלֹא תֵּרֵד לְתוֹכוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל מְסוֹ הוּא מְרַפֵּף, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד לְתוֹכוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל מְסוֹ, מִיָּד הוּא קוֹפֵא וְעוֹמֵד, כָּךְ (איוב כו, יא): עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ, עָמְדוּ שָׁמַיִם נִתַּן בָּהֶם אֶת הַמְּסוֹ.
וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.
אַתְיָא כִּדְאָמַר רַב, לַחִים הָיוּ בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי קָרְשׁוּ.




מדרש חז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פרק ד) לבריאת יום שני:


בַּשֵּׁנִי בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָרָקִיעַ, וְהַמַּלְאָכִים, וְאִשּׁוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, וְאִשּׁוֹ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

וַהֲלֹא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית א, א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְאֵיזֶה רָקִיעַ בָּרָא בְּיוֹם שֵׁנִי.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר רָקִיעַ שֶׁעַל רָאשֵׁי אַרְבַּע הַחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [יחזקאל א, כב] וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא.
וּמַה הוּא כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא, כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהוּא מֵאִיר עַל כָּל הַשָּׁמַיִם כַּנֵּר שֶׁהוּא בַבַּיִת, וְכַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא מֵאִיר בִּגְבוּרָתוֹ בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [דניאל ב, כב] וּנְהוֹרָא עִמֵּה שְׁרֵא.
וּכְמוֹתוֹ הַצַּדִּיקִים עֲתִידִין לְהָאִיר לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יב, ג] וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.
וְאִלּוּלֵי הָרָקִיעַ הַהוּא, הָיָה הָעוֹלָם נִבְלַע מִן הַמַּיִם שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ מַיִם, וְהוּא מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לַמַיִם, שֶׁנֶאֱמַר [בראשית א, ו] וַיֹאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַיִם וִיהִי מַבְדִיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים.



בריאת המלאכים ביום שני וסדר קדושה

וְהַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, כְּשֶׁהֵן נִשְׁלָחִין בִּדְבָרוֹ נַעֲשִׂין רוּחוֹת, וּכְשֶׁהֵן מְשָׁרְתִין לְפָנָיו, נַעֲשִׂין שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קד, ד] עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט.
אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַחֲנֶה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מִיכָאֵל מִימִינוֹ, מַחֲנֶה שְׁנִיָּה שֶׁל גַבְרִיאֵל עַל שְׂמֹאלוֹ, מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית שֶׁל אוּרִיאֵל מִלְּפָנָיו, מַחֲנֶה רְבִיעִית שֶׁל רְפָאֵל מִלְּאַחֲרָיו. וּשְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאֶמְצַע.
וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָׂא, וְכִסְאוֹ גָּבוֹהַּ וְתָּלוּי לְמַעְלָה בָּאֲוִיר. מַרְאִית כְּבוֹדוֹ כְּעֵין הַחַשְׁמַל, שֶׁנֶּאֱמַר [יחזקאל א, כז] וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל. וַעֲטָרָה נְתוּנָה בְּרֹאשׁוֹ, וְכֶתֶר שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ עַל מִצְחוֹ, וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ. חֶצְיוֹ אֵשׁ וְחֶצְיוֹ בָּרָד, מִימִינוֹ חַיִּים וּמִשְׁמֹאלוֹ מָוֶת, וְשֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ בְּיָדוֹ, וּפָרֹכֶת פְּרוּשָׂה לְפָנָיו. וְשִׁבְעָה מַלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִתְּחִלָּה, מְשָׁרְתִים לְפָנָיו לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת, וְהוּא הַנִּקְרָא פַּרְגּוֹד. וַהֲדוֹם רַגְלָיו כָּאֵשׁ וּבָרָד, וְתַחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ כְּאֶבֶן סַפִּיר, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת סְבִיבוֹת לְכִסְאוֹ, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ. וְשִׁבְעָה עַנְנֵי כָּבוֹד סוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְאוֹפַן הַגַּלְגַּל וּכְרוּב וְחַיָּה נוֹתְנִין לְפָנָיו שֶׁבַח.
וּדְמוּת כִּסְאוֹ כְּעֵין סַפִּיר שֶׁל אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְאַרְבַּע חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ קְבוּעוֹת עַל כָּל רֶגֶל וָרָגֶל. אַרְבָּעָה פָּנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ו] וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם, וְהֵן הֵן הַכְּרוּבִים. כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַמִּזְרָח מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי אָדָם. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַדָּרוֹם מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי אַרְיֵה. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַמַּעֲרָב מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי שׁוֹר. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַצָפוֹן מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי נֶשֶׁר, וּלְעֻמָּתָם הָאוֹפַנִּים וְגַלְגְּלֵי הַמֶּרְכָּבָה.
וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָׂא. וּכְשֶׁהוּא מַשְׁקִיף עַל הָאָרֶץ, מַרְכְּבוֹתָיו עַל הָאוֹפַנִּים. וּמִקּוֹל זַעֲקַת גַּלְגְּלֵי הַמֶּרְכָּבָה, בְּרָקִים וּרְעָמִים יוֹצְאִין לָעוֹלָם.
כְּשֶׁהוּא בַּשָּׁמַיִם, רוֹכֵב עַל עָב קַל שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים יח, יא] וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וְגוֹ'. וּכְשֶׁהוּא מְמַהֵר, דּוֹאֶה עַל כַּנְפֵי רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּח.
וְהַחַיּוֹת עוֹמְדוֹת אֵצֶל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, וְאֵין יוֹדְעוֹת מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וְהַחַיּוֹת עוֹמְדוֹת בְּיִרְאָה וּבְאֵימָה בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ. וּמִזֵּעַת פְּנֵיהֶם נָהָר שֶׁל אֵשׁ מוֹשֵׁךְ וְיוֹצֵא לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר [דניאל ז, י] נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי.
שְׁנַיִם שְׂרָפִים עוֹמְדִים, אֶחָד מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֶחָד מִשְׁמֹאלוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו [ישעיה ו, ב], שֶׁלֹּא יַבִּיטוּ פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. בִּשְׁנַיִם מְכַסוֹת רַגְלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִרְאוּ פְּנֵי שְׁכִינָה, כְּדֵי לְשַׁכֵּחַ עֲמִידַת רֶגֶל עֵגֶל. וּבִשְׁתַּיִם מְעוֹפְפִים וּמַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. זֶה עוֹנֶה וְזֶה קוֹרֵא, וְאוֹמְרִים קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ [שם ג].
וְהַחַיּוֹת עוֹמְדוֹת אֵצֶל כְּבוֹדוֹ וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עוֹנוֹת וְאוֹמְרוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁכְּבוֹדוֹ שָׁם, בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ [יחזקאל ג, יב].
וְיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ שֶׁהֵם מְיַחֲדִים שְׁמוֹ תָּמִיד בְּכָל יוֹם, עוֹנִים וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד [דברים ו, ד].
וְהוּא מֵשִׁיב לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמַּצִּיל אֶתְכֶם מִכָּל צָרוֹת.

 
פרשת בריאת יום שלישי:


{ט} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֶל-מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵֽרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי-כֵֽן:
{י} וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים | לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי-טֽוֹב:
{יא} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ-ב֖וֹ עַל-הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי-כֵֽן:
{יב} וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה-פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ-ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי-טֽוֹב:
{יג} וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי: (פ)



מדרשי חז"ל במדרש רבה על פרשה זו:


[פרשה ה]

א
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם.

כְּתִיב (תהלים קד, ז): מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. [יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ].
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר אַמֵּי אָמַר, יֵעָשֶׂה מִדָּה לַמַּיִם, וְהֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (זכריה א, טז): וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם.

רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִקָּווּ לִי הַמַּיִם, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת בָּהֶם.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַּלְטֵרִין וְהוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ אִלְמִים, וְהָיוּ מַשְׁכִּימִין וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע וּבְמָנוֹלִין, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִלּוּ הָיוּ פִּקְחִין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא. הוֹשִׁיב בָּהּ הַמֶּלֶךְ דָּיוֹרִין פִּקְחִין, עָמְדוּ וְהֶחֱזִיקוּ בַּפָּלָטִין, אָמְרוּ אֵין פָּלָטִין זוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁלָּנוּ הִיא, אָמַר הַמֶּלֶךְ תַּחְזֹר פָּלָטִין לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה.
כָּךְ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה אֶלָּא מִן הַמַּיִם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צג, ד): מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, וּמָה הָיוּ אוֹמְרִים (תהלים צג, ד): אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אִם אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן לֹא פֶּה וְלֹא אֲמִירָה וְלֹא דִּבּוּר, וַהֲרֵי הֵן מְקַלְסִין אוֹתִי, כְּשֶׁאֶבְרָא אָדָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. עָמַד דּוֹר הַמַּבּוּל וּמָרַד בּוֹ, עָמַד דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמָרַד בּוֹ, דּוֹר הַפְלָגָה וּמָרַד בּוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְפֻנּוּ אֵלּוּ וְיַעַמְדוּ וְיָבוֹאוּ אוֹתָן שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהֶן מִקֹּדֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית ז, יב): וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.

ב
אֶל מָקוֹם אֶחָד.

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם, וְאַתָּה אוֹמֵר אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֶתְמְהָא.
מָשָׁל לְעֶשֶׂר נוֹדוֹת נְפוּחוֹת מֻנָּחוֹת בִּטְרַקְלִין, נִצְרַךְ הַמֶּלֶךְ לִמְקוֹמָן, מָה הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן, מַתִּירָן וּמוֹצִיא אֶת רוּחָן וּמְסַלְּקָן בְּזָוִית אֶחָד. כָּךְ דָּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מֵי בְרֵאשִׁית וְסִלְּקָן בְּיָם אוֹקְיָנוֹס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יב, טו): הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ וגו' (איוב ט, ח): וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם.

ג
אָמַר רַבִּי לֵוִי, הַמַּיִם הָיוּ אוֹמְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ נֵלֵךְ וְנַעֲשֶׂה קִלּוּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צג, ג): נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה' נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם וגו'.
רַבִּי לֵוִי אָמַר דֶּרֶךְ הַיָּם דֶּרֶךְ הַיָּם.
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר לְדוּכְתָּא פְּלוֹנִית וּלְזָוִית פְּלוֹנִיתָא גַּלְגַּלָּא פְּלָנִיתָא.
רַב הוּנָא אָמַר לְהָדָךְ יַמָּא לְהָדָךְ יַמָּא.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנִינָא אָמַר לְדוּכְסָאִים לְדוּכְסָאִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר קְלָטָן הַיָּם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב לח, טז): הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם, עַד קִלּוּטִין דְּיַמָּא.
רַבָּנָן אָמְרֵי דּוֹכִים קַבְּלוּנוּ, מְדֻכָנִים אָנוּ קַבְּלוּנוּ.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן רַבִּי נְחֶמְיָה, הַמַּיִם הָיוּ עוֹלִים הָרִים וְיוֹרְדִים תְּהוֹמוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹקְיָנוֹס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, ח): יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם, אֵיזֶה מָקוֹם יִסַּדְתָּ לָהֶם, זֶה אוֹקְיָנוֹס.
דָּרַשׁ רַבִּי אַבָּהוּ אוֹקְיָנוֹס גָּבֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵימָיו הֵם שׁוֹתִים.

ד אָמַר רַבִּי לֵוִי, יֵשׁ מִן הַדַּרְשָׁנִים שֶׁהֵם דּוֹרְשִׁין, כְּגוֹן בֶּן עַזַּאי וּבֶן זוֹמָא, נַעֲשָׂה קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַטְרוֹן לְמשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (דברים לב, מט): עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים.
נַעֲשָׂה קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַטְרוֹן עַל הַמָּיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כט): קוֹל ה' עַל הַמָּיִם.

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, לֹא פֵּרְשׁוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים מִן הָעֶלְיוֹנִים אֶלָּא בִּבְכִיָּה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב כח, יא): מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ.
רַבִּי תַּנְחוּם מַיְיתֵי לָהּ מִן הָכָא (ירמיה י, יב): עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם. לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וגו'. וְאֵין לְקוֹל אֶלָּא בֶּכִי, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (ירמיה לא, יד): קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע.

ה
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תְּנָאִין הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַיָּם שֶׁיְהֵא נִקְרַע לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות יד, כז): וַיָּשָׁב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ, לִתְנָאוֹ שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר לֹא עִם הַיָּם בִּלְבָד הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא עִם כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מה, יב): אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי, מִיָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי.
צִוִּיתִי אֶת הַיָּם שֶׁיִּהְיֶה נִקְרַע לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל.
צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁיִּשְׁתְּקוּ לִפְנֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, א): הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי.
צִוִּיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ שֶׁיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, יב): שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם.
צִוִּיתִי אֶת הָעוֹרְבִים שֶׁיְכַלְכְּלוּ אֶת אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, ו): וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וגו'.
צִוִּיתִי אֶת הָאוּר שֶׁלֹא תַּזִּיק לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.
צִוִּיתִי אֶת הָאֲרָיוֹת שֶׁלֹא יַזִּיקוּ אֶת דָּנִיֵּאל.
צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּפָּתְחוּ לְקוֹל יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, א): נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים.
צִוִּיתִי אֶת הַדָּג שֶׁיָּקִיא אֶת יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ב, יא): וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה.


כאן מתחיל בעל המדרש דרשות חדשות מתחילת הפסוק, וכנראה היו לפניו שתי מדרשים ואסף שניהם למדרש רבה זו אחר זו, ולפעמים הדרשה כפולה אלא שבאה בנוסח אחר, כגון הא דרבי אלעזר בסמוך, שלעיל אות א' הובא כעין זה בשם רבי לוי.

[וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם].

ו
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: יִקָּווּ הַמַּיִם, לָמָּה (עמוס ה, ח): הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם (עמוס ט, ו): הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם, שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת בְּדוֹר הַמַּבּוּל וְאַחַת בְּדוֹר אֱנוֹשׁ, בִּשְׁבִיל (קהלת ג, יד): וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו.
מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה בַּמֶּלֶךְ, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לִגְיוֹן קָשֶׁה וְהֵקִיפָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמְדִינָה וְיִתְיָרְאוּ מִלְּפָנָיו. כָּךְ לָמָּה (תהלים לג, ז): כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, בִּשְׁבִיל (תהלים לג, ח): וְיִירְאוּ מֵה' כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וגו'.

ז [אֶל מָקוֹם אֶחָד].

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְפַנֶּה כְּלִי מָלֵא בְּתוֹךְ כְּלִי רֵיקָן, שֶׁמָּא כְּלִי מָלֵא בְּתוֹךְ כְּלִי מָלֵא, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם, וְאַתְּ אוֹמֵר אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה.
(וכולהו נמי איתנהו במדרש קהלת ובאגדות דויקרא רבה*).
וְדִכְוָותֵהּ (במדבר כ, י): וַיַּקְהִלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כִּמְלוֹא פִי כְבָרָה קְטַנָּה הָיְתָה בָּהּ, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין בָּהּ, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה.
וְדִכְוָותֵהּ (שמות ט, ח): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם, אָמַר רַב הוּנָא וְכִי חָפְנוֹ שֶׁל משֶׁה הָיְתָה מַחֲזֶקֶת שְׁמוֹנָה קְמָצִים, אֶתְמְהָא. לֹא דָמֵי הַהוּא דְּחָפַן לְהַהוּא דְּקָמַץ, הַהוּא דְּחָפַן תְּרֵי מֵהַהוּא דְּקָמַץ, וּכְתִיב: וּזְרָקוֹ משֶׁה, נִמְצֵאת חָפְנוֹ שֶׁל משֶׁה הָיְתָה מַחְזֶקֶת שְׁמֹנָה קְמָצִים, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה.
וְדִכְוָותֵיהּ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲלַפְתָּא (שמות כז, יח): אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָּאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם, אֶתְמְהָא, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה.
וְדִכְוָותֵהּ (יהושע ג, ט): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּשׁוּ הֵנָּה וגו'.
רַב הוּנָא אָמַר זְקָפָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.
אָמַר רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא סְמָכָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.
רַבָּנָן אָמְרִין צִמְצְמָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן.
אָמַר לָהֶן יְהוֹשֻׁעַ מִמַּה שֶּׁהֶחֱזִיקוּ שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן אֶתְכֶם, אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁשְּׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּינֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יהושע ג, י): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם.
וְאַף בִּירוּשָׁלַיִם, דִּתְנַן עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי חָנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר, אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד וְאַמָּה מִכָּל צַד, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, יז): בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלָיִם כִּסֵּא ה' וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם.
רַבִּי יוֹחָנָן סָלֵיק לְמִשְׁאַל שְׁלָמֵהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתִיב וְדָרִישׁ בַּהֲדֵין פָּסוּק: בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלָיִם כִּסֵּא ה', אָמַר לוֹ רַבִּי וְכִי מַחֲזֶקֶת הִיא יְרוּשָׁלַיִם כִּסֵּא ה'? אֲמַר לֵיהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהּ הַאֲרִיכִי הַרְחִיבִי קַבְּלִי אֻכְלוּסַּיִךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נד, ב): הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, לָמָּה (ישעיה נד, ג): כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.
*כוונת מסדר המדרש לציין כאן שהרשימה הבאה של מקומות שהחזיק מועט את המרובה הובאה גם במדרש רבה לויקרא (צו, פרשה י סימן ט) וכן במדרש קוהלת.



פסוק י

ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ.

לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אֶרֶץ, שֶׁרָצְתָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ.
רַבִּי נָתָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר (בראשית יז, א): אֲנִי אֵל שַׁדַּי, אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי לַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ דַּי, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיוּ מוֹתְחִים וְהוֹלְכִין עַד עַכְשָׁיו.

וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲלַפְתָּא וַהֲלוֹא יַם אֶחָד הוּא וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר יַמִּים, אֶלָא אֵינוֹ דּוֹמֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ לָעוֹלֶה מִצִּידוֹן וְלָעוֹלֶה מֵאַסְפַּמְיָא.

[וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל [בַּר נַחְמָן] לְפִי שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כָּתוּב בַּשְּׁלִישִׁי כִּי טוֹב שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶחָד לִמְלֶאכֶת הַמַּיִם, וְאֶחָד לִמְלַאכְתּוֹ שֶׁל יוֹם. לעיל פסוק ז]



פסוק יא

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ.

תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן, שְׁלשָׁה נִכְנְסוּ לְדִין וְאַרְבָּעָה יָצְאוּ מְחֻיָּבִין, וְאֵלּוּ הֵן: אָדָם וְחַוָּה וְנָחָשׁ נִכְנְסוּ לְדִין, וְנִתְקַלְּלָה הָאָרֶץ עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, שֶׁתְּהֵא מַעֲלָה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים, כְּגוֹן: יַתּוּשִׁים וּזְבוּבִין, פַּרְעוֹשִׁין.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִגְדָלָאָה, אַף הֵן יֵשׁ בָּהֶן הֲנָאָה.
וְלָמָּה נִתְקַלְּלָה?
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי (שִׁמְעוֹן) [שלום ורבי פנחס, רבי יהודה בן רבי (שמעון) שלום] אָמַר, שֶׁעָבְרָה עַל הַצִּוּוּי, שֶׁכָּךְ אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וגו', מַה הַפְּרִי נֶאֱכָל אַף הָעֵץ נֶאֱכָל, וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן, אֶלָּא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וגו', הַפְּרִי נֶאֱכָל וְהָעֵץ אֵינוֹ נֶאֱכָל.
רַבִּי פִּנְחָס אָמַר אַף הוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי, סָמְכָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאָהּ. עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי, אֲפִלּוּ אִילָנֵי סְרַק עָשׂוּ פֵּרוֹת.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, נִיחָא, אֶלָּא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי פִּנְחָס לָמָּה נִתְקַלְּלָה, אֶלָּא כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר יְהוֹן לָיְיטִין בִּיזַיָּא דְּהָדֵין מֵנִיק*.
*יהיו מקוללים השדים שאותו אדם ינק מהם.



פסוק יב

י וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.

יוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ בּוֹ גִּבּוֹרִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כג, כג): שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם.
כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא הַבַּרְזֶל הִתְחִילוּ הָאִילָנוֹת מְרַתְּתִים, אָמַר לָהֶן, מַה לָּכֶם מְרַתְּתִים, עֵץ מִכֶּם אַל יִכָּנֵס בִּי, וְאֵין אֶחָד מִכֶּם נִזּוֹק.




מדרש חז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פרק ה) לפרשה זו:


יקוו המים

בַּשְּׁלִישִׁי הָיְתָה הָאָרֶץ מִישׁוֹר כַּבִּקְעָה, וְהָיוּ הַמַּיִם מְכַסִּים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וּכְשֶׁיָצָא הַדִּבּוּר מִפִּי הַגְבוּרָה יִקָּווּ הַמַּיִם [בראשית א, ט], עָלוּ מִקְּצוֹת הָאָרֶץ הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת וְנִתְפַּזְּרוּ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְנַעֲשִׂים עֲמָקִים עַל תּוֹכָה שֶׁל אֶרֶץ, וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַמַּיִם וְנִקְווּ לַעֲמָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר [שם י] וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים.
מִיָּד נִתְגָּאוּ הַמַּיִם וְעָלוּ לְכַסּוֹת הָאָרֶץ כְּבַתְּחִלָּה, עַד שֶׁגָעַר בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְבָשָׁן וּנְתָנָן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו וּמְדָדָן בְּשָׁעֳלוֹ, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ. וְעָשָׂה חוֹל גְּבוּל לַיָּם, כְּאָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה גָדֵר לְכַרְמוֹ. וּכְשֶׁהֵן עוֹלִין וְרוֹאִין אֶת הַחוֹל לִפְנֵיהֶם חוֹזְרִין לַאֲחוֹרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר [ירמיה ה, כב] הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם.



תדשא הארץ

וְעַד שֶׁלֹּא נִקְווּ הַמַּיִם נִבְרְאוּ הַמְּאוֹרוֹת וּתְהוֹמוֹת. וְאֵלוּ הֵן הַתְּהוֹמוֹת, אֵלּוּ שֶׁמִּתַּחַת לָאָרֶץ, שֶׁהָאָרֶץ עַל הַתְּהוֹמוֹת נִרְקַעַת, כָּאֳנִיָּה שֶׁהִיא צָפָה בְּלֶב יָם, כָּךְ הָאָרֶץ מְרֻקַּעַת עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קלו, ו] לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם.
וּפֶתַח לְגַן עֵדֶן פָּתַח בָּהּ וְהוֹצִיא מִמֶּנָּה נְטָעִים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, כָּל מִינֵי עֵץ אִילָן עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, וְכָל מִין עֵשֶׂב וָדֶשֶׁא נָטַע מֵהֶם, וּבָהֶם זְרָעָם עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית א, יא] אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'. וְעָרַךְ שֻׁלְחָן לַבְּרִיּוֹת עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים כג, ה] תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן. וְכָל הַמַּעְיָנוֹת עוֹלִין מִן הַתְּהוֹמוֹת לְהַשְׁקוֹת כָּל הַבְּרִיּוֹת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁע אוֹמֵר עָבְיָהּ שֶׁל אֶרֶץ מַהֲלַךְ שִׁשִּׁים שָׁנָה. וּתְהוֹם אֶחָד שֶׁהוּא אֵצֶל גֵּיהִנָּם נוֹבֵעַ וּמוֹצִיא מַיִם חַמִּים תַּעֲנוּג לִבְנֵי אָדָם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה פַּעַם אַחַת בְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ סִלוֹנוֹת עוֹלִין מִן הַתְּהוֹמוֹת וּמַשְׁקִין אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ב, ו] וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
הֶעָבִים מַשְׁמִיעִין אֶת קוֹל צִנּוֹרוֹתֵיהֶן לַיַּמִּים, וְהַיַּמִּים מַשְׁמִיעִים אֶת קוֹל צִנּוֹרוֹתֵיהֶם לַתְּהוֹמוֹת, וּתְהוֹם קוֹרֵא אֶל תְּהוֹם לְהַעֲלוֹת מַיִם וְלִתֵּן לֶעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים מב, ח] תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ. וְהֶעָבִים שׁוֹאֲבִין מַיִם מִן הַתְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [שם קלה, ז] מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ. וּבְמָקוֹם שֶׁיִפְקֹד לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲלוֹת וּלְהַמְטִיר שָׁם מַגְשִׁימִים. מִיָּד הָאָרֶץ מִתְעַבֶּרֶת וּצְמֵחָה, כְּאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מִזְּנוּת.
אֲבָל כְּשֶׁיִּרְצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָרֵךְ צִמְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ וְלִתֵּן צֵידָן שֶׁל בְּרִיּוֹת, פּוֹתֵחַ אוֹצָרוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמַמְטִיר עַל הָאָרֶץ, שֶׁהֵן מַיִם זְכָרִים, וּמִיָּד הָאָרֶץ מִתְעַבֶּרֶת כַּכַּלָּה שֶׁהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִבַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן. וּצְמֵחָה זֶרַע שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁנֶאֱמַר [דברים כח, יב] יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם. וּכְתִיב [ישעיה סב ה] כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ, וּכְתִיב [שם נה, י] כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל.


 
פרשת בריאת יום רביעי:

{יד} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים:
{טו} וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל-הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי-כֵֽן:
{טז} וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת-שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת-הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת-הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּֽוֹכָבִֽים:
{יז} וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל-הָאָֽרֶץ:
{יח} וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלְהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַח֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי-טֽוֹב:
{יט} וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי: (פ)



להלן מדרשי חז"ל במדרש רבה לפרשה זו:

[פרשה ו]

פתיחתא בענין המחלוקת אם הירח נברא להאיר

א וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת (בראשית א, יד).

רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה בִּלְבָד, אִם כֵּן לָמָּה נִבְרֵאת לְבָנָה, לְמוֹעֲדִים, כְּדֵי לְקַדֵּשׁ בְּחֶשְׁבּוֹנָהּ רָאשֵׁי חָדָשִׁים וְשָׁנִים.

רַבִּי שִׁילֹה דִּכְפַר תְּמַרְתָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ, מִשֶּׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ, אֵין מוֹנִין לַלְּבָנָה אֶלָּא מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה.
יוּסְטִי חַבְרָא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר לג, ג): וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ, וְאִם לַלְּבָנָה אַתָּה מוֹנֶה, עַד כַּדּוּן לֵית לָהּ אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַטְמוֹעִין, הֱוֵי אֵין מוֹנִין לַלְבָנָה אֶלָּא מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה.

רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה בִּלְבָד, אִם כֵּן לָמָּה נִבְרֵאת לְבָנָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַעֲשׂוֹתָן אֱלָהוּת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אִם מִשֶּׁהֵן מַכְּחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עוֹשִׂין אוֹתָן אֱלָהוּת, אִלּוּ הָיוּ אֶחָד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, שְׁנֵיהֶם נִבְרְאוּ לְהָאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת [בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ], וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם [לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ].
(פסוק טו ופסוק יז)



פסוק יד

וְהָיוּ לְאֹתֹת, אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת.
וּלְמוֹעֲדִים, אֵלּוּ שָׁלשׁ רְגָלִים.
וּלְיָמִים, אֵלּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים.
וּלְשָׁנִים, זֶה קִדּוּשׁ שָׁנִים.



פסוק טז - פתיחתא בענין שירה בליל פסח

ב לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה (תהלים עד, טז), לְךָ הַיּוֹם מְקַלֵּס וּלְךָ הַלַּיְלָה מְקַלֵּס, מַה הַיּוֹם בִּרְשׁוּתְךָ אַף הַלַּיְלָה בִּרְשׁוּתְךָ.
בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּיּוֹם, לְךָ יוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּלַּיְלָה, אַף לְךָ לַיְלָה.
בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּיּוֹם, אָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּיּוֹם. וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּלַּיְלָה, אָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּלַּיְלָה.
עָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים בַּיּוֹם וְאָמַרְנוּ לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּיּוֹם (שופטים ה, א): וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.
עָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים בַּלַּיְלָה וְאָמַרְנוּ לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּלַּיְלָה (ישעיה ל, כט): הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג.
לְךָ נָאֶה לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם, לְךָ נָאֶה לוֹמַר שִׁירָה בַּלַּיְלָה, לָמָּה שֶׁאַתָּה (תהלים עד, טז): הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וְשָׁמֶשׁ, וְאַתָּה עָשִׂיתָ אֶת שְׁנֵי הַמְאוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, טז): וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְאֹרֹת הַגְּדֹלִים וגו'.

ג רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, מֵאַחַר שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָן גְּדוֹלִים, הוּא חוֹזֵר וּפוֹגֵם אוֹתָם, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנָס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כְּתִיב שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת, וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּתִיב (במדבר כח, טו): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לַה', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁגָּרַמְתִּי לוֹ לְהִכָּנֵס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמָה אִם זֶה שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת כָּךְ פְּגָמוֹ הַכָּתוּב, הַנִּכְנָס שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר אִלְּעָאי אָמַר, דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא שֶׁיְהֵא הַגָּדוֹל מוֹנֶה לַגָּדוֹל, וְהַקָּטָן מוֹנֶה לַקָּטָן. עֵשָׂו מוֹנֶה לַחַמָּה, שֶׁהִיא גְּדוֹלָה, וְיַעֲקֹב מוֹנֶה לַלְּבָנָה, שֶׁהִיא קְטַנָּה.
אָמַר רַב נַחְמָן וְהוּא סִימָן טַב, עֵשָׂו מוֹנֶה לַחַמָּה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה, מַה חַמָּה הַזֹּאת שׁוֹלֶטֶת בַּיּוֹם וְאֵינָה שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, כָּךְ עֵשָׂו יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. יַעֲקֹב מוֹנֶה לַלְּבָנָה שֶׁהִיא קְטַנָה, מַה הַלְּבָנָה הַזּוֹ שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, כָּךְ יַעֲקֹב יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.
רַב נַחְמָן אָמַר כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל קַיָּם אֵין אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן מִתְפַּרְסֵם, שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל, מִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן. כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו קַיָּם אֵין אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מִתְפַּרְסֵם, שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו מִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה ס, א ב): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ [וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח]. כִּי הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה וגו'.


ד וְאֵת הַכּוֹכָבִים.

אָמַר רַב אַחָא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין, אֶחָד שׁוֹלֵט בָּעִיר וְאֶחָד שׁוֹלֵט בַּמְדִינָה, אָמַר הַמֶּלֶךְ הוֹאִיל וּמִעֵט עַצְמוֹ זֶה לִהְיוֹת שׁוֹלֵט בָּעִיר, גּוֹזֵר אֲנִי עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא תְּהֵא כָּל אֻכְלוּסָא יוֹצְאָה עִמּוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁיְהֵא נִכְנָס תְּהֵא בּוּלֵי וְדִימוּס נִכְנְסָה עִמּוֹ.
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְהַלְּבָנָה הַזּוֹ מִעֲטָה עַצְמָהּ לִהְיוֹת שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיהָ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת שֶׁיְהוּ הַכּוֹכָבִים יוֹצְאִין עִמָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת יְהוּ הַכּוֹכָבִים נִכְנָסִים עִמָּהּ.
וְדִכְוָותֵהּ (בראשית י, כה): וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן, אָמַר רַבִּי אַחָא לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יָקְטָן, שֶׁהָיָה מַקְטִין אֶת עֲסָקָיו, מַה זָּכָה, זָכָה לְהַעֲמִיד שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִשְׁפָּחוֹת גְּדוֹלוֹת. וּמָה אִם יָקְטָן עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מַקְטִין אֶת עֲסָקָיו כָּךְ, גָּדוֹל שֶׁהוּא מַקְטִין אֶת עֲסָקָיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וְדִכְוָתֵהּ (בראשית מח, יד): וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר, אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא וְכִי מִן הַתּוֹלְדוֹת אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא הַצָּעִיר, אֶלָּא מַה הוּא הַצָּעִיר, שֶׁהָיָה מַצְעִיר אֶת עֲסָקָיו. מַה זָּכָה, זָכָה לִבְכוֹרָה. וּמָה אִם הַצָּעִיר עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מַצְעִיר אֶת עֲסָקָיו, זָכָה לִבְכוֹרָה, הַגָּדוֹל שֶׁהוּא מַצְעִיר אֶת עֲסָקָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא.
*אוכלוסא = העם אשר בעיר. בולי = העשירים.



פסוק יז

ה וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלשָׁה דְבָרִים נִתְּנוּ מַתָּנָה לָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: הַתּוֹרָה, וְהַמְאוֹרוֹת, וְהַגְּשָׁמִים.
הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא, יח): וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת וגו'.
הַמְאוֹרוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.
גְּשָׁמִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ד): וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם.
רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר, אַף הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, אַף הַיְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, לו): וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ.
רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר, אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מד): וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַנְּקָמָה בֶּאֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כה, יד): וְנָתַתִּי נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ בֶאֱדוֹם כְּאַפִּי וְכַחֲמָתִי וְיָדְעוּ אֶת נִקְמָתִי וגו'.
רַבָּנָן אָמְרֵי, אַף הָרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, מו): וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם.
רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן אוֹמֵר, אַף הַפְרָשַׁת הַיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, טז): כֹּה אָמַר ה' הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה.
רַבָּנָן אָמְרֵי: הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ, מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג. וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה, מִן הֶחָג וְעַד הַחֲנֻכָּה.
רַבִּי נָתָן בַּר אֲחוּהָ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא הֲוָה מְפָרֵשׁ בְּיַמָּא, אֲמַר לֵיהּ לַאֲחוּי צַלֵּי עֲלַי, אֲמַר לֵיהּ מַה נְּצַלֵּי עֲלָךְ, מִן דְּאַתְּ קְטַר לוּלָבָךְ קְטוֹר רַגְלָיךְ, אִין עָיְילַת לִכְנִישְׁתָּא וּשְׁמַעְתָּן מְצַלְּיָן עַל מִטְרָא לָא תִסְמֹךְ עַל צְלוֹתִי.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְרַבִּי תַּנְחוּמָא בֶּן רַבִּי חִיָּא דִּכְפַר חָנוּן, הֲוָה בְּאַסְיָא, בְּעָא דְּיִפְרשׁ, אָמְרָה לֵיהּ מַטְרוֹנָה, בְּאִילֵין יוֹמַיָא פָּרְשֵׁי, אֶתְמְהָא, אִתְחַזֵּי לֵיהּ אֲבוּי בְּחֶלְמָא אֲמַר לֵיהּ בְּרִי בְּלֹא קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ו, ג): גַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ, וְלָא שְׁמַע לָא לְמִילֵי דְדֵין וְלָא לְמִילֵי דְדֵין, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ.



ו הֵיכָן גַּלְגַּל הַחַמָּה וּלְבָנָה נְתוּנִים, בָּרָקִיעַ הַשֵּׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מִקְרָא מָלֵא הוּא, וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה פֵּרְשׁוּ אוֹתוֹ (נחמיה ט, ו): אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם וגו'. הֵיכָן הוּא כָּל צְבָאָם נְתוּנִים, בָּרָקִיעַ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשָּׁמַיִם.
וּמִן הָאָרֶץ וְעַד הָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמֵרָקִיעַ עַד הָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, רְאֵה כַּמָּה הוּא גָּבוֹהַּ, וּתְנַן בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוּז אֵין צֵל לְכָל בְּרִיָּה, דִּכְתִיב (תהלים יט, ז): וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.

גַּלְגַּל חַמָּה יֵשׁ לוֹ נַרְתִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ה): לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם, וּבְרֵכָה שֶׁל מַיִם לְפָנָיו, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתִּישׁ כֹּחוֹ בַּמַּיִם, שֶׁלֹא יֵצֵא וְיִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעַרְטְלוֹ מִנַּרְתִּיקוֹ, וּמְלַהֵט בּוֹ אֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, יט): וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא.
רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין אֵין גֵּיהִנֹּם אֶלָּא יוֹם שֶׁהוּא מְלַהֵט אֶת הָרְשָׁעִים, מַה טַּעַם (מלאכי ג, יט): כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא וגו'.
רַבָּנָן אָמְרֵי, יֵשׁ גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לא, ט): נְאֻם ה' אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אוֹמֵר לֹא יוֹם וְלֹא גֵּיהִנֹּם, אֶלָּא אֵשׁ שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִגּוּפָן שֶׁל רְשָׁעִים וּמְלַהֶטֶת אוֹתָם, מַה טַּעַם, דִּכְתִיב (ישעיה לג, יא): תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אָבִין אָמַר (תהלים נ, ו): וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ, לֶעָתִיד לָבוֹא שָׁמַיִם מְתַנִּים צְדָקָה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם עוֹלָמוֹ, שֶׁלֹא נְתָנָם בָּרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁאִלּוּ נְתָנָם בָּרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן לֹא הָיְתָה בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד מֵאִשּׁוֹ שֶׁל יוֹם.



ז אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁלשָׁה דְּבָרִים קוֹלָן הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְהַבְּרִיּוֹת בֵּינְתַיִם וְאֵינָם מַרְגִּישִׁים, וְאֵלּוּ הֵן: הַיּוֹם, וְהַגְּשָׁמִים, וְהַנֶּפֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הַגּוּף.
הַיּוֹם מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַתְּ סָבוּר שֶׁהוּא שָׁף בָּרָקִיעַ, וְאֵינוֹ אֶלָּא כַּמַּסָּר הַזֶּה שֶׁהוּא נוֹסֵר בָּעֵץ.
הַגְּשָׁמִים מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי לֵוִי (תהלים מב, ח): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.
וְהַנֶּפֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הַגּוּף מִנַיִּן, דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוּי דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן רַבִּי חָמָא, הֲוֵי דָּמִיךְ בְּצִפּוֹרִי, וְהַוְיָן חַבְרַיָּה יְתִיבִין גַּבֵּיהּ, אֲתַת מִלְּתָא וְשָׁרְיָן גָּחֲכִין, אֲמַר לְהוֹן כַּמָּה נַפְשֵׁיהּ דַּאֲחוּהָ דְּהַהוּא גַּבְרָא מְקַצְּצָא אֲרָזִין וּמְקַצְּצָא אִילָנוֹת, וְאַתּוּן יָתְבִין גָּחֲכוּן וְלָא יָדְעִין.



ח וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.

כֵּיצַד גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה שׁוֹקְעִים בָּרָקִיעַ, רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי וְרַבָּנָן, רַבָּנָן אָמְרִין מֵאֲחוֹרֵי הַכִּפָּה וּלְמַטָּה. וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אָמַר מֵאֲחוֹרֵי הַכִּפָּה וּלְמַעְלָה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי, דְּהוּא אָמַר מֵאֲחוֹרֵי הַכִּפָּה וּלְמַעְלָה בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ רוֹתֵחַ וּמַעְיָנוֹת צוֹנְנִין. וּמִלְּהוֹן דְּרַבָּנָן דְּאָמְרִין מֵאֲחוֹרֵי הַכִּפָּה וּלְמַטָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ צוֹנֵן וּמַעֲיָנוֹת פּוֹשְׁרִין.



אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם פּוֹרְחִין הֵן בָּאֲוִיר, וְאִם שָׁפִין בָּרָקִיעַ, וְאִם מְהַלְּכִין הֵן כְּדַרְכָּן. הַדָּבָר קָשֶׁה מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לַבְּרִיּוֹת לַעֲמֹד עָלָיו.



ט וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וגו'.

אָמַר רַבִּי אִילְפָא אִם לְעִנְיַן הַמְּאוֹרוֹת הֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, אֶלָּא אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן שׁוֹלְטִין בַּמֶּה שֶׁנִּבְרָא לְהָאִיר בַּיּוֹם, וּבַמֶּה שֶׁנִּבְרָא לְהָאִיר בַּלַּיְלָה.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע י, יג): וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר, מַאי סֵפֶר הַיָּשָׁר, סֵפֶר אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ סֵפֶר הַיָּשָׁר, דִּכְתִיב (במדבר כג, י): תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים.
רַבִּי חֲלַפְתָּא מַיְיתֵי לֵיהּ מִן הָכָא וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.
רַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל מַיְיתֵי לָהּ מִסֵּיפָא דְּסִפְרָא (בראשית מח, יט): וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְאֶפְשָׁר כֵּן, אֶלָא זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא עוֹמֵד מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מַעֲמִיד גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁהֵן שׁוֹלְטִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
רַבִּי חָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מַיְיתֵי לָהּ מִסֵּיפָא דְאוֹרָיְיתָא (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ [וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ], אֶפְשָׁר כֵּן, אֶלָּא זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא עוֹמֵד מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מַעֲמִיד גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁהֵן שׁוֹלְטִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה הָיָה סִגְנוֹן לִיהוֹשֻׁעַ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְסֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה בְּיָדוֹ, אָמַר לוֹ (יהושע א, ח): חֲזַק יְהוֹשֻׁעַ, אֱמָץ יְהוֹשֻׁעַ, לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל. נְטָלוֹ וְהֶרְאָה אוֹתוֹ לְגַלְגַּל חַמָּה, אָמַר לָהּ כְּשֵׁם שֶׁלֹא דּוֹמַמְתִּי מִזֶּה, אַף אַתָּה דּוֹם מִלְּפָנַי, מִיָּד (יהושע י, יג): וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר לוֹ עַבְדָא בִּישָׁא לָא זְבִינָא דְאַבָּא אַתְּ, לֹא כָּךְ רָאָה אוֹתְךָ אַבָּא בַּחֲלוֹם (בראשית לז, ט): וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי, מִיָּד וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.




להלן מדרש חז"ל בספר פרקי דרבי אליעזר (פרק ו) בענין פרשה זו:


בָּרְבִיעִי חִבֵּר שְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, לֹא זֶה גָדוֹל מִזֶּה וְלֹא זֶה גָדוֹל מִזֶּה, וְשָׁוִין בְּגָבְהָם וּבְתָּאֳרָן וּבְאוֹרָן, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית א, טז] וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדוֹלִים וְגוֹ'. נִכְנַס תַּחֲרוּת בֵּינֵיהֶם זֶה אוֹמֵר לָזֶה אֲנִי גָדוֹל מִמְּךָ וְזֶה אוֹמֵר לָזֶה אֲנִי גָדוֹל מִמְּךָ וְלֹא הָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִגְדִּיל אֶת הָאֶחָד וְהִקְטִין אֶת הָאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלָּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים.


כָּל הַכּוֹכָבִים מְשָׁרְתִים לְשִׁבְעָה כּוֹכָבִים שֶׁל שָׁעוֹת, וּשְׁמָן כל"ש צמח"ן, כּוֹכָב, לְבָנָה, שַׁבְּתַאי, צֶדֶק, מַאְדִּים, חַמָּה, נֹגַהּ.
וְהֵם מְשָׁרְתִים לְשִׁבְעָה יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, יוֹם רִאשׁוֹן כּוֹכָב חַמָּה, יוֹם שֵׁנִי צֶדֶק לְבָנָה, יוֹם שְׁלִישִׁי נֹגַהּ מַאְדִּים, יוֹם רְבִיעִי שַׁבְּתַאי כּוֹכָב, יוֹם חֲמִישִׁי חַמָּה צֶדֶק, יוֹם שִׁשִּׁי לְבָנָה נֹגַהּ, יוֹם שְׁבִיעִי מַאְדִּים שַׁבְּתַאי.
וְכֻלָּם מְשָׁרְתִים לִשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת שֶׁהֵן כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, וְאֵלּוּ הֵן: טָלֶה, שׁוֹר, תְּאוֹמִים, סַרְטָן, אַרְיֵה, בְּתוּלָה, מֹאזְנַיִם, עַקְרָב, קֶשֶׁת, גְּדִי, דְּלִי, דָּגִים. וְאֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לִנְהֹג אֶת הָעוֹלָם וְכֵן חֻקֵּיהֶן. וְשִׁבְעָה שַׁמָּשִׁין אֵלּוּ נִבְרְאוּ וְהִסְדִּירָן בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם: כָּל הַמַּזָּלוֹת מְשָׁרְתִים אֶת יְמוֹת חֹדֶשׁ הַחַמָּה, וִימוֹת חֹדֶשׁ הַחַמָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם עֶשֶׂר שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, וְכָל מַזָּל וּמַזָּל מְשָׁרֵת אֶת יְמוֹת חֹדֶשׁ הַחַמָּה שְׁנֵי יָמִים וּמֶחֱצָה, שְׁנֵי מַזָּלוֹת לַחֲמִשָּׁה יָמִים. הַשַׂר הַמַּתְחִיל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ חַמָּה הוּא הַשַׂר הַמַּשְּׁלִים בְּסוֹף חֹדֶשׁ חַמָּה, הוּא הַפּוֹתֵחַ וְהוּא הַסּוֹגֵר.
מַחֲזוֹר גָּדוֹל שֶׁל חַמָּה שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְשִׁבְעָה מַחֲזוֹרִים הַקְּטַנִּים יֶשׁ בּוֹ, מֵאַרְבַּע אַרְבַּע שָׁנִים. חֶשְׁבּוֹן יְמוֹת הַחַמָּה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים וּרְבִיעַ יוֹם. תְּקוּפוֹת שְׁנַת הַחַמָּה אַרְבַּע מִתִּשְׁעִים וְאֶחָד יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. רָאשֵׁי מַחֲזוֹרוֹת שֶׁל תְּקוּפָה דב"ז הגא"ו. בֵּין מַחֲזוֹר לְמַחֲזוֹר חֲמִשָּׁה יָמִים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת. תְּקוּפוֹת שֶׁל מַחֲזוֹר הַקָּטָן אַרְבַּע בְּכָל שָׁנָה, וְכֻלָּן מִתִּשְׁעִים וְאֶחָד יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. יֵשׁ מֵהֶן מִתִּשְׁעִים וּשְׁנַיִם.
שָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מַחֲזוֹר א"ג,
שָׁנָה הַשְּׁנִיָּה ב"ב,
שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית ג"א,
שָׁנָה הָרְבִיעִית ד"ד:
אַרְבָּעָה רָאשֵׁי תְקוּפוֹת לְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי חֳדָשִׁים, שֶׁל נִיסָן נִכְנֶסֶת תְּחִלַּת הַלַּיְלָה וַחֲצִי הַלַּיְלָה תְּחִלַּת הַיּוֹם וַחֲצִי הַיּוֹם. וּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַתְּקוּפוֹת ז"ח גי"ח א"ח טר"ח. תְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל נִיסָן נִכְנֶסֶת בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת שַׁבְּתַאי, תְּקוּפַת תַּמּוּז נִכְנָס בְּחֶצְיָהּ שֶׁל שַׁבְּתַאי, תְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל תִּשְׁרֵי נִכְנֶסֶת בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת צֶדֶק, תְּקוּפַת טֵבֵת נִכְנֶסֶת בְּחֶצְיוֹ שֶׁל צֶדֶק, וּשְׁאָר כָּל הַתְּקוּפוֹת נִכְנָסִין בְּרֹאשָׁן שֶׁל שָׁעוֹת וּבְחֶצְיָן שֶׁל שָׁעוֹת.
מַחֲזוֹר רִאשׁוֹן נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת שַׁבְּתַאי וּשְׁמָן שׁצ"ם חנכ"ל.
מַחֲזוֹר הַשֵּׁנִי בְּשָׁעָה שֶׁלְּפָנָיו בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת צֶדֶק,
מַחֲזוֹר הַשְּׁלִישִׁי נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת מַאְדִּים,
מַחֲזוֹר הָרְבִיעִי נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת חַמָּה,
מַחֲזוֹר הַחֲמִישִׁי נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת נֹגַהּ,
מַחֲזוֹר הַשִּׁשִּׁי נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת כּוֹכָב,
מַחֲזוֹר הַשְּׁבִיעִי נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת לְבָנָה.
בְּסוֹף שֶׁבַע שָׁעוֹת, בְּסוֹף שִׁבְעָה מַחֲזוֹרוֹת, בְּסוֹף שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים שֶׁל מַחֲזוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה, חוֹזֵר לִתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי בִּשְׁעַת שַׁבְּתַאי בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְרָא.


וּבִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה מַעֲלוֹת, הַחַמָּה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, מֵאָה שְׁמוֹנִים וְשָׁלֹשׁ עוֹלָה בְּרוּחַ מִזְרָח, וּמֵאָה שְׁמוֹנִים וְשָׁלֹשׁ יוֹרֶדֶת בְּרוּחַ מַעֲרָב, כְּנֶגֶד יְמוֹת שְׁנוֹת הַחַמָּה. וּבִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה חַלּוֹנוֹת הַחַמָּה יוֹצֵא וְנִכְנָס בַּמִּזְרָח, תִּשְׁעִים וְאֶחָד יוֹם בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית, תִּשְׁעִים וְאֶחָד יוֹם בְּקֶרֶן צְפוֹנִית, וְחַלּוֹן אֶחָד בָּאֶמְצַע וּשְׁמוֹ חַלּוֹן נֹגַהּ.
בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי מַתְחִיל מֵחַלּוֹן נֹגַהּ, וְהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְקֶרֶן דְּרוֹמִית חַלּוֹן אַחַר חַלּוֹן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְחַלּוֹן שַׁבְּתַאי.
בִּתְקוּפַת טֵבֵת מַתְחִיל מֵחַלּוֹן שַׁבְּתַאי וְהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו חַלּוֹן אַחַר חַלּוֹן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְחַלּוֹן תַּעֲלוּמָה, שֶׁבּוֹ הָאוֹר יוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב כח, יא] וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר.
בִּתְקוּפַת נִיסָן מַתְחִיל מֵחַלּוֹן תַּעֲלוּמָה שֶׁבּוֹ הָאוֹר יוֹצֵא, וְהוֹלֵךְ אֶל קֶרֶן צְפוֹנִית חַלּוֹן אַחַר חַלּוֹן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְחַלּוֹן נַעֲמָן.
בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, מַתְחִיל מֵחַלּוֹן נַעֲמָן, וְהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו חַלּוֹן אַחַר חַלּוֹן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְחַלּוֹן חֶדֶר שֶׁבּוֹ רוּחַ סוּפָה יוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב לז, ט] מִן הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה וּמִמְּזָרִים קָרָה.
בָּאֵלּוּ שֶׁבַּמִּזְרָח הָיָה יוֹצֵא וּכְנֶגְדּוֹ בַּמַּעֲרָב הוּא נִכְנָס, וְהַשְּׁכִינָה לְעוֹלָם בַּמַּעֲרָב. וְנִכְנָס וּמִשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר לְפָנָיו רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.
וְחַלּוֹן אֶחָד יֵשׁ בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ וּשְׁמוֹ מְזָרִים, וְאֵינוֹ יוֹצֵא וְנִכְנָס בּוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת שֶׁל מַחֲזוֹר הַגָּדוֹל, שֶׁבּוֹ יוֹצֵא בְּיוֹם שֶׁנִּבְרָא: בַּלַּיְלָה בַּמַּעֲרָב הַחַמָּה בִּתְקוּפַת תִּשְׁרִי וְטֵבֵת, הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְקֶרֶן דְּרוֹמִית וּלְמֵימֵי אוֹקְיָאנוֹס, בֵּין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם לְבֵין קְצוֹת הָאָרֶץ שׁוֹקַעַת, שֶׁהַלַּיְלָה גָדוֹל וְהַדֶּרֶךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַחַלּוֹן שֶׁבַּמִּזְרָח לַחַלּוֹן שֶׁהוּא רוֹצֶה לָצֵאת בּוֹ. בַּלַּיְלָה בַּמַּעֲרָב הַחַמָּה בִּתְקוּפַת נִיסָן וְתַמּוּז, הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְקֶרֶן צְפוֹנִית לְמֵימֵי אוֹקְיָאנוֹס שֶׁבֵּין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם לְבֵין קְצוֹת הָאָרֶץ, שֶׁהַלַּיְלָה קָצֵר וְהַדֶּרֶךְ קְצָרָה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַחַלּוֹנוֹת שֶׁבַּמִּזְרָח שֶׁהוּא רוֹצֶה לָצֵאת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [קהלת א, ו] הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן. הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם בִּתְקוּפַת תִּשְׁרִי וּבִתְקוּפַת טֵבֵת, וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן בִּתְקוּפַת נִיסָן וּבִתְקוּפַת תַּמּוּז. סוֹבֵב סֹבֵב [שם], שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּקֶרֶן צְפוֹנִית. וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ [שם], לְחַלּוֹן שֶׁבַּמִּזְרָח שָׁב הָרוּחַ.


הַחַמָּה, שָׁלֹשׁ אוֹתִיוֹת שֶׁל שֵׁם כְּתוּבִים בְּלִבּוֹ, וְהַמַּלְאָכִים מַנְהִיגִים אוֹתוֹ. אֵלּוּ שֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם, אֵין מַנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּלָּיְלָה. אֵלּוּ שֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתוֹ בַלַּיְלָה, אֵין מַנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם.
הַחַמָּה רוֹכֵב בַּמֶּרְכָּבָה, וְעוֹלֶה מְעֻטָּר כְּחָתָן וְיָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים יט, ו] וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ.
הַחַמָּה קַרְנוֹתָיו וּפָנָיו הַמַּבִּיטוֹת לְמַטָּה לָאָרֶץ, שֶׁל אֵשׁ. וְקַרְנוֹתָיו וּפָנָיו הַמַּבִּיטוֹת לְמַעְלָה שֶׁל בָּרָד. וְאִלּוּלֵי הַבָּרָד שֶׁהוּא מְכַבֶּה פָּנָיו שֶׁל אֵשׁ, הָיָה הָעוֹלָם נִבְעָר בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים יט, ז] וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. וּבַחֹרֶף הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו שֶׁל מַטָּה לְמַעְלָה, וְאִלּוּלֵי הָאֵשׁ שֶׁהוּא מְחַמֵּם אֶת הַבָּרָד, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי הַקָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם קמז, יז] לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד.
וְאֵלּוּ הֵן קְצוֹת דְּרָכָיו שֶׁל חַמָּה.


[פרק ז]

רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוּס וְרַבִּי עֲקִיבָא, הָיוּ יוֹשְׁבִים וְדוֹרְשִׁים עַל מוֹלַד הַלְּבָנָה וְאָמְרוּ, דָּבָר אֶחָד אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִבְרְאוּ הַשָׁמַיִם לִמְכוֹן כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם לג, ו] בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. אֲבָל בִּצְבָא הַשָּׁמַיִם יְגִיעוֹת הַרְבֵּה נֶאֱמַר בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.
מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. נָפַח בְּרוּחַ נִשְׁמַת פִּיו וְנִבְרְאוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם בְּבַת אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.
כָּל הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת נִבְרְאוּ בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי, וְלֹא קָדַם זֶה לָזֶה אֶלָּא שְׁתֵּי יְדוֹת שָׁעָה. לְפִיכָךְ כָּל מַעֲשֵׂה חַמָּה בִּמְתִינוּת וְכָּל מַעֲשֵׂה לְבָנָה בִּזְרִיזוּת. מַה שֶּׁהַחַמָּה מְהַלֶּכֶת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, מְהַלֶּכֶת הַלְבָנָה לְיוֹם אֶחָד, וְכֹל שֶׁהַחַמָּה מְהַלֶּכֶת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה מְהַלֶּכֶת הַלְּבָנָה לִשְׁלֹשִׁים יוֹם.

כָּל הַיָּמִים מְשָׁרְתִים לְרֹאשׁ מוֹלַד הַלְּבָנָה לְאַחֲרֵיהֶם לְמַפְרֵעַ.
בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת שַׁבְּתַאי, שנ"ץ כמ"ל ח"ש. וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁל מַחֲזוֹר הַקָּטָן.
יוֹם שֶׁל אַחֲרָיו תְּחִלַּת לֵיל שְׁלִישִׁי רֹאשׁ מוֹלַד הַלְּבָנָה בִּשְׁעַת נֹגַהּ. וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁל מַחֲזוֹר הַקָּטָן חוֹזֵר יוֹם שֶׁל אַחֲרָיו.
בִּתְחִלַּת לֵיל שֵׁנִי רֹאשׁ מוֹלַד הַלְּבָנָה בִּשְׁעַת צֶדֶק. וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁל מַחֲזוֹר הַקָּטָן, חוֹזֵר יוֹם שֶׁל אַחֲרָיו.
בִּתְחִלַּת לֵיל רִאשׁוֹן, רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת כּוֹכָב. וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁל מַחֲזוֹר הַקָּטָן חוֹזֵר יוֹם שֶׁל אַחֲרָיו.
בִּתְחִלַּת לֵיל שַׁבָּת רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת מַאְדִּים. וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁל מַחֲזוֹר הַקָּטָן חוֹזֵר יוֹם שֶׁל אַחֲרָיו.
בִּתְחִלַּת לֵיל שִׁשִּׁי רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת לְבָנָה. וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁל מַחֲזוֹר הַקָּטָן חוֹזֵר יוֹם שֶׁל אַחֲרָיו.
בִּתְחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי רֹאשׁ מוֹלַד הַלְבָנָה בִּשְׁעַת חַמָּה. וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁל מַחֲזוֹר הַקָּטָן, חוֹזֵר יוֹם שֶׁל אַחֲרָיו.
בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי רֹאשׁ מוֹלַד הַלְבָנָה בִּשְׁעַת שַׁבְּתַאי:

בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְרָא מַחֲזוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל לְבָנָה, עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה. שִׁבְעָה מַחֲזוֹרִים קְטַנִּים יֶשׁ בּוֹ מִשָּׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְכָל מַזָּל וּמַזָּל מְשָׁרֵת אֶת יְמֵי חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה. וִימֵי חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה, עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יָמִים וּמֶחֱצָה וּשְׁתֵּי יְדוֹת שָׁעָה וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. וְכָל מַזָּל וּמַזָּל מְשָׁרֵת אֶת יְמוֹת חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה שְׁנֵי יָמִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וּשְׁלֹשָׁה מַזָּלוֹת לְשִׁבְעָה יָמִים. הַשַׂר הַמַּתְחִיל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הַלְבָנָה, הוּא הַשַׂר הַמַּשְׁלִים בְּסוֹף חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה.
הַלְּבָנָה מִתְחַדֶּשֶׁת בְּכָל מוֹלָד וּמוֹלָד, אַחַת בַּלַּיְלָה וְאַחַת בַּיּוֹם, וְזֶה הָאוֹת שֶׁלָּהֶם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר. אֵין בְּכָל מוֹלָד לְרֹאשׁ מוֹלָד לַשָּׁנָה הַבָּאָה אֶלָּא אַרְבָּעָה יָמִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה חֲלָקִים.
אֵין בֵּין מַחֲזוֹר הַגָּדוֹל לַמַּחֲזוֹר הַקָּטָן אֶלָּא שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם. וּבַמַּעֲרָב אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה מְהַלֶּכֶת לְקֶרֶן דְּרוֹמִית, הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לְקֶרֶן צְפוֹנִית. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה מְהַלֶּכֶת בְּקֶרֶן צְפוֹנִית, הַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית.

כָּל הַשָּׁעוֹת מְשָׁרְתוֹת לְרֹאשׁ מוֹלַּד לְבָנָה לְאַחֲרֵיהֶן לְמַפְרֵעַ, של"ך נחמ"ץ.
בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה תְּחִלַּת לֵיל רְבִיעִי, רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת שַׁבְּתַאי.
וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּשָׁעָה שֶׁל אַחֲרֶיהָ, רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת לְבָנָה.
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית בְּשָׁעָה שֶׁל אַחֲרֶיהָ, רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת כּוֹכָב.
וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּשָׁעָה שֶׁל אַחֲרֶיהָ רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת נֹגַהּ.
וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית בְּשָׁעָה שֶׁל אַחֲרֶיהָ, רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת חַמָּה.
וּבַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית בְּשָׁעָה שֶׁל אַחֲרֶיהָ, רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת מַאְדִּים.
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית רֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בִּשְׁעַת צֶדֶק.
וְכֵן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הַשָּׁעוֹת הַלָּלוּ מְשָׁרְתוֹת לְרֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה לְאַחֲרֵיהֶם, עַד עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה שֶׁל מַחֲזוֹר. כָּל הַמַּזָּלוֹת מְשָׁרְתִים לְבָנָה בַּלַּיְלָה מֵאַרְבַּע פִּנּוֹת הָעוֹלָם, שְׁלֹשָׁה בַצָּפוֹן שְׁלֹשָׁה בַדָּרוֹם שְׁלֹשָׁה בַמַּעֲרָב שְׁלֹשָׁה בַמִּזְרָח. וְכָל הַשָּׁעוֹת מְשָׁרְתוֹת לְבָנָה בַלַּיְלָה, שְׁתַּיִם בַּדָּרוֹם שְׁתַּיִם בַּצָּפוֹן שְׁתַּיִם בַּמִּזְרָח שְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב. וּבְשָׁעָה שֶׁמַּתְחִיל לְשָׁרֵת בַּדָּרוֹם גּוֹמֵר בַּמַּעֲרָב, וְכָל סְבִיבוֹתָיו כֵּן.
כָּל מְאוֹרֵי אוֹר הַגְּדוֹלִים נְתוּנִים בַּדָּרוֹם, חוּץ מִן הָעֶגְלָה שֶׁהִיא נְתוּנָה בַצָּפוֹן.
וְכָל הַמַּזִּיקִים הַמְהַלְכִים בָּרָקִיעַ, וְהַמַּלְאָכִים שֶׁנָּפְלוּ מִגְּדֻלָּתָן וּמִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתָן מִן הַשָּׁמַיִם בִּימֵי דּוֹר אֱנוֹשׁ, כְּשֶׁהֵם עוֹלִים לִשְׁמֹעַ דָּבָר מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד, הֵן מִתְרַדְּפִין בְּשֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ, וְחוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶן לִמְקוֹמָן.


עֲשָׂרָה יָמִים וְעֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁעוֹת וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, יְתֵרִין יְמוֹת הַחַמָּה עַל יְמוֹת הַלְּבָנָה, וְהָעִבּוּר נִכְנָס לְהַשְׁווֹת יְמוֹת שְׁנוֹת הַחַמָּה עִם יְמוֹת שְׁנוֹת הַלְּבָנָה. וְהַחַמָּה וְהַלְּבָנָה מַתְחִילִין מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן.
הַחַמָּה מְהַלֶּכֶת לְפָנֶיהָ בִּתְקוּפָתָהּ, וְטָלֶה מַתְחִיל לְשָׁרֵת לְפָנָיו בַּיּוֹם, וְכָל הַמַּזָּלוֹת מְשָׁרְתִים אַחֲרָיו כְּדַרְכָּן.
וְהַלְּבָנָה מְהַלֶּכֶת לְאַחֲרֶיהָ, וְטָלֶה מַתְחִיל לְשָׁרֵת לְפָנֶיהָ בַּלַּיְלָה, וְכָל הַמַּזָּלוֹת מְשָׁרְתִין אַחֲרָיו כְּדַרְכָּן.
וְכֵן עַד שְׁנַת מַחֲזוֹר הַקָּטָן, עַד שְׁנַת הָעִבּוּר.
בָּא הָעִבּוּר דּוֹחֶה לְרֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה וְעוֹמֵד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר. וְכֵן עַד שְׁנַת מַחֲזוֹר הַקָּטָן.
בָּא הָעִבּוּר, דּוֹחֶה לְרֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה וְעוֹמֵד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת.
וְכֵן עַד שְׁנֵים עָשָׂר עִבּוּרִין, בָּאִין הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה שָׁוִין לִתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי בִּשְׁעַת שַׁבְּתַאי בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְרָאוּ.

אֵין בֵּין מוֹלָד לְמוֹלָד אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת וּשְׁתֵּי יְדוֹת שָׁעָה וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים.
אֵין הַלְּבָנָה חֲסֵרָה מִן הַשָּׁמַיִם אֶלָּא כְּהֶרֶף עַיִן. אֲפִלּוּ יֶשׁ בָּהּ כִּמְלֹא הַחוּט סוֹבֶבֶת בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב. וְאֵין כֹּחַ בָּעַיִן לִרְאוֹת הַלְּבָנָה עַד שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת גְּדוֹלִים, בֵּין בְּרֹאשׁ מוֹלַד לְבָנָה בֵּין בְּסוֹף מוֹלַד לְבָנָה.

חֶשְׁבּוֹן יְמוֹת שְׁנוֹת הַלְּבָנָה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה יָמִים וּשְׁלִישׁ יוֹם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה חֲלָקִים.
כָּל הַשָּׁעוֹת שֶׁל חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּשְׁתֵּי יְדוֹת שָׁעָה.
כָּל הַשָּׁעוֹת שֶׁל שְׁנַת הַלְּבָנָה שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּע שָׁעוֹת.
כָּל הַמַּזָּלוֹת מְשָׁרְתִים לְמוֹלַד הַלְּבָנָה וּלְתוֹלְדוֹת בְּנֵי אָדָם, וַעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד. וְכָל מִי שֶׁהוּא חָכָם וּמֵבִין, הוּא מֵבִין מוֹלַד לְבָנָה וְתוֹלְדוֹת בְּנֵי אָדָם, וַעֲלֵיהֶם אוֹמֵר הַכָּתוּב [בראשית א, יד] וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, אוֹתוֹת הַלָּלוּ לֹא יָמוּשׁוּ מְשָׁרְתִים לַחַמָּה בַּיּוֹם וְלַלְּבָנָה בַּלָּיְלָה.
בִּשְׁלֹשָׁה מַחֲזוֹרוֹת שֶׁל חַמָּה וְאַרְבָּעָה מַחֲזוֹרוֹת שֶׁל לְבָנָה, שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים, שֶׁהִיא שָׁעָה אַחַת מִיּוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּאִים חַמָּה וּלְבָנָה שָׁוִים, בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי וּבִשְׁעַת שַׁבְּתַאי, בְּשָׁעָה שֶׁנִּבְרָאוּ.


ענין ליקוי המאורות

וּבְשָׁעָה שֶׁשַּׁלְהֶבֶת לְבָנָה מַגַּעַת לַחַמָּה בַּיּוֹם בְּמַעֲלוֹת שִׁשִּׁים, עוֹבֵר בְּתוֹכוֹ וּמְכַבֶּה אֶת אוֹרוֹ.
וּבְשָׁעָה שֶׁשַּׁלְהֶבֶת הַחַמָּה מַגַּעַת לַלְּבָנָה בַּלַּיְלָה בְּמַעֲלוֹת אַרְבָּעִים, עוֹבֵר בְּתוֹכוֹ וּמְכַבֶּה אֶת אוֹרוֹ:
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר גְּזֵרַת מֶלֶךְ בְּמִלָּה מְפֻרְסֶמֶת הִיא, בְּשָׁעָה שֶׁיִשְׂרָאֵל חוֹטְאִין וְאֵינָן מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה כָּרָאוּי, בְּשָׁעָה שֶׁשַּׁלְהֶבֶת חַמָּה מַגַּעַת לַלְּבָנָה בַּלַּיְלָה בְּמַעֲלוֹת אַרְבָּעִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְהֶה אֶת הַלְּבָנָה וְגוֹנֵז אֶחָד מִן הַסַּנְהֶדְרִין. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹשֶׂה בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים וּמַכְהֶה אֶת הַחַמָּה, וְשׁוֹלֵחַ אֶת רָגְזוֹ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר [ירמיה י, ב] כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה, הַגּוֹיִם יֵחַתּוּ וְלֹא יִשְׂרָאֵל:


כְּשֵׁם שֶׁאֵין אוֹר הַחַמָּה מוֹשֵׁל בְּאוֹר הַלְּבָנָה וְלֹא אוֹר הַלְּבָנָה בְּאוֹר הַחַמָּה, כָּךְ אֵין מוֹנִים לֹא מִנְיַן הַחַמָּה בַלַּיְלָה וְלֹא מִנְיַן הַלְּבָנָה בַיּוֹם, וְלֹא יַשִׁיגוּ גְּבוּל אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.


מְדוֹר הַלְּבָנָה בֵּין עָנָן לָעֲרָפֶל, עֲשׂוּיִין כְּמִין שְׁתֵּי קְעָרוֹת כְּפוּיוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְהוּא יוֹצֵא בֵּין שְׁנֵיהֶם. וּכְשֶׁהוּא מוֹלַד לְבָנָה, אֵלּוּ שְׁנֵי עֲנָנִים הוֹפְכִים אֶת פְּנֵיהֶם בְּרוּחַ מַעֲרָבִית, וְהוּא יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם כְּמִין שׁוֹפָר. בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מִדָּה אַחַת, בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי מִדָּה שְׁנִיָּה, וְכֵן עַד חֶצְיוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ, עַד שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה כֻּלּוֹ.
וּמֵחֶצְיוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֵלוּ שְׁנֵי עֲנָנִים הוֹפְכִים אֶת פְּנֵיהֶם לְרוּחַ מִזְרָחִית. פְּאַת הַלְּבָנָה שֶׁיָצָא מִתְּחִלָּה, מַתְחִיל וְנִכְנָס וּמִתְכַּסֶּה בֵּין שְׁנֵיהֶם. בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מִדָּה אַחַת, בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי מִדָּה שֵׁנִית, עַד סוֹפוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ עַד שֶׁמִתְכַּסֶּה כֻּלּוֹ.
וּמִנַּיִן שֶׁהוּא נָתוּן בֵּין שְׁנֵי עֲנָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב לח, ט] בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא מִתְכַּסֶּה כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים פא, ד] תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, בְּיוֹם שֶׁמִּתְכַּסֶּה כֻּלּוֹ.


[פרק ח]

בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בֶּאֱלוּל, נִבְרְאוּ חַמָּה וּלְבָנָה.
וּמִנְיָן שֶׁהוּא שָׁנִים וָחֳדָשִׁים וְיָמִים וְלֵילוֹת, שָׁעוֹת וְקִצִּים וּתְקוּפוֹת וּמַחֲזוֹרוֹת וְעִבּוּרִין, הָיוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיָה מְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, וְאַחַר כָּךְ מְסָרָן לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ה, א] זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, מִנְיַן עוֹלָם לְכָל תּוֹלְדוֹת בְּנֵי אָדָם.
אָדָם מָסַר לַחֲנוֹךְ, וְנִכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר, וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם כד] וַיִתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְגוֹ', וַיִתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ בְּדַרְכֵי מִנְיַן הָעוֹלָם שֶׁמָּסַר אֱלֹהִים לְאָדָם.
וַחֲנוֹךְ מָסַר לְנֹחַ סוֹד הָעִבּוּר, וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה. וְאָמַר עֹד [שם ח, כב] כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף. זֶרַע זוֹ תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי. קָצִיר זוֹ תְּקוּפַת נִיסָן. קֹר זוֹ תְּקוּפַת טֵבֵת. וָחֹם זוֹ תְּקוּפַת תַּמּוּז. וְקַיִץ בְּעִתּוֹ, וָחֹרֶף בְּעִתּוֹ. מִנְיַן הַחַמָּה בַיּוֹם וּמִנְיַן הַלְּבָנָה בַּלָּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] לֹא יִשְׁבּוֹתוּ.
נֹחַ מָסַר לְשֵׁם, וְנִכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר, וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה. וְנִקְרָא כֹּהֵן, וְכִי שֵׁם בֶּן נֹחַ כֹּהֵן הָיָה, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בְכוֹר וְהָיָה מְשָׁרֵת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה לְפִיכָךְ נִקְרָא כֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יד, יח] וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.
וְשֵׁם מָסַר לְאַבְרָהָם וְנִכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר וְעִבֵּר הַשָּׁנָה. וְנִקְרָא כֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קי, ד] נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם. וּמִנַּיִן שֶׁמָּסַר שֵׁם לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק.
אַבְרָהָם מָסַר לְיִצְחָק, וְנִכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר, וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה לְאַחַר מוֹתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית כה, יא] וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, עַל שֶׁנִּכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה.
יִצְחָק מָסַר לְיַעֲקֹב וְנִכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה. יָצָא יַעֲקֹב לְחוּצָה לָאָרֶץ וּבִקֵּשׁ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יַעֲקֹב אֵין לְךָ רְשׁוּת לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הֲרֵי יִצְחָק אָבִיךָ הוּא יְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם לה, ט] וַיֵרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. וְלָמָה עוֹד, שֶׁפַּעַם רִאשׁוֹנָה נִגְלָה עָלָיו וּמְנָעוֹ מִלְּעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּכְשֶׁבָּא לָאָרֶץ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוּם עַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ עַל שֶׁנִּכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר, וּבֵרֲכוֹ בִּרְכַּת עוֹלָם.
מִכָּאן אָמְרוּ אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וַחֲסִידִים [נ"א: וַחֲכָמִים] בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְרוֹעֵה צֹאן וּבָקָר בָּאָרֶץ, אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא עַל יְדֵי רוֹעֵה צֹאן וּבָקָר. אֲפִלּוּ נְבִיאִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהֶדְיוֹטִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא עַל יְדֵי הֶדְיוֹטִים שֶׁבָּאָרֶץ.
גָּלוּ לְבָבֶל, הָיוּ מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל יְדֵי הַנִּשְׁאָר בָּאָרֶץ. לֹא נִשְׁאַר אֶחָד בָּאָרֶץ, הָיוּ מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּבָבֶל. עָלָה עֶזְרָא וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ, וְרָצָה יְחֶזְקֵאל לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְּבָבֶל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְחֶזְקֵאל אֵין לְךָ רְשׁוּת לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֲחֵיכֶם וְהֵם יְעַבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר [יחזקאל לו, יז] בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם, שֶׁלָּהֶן הוּא לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה.
יַעֲקֹב מָסַר לְיוֹסֵף, וְנִכְנַס בְּסוֹד הָעִבּוּר וְעִבֵּר אֶת הַשָּׁנָה בְּמִצְרָיִם.
מֵת יוֹסֵף וְאֶחָיו וְנִתְמַעֲטוּ הָעִבּוּרִין מִיִּשְׂרָאֵל.
וּכְשֵׁם שֶׁנִּתְמַעֲטוּ הָעִבּוּרִין מִיִּשְׂרָאֵל בְּשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם, כָּךְ עֲתִידִים לִמָּעֵט בְּסוֹף שִׁעְבּוּד מַלְכוּת [נ"א: גלות] הָרְבִיעִית עַד שֶׁיָבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
כְּשֵׁם שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בְּמִצְרַיִם, כָּךְ הוּא עָתִיד לְהִגָּלוֹת עָלֵינוּ בְּסוֹף מַלְכוּת [נ"א: גלות] רְבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות יב, א ב] וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. מַהוּ לֵאמֹר. אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, עַד עַכְשָׁו אֶצְלִי הָיָה סוֹד הָעִבּוּר, מִכָּאן וְאֵילַךְ שֶׁלָּכֶם הוּא לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה.


סדר עיבור השנים אצל ראש הישיבה שבארץ ישראל

בִּשְׁלֹשָׁה מְעַבְּרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בַּעֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים פב, א] אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. וְאִם נִתְמַעֲטוּ, מְבִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וּפוֹרְשִׂין אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם. וְנַעֲשִׂין כְּמִין גֹּרֶן עֲגֻלָּה, וְיוֹשְׁבִין גָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ וְקָטָן לְפִי קָטְנוֹ, וְנוֹתְנִין פְּנֵיהֶן לְמַטָּה לָאָרֶץ וּפוֹרְשִׂין אֶת כַּפֵּיהֶן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, וְשׁוֹמְעִים בַּת קוֹל שֶׁצּוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה [שמות יב, א ב], וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. וּמֵעֲוֹן הַדּוֹר אֵינָן שׁוֹמְעִין כְּלוּם, אֶלָּא כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁכֵּן שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. וְאַשְׁרֵיהֶם הָעוֹמְדִין בַּמָּקוֹם הַהוּא בַּשָּׁעָה הַהִיא, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים פט, טז] אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן, בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן מְהַלְּכִין.

עַל שְׁלֹשָׁה סִימָנִים מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, עַל הָאִילָנוֹת, וְעַל הָעֲשָׂבִים, וְעַל הַתְּקוּפוֹת. הִגִּיעוּ שְׁנַיִם וְלֹא הִגִּיעַ אֶחָד, אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא עַל הָאִילָנוֹת וְלֹא עַל הָעֲשָׂבִים. הִגִּיעַ אֶחָד וְלֹא הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם, מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל הַתְּקוּפוֹת. אִם נִכְנְסָה הַתְּקוּפָה מֵעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁל חֹדֶשׁ טֵבֵת וּלְמַטָּה מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה. מֵעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁל חֹדֶשׁ טֵבֵת וּלְמַעְלָה אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה.
מַחֲזוֹר הָעִבּוּר מִתְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְשִׁבְעָה מַחֲזוֹרִין קְטַנִּים יֶשׁ בּוֹ. יֵשׁ מֵהֶן מִשָּׁלֹשׁ וְיֵשׁ מֵהֶן מִשְּׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ וּשְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ וְשָׁלֹשׁ וְשָׁלֹשׁ, וְשָׁלֹשׁ וּשְׁתָּיִם.
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהָיְתָה שְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שֶׁל מַחֲזוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל לְבָנָה, שְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִשְׁנַת מַחֲזוֹר הָעִבּוּר. מִכָּאן וְאֵילַךְ הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם.

*המנה= כלומר המנין, ולשון הכתוב ביחזקאל נקט.
 
פרשת בריאת יום חמישי:

{כ} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל-הָאָ֔רֶץ עַל-פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם:
{כא} וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת-הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל-נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה | הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָֽׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל-ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי-טֽוֹב:
{כב} וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת-הַמַּ֨יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ:
{כג} וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי: (פ)



וכך נדרשה פרשה זו במדרש רבה:

[פרשה ז]

א
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם.

כְּתִיב (תהלים פו, ח): אֵין כָּמוֹךָ בָּאֱלֹהִים ה' וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם בָּשָׂר וָדָם צָר צוּרָה בַּיַּבָּשָׁה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר צוּרָה בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה.


[שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ]

ב
יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נְבוֹרָאִי, הוֹרָה בְּצוֹר דָּגִים טְעוּנִין שְׁחִיטָה. שָׁמַע רַבִּי חַגַּי שָׁלַח לֵיהּ, תָּא לָקֵי. אֲמַר לֵיהּ בַּר אֵינָשׁ דַּאֲמַר מִלְּתָא מִן אוֹרָיְיתָא לָקֵי? אֲמַר לֵיהּ מִנַּיִן הִיא דְאוֹרָיְיתָא, אֲמַר לֵיהּ מִן הָדָא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, וּמָה עוֹף טָעוּן שְׁחִיטָה אַף דָּגִים טְעוּנִין שְׁחִיטָה. אֲמַר לֵיהּ, לָא הוֹרֵית טַב. אֲמַר לֵיהּ מִנַיִן אַתְּ מוֹדַע לִי, אֲמַר לֵיהּ רְבִיעַ וַאֲנָא מוֹדַע לָךְ, דִּכְתִיב (במדבר יא, כב): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם וְאִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם, יִשָּׁחֵט אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא יֵאָסֵף.
אֲמַר חֲבוֹט חֲבָטָךְ, רְצוֹף רִצְפָּךְ, דְּהִיא טָבָא לְאוּלְפָנָא.

יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נְבוֹרָאִי הוֹרָה בְּצוֹר מֻתָּר לָמוּל בְּנָהּ שֶׁל עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים בְּשַׁבָּת, שָׁמַע רַבִּי חַגַּי שָׁלַח לֵיהּ, תָּא לָקֵי, אָמַר בַּר נָשׁ דַּאֲמַר מִלְּתָא דְאוֹרַיְיתָא לָקֵי. אֲמַר לֵיהּ וּמִן הִיא דְאוֹרָיְיתָא, אֲמַר לֵיהּ (במדבר א, יח): וַיִּתְיַלְּדוּ עַל מִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם, מִשְׁפַּחַת אָב קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה, מִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה. אֲמַר לֵיהּ לָא הוֹרֵית טַב. אֲמַר לֵיהּ וּמִנַּיִן אַתְּ מוֹדַע לִי. אֲמַר לֵיהּ רְבִיעַ וַאֲנָא מוֹדַע לָךְ. אֲמַר אִם אָתֵי בַּר עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים לְגַבָּךְ וְיֹאמַר לָךְ אֲנָא בָּעֵי מִתְעַבְּדָה יְהוּדִי עַל מְנָת לְמִגְזְרָה בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא אוֹ בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרַיָא, מְחַלְּלִין אוֹתוֹ עָלָיו, וַהֲלוֹא אֵין מְחַלְּלִין שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא עַל בְּנָהּ שֶׁל בַּת יִשְׂרְאֵלִית בִּלְבָד.
אֲמַר לֵיהּ וּמִנַּיִן לָךְ, מִן הָדָא, דִּכְתִיב (עזרא י, ג): וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת ה' וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי וּמִן הַקַּבָּלָה אַתָּה מַלְקֵנִי, אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב תַּמָּן (עזרא י, ג): וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה. אֲמַר לֵיהּ מֵאֵיזוֹ תּוֹרָה, אֲמַר לֵיהּ מִן הַהוּא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וגו', מִפְּנֵי מָה (דברים ז, ד): כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, בִּנְךָ הַבָּא מִיִּשְׂרְאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים קָרוּי בִּנְךָ.
אֲמַר לֵיהּ חֲבוֹט חֲבָטָךְ, דְּהִיא טָבָא בְּקוּלְטָא, וּרְצוֹף רִצְפָּךְ, דְּהִיא טָבָא בְּאוּלְפָנָא.

*רביע = הישכב למלקות. רצוף רצפך = רצוץ רציצותיך, כלומר הכה מכותך.


ג וְעוֹף יְעוֹפֵף.

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין וּמַשְׁרֶה דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁמָּא בַּחָלָל?
אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה דִּיּוּרִין בַּחָלָל, כְּדִכְתִיב: וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.


ד וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם.

רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר תַּנִּינָם כְּתִיב, זֶה בְּהֵמוֹת וְלִוְיָתָן שֶׁאֵין לָהֶם בֶּן זוּגוֹת.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּהֵמוֹת יֵשׁ לוֹ בֶּן זוּג, וְאֵין לוֹ תַּאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב מ, יז): גִּידֵי פַחֲדָו יְשׂרָגוּ.


[וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם]

רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָא אָמַר, הַצָּבוּעַ הַזֶּה מִטִּפָּה שֶׁל לוֹבֶן הוּא, וְיֵשׁ לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מִינֵי צִבְעוֹנִים, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁל חַמָּה.

רַבִּי יִרְמְיָה כַּהֲנָא שָׁאַל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, הַמַּרְבִּיעַ מֵחַיַּת הַיָּם מַהוּ, אָמַר לוֹ אַף הֵן כְּתִיב בָּהֶן (בראשית א, כא): לְמִינֵהֶם בַּהֲדָא. פָּרַס בֶּן לָקִישׁ מְצוּדָתֵיהּ לְכַהֲנָא.
אוֹתִיב כַּהֲנָא, וַהֲלוֹא אַף הַדָּגִים כְּתִיב בָּהֶן לְמִינֵהֶם, בְּהָא פָּרַס כַּהֲנָא מְצוּדָתֵהּ עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
וְהֵיךְ עֲבִידָא, אָמַר רַבִּי יוֹנָה יָכוֹל אֲנִי מְקַיֵּם לָהּ מִשּׁוּם מַנְהִיג, מֵבִיא שְׁנֵי דָּגִים חַד מַיְירוֹן וְחַד אַסְפְּרוֹן, וְקוֹשְׁרָן בְּגֶמִי וּמַמְשִׁיכוֹ בַּנָהָר אוֹ בַיָּם, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, דִּתְנַן כִּלְאַיִם שֶׁאָמְרוּ הַנּוֹהֵג בָּהֶן אֲסוּרִין לַחֲרֹשׁ וְלִמְשֹׁךְ וְלִנְהֹג יַחְדָּו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כא): וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם.


וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף. זֶה הַטַּוָּס.




מדרש חז"ל על פרשה זו בפרקי דרבי אליעזר (פרק ט):


בַּחֲמִישִׁי הִשְׁרִיץ מִן הַמַּיִם כָּל מִין עוֹף, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת טְהוֹרִים וּטְמֵאִים.
בִּשְׁנֵי סִימָנִים הֵן מִטַּהֲרִין, בְּזֶפֶק וּבְקֻרְקְבָן נִקְלָף. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּאֶצְבַּע יְתֵרָה.
וּשְׁנֵי מִינֵי עוֹפוֹת נִבְחֲרוּ לְקָרְבַּן וְעוֹלָה, אֵלּוּ הֵן, תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה.

בַּחֲמִישִׁי הִשְׁרִיץ מִן הַמַּיִם כָּל מִין דָּגִים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, טְמֵאִים וּטְהוֹרִים.
בִּשְׁנֵי סִימָנִים הֵם מִטַּהֲרִים, בִּסְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת. וְאִם לָאו הֵם טְמֵאִים.

בַּחֲמִישִׁי הִשְׁרִיץ מִן הַמַּיִם כָּל מִינֵי חֲגָבִים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, טְמֵאִים וּטְהוֹרִים.
בִּשְׁנֵי סִימָנִים הֵן מִטַּהֲרִים, בִּכְרָעַיִם אֲרֻכִּים, שֶׁבָּהֵן מְקַפְּצִין עַל הָאָרֶץ, וּבִכְנָפַיִם מְכַסִּין אֶת כָּל הַגּוּף.

וְאֵלּוּ שֶׁשָׁרְצוּ מִן הַמַּיִם דָּגִים וַחֲגָבִים נֶאֱכָלִין שֶׁלֹּא בִשְׁחִיטָה, אֲבָל הָעוֹף אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בִשְׁחִיטָה.
אֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַמַּיִם דָּמָן נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, וְאֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָאָרֶץ דָּמָן לִכָּסוֹת בֶּעָפָר.


רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא עַל הַמַּיִם בִּלְבָד אָמַר שֶׁיִשְׁרְצוּ, אֶלָּא אַף עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּמְשְׁלוּ כַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה יז, יב] וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן. וּכְשֵׁם שֶׁשָׁרְצוּ הַמַּיִם בַּיּוֹם הַהוּא, כָּךְ עֲתִידִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִשְׁרֹץ בָּעוֹלָם וְנִלְחָמִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ לְהַשְׁחִית, שֶׁנֶּאֱמַר [דברי הימים ב, טו, ו] וְכֻתְּתוּ גוֹי בְגוֹי וְעִיר בְּעִיר כִּי אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכָל צָרָה. וּכְתִיב אַחֲרָיו תְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ז] וְאַתֶּם חִזְקוּ וְאַל יִרְפּוּ יְדֵיכֶם.

כָּל הַנְּהָרוֹת כְּשֵׁם שֶׁהֵם מְהַלְּכִין עַל הָאָרֶץ הֵם טוֹבִים וּבְרוּכִים וּמְתוּקִים וְיֵשׁ מֵהֶן הֲנָיָה לָעוֹלָם, נִכְנְסוּ לַיָּם הֵם מְאוּרִים רָעִים וּמְרוֹרִים וְאֵין מֵהֶם הֲנָיָה לָעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁבּוֹטְחִים בְּצֵל יוֹצְרָם, הֵם בְּרוּכִים וּמְתוּקִים וְיֵשׁ מֵהֶם הֲנָיָה לָעוֹלָם, וּבִזְמַן שֶׁהֵם סָרִים מֵאַחֲרֵי יוֹצְרָם וּבָטְחוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם, הֵם נֶאָרִים וְרָעִים וְאֵין מֵהֶם הֲנָיָה לָעוֹלָם. וּכְשֵׁם שֶׁמֵּימֵי נְהָרוֹת מַאֲכָל לַיָּם, כָּךְ הֵם מַאֲכָל לְאִשּׁוֹ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

וְכָל הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים בַּיָּם, זֶרַע הֵם לַאֲשֶׁר בַּיָּם, וּמֵהֶם הַדָּגִים מִזְדַּוְּגִים.


בַּחֲמִישִׁי נֶהֶפְכוּ כָּל הַמַּיִם לְדָם בְּמִצְרָיִם.
בַּחֲמִישִׁי יָצְאוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם.
בַּחֲמִישִׁי עָמְדוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה'.
בַּחֲמִישִׁי סָתַם חִזְקִיָּהוּ אֶת הַמַּעְיָנוֹת שֶׁהָיוּ בִירוּשָׁלָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [דברי הימים ב, לב, ל] וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן.
[
בַּחֲמִישִׁי בָּרַח יוֹנָה מִפְּנֵי אֱלֹהִים. לקמן בפרק י' באריכות]

בַּחֲמִישִׁי הִשְׁרִיץ מִן הַמַּיִם לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ, מְדוֹרוֹ בַּמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים. וּבֵין שְׁנֵי סְנַפִּירָיו הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן שֶׁל אֶרֶץ עוֹמֵד. וְכָל הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּיָּם מְזוֹנוֹ שֶׁל לִוְיָתָן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹחֵק עִמּוֹ יוֹם יוֹם. וְהוּא פוֹתֵחַ פִּיו, וְהַתַּנִּין הַגָּדוֹל שֶׁבָּא יוֹמוֹ לְהֵאָכֵל, הוּא בּוֹרֵחַ וְנָס וְנִכְנָס לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל לִוְיָתָן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹחֵק בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קד, כו] לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ.


רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָאָרֶץ, פָּרִים וְרָבִים בָּאָרֶץ, וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁרְצוּ מִן הַמַּיִם פָּרִים וְרָבִים בַּמַּיִם, חוּץ מִכָּל מִין עוֹף כָּנָף, שֶׁבְּרִיָתוֹ מִן הַמַּיִם וּפָרֶה וְרָבֶה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית א, כב] וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ.
וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁרְצוּ מִן הַמַּיִם פָּרִים וְרָבִים בְּבֵיצִים, וְאֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָאָרֶץ, פָּרִים וְרָבִים בְּוָלָד.




לפי שנדרש כאן בפרקי דרבי אליעזר שבחמישי נברא הלויתן, ובמדרש רבה שהובא לעיל נתבאר ש"התנינים הגדולים" הם לויתן ובהמות, יש בנותן טעם להביא כאן את עניינם מתוך הפסוקים בספר איוב (פרק מ), והוא חלק ממענה ה' לאיוב בו הוכיחו על העזתו לטעון לפני ה':

(טו) הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל:
(טז) הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ:
(יז) יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו פַחֲדָיו יְשֹׂרָגוּ:
(יח) עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל:
(יט) הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ:
(כ) כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם:
(כא) תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה:
(כב) יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלֲלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי נָחַל:
(כג) הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ:
(כד) בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ בְּמוֹקְשִׁים יִנְקָב אָף:
(כה) תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ:
(כו) הֲתָשִׂים אַגְמוֹן בְּאַפּוֹ וּבְחוֹחַ תִּקּוֹב לֶחֱיוֹ:
(כז) הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים אִם יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת:
(כח) הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עוֹלָם:
(כט) הַתְשַׂחֶק בּוֹ כַּצִּפּוֹר וְתִקְשְׁרֶנּוּ לְנַעֲרוֹתֶיךָ:
(ל) יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּנַעֲנִים:
(לא) הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ:
(לב) שִׂים עָלָיו כַּפֶּךָ זְכֹר מִלְחָמָה אַל תּוֹסַף:
(א) הֵן תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה הֲגַם אֶל מַרְאָיו יֻטָל:
(ב) לֹא אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב:


ובפירוש רש"י שם:
{טו} בהמות. מוכן לעתיד : {טז} כחו במתניו. ביציו מעוכים ונסתרים ולא נתקו לגמרי : בשרירי. כמו שררך (שיר ז) : {יז} יחפוץ. כמו יחפוז מתקשה וכן בלשון חכמים דחפיזא כי אופתא (חולין מז) קשה כעץ : פחדיו. ביציו : ישורגו. גדילים כמו וישתרגו (איכה א) או שריגי מטה בל' משנה והוא ל' גדיל : {יח} אפיקי. חוזק : גרמיו. עצמיו : כמטיל. כמשאוי של ברזל : {יט} ראשית דרכי אל. מבראשית נברא ראש לבהמות : העושו. הקב''ה בעצמו ישחטנו : {כ} כי בול הרים ישאו לו. ובספר תהלים כתוב בהמות בהררי אלף, אלף הרים נשאו לו יבול ובכל יום רועה את כולם.
(ע''כ יסד רש''י מכאן ואילך אינו ל' רש''י) :
{כא} צאלים. צל אילנות : {כב} יסוכהו צאלים צללו. אותו צל של סתר קנה וביצה מסובך ומסוכך באילנות (הרבה) : {כג} הן יעשוק נהר ולא יחפוז. פרת שמימיו פרים ורבים והוא נהר גדול עושקו וגוזלו מן הבריות בשתותו : ולא יחפוז. לא מתקשה בטנו על שתייתו כמו יחפוז זנבו : יבטח כי יגיח ירדן. בטוח הוא למשוך כל הירדן לפיהו אילו היה שותה שם כמו גוחי מבטן (תלים כב) : {כד} בעיניו יקחנו. המקום יקחנו בהביטו בו ונרעד מאימתו : במוקשים. כלי אומנו' של ציידים ששולים בהם דגים : {כה} תמשך לויתן וגו'. כאשר תמשכנו בחכה ותשים אגמון באפו הידבר אליך תחנונים כלו' לא תוכל (להתקרב אליו) בכלי מצודה : תשקיע לשונו. תשקיע חבל בלשונו להוציאו ממקומו : {כו} אגמון. הוא כפוף כמו כיפה ואגמון (ישעיה ט') ועשוי של ברזל לצוד בו דגים : התשים. אם תשים אגמון באפו להוציאו מן הים : ובחוח. כלי של ציידי דגים : תקוב. כמו תנקוב : {כז} הירבה אליך תחנונים. אם ירבה לך תחנונים ויבקש על נפשו שתניחהו : אם ידבר. כפל מלה : רכות. דברים של תחנונים : {כח} היכרות ברית עמך. אם יכרות ברית לעבדך שתקחנו להיות לך עבד עולם : {כט} התשחק. אם תשחק ותטייל בו כאילו הוא צפור קטן : ואם תקשרנו. לצוארי (ס''א לצורך) נעריך הקטנים שיטיילו בו כצפרים קטנים שנותנין לתינוקות לטייל ולפייסו : {ל} יכרו עליו חברים. אם יכרו ויחכמו עליו חברים ומכשפים לצוד אותו להוציאו מן הים ע''י מכשפות שיחצוהו ויחלקוהו בין תגרים כעניין שעושים ציידי הים שצדין דגים גדולים בחכמתם ובאים התגרים וקונים מהם : יכרו. ל' כורה שוחה (ירמיה יח) : חברים. ל' וחובר חבר : כנענים. תגרים : {לא} התמלא. אם תמלא תאותך ותעשה סוכות מעורו : ובצלצל דגים ראשו. ואם תעשה מראשו צלצל דגים כפל לשון : צלצל. סוכת דגים ולסוכה עשויה מראשו קורא אותה צלצל דגים לפי שעשויה ממנו : צלצל. אמבוריץ בלע''ז ל' צל הוא והוא מתיבות כפולות כמו ירקרק אדמדם (ויקרא יד) פתלתל (דברי' לב) קעקע (ויקרא יט) : {לב} שים עליו כפך. התגבר לערוך לפניו שתשים עליו כפיך להכותו : זכור מלחמה אל תוסף. ואל תוסיף זכור גבורתך להלחם בו במלחמה : אל תוסף. מן יסף כמו ולא יסף עוד לדעתה (בראשית לח) ובלע''ז רקרייטר''ש, אל תוסף סמ''ך נפתחת מפני סוף פסוק כמו אל תותר (בראשית מט) ותותר (רות ב) וכן הרבה כמוהו : {א} הן תוחלתו נכזבה. הן אם תוחלתו נכזבה שלא יהא בו כח להלחם ולזוז ממקומו : הגם אל מראיו יוטל. אם גם אל מראית פניו יוטל ויושלך אדם לעמוד לפניו להסתכל בו מפני אימתו : {ב} לא אכזר כי יעורנו. אין אכזר גבור ועריץ אשר יעירנו משנתו ויעוררנו ממקומו להקימו : ומי הוא וגו'. אשר יתיצב ויעמוד לפני אשר אני עושה את כל אלה :


 
פרשת בריאת יום השישי:

{כד} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ-אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי-כֵֽן:
{כה} וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת-חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת-הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל-רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי-טֽוֹב:
{כו} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל-הָאָ֔רֶץ וּבְכָל-הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל-הָאָֽרֶץ:
{כז} וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים | אֶת-הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם:
{כח} וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֘ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת-הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל-חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל-הָאָֽרֶץ:
{כט} וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת-כָּל-עֵ֣שֶׂב | זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל-פְּנֵ֣י כָל-הָאָ֔רֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר-בּ֥וֹ פְרִי-עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה:
{ל} וּֽלְכָל-חַיַּ֣ת הָ֠אָ֠רֶץ וּלְכָל-ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל | רוֹמֵ֣שׂ עַל-הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת-כָּל-יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי-כֵֽן:
{לא} וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת-כָּל-אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה-ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי-עֶ֥רֶב וַֽיְהִי-בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי: (פ)



מדרש חז"ל על פרשה זו במדרש רבה:

ה
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ וגו' (בראשית א, כד),

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר נֶפֶשׁ חַיָה, זֶה רוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. (בראשית א, כה):

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר זֶה הַנָּחָשׁ.

אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר הוֹשַׁעְיָא, בִּנְפָשׁוֹת אוֹמֵר אַרְבַּע, כְּשֶׁנִּבְרְאוּ הוּא אוֹמֵר: חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, אֶתְמְהָא.
רַבִּי אוֹמֵר, אֵלּוּ הַשֵּׁדִים, שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת נִשְׁמָתָם וּבָא לִבְרֹאת אֶת גּוּפָן וְקָדַשׁ הַשַּׁבָּת וְלֹא בְרָאָן, לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַשֵּׁדִים, שֶׁאִם יִהְיֶה בְּיַד אָדָם חֵפֶץ טוֹב אוֹ מַרְגָּלִית עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, אוֹמְרִים לוֹ הַשְּׁלֵךְ מִמְךָ, שֶׁמִּי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם הָיָה עָסוּק בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבָרָא אֶת נִשְׁמָתָן בָּא לִבְרֹאת אֶת גּוּפָן וְקָדַשׁ שַׁבָּת וְלֹא בְרָאָן.


[פרשה ח]

פסוק כו - פתיחה בענין הכתוב שאדם נברא "אחור" ו"קדם"

א וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א, כו).

רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם זָכָה אָדָם, אוֹכֵל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וְאִם לָאו הוּא בָּא לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה.

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּרָאוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ה, ב): זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּיוּ פַּרְצוּפִים בְּרָאוֹ, וְנִסְּרוֹ וַעֲשָׂאוֹ גַּבִּים, גַּב לְכָאן וְגַב לְכָאן.
אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית ב, כא): וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, אֲמַר לְהוֹן מִתְּרֵין סִטְרוֹהִי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כו, כ): וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן, דִּמְתַרְגְּמִינַן וְלִסְטַר מַשְׁכְּנָא וגו'.

רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָה וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן גֹּלֶם בְּרָאוֹ, וְהָיָה מוּטָל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הֲדָא הוא דִכְתִיב (תהלים קלט, טז): גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וגו'.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מְלֹא כָל הָעוֹלָם בְּרָאוֹ, מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, ה): אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לב): וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. וּמִנַּיִן אַף בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, טז): וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (איוב יג, כא): כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָרִאשׁוֹן, וָקֶדֶם לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן.
הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (בראשית א, כד): תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, זֶה רוּחוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָאַחֲרוֹן, וָקֶדֶם לְמַעֲשֵׂה יוֹם הָרִאשׁוֹן.
הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ (בראשית א, ב): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמֵר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', אִם זָכָה אָדָם אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה קָדַמְתָּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְאִם לָאו אוֹמְרִים לוֹ זְבוּב קְדָמְךָ, יַתּוּשׁ קְדָמְךָ, שִׁלְשׁוּל זֶה קְדָמְךָ.

אָמַר רַב נַחְמָן אָחוֹר לְכָל הַמַּעֲשִׂים, וָקֶדֶם לְכָל עֳנָשִׁין.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אַף בְּקִלּוּס אֵינוֹ בָּא אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמח, א): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וגו' וְאוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאַחַר כָּךְ (תהלים קמח, ז): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ וגו' וְאוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר (תהלים קמח, יא): מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים [שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ]. בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת [זְקֵנִים עִם נְעָרִים].
אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כְּשֵׁם שֶׁקִּלּוּסוֹ אֵינָהּ אֶלָא אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף, כָּךְ בְּרִיָּתוֹ אֵינָהּ אֶלָּא אַחַר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, מַה טַּעְמֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, כ): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, וְאַחַר כָּךְ (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ (בראשית א, כו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם וגו'.



פתיחה שאין לנו עסק לדרוש במה שנברא קודם האדם

ב רַב חָמָא בַּר חֲנִינָא פָּתַח (איוב כ, ד): הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד, מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ.
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁהָיְתָה מִסְתַּפֶּקֶת מִן הַחֳמָרִין, וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ מַה שִּׁבָּרוֹן נַעֲשָׂה בַּמְּדִינָה הַיּוֹם, שֶׁל שִׁשִּׁי הָיוּ שׁוֹאֲלִין שֶׁל חֲמִישִׁי, וְשֶׁל חֲמִישִׁי שֶׁל רְבִיעִי, וְשֶׁל רְבִיעִי שֶׁל שְׁלִישִׁי, וְשֶׁל שְׁלִישִׁי שֶׁל שֵׁנִי, וְשֶׁל שֵׁנִי שֶׁל רִאשׁוֹן, וְשֶׁל רִאשׁוֹן לְמִי הָיָה לוֹ לִשְׁאֹל, וְלֹא לִבְנֵי הַמְדִינָה שֶׁהָיוּ עֲסוּקִין בְּדִימוּסָהּ שֶׁל מְדִינָה?
אַף כָּאן כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם הָיוּ שׁוֹאֲלִין אֵלּוּ לָאֵלּוּ מַה בְּרִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּכֶם, הַיּוֹם שֶׁל שִׁשִּׁי שׁוֹאֵל שֶׁל חֲמִישִׁי, וְשֶׁל חֲמִישִׁי שֶׁל רְבִיעִי, וְשֶׁל רְבִיעִי שֶׁל שְׁלִישִׁי, וְשֶׁל שְׁלִישִׁי שֶׁל שֵׁנִי, וְשֶׁל שֵׁנִי שֶׁל רִאשׁוֹן, וְשֶׁל רִאשׁוֹן לְמִי הָיוּ שׁוֹאֲלִין, לֹא לַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם?
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קָדְמָה הַתּוֹרָה לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת, וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, דִּכְתִיב (תהלים צ, ד): כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל.
הֱוֵי הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד וגו', הַתּוֹרָה יוֹדַעַת מַה קֹּדֶם לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲבָל אַתָּה אֵין לְךָ עֵסֶק לִדְרשׁ אֶלָּא (איוב כ, ד): מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ.
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם בֶּן סִירָא אָמַר בְּגָדוֹל מִמְךָ אַל תִּדְרשׁ, בְּחָזָק מִמְךָ בַּל תַּחְקֹר, בְּמֻפְלָא מִמְּךָ בַּל תֵּדָע, בִּמְכֻסֶּה מִמְךָ אַל תִּשְׁאַל, בַּמֶּה שֶׁהֻרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן, וְאֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת.



פסוק כו

ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם (בראשית א, כו).

בְּמִי נִמְלָךְ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, בִּמְלֶאכֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִמְלָךְ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי סַנְקְלִיטִים, וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָבָר חוּץ מִדַּעְתָּן.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בְּמַעֲשֵׂה כָּל יוֹם וָיוֹם נִמְלַךְ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ סַנְקַתַּדְרוֹן, וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ.
רַבִּי אַמֵּי אָמַר בְּלִבּוֹ נִמְלַךְ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין עַל יְדֵי אַרְדְּכָל, רָאָה אוֹתָהּ וְלֹא עָרְבָה לוֹ, עַל מִי יֵשׁ לוֹ לְהִתְרַעֵם לֹא עַל אַרְדְּכָל, אֶתְמְהָא, הֱוֵי וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.
אָמַר רַב אַסֵּי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ סְחוֹרָה עַל יְדֵי סַרְסוּר וְהִפְסִיד, עַל מִי יֵשׁ לוֹ לְהִתְרָעֵם לֹא עַל הַסַּרְסוּר, אֶתְמְהָא, הֱוֵי וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.

ד
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, רָאָה צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, אָמַר אִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ רְשָׁעִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְאִם לֹא אֶבְרָא אוֹתוֹ הֵיאַךְ צַדִּיקִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפְלִיג דַּרְכָּן שֶׁל רְשָׁעִים מִכְּנֶגֶד פָּנָיו וְשִׁתֵּף בּוֹ מִדַּת רַחֲמִים וּבְרָאוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים א, ו): כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד, אִבְּדָהּ מִכְּנֶגֶד פָּנָיו וְשִׁתֵּף בּוֹ מִדַּת רַחֲמִים וּבְרָאוֹ.
רַבִּי חֲנִינָא לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָמַר לָהֶן: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ? אָמְרוּ לוֹ, אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ, אָמַר לָהֶן צַדִּיקִים עוֹמְדִים מִמֶּנּוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, כִּי הוֹדִיעַ ה' דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד, אִבְּדָהּ מֵהֶם, גִּלָּה לָהֶם שֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹמְדִים מִמֶּנּוּ וְלֹא גִּלָּה לָהֶם שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹמְדִים הֵימֶנּוּ, שֶׁאִלּוּ גִּלָּה לָהֶם שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹמְדִים הֵימֶנּוּ לֹא הָיְתָה מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת שֶׁיִּבָּרֵא.

ה אָמַר רַבִּי סִימוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּים כִּתִּים, וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, מֵהֶם אוֹמְרִים אַל יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים יִבָּרֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יא): חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. חֶסֶד אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים. וֶאֱמֶת אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים. צֶדֶק אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת. שָׁלוֹם אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, דְּכוּלֵיהּ קְטָטָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ח, יב): וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס אַלְטִיכְסְיָה שֶׁלָּךְ, תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יב): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח.

רַבָּנָן אָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי וְרַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חֶלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, מְאֹד, הוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה טוֹב אָדָם.

רַב הוּנָא רַבָּהּ שֶׁל צִפּוֹרִין אֲמַר עַד שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִדַּיְּנִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וּמִתְעַסְּקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶן מָה אַתֶּם מִדַּיְּנִין כְּבָר נַעֲשָׂה אָדָם.

ו רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַיְבוּ אָמַר, בְּדַעַת בְּרָאוֹ, שֶׁבָּרָא צָרְכֵי מְזוֹנוֹתָיו וְאַחַר כָּךְ בְּרָאוֹ.
אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָם (תהלים ח, ה): מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶּנּוּ, הֲדָא עַקְתָא לְהוֹן מִבָּרְיָא. אֲמַר לְהוֹן אִם כֵּן (תהלים ח, ח): צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמֹת שָׂדָי, לָמָּה נִבְרְאוּ. (תהלים ח, ט): צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם, לָמָּה נִבְרְאוּ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מִגְדָּל מָלֵא כָּל טוּב וְאֵין לוֹ אוֹרְחִים, מָה הַנָּאָה יֵשׁ לַמֶּלֶךְ שֶׁמִּלְּאוֹ. אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (תהלים ח, י): ה' אֲדֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, עֲבֵיד מַה דְּהָנֵי לָךְ.

ז רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר, בְּנַפְשׁוֹתָן שֶׁל צַדִּיקִים נִמְלָךְ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברי הימים א ד, כג): הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְישְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם. הֵמָּה הַיּוֹצְרִים, עַל שֵׁם (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. יוֹשְׁבֵי נְטָעִים, עַל שֵׁם (בראשית ב, ח): וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם. וּגְּדֵרָה, עַל שֵׁם (ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם. עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ, עִם הַמֶּלֶךְ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָשְׁבוּ נְפָשׁוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁבָּהֶן נִמְלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם.

ח רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה משֶׁה כּוֹתֵב אֶת הַתּוֹרָה, הָיָה כּוֹתֵב מַעֲשֵׂה כָּל יוֹם וָיוֹם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מָה אַתָּה נוֹתֵן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים, אֶתְמְהָא. אָמַר לוֹ כְּתֹב, וְהָרוֹצֶה לִטְעוֹת יִטְעֶה.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, הָאָדָם הַזֶּה שֶׁבָּרָאתִי, לֹא גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים אֲנִי מַעֲמִיד מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם יָבוֹא הַגָּדוֹל לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן מִמֶּנוּ וְהוּא אוֹמֵר מָה אֲנִי צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן מִמֶּנִּי, וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ לְמַד מִבּוֹרְאֶךָ, שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, כֵּיוָן שֶׁבָּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.

אָמַר רַבִּי לֵוִי לֵית הָכָא מַלְכוּ?
אֶלָּא מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְטַיֵּל בְּפֶתַח פָּלָטִין שֶׁלּוֹ, וְרָאָה בְּלוֹרִין אַחַת מוּשְׁלֶכֶת, אָמַר מַה נַּעֲשֶׂה בָהּ, מֵהֶן אוֹמְרִים דִּימוּסִיּוֹת, וּמֵהֶן אוֹמְרִים פְּרִיבְטָאוֹת, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִינְדַרְטִין אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ, מִי מְעַכֵּב.

ט שָׁאֲלוּ הַמִּינִים אֶת רַבִּי שִׂמְלָאי, כַּמָּה אֱלֹהוֹת בָּרְאוּ אֶת הָעוֹלָם. אָמַר לָהֶם אֲנִי וְאַתֶּם נִשְׁאַל לְיָמִים הָרִאשׁוֹנִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד, לב): כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם, אֲשֶׁר בָּרְאוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר בָּרָא.
חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ, מָה הוּא דֵין דִּכְתִיב: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, אָמַר לָהֶם בָּרְאוּ אֱלֹהִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בָּרָא אֱלֹהִים.
אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים, אַתָּה מוֹצֵא תְּשׁוּבָה בְּצִדָּהּ.
חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ, מָה הוּא דֵּין דִּכְתִיב: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. אָמַר לָהֶם קִרְאוּן מַה דְּבַתְרֵיהּ, וַיִּבְרְאוּ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמֵיהֶם, לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ.
וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבִּי, לְאֵלּוּ דָּחִית בְּקָנֶה, לָנוּ מָה אַתְּ מֵשִׁיב. אָמַר לָהֶם, לְשֶׁעָבַר אָדָם נִבְרָא מִן הָאֲדָמָה, חַוָּה נִבְרֵאת מִן הָאָדָם, מִכָּאן וָאֵילָךְ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, לֹא אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְלֹא אִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּלֹא שְׁכִינָה.
חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ לֵיהּ, מַה דֵּין דִּכְתִיב (יהושע כב, כב): אֵל אֱלֹהִים ה' הוּא יֹדֵעַ וגו', אָמַר לָהֶם הֵם יוֹדְעִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (יהושע כב, כב): הוּא יֹדֵעַ.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, לְאֵלּוּ דָּחִיתָ בְּקָנֶה, לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב. אָמַר לָהֶם, שְׁלָשְׁתָּן שֵׁם אֱלֹהִים הֵן. כְּאֵינַשׁ דַּאֲמַר, בְּסִילוּגוּס קֵיסָר, אֲגוּסְטוּס קֵיסָר.
חָזְרוּ וְשָׁאֲלוּ לוֹ, אָמְרוּ לוֹ מָה הוּא דֵין דִּכְתִיב (יהושע כד, יט): כִּי אֱלֹהִים קְדשִׁים הוּא, אָמַר לָהֶן, קְדשִׁים הֵמָּה אֵין כְּתִיב, אֶלָּא קְדשִׁים הוּא.

י
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן טָעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְאִפַּרְכוֹס שֶׁהָיוּ בְּקָרוּכִין, וְהָיוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מְבַקְּשִׁין לוֹמַר לַמֶּלֶךְ דּוֹמִינוֹ, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין אֵיזֶהוּ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ דְּחָפוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַקָּרוּכִין, וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אִפַּרְכוֹס.
כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, טָעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִפִּיל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה ב, כב): חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא.



פסוק כז

יא זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם (בראשית ה, ב).

זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁנּוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ, זָכָר וּנְקוּבָיו בְּרָאָם.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק וְרַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרֵי, בָּרָא בוֹ אַרְבַּע בְּרִיּוֹת מִלְּמַעְלָה, וְאַרְבַּע מִלְּמַטָּן.
אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כִּבְהֵמָה,
פָּרָה וְרָבָה כִּבְהֵמָה,
וּמַטִּיל גְּלָלִים כִּבְהֵמָה,
וּמֵת כִּבְהֵמָה.
מִלְּמַעְלָה:
עוֹמֵד כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
מְדַבֵּר כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
יֵשׁ בּוֹ דַּעַת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
וְרוֹאֶה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
וּבְהֵמָה אֵינָה רוֹאָה, אֶתְמְהָא. אֶלָּא זֶה מְצַדֵּד.
רַבִּי תִּפְדָאי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, הָעֶלְיוֹנִים נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת וְאֵינָן פָּרִין וְרָבִין, וְהַתַּחְתּוֹנִים פָּרִים וְרָבִים, וְלֹא נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵינִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת מִן הָעֶלְיוֹנִים, פָּרָה וְרָבָה מִן הַתַּחְתּוֹנִים.
רַבִּי תִּפְדָאי בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם בּוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים הוּא חַי וְאֵינוֹ מֵת, מִן הַתַּחְתּוֹנִים הוּא מֵת וְאֵינוֹ חַי, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים וּמִן הַתַּחְתּוֹנִים, אִם יֶחְטָא יָמוּת, וְאִם לֹא יֶחְטָא יִחְיֶה.



פסוק כח

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ]

יב וּרְדוּ בִדְגַת הַיָּם (בראשית א, כח). אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אִם זָכָה רְדוּ, וְאִם לָאו יֵרְדוּ.
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין, אֶת שֶׁהוּא בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וּרְדוּ. אֶת שֶׁאֵינוֹ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, יֵרְדוּ.
רַבִּי יַעֲקֹב דְּמִן כְּפַר חָנָן אָמַר, יָבוֹא צַלְמֵנוּ וּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדֶּה לְשֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.


(בראשית א, כח): וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים.

תַּמָּן תָּנֵינָא בְּתוּלָה נִשֵֹּׂאת לְיוֹם רְבִיעִי וְאַלְמָנָה לְיוֹם חֲמִישִׁי, לָמָה שֶׁכָּתוּב בָּהֶן בְּרָכָה. וַהֲלוֹא אֵין כְּתִיב בְּרָכָה אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי וּבַשִּׁשִּׁי. בַּר קַפָּרָא אָמַר רְבִיעִי אוֹר לַחֲמִישִׁי וַחֲמִישִׁי אוֹר לַשִּׁשִּׁי.


רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָה, וְכִבְשֻׁהָ, וְכִבְשָׁהּ כְּתִיב, הָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר וַיְּבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וגו'.

וְכִבְשֻׁהָ, וְכִבְשָׁהּ כְּתִיב, הָאִישׁ כּוֹבֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹא תֵצֵא לַשּׁוּק, שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁיּוֹצְאָה לַשּׁוּק סוֹפָהּ לְהִכָּשֵׁל.
מְנָא לָן, מִן דִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִּינָה, וּלְבַסּוֹף נִכְשְׁלָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית א, ב): וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ.

רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן.


יג אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וּבֵרְכָן.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן, מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל הֵם הָיוּ שׁוֹשְׁבִינִין שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.
אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ חֲתָנִים, וּמְקַשֵּׁט כַּלּוֹת, וּמְבַקֵּר חוֹלִים, וְקוֹבֵר מֵתִים.
מְבָרֵךְ חֲתָנִים מִנַּיִן, וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וּמְקַשֵּׁט כַּלּוֹת מִנַּיִן (בראשית ב, כב): וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע.
מְבַקֵּר חוֹלִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא.
קוֹבֵר מֵתִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן, אַף מַרְאֶה פָּנִים לְאָבֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לה, ט): וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. מַה בְּרָכָה בֵּרֲכוֹ, רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר בִּרְכַּת אֲבֵלִים.



פסוקים כט-ל לא נדרשו כאן במדרש רבה, אולי אמצא להם בעתיד מדרשים במקום אחר.




וזה מדרש רז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פרק יא) לפרשה זו:

בַּשִּׁשִּׁי הוֹצִיא מִן הָאָרֶץ כָּל מִין בְּהֵמוֹת, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, טְמֵאִים וּטְהוֹרִים.
וּבִשְׁנֵי סִימָנִים הֵם מִטַּהֲרִים, בְּמַעֲלֵה גֵרָה וּבְמַפְרִיסֵי הַפַּרְסָה.
וּשְׁלֹשָׁה מִינֵי בְּהֵמָה נִבְחֲרוּ לְקָרְבַּן עוֹלָה. אֵלּוּ הֵן, שׁוֹר וְכֶבֶשׂ וָעֵז.
וְכָל מִין בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁאֵינָהּ נְבֵלָה וּטְרֵפָה בַּשָׂדֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָתוֹ, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים, הַחֵלֶב וְהַדָּם וְגִיד הַנָּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ט, ג] כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.

בַּשִּׁשִּׁי הוֹצִיא מִן הָאָרֶץ שֶׁבַע חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישׁוֹן וּתְאוֹ וָזָמֶר, וְכֻלָּן שְׁחִיטָתָן וַאֲכִילָתָן כָּעוֹף. וּשְׁאָר כָּל חַיּוֹת שֶׁבַּשָׁדֶה כֻּלָּן טְמֵאוֹת.

בַּשִּׁשִּׁי הוֹצִיא מִן הָאָרֶץ כָּל שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים כֻּלָּן טְמֵאִים.

וְאֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָאָרֶץ נַפְשָׁן וְגוּפָן מִן הָאָרֶץ, וּכְשֶׁהֵן נִגְוָעִים חוֹזְרִין לַמָקוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קד, כט] תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר [קהלת ג, כא] וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ.

בַּשִּׁשִּׁי הוֹצִיא מִן הָאָרֶץ בְּהֵמָה שֶׁהוּא רָבוּץ בְּהַרְרֵי אָלֶף, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מַרְעִיתוֹ אֶלֶף הָרִים, וּבַלַּיְלָה הֵם נִצְמָחִין מֵאֲלֵיהֶן כְּאִלּוּ לֹא נָגַע בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב מ, כ] כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ. וּמֵי יַרְדֵּן לְהַשְׁקוֹתוֹ, שֶׁמֵּימֵי הַיַּרְדֵּן סוֹבְבִין אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חֶצְיָן לְמַעְלָה מִן הָאָרֶץ וְחֶצְיָן לְמַטָּה מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם כג] יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ. וְהוּא מוּכָן לִסְעוּדָה גְדוֹלָה שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יט] הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ.


מִיָּד אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַתּוֹרָה, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ [בראשית א, כו]. הֵשִׁיבָה הַתּוֹרָה וְאָמְרָה רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, הָעוֹלָם שֶׁלָךְ, הָאָדָם הַזֶּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִבְרֹאתוֹ הוּא קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז וְיָבֹא לִידֵי חֵטְא, וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲרִיךְ אַפְּךָ עִמּוֹ רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִי עַל חִנָּם נִקְרֵאתִי אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד?

הִתְחִיל לְקַבֵּץ אֶת עֲפָרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, אָדוֹם שָׁחוֹר לָבָן יָרֹק.
אָדוֹם זֶה הַדָּם,
שָׁחוֹר אֵלּוּ הַקְּרָבַיִם,
לָבָן אֵלּוּ עֲצָמוֹת וְגִידִים,
יָרֹק זֶה הַגּוּף.
וְלָמָּה כִּנֵּס אֶת עֲפָרוֹ מֵאַרְבַּע פִּנּוֹת הָעוֹלָם, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יָבֹא אָדָם מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב אוֹ מִמַּעֲרָב לַמִּזְרָח אוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּלֵךְ וּבָא קִצּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹא תֹאמַר הָאָרֶץ שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֵין עֲפַר גּוּפְךָ מִשֶּׁלִּי וְאֵינִי מְקַבֵּל אוֹתְךָ, חֲזֹר לַמָּקוֹם שֶׁנִּבְרֵאתָ מִשָּׁם. אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּלֵךְ אָדָם וּבָא קִצּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, מִשָּׁם הוּא עֲפַר גּוּפוֹ וּלְשָׁם הוּא חוֹזֵר, וְאוֹתוֹ עָפָר יָרִים קוֹלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ג, יט] כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב.

וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת הָיָה הַיּוֹם.
בְשָׁעָה רִאשׁוֹנָה צָבַר אֶת עֲפָרוֹ שֶׁל אָדָם,
שְׁנִיָּה גִּבְּלוֹ,
שְׁלִישִׁית רִקְּמוֹ,
רְבִיעִית זָרַק בּוֹ נְשָׁמָה,
חֲמִישִׁית הֶעֱמִידוֹ עַל רַגְלָיו,
שִׁשִּׁית קָרָא שֵׁמוֹת,
שְׁבִיעִית נִזְדַּוְּגָה לוֹ חַוָּה,
שְׁמִינִית נִצְטַוּוּ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן,
תְּשִׁיעִית עָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ אַרְבָּעָה,
עֲשִׂירִית הִכְנִיסוֹ לְגַן עֵדֶן וְעָבַר עַל צִוּוּיוֹ,
אַחַת עֶשְׂרֵה נִדּוֹן,
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נִתְגָּרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם כד] וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם.

וְגִבֵּל אֶת עֲפָרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבְמָקוֹם טָהוֹר הָיָה, בְּטַבּוּר הָאָרֶץ הָיָה, וְרִקְּמוֹ וְתִקְּנוֹ, וְרוּחַ וּנְשָׁמָה לֹא הָיְתָה בּוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נָפַח בּוֹ בְּרוּחַ נִשְׁמַת פִּיו וְזָרַק בּוֹ נְשָׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ב, ז] וַיִפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. וְעָמַד אָדָם עַל רַגְלָיו, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמָטָּה. וְהָיְתָה קוֹמָתוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קלט, ה] אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי. אָחוֹר זֶה מַעֲרָב, וָקֶדֶם זֶה מִזְרָח. וְרָאָה אֶת כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחִיל מְפָאֵר לְשֵׁם בּוֹרְאוֹ וְאָמַר מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' [שם קד, כד].
עָמַד עַל רַגְלָיו, וְהָיָה מְתֹאָר בִּדְמוּת אֱלֹהִים. רָאוּ אוֹתוֹ הַבְּרִיּוֹת וְנִתְיָרְאוּ, כִּסְבוּרִין שֶׁהוּא בּוֹרְאָן, וּבָאוּ כֻּלָּם לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ, אָמַר לָהֶם בָּאתֶם לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִי, בּוֹאוּ אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ וְנַלְבִּישׁ גֵּאוּת וָעֹז וְנַמְלִיךְ עָלֵינוּ מִי שֶׁבְּרָאָנוּ, לְפִי שֶׁהָעָם מַמְלִיכִין אֶת הַמֶּלֶךְ, וְאֵין הַמֶּלֶךְ מַמְלִיךְ אֶת עַצְמוֹ אִם אֵין הָעָם מַמְלִיכִין אוֹתוֹ. הָלַךְ אָדָם לְעַצְמוֹ וְהִמְלִיךְ אוֹתוֹ רִאשׁוֹן וְכָל הַבְּרִיּוֹת אַחֲרָיו, וְאָמַר ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט.



פסוק אחרון בפרשה זו רבו בו הדרשות, וז"ל הכתוב: {לא} וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:

והרי הדרשות שנדרשו עליו במדרש רבה:



[פרשה ט]

פתיחה שהרשות ניתנה לדרוש מכאן ואילך

א וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וגו' (בראשית א, לא).

רַבִּי לֵוִי פָּתַח (משלי כה, ב): כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר.
רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן כְּבֹד אֱלֹהִים הוּא, הַסְתֵּר דָּבָר. מִכָּאן וָאֵילָךְ כְּבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר, כְּבוֹד דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ בִּמְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, לַחְקֹר דָּבָר.


הקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן

ב דָּבָר אַחֵר.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד.
רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח (קהלת ג, יא): אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּעוֹנָתוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לִבָּרֹאת קֹדֶם לָכֵן.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ אָמַר דֵּין הַנְיָין לִי יָתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי.
אָמַר רַבִּי פִּינְחָס טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, דֵּין הַנְיָין לִי, יָתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי.


הקב"ה רואה תמיד כל מעשה ידיו

ג דָּבָר אַחֵר.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין מַבִּיט בָּעֶלְיוֹנִים רְאִיָּה אַחַת וּבַתַּחְתּוֹנִים רְאִיָּה אַחַת, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים רְאִיָּה אַחַת.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא הִבִּיט בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְאִיָּה אַחַת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר (ירמיה לב, יז): אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר.
רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר (דברי הימים א כח, ט): וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד. קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצְרָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם כְּבָר הִיא גְלוּיָה לְפָנֶיךָ.
רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצָר יְצוּר כְּבָר מַחֲשַׁבְתּוֹ גְּלוּיָה לְפָנֶיךָ.
אָמַר רַבִּי יוּדָן לְגַרְמֵיהּ (תהלים קלט, ד): כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ, קֹדֶם עַד שֶׁלֹא יֶאֱרַשׁ לְשׁוֹנוֹ דִּבּוּר, כְּבָר הֵן ה' יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.

ד
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן.
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין, רָאָה אוֹתָהּ וְעָרְבָה לוֹ, אָמַר פָּלָטִין פָּלָטִין הַלְּוַאי תְּהֵא מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בְּשָׁעָה זוֹ.
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ, עוֹלָמִי עוֹלָמִי, הַלְּוַאי תְּהֵא מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בְּשָׁעָה זוֹ.
רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִֹּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְעָשָׂה לָהּ חֻפָּה וּבַיִת וְסִיְּדָהּ וְכִיְּרָהּ וְצִיְּרָהּ, וְרָאָה אוֹתָהּ, וְעָרְבָה לוֹ. אָמַר לָהּ בִּתִּי הַלְּוַאי תִּהְיֶה הַחֻפָּה הַזֹּאת מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בַּשָּׁעָה הַזּוֹ.
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ, עוֹלָמִי עוֹלָמִי הַלְּוַאי תְּהֵא מַעֲלַת חֵן לְפָנַי בְּכָל עֵת כְּשֵׁם שֶׁהֶעֱלֵית חֵן לְפָנַי בַּשָּׁעָה הַזּוֹ.



עוד ביאורים ללשון הכתוב "והנה טוב מאד"

ה בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מָצְאוּ כָּתוּב וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - וְהִנֵּה טוֹב מוֹת.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רָכוּב הָיִיתִי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זְקֵנִי וְעוֹלֶה מֵעִירוֹ לִכְפַר חָנָן דֶּרֶךְ בֵּית שְׁאָן, וְשָׁמַעְתִּי אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד - הִנֵּה טוֹב מוֹת.
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן.
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, רָאוּי הָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹא לִטְעֹם טַעַם מִיתָה, וְלָמָּה נִקְנְסָה בּוֹ מִיתָה, אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַר וְחִירֹם מֶלֶךְ צוֹר עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת עַצְמָן אֱלָהוּת, לְפִיכָךְ נִקְנְסָה בּוֹ מִיתָה.
הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יחזקאל כח, יג): בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ, וְכִי בְּגַן עֵדֶן הָיָה חִירֹם, אֶתְמְהָא, אֶלָּא אָמַר לוֹ, אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לְאוֹתוֹ שֶׁבְּעֵדֶן שֶׁיָּמוּת.
רַבִּי חִיָּא בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה מִשּׁוּם רַבִּי בֶּרֶכְיָה (יחזקאל כח, יד): אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח, אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לְאוֹתוֹ כְּרוּב שֶׁיָּמוּת.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, אִם כֵּן יִגְזֹר מִיתָה עַל הָרְשָׁעִים וְאַל יִגְזֹר מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁלֹא יְהוּ הָרְשָׁעִים עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה שֶׁל רְמִיּוּת, וְשֶׁלֹא יְהוּ הָרְשָׁעִים אוֹמְרִים כְּלוּם הַצַּדִּיקִים חַיִּים אֶלָּא שֶׁהֵן מְסַגְּלִין מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אַף אָנוּ נְסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, נִמְצֵאת עֲשִׂיָּה שֶׁלֹא לִשְׁמָהּ.

רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מִפְּנֵי מָה נִגְזְרָה מִיתָה עַל הָרְשָׁעִים, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים חַיִּים הֵם מַכְעִיסִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (מלאכי ב, יז): הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם, כֵּיוָן שֶׁהֵן מֵתִים, הֵן פּוֹסְקִים מִלְּהַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ג, יז): שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז, שָׁם חָדְלוּ מִלְּהַכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
מִפְּנֵי מָה נִגְזְרָה מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים חַיִּים הֵם נִלְחָמִים עִם יִצְרָן, כֵּיוָן שֶׁהֵם מֵתִים הֵם נָחִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב ג, יז): וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ, דַּיֵּנוּ מַה שֶּׁיָּגַעְנוּ.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לִתֵּן שָׂכָר לְאֵלּוּ בְּכִפְלַיִם, וּלְהִפָּרַע מֵאֵלּוּ בְּכִפְלַיִם. לִתֵּן שָׂכָר לַצַּדִּיקִים שֶׁלֹא הָיוּ רְאוּיִים לִטְעֹם טַעַם מִיתָה וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם טַעַם מִיתָה, לְפִיכָךְ (ישעיה סא, ז): לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ, וּלְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹא הָיוּ צַדִּיקִים רְאוּיִים לִטְעֹם טַעַם מִיתָה, וּבִשְׁבִילָן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִיתָה, לְפִיכָךְ מִשְׁנֶה שְׂכָרָן יִירָשׁוּ.

ו אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה טוֹבָה שֵׁנָה.
וְכִי שֵׁנָה טוֹבָה מְאֹד, אֶתְמְהָא. לֹא כֵן תְּנֵינַן יַיִן וְשֵׁנָה לָרְשָׁעִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם?
אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם יָשֵׁן קִמְעָא הוּא עוֹמֵד וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה.

ז רַבִּי נַחְמָן בַּר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה יֵצֶר טוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה יֵצֶר רָע.
וְכִי יֵצֶר הָרָע טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא שֶׁאִלּוּלֵי יֵצֶר הָרָע לֹא בָּנָה אָדָם בַּיִת, וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה, וְלֹא הוֹלִיד, וְלֹא נָשָׂא וְנָתַן. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (קהלת ד, ד): כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

ח
אָמַר רַב הוּנָא הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדַּת הַטּוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדַּת יִסּוּרִין.
וְכִי מִדַּת יִסּוּרִין טוֹבָה מְאֹד, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא שֶׁעַל יָדֶיהָ הַבְּרִיּוֹת בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (משלי ו, כג): וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר, אֲמַרְתְּ, צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִדַּת יִסּוּרִין.

ט אָמַר רַבִּי זְעֵירָא, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ גַּן עֵדֶן. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ גֵּיהִנֹּם.
וְכִי גֵּיהִנֹּם טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְהִכְנִיס לְתוֹכוֹ פּוֹעֲלִים, וּבָנָה אוֹצָר עַל פִּתְחוֹ, אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְכַּשֵּׁר בִּמְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס יִכָּנֵס לְאוֹצָרוֹ, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּשֵּׁר בִּמְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס אַל יִכָּנֵס לְאוֹצָרוֹ. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי גַּן. עֵדֶן, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי גֵּיהִנֹּם.

י אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה מַלְאַךְ חַיִּים. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וְכִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְזִמֵּן אֶת הָאוֹרְחִים וְהִכְנִיס לִפְנֵיהֶם תַּמְחוּי מָלֵא כָּל טוּב, אָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ יֹאכַל וְיֶעֱרַב לוֹ, וְכָל מִי שֶׁהוּא אוֹכֵל וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ יוּתַּז רֹאשׁוֹ בְּסַיָּף. כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי מַלְאַךְ חַיִּים, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְסַגֵּל בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הֲרֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת.

יא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדַּת הַטּוֹב. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת. וְכִי מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת טוֹבָה הִיא מְאֹד, אֶלָּא שׁוֹקֵד עַל הַפֻּרְעָנוּת הֵיאַךְ לַהֲבִיאָהּ.
אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, כָּל הַמִּדּוֹת בָּטְלוּ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לֹא בָּטְלָה.
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מִדָּה טוֹבָה.

יב רַבָּנָן אַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי וְרַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה, הוּא מְאֹד, הוּא אָדָם. הִינוּן אוֹתִיּוֹת דְּדֵין הִינוּן אוֹתִיּוֹת דְּדֵין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זֶה אָדָם.

יג אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, הִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, זוֹ מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים.
וְכִי מַלְכוּת הָרוֹמִיִּים טוֹב מְאֹד, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא שֶׁהִיא תּוֹבַעַת דִּיקָיוֹן שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, יב): אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי.



יד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי (בראשית א, לא).

אָמַר רַבִּי יוּדָן זוֹ שָׁעָה יְתֵרָה שֶׁמּוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ, וּבָהּ נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הָעוֹלָם, עַל כֵּן כְּתִיב הַשִּׁשִּׁי.

אָמַר רַבִּי סִימוֹן בַּר מַרְתָא, עַד כָּאן מוֹנִין לְמִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִכָּן וָאֵילָךְ מוֹנִין לְמִנְיַן אַחֵר.



במדרש תנחומא הובא שו"ת מהגאונים בענין איסור תענית בערב שבת, ונתבאר בו ענין תענית אסתר וז"ל:

ג וּתְשׁוּבַת שְׁאֵלָה זוֹ מִמְּתִיבְתָא.

שָׁאֲלוּ, הָא דִתְנַן מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָן, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה הוֹאִיל וּמִסְּתָמָא בְּקִיאִין הֵן, אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ, וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא אוֹ הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה?

הֵשִׁיבוּ, בֵּין לְרַבִי יְהוּדָה בֵּין לְתַנָּא קַמָּא, מְגִלָּה אֵינָהּ נִקְראֵת אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ, וַהֲכִי קָאֲמַר תַּנָּא קַמָּא, כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין אוֹתָהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. וְהָא דִתְנַן מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְכוּ', לְיוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית שֶׁכְּבָר פֵּרַשׁ בְּסוֹף הַמִּשְׁנָה, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.
וּמַאי יוֹם הַכְּנִיסָה? יוֹם הַקְּהִלָּה, דְּאָמַר מַר, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, יוֹם קְהִלָּה לַכֹּל הִיא, דִּכְתִיב: וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וְגוֹ', נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם וְגוֹ' (אסתר ט, א-ב). נִקְהֲלוּ וְגָזְרוּ תַעֲנִית בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר בַּאֲדָר. אֲבָל אַרְבָּעָה עָשָׂר, יוֹם טוֹב הוּא, דִּכְתִיב: וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה (אסתר ט, יז). וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה לֹא נָחוּ אֶלָּא בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לְפִיכָךְ שׁוּשָׁן וְכָל הַמֻּקָּפִין קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר וְעוֹשִׂין יוֹם טוֹב.
זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ מְגִלָּה נִקְרֵאת וְכוּ', לְיוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית, שֶׁאָסוּר לֵישֵׁב בְּתַעֲנִית בַּשַּׁבָּת, שֶׁאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בַּשַּׁבָּת. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת נַמֵּי אָסוּר, מִפְּנֵי טֹרַח שַׁבָּת, אֶלָּא מַקְדִּימִין וּמִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא אַחַד עָשָׂר בַּאֲדָר.
וְאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשַּׁבָּת, אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי טֹרַח שַׁבָּת, שֶׁעִקַּר תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת וְרַחֲמִים הוּא, וְאָתֵי לְאִמְנוּעֵי מִכְּבוֹד שַׁבָּת, וּכְבוֹד שַׁבָּת עָדִיף מֵאֶלֶף תַּעֲנִיּוֹת, דִּכְבוֹד שַׁבָּת דְּאוֹרַיְתָא, וְתַעֲנִית דְּרַבָּנָן, וְאָתֵי כְּבוֹד שַׁבָּת דְּאוֹרַיְתָא וְדָחֵי תַעֲנִית דְּרַבָּנָן, אֶלָּא מַקְדִּימִין וּמִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא שְׁלֹשָה עָשָׂר.
וְאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא שְׁלֹשָה עָשָׂר.
וְכֵן פֵּרַשׁ בַּמִּשְׁנָה, כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם וּמֻקָּפִין חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, כְּפָרִים מַקְדִּימִים לְיוֹם הַכְּנִיסָה וְכוּ'.

אֲבָל תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מְאַחֲרִין לְאַחַר שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֻּרְעָנוּת, לְכָךְ מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין.

וּמֵהַנֵּי שְׁמַעְתְּתָא יַלְפִינַן, דְּלָא יַתְבִינַן בְּתַעֲנִית בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּעִנּוּי הָרְשׁוּת, לֹא צִבּוּר וְלֹא יָחִיד כְּלָל. וְכֵן הִלְכְתָא.

 
פרשת יום השבת קודש:


{א} וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל-צְבָאָֽם:
{ב} וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל-מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה:
{ג} וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל-מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר-בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַֽעֲשֽׂוֹת: (פ)



וכך נדרשה פרשה זו במדרש רבה (פרשה י-יא):


פתיחה א' ל"ויכלו" - מלשון קצה וסוף

א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם (בראשית ב, א).

כְּתִיב (תהלים קיט, צו): לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד.
לַכֹּל יֵשׁ סִיקוּסִים, שָׁמַיִם וָאָרֶץ יֵשׁ לָהֶם סִיקוּסִים*, חוּץ מִדָּבָר אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ סִיקוּסִים, וְאֵי זוֹ, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יא, ט): אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם.

דָּבָר אַחֵר, לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, זוֹ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.

*לפי פתרונו משמעו, מלשון גבול וסוף.


פתיחה ב' ל"ויכלו" - מלשון כלים

ב רַבִּי חָמָא פָּתַח (משלי כה, ד): הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב, מָשָׁל לְאַמְבַּטִּי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה מַיִם, וְהָיוּ בָהּ שְׁנֵי דְּיוֹסְקוֹסִים נָאִים, כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה מַיִם לֹא הָיְתָה מְלֶאכֶת דְּיוֹסְקוֹסִים נִרְאֵית, כֵּיוָן שֶׁפָּסְקָה וְנִעֵר הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ, נִרְאֵית מְלֶאכֶת דְּיוֹסְקוֹסִים.
כָּךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, לֹא נִרְאֵית מְלֶאכֶת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כֵּיוָן שֶׁנֶּעֱקַר תֹּהוּ וָבֹהוּ מִן הָעוֹלָם, נִרְאֵית מְלֶאכֶת שָׁמַיִם וָאָרֶץ. (משלי כה, ד): וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי, נַעֲשׂוּ כֵּלִים.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.

ג
כֵּיצַד בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי פְּקָעִיּוֹת, אַחַת שֶׁל אֵשׁ וְאַחַת שֶׁל שֶׁלֶג, וּפְתָכָן זֶה בָּזֶה וּמֵהֶן נִבְרָא הָעוֹלָם.
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, אַרְבַּע, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, שֵׁשׁ, אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹת, וְאַחַת מִלְּמַעְלָן וְאַחַת מִלְּמַטָּן.

אַדְרַיָּינוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת שָׁאֲלֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָא, אֲמַר לֵיהּ כֵּיצַד בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ. אָמַר לֵיהּ כְּהַהוּא דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. אָמַר לֵיהּ אֶפְשָׁר כֵּן, אֶתְמְהָא. הִכְנִיסוֹ לְבַיִת קָטָן, אָמַר לֵיהּ, פְּשֹׁט יָדֶךָ לְמִזְרָח וּלְמַעֲרָב לְצָפוֹן וּלְדָרוֹם. אָמַר לֵיהּ, כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.


"ויכלו" - מלשון כליה

ד אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, דָּרַשׁ רַבִּי אָפֵס בְּאַנְטוֹכְיָא, אֵין לָשׁוֹן וַיְכֻלּוּ אֶלָּא לְשׁוֹן מַכָּה וּלְשׁוֹן כְּלָיָה.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס בִּמְדִינָה וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמְדִינָה, וְעָרַב לוֹ קִלּוּסָן, הִרְבָּה לָהֶן בְּדִיצָה, הִרְבָּה לָהֶן בְּהִדְיוֹכִין. לְאַחַר זְמַן הִכְעִיסוּ אוֹתוֹ, וּמִעֵט לָהֶן בְּדִיצָה וּמִעֵט לָהֶן בְּהִדְיוֹכִין.
כָּךְ עַד שֶׁלֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ הַמַּזָּלוֹת מְהַלְּכִין דֶּרֶךְ קְצָרָה וּבִמְהִירוּת, מִשֶּׁחָטָא סִבְּבָן דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּבִמְתִינוּת. יֵשׁ מַזָּל שֶׁגּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לְי"ב חֹדֶשׁ, כְּגוֹן כּוֹכָב חַמָּה. וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁהוּא גּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁלשִׁים יוֹם, וְהִיא לְבָנָה. וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁגּוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוּא צֶדֶק. וְיֵשׁ מַזָּל שֶׁהוּא גוֹמֵר הִלּוּכוֹ לִשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְהוּא שַׁבְּתָי. חוּץ מִן כּוֹכָב נֹגַהּ וּמַאְדִּים, שֶׁאֵין גּוֹמְרִין הִלּוּכָן אֶלָּא לְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה*.
(ובעי שאלה שנגה מהלכת י"ב מזלות לעשרה חדשים, כל מזל כ"ה יום, ומאדים חדש וחצי, בל מזל מהלך י"ב שנה ומחצה, והיאך אומר כן נגה ומאדים אין גומרין הלוכן אלא לארבע מאות ושמונים שנה, חזינא תמיהה לפיכך בעי שאלה).
רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנָן דְּצִפּוֹרִין תָּנֵי, בְּנוֹת שׁוּחַ בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה שֶׁל שְׁמִטָּה נוֹהֵג קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית שֶׁלָּהֶן, לְפִי שֶׁעוֹשׂוֹת פֵּרוֹת לְשָׁלשׁ שָׁנִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עָשׂוּ פֵּרוֹת בֶּן יוֹמָן.
אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא אוֹתָהּ מַכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא, מַחַץ מַכָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִרְפָּא.

*כאן יש הערה במדרש וז"ל: ובעי שאלה שנגה מהלכת י"ב מזלות לעשרה חדשים, כל מזל כ"ה יום, ומאדים חדש וחצי, בל מזל מהלך י"ב שנה ומחצה, והיאך אומר כן נגה ומאדים אין גומרין הלוכן אלא לארבע מאות ושמונים שנה, חזינא תמיהה לפיכך בעי שאלה.


"ויכלו" - מלשון שיכלול, או מלשון מכלול

ה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נִשְׁתַּכְלְלוּ שָׁמַיִם בְּחַמָּה וּלְבָנָה וּבְמַזָּלוֹת, וְנִשְׁתַּכְלְלָה הָאָרֶץ בְּאִילָנוֹת וּבִדְשָׁאִין וְגַן עֵדֶן.

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מְכוּלָלִים הָיוּ הַמַּעֲשִׂים, וְהָיוּ מוֹתְחִין וְהוֹלְכִין.



וְכָל צְבָאָם.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלשָׁה צְבָאִים הֵן, צָבָא לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ, וְצָבָא לַתַּלְמִידִים, וְצָבָא לַיִּסּוּרִין.
צָבָא לַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
צָבָא לַתַּלְמִידִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יד, יד): כָּל יְמֵי צְבָאִי אֲיַחֵל עַד בּוֹא חֲלִיפָתִי עַד יָקוּם חִילוּפִי.
וְצָבָא לַיִּסּוּרִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ז, א): הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אֶרֶץ. וְכָל צִבְיוֹנוֹ שֶׁל אָדָם אֵינוֹ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, וּמַה הַנָּיָה לוֹ (איוב ז, א): וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו.
נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, אִם זָכָה צָבָא לוֹ, וְאִם לָאו צָבָא עָלָיו.
בָּנָה בִּנְיָן, עָלָה בְּיָדוֹ, צָבָא לוֹ, נָפַל מִמֶּנּוּ וָמֵת, צָבָא עָלָיו.
אָכַל פִּתּוֹ וְהַנָּיָתוֹ, צָבָא לוֹ. עָמְדָה בְּתוֹךְ גְּרוֹנוֹ וְחִנַּקְתּוֹ, צָבָא עָלָיו.
הַרְבֵּה צְבָאִים מִנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הַזֶּה לִתְבֹּעַ דִּקָּיוֹן שֶׁלּוֹ, הַרְבֵּה דֻּבִּים, הַרְבֵּה אֲרָיוֹת, הַרְבֵּה נְחָשִׁים, הַרְבֵּה שְׂרָפִים, הַרְבֵּה עַקְרַבִּים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כִּימֵי שָׂכִיר יָמָיו.

ו
בַּר סִירָא אָמַר, אֱלוֹהַּ הֶעֱלָה סַמִּים מִן הָאָרֶץ, בָּהֶם הָרוֹפֵא מְרַפֵּא אֶת הַמַּכָּה, וּבָהֶם הָרוֹקֵחַ מְרַקֵּחַ אֶת הַמִּרְקַחַת.

אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב, שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל בָּרָקִיעַ שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ גְּדַל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב לח, לג): הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ וגו', לָשׁוֹן שׁוֹטֵר.
(איוב לח, לא): הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ משְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן אָמַר, כִּימָה מְעַדֶּנֶת אֶת הַפֵּרוֹת, וּכְסִיל מוֹשֵׁךְ בֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, לב): הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִּשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם, רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ, מַזָּל הוּא שֶׁהוּא מְמַזֵּר אֶת הַפֵּרוֹת.

ז רַבָּנָן אָמְרֵי אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן שֶׁהֵן יְתֵירָה בָּעוֹלָם, כְּגוֹן זְבוּבִין וּפַרְעוֹשִׁין וְיַתּוּשִׁין, אַף הֵן בִּכְלַל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵן, וּבַכֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָחָשׁ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי יַתּוּשׁ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי צְפַרְדֵּעַ.
רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי מְנַחְמָה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַבִּי אַחָא הֲוָה מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבָדָא: חַד בַּר נָשׁ הֲוָה קָאֵים עַל כֵּיף נַהֲרָא, חֲמָא חַד עוּרְדְּעָן טָעֲנָה חָדָא עַקְרָב, וּמְגִיזָה יָתֵיהּ נַהֲרָא, וְכֵיוָן דְּעָבְדַת שְׁלִיחוּתֵיהּ אַחְזַרְתֵּא לְאַתְרֵהּ.

רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנָן דְּצִפּוֹרִין אֲמַר, עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד גְּבַר דַּהֲוָה קָאֵים לְמֶחֱצַד בַּהֲדָא בִּקְעַת בֵּי טַרְפָּא, חֲמָא חַד עֵשֶׂב וְלִקֵּט יָתֵיהּ וַעֲבָדֵיהּ כְּלִילָא לְרֵאשֵׁיהּ, אֲזַלָּא חַד חִוְיָא וּמְחָא יָתֵיהּ, וּקְטִיל יָתֵיהּ. אֲתָא חַד גַּבָּר וְקָם לְמִסְקַר בְּהַהוּא חִוְיָא, אֲמַר תָּמֵהַּ אֲנִי עַל מַן דְּקָטַל הָדֵין חִוְיָא. אֲמַר הַהוּא גַּבְרָא אֲנָא קְטָלִית יָתֵיהּ. תָּלָה אַפּוֹי וַחֲמָא לְהַהוּא עִשְׂבָּא עֲבִידָא כְּלִילָא לְרֵאשֵׁיהּ, אֲמַר מִן קוּשְׁטָא אַתְּ קָטְלִית יָתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ, אִין. אֲמַר לֵיהּ, יָכֵיל אַתְּ מֵרִים הָדֵין עִשְׂבָּא מִן רֵאשֵׁךְ, אֲמַר לֵיהּ אִין, כֵּיוָן דַּאֲרֵים יָתֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אַתְּ יָכוֹל קָרֵיב הָכָא וּמֵרִים הָדֵין חִוְיָא בַּהֲדֵין חוּטְרָא, אֲמַר לֵיהּ אִין, כֵּיוָן דִּקְרַב לְהַהוּא חִוְיָא מִיָּד נָשְׁרוּ אֵבָרָיו.

רַבִּי יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפֶתַח עִירוֹ, רָאָה נָחָשׁ מַרְתִּיעַ וּבָא, וַהֲוָה מְרַדֵּף לֵיהּ מִן הָדֵין סִטְרָא, וַהֲוָה חָזַר מִן דֵּין סִטְרָא, וְעוֹד הֲוָה רָדֵיף לֵיהּ מִן הָדֵין סִטְרָא וַהֲוָה חָזַר מִן דֵּין סִטְרָא, אֲמַר זֶה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ. מִיָּד נָפְלָה הֲבָרָה בָּעִיר פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי נְשָׁכוֹ נָחָשׁ וָמֵת.

רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה יָתֵיב מְטַיֵּל בְּבֵית הַכִּסֵּא, אֲתָא חַד רוֹמָאי וְתָרְכֵיהּ וְקָדִים יָתֵיהּ וִיתֵיב לֵיהּ, אֲמַר לֵית דֵּין עַל מַגָּן, מִיָּד נְפַק חַד חִוְיָא וּמְחָא יָתֵיהּ וּקְטַל יָתֵיהּ, וְקָרָא עָלָיו (ישעיה מג, ד): וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ, וְאֶתֵּן אֱדוֹם תַּחְתֶּיךָ.

רַבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר הֲוָה קָאֵים וּמְטַיֵּל עַל מְשׁוֹנִיתָא דְּיַמָּא דְּקֵיסָרִין, רָאָה שָׁם קוּלִית אַחַת, וַהֲוָה מַצְנַע לָהּ וַהֲוַת מִתְגַּלְגְּלָא, מַצְנַע לָהּ וַהֲוַת מִתְגַּלְגְּלָא, אֲמַר זֹאת מוּכֶנֶת לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָהּ. עֲבַר חַד בַּלְדָּר וְנִכְשַׁל בָּהּ וְנָפַל וָמֵת, אֲזַל פַּשְׁפְּשׁוּנֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ טָעִין כְּתָבִין בִּישִׁין עַל יְהוּדָאֵי דְּקֵסָרִין.

טִיטוּס הָרָשָׁע נִכְנַס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וְגִדֵּר אֶת שְׁתֵּי הַפָּרוֹכוֹת, וְנָטַל שְׁתֵּי זוֹנוֹת וּבְעָלָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְיָצָא חַרְבּוֹ מְלֵאָה דָּם. אִית דְּאָמְרֵי מִדַּם הַקֳּדָשִׁים, וְאִית דְּאָמְרֵי מִדַּם שָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְחֵרֵף וְגִדֵּף, וְנָטַל כָּל כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַעֲשָׂאָן כְּמִין גּוּרְגּוּתְנִי אַחַת וְהִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף כְּלַפֵּי מַעֲלָה, וְאָמַר, לָא דָּמֵי הַהוּא דְּעָבֵיד קְרָבָא עִם מַלְכָּא בְּמַדְבְּרָא וְנָצַח לֵיהּ, לְהַהוּא דְּעָבֵיד קְרָבָא עִם מַלְכָּא בְּגוֹ פָּלָטִין דִּידֵיהּ וְנָצַח לֵיהּ.
יָרַד לַסְּפִינָה, כֵּיוָן שֶׁיָּרַד מְחָאֵיהּ נַחְשְׁלָא בְּיַמָּא. אֲמַר דּוֹמֶה זֶה שֶׁאֵין כֹּחוֹ שֶׁל אֱלוֹהַּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ אֶלָּא בַּמַּיִם, דּוֹר אֱנוֹשׁ לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא בַּמַּיִם, דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא בַּמַּיִם, פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא בַּמַּיִם. אַף אֲנִי כְּשֶׁהָיִיתִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בִּי, וְעַכְשָׁיו לְכָאן קִדְמַנִּי. סָבוּר הוּא שֶׁיַּהַרְגֵּנִי בַּמַּיִם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, חַיֶּיךָ מִבְּרִיָה שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִכָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָאתִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, בָּהּ אֲנִי נִפְרַע מֵאוֹתוֹ רָשָׁע. מִיָּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַשַֹּׂר שֶׁל יָם וְעָמַד מִזַּעְפּוֹ.
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְרוֹמִי יָצְאוּ כָּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי לִקְרָאתוֹ וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁעָלָה לְרוֹמִי נִכְנַס לַמֶּרְחָץ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא הֵבִיאוּ פְּיָילִי פּוֹטִירִין* שֶׁל יַיִן לִשְׁתּוֹתוֹ, וְנִכְנַס יַתּוּשׁ בְּתוֹךְ חוֹטְמוֹ, וְהָיָה נוֹקֵר אֶת מֹחוֹ וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה גָּדוֹל כְּמוֹ גּוֹזָל שֶׁל שְׁתֵּי לִיטְרָאוֹת. וְהָיָה מְצַוֶּה וְאוֹמֵר פִּצְעוּ מֹחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ וּדְעוּ בַּמֶּה אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים נִפְרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ. מִיָּד קָרְאוּ לָרוֹפְאִים וּפָצְעוּ מֹחוֹ, וְהוֹצִיאוּ כְּגוֹזָל שֶׁל שְׁתֵּי לִיטְרָאוֹת.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי, אֲנָא חֲמִיתֵּיהּ בְּרוֹמִי תַּרְתֵּין לִיטְרִין מֵהָכָא וְגוֹזָלָא מֵהָכָא, וּתְקַל חָד לָקֳבֵל חָד. וְנָטְלוּ אוֹתוֹ וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בְּתוֹךְ קְעָרָה אַחַת, כָּל מַה דַּהֲוָה הָדֵין שַׁנֵּי, הֲוָה הָדֵין שַׁנֵּי, פְּרַח יַתּוּשָׁה, פְּרַחָה נַפְשֵׁיהּ דְּטִיטוּס הָרָשָׁע.

*כוס כפולה, גדולה שניים, ודרך השרים לשתות בה.



פסוק ב

ח וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וגו'.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מְשָׁכַנִּי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פּוּנְדָק אֶחָד וְאָמַר לִי כָּאן הִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי אַחָא אָמְרֵי, רַבִּי יוֹחָנָן מַקְשֵׁי, כָּאן הִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֶתְמְהָא. וְלָא צָרִיךְ מַקְשֵׁי, דְּהָא חַמָּרַיָא הֲווֹ סָלְקִין מִן עֲרָב לְצִפּוֹרִין, וַהֲווֹ אָמְרִין כְּבָר שָׁבַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא בְּעִירוֹ. וְאִי בָּעִית מַקְשְׁיָא עַל הָדָא קַשְׁיָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא מְשָׁכַנִּי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פֻּנְדָּק אֶחָד, וְאָמַר לִי כָּאן הִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל אַחַר שַׁבָּת בְּשַׁבָּת.
אָמַר רַבִּי אַבָּא אַף עַל דָּא לָא הֲוֵי צָרִיךְ לְמִקְשֵׁי, דְּהָא רַבִּי הֲוָה יָתֵיב וְדָרַשׁ וַהֲוָה אָמַר לְאַבָּא יוּדָן אֲמוֹרֵיהּ, אַכְרוֹז קוֹמֵי דְּצִבּוּרָא, יִצְלוּן דְּחוֹלָא עַד יוֹמָא קָאֵים.



כמה פירושים מדוע נאמר שה' כילה מלאכתו בשביעי

ט רַבִּי שָׁאֲלֵיהּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, אֲמַר לֵיהּ שָׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אֶתְמְהָא.
אֶלָּא כָּזֶה שֶׁהוּא מַכֶּה בְּקוּרְנָס עַל גַּבֵּי הַסַּדָּן, הִגְבִּיהָהּ מִבְּעוֹד יוֹם וְהוֹרִידָהּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא עִתָּיו וְלֹא רְגָעָיו וְלֹא שְׁעוֹתָיו, הוּא מוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹדֵעַ רְגָעָיו וְעִתָּיו וּשְׁעוֹתָיו, נִכְנַס בּוֹ כְּחוּט הַשַֹּׂעֲרָה.

גְּנִיבָא וְרַבָּנָן.
גְּנִיבָא אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ חֻפָּה, וְצִיְּירָהּ וְכִיְּירָהּ, וּמָה הָיְתָה חֲסֵרָה, כַּלָּה שֶׁתִּכָּנֵס לְתוֹכָהּ. כָּךְ מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר, שַׁבָּת.
רַבָּנָן אָמְרֵי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשׂוּ לוֹ טַבַּעַת, מֶה הָיְתָה חֲסֵרָה, חוֹתָם. כָּךְ מֶה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר, שַׁבָּת.

וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁנּוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ, וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.

תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ שָׁאַל אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי, בְּכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ, אָמְרוּ לוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים. אָמַר לָהֶם וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה גֵּיהִנֹּם נִסּוֹקֶת לָרְשָׁעִים, אוֹי לָעוֹלָם מִדִּינָיו.

מְלַאכְתּוֹ.
לֹא כֵן אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן, לֹא בְּעָמָל וְלֹא בִּיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, וְאַתְּ אוֹמֵר מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֶתְמְהָה.
אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁהֵן מְאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא כֻּלּוֹ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה. וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁהֵן מְקַיְמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא כֻּלּוֹ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה.

וּמַה נִּבְרָא בוֹ לְאַחַר שֶׁשָּׁבַת, שַׁאֲנָן, וְנַחַת, שַׁלְוָה, וְהַשְׁקֵט.

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי נְהוֹרָאי, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יְדֵי קוֹנֵיהֶם מְמַשְׁמְשִׁין בָּהֶם הָיוּ מוֹתְחִים וְהוֹלְכִין, כֵּיוָן שֶׁנָּחוּ יְדֵי קוֹנֵיהֶם מֵהֶן, נִתַּן לָהֶם נִחָה, (שמות כ, י): וַיָּנַח לְעוֹלָמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.



[וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וגו']

אָמַר רַבִּי אַבָּא בָּשָׂר וָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אַסְטַאטִיבָה אֵינוֹ נוֹתֵן דּוּנְטִיבָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן דּוּנְטִיבָה, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אַסְטַאטִיבָה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אַסְטַאטִיבָה וְנָתַן דּוּנְטִיבָה. וַיִּשְׁבֹּת, וַיְבָרֶךְ.
*אסטאטיבה = מנוחה, דונטיבה = לפי עניינו נראה שהוא מתנת המלך.



פסוק ג
[פרשה יא]

א
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ.

כְּתִיב (משלי י, כב): בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ.
בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר
, זוֹ הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ, זֶה הָאֵבֶל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב יט, ג): נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ.



ב וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וגו'.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן.
בֵּרְכוֹ בַּמָּן, שֶׁכָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת הָיָה יוֹרֵד עֹמֶר, בְּעֶרֶב שַׁבָּת שְׁנֵי עֳמָרִים.
וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן, שֶׁלֹא יָרַד בּוֹ כָּל עִקָּר.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, בֵּרְכוֹ בַּמָּן, וְקִדְּשׁוֹ בַּבְּרָכָה.

רַבִּי יִצְחָק אָמַר בֵּרְכוֹ בַּמָּן, וְקִדְּשׁוֹ בַּמְקוֹשֵׁשׁ.

וּבֵרְכוֹ בָּעֲטִיפָה. רַב הוּנָא אָמַר צָרִיךְ לְהַחֲלִיף. רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר צָרִיךְ לְעַרֵב. אָבִין בַּר חִסְדָּאי אָמַר צָרִיךְ לְשַׁלְשֵׁל.
רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי זְעֵירָא הֲווֹן מְהַלְּכִין כַּחֲדָא, וְאִסְתַּלְּקַת גּוּלְתֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה וְשִׁלְשְׁלָהּ רַבִּי זְעֵירָא, הָדָא אָמְרָה צָרִיךְ לְשַׁלְשֵׁל.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בֵּרְכוֹ בְּנֵר, וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, פַּעַם אַחַת הִדְלַקְתִּי אֶת הַנֵּר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבָאתִי וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת דָּלוּק וְלֹא חָסַר כְּלוּם.

בֵּרְכוֹ בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם, קִדְּשׁוֹ בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם. לֹא דוֹמֶה אוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁהוּא דּוֹמֶה בְּשַׁבָּת.

בֵּרְכוֹ בַּמְּאוֹרוֹת, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַלְּלוּ הַמְּאוֹרוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל לֹא לָקוּ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת.
אַתְיָא כְּרַבָּנָן וְלָא אַתְיָא כִּדְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ, מַה טַּעַם (תהלים מט, יג): וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְּמוּ.
וְרַבָּנָן אָמְרֵי, לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִטַּל מִמֶּנּוּ זִיווֹ וּטְרָדוֹ מִגַּן עֵדֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יד, כ): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה חַמָּה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְנֹז אֶת הָאוֹרָה, וְחָלַק כָּבוֹד לַשַּׁבָּת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, בֵּרְכוֹ בְּאוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה בְּלֵילֵי הַשַּׁבָּת הִתְחִילָה הָאוֹרָה וְהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, הִתְחִילוּ הַכֹּל מְקַלְּסִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לז, ג): תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. [תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ] מִפְּנֵי מָה? וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן, אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּבְאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְלָגָה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶן מְקֻלְקָלִין, עָמַד וּגְנָזָהּ וְהִתְקִינָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. וּמִנַּיִן שֶׁגְּנָזָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר. וּמִנַּיִן שֶׁהִתְקִינָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.
רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא אָמַר, ל"ו שָׁעוֹת שִׁמְשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה, שְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, וּשְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת, וּשְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל שַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הִתְחִיל הַחשֶׁךְ מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא וְנִתְיָרֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, יד): וָאֹמַר אַךְ חשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי, אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ג, טו): הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב, בָּא לְהִזְדַּוֵּג לִי. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זִמֵּן לוֹ שְׁנֵי רְעָפִים וְהֵקִישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָא מֵהֶן אוֹר וּבֵרַךְ עָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. מַה בֵּרַךְ עָלֶיהָ, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.
אַתְיָא כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מִפְּנֵי מָה מְבָרְכִין עַל הָאוֹר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ.
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב וְרַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אַף מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְבָרְכִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁבַת הָאוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.

ג בֵּרְכוֹ בִּיצִיאָה, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר, כָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן, כְּתִיב בּוֹ בְּרָכָה וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם.
בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ עוֹפוֹת וְדָגִים, וּבְנֵי אָדָם שׁוֹחֲטִין עוֹפוֹת וְאוֹכְלִים, וְצָדִים דָּגִים וְאוֹכְלִין, וּכְתִיב בּוֹ בְּרָכָה וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם.
בַּשִּׁשִּׁי נִבְרָא אָדָם וּבְהֵמָה, וּבְנֵי אָדָם שׁוֹחֲטִין בְּהֵמָה וְאוֹכְלִין, וּבְנֵי אָדָם מֵתִים, וּכְתִיב בּוֹ בְּרָכָה וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם.
בַּשְּׁבִיעִי מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מִפְּנֵי הַיְצִיאָה.

ד רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מִפְּנֵי אִיסְטְנִיסִים בֵּרְכוֹ בְּמַטְעַמִּים.
רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעוּדָה לְאַנְטוֹנִינוּס בְּשַׁבָּת, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ, עָשָׂה לוֹ סְעוּדָה בַּחוֹל הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִין, אָמַר לוֹ אוֹתָן עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ תֶּבֶל אֶחָד הֵן חֲסֵרִין. אָמַר לוֹ וְכִי יֵשׁ קֵילָרִין שֶׁל מֶלֶךְ חָסֵר כְּלוּם, אָמַר לוֹ שַׁבָּת הֵן חֲסֵרִין, אִית לָךְ שַׁבָּת?

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שַׁיְלֵיהּ לְרַבִּי, אָמַר לוֹ:
בְּנֵי בָּבֶל בִּזְכוּת מָה הֵן חַיִּים, אָמַר לוֹ בִּזְכוּת הַתּוֹרָה.
וּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת מָה, אָמַר לוֹ בִּזְכוּת מַעַשְׂרוֹת.
וְאַנְשֵׁי חוּצָה לָאָרֶץ בִּזְכוּת מָה, אָמַר לוֹ בִּזְכוּת שֶׁהֵן מְכַבְּדִין אֶת הַשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים.

אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא פַּעַם אַחַת זִמְנַנִי אָדָם אֶחָד בְּלוּדְקִיָא וְהֵבִיא לְפָנֵינוּ דְּיוֹסְקוּס אֶחָד טָעוּן בְּי"ו מוֹטוֹת, וּבוֹ מִכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְתִינוֹק אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר (תהלים כד, א): לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁלֹא תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת עָלָיו.
אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי מֵהֵיכָן זָכִיתָ לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה. אָמַר לִי, טַבָּח הָיִיתִי, וְכָל בְּהֵמָה יָפָה שֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת הָיִיתִי מַפְרִישָׁהּ לְשַׁבָּת. וְאָמַרְתִּי לוֹ לֹא עַל מַגָּן זָכִיתָ.
*דיוסקוס = טבלת השולחן, על מגן = לחינם.


ויכוח עם הגויים אודות סעודת ערב יום הכיפורים

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, עוֹבָדָא הֲוָה בְּרוֹמִי בַּעֲרוֹבַת צוֹמָא רַבָּה, וַהֲוָה תַּמָּן חַד חַיָּט וַאֲזַל דְּיִזְדַּבַּן לֵיהּ חַד נוּן, אִשְׁתְּכַח הוּא וְטַלְיָא דְּאִיפַּרְכוֹס קָיְימִין עִילָוֵיהּ, הֲוָה הָדֵין מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי וְהָדֵין מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי, עַד דְּמָטְיָא לִשְׁנֵים עָשָׂר דִּינָרִין, וּנְסָבֵא הַהוּא חַיָּטָא. בְּעָנָתָא דַּאֲרִיסְטוֹן אֲמַר אִיפַּרְכוֹס לְטַלְיָה לָמָּה לָא אַיְתֵית לִי נוּן. אֲמַר לֵיהּ, מָרִי מָה לִכְפֹּר מִינָךְ, אֲזַלִּית וְלָא הֲוָה תַּמָּן אֶלָּא חַד נוּן, וְאִשְׁתְּכָחִית אֲנָא וְחַד יְהוּדָאי קָיְימִין עִילָוֵיהּ, וַהֲוָה הוּא מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי וַאֲנָא מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי, עַד דְּמָטְיָא לִשְׁנֵים עָשָׂר דִּנָּרִין, מָה הֲוַת בְּעָא דְּנַיְיתָא לָךְ נוּן בִּתְרֵי עֲשַׂר דִּנָּרִין, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ מָאן הוּא, אֲמַר לֵיהּ בַּר נָשׁ פְּלַן, שְׁלַח בַּתְרֵיהּ וַאֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה חֲמֵית חַיָּט יְהוּדָאי דַּאֲכַלְתְּ נוּן בִּתְרֵי עֲשַׂר דִּנָּרִין. אֲמַר לֵיהּ מָרִי אִית לָן חַד יוֹם, בְּכָל חוֹבִין דַּאֲנַן עָבְדִין כָּל יוֹמֵי שַׁתָּא, הוּא מְכַפֵּר עֲלֵינַן. וְכַד הוּא אֲתָא לֵית אֲנַן צְרִיכִין לְיַקּוּרֵי יָתֵיהּ. אֲמַר כֵּיוָן שֶׁהֵבֵאתָ רְאָיָה לִדְבָרֶיךָ הֲרֵי אַתָּה פָּטוּר. מַה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָלַךְ וְקָרַע אוֹתָהּ וְזִמֵּן לוֹ בְּתוֹכָהּ מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבָה, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס הֵימֶנָּהּ כָּל יָמָיו.


ויכוח עם הגויים אודות מצות השבת

ה טוּרְנוֹסְרוּפּוּס הָרָשָׁע שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם, אֲמַר לֵיהּ וּמַה גְּבַר מִן גּוּבְרִין.
אֲמַר מָה אֲמָרִית לָךְ, וּמָה אֲמַרְתְּ לִי.
אֲמַר לֵיהּ אֲמַרְתְּ לִי מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם, מַאי שְׁנָא יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא מִכָּל יוֹמָא, וַאֲמָרִית לָךְ וּמָן גֶּבֶר מִגּוּבְרִין, מַאי שְׁנָא טוּרְנוּסְרוּפּוֹס מִכָּל גּוּבְרִין.
אֲמַר לֵיהּ שֶׁרָצָה הַמֶּלֶךְ לְכַבְּדֵנִי.
אֲמַר לֵיהּ אַף זוֹ שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַבְּדָהּ.
אֲמַר לֵיהּ מְנָאן אַתְּ מוֹדַע לִי, אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי נְהַר סַמְבַּטְיוֹן יוֹכִיחַ, שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֲבָנִים כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, וּבְשַׁבָּת הוּא נָח.
אֲמַר לֵיהּ לְנַגְדָא אַתְּ נָגֵיד לִי, אֶתְמְהָא.
[פירוש, אתה מושך אותי לראיה שהיא משוכה ממני, כי נהר הסמבטיון אין ידוע מקומו]
אֲמַר לֵיהּ וַהֲרֵי הַמַּעֲלֶה אֶת הַמֵּת בִּזְכוּרוֹ יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא עוֹלֶה כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת וּבְשַׁבָּת אֵינוֹ עוֹלֶה, וְהַהוּא גַּבְרָא לֶהֱוֵי בָּדַק בַּאֲבוּהִי. חַד זְמַן צָרִיךְ וּבָדַק בַּאֲבוּהוֹ, וּסְלֵק כָּל יוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא, וּבְשַׁבַּתָּא לָא סְלֵק. בְּחַד שַׁבַּתָּא אַסְקֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ אַבָּא מִן דְּמִיתַת אִתְעַבְדֵית יְהוּדִי, אֶתְמְהָא. מִפְּנֵי מָה עָלִיתָ כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת לֹא עָלִיתָ. אֲמַר לֵיהּ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת אֶצְלְכֶם בִּרְצוֹנוֹ, כָּאן הוּא מְשַׁמֵּר אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ. אֲמַר לֵיהּ וְכִי עָמָל יֵשׁ לָכֶם שֶׁאַתֶּם עֲמֵלִים כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, וּבְשַׁבָּת אַתֶּם נוֹחִין. אֲמַר לֵיהּ כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת אָנוּ נִדּוֹנִין וּבְשַׁבָּת אָנוּ נוֹחִין.
חָזַר אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ אִם כִּדְבָרֶיךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת, אַל יַשֵּׁב בָּהּ רוּחוֹת, אַל יוֹרִיד בָּהּ גְּשָׁמִים, אַל יַצְמִיחַ בָּהּ עֵשֶׂב. אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא, אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לִשְׁנַיִם שֶׁהָיוּ דָּרִין בְּחָצֵר אַחַת, אִם אֵין זֶה נוֹתֵן עֵרוּב וְזֶה נוֹתֵן עֵרוּב, שֶׁמָּא מֻתָּרִין לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר? אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד דָּר בֶּחָצֵר, הֲרֵי הוּא מֻתָּר בְּכָל הֶחָצֵר כֻּלָּהּ, אַף כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁאֵין רְשׁוּת אַחֶרֶת עִמּוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ, מֻתָּר בְּכָל עוֹלָם כֻּלּוֹ.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֲרֵי אוֹכְלֵי הַמָּן מְעִידִין עָלָיו, שֶׁכָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת הָיָה יוֹרֵד וּבְשַׁבָּת לֹא הָיָה יוֹרֵד.


ויכוח עם הגויים אודות מצות מילה

ו פִּילוֹסוֹפוֹס אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי הוֹשַׁעְיָה, אָמַר לוֹ אִם חֲבִיבָה הִיא הַמִּילָה, מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁוֹ וּמֵנִיחַ אֶת פְּאַת זְקָנוֹ, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁגָּדֵל עִמּוֹ בִּשְׁטוּת, אָמַר לוֹ אִם כֵּן יְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ וִיקַטַּע אֶת יָדָיו וִישַׁבֵּר אֶת רַגְלָיו, עַל יְדֵי שֶׁגָּדְלוּ עִמּוֹ בִּשְׁטוּת. אֲמַר לֵיהּ וּלְאִלֵּין מִלַּיָּא אָתֵינָן, אֶתְמְהָא.
אָמַר לוֹ לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִין עֲשִׂיָה, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמִתּוּק. הַתּוּרְמוּסִים צָרִיךְ לְמִתּוּק. הַחִטִּין צְרִיכִין לְהִטָּחֵן. אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן.



עוד בענין ברכת השבת

ז רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר, אַבְרָהָם שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה. אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יח): וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, נִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹא בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וגו'.

ח דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בֵּרְכוֹ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי דוֹסְתָּאי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן.
(רַבֶּרֶכְיָה) [רַבִּי בֶּרֶכְיָה] וְרַבִּי דוֹסְתָּאי אוֹמְרִים שֶׁאֵין לוֹ בֶּן זוּג, חַד בְּשַׁבַּתָּא, תְּרֵי. תְּלָתָא, אַרְבַּעְתָּא. חַמְשָׁא, עֲרוּבְתָּא. שַׁבַּתָּא לֵית לָהּ בֶּן זוּג.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר שֶׁאֵינוֹ נִדְחֶה, יוֹם טוֹב נִדְחֶה, יוֹם הַכִּפּוּרִים נִדְחֶה, שַׁבָּת אֵינָהּ נִדְחֵית.

תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְכֻלָּן יֵשׁ בֶּן זוּג, וְלִי אֵין בֶּן זוּג. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בֶּן זוּגֵךְ. וְכֵיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִכְרוּ הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתִּי לְשַׁבָּת, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בֶּן זוּגֵךְ, הַיְנוּ דִּבּוּר (שמות כ, ח): זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְשׁוֹ.



[כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת]

ט רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, שְׁלשָׁה בְּרִיּוֹת הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא בְּכָל יוֹם וָיוֹם.
בְּאֶחָד בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאוֹרָה.
בַּשֵּׁנִי, רָקִיעַ וְגֵיהִנֹּם וּמַלְאָכִים.
בַּשְּׁלִישִׁי, אִילָנוֹת וּדְשָׁאִין וְגַן עֵדֶן.
בָּרְבִיעִי, חַמָּה וּלְבָנָה וּמַזָּלוֹת.
בַּחֲמִישִׁי, עוֹפוֹת וְדָגִים וְלִוְיָתָן.
בַּשִּׁשִּׁי, אָדָם וְחַוָּה וּרְמָשִׂים.
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בַּשִּׁשִּׁי בָּרָא שִׁשָּׁה, אָדָם, וְחַוָּה, וְרֶמֶשׂ, וּבְהֵמָה, וְחַיָה, וּמְרִיאִים.
אָמַר רַבִּי בְּנָיָא אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים - וְעָשָׂה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת, כָּל מַה שֶּׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִבְרֹאת בַּשְּׁבִיעִי, הִקְדִּים וּבָרָא אוֹתוֹ בַּשִּׁשִּׁי.

י רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר, אַף עַל גַּב דְּאַתְּ אָמַר: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, מִמְּלֶאכֶת עוֹלָמוֹ שָׁבַת, וְלֹא שָׁבַת לֹא מִמְּלֶאכֶת הָרְשָׁעִים וְלֹא מִמְּלֶאכֶת הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא פּוֹעֵל עִם אֵלּוּ וְעִם אֵלּוּ, מַרְאֶה לְאֵלּוּ מֵעֵין דּוּגְמָא גֵּטוֹרִין שֶׁלָּהֶן וּלְאֵלּוּ מֵעֵין דּוּגְמָא גֵּטוֹרִין שֶׁלָּהֶן.
מִנַּיִן שֶׁפֻּרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים קְרוּיָה מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, כה): פָּתַח ה' אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ כִּי מְלָאכָה הִיא.
וּמִנַּיִן שֶׁשְֹּׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים קְרוּיָה מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.



עד כאן ממדרש רבה, מכאן ואילך הוא שו"ת הגאונים שהובא במדרש תנחומא בענין פסוק זה:

הקדמה לשאלה בענין שבח כבוד השבת ותענוגו
ב שְׁאִלְתָּא, דְּמִחְיָבִין בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמֵינַח בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא.
דְּכַד בַּרְיֵהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַלְמֵהּ, בַּרְיֵהּ בְּשִׁתָּא יוֹמִין וְנָח בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא, בַּרְכֵהּ וְקַדְשֵׁהּ, כְּמָאן דְּבָנָא בֵיתָא וְגָמַר לַעֲבִדְתֵּהּ וַעֲבִיד יוֹמָא טָבָא. כָּךְ אַמְרֵי אֱנָשֵׁי, כִּלּוּל בָּתֵּי, דִּכְתִיב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.
וְאוֹמֵר רַחֲמָנָא נוּחוּ בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא כִּי הֵיכִי דְּנָחֵי בֵּיהּ אֲנָא דִּכְתִיב וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
וְאָסוּר לֵישֵׁב בְּתַעֲנִית, וּמְחַיְבִינָן לְעַנּוּגֵי בֵהּ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְלִקְרוּיֵה בִּכְסוּת נְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר (ישעיה נח, יג).
וְאָמְרוּ:
וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, שֶׁלֹּא תָהֵא אֲכִילָתְךָ בַּשַּׁבָּת כְּבַחֹל, אֶלָּא עַנְּגֵהוּ, שֶׁבִּשְׂכָרוֹ כְּתִיב: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' (ישעיה נח, יד).
וְלִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד
(ישעיה נח, יג), שֶׁלֹּא תִּתְנַהֵג בּוֹ מִנְהַג קַלּוּת רֹאשׁ, אֶלָּא קַדְּשֵׁהוּ וְכַבְּדֵהוּ בְּכָל דָּבָר.
וְכִבַּדְתּוֹ (ישעיה נח, יג), בִּבְגָדִים נָאִים וּבִכְסוּת נְקִיָּה, שֶׁלֹּא תַעֲשֵׂהוּ כַּחֹל, כְּהָא דְרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתֵהּ. וְאָמַר רַב הוּנָא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף, יַחֲלִיף. וְאִם לָאו, יְשַׁלְשֵׁל בְּגָדָיו.
מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ (ישעיה נח, יג), שֶׁלֹּא יְהֵא הִלּוּכְךָ בַשַּׁבָּת כְהִלּוּכְךָ בַּחֹל.
וְדַבֵּר דָּבָר (ישעיה נח, יג), כִּי הַאי דְּאִמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הַוְיָא מִשְׁתַּעְיָא מִלֵּי סַגִּי בַּשַּׁבָּת. אָמַר לָהּ: יוֹמָא שַׁבַּתָּא הִיא, וְהִיא שָׁתְקָה.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, מִדֹּחַק הִתִּירוּ שְׁאֵלַת שָׁלוֹם בַּשַּׁבָּת.

שאלה אם מותר לרוץ לדבר מצוה

בְּרָם, צָרִיךְ לְמֵילַף, מָאן דְּבָעֵי לְמֵיזַל לִדְבַר מִצְוָה אוֹ לִתְפִלָּה אוֹ לְבֵי מִדְרָשָׁא, מִי שָׁרֵי לִפְסֹעַ פְּסִיעָה גַּסָּה בַּשַּׁבָּת? מִצְוָה עָדִיף אוֹ דִּלְמָא כְּבוֹד שַׁבָּת עָדִיף?
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי תַנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם לִדְבַר מִצְוָה וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת.
וְאָמַר רַבִּי זֵירָא, מֵרֵישׁ כִּי חֲזֵינָא לְרַבָּנָן דְּקָא רַהֲטֵי לְפִרְקָא בַּשַּׁבָּת, אֲמֵינָא קָא מְחַלְּלֵי רַבָּנָן שַׁבַּתָּא. כֵּיוָן דְּשַׁמְעֵית לְהָא דְאָמַר רַבִּי תַנְחוּם, אֲנָא נַמֵּי רָהִיטְנָא.
וּמַסִּיקְנָא בִּשְׁמַעְתָּא, אַגְרָא דְפִרְקָא, רִהֲטָא.

שאלה אם חפצי שמים מותרים בשבת

אִי נַמֵּי אַמְרֵי מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ, חֶפְצְךָ אֲסוּרִין. חֶפְצֵי שָׁמַיִם אֲסוּרִין אוֹ לָא?
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, פּוֹסְקִים צְדָקָה לַעֲנִיִּים בַּשַּׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הוֹלְכִין לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת בַּשַּׁבָּת לִפְקֹחַ עַל עִסְקֵי הָרַבִּים. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מְפַקְּחִין פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ בַּשַּׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הוֹלְכִין לְאִסְטַרְטִיאוֹת וּלְקַרְקִיסָאוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בַּשַּׁבָּת. וְתָנָא, רַבִּי מְנַשֶּׁה מְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינוֹקוֹת לְאָרֵס, וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת בַּשַּׁבָּת.

וְדַבֵּר דָּבָר: דִּבּוּר אָסוּר, הִרְהוּר מֻתָּר.

וְכֵן אַמְרֵי, אָסוּר לְעִנּוּיֵי עִנּוּי הָרְשׁוּת. אֲבָל חָזָא חֶלְמָא וּבְעֵי לְמֵיתַב בְּתַעֲנִית מִשּׁוּם בַּטּוּלֵי חֶלְמָא, שַׁפִּיר דָּמֵי, דְּאָמַר רָבָא בַּר מַחְסְיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב, יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כָּאֵשׁ לִנְעֹרֶת. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, וּבוֹ בַיּוֹם. וְאָמַר רַב חִסְדָּא, וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת.

שאלה בענין השלמת תענית בערב שבת

אִי נַמֵּי בְּרַם צָרִיךְ לְמֵילַף, הַאי דְיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא מַהוּ לְאַשְׁלוּמֵי, כֵּיוָן דְּקָא עַיִיל לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְעֻנֶּה אָסוּר, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאַשְׁלוּמֵי תַעֲנִית, שַׁבָּת הוּא דְּקָא עֲבִיד וּבְשַׁבָּת גּוּפָא לָא מִעְנַי שַׁפִּיר דָּמֵי?

תָּא שְׁמַע:
דְּאָמַר רָבָא, כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב נַחְמָן, אִבַּעְיָא לָן, הַנֵּי בְנֵי בֵי רַב דְּיָתְבֵי בְתַעֲנִיתָא בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, מַהוּ לְאַשְׁלוּמֵי, מִי אָסוּר לִכָּנֵס בַּשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְעֻנֶּה אוֹ לָא? לָא הֲוָה בְּיָדָן. כִּי אֲתָאן בְּבֵי רַב יְהוּדָה בָּעֵינָן מִנֵּהּ וְלָא הֲוָה בִידֵהּ. אָמַר רָבָא, נֶחֱזֵי אֲנָן תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מְבִיאִין לוֹ בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת בְּלֹא מֶלַח וְאוֹכְלָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא בְתַאֲוָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר בְּשֵׁם רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה הָיָה וְהָיִינוּ יוֹשְׁבִין לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, וְהֵבִיאוּ לוֹ בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת וּגְמָעָהּ בְּלֹא מֶלַח, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁתָּאַב לָהּ, אֶלָּא לְהַרְאוֹת בָּהּ הֲלָכָה לְתַלְמִידָיו.
רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים, וְאָמַר עוּלָא, הֲלָכָה מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים.
ג וּתְשׁוּבַת שְׁאֵלָה זוֹ מִמְּתִיבְתָא:
שָׁאֲלוּ, הָא דִתְנַן מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָן, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה הוֹאִיל וּמִסְּתָמָא בְּקִיאִין הֵן, אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ, וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא אוֹ הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה?
הֵשִׁיבוּ, בֵּין לְרַבִי יְהוּדָה בֵּין לְתַנָּא קַמָּא, מְגִלָּה אֵינָהּ נִקְראֵת אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ, וַהֲכִי קָאֲמַר תַּנָּא קַמָּא, כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין אוֹתָהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. וְהָא דִתְנַן מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְכוּ', לְיוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית שֶׁכְּבָר פֵּרַשׁ בְּסוֹף הַמִּשְׁנָה, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.
וּמַאי יוֹם הַכְּנִיסָה? יוֹם הַקְּהִלָּה, דְּאָמַר מַר, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, יוֹם קְהִלָּה לַכֹּל הִיא, דִּכְתִיב: וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וְגוֹ', נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם וְגוֹ' (אסתר ט, א-ב). נִקְהֲלוּ וְגָזְרוּ תַעֲנִית בִּשְׁלֹשָה עָשָׂר בַּאֲדָר. אֲבָל אַרְבָּעָה עָשָׂר, יוֹם טוֹב הוּא, דִּכְתִיב: וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה (אסתר ט, יז). וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה לֹא נָחוּ אֶלָּא בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לְפִיכָךְ שׁוּשָׁן וְכָל הַמֻּקָּפִין קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר וְעוֹשִׂין יוֹם טוֹב.
זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ מְגִלָּה נִקְרֵאת וְכוּ', לְיוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית, שֶׁאָסוּר לֵישֵׁב בְּתַעֲנִית בַּשַּׁבָּת, שֶׁאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בַּשַּׁבָּת. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת נַמֵּי אָסוּר, מִפְּנֵי טֹרַח שַׁבָּת, אֶלָּא מַקְדִּימִין וּמִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא אַחַד עָשָׂר בַּאֲדָר.
וְאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשַּׁבָּת, אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי טֹרַח שַׁבָּת, שֶׁעִקַּר תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת וְרַחֲמִים הוּא, וְאָתֵי לְאִמְנוּעֵי מִכְּבוֹד שַׁבָּת, וּכְבוֹד שַׁבָּת עָדִיף מֵאֶלֶף תַּעֲנִיּוֹת, דִּכְבוֹד שַׁבָּת דְּאוֹרַיְתָא, וְתַעֲנִית דְּרַבָּנָן, וְאָתֵי כְּבוֹד שַׁבָּת דְּאוֹרַיְתָא וְדָחֵי תַעֲנִית דְּרַבָּנָן, אֶלָּא מַקְדִּימִין וּמִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא שְׁלֹשָה עָשָׂר.
וְאִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִתְעַנִּין בַּחֲמִישִׁי שֶׁהוּא שְׁלֹשָה עָשָׂר.
וְכֵן פֵּרַשׁ בַּמִּשְׁנָה, כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי, כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם וּמֻקָּפִין חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, כְּפָרִים מַקְדִּימִים לְיוֹם הַכְּנִיסָה וְכוּ'.
אֲבָל תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מְאַחֲרִין לְאַחַר שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֻּרְעָנוּת, לְכָךְ מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין.

וּמֵהַנֵּי שְׁמַעְתְּתָא יַלְפִינַן, דְּלָא יַתְבִינַן בְּתַעֲנִית בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּעִנּוּי הָרְשׁוּת, לֹא צִבּוּר וְלֹא יָחִיד כְּלָל. וְכֵן הִלְכְתָא.

*סימן ג' העתקתיו לעיל בפרשת ערב שבת, ולא שמתי ליבי שהוא המשך לסימן ב', והוא מסקנת המדרש בענין תענית בערב שבת, ומתשובה זו מסיק לחומרא דאסור להשלים. אמנם אנן קיימא לן בעשרה בטבת שחל בערב שבת שמשלימין בשבת.


מדרש חז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פרק יח) בענין פרשת "ויכולו":


פסוק א

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תְחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית א, א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קב, כו] לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שָׁמַיִם (נִבְרֵאת) [נִבְרְאוּ] תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה מח, יג] אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם.
*(נראה שיש כאן גמגום בגירסת המדרש, ועיין במדרש רבה שהבאתי לעיל ביום ראשון, בסימן ט"ו).
נִכְנַס תַּחֲרוּת בֵּינֵיהֶם עַל הַדָּבָר הַזֶּה, עַד שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם וְהִסְכִּימוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִבְרְאוּ בְּשָׁעָה אַחַת וּבְרֶגַע אֶחָד. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. פָּשַׁט יַד יְמִינוֹ וְנָטָה שָׁמַיִם, וּפָשַׁט יַד שְׂמֹאלוֹ וְיָסַד אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו. וְעָמְדוּ יַחְדָּו אֶרֶץ וְשָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ב, א] וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וְכִי כָלוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִלִּהְיוֹת וּמִלַּעֲמֹד עוֹד, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם [ירמיה כג, כד] הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא. אֶלָּא שֶׁכָּלוּ מִמְּלָאכָה מִפֹּעַל וּמִצִּוּוּי, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.
אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כִּלִּיתָ מִמְּלָאכָה מִפֹּעַל וּמִצִּוּוּי בְּשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אַל תִּכְלָא. שֶׁאִם תִּכְלָא רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמוֹד, שֶׁעַל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה נד, י] כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'.


פסוק ב

וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.

שֶׁבַע חִנּוּכוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֵׁשׁ מֵהֶן חִנֵּךְ וְאַחַת שְׁמוּרָה לַדּוֹרוֹת.
בָּרָא יוֹם רִאשׁוֹן וְחִנְּכוֹ וְגָמַר כָּל מְלַאכְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם א, ה] וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד. וְכָךְ כָּל יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרָא יוֹם שְׁבִיעִי, לֹא נֶאֱמַר בּוֹ מְלָאכָה וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, שֶׁהוּא שָׁמוּר לַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [זכריה יד, ז] וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה.
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ כְּלִי חֶמְדָּה, וְלֹא רָצָה לְהַנְחִילוֹ אֶלָא לִבְנוֹ הָעוֹבֵד אוֹתוֹ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה שֶׁהָיָה לְפָנָיו, לֹא רָצָה לְהַנְחִילוֹ אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל.
תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, כְּשֶׁיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, עַד שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, הִנְחִיל אֶת הַשַּׁבָּת לְיִשְׂרָאֵל. וּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת שָׁבְתוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [נחמיה ט, יד] [וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם] וּמִצְוֹוֹת וְחֻקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ לָהֶם בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַר וְקִדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת, וְיִשְׂרָאֵל אֵינָן חַיָּבִין לִשְׁמֹר וּלְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת? תֵּדַע שֶׁהוּא כֵּן, בֹּא וּרְאֵה כְּשֶׁהָיָה נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָיָה נוֹתֵן לָהֶם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבַשַּׁבָּת לֹא הָיָה נוֹתֵן. שֶׁמָּא תֹּאמַר לֹא הָיָה בוֹ כֹחַ לִתֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אֶלָּא שֶׁשָּׁבַת לְפָנָיו, לְפִיכָךְ הָיָה נוֹתֵן לָהֶם לֶחֶם יוֹמַיִם בַּשִּׁישִּׁי, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות טז, כט] רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נוֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁבַת לְפָנָיו, שָׁבְתוּ גַם הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ל] וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי [שם, ל].


פסוק ג

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַךְ וְקִדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, וְיִשְׂרָאֵל אֵינָן חַיָּבִין אֶלָּא לִשְׁמֹר וּלְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַמְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיוֹסִיפוּ לוֹ שְׁנוֹת חַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא.

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם [שמות לא, יד].
מַה הוּא שִׁמּוּר שֶׁל שַׁבָּת, מִלְּהַבְעִיר בָּהּ אֵשׁ, וּמִלַּעֲשׂוֹת בָּהּ מְלָאכָה, וּמִלָּצֵאת וּמִלָּבֹא חוּץ לַתְּחוּם אֲפִלּוּ רֶגֶל אַחַת, וּמִלְּהָבִיא דָבָר בְּיָדוֹ וּלְהַעֲבִירוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּלְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, וְזוֹ הִיא שְׁמִירָתָהּ שֶׁל שַׁבָּת.

בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם [שם יז].
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַשַּׁבָּת הַזֶּה נָתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל בֵּינִי לְבֵינָם, בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה פָּעַלְתִּי אֶת הָעוֹלָם וּבַשַּׁבָּת נַחְתִּי, לְפִיכָךְ נָתַתִּי לָהֶם שֵׁשֶׁת יְמֵי מְלָאכָה, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּרָכָה וּקְדֻשָּׁה וּמְנוּחָה לִי וְלָהֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.


שִׁבְעָה רְקִיעִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָּחַר לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ אֶלָּא עֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים סח, ה] סֹלוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ.
שִׁבְעָה אֲרָצוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר [דברים יא, יב] תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ.
שִׁבְעָה הָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר אֶלָּא בְּהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים סח, יז] הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ.
שִׁבְעָה יַמִּים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר אֶלָּא יַם כִּנֶּרֶת וְהִנְחִילוֹ לְשֵׁבֶט נַפְתָּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר [דברים לג, כג] נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה.
שִׁבְעָה מִדְבָּרוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָּחַר אֶלָּא מִדְבַּר קָדֵשׁ, וְהֶעֱבִיר בּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.
שִׁבְעָה עוֹלָמוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא בָחַר אֶלָּא עוֹלָם שְׁבִיעִי, שִׁשָּׁה לָצֵאת וְלָבֹא וְאֶחָד שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם.
שִׁבְעָה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּן לֹא בָּחַר אֶלָּא יוֹם שְׁבִיעִי, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ב, ג] וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ.
שֶׁבַע שָׁנִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּן לֹא בָּחַר אֶלָּא שְׁנַת שְׁמִטָּה.


וְכָל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר שׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ [ישעיה נו, ב], אַל תִּקְרֵי שׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, אֶלָּא מָחוּל לוֹ. מְלַמֵּד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו.


בנותן טעם יש להביא כאן מהפרק הבא שם (פרק יט) שבו הובאה דרשה על פרק "מזמור שיר ליום השבת" וז"ל:


עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: פִּי הָאָרֶץ, פִּי הַבְּאֵר, פִּי הָאָתוֹן, הַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף מַזִּיקִין וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַצְּבָת.


בְּשֶׁבַע שָׁעוֹת בַּיוֹם בְּעֶרֶב שַׁבָּת נִכְנַס אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן עֵדֶן, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְגַן עֵדֶן, וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת גֹּרַשׁ וְיָצָא, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת קוֹרְאִין עָלָיו וְאוֹמְרִים אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ [תהלים מט, יג]. כַּבְּהֵמָה נִדְמָה אֵין כְּתִיב, אֶלָּא כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ, שְׁנֵיהֶם. בָּא יוֹם הַשַּׁבָּת וְנַעֲשָׂה סַנֵּגוֹר לָאָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן כָל הָעוֹלָמִים, בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה לֹא נֶהֱרַג הֶרֶג בָּעוֹלָם, וּבִי אַתָּה מַתְחִיל זוֹ הִיא קְדֻשָּׁתוֹ וְזוֹ הִיא בִּרְכָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ב, ג] וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. וּבִזְכוּת יוֹם הַשַּׁבָּת נִצַּל אָדָם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. וְרָאָה אָדָם כֹּחָהּ שֶׁל שַׁבָּת, אָמַר לֹא לְחִנָּם בֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשַּׁבָּת וְקִדֵּשׁ אוֹתוֹ. הִתְחִיל מְשׁוֹרֵר וּמְזַמֵּר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים צב, א] מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר הַמִּזְמוֹר הַזֶּה אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲמָרוֹ וְנִשְׁכַּח בְּכָל הַדּוֹרוֹת, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְחִדְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' [שם ב], אָדָם הָרִאשׁוֹן אָמַר, בִּי יִלְמְדוּ כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹדֶה פְשָׁעָיו וְעוֹזֵב, נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ג] טוֹב לְהוֹדוֹת לַה'. לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא דוֹמֶה לַבֹּקֶר. וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת [שם], לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא דוֹמֶה לַלַּיְלָה, יַגִּידוּ וְיֹאמְרוּ אֱמוּנָתוֹ וְחַסְדּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָשָׂה עִמִּי וְהִצִּילַנִי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם: עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל [שם ד]. כָּל עֵדוּת נֶאֱמֶנֶת לְיִשְׂרָאֵל, בַּעֲשָׂרָה. הַכִּנּוֹר שֶׁהָיָה מְנַגֵּן בּוֹ דָוִד בַּעֲשָׂרָה נִימִין. עֵדוּת בְּרִית מִילָה בַּעֲשָׂרָה. עֵדוּת הַמֵּת בַּעֲשָׂרָה. עֵדוּת בִּרְכַּת הַשֵּׁם בַּעֲשָׂרָה. עֵדוּת חֲלִיצָה בַּעֲשָׂרָה. עֵדוּת בִּרְכַּת נִשׂוּאִין בַּעֲשָׂרָה. שֶׁנֶּאֱמַר [רות ד, ב] וַיִּקַּח (בֹּעַז) עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי רוֹצֶה מִיִּשְׂרָאֵל הֶגְיוֹן פִּיהֶם בְָנֵּבֶל וְכִנּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים צב, ד] עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ [שם ה]. אָמַר אָדָם שִׂמְּחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִכְנִיסַנִי בְּגַן עֵדֶן, וְהֶרְאַנִי אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֵלוּ, בָבֶל, מָדַי, מוֹקְדוֹן, וַאַרָם, וְהֶרְאַנִי דָּוִד בֶּן יִשַׁי מוֹשֵׁל לֶעָתִיד לָבֹא. וְלָקַחְתִּי מִשְּׁנוֹתַי שִׁבְעִים שָׁנָה וְהוֹסַפְתִּי עַל יָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר [שם סא, ז] יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדוֹר. וְנָתַתִּי לָאֵל רֶנֶן וָשֶׁבַח וָזֶמֶר בְּמַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר [שם צב, ה] בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' [שם ו]. הִתְחִיל מְפָאֵר וּמְהַלֵּל לְשֵׁם עֶלְיוֹן, וְאוֹמֵר מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'. אֲבָל לְעֹמֶק מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, תְּהוֹם רַבָּה לִמְאֹד מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ [שם]: אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע [שם ז]. אָדָם שֶׁהוּא בַּעַר מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא לָמַד בִּינָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יְלַמְּדוּהוּ בִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם צד, ח] בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם. אֲבָל אָדָם בָּקִי בעו"ג, וְהוּא כְסִיל, לָמָּה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם צב, ז] וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב [שם ח] בִּזְמַן שֶׁאַתָּה רוֹאֶה רְשָׁעִים שֶׁרַבּוּ כְּמוֹ עֵשֶׂב לְכַסּוֹת אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ, וְהֵצִיצוּ כָּל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֵם וּמַעֲשֵׂיהֶם אָוֶן רַע, לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְהָרְשָׁעִים שֶׁרַבּוּ כְּמוֹ עֵשֶׂב, לֹא הִרְבָּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְאַבְּדָן מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים צב, ח] לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה' [שם ט]. רָאָה דָוִד שֶׁרַבּוּ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב לְכַסּוֹת אֶת פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְהֵצִיצוּ כָּל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה [נ"א הָרְשָׁעִים] שֶׁהֵם וּמַעֲשֵׂיהֶם אָוֶן, וְלֹא אָמַר הַלְלוּיָהּ, עַד שֶׁרָאָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִשָּׁמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר [שם קד, לה] יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ. וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ (מָסוּר) [מְרוֹמָם] בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר [שם צב, י] וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה': כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' וְגוֹ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, נָתְנוּ [נ"א נתת] אוֹיְבֶיךָ עָלֵינוּ עֹל קָשֶׁה עַל צַוָּארֵנוּ, אֲבָל אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהֵן לַאֲבַדּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ. וְכָל הָרְשָׁעִים [נ"א עובדי גלולים] יִתְפָּרְדוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן. וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי [שם יא] מָה רְאֵם קַרְנוֹתָיו גְּבוֹהוֹת מִכָּל בְּהֵמָה וְהוּא מְנַגֵּח לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ, כָּךְ מְנַחֵם בֶּן עַמִּיאֵל בֶּן יוֹסֵף קַרְנוֹתָיו גְּבוֹהוֹת מִכָּל בְּהֵמָה וּמְנַגֵּח לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. וְעָלָיו אָמַר מֹשֶׁה בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו [דברים לג, יז]. וְעִמּוֹ רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְאַלְפֵי מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. וְעָלָיו יִתְיַצְּבוּ מְלָכִים לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים ב, ב] יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאָרֶץ בְּצָרָה גְדוֹלָה, אֲבָל צָרָתָן כְּזַיִת רַעֲנָן, שֶׁנֶּאֱמַר [שם צב, יא] בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי [שם יב], יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאָרֶץ רוֹאִין בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל שׂוֹנְאֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יג] וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. מַה תְּמָרָה זוֹ נָאָה בְּמַרְאֶיהָ וְכָל פֵּרוֹתֶיהָ מְתוּקִים וְטוֹבִים, כָּךְ בֶּן דָּוִד נָאֶה בְּמַרְאֵהוּ וּכְבוֹדוֹ, וְכָל מַעֲשָׂיו טוֹבִים וּמְתוּקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה [שם], מָה הָאֶרֶז שֶׁבַּלְּבָנוֹן שָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים לְמַטָּה בָּאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ כָּל רוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, כָּךְ בֶּן דָּוִד כֹּחוֹ וּמַעֲשָׂיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻבִּים, אֲפִלּוּ כָּל הַשׂוֹנְאִים [נ"א: הרשעים] בָּאִין עָלָיו אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יד] כֶּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַבֵּץ כָּל יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת כָּל הָאָרֶץ, כְּגוֹן הַגַּנָּן הַזֶּה שֶׁנּוֹטֵעַ מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה, כָּךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִטַּע אוֹתָם מֵאֶרֶץ טְמֵאָה לְאֶרֶץ טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] שְׁתוּלִים בְּבֵית ה'. וּכְעֵשֶׂב הַשָׂדֶה יִפְרְחוּ וְיִצְמְחוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה [שם טו], מָה הַשֵׂיבָה הַזּוֹ הָדָר וְכָבוֹד לַזְּקֵנִים, כָּךְ הֵם הָדָר וְכָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' [שם טז], כָּל אֵלּוּ לָמָּה, לְהַגִּיד לְהַלֵּל וּלְשַׁנֵּן כֹּחַ מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְהַגִּיד שֶׁהוּא צַדִּיק וְיָשָׁר וְאֵין עָוֶל, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ.

 
@יוסף צ. הירשמן יישר כח על מלאכת מחשבת באיסוף המדרשים על הפרשה. השקעה מדהימה!
 
אני חושב שכאן המקום להסביר את מלאכתי בליקוט המדרשים המובאים הנה באוצר הנחמד, ודרכי עבודתי בסידורם:

א. אני משתדל ללקט ממדרש רבה ותנחומא ועוד מדרשי אגדה מתוך מאגרי כתבי הקודש, ובפרשיות ההלכות מתוך מדרשי ההלכה, הלא המה ספרא ספרי ומכילתא, להוציא מתוכם מה שנדרש על כל פרשה פתוחה וסתומה.

ב. כשיש פסוק שהמדרש מסיק באמצעו וגו', הדבר ידוע שאין בני דורנו יודעים להשלים הפסוק מזכרונם, על כן אשלים את הפסוק מתוך המאגרים הנ"ל, בפרט במקומות שעיקר הדרשה נסובה על סיפא דקרא שלא הובא במדרש כלל, ובלעדי ההשלמה תהיה דרשת הכתוב סתומה וחתומה.

ג. בכל מקום אני מדגיש את תיבות הכתובים שהובאו במדרש, למען נדע להבחין בין הפסוק לבין הדרשה שנדרשה עליו, כי קצר מצע שכל בני דורנו להכיר בכך, ותועלת גדולה היא לנו מאחר שרואים עין בעין מהיכן ועד היכן הם תיבות הכתוב, וממילא נקל להבין איך הדרשה נסובה על כתוב זה.

ד. בכל מקום שיש פתיחתא לפרשה, ואין שם דרשה על גוף הפרשה, אני כותב במפורש בכותרת שזה פתיחתא, או הקדמה, או שו"ת וכיו"ב, כדי שיידע המעיין את אשר לפניו.

ה. בכל מקום שהמדרש מתחיל לדרוש את דברי הכתוב, אני מפריד את זה לפיסקא נפרדת, ואם לא נתבאר במדרש על איזה תיבות מוסבת הדרשה, אקדים להביא תיבות אלו מוסגרים בשני חצאי לבינה.
וכן להיפך, כשבמדרש מחלק כמה דרשות שעל אותם תיבות לסימנים נפרדים, אני מסמיך סימנים אלו זה לזה, באופן שיראה הקורא שסמוכים הם, ועדיין לא נסתיימה דרשת כתוב זה.

ו. בכל מקום שהדרשות יוצאות מעט מענין הכתוב, כגון בפתיחתא שמפליגה לדבר בענין אחר, או כשהמדרש ממשיל משלים ומספר סיפורים מענין לענין באותו ענין, אני משתדל להקדים כותרת קצרה לפניה במה דברים אמורים, וכך יידע הקורא מתי יוצא המדרש מענין הכתובים, ומתי הוא חוזר לשם.

ז. במקום שיש כמה מהלכים ופירושים על תיבות אחדות, או על קושיא אחת, דרכי להקדים לפני כן שיש כאן כמה טעמים ופירושים זא"ז, והמעיין יראה כי רב התועלת בכך.

ח. לפעמים הכנסתי לצד הפרשה איזו אגדה או משנה העוסקת בענייני פרשה זו, כגון בפרשת ביכורים הכנסתי המשניות העוסקות בסדר הבאת הביכורים, וכן בוידוי מעשרות.
כמו"כ הבאתי לפעמים עניינים בתנ"ך מעין הכתוב, כגון בפרשת נח הבאתי ענין דור המבול מספר איוב, וכאן הבאתי ענין לויתן ושור הבר גם כן מספר איוב, ובפרשת המזבח בהר עיבל הבאתי כל הענין של מעבר הירדן מספר יהושע, ולצידו דרשות הכתוב מתוך הספרי בסוטה.

ויהי רצון שתמצא ידי להדפיס מדרשים אלו על בוריים בשבח יתר על ההוצאה, שלא כמו שהודפסו עד הנה המדרשים אחת אחת לבדנה, וגם הנה בקיצורי פסוקים והשמטות ועירוב ענין בענין בלא סדרים.
 
נערך לאחרונה:
{ד} שני אֵ֣לֶּה תֽוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם:


במדרש רבה:

[פרשה יב]

א
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב, ד),

פתיחה בענין שבחו של עולם שבראו ה' מתוקן ומקובל

כְּתִיב (איוב כו, יד): הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וגו',
אָמַר רַב הוּנָא כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה קְצוֹת דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן,
הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן, אָמַר רַב הוּנָא הָרַעַם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא כְּתִיקוּנוֹ אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עָלָיו, נִתְבּוֹנֵן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא יִתְבּוֹנָן, הַפִּקְחִים יוֹדְעִים רִמּוּזוֹ וְהֶגְיוֹנוֹ.
אָמַר רַב הוּנָא אִם עַל סִדְּרוֹ שֶׁל רַעַם אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, עַל סֵדֶר שֶׁל עוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא.
וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם יָכוֹל אֲנִי לַעֲמֹד עַל סִדְּרוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱמָר לוֹ אַחֲרֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אַחֲרֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אֶתְמְהָא.

אָמַר רַב נַחְמָן מָשָׁל לַחֲרִישַׁת קָנִים, שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל אָדָם לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכָהּ הָיָה תּוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, כָּסַח וְנִכְנַס, כָּסַח וְנִכְנַס. נִכְנַס דֶּרֶךְ הַכָּסוּחַ וְיָצָא דֶּרֶךְ הַכָּסוּחַ. הִתְחִילוּ הַכֹּל מִתְכַּנְּסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ כָּסוּחַ.
רַב נַחְמָן אָמַר חוֹרֵי, מָשָׁל לְפָלָטִין גְּדוֹלָה שֶׁהָיוּ לוֹ פְּתָחִין הַרְבֵּה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכָהּ הָיָה תּוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, נָטַל פְּקַעַת שֶׁל גֶּמִי וּקְשָׁרָהּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח וְנִכְנָס דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת וְיָצָא דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת, הִתְחִילוּ הַכֹּל נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְהַבְּרִיּוֹת נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ וְאוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה הָעַמּוּדִים גְּבוֹהִין הָיְתָה נָאָה. אִלּוּ הָיוּ הַכְּתָלִים גְּבוֹהִין הָיְתָה נָאָה. אִלּוּ הָיְתָה תִּקְרָה גְּבוֹהָה הָיְתָה נָאָה. שֶׁמָּא יָבוֹא אָדָם וְיֹאמַר אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ עֵינַיִם, אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ רַגְלַיִם הָיָה יָפֶה לִי, אֶתְמְהָא. אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ, לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא (קהלת ב, יב): אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, כִּבְיָכוֹל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ נִמְנִין עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר מִשֶּׁלְּךָ וּמַעֲמִידְךָ עַל מְכוֹנְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ו): הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ,

אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָיְתָא, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, וְאִם נָתַן בִּיבָהּ עַל פִּתְחָהּ אֵינוֹ נָאֶה, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הָאָדָם הַזֶּה וְנָתַן בִּיבוֹ עַל פִּתְחוֹ, וְהוּא נָאֶה, וְהוּא שִׁבְחוֹ.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יָצָר, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָמוֹ וְאוֹמֵר רְאוּ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתִי וְצוּרָה שֶׁצָּרְתִּי.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בּוֹרְאָן מְשַׁבְּחָן, וּמִי מְגַנָּן. בּוֹרְאָן מְקַלְּסָן, וּמִי נוֹתֵן בָּהֶם דֹּפִי. אֶלָּא נָאִין הֵן וּמְשֻׁבָּחִין הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.



דרשה על תיבת "בהבראם"

ב רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּהִבָּרְאָם בְּה"א בְּרָאָם.

(ישעיה סו, ב): וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה' וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן לֹא בְעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה,
רַבִּי יוּדָן אָמַר בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מו): אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אוֹמֵר בִּזְכוּת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת,
וּכְתִיב: וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם ה'.



דרשה על תיבת "אלה"

ג אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, כָּאן שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, מַה פָּסַל תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ.



[בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים]

ד
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר (בראשית ב, א): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בִּזְּמַנָּן, וְכָל צְבָאָם בִּזְּמַנָּן. אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה וְהָא כְתִיב: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם [בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים], מְלַמֵּד שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נִבְרְאוּ, בּוֹ בַּיּוֹם הוֹצִיאוּ תּוֹלְדוֹת.
אָמַר לוֹ, וְהָכְתִיב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם רְבִיעִי, יוֹם חֲמִישִׁי, יוֹם שִׁשִׁי. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה כִּמְלַקְטֵי תְּאֵנִים הֵן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹפִיעַ בִּזְמַנּוֹ.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה עַל הֲדָא דְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר (בראשית א, יב): וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ, דָּבָר שֶׁהָיָה פָּקוּד בְּיָדֶיהָ.

ה דָּרַשׁ רַבִּי נְחֶמְיָה אִישׁ כְּפַר סִיחוֹן (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וגו', שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ הֵן הֵן עִקַּר בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְשָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְהוֹצִיאוּ שָׁלשׁ תּוֹלָדוֹת.
הָאָרֶץ בָּרִאשׁוֹן כְּבֵית הִלֵּל, וְשָׁהֲתָה שְׁלשָׁה יָמִים, רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וְהוֹצִיאָה שָׁלשׁ תּוֹלָדוֹת, אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְגַן עֵדֶן.
רָקִיעַ בַּשֵּׁנִי, וְשָׁהָה שְׁלשָׁה יָמִים, שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי, וְהוֹצִיא שָׁלשׁ תּוֹלָדוֹת, חַמָּה וּלְבָנָה וּמַזָּלוֹת.
וּמַיִם בַּשְּׁלִישִׁי, וְשָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים שְׁלִישִׁי רְבִיעִי חֲמִישִׁי וְהוֹצִיאוּ שָׁלשׁ תּוֹלָדוֹת, עוֹפוֹת וְדָגִים וְלִוְיָתָן.

רַבִּי עֲזַרְיָה לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, שְׁנֵי דְּבָרִים הֵן הֵן עִקַּר בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְשָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְנִגְמְרָה מְלַאכְתָּן בָּרְבִיעִי,
שָׁמַיִם בָּרִאשׁוֹן כְּבֵית שַׁמַּאי, וְשָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְנִגְמְרָה מְלַאכְתָּן בָּרְבִיעִי, וּמַהוּ גְּמַר מְלַאכְתָּן, מְאוֹרוֹת.
הָאָרֶץ בַּשְּׁלִישִׁי (בראשית א, יב): וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ, עִקַּר בְּרִיָּתָהּ, וְשָׁהֲתָה שְׁלשָׁה יָמִים, שְׁלִישִׁי רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי, וְנִגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ בַּשִּׁשִּׁי, וּמַהוּ גְּמַר מְלַאכְתָּהּ, אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, יב): אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי.

[בירושלמי חגיגה פ"ג סוף ה"א מצאתי:
שמים בראשון כב"ש עשה שלשה ימים ועשו תולדות ראשון ושני ושלישי ברביעי יהי מאורות ים בשני כב"ש עשה ג' ימים ועשה תולדות שני ושלישי ורביעי בחמישי ישרצו המים ארץ בשלישי כב"ש עשת ג' ימים ועשה תולדות שלישי ורביעי וחמישי בששי ותוצא הארץ
ארץ בראשון כב"ה עשת שני ימים ועשו תולדות ראשון ושני בשלישי תדשא הארץ שמים בשני כב"ה עשו שני ימים ועשו תולדות שני ושלישי ברביעי יהי מאורות ים בשלישי כבית הלל עשה שנים ימים ועשה תולדות שלישי ורביעי בחמישי ישרצו המים]



ו תּוֹלְדוֹת

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כָּל תּוֹלְדוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה חֲסֵרִין בַּר מִן תְּרֵין (רות ד, יח): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ וגו' וְהָדֵין. וּמִפְּנֵי מָה אִינוּן חֲסֵרִין, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אָבִין אָמַר כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה דְבָרִים שֶׁנִּטְּלוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵלּוּ הֵן:
זִיווֹ, חַיָּיו, וְקוֹמָתוֹ, וּפְרִי הָאָרֶץ, וּפֵרוֹת הָאִילָן, וּמְאוֹרוֹת.
זִיווֹ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יד, כ): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ.
חַיָּיו מִנַּיִן (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה [וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב].
קוֹמָתוֹ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ח): וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ [מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן]. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה גֻּזְעָה קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְנַעֲשֵׂית שֶׁל מֵאָה אַמָּה.
פְּרִי הָאִילָן וּפְרִי הָאָרֶץ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ.
מְאוֹרוֹת, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אָמַר מִשֵּׁם רַבִּי מֵאִיר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַלְּלוּ הַמְאוֹרוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא לָקוּ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת.

אַתְיָא כְּרַבָּנָן וְלָא אַתְיָא כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ, מַאי טַעְמֵיהּ (תהלים מט, יג): אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִטַּל זִיווֹ מִמֶּנּוּ וּטְרָדוֹ מִגַּן עֵדֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, וּכְתִיב (איוב יד, כ): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ,
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרָא בָּהּ הָעוֹלָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן עָמַד וְהִבִּיט בָּהּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמַעֲשֵׂה דּוֹר הַמַּבּוּל וּמַעֲשֵׂה דּוֹר הַפְלָגָה שֶׁהֵן מְקוּלְקָלִים, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם. וְלָמָּה גְּנָזוֹ, אֶלָּא גְּנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ד): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, י): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב. וּמִנַּיִן שֶׁגְּנָזוֹ לַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יח): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה אוֹר שֶׁהוּא גָּנוּז לַצַּדִּיקִים שָׂמַח, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג, ט): וְאוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח.
רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי גְּזֵירָא אָמַר, שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת שִׁמְשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁל לֵיל שַׁבָּת, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁל שַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן בִּקֵּשׁ לְגָנְזָהּ, חָלַק כָּבוֹד לַשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ג): וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּבַמֶּה בֵּרְכוֹ, בָּאוֹר, כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה בְּלֵילֵי שַׁבָּת שִׁמְשָׁה הָאוֹרָה, הִתְחִילוּ הַכֹּל מְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לז, ג): תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ, מִפְּנֵי מָה, (איוב לז, ג): וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. הֵאִירָה אוֹתָהּ הָאוֹרָה כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה חַמָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הִתְחִיל הַחשֶׁךְ מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר שֶׁמָּא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ג, טו): הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב, בָּא לְהִזְדַּוֵּוג לִי, (תהלים קלט, יא): וָאֹמַר אַךְ חשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי, אֶתְמְהָא. מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִמֵּן לוֹ שְׁנֵי רְעָפִים וְהִקִּישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָאת הָאוֹר וּבֵרַךְ עָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קלט, יא): וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי, אַתְיָא כְּהַהִיא דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִפְּנֵי מָה מְבָרְכִין עַל הָאוֹר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אַף בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְבָרְכִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁבַת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְרְאוּ הַדְּבָרִים עַל מְלֵיאָתָן, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְקַלְקְלוּ, וְעוֹד אֵינָן חוֹזְרִין לְתִקּוּנָן עַד שֶׁיָּבֹא בֶּן פֶּרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ד, יח): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פֶּרֶץ, מָלֵא, בִּשְׁבִיל שִׁשָּׁה דְבָרִים שֶׁיַּחְזְרוּ, וְאֵלּוּ הֵן:
זִיווֹ, חַיָּיו, קוֹמָתוֹ, פֵּרוֹת הָאָרֶץ, וּפֵרוֹת הָאִילָן, וּמְאוֹרוֹת.
זִיווֹ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, לא): וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ.
חַיָּיו מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כב): כִּי כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי וגו', תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.
קוֹמָתוֹ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, יג): וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְלֹא יְרֵאִים מִכָּל בְּרִיָּה. רַבִּי יוּדָן אוֹמֵר מֵאָה אַמָּה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מָאתַיִם אַמָּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר שְׁלשׁ מֵאוֹת, קוֹמְמָאָה, מִיּוּת מָאתַיִם. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר תְּשַׁע מֵאוֹת אַמָּה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי דוֹסָא אָמַר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ מֵהָכָא: כִּי כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, כַּשִּׁקְמָה הַזּוֹ שֶׁהִיא עוֹשָׂה בָּאָרֶץ שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְהַוְּלַד יוֹצֵא מִמְּעֵי אִמּוֹ בְּאַמָּה גְדוּמָה, צֵא וַחֲשֹׁב אַמָּה וּמֶחֱצָה בְּכָל שָׁנָה, הֲרֵי תְּשַׁע מֵאוֹת אַמָּה.
פֵּרוֹת הָאָרֶץ וּפֵרוֹת הָאִילָן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, יב): כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת כָּל אֵלֶּה וגו'.
מְאוֹרוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְקֹוָק אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא.

ז
לַכֹּל יֵשׁ תּוֹלָדוֹת,
שָׁמַיִם וָאָרֶץ יֵשׁ לָהֶם תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם.
הָרִים יֵשׁ לָהֶם תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וגו'.
מָטָר יֵשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, כח): הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב.
טַל יֵשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, כח): אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֵלּוּ מַרְגָּלִיּוֹת שֶׁל טַל.
תָּנֵי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹלָדוֹת, מֵת וּבָלָה, וְנִבְרָא וְאֵינוֹ בּוֹרֵא. וְכָל מִי שֶׁאֵין לוֹ תּוֹלָדוֹת, אֵינוֹ לֹא מֵת וְלֹא בָּלָה, וּבוֹרֵא וְאֵינוֹ נִבְרָא. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר כְּלַפֵּי מַעֲלָה הַדָּבָר אָמַר.

ח כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ,
בַּשֵּׁנִי בָּרָא מִן הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ.
בַּשְּׁלִישִׁי בָּרָא מִן הַתַּחְתּוֹנִים, (בראשית א, יא): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ.
בָּרְבִיעִי בָּרָא מִן הָעֶלְיוֹנִים, (בראשית א, יד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת.
בַּחֲמִישִׁי בָּרָא מִן הַתַּחְתּוֹנִים, (בראשית א, כ): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם.
בַּשִּׁשִּׁי בָּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם אָמַר אִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים עַכְשָׁיו הָעֶלְיוֹנִים רָבִים עַל הַתַּחְתּוֹנִים בְּרִיָּה אַחַת וְאֵין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְאִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הַתַּחְתּוֹנִים עַכְשָׁיו הַתַּחְתּוֹנִים רָבִים עַל הָעֶלְיוֹנִים בְּרִיָּה אַחַת וְאֵין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים וּמִן הַתַּחְתּוֹנִים בִּשְׁבִיל שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. עָפָר מִן הָאֲדָמָה, מִן הַתַּחְתּוֹנִים, (בראשית ב, ז): וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, מִן הָעֶלְיוֹנִים. דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ (איוב כה, ב): הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הַמְשֵׁל, זֶה גַּבְרִיאֵל. וָפַחַד, זֶה מִיכָאֵל.


במדרש תנחומא הובאה דרשה זו בקצת שינוי:

ו אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם.
אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה וְרַבִּי חֲלָבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כָּל תּוֹלְדֹת שֶׁבַּתּוֹרָה חַסְרֵי וָא''ו חוּץ מִזֶּה, וְאַחֲרוֹן, אֵלֶּה תוֹלְדוֹת פָּרֶץ (רות ד, יח), שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְלֵאִין. אָמַר רַבִּי יוּדָא הַלֵּוִי בַּר שָׁלוֹם, וָא''ו זוֹ כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה דְבָרִים שֶׁחִסֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן לְאַחַר שֶׁחָטָא. וְאֵלּוּ הֵן:
זִיו פָּנָיו, וְקוֹמָתוֹ, וְחַיָּיו, וּפֵרוֹת הָאָרֶץ, וְנִטְרַד מִגַּן עֵדֶן, וְחַמָּה וּלְבָנָה.
זִיו פָּנָיו מִנַּיִן, דִּכְתִיב: מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ (איוב יד, כ).
קוֹמָתוֹ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה (תהלים קלט, ה).
חַיָּיו מִנַּיִן? דְּאִלּוּ זָכָה הָיָה חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם.
פֵּרוֹת הָאָרֶץ, דִּכְתִיב: אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ (בראשית ג, יז).
וְנִטְרַד מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם (בראשית ג, כד).
וְחַמָּה וּלְבָנָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב: חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ (ישעיה יג, י).

וּלֶעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִירָם.
זִיו פָּנָיו מִנַּיִן, דִּכְתִיב: כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה' (ישעיה סא, ט).
קוֹמָתוֹ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת (ויקרא כו, יג). שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גְּבַה קוֹמָה מֵאָה אַמּוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, מָאתַיִם אַמָּה. קוֹמָה, מֵאָה. קוֹמְמִיּוּת, מָאתַיִם.
וְחַיָּיו מִנַּיִן, דִּכְתִיב: כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי (ישעיה סה, כב).
וּפֵרוֹת הָאָרֶץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר (יחזקאל מז, יב). מַהוּ? שֶׁכָּל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ יְבַכֵּר בִּכּוּרִים חֲדָשִׁים, לֹא כְבִכּוּרֵי חֹדֶשׁ זֶה בִּכּוּרֵי חֹדֶשׁ אַחֵר, אֶלָּא מֵחָדָשׁ.
גַּן עֵדֶן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: יָשֻׁבוּ ישְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן (הושע יד, ח).
חַמָּה וּלְבָנָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם שִׁבְעַת הַיָּמִים (ישעיה ל, כו). וּכְתִיב: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ (שופטים ה, לא). וּמְתַרְגְּמִינַן, וְרַחֲמוֹהִי צַדִּיקַיָּא יְהוֹן עֲתִידִין לְאַנְהָרָא כְּזֵהוֹר יְקָרֵהּ עַל חַד תְּלַת מֵאָה וְאַרְבָּעִין וּתְלָתָא כְּמִפַּק שִׁמְשָׁא בִּגְבוּרְתֵּהּ. וְאֵימָתַי? בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא (ישעיה ל, כו), מַחַץ מַכָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם יִרְפָּא.




מדרש רבה:

[בְּהִבָּרְאָם]

ט אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, בְּהִבָּרְאָם בְּאַבְרָהָם, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.
רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הֲדָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה (נחמיה ט, ו): אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, כָּל הָאוֹנְקִים הַזֶּה בִּשְׁבִיל מָה, בִּשְׁבִיל (נחמיה ט, ז): אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִים וְשַׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם.

אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּהָרִים הַגְּבוֹהִים הַיְעֵלִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (תהלים קד, יח): הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְעֵלִים, הָרִים הַגְּבוֹהִים לָמָּה נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל הַיְעֵלִים, מַה יְּעֵלָה זוֹ תְּשָׁיָיה הִיא מִתְיָירֵא מִן הַחַיָּה, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁתּוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיס בָּהּ רוּחַ שֶׁל תְּזָזִית וְהִיא מְקַרְקֶשֶׁת בְּקַרְנֶיהָ וְהִיא שׁוֹמַעַת קוֹלָהּ וּבוֹרַחַת.
(תהלים קד, יח): סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים, הָדֵין טַפְּזָא מִיגִין תְּחוֹת שְׁקָפָה, מִן הָעוֹף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ שֶׁלֹא יֹאכְלֶנּוּ.
וּמַה בִּשְׁבִיל דָּבָר טָמֵא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, בִּשְׁבִיל זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא.

י בְּהִבָּרְאָם,
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּהִבָּרְאָם, בְּה"א בְּרָאָם, וּמַה ה"א זֶה כָּל הָאוֹתִיּוֹת תּוֹפְסִין אֶת הַלָּשׁוֹן וְזֶה אֵינוֹ תּוֹפֵס אֶת הַלָּשׁוֹן, כָּךְ לֹא בֶעָמָל וְלֹא בִיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' וּכְבָר שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ.
רַבִּי יוּדָא נְשִׂיאָה שְׁאָלֵיהּ לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל הַגָּדָה, מַאי דִכְתִיב (תהלים סח, ה): סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וגו', אָמַר לֵיהּ אֵין כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ אִישׁ מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, אַנְדִּיקוֹס בַּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, אֲגוּסְטוּס בַּמְדִינָה מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁלּוֹ, כָּךְ מִי מְמֻנֶּה עַל בַּיִת שֶׁל עוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָהּ שְׁמוֹ, עַל בַּיִת שֶׁל עוֹלָמוֹ, אָמַר לֵיהּ אוֹי דְּמוֹבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, שְׁאַלִית לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא (ישעיה כו, ד): כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּה"א וְהָעוֹלָם הַבָּא בְּיו"ד, אוֹ אִם הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּיו"ד וְהָעוֹלָם הַבָּא בְּה"א, וּמִמַּה דְּאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בְּהִבָּרְאָם בְּהֵ"א בְּרָאָם,
הֱוֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּהֵ"א, וּמַה הֵ"א זֶה סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּמַטָּה, רֶמֶז שֶׁכָּל הַמֵּתִים יוֹרְדִים לַשְּׁאוֹל. וְהָעֹקֶץ שֶׁלּוֹ מִלְּמַעְלָה, רֶמֶז שֶׁעֲתִידִים לַעֲלוֹת. וְהַחַלּוֹן הַזֶּה שֶׁמִּן הַצַּד, רֶמֶז לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה.
וְהָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְּיוּ"ד, מַה יּוּ"ד זֶה קוֹמָתוֹ כְּפוּפָה, כָּךְ הֵן הָרְשָׁעִים קוֹמָתָן כְּפוּפָה וּפְנֵיהֶם מַקְדִּירוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ב, יז): וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. וְאוֹמֵר (ישעיה ב, יח): וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף,

בְּהִבָּרְאָם

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא בִּדְבַר ה' וּכְבָר שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּזַף בְּעַבְדוֹ וְעָמַד לוֹ תָּמֵהַּ, כָּךְ (איוב כו, יא): עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ.

יא
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם בְּרִיָּיתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּאָרֶץ בְּרִיָּיתוֹ מִן הָאָרֶץ, וּמַיְיתֵי לֵיהּ מִן הָכָא (תהלים קמח, א): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וגו' (תהלים קמח, ז): הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ וגו'.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם, וּמַיְיתֵי לָהּ מֵהָכָא (איוב לז, ו): כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ, מַה שֶּׁלֶג אַף עַל פִּי שֶׁהַוָּיָיתוֹ בָּאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא בַּשָּׁמַיִם, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הַשָּׁמַיִם.
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף אָמַר כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתָן אֶלָּא מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נה, י): כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וגו', מַה הַגֶּשֶׁם אַף עַל פִּי שֶׁיְרִידָתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הָאָרֶץ, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֵין בְּרִיָּיתוֹ אֶלָּא מִן הָאָרֶץ.
רַבִּי יוּדָן מַיְיתֵי לֵיהּ מֵהָכָא (קהלת ג, כ): הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. רַב נַחְמָן אָמַר אֲפִלּוּ גַּלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט, ז): הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח.



[תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם]

יב רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, מִשֶּׁהוּא בּוֹנֶה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים אַחַר כָּךְ הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעֶלְיוֹנִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים בְּרִיָה אַחַת.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה סְפִינָה, בַּתְּחִלָּה הוּא מֵבִיא קוֹרוֹת וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵבִיא אֲרָזִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵבִיא הוֹגְנִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מַעֲמִיד עָלֶיהָ נַוָּטִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הֵן וּמַנְהִיגֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מב, ה): כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, וְנַוָּטֵיהֶם כְּתִיב.

יג רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה אֹהֶל וּמוֹתֵחַ אֹהֶל אַנָנְקִי, עַל יְדֵי שָׁהוּת הוּא רָפֵי קִמְעָא, בְּרַם הָכָא (איוב לז, יח): תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים, וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֵן רָפִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (איוב לז, יח): חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, בָּשָׂר וָדָם מוֹצֵק כֵּלִים אֲנָנְקִי, עַל יְדֵי שָׁהוּת הִיא מַעֲלָה חֲלוּדָה, בְּרַם הָכָא חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק, נִרְאִים כְּמִין תְּרַקְיָא.
רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר עַל הֲדָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם,
אֶלָּא יוֹם יוֹצֵא יוֹם נִכְנָס, שַׁבָּת יוֹצְאָה שַׁבָּת נִכְנֶסֶת, חֹדֶשׁ יוֹצֵא חֹדֶשׁ נִכְנָס, שָׁנָה יוֹצֵא שָׁנָה נִכְנָס.



יד בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם,

בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מַחֲשָׁבָה בַּלַּיְלָה וּמַעֲשֶׂה בַּיּוֹם.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה בַּיּוֹם.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, תָּמֵהַּ אֲנִי אֵיךְ נֶחְלְקוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל בְּרִיַּית שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶלָּא מַחֲשָׁבָה בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, וּמַעֲשֶׂה עִם דִּמְדוּמֵי חַמָּה.



טו ה' אֱלֹהִים,
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ כּוֹסוֹת רֵיקִים, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֲנִי נוֹתֵן לְתוֹכָן חַמִּין, הֵם מִתְבַּקְּעִין. צוֹנֵן, הֵם מַקְרִיסִין, וּמֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ עֵרַב חֲמִין בְּצוֹנֵן וְנָתַן בָּהֶם וְעָמָדוּ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם בּוֹרֵא אֲנִי אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, הֲוֵי חֶטְיָיה סַגִּיאִין. בְּמִדַּת הַדִּין, הָאֵיךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד. אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בְּמִדַּת הַדִּין וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד.



טז אֶרֶץ וְשָׁמָיִם,
מָשָׁל לְלִגְיוֹן שֶׁהִמְלִיךְ אֶת הַמֶּלֶךְ תְּחִלָּה, אָמַר הַמֶּלֶךְ הוֹאִיל וְלִגְיוֹן זֶה הִמְלִיכַנִּי תְּחִלָּה, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לוֹ פְּרוֹקוֹפִי שֶׁלֹא תָּזוּז מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְהָאָרֶץ הִיא עָשְׂתָה צִבְיוֹנִי תְּחִלָּה, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לָהּ פְּרוֹקוֹפִי שֶׁלֹא תָּזוּז מִמֶּנָּה לְעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, ה): יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד.
*פרוקופי = לפי עניינו מתנת המלך, צביוני = רצוני.

 
ענין הגשמים:

{ה} וְכֹ֣ל | שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל-עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל-הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת-הָֽאֲדָמָֽה:
{ו} וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן-הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶת-כָּל-פְּנֵ֥י-הָֽאֲדָמָֽה:



מדרש רבה:

[פרשה יג]

א
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ (בראשית ב, ה),
הָכָא אַתְּ אָמַר וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, וּלְהַלָּן אַתְּ אָמַר (בראשית ב, ט): וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה?
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לְהַלָּן לְגַן עֵדֶן, וְכָאן לְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם.
תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא אֵלּוּ וְאֵלּוּ לֹא צָמְחוּ עַד שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים.

ב וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה,
כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. כָּל הָאִילָנוֹת כְּאִלּוּ מְשִׂיחִין עִם הַבְּרִיּוֹת.
כָּל הָאִילָנוֹת לַהֲנָאָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּצַר אֶת כַּרְמוֹ וְלָן בְּתוֹכוֹ וּבָאת הָרוּחַ וּפְגָעַתּוּ.
כָּל שִׂיחָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת אֵינָהּ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, עָבְדַּת אַרְעָא, לָא עָבְדַּת.
וְכָל תְּפִלָּתָן שֶׁל בְּרִיּוֹת אֵינָהּ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, מָרֵי תַּעֲבֵד אַרְעָא, מָרֵי תַּצְלִיחַ אַרְעָא.
כָּל תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מָרֵי יִתְבְּנֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא, מָרֵי מָתַי יִתְבְּנֵי בֵּית מַקְדְּשָׁא.



ג כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ (בראשית ב, ה),
מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא.
אָמַר רַבִּי חִלְפָאי כְּשֵׁם שֶׁהוּא מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא כָּךְ הוּא מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא בִּירִידַת גְּשָׁמִים.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, שְׁלשָׁה דְבָרִים שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה, וְאֵלּוּ הֵן: אֶרֶץ, וְאָדָם, וּמָטָר.
אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חִיָּא וּשְׁלָשְׁתָּן מִשָּׁלשׁ אוֹתִיּוֹת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם אֵין אֶרֶץ אֵין מָטָר, וְאִם אֵין מָטָר אֵין אֶרֶץ, וְאִם אֵין שְׁנֵיהֶם אֵין אָדָם.

ד אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא קָשָׁה הִיא גְּבוּרוֹ גְּשָׁמִים שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, מַה טַּעַם (איוב ה, ט): עֹשֶׂה גְּדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, בַּמֶּה (איוב ה, י): הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת,
רַבִּי אַחָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא (ירמיה י, יב): עֹשֶׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (ירמיה י, יג): לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם, וְאֵין קוֹל אֶלָּא גְשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב, ח): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ.

ה
אָמַר רַבִּי יִצְחָק שֶׁהִיא מְרַצָּה כַּקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ב): רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נו, ז): יַעֲלוּ לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי.
רַבִּי סִימוֹן אָמַר אַף מְכַנֶּסֶת הַגָּלֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ב): שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב.
רַבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָה אוֹמֵר, שֶׁהִיא אוֹסֶפֶת אֶת הָעֶבְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ד): אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ.
רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי אָמַר, אַף מְכַפֶּרֶת עַל הַחַטָּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה, ג): נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ.

ו
רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, וּשְׁקוּלָה כְּנֶגֶד תְּחִיַּת הַמֵּתִים.
רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אָמְרוּ, אַף חֲכָמִים קָבְעוּ אוֹתָהּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים,
בְּזוֹ יַד וּבְזוֹ יַד, בְּזוֹ פְּתִיחָה וּבְזוֹ פְּתִיחָה.
בְּזוֹ יַד, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, א): הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ ה' וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת וגו'.
וּבְזוֹ יַד (תהלים קמה, טז): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ [וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן].
בְּזוֹ פְּתִיחָה (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ [אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ],
וּבְזוֹ פְּתִיחָה (יחזקאל לז, יב): הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְגו'.

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא אָמַר, בְּזוֹ שִׁירָה וּבְזוֹ שִׁירָה.
בְּזוֹ שִׁירָה (ישעיה מב, יא): יָרֹנּוֹ ישְׁבֵי סֶלַע, וּבְזוֹ שִׁירָה (תהלים סה, יד): יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ.

רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, וּגְּדוֹלָה מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים,
שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים לָאָדָם, וְזֶהוּ לָאָדָם וְלַבְּהֵמָה.
תְּחִיַּת הַמֵּתִים לְיִשְׂרָאֵל, וְזוֹ לְיִשְׂרָאֵל וּלְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.
עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אָמַר לוֹ אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מוֹעֲדוֹת, וְאָנוּ יֵשׁ לָנוּ מוֹעֲדוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם שְׂמֵחִים אֵין אָנוּ שְׂמֵחִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים אֵין אַתֶּם שְׂמֵחִים, וְאֵימָתַי אָנוּ וְאַתֶּם שְׂמֵחִים, בִּירִידַת גְּשָׁמִים, מַה טַעַם (תהלים סה, יד): לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְּפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ, מַה כָּתוּב אַחֲרָיו (תהלים סו, א): הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כֹּהֲנִים לְוִיִם וְיִשְׂרְאֵלִים אֵין כְּתִיב, אֶלָּא הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁהַמָּטָר יוֹרֵד בְּהֵמָה מְבַקֶּשֶׁת תַּפְקִידָהּ, מַה טַּעַם לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן, לָבְשׁוּ דִּכְרַיָא עָנָא, לָשׁוֹן נָקִי.



ז וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה (בראשית ב, ה),
וְאָדָם אַיִן לְהַעֲבִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאֵלִיָּהוּ וּכְחוֹנִי הַמְעַגֵּל.

וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה,
לֹא נִבְרָא אָדָם אֶלָּא לְעָמָל, אִם זָכָה, הוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה, וְאִם לֹא זָכָה, הוּא עָמֵל בָּאָרֶץ. אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁהוּא עָמֵל בַּתּוֹרָה.

ח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה (בראשית ב, ה),
אִלְמָלֵא אָדָם אֵין בְּרִית כְּרוּתָה לָאָרֶץ לְהַמְטִיר עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, כו): לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ.



פסוק ו

[וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה]

ט כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת (קהלת א, ז),
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ מַפְרִישִׁין לַיָּם הַגָּדוֹל, וְנִכְנְסָה סְפִינָתָן לַיָּם לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּיִם מְהַלְּכִין, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא בָּאנוּ לְכָאן אֶלָּא לְנִסָּיוֹן, מִלְּאוּ מִשָּׁם חָבִית מָלֵא מַיִם, כֵּיוָן שֶׁעָלוּ לְרוֹמִי אָמַר לָהֶם אַדְרִיָנוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת, מֵי אוֹקְיָנוֹס מָה הִנּוּן, אָמְרוּ לוֹ מַיִם בּוֹלְעִין מַיִם. אָמַר לָהֶן הָבוּ לִי מִנְּהוֹן, יַהֲבוּן לֵיהּ מְלוֹא לְקִינְיָאתָה, וַהֲווֹ יָהֲבִין בְּגַוָּה מַיִם וְהִיא בָּלְעָה לְהוֹן.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשָּׁם הֵם שׁוֹאֲבִים.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (קהלת א, ז): לְשָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת.

כֵּיצַד הָיְתָה הָאָרֶץ שׁוֹתָה,
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּהָדֵין נִילוּס, דְּמַשְׁקֶה וְהָדַר מַשְׁקֶה.
וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כְּמִין תּוֹכְיָה דְּהָדֵין קַבְרִיָּא דִּמְרַבֶּה וְקָבַר.
וְרַבָּנָן אָמְרֵי כְּמִין תָּוַוי, נָהָר בְּבָבֶל וּשְׁמוֹ תָּוַוי, וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ תָּוַוי, שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמַשְׁקֶה אַחַת לְאַרְבָּעִים שָׁנָה.
וְכָךְ הָיְתָה הָאָרֶץ שׁוֹתָה מִתְּחִלָּה, דִּכְתִיב (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ,

וְחָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא תְּהֵא הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא מִלְמַעְלָן.
רַבִּי חָנָן דְּצִפּוֹרִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים חָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹא תְּהֵא הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא מִלְּמַעְלָן, מִפְּנֵי בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, וּבִשְׁבִיל לְהָדִיחַ טְלָלִים הָרָעִים, וְשֶׁיְהֵא הַגָּבוֹהַּ שׁוֹתֶה כַּנָּמוּךְ, וְעוֹד שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל תּוֹלִין עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ה, יא): לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם.

י
וּמֵהֵיכָן הָאָרֶץ שׁוֹתָה,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִמֵּימֵי אוֹקְיָנוּס, דִּכְתִיב (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכִי מֵימֵי אוֹקְיָנוּס לֹא מַיִם מְלוּחִים הֵן. אָמַר לוֹ מִתְמַתְּקִים הֵן בֶּעָבִים, דִּכְתִיב (בראשית לו, כח): אֲשֶׁר יִזְּלוּ שְׁחָקִים, הֵיכָן הֵם נוֹזְלִין? בַּשְּׁחָקִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִן הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יא): לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָיִם, וְהָעֲנָנִים מִתְגַּבְּרִין מִן הָאָרֶץ וְעַד הָרָקִיעַ, וּמְקַבְּלִין אוֹתָן כְּמִפִּי הַנּוֹד, דִּכְתִיב (איוב לו, כז): יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ, וְחוֹשְׁרִים אוֹתָן כְּמִין כְּבָרָה, וְאֵין טִפָּה נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, דִּכְתִיב (שמואל ב כב, יב): חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים,
לָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָן שְׁחָקִים, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר שֶׁהֵן שׁוֹחֲקִים אֶת הַמַּיִם.
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר כְּהָדֵין מָסוֹסָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, כַּדַּקִּין הַלָּלוּ שֶׁל בְּהֵמָה.

יא רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין עֲנָנִים אֶלָּא מִלְּמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, יג): וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, אֵין עֲנָנִים אֶלָּא מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ז): מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, לְאֶחָד שֶׁכִּבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ חָבִית שֶׁל יַין וְקַנְקַנָּהּ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ הַלְוֵנִי סְאָה שֶׁל חִטִּים, אָמַר לוֹ הָבֵא קֻפָּתְךָ וּבוֹא מְדֹד, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָאָרֶץ אַיְיתֵי עֲנָנֵיךְ וְקַבֵּל מָטָר.


[וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ]
יב חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ:
עָב, אֵד, עָנָן, וּנְשִׂיאִים, חָזִיז.
עָב, שֶׁהוּא מְעַבֵּב אֶת פְּנֵי הָרָקִיעַ.
אֵד, שֶׁהוּא שׁוֹבֵר אֵידָן שֶׁל בַּעֲלֵי שְׁעָרִים.
עָנָן, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַבְּרִיּוֹת עֲנָוִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ.
נְשִׂיאִים, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַבְּרִיּוֹת נְשִׂיאִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ.
חָזִיז, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶזְיוֹנוֹת בָּרָקִיעַ, וּמַשְׁרֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הַבְּרִיּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה א, א): חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָאָרֶץ, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה תְּקוּפוֹתֶיהָ:
אֶרֶץ, תֵּבֵל, אֲדָמָה, אַרְקָא.
אֶרֶץ
, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת נִיסָן, שֶׁהִיא מֵרִיצָה אֶת פֵּרוֹתֶיהָ.
תֵּבֵל, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת תַּמּוּז, שֶׁהִיא מְתַבֶּלֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ.
אֲדָמָה, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי, שֶׁהָאָרֶץ עֲשׂוּיָה בּוֹלִין בּוֹלִין שֶׁל אֲדָמָה.
אַרְקָא, כְּנֶגֶד תְּקוּפַת טֵבֵת, שֶׁהִיא מוֹרֶקֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ.


[וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה]
יג כַּמָּה גְּשָׁמִים יוֹרְדִין וְיִהְיֶה בָהּ כְּדֵי רְבִיעָה, כִּמְלוֹא כְּלֵי מַחֲרֵשָׁה שֶׁל שְׁלשָׁה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּקָשָׁה, טֶפַח. וּבֵינוֹנִית, טְפָחַיִּים. וּבִשְׂבֵעָה, שְׁלשָׁה טְפָחִים.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, אֵין לְךָ טֶפַח יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה, שֶׁאֵין הָאָרֶץ עוֹלָה כְּנֶגְדוֹ טִפְחַיִם. מַה טַּעַם (תהלים מב, ח): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.

אָמַר רַבִּי לֵוִי הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים זְכָרִים, וְהַתַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת, וְהֵן אוֹמְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ קַבְּלוּ אוֹתָנוּ, אַתֶּם בְּרִיּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲנוּ שְׁלוּחָיו, מִיָּד הֵם מְקַבְּלִים אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב
(ישעיה מה, ח): תִּפְתַּח אֶרֶץ, כִּנְקֵבָה זוֹ שֶׁהִיא פּוֹתַחַת לַזָּכָר.
(ישעיה מה, ח): וְיִפְרוּ יֶשַׁע, שֶׁהֵן פָּרִין וְרָבִין.
(ישעיה מה, ח): וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד, יְרִידַת גְּשָׁמִים.
(ישעיה מה, ח): אֲנִי ה' בְּרָאתִיו, לְכָךְ בְּרָאתִיו לְתִקּוּנוֹ שֶׁל עוֹלָם וּלְיִשּׁוּבוֹ.



[וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ]
יד אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה עָלָה שֶׁבֶר מִן הָאָרֶץ, מִיָּד (בראשית ב, ו): וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה, דְּאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה (דברים לב, ב): יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי וגו', שָׁבְרוּ בְּרִיּוֹת אֶת עָרְפָּן, מִיָּד מָטָר יוֹרֵד.


[וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה]
טו כַּמָּה גְשָׁמִים יוֹרְדִין וִיהֵא אָדָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ,
רַבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמְרִין, מִתְּחִלָּה כְּדֵי רְבִיעָה, וּבַסּוֹף אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהֵן.
רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, בַּתְּחִלָּה כְּדֵי רְבִיעָה, וּלְבַסּוֹף עַד שֶׁיִּדָּחוּ פְּנֵי הַקֶּרָמִיד.
רַבִּי יַנַּאי בֶּן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר, בַּתְּחִלָּה כְּדֵי רְבִיעָה, וּלְבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁרֶה פִּי הַמְגוּפָה.
וַהֲלוֹא כַּמָּה גְשָׁמִים יוֹרְדִין וְאֵין פִּי מְגוּפָה נִשְׁרֵית, אֶלָּא תְּהֵא נִרְאֵית כְּאִלּוּ שְׁרוּיָה.

כֵּיצַד הוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ,
כַּהֲדָא דִּתְנֵינַן עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מַיְיתֵי לָהּ מֵהָכָא (משלי כה, כה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק, מַה שְּׁמוּעָה טוֹבָה בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אַף מַיִם קָרִים הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.
(רַבִּי) [רַב] יְהוּדָה אָמַר כְּדֵין מְבָרֵךְ יְחֶזְקֵאל אַבָּא: יִתְבָּרֵךְ יִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁאַתָּה מוֹרִיד לָנוּ, שֶׁמִּמֶּנּוּ אַתָּה זָן אֵלּוּ מֵאֵלּוּ.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר: שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לו, כז): כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כז, יח): וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ.
רַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב סָלֵק לִמְבַקְרֵי לְרַבִּי יְהוּדָה מִגְּדָלָה, שָׁמַע קָלֵיהּ מְבָרֵךְ: אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת אָנוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת לְשִׁמְךָ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁאַתָּה מוֹרִיד לָנוּ, שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם גְּמוּלִים טוֹבִים לְחַיָּבִים. אֲמַר לֵיהּ כֵּן הֲוָה רַבִּי סִימוֹן מְבָרֵךְ.

אָמַר רַבִּי זֵירָא תַּמָּן אָמְרִין עַל הַזּוֹל שֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם, וְעַל הַשָֹּׂבָע שֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם, וְעַל הַנָּהָר שֶׁמְסַפֵּחַ לַמְדִינָה, אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.



טז וְהִשְׁקָה אֶת כָּל (בראשית ב, ו),

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר הַכֹּל מִתְבָּרֵךְ, מַשָֹּׂא וּמַתָּן מִתְבָּרֵךְ, וְהַפְּרַגְמָטוֹטִין מַרְוִיחִין.
רַבִּי יוֹחָנָן בַּר לֵוִי אָמַר אַף מֻכֵּי שְׁחִין מַרְוִיחִין.
רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר אַף הַחוֹלִין מַרְוִיחִין, וְאֵבְרֵיהוֹן רָפִין עֲלֵיהֶם.
אֲבִימֵי מִן חַבְרַיָא הֲוָה מְבַקֵּר בִּישַׁיָא כַּד הֲוַת רְבִיעָתָא נַחֲתָה, הֲוָה אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מָה אִנּוּן עֲבִידִין, הֲוָה אֲמַר לֵיהּ נִנּוֹחוּ.
רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר אַף אֶבֶן טוֹבָה מַרְגֶּשֶׁת.
רַבָּנָן אַמְרֵי אַף הַדָּגִים מַרְגִּישִׁים.
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס עוֹבָדָא הֲוָה בַּהֲדָה עַכּוֹ, וְצָדוּ חַד נוּן וְשָׁמוּ יָתֵיהּ ש' לִיטְרִין, וּתְקִילוּ יָתֵיהּ מָאתָן לִיטְרִין. הֲווֹ תַּמָּן חַד סַב צַיָּד, אֲמַר לְהוֹן דְּלָא נָחַת רְבִיעֲתָא. וְכֵיוָן דְּנָחַת, צָדוּ חַד נוּן וְשָׁמוּ יָתֵיהּ מָאתָן לִיטְרִין, וּתְקִילוּ יָתֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ ש' לִיטְרִין.


[פְּנֵי הָאֲדָמָה]
יז אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא לְפִי חִסּוּמָהּ, אִם כֵּן מַה יַּעֲשׂוּ שָׁרְשֵׁי חָרוּב וְשָׁרְשֵׁי שִׁקְמָה שֶׁשָּׁרְשֵׁיהֶם עַד תְּהוֹם, אֶלָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי צָרְכָּן. רַבִּי חֲנִינָא בְּרַבִּי עִיזְקָה רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, שָׁרְשֵׁי חִטָּה בּוֹקְעִין בָּאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה. שָׁרְשֵׁי תְּאֵנָה בּוֹקְעִים בַּצּוּר.
אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּךְ הוּא כִּדְקָא אֲמַרְתְּ, לְפִי חִסּוּמָהּ. וְחָרוּב וְשִׁקְמָה אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם תְּהוֹם עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ, מַאי טַעְמָא (ישעיה כז, ג): אֲנִי ה' נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה.


[פְּנֵי הָאֲדָמָה]

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁהַמָּטָר יוֹרֵד הוּא עוֹשֶׂה פָּנִים לָאֲדָמָה.



במדרש לעיל הוזכר הפסוק באיוב "כי יגרע נטפי מים" שעוסק בענין הגשם, ודומה כי כאן המקום להביא את כל דבריו של אליהוא לאיוב (פרקים לו-לז) בענין גבורות ה' בגשמי ברכתו ורצונו על פני האדמה:

(כד) זְכֹר כִּי תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים:
(כה) כָּל אָדָם חָזוּ בוֹ אֱנוֹשׁ יַבִּיט מֵרָחוֹק:
(כו) הֶן אֵל שַׂגִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא חֵקֶר:
(כז) כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ:
(כח) אֲשֶׁר יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי אָדָם רָב:
(כט) אַף אִם יָבִין מִפְרְשֵׂי עָב תְּשֻׁאוֹת סֻכָּתוֹ:
(ל) הֵן פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ וְשָׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּה:
(לא) כִּי בָם יָדִין עַמִּים יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר:
(לב) עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ:
(לג) יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מִקְנֶה אַף עַל עוֹלֶה:
(א) אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ:
(ב) שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא:
(ג) תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ:
(ד) אַחֲרָיו יִשְׁאַג קוֹל יַרְעֵם בְּקוֹל גְּאוֹנוֹ וְלֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ:
(ה) יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְלֹא נֵדָע:
(ו) כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ:
(ז) בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ:
(ח) וַתָּבֹא חַיָּה בְמוֹ אָרֶב וּבִמְעוֹנֹתֶיהָ תִשְׁכֹּן:
(ט) מִן הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה וּמִמְּזָרִים קָרָה:
(י) מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק:
(יא) אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ:
(יב) וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָיו לְפָעֳלָם כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עַל פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה:
(יג) אִם לְשֵׁבֶט אִם לְאַרְצוֹ אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ:
(יד) הַאֲזִינָה זֹּאת אִיּוֹב עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן נִפְלְאוֹת אֵל:
(טו) הֲתֵדַע בְּשׂוּם אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם וְהוֹפִיעַ אוֹר עֲנָנוֹ:
(טז) הֲתֵדַע עַל מִפְלְשֵׂי עָב מִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים:
(יז) אֲשֶׁר בְּגָדֶיךָ חַמִּים בְּהַשְׁקִט אֶרֶץ מִדָּרוֹם:
(יח) תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק:

בפירוש רש"י:
{כד} זכור. דרכיו ובהזכירך תשגיא מאליך שבח פועל מדותיו : אשר שררו אנשים. אשר ראו אנשים כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב : {כה} חזו בו. בפעלו : מרחוק. מיצירת עולם עד עכשיו : {כו} מספר שניו ולא חקר. לפיכך צריך לאנוש להביט מרחוק לשאול מה שאירע בראשונים וילמד מהם : {כז} כי יגרע. כי ירבה כמו ותגרע שיחה (לעיל טו) ויש פותרים יגרעם מן השמים להורידם ארץ : ויזקו. הרקיעים את המטר : לאידו. לעננו : {כט} אף אם יבין. או אם יבין אדם מה יש במפרשי עב, בתמיה : תשואות. לשון ערפל סוכתו : {ל} הן פרש. (על העב את אורו) ושרשי הים כסה בו : {לא} כי בם. בעבים ידין עמים ייסרם בעצירת גשמים ברעב וכל מכה, חטאו דור המבול וארובות השמים נפתחו (בראשית ז) אנשי סדום גפרית ומלח שריפה כל ארצה (דברים כט) סיסרא מן השמים נלחמו עם סיסרא (שופטים ה) : יתן אוכל למכביר. משם באים מזונות הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות טו) משל לנחתום העומד לפני הכבשן נכנס שונאו חותה גחלים וזורק בו נכנס אוהבו מוציא פת חמה ונותן לו, למכביר למי שטפליו מרובים וכבירים וצריך למזונות : {לב} על כפים. על העננים וכן נשא לבבינו אל כפים (איכה ג) על שם עב קטנה ככף איש (מלכים א יח) ורבותינו אמרו על (חמס) ועון כפים כסה אור, המטר נעצר : ויצו עליה. לבא ע''י מפגיע בתפלה אוהבו של דור וגדול וחכם שבו יגיד עליו לפני הקב''ה צרת הדור וצרכיו : {לג} יגיד עליו רעו. ידרוש להם לבדוק להם במעשיה' ולשוב אליו : מקנה. וזהו קנין שנקנין בו הגשמים : אף על עולה. גם למעלה למעלה (עולה כך) כמו ישובו אל על (הושע ז) או הקם אל (שמואל ב כג) ורבותינו פירשוהו קניין אף וחמה על המגיס דעתו אבל הניקוד שנקד מקנה פתח מוכיח שהוא אינו דבוק לאף שאילו הי' דבוק הי' נקוד קמץ ולא הי' בו פיסוק הטעם שהוא נטעם ברביעי :
פרק-לז: {א} ויתר. ויקפוץ כמו לנתר בהם על הארץ (ויקרא יא) וזו היא שלבו תוהה : {ב} שמעו שמוע ברוגז קולו. הרעמים שהוא מרעי' ברקיע כהגה היוצא מפיו : {ג} תחת כל השמים ישרהו. ראיתיו כמו אשורנו (במדבר כד) והם אותם אורות שהברקים מאירים : {ד} אחריו. של אותו אור, ישאג הרעם ומרעים בקול גאונו, והם ברקים ורעמים המביאים את המטר : ולא יעקבם. המקום : כי ישמע. לפניו קולו של מפגיע : יעקבם. יכריתם, ולשון משנה שנינו (סוטה טז ע''א) בשלש מקומות הלכה עוקבת מקרה : {ו} כי לשלג יאמר. ע''י הקולות הללו : הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו. כלומר מד' רוחות יבא : {ז} ביד כל אדם יחתום. כשאדם חוטא לפניו האדם עצמו חותם כתב ידו ביום מותו על עבירות שעבר הכתובות לפניו : לדעת כל אנשי מעשהו. להודיע על מה הוא נידון : {ח} ותבוא חיה במו ארב. כלומר ועוד שלוחים הרבה יש למקום ליפרע פורענותיו שילוח חיות רעות וסופה וקרה : {ט} וממזרים. אוצר יש ושמו מזרים : {י} מנשמת. מרוחו : ורוחב מים במוצק. ביציקה לפורענות : {יא} אף ברי. שם מלאך הממונה על העננים והוא יפיץ ענן מטרו של המקום : ענן אורו. ענן מטרו : {יב} והוא. הממונה : מסיבות מתהפך בתחבולותיו. של מקום : לפעלם. של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע מתהפך במסיבות הרבה כאותו ששנינו הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר''ה ופסקו להם גשמים לסוף סרחו לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב''ה מורידם שלא בזמנם ועל ארץ שאינה צריכה להם ועתים לטובה כיצד כו' : כל אשר יצום. לאותן גשמים לעשות לארץ. (ד''א והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו. מקיף עננים ורוחות סביבות ההרים שיהיו שותים מכל רוחותיהם, באגדת והיה עקב) : {יג} אם לשבט. אם לפורעניות בני אדם מורידם בהרים וגבעות שאין מקום זריעה : אם לארצו. להורידם כאשר נגזר בתחילת דין לא לשבט ולא לפנים מן השורה אלא בבינונית : אם לחסד. שנעשו הדור עכשיו יותר צדיקים משהיו בראש השנ' ואותן גשמים שנגזרו בבינונית מתהפך בתחבולות מסיבותיהם לירד בחסד בזמנם ועל הארץ הצריכה להם שלא תרד הטפה מהם לאיבוד : ימציאהו. למטר לאחת מן המדות הללו : {טו} בשום אלוה. חק ברית עליהם היאך תלוים במאמר : {טז} מפלשי עב. גילוי עב ל' מבוי מפולש כלומר לארכן ולרחבן של עבים : התדע. עליהם מפלאות תמים דעים : {יז} אשר בגדיך חמים. במה בגדיך חמים בהשקיטי ארץ מרוח דרומית שאינה הורגת את העולם בקרה שרוח מזרחית מחממת שנאמר רוח קדים חרישי' (יונה ד) שמשתקת כל הרוחות מפניה : {יח} חזקים. הרקיעים : כראי מוצק. כראי שהנשים רואות בו, (מוצק טרישטייר והוא חזק ביותר) :

 
ענין בריאת אדם הראשון:

{ז} וַיִּ֩יצֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת-הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן-הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה:


במדרש רבה:

[פרשה יד]

פתיחה שהאדם נברא מן האדמה כחלה מן העיסה

א וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים (בראשית ב, ז),
כְּתִיב (משלי כט, ד): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה,
מֶלֶךְ
זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
(משלי כט, ד): וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה גְּמַר חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְנִקְרֵאת חַלָּה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה וגו',
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה, כָּאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשַׁקְשֶׁקֶת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְהַגְבָּהַת חַלָּתָה מִבֵּנְתַיִם, כָּךְ בַּתְּחִלָּה וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְאַחַר כָּךְ וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וגו'.



ב וַיִּיצֶר שְׁנֵי יְצִירוֹת,
יְצִירָה לְאָדָם וִיצִירָה לְחַוָּה.

יְצִירָה לְשִׁבְעָה, וִיצִירָה לְתִשְׁעָה.
רַב הוּנָא אָמַר נוֹצָר לְשִׁבְעָה וְנוֹלַד לִשְׁמוֹנָה אוֹ לְתִשְׁעָה, חַי. נוֹצָר לְתִשְׁעָה וְנוֹלַד לִשְׁמוֹנָה, אֵינוֹ חַי. קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְעָה.
בָּעוֹן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, מִנַּיִן שֶׁהַנּוֹצָר לְשִׁבְעָה חַי, אֲמַר לְהוֹן מִדִּידְכוֹן אֲנָא מַמְטֵי לְכוֹן, זיט"א אפט"א, איט"א אוכט"א.
*זיטא הוא הנולד לשבעה בלשון יווני [זיבעט"ל ביידיש], וקורין לו אפט"א שהוא לשון חיים.
איט"א הוא הנולד לשמונה [אכט"ל ביידיש] וקורין לו אוכט"א שהוא היפך החיים.


ג וַיִּיצֶר שְׁתֵּי יְצִירוֹת,
יְצִירָה מִן הַתַּחְתּוֹנִים וִיצִירָה מִן הָעֶלְיוֹנִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק וְרַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בָּרָא בוֹ ד' בְּרִיּוֹת מִלְמַעְלָן וְד' מִלְמַטָּן,
אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כִּבְהֵמָה,
פָּרָה וְרָבָה כִּבְהֵמָה,
מַטִּיל גְּלָלִים כִּבְהֵמָה,
וּמֵת כִּבְהֵמָה.
מִלְּמַעְלָה, עוֹמֵד כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מְדַבֵּר, וּמֵבִין, וְרוֹאֶה, כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
וּבְהֵמָה אֵינָהּ רוֹאָה, אֶתְמְהָא. אֶלָּא זֶה מְצַדֵּד.
רַבִּי תַּפְדוּיֵי אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, הָעֶלְיוֹנִים נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, וְאֵינָן פָּרִין וְרָבִין. וְהַתַּחְתּוֹנִים, פָּרִין וְרָבִין וְלֹא נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם וּדְמוּת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת מִן הָעֶלְיוֹנִים, פָּרָה וְרָבָה מִן הַתַּחְתּוֹנִים.
אָמַר רַבִּי תַּפְדוּיֵי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים, הוּא חַי וְאֵינוֹ מֵת, מִן הַתַּחְתּוֹנִים, הוּא מֵת וְאֵינוֹ חַי, אֶלָּא הֲרֵינִי בּוֹרְאוֹ מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ, וְאִם יֶחֱטָא יָמוּת, וְאִם לָאו יִחְיֶה.

ד וַיִּיצֶר, שְׁנֵי יְצָרִים, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע.
שֶׁאִלּוּ הָיָה לִבְהֵמָה ב' יְצָרִים, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה רוֹאָה סַכִּין בְּיַד אָדָם לְשָׁחֲטָהּ הָיְתָה מְפַחֶדֶת וּמֵתָה, וַהֲרֵי אָדָם יֵשׁ לוֹ ב' יְצָרִים,

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידָא (זכריה יב, א): וְיֹצֵר רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם צְרוּרָה בְּקִרְבּוֹ, אִלְּמָלֵא כֵּן כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה הַצָּרָה בָּאָה עָלָיו הָיָה שׁוֹמְטָהּ וּמַשְׁלִיכָהּ.

ה וַיִּיצֶר ב' יְצִירוֹת,
יְצִירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וִיצִירָה לָעוֹלָם הַבָּא.

בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ יְצִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַתְחִיל בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת וְגוֹמֵר בְּעוֹר וּבְבָשָׂר, שֶׁכָּךְ הוּא אוֹמֵר בְּמֵתֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל לז, ח): רָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה.
אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן אֵין לְמֵדִין מִמֵּתֵי יְחֶזְקֵאל. וּלְמָה הָיוּ מֵתֵי יְחֶזְקֵאל דּוֹמִים, לְזֶה שֶׁהוּא נִכְנָס לְמֶרְחָץ מַה שֶּׁהוּא פּוֹשֵׁט רִאשׁוֹן הוּא לוֹבֵשׁ אַחֲרוֹן.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶה, כָּךְ יְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, כָּךְ אַף לֶעָתִיד לָבוֹא מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר:
(איוב י, י): הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי. הִתַּכְתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תַּתִּיכֵנִי.
וְכַגְּבִנָּה הִקְפֵּאתַנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תַּקְפִּיאֵנִי.
(איוב י, יא): עוֹר וּבָשָׂר הִלְבַּשְׁתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא תַּלְבִּישֵׁנִי.
וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים סוֹכַכְתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא תְּשׂכְכֵנִי,
לִקְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה חָלָב עַד שֶׁלֹא נָתַן מְסוֹ בְּתוֹכוֹ, הֶחָלָב רוֹפֵף, מִשֶּׁנָּתַן לְתוֹכָהּ מְסוֹ, הֲרֵי הֶחָלָב קָפוּי וְעוֹמֵד, הוּא שֶׁאִיּוֹב אָמַר: הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי. עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי. חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי.



ו אֶת הָאָדָם (בראשית ב, ז),
בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם,
אָמַר רַבִּי לֵוִי (יהושע יד, טו): הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים, זֶה אַבְרָהָם. לָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ גָּדוֹל, שֶׁהָיָה רָאוּי לְהִבָּרְאוֹת קֹדֶם לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמָּא יְקַלְקֵל וְאֵין מִי שֶׁיָּבוֹא לְתַקֵּן תַּחְתָּיו, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אֶת הָאָדָם תְּחִלָּה, שֶׁאִם יְקַלְקֵל יָבוֹא אַבְרָהָם וִיתַקֵּן תַּחְתָּיו.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם יֵשׁ לוֹ קוֹרָה שׁוֹפַעַת, הֵיכָן הוּא נוֹתְנָהּ לֹא בְּאֶמְצַע טְרַקְלִין כְּדֵי שֶׁתִּסְבֹּל קוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וְקוֹרוֹת שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, כָּךְ לָמָּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַבְרָהָם בְּאֶמְצַע הַדּוֹרוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּסְבֹּל דּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו וְהַדּוֹרוֹת שֶׁלְּאַחֲרָיו.
אָמַר רַבִּי לֵוִי מַכְנִיסִין אֶת הַמְתֻקֶּנֶת לְבַיִת שֶׁל מְקֻלְקֶלֶת, וְאֵין מַכְנִיסִין אֶת הַמְקֻלְקֶלֶת לְבֵיתָהּ שֶׁל מְתֻקֶּנֶת.



ז עָפָר,
רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אוֹמֵר, עוֹפֶר*. עוֹלָם עַל מְלֵיאָתוֹ נִבְרָא.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן אַף חַוָּה עַל מְלֵיאָתָהּ נִבְרֵאת.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָדָם וְחַוָּה כִּבְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה נִבְרְאוּ.
*נראה פירושו כעופר האילים, שנברא כאדם צעיר בן כ' כדמסיק.

רַבִּי הוּנָא אָמַר עָפָר זָכָר, אֲדָמָה נְקֵבָה, הַיּוֹצֵר הַזֶּה מֵבִיא עָפָר זָכָר, וַאֲדָמָה נְקֵבָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֵּלָיו בְּרִיאִין.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד בְּצִפּוֹרִי שֶׁמֵּת בְּנוֹ, אִית דְּאָמְרֵי מִינָאִי הֲוָה יָתִיב גַּבֵּיהּ, סְלֵק רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא לְמֶחֱמֵי לֵיהּ אַנְפִּין, חַמְתֵיהּ יָתֵיב וְשָׂחֵיק, אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אַתָּה שָׂחֵיק, אֲמַר לֵיהּ אֲנַן רְחִיצָן בְּמָרֵי שְׁמַיָא, דְּאִתְחַמֵי לְאַפּוּיֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא מִסְתְּיֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא עָקְתֵיהּ אֶלָּא דַאֲתֵית מְעָקָא לֵיהּ, אִית חַסְפִּין מִתְדַּבְּקִין, לֹא כָּךְ כְּתִיב (תהלים ב, ט): כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ כְּלִי חֶרֶשׂ בְּרִיָּיתוֹ מִן הַמַּיִם וְהֶכְשֵׁרוֹ בָּאוּר, כְּלִי זְכוּכִית בְּרִיָּיתוֹ מִן הָאוּר וְהֶכְשֵׁרוֹ בָּאוּר. זֶה נִשְׁבַּר וְיֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, וְזֶה נִשְׁבַּר וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ עַל יְדֵי שֶׁהוּא עָשׂוּי בִּנְפִיחָה. אָמַר לוֹ יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר, מָה אִם זֶה שֶׁעָשׂוּי בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק כִּכְלִי חֶרֶס תְּנַפְּצֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם, כְּלִי יוֹצֵר שֶׁלֹא הוּסְקוּ יְכוֹלִין הֵן לַחֲזֹר.

ח מִן הָאֲדָמָה (בראשית ב, ז), רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמְרוּ, מִמָּקוֹם כַּפָּרָתוֹ נִבְרָא, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ, כז): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִמְּקוֹם כַּפָּרָתוֹ וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד.



וַיִּפַּח בְּאַפָּיו (בראשית ב, ז),
מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱמִידוֹ גֹּלֶם מִן הָאָרֶץ וְעַד הָרָקִיעַ, וְזָרַק בּוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה,

לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בִּנְפִיחָה, לְפִיכָךְ מֵת, אֲבָל לֶעָתִיד בִּנְתִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, יד): וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם.



[נִשְׁמַת חַיִּים]

ט
חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָהּ: נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, יְחִידָה, חַיָּה.
נֶפֶשׁ
, זֶה הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב, כג): כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ.
רוּחַ
, שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ג, כא): מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי אָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה.
נְשָׁמָה
, זוֹ הָאוֹפִיָּא, דִּבְרִיָּתָא אָמְרִין הָאוֹפִיתָא טָבָא.
חַיָּה, שֶׁכָּל הָאֵבָרִים מֵתִים וְהִיא חַיָּה בַּגּוּף.
יְחִידָה, שֶׁכָּל הָאֵבָרִים מִשְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהִיא יְחִידָה בַּגּוּף.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לד, יד): אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף. [יִגְוַע כָּל בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב],
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן,
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אָמַר אִם יָשִׂים אֱלֹהִים לִבּוֹ עַל הָאָדָם הַזֶּה, רוּחוֹ כְּבָר הָיָה בְּיָדוֹ (שנאמר): וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף בְּגוּפוֹ, כְּבָר יִגְוַע כָּל אָדָם, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן, נְשָׁמָה מְחַמֶּמֶת אֶת הַגּוּף שֶׁלֹא יִצְטַנֵּן וְיָמוּת.
רַבָּנָן אוֹמְרִים אִם יָשִׂים אֱלֹהִים לִבּוֹ לָאָדָם הַזֶּה רוּחוֹ כְּבָר הוּא בְּיָדוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף לְמַעְלָה כְּבָר יִגְוַע כָּל אָדָם יַחַד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן נְשָׁמָה מְחַמֶּמֶת הַגּוּף שֶׁלֹא יִצְטַנֵּן וְיָמוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם.

רַבִּי בִּיסְנִי וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אוֹמְרִים, הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ מְמַלְּאָה אֶת כָּל הַגּוּף, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן הִיא עוֹלָה וְשׁוֹאֶבֶת לוֹ חַיִּים מִלְּמַעְלָה.

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁאָדָם נוֹשֵׁם צָרִיךְ לְקַלֵּס לַבּוֹרֵא, מַה טַּעַם (תהלים קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, כָּל הַנְּשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ.



י וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָה (בראשית ב, ז),
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה לוֹ עֹקֶץ כְּחַיָּה, וְחָזַר וּלְקָחוֹ מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ.

רַב הוּנָא אָמַר עֲשָׂאוֹ עֶבֶד מְכֻרָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּאִי לָא לָעֵי לָא נָגֵיס.
הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא דַּאֲמַר (איכה א, יד): נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם, לָעֵי בְּאוֹרָיְיתָא בְּלֵילָא וּבִימָמָא לָא מָטֵי.
רַבִּי שְׁמוּאֵל חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא חַבְרֵהוֹן דְּרַבָּנָן אָמַר, כָּאן הוּא עוֹשֶׂה נְשָׁמָה נֶפֶשׁ, וּלְהַלָּן הוּא עוֹשֶׂה נְשָׁמָה רוּחַ, מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן, וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן, תַּלְמוּד לוֹמַר חַיִּים חַיִּים לִגְזֵרָה שָׁוָה.




לעיל בבריאת יום השישי הבאתי מפרקי דרבי אליעזר (פרק יא) סדר בריאת אדם הראשון, ושייך גם לכאן.
[ומה שכפל הכתוב ענין בריאת אדם נתבאר ברש"י שכך הוא דרך הכתוב לכלול ואחר כך לפרוט עיי"ש]

וסוף הדברים שם הוא:
הָלַךְ אָדָם לְעַצְמוֹ וְהִמְלִיךְ אוֹתוֹ רִאשׁוֹן וְכָל הַבְּרִיּוֹת אַחֲרָיו, וְאָמַר ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְגוֹ' [תהלים צג, א]:

עֲשָׂרָה מְלָכִים מָלְכוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

מֶלֶךְ הָרִאשׁוֹן זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מוֹלֵךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְעָלָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְהָקִים מְלָכִים עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [דניאל ב, כא] וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין וְגוֹ'.

הַמֶּלֶךְ הַשֵּׁנִי זֶה נִמְרוֹד שֶׁמָּשַׁל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁהָיוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִים מִמֵּי הַמַּבּוּל, וְנִמְרוֹד הָיָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית י, י] וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל.

הַמֶּלֶךְ הַשְּׁלִישִׁי זֶה יוֹסֵף שֶׁמָּשַׁל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם מא, נז] וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה. אָרֶץ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְכָל הָאָרֶץ. וְהָיוּ מְבִיאִין אֶת הַמַּס שֶׁלָּהֶן וּמִנְחָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף, שֶׁאַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ בְּמִצְרַיִם, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות א, ח] וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם וְגוֹ'.

מֶלֶךְ הָרְבִיעִי זֶה שְׁלֹמֹה שֶׁמָּלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [מ"א ה, א] וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת וְגוֹ'. וְהֵמָה מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה [שם י, כה].

מֶלֶךְ הַחֲמִישִׁי זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר [מ"א יח, י] חַי ה' אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה וְגוֹ'. וְהָיוּ כָּל שָׂרֵי אִפַּרְכִּיּוֹת כְּבוּשִׁים תַּחְתָּיו, מְשַׁלְּחִים וּמְבִיאִים הַמַּס שֶׁלָּהֶן לְאַחְאָב וּמִנְחוֹתֵיהֶם. וַהֲלֹא כָּל אִפַּרְכִּיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מָאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם כ, טו] וַיִפְקֹד אֶת נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וְגוֹ'.
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מָלַךְ בְּחֶצְיוֹ שֶׁל עוֹלָם מֵאָה וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מְדִינוֹת. וּבִזְכוּת אֶסְתֵּר נִתּוֹסְפוּ לוֹ אַחַת עֶשְׂרֵה מְדִינוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [אסתר א, א] אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדוּ וְעַד כּוּשׁ וְגוֹ'.

הַמֶּלֶךְ הַשִּׁשִּׁי זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנֶּאֱמַר [דניאל ב, לח] וּבְכָל דִּי דָיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא בָּעוֹפוֹת מָשַׁל, שֶׁאֲפִלּוּ עוֹף לֹא הָיָה יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו חוּץ מֵרְשׁוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה י, יד] וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף.

מֶלֶךְ הַשְּׁבִיעִי זֶה כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, שֶׁנֶּאֱמַר [דברי הימים ב, לו, כג] כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ'.

מֶלֶךְ הַשְּׁמִינִי הוּא אֲלֶכְּסַנְדְּרוּס מוֹקְדּוֹן, שֶׁמָּשַׁל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [דניאל ח, ה] וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין וְהִנֵּה צְפִיר הָעִזִּים בָּא מִן הַמַּעֲרָב. עַל פְּנֵי הָאָרֶץ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ [שם], לֵידַע מַה בְּקַצְווֹת הָאָרֶץ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרָצָה לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם לֵידַע מַה שֶּׁבַּשָּׁמַיִם, וְלֵירֵד לַתְּהוֹמוֹת וְלֵידַע מַה בַּתְּהוֹמוֹת, וְחָצָה הַמַּלְכוּת לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יא, ד] וּכְעָמְדוֹ תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָׁמָיִם.

מֶלֶךְ הַתְּשִׁיעִי זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא עָתִיד לִמְלֹךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [דניאל ב, לה] וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוַת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא.

הַמֶּלֶךְ הָעֲשִׂירִי חוֹזֶרֶת הַמְּלוּכָה לִבְעָלֶיהָ, מִי שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן הוּא הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה מד, ו] אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. וּכְתִיב [זכריה יד, ט] וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. וְתַחֲזֹר הַמְּלוּכָה לְיוֹרְשֶׁיהָ, וְאָז וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף [ישעיה ב, יח]. וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא [שם יא],
וְיִרְעֶה אֶת צֹאנוֹ וְיַרְבִּיצֵם, כְּדִכְתִיב [יחזקאל לד, טו] אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם.
וְנִרְאֵהוּ עַיִן בְּעַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב [ישעיה נב, ח] כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן
אָמֵן.




ונראה כי כאן המקום להביא מענין יצירתו של אדם שהובא בתוך פרק נכבד מתהילים (קלט) וזהו:

{א} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר יְהוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע:
{ב} אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק:
{ג} אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה:
{ד} כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ:
{ה} אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה:
{ו} (פלאיה) פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ:
{ז} אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח:
{ח} אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ:
{ט} אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם:
{י} גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ:
{יא} וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי:
{יב} גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה:
{יג} כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי:
{יד} אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד:
{טו} לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ:
{טז} גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ (ולא) וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם:
{יז} וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם:
{יח} אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ:


ובפירוש רש"י:
{ב} בנתה לרעי מרחוק. בנתה מרחוק למושכני אל רעותך וחבתך : לרעי. לקרבני אליך : {ג} ארחי ורבעי זרית. דרכי ורבצי ושכני סבבת מחיצה שאין לי לעשות דבר בלא ידיעתך, זרית לשון זר זהב סביב (שמות כה) וכן חברו מנחם, ורבותינו דרשו על טיפת תשמיש שהולד נוצר מן הברור שבה ופירושו זרית לשון זורה התבואה לברור את הפסולת שבה : הסכנתה. למדת : {ה} אחור וקדם צרתני. פני ואחורי : כפכה. אכפך ורדוייך דישטרוי''ט בלעז : {ו} פליאה דעת וגו'. מכוסה ונעלם ממני מקום לברוח מפניך (מצאתי) : {ח} ואציעה. מצע ומשכב : {ט} אשא כנפי שחר. אם אשא לי כנפים כשחר הזה המבהיק לפי שעה מסוף העולם לסופו כן אמהר לעוף עד אשר אשכון באחרית ים : {י} גם שם. אין לי מנוס כי כל חשך לא יחשיך ממך : {יא} ואמר אך חשך ישופני. אם אמרתי אהיה נסתר במחשך והחשך יחשיך עלי ולא תראני, ישופני לשון נשף : ולילה אור בעדני. והלילה יהי מאפיל לנגדי, אור זה לשון אופל הוא כמו (איוב לו) יפיץ ענן אורו וכן כל ככבי אור (לקמן קמ''ח) וכן ויאר את הלילה (שמות י''ד) : {יב} כחשיכה כאורה. שניהם שוין לך : {יג} כליותי. החושבים כל מחשבותי : תסוכני. תסוככני : {טו} עשיתי בסתר. בתשמיש : בתחתיות ארץ. במדור התחתון שבמעי אמי : {טז} גלמי ראו עיניך. מאז בראת את העולם ראו עיניך את כל גולמי הדורות הבאים. גולמי. זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם ראו עיניך : ועל ספרך כולם יכתבו. וכל יצורי עולם כמוני כמוהם גם כלם בטרם הבראם יחדיו גלוים לפניך : ימים יצרו ולא אחד בהם. כל מעשה האדם ותכליתיהם גלוים לפניך כאילו יוצרו כבר אע''פ שלא היה אחד מכולם ולא היה עדיין כאחד בעולם ואלו הם פלאי מפעלות אלהים ומשפט גבורתו שעתידות גלוים לפניו טרם תבאנה וכן הוא אומר בטרם אצרך בבטן וגו' (ירמיה א) : ועל ספרך כלם יכתבו. ספר תולדות אדם שהראית לאדם הראשון : כלם יכתבו. כמו נכתבו : ימים יוצרו ולא אחד בהם. לסוף ימים רבים היו עתידין להבראות ולא היה עדיין אחד מהם נברא בהן לפי המסורת שכתוב ולא זהו פירושו, ולפי המקרא שהוא נקרא ולו כך פירושו ימים יוצרו הראהו ימים העתידים להבראות ולחלקו בירר אחד את יום השבת ד''א זה יום הכפורים לסליחה : {יז} ולי מה יקרו רעיך. כנסת ישראל אומרת מה נכבדו בעיני הצדיקים שבכל דור ודור ומה עצמו ראשיהם חשבון ספירותיה' לשון כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל') : {יח} אספרם מחול. אם באתי לספור את טוב מעשיהם מחול ירבון : הקיצותי ועודי עמך. הנני באתי עתה לקץ הדורות אשר קצבת מאז עד היום ועוד דור זה עמך וביראתך ולא נטיתי מאחריך :


 
נערך לאחרונה:
פרשת נטיעת גן עדן והכנסת אדם לתוכו:

{ח} וַיִּטַּ֞ע יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּ֥ן-בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת-הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר:
{ט} וַיַּצְמַ֞ח יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן-הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל-עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַֽאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע:
{י} וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת-הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים:
{יא} שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן הוּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל-אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר-שָׁ֖ם הַזָּהָֽב:
{יב} וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם:
{יג} וְשֵׁם-הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן הוּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל-אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ:
{יד} וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת:
{טו} וַיִּקַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת-הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן-עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ:




במדרש רבה:

[פרשה טו]

שבח נטיעות ה' בגן עדן

א וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם (בראשית ב, ח),
דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִין, לָמָּה הוּא מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא בִּנְטִיעַת הַגַּן, שֶׁמִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ הִיא צְרִיכָה כִּוּוּן. קֹדֶם עַד שֶׁלֹא נוֹצְרָה מִמְּעֵי אִמָּהּ, אָדָם צָרִיךְ לְכַוֵּן אֶת רוּחוֹתֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, טז): יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע,
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כְּקַרְנֵי חֲגָבִים הָיוּ, וַעֲקָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁתָלָן בְּתוֹךְ גַּן עֵדֶן.
יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' וגו', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, יִשְׂבְּעוּ חַיֵּיהֶם, יִשְׂבְּעוּ מֵימֵיהֶם. יִשְׂבְּעוּ מַטַּעְתָּן.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּאֲרָזִים, שֶׁלֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן, וְאֵין לְבָנוֹן אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵאיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ג, כה): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי אֲרָזִים הֵם, וְאֵין לְךָ מְשֻׁבָּחִים מִכֻּלָּם אֶלָּא שִׁבְעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מא, יט): אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו. רַבִּי אַחָא אָמַר ג'
בְּרוֹשׁ, בְּרָתָא.
תִּדְהָר, אַדְּרָא.
תְּאַשּׁוּר, פַּקְסִינוֹן. וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ תְאַשּׁוּר, שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר מִכֻּלָּן.
הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן עוֹד שְׁלשָׁה, אַלּוֹנִים, אַרְמוֹנִים, אַלְמֻגִּים.
אַלּוֹנִים, בַּלּוּטִין.
אַרְמוֹנִים, דִּלְבּוֹן.
אַלְמֻגִּים, אַלְוָם.


ב גַּן בְּעֵדֶן,
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, גַּן, גָּדוֹל מֵעֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לא, ט): וַיְקַנְאֻהוּ כָּל עֲצֵי עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים.
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, עֵדֶן, גְּדוֹלָה מִגַּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן.
וְהָכְתִיב (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת? עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי מִתַּמְצִית בֵּית כּוֹר תַּרְקַב שׁוֹתָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה כְּפִיגִי שֶׁהִיא נְתוּנָה בְּגִנָּה, וּמַשְׁקָה אֶת כָּל הַגִּנָּה.
וְהָא רַבִּי יְהוּדָה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת, וְרַבִּי יוֹסֵי אֵין לוֹ אֶלָּא מִקְרָא אֶחָד, אָמַר רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִי הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי וּמָצָא לוֹ מִקְרָא אַחֵר מַכְרִיעַ עַל גַּבָּיו, וְאֵיזֶה זֶה (ישעיה נא, ג): וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'.


ג מִקֶּדֶם,
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַתְּ סָבוּר קֹדֶם לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵינוֹ אֶלָּא קֹדֶם לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. אָדָם נִבְרָא בַּשִּׁשִּׁי, גַּן עֵדֶן בַּשְּׁלִישִׁי,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עד, יב): וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, רְאוּ פָּעֳלָא טָבָא שֶׁהִתְקִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרִי עַד שֶׁלֹא עָמַדְתִּי לִפְעֹל.


ד וַיָּשֶׂם שָׁם (בראשית ב, ח),
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה,
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר עִלָּה אוֹתוֹ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים יז, טו): שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ.
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר פִּתָּה אוֹתוֹ, לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהִזְמִין אוֹרֵחַ, כָּךְ הִזְמִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קלט, ב): אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק.
שִׁבְתִּי, בְּתוֹךְ גַּן עֵדֶן.
וְקוּמִי, טֵירוּפִי מִתּוֹכָהּ.
בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק, בְּאֵיזֶה זְכוּת יָעַצְתָּ לְבָרְאֵנִי, בִּזְכוּת אוֹתוֹ שֶׁהוּא בָּא מֵרָחוֹק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מו, יא): קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עֲצָתִי.

ה וַיָּשֶׂם שָׁם,

הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברי הימים ב ה, ט): וַיְהִי שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אָמַר רַבִּי לֵוִי וּבִלְבָד בִּיצִירָה זוֹ.


[אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יָצָר, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָמוֹ וְאוֹמֵר רְאוּ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתִי וְצוּרָה שֶׁצָּרְתִּי*].
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן כְּתִיב (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וגו', בּוֹרְאָן מְשַׁבְּחָן וּמִי מְגַנָּן, בּוֹרְאָן מְקַלְּסָן וּמִי יִתֵּן בָּהֶם דֹּפִי, אֶלָּא נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין הֵם, אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם*.
*עיקר דברים אלו השייכים לכאן נחסרו, והובאו רק לעיל פרשה י"ב סימן א', ומשם הבאתים הנה.
(יתכן שבעל המדרש לא העתיק המימרות לכאן אלא ציין שיש להעתיק לכאן מימרא דר' יצחק בר מריון, והמעתיק העתיק מימרא שניה ולא שם לבו למימרא ראשונה השייכת לכאן).



פסוק ט

ו וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה [כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן] (בראשית ב, ט),
תָּנֵי עֵץ שֶׁהוּא פּוֹסֶה עַל פְּנֵי כָּל הַחַיִּים.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי, עֵץ חַיִּים מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְכָל מֵי בְרֵאשִׁית מִתְפַּלְּגִין מִתַּחְתָּיו.
רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי לֹא סוֹף דָּבָר נוֹפוֹ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ קוֹרָתוֹ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.

[וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע]
ז מָה הָיָה אוֹתוֹ הָאִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם וְחַוָּה?

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר חִטִּים הָיוּ, כַּד לָא הֲוָה בַּר נָשׁ דֵּעָה אִינּוּן אָמְרִין לָא אֲכַל הַהוּא אִינְשָׁא פִּתָּא דְּחִטֵּי מִן יוֹמוֹי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק בָּעֵי קַמֵּי רַבִּי זְעֵירָא אֲמַר לֵיהּ אֶפְשָׁר חִטִּים הָיוּ? אָמַר לוֹ הֵן. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב עֵץ, אֲמַר לֵיהּ מְתַמְּרוֹת הָיוּ כְּאַרְזֵי לְבָנוֹן.
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אִתְפַּלְּגוּן רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁכְּבָר הוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁהוּא עָתִיד לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, טז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ.
לֶפֶת, תְּרֵין אָמוֹרָאִין פְּלִיגֵי, רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי, חַד אָמַר לֶפֶת לֹא פַּת הָיְתָה? וְחוֹרָנָה אָמַר לֶפֶת לֹא פַּת הִיא עֲתִידָה לִהְיוֹת?
רַבִּי יִרְמְיָה בָּרֵיךְ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְקַלְסֵיהּ, כְּרַבִּי נְחֶמְיָה, אֶתְמְהָא. אֶלָּא שֶׁלֹא לְעָרֵב אֶת הָאוֹתִיּוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אָמַר, עֲנָבִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, לב לג): עֲנָבֵמוֹ עִנְבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ, אוֹתָן הָאֶשְׁכּוֹלוֹת הֵבִיאוּ מְרוֹרוֹת לָעוֹלָם.

רַבִּי אַבָּא דְּעַכּוֹ אָמַר אֶתְרוֹג הָיָה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וגו', אֲמַרְתְּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ אִילָן שֶׁעֵצוֹ נֶאֱכָל כְּפִרְיוֹ, וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא אֶתְרוֹג.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר תְּאֵנִים הָיוּ, דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ, מָשָׁל לְבֶן שָׂרִים שֶׁקִּלְקֵל עִם אַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַשַֹּׂר טְרָדוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַפָּלָטִין, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל שְׁפָחוֹת וְלֹא הָיוּ מְקַבְּלוֹת אוֹתוֹ, אֲבָל אוֹתָהּ שֶׁקִּלְקְלָה עִמּוֹ פָּתְחָה דְלָתֶיהָ וְקִבִּלַתּוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵאוֹתוֹ הָאִילָן, טְרָדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לְגַן עֵדֶן, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל אִילָנוֹת וְלֹא הָיוּ מְקַבְּלִין אוֹתוֹ, וּמַה הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הָא גַּנָּב דְּגָנַב דַּעְתֵּיהּ דְּבָרְיֵהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לו, יב): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, רֶגֶל שֶׁנִּתְגָּאֶה עַל בּוֹרְאוֹ, (תהלים לו, יב): וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי, לָא תִיסַב מִמֶּנִּי עָלֶה. אֲבָל תְּאֵנָה שֶׁאָכַל מִפֵּרוֹתֶיהָ, פָּתְחָה דְּלָתֶיהָ וְקִבְּלַתּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ז): וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה,
מָה הָיְתָה אוֹתָהּ הַתְּאֵנָה,
רַבִּי אָבִין אָמַר בְּרַת שֶׁבַע דְּאַמְטְיַת שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלָא לְעָלְמָא.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם ר"א אָמַר בְּרַת אֱלִיתָא, דְּאַמְטְיַת אֱלִיתָא לְעָלְמָא.

רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, חַס וְשָׁלוֹם לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ אִילָן לְאָדָם, וְלֹא עָתִיד לְגַלּוֹתוֹ. רְאֵה מַה כְּתִיב (ויקרא כ, טז): וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם, אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מַה חָטָאת, אֶלָּא שֶׁלֹא תְהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ זוֹ הִיא הַבְּהֵמָה שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ, וְאִם עַל כְּבוֹד תּוֹלְדוֹתָיו חָס הַמָּקוֹם, עַל כְּבוֹדוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא.




פסוקים י-יד, ענין ארבעה נהרות

[
פרשה טז]

א וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן (בראשית ב, י),
רַבִּי סִימוֹן פָּתַח (איוב יד, כ): תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, תֹּקֶף שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, לָנֶצַח, לְעוֹלָם הָיָה. וַיַּהֲלֹךְ, כֵּיוָן שֶׁהִנִּיחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלַךְ אַחַר דַּעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ, מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ.
רַבִּי סִימוֹן אָמַר (איוב יב, יג): עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֻשְׁלָם לְבוֹרְאוֹ אַרְבָּעָה רָאשֵׁי נְהָרוֹת הָיָה פּוֹתֵק בְּמַגְרוֹפִית אַחַת, וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה רָאשֵׁי נְהָרוֹת, וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים וגו'.

ב שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן (בראשית ב, יא), שֶׁהוּא מְגַדֵּל פִּשְׁתָּן, וּמֵימָיו מְהַלְּכִין בְּשֹׁפִי,
הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, עֲדַיִן לֹא הָיְתָה חֲוִילָה וְאַתְּ אוֹמֵר הוּא הַסֹּבֵב, אֶתְמְהָא, אֶלָּא (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית.
אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, זָהָב וַדַּאי.
וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב (בראשית ב, יב), אָמַר רַבִּי יִצְחָק טוֹבוֹי דְּהוּא בְּבֵיתֵיהּ, טוֹבוֹי דְּהוּא בְּלִוְויָתֵי.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ טוֹבָה גְדוֹלָה חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ, אָדָם פּוֹרֵט זָהוּב אֶחָד וְהוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כַּמָּה יְצִיאוֹת.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לֹא הָיָה עוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּזָּהָב, וְלָמָּה נִבְרָא בִּשְׁבִיל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ג, כה): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן.
שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם
(בראשית ב, יב), אָמַר רַבִּי אַיְבוּ אַתְּ סָבוּר כַּבְּדֹלַח הַזֶּה שֶׁל פַּטָּמִים, יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ (במדבר יא, ז): וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח, מַה זֶּה אֶבֶן טוֹבָה, אַף זֶה אֶבֶן טוֹבָה.

ג וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ (בראשית ב, יג), עֲדַיִן לֹא עָמַד כּוּשׁ, וְהוּא אוֹמֵר: אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ, אֶתְמְהָא. אֶלָּא (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית.

וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל (בראשית ב, יד), שֶׁהוּא חַד.

[וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת]
פְּרָת אַוְתִּינְטִין שֶׁל נְהָרוֹת. רַבִּי חֲנִינָא בַּר אָמֵי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר (דניאל ח, ג): אוּבָל, אַוְתִּינְטִין שֶׁל נְהָרוֹת,
וְהָכְתִיב (דניאל י, ד): וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל, אֶלָּא לְפִי שֶׁדָּנִיֵּאל רָאָה שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת, אֶחָד בְּחִדֶּקֶל וְאֶחָד בְּאוּבָל, וְחִדֶּקֶל גָּדוֹל מֵאוּבָל לְפִיכָךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ גָּדוֹל,
וַהֲלוֹא הוּא בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵינוֹ קוֹרֵא אוֹתוֹ גָּדוֹל, אֶלָּא שֶׁעָלָה וְהִקִּיף אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דברים ד, ז): כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים, מָשָׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר עַבְדָא דְמַלְכָּא, מַלְכָּא. הִדָּבֵק לְשִׁיחֵין וְיִשְׁחוּן לָךְ.
רַב אָמַר לְחִיָּא בְּרֵיהּ בְּנֵה לִי בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲמַר לֵיהּ לְהֵיכָן, אֲמַר לֵיהּ אַעֲבַרְתְּ נַהֲרָא בְּנֵהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר עַד מָקוֹם שֶׁהַנָּהָר מְהַלֵּךְ שָׁם הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵי זוֹ זוֹ תַּרְבַּקְנָה.

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי הוּנָא,
רַבִּי יוּדָן אָמַר הוּא פְּרָת, וְהוּא (יחזקאל א, א): נְהַר כְּבָר.
פְּרָת, שֶׁפָּרָה וְרָבָה עַד שֶׁעוֹבְרִין אוֹתוֹ בִּסְפִינוֹת.
פְּרָת שֶׁמֵּימָיו פָּרִין וְרָבִין.
פְּרָת שֶׁמְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁכָּלָה בְּמַגְרֵיפָה.
כְּבָר שֶׁמֵּימָיו כָּלִין.
כְּבָר שֶׁפֵּרוֹתָיו גַּסִּין וְאֵינָן יוֹרְדִין בִּכְבָרָה.
רַבִּי הוּנָא אָמַר כְּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, פְּרָת בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אוֹמְרִים לַפְּרָת לָמָּה אֵין קוֹלְךָ הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם אֵינִי צָרִיךְ מַעֲשַׂי מוֹדִיעִים אוֹתִי, אָדָם נוֹטֵעַ בִּי נְטִיעָה וְהִיא עוֹשָׂה לִשְׁלשִׁים יוֹם, זוֹרֵעַ בִּי יָרָק, וְהִיא עוֹמֶדֶת לִשְׁלשָׁה יָמִים. אוֹמְרִים לַחִדֶּקֶל לָמָּה קוֹלְךָ הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם הַלְּוַאי נִשְׁמַע קוֹלִי וְנִרְאֶה.
אוֹמְרִים לְאִילָנֵי מַאֲכָל לָמָּה אֵין קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ, אָמְרוּ לָהֶם אֵין אָנוּ צְרִיכִים, פֵּרוֹתֵינוּ מְעִידִין עָלֵינוּ. אוֹמְרִים לְאִילָנֵי סְרַק לָמָּה קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ, אָמְרוּ לָהֶם הַלְּוַאי נִשְׁמַע קוֹלֵנוּ וְנִרְאֶה.
אָמַר רַב הוּנָא לֹא מִשּׁוּם הַטַּעַם הַזֶּה, אֶלָּא אִילָנֵי מַאֲכָל עַל יְדֵי שֶׁהֵם כְּבֵדִים בְּפֵרוֹתֵיהֶם לְפִיכָךְ אֵין קוֹלָן הוֹלֵךְ, אֲבָל אִילָנֵי סְרַק עַל יְדֵי שֶׁהֵן קַלִּים בְּפֵרוֹתֵיהֶם קוֹלָן הוֹלֵךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ז, ב): וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ.

ד
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹת כּוֹס תַּרְעֵלָה לָאֻמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּין יוֹצֵא, מַאי טַעְמָא (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה נְהָרִים אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, אֵלּוּ אַרְבָּעָה גָּלֻיּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה רָאשִׁים.
(בראשית ב, יא): שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן, זוֹ בָּבֶל, עַל שֵׁם (חבקוק א, ח): וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו. הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, שֶׁעָלָה וְהִקִּיף אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים מב, ו): הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ. אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֵן נֶחְמָדִין מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם וגו', מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד וְתוֹסֶפְתָּא וְאַגָּדָה.
וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִיחוֹן, זוֹ מָדַי שֶׁהָיָה הָמָן שָׁף עַמָּהּ כַּנָּחָשׁ, עַל שֵׁם (בראשית ג, יד): עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ.
חִדֶּקֶל זוֹ יָוָן, שֶׁהָיְתָה קַלָּה וְחַדָּה בִּגְזֵרוֹתֶיהָ, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
[הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר], אָמַר רַב הוּנָא בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים קָדְמָה מַלְכוּת יָוָן לְמַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּנִימוּסִין וּבְפִנְקֵיסִין וּבְלָשׁוֹן.
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר, כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם אַשּׁוּר, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מִתְעַשְּׁרוֹת מִיִּשְׂרָאֵל.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם נִינְוֵה, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מִתְנָאוֹת מִיִּשְׂרָאֵל.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲלַפְתָּא כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְצִירוֹת לְיִשְׂרָאֵל.
וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת, זוֹ אֱדוֹם.
פְּרָת, שֶׁהֵפֵרָה וְהִצִירָה לְבָנָיו [נ"א לפניו].
פְּרָת, שֶׁפָּרָה וְרָבָה מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל זָקֵן.
פְּרָת, שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהִפָּרַע לָהּ.
פְּרָת, עַל שֵׁם סוֹפָהּ (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי וגו'.



פסוק טו

ה וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ (בראשית ב, טו),
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עִלָּה אוֹתוֹ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יד, ב): וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת ה' לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם.
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר פִּתָּה אוֹתוֹ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע יד, ג): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ וגו'.

וַיַּנִּחֵהוּ,
רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה.
רַבִּי יוּדָן אָמַר הִנִּיחַ לוֹ וְהֵגֵן עָלָיו וְעִדְּנוֹ מִכָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר לְהַנִּיחוֹ וּלְהָגֵן עָלָיו וּלְעַדְּנוֹ מִכָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן.

וַיַּנִּחֵהוּ, נָתַן לוֹ מִצְוַת שַׁבָּת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ, יא): וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.
לְעָבְדָהּ
, (שמות כ, ט): שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד.
וּלְשָׁמְרָהּ
, (דברים ה, יב): שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
דָּבָר אַחֵר
לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, יב): תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים, וּכְתִיב (במדבר כח, ב): תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ.




בפרקי דרבי אליעזר (פרק יב):

חִבָּה יְתֵרָה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁבְּרָאוֹ מִמָּקוֹם טָהוֹר וְקָדוֹשׁ. וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם לְקָחוֹ, מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְהִכְנִיסוֹ לְאַפַּדְנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ב, טו] וַיִקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָה.
וּמָה עֲבוֹדָה הָיָה בְּתוֹךְ הַגָּן, שֶׁאָמַר לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. שֶׁמָּא תֹאמַר יֵשׁ מְלָאכָה בְּגַן עֵדֶן, שֶׁיִּזְמוֹר לַכְּרָמִים, וְלַחֲרֹשׁ וּלְשַׂדֵּד אֶת הָאֲדָמָה, אוֹ לְעַמֵּר אוֹ לִקְצֹר, וַהֲלֹא כָּל הָאִילָנוֹת נִצְמָחִין מֵאֲלֵיהֶן. שֶׁמָּא תֹאמַר יֵשׁ מְלָאכָה בְּגַן עֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וַהֲלֹא נָהָר מוֹשֵׁךְ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר [שם י] וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן. וּמַהוּ לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ,
אֶלָּא לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְלִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. וְאֵין עֵץ הַחַיִּים אֶלָא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [משלי ג, יח] עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.

 
{טז} וַיְצַו֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל-הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵץ-הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל:
{יז} וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֨עַת֙ טוֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת:



במדרש רבה:

ו וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל (בראשית ב, טז),

רַבִּי לֵוִי אָמַר צִוָּהוּ עַל שֵׁשׁ מִצְווֹת,
וַיְצַו, עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ה, יא): כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו.
ה'
, עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כד, טז): וְנֹקֵב שֵׁם ה'.
אֱלֹהִים
, אֵלּוּ הַדַּיָּנִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, כז): אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל.
עַל הָאָדָם
, זוֹ שְׁפִיכַת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו): שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם.
לֵאמֹר
, זֶה גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, א): לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא וגו'.
מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל, צִוָּהוּ עַל הַגָּזֵל.

רַבָּנָן פָּתְרִין לֵיהּ כָּל עִנְיָנָא,
וַיְצַו ה' אֱלֹהִים, רַחֲמָן אֲנִי וְדַיָּן אֲנִי לְהִפָּרַע.
אֱלֹהִים, אָמַר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי, נְהֹג בִּי כֵּאלוֹהַּ, שֶׁלֹא תְקַלְּלֵנִי, כְּמָה דִכְתִיב: אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל.
גִּלּוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן (בראשית ב, כד): וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וְלֹא בְּזָכָר, וְלֹא בִּבְהֵמָה.
אָכֹל תֹּאכֵל, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין מָתַי יִתְכַּשֵּׁר לַאֲכִילָה מִשֶּׁתִּשָּׁחֵט, רָמַז לוֹ עַל אֵבָר מִן הַחַי.

מוֹת תָּמוּת,
מִיתָה לְאָדָם, מִיתָה לְחַוָּה,
מִיתָה לוֹ, מִיתָה לְתוֹלְדוֹתָיו.

 
{יט} וַיִּ֩צֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן-הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל-חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל-עוֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל-הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה-יִּקְרָא-ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא-ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ:
{כ}
שלישי וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל-הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא-מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ:
{כא} וַיַּפֵּל֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים | תַּרְדֵּמָ֛ה עַל-הָֽאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה:
{כב} וַיִּ֩בֶן֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים | אֶת-הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר-לָקַ֥ח מִן-הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל-הָֽאָדָֽם:
{כג} וַיֹּ֘אמֶר֘ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה-זֹּֽאת:
{כד} עַל-כֵּן֙ יַֽעֲזָב-אִ֔ישׁ אֶת-אָבִ֖יו וְאֶת-אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד:


המשך יבא בע"ה
 
[לעיל חיסרתי בטעות פסוק י"ח וכעת אביא שוב כל הפסוקים כסידרם]

{יח} וַיֹּ֨אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא-ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה-לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ:
{יט} וַיִּ֩צֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן-הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל-חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל-עוֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל-הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה-יִּקְרָא-ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא-ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ:
{כ}
שלישי וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל-הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא-מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ:
{כא} וַיַּפֵּל֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים | תַּרְדֵּמָ֛ה עַל-הָֽאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה:
{כב} וַיִּ֩בֶן֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים | אֶת-הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר-לָקַ֥ח מִן-הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל-הָֽאָדָֽם:
{כג} וַיֹּ֘אמֶר֘ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה-זֹּֽאת:
{כד} עַל-כֵּן֙ יַֽעֲזָב-אִ֔ישׁ אֶת-אָבִ֖יו וְאֶת-אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד:



דרשות חז"ל מתוך מדרש רבה על פסוקים אלו של יצירת האשה:

[פרשה יז]

א וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת [הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ]
(בראשית ב, יח),

תְּנֵינַן בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן:
(בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית
(בראשית א, ב): וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת
(בראשית א, ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר
(בראשית א, ו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ
(בראשית א, ט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם
(בראשית א, יא): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְּשֵׁא הָאָרֶץ
(בראשית א, יד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת
(בראשית א, כ): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם
(בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ
(בראשית א, כו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם.
מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי מוֹצִיא וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, וּמֵבִיא וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם.
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן קוּרְשָׁאי מַאֲמָר נִתַּן לָרוּחַ בִּפְנֵי עַצְמָהּ.


ב לֹא טוֹב,
תָּנֵי רַבִּי יַעֲקֹב כָּל שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא טוֹבָה בְּלֹא עֵזֶר בְּלֹא שִׂמְחָה בְּלֹא בְּרָכָה בְּלֹא כַּפָּרָה.
בְּלֹא טוֹבָה, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ.
בְּלֹא עֵזֶר, אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.
בְּלֹא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, כו): וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ.
בְּלֹא כַפָּרָה, (ויקרא טז, יא): וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ.
בְּלֹא בְרָכָה (יחזקאל מד, ל): לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אַף בְּלֹא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, ו): וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר אַף בְּלֹא חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, ט): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.
רַבִּי חִיָּא בַּר גַּמְדָא אָמַר אַף אֵינוֹ אָדָם שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה, ב): וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד קְרוּיִים אָדָם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו): כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (בראשית ט, ז): וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ.


ג
אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ,
אִם זָכָה עֵזֶר, וְאִם לָאו כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אִם זָכָה, כְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בַּר חֲכִינָאי, וְאִם לָאו, כְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
רַבִּי יוֹסֵי הֲוָה לֵיהּ אִנְתְּתָא בִּישָׁא, וַהֲוַת בְּרַתָּא דַּאֲחָתֵיהּ, וַהֲוַת בָּזֵית לֵיהּ קֳדָם תַּלְמִידוֹי, אָמְרִין תַּלְמִידָיו שַׁבְקָא לַהֲדָא אִנְתְּתָא בִּישָׁא דְּלֵיתָא מְיַקְרָךְ. אֲמַר לְהוֹן פּוּרְנָא רַב עָלַי, לֵית בְּיָדִי מָה אֶשְׁבּוֹק לָהּ.
חַד זְמַן הֲווֹן יָתְבִין פָּשְׁטִין הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּמִן חַסְלִין אֲמַר לֵיהּ מַשְׁגַּח רַבִּי וַאֲנַן סָלְקִין בְּבֵיתָא, אֲמַר לֵיהּ אִין, סָלֵיק, כִּי סְלֵיק אַמַּכַת לְאַפָּהּ וּנְפַקַת לָהּ, צָפָה בְּהַהִיא קְדֵרָה, אֲמַר לָהּ אִית בְּהַהִיא קְדֵרָה כְּלוּם, אֲמַרָה לֵיהּ אִית פַּרְפְּרָיִין, אָזַל גַּלֵּיתָהּ וְאַשְׁכַּח פַּרְגָיִין, יָדַע רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַה הוּא שָׁמַע, יָתְבוּן לְהוֹן אָכְלִין, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לָא אֲמַרַת אֶלָּא פַּרְפְּרָיִין וְהָא אַשְׁכַּחְנַן בְּגַוָּהּ פַּרְגָיִין, אֲמַר לֵיהּ מַעֲשֶׂה נִסִּים הֵן.
מִן דְּחַסְלִין אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שְׁבוֹקָא הַהִיא אִנְתְּתָא מִינָךְ, דְּלֵית הִיא עָבְדָא לִיקְרָתָךְ. אֲמַר לֵיהּ פּוּרְנָא רַב עָלַי וְלֵית בִּי מָה אֶשְׁבּוֹק לָהּ. אֲמַר לֵיהּ אֲנַן יַהֲבִינַן לָהּ פּוּרְנָא וְשַׁבְקֵית מִינָךְ. עֲבַדּוּן לֵיהּ כֵּן פְּסַק לָהּ פּוּרְנָא וּשְׁבַק יָתָהּ מִינֵיהּ וְאַסְבוּן יָתֵיהּ אִתְּתָא אָחֳרָא טָבָא מִינַהּ,
גַּרְמוּן חוֹבִין דְּהַהִיא אִתְּתָא וַאֲזַלַּת וְאִתְנַסְבֵית לְסַנְטְרִין דְּקַרְתָּא, לְבָתַר יוֹמִין אֲתוֹן יִסּוּרִין עָלָיו וְאִתְעַוֵּר, וַהֲוַת צָיְירַת בִּיְדֵיהּ וּמְחַזְרָא לֵיהּ עַל שְׁקָקַיָא דְּקַרְתָּא, כֵּיוָן דַּהֲוַת מַטְיָא בִּשְׁקָקַיָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הֲוַת קָיְימָא לָהּ וְחָזְרָה לַאֲחוֹרָהּ, מִן דַּהֲוָה הַהוּא גַבְרָא חַכִּים קַרְתָּא אֲמַר לָהּ לָמָּה אַתְּ לֹא מוֹבַלְתְּ לִי לִשְׁכוּנְתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דַּאֲנָא שָׁמַע דְּהַהוּא עָבִיד מִצְוָה. אֲמַרַת לֵיהּ מַשְׁבַּקְתֵּיהּ אֲנָא, וְלֵית בִּי דְּלֶחֱמֵי סְבַר אַפּוֹהִי.
חַד זְמַן אֲתוֹן קָרוֹן בִּשְׁכוּנְתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, אַרְגֵּישׁ בַּהּ יוֹם קֳדָמוֹי, וְיוֹם תִּנְיָן וּשְׁרֵי מָחֵי לָהּ, וַאֲזֵיל קָלְהוֹן וַהֲווֹן מִתְבַּזִּין בְּכָל קַרְתָּא, אוֹדִיק רַבִּי יוֹסֵי לְקָלְהוֹן וַחֲמְהוֹן מִתְבַּזִּין בְּגוֹ שׁוּקָא, אֲמַר לֵיהּ אַתְּ מָחֵי לָהּ, אֲמַר לֵיהּ כָּל יוֹם הִיא מוֹבְדָה פַּרְנָסָתֵיהּ דְּהָדֵין שְׁקָקַיָּה מִנִּי, כֵּיוָן דִּשְׁמַע רַבִּי יוֹסֵי כֵּן נְסַבֵיהוֹן וִיהֵיב יָתְהוֹן בְּחָדָא בֵּיתָא מִן דִּידֵיהּ, וַהֲוָה מְפַרְנֵס יָתְהוֹן כָּל יוֹמֵי חַיֵּיהוֹן, עַל שֵׁם (ישעיה נח, ז): וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.



פסוק יט-כ

ד וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה [כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם] (בראשית ב, יט),
בְּעוֹן קוֹמֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, כְּתִיב (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אָמַר לָהֶן לְהַלָּן לַבְּרִיאָה, וְכָאן לְכִבּוּשׁ, הֵיאַךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (דברים ב, יט): כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים,

אָמַר רַבִּי אַחָא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם, נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶן (בראשית א, כו): נַעֲשֶׂה אָדָם, אָמְרוּ לוֹ אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ, אָמַר לָהֶן חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁלָּכֶם, הֵבִיא לִפְנֵיהֶם אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹף, אָמַר לָהֶם זֶה מַה שְּׁמוֹ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין, הֶעֱבִירָן לִפְנֵי אָדָם, אָמַר לוֹ זֶה מַה שְּׁמוֹ, אָמַר זֶה שׁוֹר, זֶה חֲמוֹר, זֶה סוּס וְזֶה גַּמָּל, וְאַתָּה מַה שְּׁמֶךָ, אָמַר לוֹ אֲנִי נָאֶה לְהִקָּרֵא אָדָם שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה, וַאֲנִי מַה שְּׁמִי, אָמַר לוֹ לְךָ נָאֶה לְהִקָרְאוֹת אֲדֹנָי, שֶׁאַתָּה אָדוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ.
אָמַר רַבִּי אֲחָא (ישעיה מב, ח): אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁקָּרָא לִי אָדָם הָרִאשׁוֹן.
חָזַר וְהֶעֱבִירָן לְפָנָיו זוּגוֹת, אָמַר לַכֹּל יֵשׁ בֶּן זוּג וְלִי אֵין בֶּן זוּג, (בראשית ב, כ): וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, אֶתְמְהָא, וְלָמָּה לֹא בְרָאָהּ לוֹ תְּחִלָּה, אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עָתִיד לִקְרוֹת עָלֶיהָ תִּגָּר, לְפִיכָךְ לֹא בְּרָאָהּ לוֹ עַד שֶׁתְּבָעָהּ בְּפִיו, כֵּיוָן שֶׁתְּבָעָהּ, מִיָּד (בראשית ב, כא): וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה וגו'.



פסוק כא

ה וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה [עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן] (בראשית ב, כא),
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר תְּחִלַּת מַפָּלָה שֵׁנָה, דָּמַךְ לֵיהּ וְלָא לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְלָא עָבֵיד עֲבִידְתָּא.
רַב אָמַר שָׁלשׁ תַּרְדֵמוֹת הֵן, תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה, וְתַרְדֵּמַת נְבוּאָה, וְתַרְדֵּמַת מַרְמִיטָה.
תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן.
תַּרְדֵּמַת נְבוּאָה (בראשית טו, יב): וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם.
תַּרְדֵּמַת מַרְמִיטָה (שמואל א כו, יב): אֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת ה' נָפְלָה עֲלֵיהֶם.
רַבָּנָן אָמְרֵי אַף תַּרְדֵּמָה שֶׁל שְׁטוּת, דִּכְתִיב (ישעיה כט, י): כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵּמָה.

רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר שָׁלשׁ נוֹבְלוֹת הֵן,
נוֹבֶלֶת מִיתָה, שֵׁנָה.
נוֹבֶלֶת נְבוּאָה, חֲלוֹם.
נוֹבֶלֶת הָעוֹלָם הַבָּא, שַׁבָּת.
רַבִּי אָבִין מוֹסִיף עוֹד תַּרְתֵּין,
נוֹבֶלֶת אוֹרָה שֶׁל מַעְלָה, גַּלְגַּל חַמָּה.
נוֹבֶלֶת חָכְמָה שֶׁל מַעְלָה, תּוֹרָה.


ו וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו [וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה] (בראשית ב, כא),
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מִן סִטְרוֹהִי, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (שמות כו, כ): וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר עִלְעָא חָדָא מִבֵּין שְׁתֵּי צַלְעוֹתָיו נָטַל, תַּחְתֶּיהָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (בראשית ב, כא): תַּחְתֶּנָּה.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידֵי מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן אֵין כְּתִיב סַמֶּ"ךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּבְרֵאת נִבְרָא שָׂטָן עִמָּהּ, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם (בראשית ב, יא יג): הוּא הַסּוֹבֵב, תֹּאמַר לוֹ בִּנְהָרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹי לְתַחְתִּיתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא מִתְבַּזֶּה כִּבְהֵמָה.

רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יַנַּאי
חַד אָמַר עָשָׂה לוֹ מִנְעָל וַאֲפִיפּוֹרִין כָּבוּשׁ עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטָעֵר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב.
וְחָרָנָא אָמַר עָשָׂה לוֹ כְּסָתוֹת.

רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי אַמֵּי,
חַד אָמַר עָשָׂה לוֹ קְבוּרָה,
וְחַד אָמַר עָשָׂה לוֹ תַּכְרִיכִין.

ז מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ, לָמָּה בִּגְנֵבָה, אָמַר לָהּ מָשָׁל אִם הִפְקִיד אָדָם לְיָדֵךְ אוּנְקְיָא שֶׁל כֶּסֶף בַּחֲשַׁאי וְחָזַרְתְּ לֵיהּ לִטְרָא שֶׁל זָהָב בְּפַרְהֶסְיָא, זוֹ גְּנֵבָה?
אָמְרָה לוֹ, לָמָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, וְאָמַר לָהּ בַּתְּחִלָּה בְּרָאָהּ לוֹ, וְרָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה רִירִין וְדָם הִפְלִיגָהּ מִמֶּנוּ, חָזַר וּבְרָאָהּ לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה. אָמְרָה לוֹ מוֹסֶפֶת אֲנִי עַל דְּבָרֶיךָ, אֲמוּרָה הָיִיתִי לְהִנָּשֵׂא לַאֲחִי אִמִּי, וְעַל יְדֵי שֶׁגָּדַלְתִּי עִמּוֹ בַּבַּיִת הִתְכַּעַרְתִּי בְּעֵינָיו, וְהָלַךְ וְנָשָׂא לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְאֵינָהּ נָאָה כָּמוֹנִי.



ענייני טבעי האשה והאיש

מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה נָשׂוּי לַחֲסִידָה אַחַת וְלֹא הֶעֱמִידוּ בָנִים זֶה מִזֶּה, אָמְרוּ אֵין אָנוּ מוֹעִילִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלוּם, עָמְדוּ וְגֵרְשׁוּ זֶה אֶת זֶה, הָלַךְ זֶה וְנָשָׂא רְשָׁעָה אַחַת וְעָשְׂתָה אוֹתוֹ רָשָׁע, הָלְכָה זֹאת וְנִשַֹּׂאת לְרָשָׁע אֶחָד וְעָשְׂתָה אוֹתוֹ צַדִּיק, הֱוֵי שֶׁהַכֹּל מִן הָאִשָּׁה.

ח שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפְּנֵי מָה הָאִישׁ יוֹצֵא פָּנָיו לְמַטָּה, וְאִשָּׁה יוֹצֵאת פָּנֶיהָ לְמַעְלָה, אָמַר לָהֶם הָאִישׁ מַבִּיט לִמְקוֹם בְּרִיָּתוֹ, וְאִשָּׁה מַבֶּטֶת לִמְקוֹם בְּרִיָּתָהּ.
וּמִפְּנֵי מָה הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהִתְבַּשֵֹּׂם וְאֵין הָאִישׁ צָרִיךְ לְהִתְבַּשֵֹּׂם, אָמַר לָהֶם אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה וְהָאֲדָמָה אֵינָהּ מַסְרַחַת לְעוֹלָם, וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵעֶצֶם, מָשָׁל אִם תַּנִּיחַ בָּשָׂר שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח מִיָּד הוּא מַסְרִיחַ.
וּמִפְּנֵי מָה הָאִשָּׁה קוֹלָהּ הוֹלֵךְ וְלֹא הָאִישׁ, אָמַר לָהֶם מָשָׁל אִם תְּמַלֵּא קְדֵרָה בָּשָׂר אֵין קוֹלָהּ הוֹלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁתִּתֵּן לְתוֹכָהּ עֶצֶם מִיָּד קוֹלָהּ הוֹלֵךְ.
מִפְּנֵי מָה הָאִישׁ נוֹחַ לְהִתְפַּתּוֹת וְאֵין הָאִשָּׁה נוֹחָה לְהִתְפַּתּוֹת, אָמַר לָהֶן אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה וְכֵיוָן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עָלֶיהָ טִפָּה שֶׁל מַיִם מִיָּד הִיא נִשְׁרֵית, וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵעֶצֶם וַאֲפִלּוּ אַתָּה שׁוֹרֶה אוֹתוֹ כַּמָּה יָמִים בַּמַּיִם אֵינוֹ נִשְׁרֶה.
וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ תּוֹבֵעַ בְּאִשָּׁה וְאֵין הָאִשָּׁה תּוֹבַעַת בְּאִישׁ, אָמַר לָהֶן מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁאָבַד אֲבֵדָה הוּא מְבַקֵּשׁ אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדָתוֹ אֵינָהּ מְבַקְשַׁתּוֹ.
וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ מַפְקִיד זֶרַע בָּאִשָּׁה וְאֵין הָאִשָּׁה מַפְקֶדֶת זֶרַע בָּאִישׁ, אָמַר לָהֶם דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ פִּקָּדוֹן וּמְבַקֵּשׁ אָדָם נֶאֱמָן שֶׁיַּפְקִידֶנוּ אֶצְלוֹ.
וּמִפְּנֵי מָה הָאִישׁ יוֹצֵא רֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה וְהָאִשָּׁה רֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה, אָמַר לָהֶן לְאֶחָד שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מִבְּנֵי אָדָם, לְפִיכָךְ יוֹצֵאת וְרֹאשָׁהּ מְכֻסֶּה.
וּמִפְּנֵי מָה הֵן מְהַלְּכוֹת אֵצֶל הַמֵּת תְּחִלָּה, אָמַר לָהֶם עַל יְדֵי שֶׁגָּרְמוּ מִיתָה לָעוֹלָם, לְפִיכָךְ הֵן מְהַלְּכוֹת אֵצֶל הַמֵּת תְּחִלָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כא, לג): וְאַחֲרָיו כָּל אָדָם יִמְשׁוֹךְ.
וּמִפְּנֵי מָה נִתַּן לָהּ מִצְוַת נִדָּה, עַל יְדֵי שֶׁשָּׁפְכָה דָּמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, לְפִיכָךְ נִתַּן לָהּ מִצְוַת נִדָּה.
וּמִפְּנֵי מָה נִתַּן לָהּ מִצְוַת חַלָּה, עַל יְדֵי שֶׁקִּלְקְלָה אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה גְּמַר חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְפִיכָךְ נִתַּן לָהּ מִצְוַת חַלָּה.
וּמִפְּנֵי מָה נִתַּן לָהּ מִצְוַת נֵר שַׁבָּת, אָמַר לָהֶן עַל יְדֵי שֶׁכִּבְּתָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, לְפִיכָךְ נִתַּן לָהּ מִצְוַת נֵר שַׁבָּת.




[פרשה יח]

פסוק כב

א וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע [אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם],

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר נִתַּן בָּהּ בִּינָה יוֹתֵר מִן הָאִישׁ, דְּתָנִינָן בַּת י"א שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין, בַּת י"ב שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין וּבוֹדְקִין כָּל י"ב, אֲבָל לְזָכָר בֶּן י"ב שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרָיו נִבְדָקִין, בֶּן י"ג נְדָרָיו קַיָּימִין וּבוֹדְקִין כָּל י"ג.
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר אִית דִּמְחַלְּפִין, דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וְדַרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לִהְיוֹת יוֹצֵא לַשּׁוּק וְלָמֵד בִּינָה מִבְּנֵי אָדָם.

רַבִּי אַיְבוּ וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָיה וְהוּא תָּנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, קִשְׁטָהּ כַּכַּלָּה וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאָהּ לוֹ. אִית אַתְרִין דְּקָרְיָין לְקַלְעִיתָא בִּנְיָתָא.

אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אַתְּ סָבוּר שֶׁמִּתַּחַת חָרוּב אֶחָד אוֹ שִׁקְמָה אַחַת הֱבִיאָהּ לוֹ, אֶלָּא מִשֶּׁקִּשְׁטָהּ בְּכ"ד מִינֵי תַּכְשִׁיטִין אַחַר כָּךְ הֱבִיאָהּ לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כח, יג): בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב וגו'.
רַבָּנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ,
רַבָּנָן אָמְרֵי עֶשֶׂר,
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר י"א.
רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין כְּלַל וּפְרַט, עָשָׂה אֶת הַכְּלַל מוֹסֶפֶת לַפְּרַט וְהַכֹּל בִּכְלַל, כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ כְּלַל, אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב פְּרַט, הַכֹּל בִּכְלַל כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ,
רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן,
חַד אָמַר ט' וְחַד אָמַר י',
מַאן דְּאָמַר עֶשֶׂר, כְּרַבָּנָן, וּמַאן דְּאָמַר ט' הָדֵין דְּהַב דְּהָכָא לֵית הוּא חֻפָּה.
רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר עָשָׂה כְּתָלִים שֶׁל זָהָב, וּבָתֵּי קְרָיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת.
רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר בִּיסְנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר אֲפִלּוּ קוֹרְקוּסִים שֶׁל זָהָב עָשָׂה לוֹ.

ב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר (בראשית ב, כב): וַיִּבֶן כְּתִיב, הִתְבּוֹנֵן מֵאַיִן לִבְרֹאתָהּ, אָמַר:
לֹא אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ שֶׁלֹא תְּהֵא מְיַקֶּרֶת ראשָׁהּ,
לֹא מִן הָעַיִן שֶׁלֹא תְּהֵא סַקְרָנִית,
וְלֹא מִן הָאֹזֶן שֶׁלֹא תְּהֵא צַיְתָנִית,
וְלֹא מִן הַפֶּה שֶׁלֹא תְּהֵא דַּבְּרָנִית,
וְלֹא מִן הַלֵּב שֶׁלֹא תְּהֵא קַנְתָּנִית,
וְלֹא מִן הַיָּד שֶׁלֹא תְּהֵא מְמַשְׁמְשָׁנִית,
וְלֹא מִן הָרֶגֶל שֶׁלֹא תְּהֵא פַּרְסָנִית,
אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁהוּא צָנוּעַ בָּאָדָם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד עָרוֹם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מְכֻסֶּה, וְעַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁהָיָה בוֹרֵא בָהּ הָיָה אוֹמֵר לָהּ תְּהֵא אִשָּׁה צְנוּעָה אִשָּׁה צְנוּעָה, אַף עַל פִּי כֵן (משלי א, כה): וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי,
לֹא בָרָאתִי אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ, וַהֲרֵי הִיא מְיַקֶּרֶת רֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יג, טז): וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן,
וְלֹא מִן הָעַיִן, וַהֲרֵי הִיא סַקְרָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יג, טז): וּמְסַקְּרוֹת עֵינַיִם,
וְלֹא מִן הָאֹזֶן, וַהֲרֵי הִיא צַיְתָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, י): וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל,
וְלֹא מִן הַלֵּב, וַהֲרֵי הִיא קַנְתָּנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, א): וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ,
וְלֹא מִן הַיָּד, וַהֲרֵי הִיא מְמַשְׁמְשָׁנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים,
וְלֹא מִן הָרֶגֶל, וַהֲרֵי הִיא פַּרְסָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לד, א): וַתֵּצֵא דִּינָה.

ג
רַב חִסְדָא אָמַר בָּנָה בָהּ מְגוֹרוֹת יוֹתֵר מִן הָאִישׁ, רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְּמַעְלָן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְקַבֶּלֶת עֻבָּרִים.

(בראשית ב, כב): וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם,
אָמַר רַבִּי אָבִין טָבוֹי לִקְרָיָה דְּמַלְכָּא שׁוֹשְׁבִינֵיהּ.



פסוק כג

ד וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם (בראשית ב, כג),
רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אָמַר, בַּתְּחִלָּה בְּרָאָהּ לוֹ וְרָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה רִירִין וְדַם, וְהִפְלִיגָהּ מִמֶּנּוּ, וְחָזַר וּבְרָאָהּ לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: זֹאת הַפַּעַם, זֹאת הִיא שֶׁל אוֹתוֹ הַפַּעַם,

זֹאת הִיא שֶׁעֲתִידָה לְהָקִישׁ עָלַי כְּזוּג, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, לד): פַעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן, זוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה מְפַעַמְתַּנִי כָּל הַלַּיְלָה כֻּלָּה.
בְּעוֹן קוֹמֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִפְּנֵי מָה אֵין כָּל הַחֲלוֹמוֹת מְיַגְּעִין אֶת הָאָדָם, וְזוֹ מְיַגַּעַת אֶת הָאָדָם, אָמַר לָהֶם שֶׁמִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ אֵינָהּ אֶלָּא בַּחֲלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי.

אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה מִקְרוֹבוֹתָיו, עָלָיו הוּא אוֹמֵר עֶצֶם מֵעֲצָמַי.

לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳּחָה זֹּאת,
מִכָּאן שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
רַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמְרֵי כְּשֵׁם שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כָּךְ נִבְרָא הָעוֹלָם בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ אוֹמֵר גִּינִי גִּינְיָא אַנְתְּרוֹפִי אַנְתְּרוֹפָא, גַּבְרָא גַּבְרְתָא, אֶלָא אִישׁ וְאִשָּׁה, לָמָּה, שֶׁהַלָּשׁוֹן הַזֶּה נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן הַזֶּה.
*גיני גיניא, גיניא בלשון יווני אשה, ואין האיש נקרא גיני, וכן כולם.



פסוק כד

ה עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ [אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד] (בראשית ב, כד),
תַּנְיָא גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר וְהָיָה נָשׂוּי לַאֲחוֹתוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם, יוֹצִיא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִן הָאֵם יוֹצִיא מִן הָאָב יְקַיֵּם, שֶׁאֵין אָב לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים.
אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָא כְתִיב (בראשית כ, יב): וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִיא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה, אָמַר לָהֶן בְּשִׁיטָתָן הֵשִׁיבָן.
אֲתֵיב לְהוֹן רַבִּי מֵאִיר עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּפָשְׁטוּ לֵיהּ עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ הַסָּמוּךְ לְאָבִיו הַסָּמוּךְ לְאִמּוֹ.
אֲתֵיב רַבִּי אַבָּהוּ וְהָכְתִיב (שמות ו, כ): וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ מֵעַתָּה אֲפִלּוּ כִּבְנֵי נֹחַ לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, אֶתְמְהָא.
אָמַר רַבִּי לֵוִי וּפָשְׁטוּ לֵיהּ עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, הַסָּמוּךְ לוֹ מֵאָבִיו הַסָּמוּךְ לוֹ מֵאִמּוֹ.

רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּנֵי נֹחַ עַל הַנְּשׂוּאוֹת חַיָּבִין וְעַל הָאֲרוּסוֹת פְּטוּרִין.
רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר זוֹנָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בַּשּׁוּק וּבָאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם, הָרִאשׁוֹן פָּטוּר וְהַשֵּׁנִי חַיָּב מִשּׁוּם בְּעוּלַת בַּעַל, וְכִי נִתְכַּוֵּן הָרִאשׁוֹן לִקְנוֹתָהּ בִּבְעִילָה, הָדָא אֲמַר בְּעִילָה בִּבְנֵי נֹחַ קוֹנֶה שֶׁלֹא כַּדָּת.

וּמִנַּיִן שֶׁאֵין לָהֶם גֵּרוּשִׁין, רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁאֵין לָהֶם גֵּרוּשִׁין אוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְגָרְשִׁין זֶה אֶת זֶה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִשְׁתּוֹ מְגָרַשְׁתּוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ דּוֹפוֹרוֹן.
תָּנֵי רַבִּי חִיָּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה וְנִשַֹּׂאת לְאַחֵר וְהָלְכוּ שְׁנֵיהֶם וְנִתְגַיְּרוּ, אֵינִי קוֹרֵא עָלָיו (דברים כד, ד): לֹא יוּכַל בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי ה' וגו',

רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר בְּכָל סֵפֶר מַלְאָכִי כְּתִיב ה' צְבָאוֹת, וּבְכָאן כְּתִיב אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, טז): כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּבְיָכוֹל לֹא יָחוּל שְׁמוֹ אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד.
אָמַר רַבִּי חַגַּי בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה, נִתְפַּחֲמוּ פְּנֵי הַנָּשִׁים מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהִנִּיחוּ אוֹתָן וְהָלְכוּ לָהֶם וְנָשְׂאוּ נָשִׁים עֲמוֹנִיּוֹת, וְהָיוּ מַקִּיפוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּבוֹכוֹת, הוּא שֶׁמַּלְאָכִי אוֹמֵר (מלאכי ב, יג): וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ, שְׁנִיָּה לְשִׁטִּים. (מלאכי ב, יג): כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח ה' בְּכִי וַאֲנָקָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאן קַבֵּל מֵהֶם, בְּכִי וַאֲנָקָה, מִשֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ וְנָטַלְתָּ יָפְיָהּ מִמֶּנָּהּ אַתָּה מְשַׁלְּחָהּ, אֶתְמְהָא.

וּמִנַּיִן שֶׁהֵן מֻזְהָרִין עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כד): וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וְלֹא בְּזָכוּר, וְלֹא בִּבְהֵמָה.
רַבִּי שְׁמוּאֵל וְרַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ חַיָּב מִיתָה.
אָמַר רַבִּי אַסֵּי כָּל אִסּוּר שֶׁכָּתוּב בִּבְנֵי נֹחַ לֹא בַּעֲשֵׂה, וְלֹא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, אֶלָּא בְּמִיתָה, וְהֵיאַךְ עֲבִידָא (בראשית ב, כד): וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד לְמָקוֹם שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹשִׂים בָּשָׂר אֶחָד.




בפרקי דרבי אליעזר (פרק יב):

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי יָחִיד בְּעוֹלָמִי וְזֶה יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ. אֲנִי אֵין פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לְפָנַי, וְזֶה אֵין פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לְפָנָיו. לְאַחַר כֵּן יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת הוֹאִיל וְאֵין לְפָנָיו פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, הוּא שֶׁבְּרָאָנוּ, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ [בראשית ב, יח].
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַל תִּקְרֵי כְּנֶגְדּוֹ אֶלָּא לְנַגְּדוֹ. אִם זָכָה תִּהְיֶה לוֹ עֵזֶר. וְאִם לָאו לְנַגְּדוֹ, לְהִלָּחֵם.


וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמְעָה הָאָרֶץ הַלָּשׁוֹן הַזֶּה, רָעֲדָה וְרָעֲשָׁה. אָמְרָה לִפְנֵי בּוֹרְאָהּ, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים אֵין בִּי כֹּחַ לָזוּן צֹאנוֹ שֶׁל אָדָם, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי וְאַתְּ נָזוּן צֹאנוֹ שֶׁל אָדָם, וְחָצוּ שְׁנֵיהֶם, הַלַּיְלָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַיּוֹם לָאָרֶץ.
מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּרָא שְׁנַת חַיִּים, וְאָדָם שׁוֹכֵב וְיָשֵׁן וְהוּא מְזוֹנוֹ וּרְפוּאָתוֹ וְחַיִּים לוֹ וּמְנוּחָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב ג, יג] יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹמֵךְ אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ, וְהִיא נוֹתֶנֶת פֵּרוֹתֶיהָ וּמָזוֹן לְכָל הַבְּרִיּוֹת. אֲבָל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ [בראשית ג, יז].


וְחָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַכְאִיבוֹ, וְהִפִּיל עָלָיו שֵׁנַת תַּרְדֵּמָה וְיָשַׁן לוֹ, וְלָקַח עֶצֶם מֵעַצְמוֹתָיו וּבָשָׂר מִלִּבּוֹ וַעֲשָׂאָהּ עֵזֶר וְהֶעֱמִידָהּ כְּנֶגְדּוֹ. הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְנֶגְדּוֹ, מִיָּד חִבְּקָהּ וְנִשְׁקָהּ, וְאָמַר בְּרוּכָה אַתְּ לַה' עַצְמֵךְ מֵעֲצָמַי וְלָךְ רָאוּי לִקְרֹאת אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ב, כג] עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי.

עַד שֶׁהָיָה לְבַדּוֹ, נִקְרָא שְׁמוֹ אָדָם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר עַל שֵׁם בָּשָׂר וָדָם נִקְרָא שְׁמוֹ אָדָם. וּמִשֶּׁבָּנָה לוֹ עֵזֶר אִשָּׁה, נִקְרָא שְׁמוֹ אִישׁ, וְהִיא אִשָּׁה.
מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נָתַן שְׁמוֹ בֵּינֵיהֶם, י"ה. אִם הוֹלְכִים בִּדְרָכַי וְשׁוֹמְרִים מִצְוֹתַי, הֲרֵי שְׁמִי נָתוּן בֵּינֵיהֶם וּמַצִּיל אוֹתָן מִכָּל צָרָה. וְאִם לָאו הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת שְׁמִי מִבֵּינֵיהֶם וְהֵן נַעֲשִׂים אֵשׁ וָאֵשׁ, וְהָאֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם לא, יב] כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.


עֶשֶׂר חֻפּוֹת עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן עֵדֶן, וְכֻלָּן שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְשֶׁל זָהָב.
וַהֲלֹא לְכָל חָתָן אֵין עוֹשִׂין לוֹ אֶלָּא חֻפָּה אַחַת, וְלַמֶּלֶךְ אֵין עוֹשִׂין אֶלָּא שָׁלֹשׁ חֻפּוֹת. לַחֲלֹק כָּבוֹד לָאָדָם הָרִאשׁוֹן עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר חֻפּוֹת בְּגַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר [יחזקאל כח, יג] בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב וְגוֹ', הֲרֵי אֵלּוּ עֶשֶׂר חֻפּוֹת.
וְהָיוּ הַמַּלְאָכִים מְתוֹפְפִים בְּתֻפִּים וּמְרַקְּדִים כִּנְקֵבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ. בְּיוֹם שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר [שם] בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בּוֹאוּ וְנִגְמֹל חֶסֶד לָאָדָם הָרִאשׁוֹן וּלְעֶזְרוֹ, שֶׁעַל מִדַּת גְּמִילוּת חֲסָדִים הָעוֹלָם עוֹמֵד.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲבִיבָה גְמִילוּת חֲסָדִים מִזְּבָחִים וְעוֹלוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲתִידִים לְהַקְרִיב לְפָנַי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר [הושע ו, ו] כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח.
וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כְּמוֹ שׁוֹשְׁבִינִים הַמְשַׁמְּרִים אֶת הַחֻפּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ [תהלים צא, יא], וְאֵין דְּרָכֶיךָ אֶלָּא דֶרֶךְ חֲתָנִים כַּחַזָּן, מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל חַזָּן עוֹמֵד וּמְבָרֵךְ לַכַּלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָמַד וּבֵרַךְ לְאָדָם וּלְעֶזְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית א, כח] וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים.

 
נערך לאחרונה:
ענין חטא האכילה מעץ הדעת:

{כה} וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבּשָֽׁשׁוּ:
ג {א} וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל-הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי-אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן:
{ב} וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל-הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵץ-הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל:
{ג} וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֘ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ-הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּ֖ן-תְּמֻתֽוּן:
{ד} וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל-הָֽאִשָּׁ֑ה לֹא-מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן:
{ה} כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִֽהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹֽדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע:
{ו} וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַֽאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה-הוּא לָֽעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם-לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל:
{ז} וַתִּפָּקַ֨חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת:




במדרש רבה:

ו וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים [הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ] (בראשית ב, כה),
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שְׁלשָׁה הֵן שֶׁלֹא הִמְתִּינוּ בְּשַׁלְוָתָן שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְאֵלּוּ הֵן, אָדָם, וְיִשְׂרָאֵל, וְסִיסְרָא.
אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כה): וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ, לֹא בָאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְהוּא בְּשַׁלְוָתוֹ.
וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, א): וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה, כִּי בָאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָא משֶׁה.
סִיסְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כח): מַדּוּעַ בּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא, בְּכָל יוֹם הָיָה לָמוּד לָבוֹא בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְעַכְשָׁיו בָּאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָא,
הֱוֵי וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ.


פ"ג פסוק א

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם (בראשית ג, א),
לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לוֹמַר אֶלָּא (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם?
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה לְהוֹדִיעֲךָ מֵאֵי זוֹ חַטָּיָה קָפַץ עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ הָרָשָׁע, מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה אוֹתָן מִתְעַסְּקִין בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְנִתְאַוָּה לָהּ.
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין שֶׁלֹא לְהַפְסִיק בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל נָחָשׁ.

[פרשה יט]

א
וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם [מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים] (בראשית ג, א),
כְּתִיב (קהלת א, יח): כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב, עַל יְדֵי שֶׁאָדָם מַרְבֶּה עָלָיו חָכְמָה הוּא מַרְבֶּה עָלָיו כַּעַס, וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף דַּעַת הוּא מוֹסִיף עָלָיו מַכְאוֹב,
אָמַר שְׁלֹמֹה עַל יְדֵי שֶׁהִרְבֵּיתִי עָלַי חָכְמָה הִרְבֵּיתִי עָלַי כַּעַס, וְעַל יְדֵי שֶׁהוֹסַפְתִּי עָלַי דַּעַת הוֹסַפְתִּי עָלַי מַכְאוֹב, שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ אוֹמֵר חֲמוֹר זֶה יוֹצֵא צִינָה עָלָיו, כַּמָּה חֲכָכִים בָּאָה עָלָיו, וְהֵיכָן הֵן יִסּוּרִין מְצוּיִין, עַל בְּנֵי אָדָם.
רַב אָמַר אֵין תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ הַתְרָאָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כִּכְלֵי פִּשְׁתָּן הַדַּקִּים הַבָּאִים מִבֵּית שְׁאָן אִם מִתְפַּחֲמִין קִמְעָא הֵן אֲבוּדִין, אֲבָל כְּלֵי פִּשְׁתָּן הָאַרְבֵּלִיִּין, כַּמָּה הֵן וְכַמָּה דְּמֵיהֶם.
תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְפוּם גַּמְלָא שִׁחֲנָא, בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לִקְפִילִין, חַד אֲמַר אַיְיתֵי קוּפָר צָלִי, וּפִתָּא נְקִיָּה, וַחֲמַר טַב. וְחַד אֲמַר אַיְיתֵי פִּתָּא וּתְרָדִין. דֵּין אָכַל וּמִתְנַזֵּק, וְדֵין אָכַל וְלָא מִתְנַזֵּק, הֱוֵי עַל דֵּין הִיא רַבָּה וְעַל אוֹחֲרָן לֵית הִיא רַבָּה.
תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, לְפִי גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל נָחָשׁ הָיָה מַפַּלְתּוֹ, עָרוּם מִכֹּל, אָרוּר מִכֹּל.

רַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר דִּקְרָטִים הָיָה עוֹמֵד כְּקָנֶה וְרַגְלַיִם הָיוּ לוֹ.
רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר אֶפִּיקוֹרֶס הָיָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר כְּגַמָּל הָיָה, טוֹבָה גְּדוֹלָה חָסַר הָעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיָה אָדָם מְשַׁלֵּחַ פְּרַגְמַטְיָא בְּיָדוֹ וְהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא.

ב וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים [לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן] (בראשית ג, א),
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן סַנְסָן אַרְבָּעָה הֵן שֶׁפָּתְחוּ בְּאַף וְנֶאֶבְדוּ בְּאַף, וְאֵלּוּ הֵן, נָחָשׁ, וְשַׂר הָאוֹפִים, וַעֲדַת קֹרַח, וְהָמָן.
נָחָשׁ (בראשית ג, א): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף.
שַׂר הָאוֹפִים (בראשית מ, טז): אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי.
עֲדַת קֹרַח (במדבר טז, יד): אַף לֹא אֶל אֶרֶץ.
הָמָן (אסתר ה, יב): אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר.



פסוקים ב-ו

ג וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ [מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל] (בראשית ג, ב),
וְהֵיכָן הָיָה אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה,
אַבָּא בַּר קוֹרְיָיה אָמַר נִתְעַסֵּק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיָשַׁן לוֹ.
רַבָּנָן אַמְרֵי נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶחֱזִירוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַר לוֹ כָּאן בֵּית נֶטַע, כָּאן בֵּית זֶרַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב, ו): בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם, לֹא יָשַׁב אָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁם.

וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְעוּ בּוֹ (בראשית ג, ג),
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, ו): אַל תּוֹסְףְ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה אֶת הַגָּדֵר יוֹתֵר מִן הָעִקָּר שֶׁלֹא יִפֹּל וְיִקְצֹץ הַנְּטִיעוֹת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, וְהִיא לֹא אָמְרָה כֵּן, אֶלָא (בראשית ג, ג): אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עוֹבֶרֶת לִפְנֵי הָעֵץ נְטָלָהּ וּדְחָפָהּ עָלָיו,
אָמַר לָהּ הָא לָא מִיתַת, כְּמָה דְּלָא מִיתַת בְּמִקְרְבֵיהּ, כֵּן לָא מִיתַת בְּמֵיכְלֵיהּ, אֶלָּא (בראשית ג, ה): כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע.
ד
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ שְׁאֵלוּנִי בְּאַנְטוֹכְיָא,
אָמַרְתִּי לָהֶם כִּי יוֹדְעִים אֱלֹהִים אֵין כְּתִיב אֶלָּא כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר הִתְחִיל אוֹמֵר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בּוֹרְאוֹ, אָמַר מֵאִילָן הַזֶּה אָכַל וּבָרָא הָעוֹלָם, וְהוּא אוֹמֵר לָכֶם לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹא תִבְרְאוּ עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, דְּכָל אִינָשׁ וְאִינָשׁ סָנֵי בַּר אֻמְנָתֵיהּ.

רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר כָּל שֶׁנִּבְרָא אַחַר חֲבֵרוֹ שַׁלִּיט בַּחֲבֵרוֹ,
שָׁמַיִם בָּרִאשׁוֹן, וְרָקִיעַ בַּשֵּׁנִי, אֵינוֹ סוֹבְלָן, אֶתְמְהָא.
רָקִיעַ בַּשֵּׁנִי, וּדְשָׁאִים בַּשְּׁלִישִׁי, אֵינָן מְסַפְּקִין אֶת מֵימָיו?
דְּשָׁאִים בַּשְׁלִישִׁי, וּמְאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי, אֵינָן מְבַשְּׁלִין פֵּרוֹתָיו?
מְאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי, וְעוֹפוֹת בַּחֲמִישִׁי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן זִיז עוֹף טָהוֹר הוּא וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ מְכַסֶּה גַּלְגַּל חַמָּה,
וְאָדָם נִבְרָא אַחַר הַכֹּל לִשְׁלֹט בַּכֹּל, קִדְמוּ וְאִכְלוּ עַד שֶׁלֹא יִבְרָא עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים וְהֵן שׁוֹלְטִין בָּכֶם,

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וגו', רָאֲתָה דְּבָרָיו שֶׁל נָחָשׁ.

ה רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּאוֹתוֹ אִילָן, טוֹב לְמַאֲכָל, יָפֶה לָעֵינַיִם, וּמוֹסִיף חָכְמָה, וּשְׁלָשְׁתָּן נֶאֶמְרוּ בְּפָסוּק אֶחָד,
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב, מִכָּאן שֶׁהוּא טוֹב,
וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, מִכָּאן שֶׁהוּא יָפֶה לָעֵינַיִם,
וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, מִכָּאן שֶׁמּוֹסִיף חָכְמָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי.

וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל [וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל] (בראשית ג, ו),
אָמַר רַבִּי אַיְבוּ סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ,

רַבִּי שִׂמְלָאי אָמַר בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת בָּאת עָלָיו, אָמְרָה לֵיהּ מַה אַתָּה סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵתָה וְחַוָּה אַחֶרֶת נִבְרֵאת לְךָ (קהלת א, ט): אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ שֶׁמָּא אֲנִי מֵתָה וְאַתְּ יוֹשֵׁב לְךָ הַטְלִיס*, (ישעיה מה, יח): לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ,
רַבָּנָן אָמְרֵי הִתְחִילָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו בְּקוֹלָהּ.
*לפי עניינו בודד.

גַּם, רִבּוּי, הֶאֱכִילָה אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָה וְאֶת הָעוֹפוֹת,
הַכֹּל שָׁמְעוּ לָהּ חוּץ מֵעוֹף אֶחָד וּשְׁמוֹ חוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כט, יח): וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים.
דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי אֶלֶף שָׁנָה הוּא חַי, וּבְסוֹף אֶלֶף שָׁנָה אֵשׁ יוֹצְאָה מִקִּנּוֹ וְשׂוֹרַפְתּוֹ, וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים וָחָי.
רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֶלֶף שָׁנִים חַי וּלְבַסּוֹף אֶלֶף שָׁנִים גּוּפוֹ כָּלֶה וּכְנָפָיו מִתְמָרְטִין וּמִשְׁתַּיֵּיר בּוֹ כְּבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים.



פסוק ז

ו וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם [וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם] (בראשית ג, ז),
וְכִי סוּמִים הָיוּ, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר, מָשָׁל לְעִירוֹנִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר לִפְנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל זַגָּג, וְהָיָה לְפָנָיו קֻפָּה מְלֵאָה כּוֹסוֹת וּדְיַטְרוּטִין, וּתְפָשָׂם בְּמַקְלוֹ וְשִׁבְּרָן, עָמַד וּתְפָשׂוֹ, אֲמַר לֵיהּ יָדַע אֲנָא דְּלֵית אֲנָא מֶהֱנֵי מִמָּךְ כְּלוּם, אֶלָּא בּוֹא וְאַרְאֶה לְךָ כַּמָּה טוֹבוֹת אִבַּדְתָּ, כָּךְ הֶרְאָה לָהֶן כַּמָּה דוֹרוֹת אִבְּדוּ.

(בראשית ג, ז): וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם, אֲפִלּוּ מִצְוָה אַחַת שֶׁהָיְתָה בְּיָדָן נִתְעַרְטְלוּ הֵימֶנָּהּ.

(בראשית ג, ז): וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה,
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי עָלֶה שֶׁהֵבִיאוּ תּוֹאֲנָה לָעוֹלָם,
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק קִלְקַלְתְּ עוֹבָדָךְ סַב חוּט וְחַיֵּיט.

וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת (בראשית ג, ז),
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא חֲגוֹרָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא חֲגֹרֹת, חֲגוֹרֵי חֲגוֹרוֹת, אִסְטִכְיוֹן, גָּלְיוֹן, סְדִינִים.
כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂים לְאִישׁ כָּךְ עוֹשִׂין לְאִשָּׁה, צִלְצְלִין, קוֹלָסִין, סְכָנִין.




בפרקי דרבי אליעזר (פרק יג):

הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ. אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר [תהילים קמד] אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ [איוב מא, כה]. אָמַר לָהֶם מַה שֶׁאַתֶּם מְקַלְּסִין אוֹתִי בָּעֶלְיוֹנִים הוּא מְיַחֵד אוֹתִי בַּתַּחְתּוֹנִים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא יְכוֹלִין אַתֶּם לַעֲמֹד וְלִקְרֹא שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּרִיּוֹת, עָמְדוּ וְלֹא יָכֹלוּ. מִיָּד עָמַד אָדָם וְקָרָא שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ב, כ] וַיִקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְגוֹ'.
וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמְרוּ אִם אֵין אָנוּ בָּאִים בְּעֵצָה עַל אָדָם שֶׁיֶּחֱטָא לִפְנֵי בוֹרְאוֹ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִין בּוֹ. וְהָיָה סַמָּאֵל הַשַׂר הַגָּדוֹל שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְחַיּוֹת וּשְׂרָפִים מִשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם, וְסַמָּאֵל מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כְּנָפַיִם. לָקַח אֶת הַכַּת שֶׁלּוֹ וְיָרַד, וְרָאָה כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא מָצָא חָכָם לְהָרַע כַּנָּחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ג, א] וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָׂדֶה. וְהָיָה דְמוּתוֹ כְּמִין גָּמָל, וְעָלָה וְרָכַב עָלָיו. וְהָיְתָה הַתּוֹרָה צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת, סַמָּאֵל עַכְשָׁו נִבְרָא הָעוֹלָם וְעֵת לִמְרֹד בַּמָּקוֹם, כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ [איוב לט, יח].
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ רָעָה, וְכָל הַמַּעֲשִׂים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִדַּעְתּוֹ הוּא עוֹשֶׂה, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר מִדַּעְתּוֹ הוּא מְדַבֵּר, וַהֲלֹא אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא מִדַּעַת רוּחַ רָעָה שֶׁיֵּשׁ עָלָיו. כָּךְ הַנָּחָשׁ כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה וְכָל דְּבָרָיו שֶׁדִּבֵּר לֹא דִבֵּר וְלֹא עָשָׂה אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ שֶׁל סַמָּאֵל, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר [משלי יד, לב] בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע.


מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה, וְהִשְׁלִיטָהּ בְּכָל מַה שֶּׁיֵשׁ לוֹ בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמַר לָהּ כָּל מַה שֶּׁיֶשׁ לִי יְהֵא בְּיָדֵךְ חוּץ מֵחָבִית זוֹ שֶׁהִיא מְלֵאָה עַקְרַבִּים. נִכְנַס אֶצְלָהּ זָקֵן אֶחָד וְשָׁאַל מִמֶּנָּה חֹמֶץ, אָמַר לָהּ מָה הַמֶּלֶךְ נוֹהֵג לָךְ, אָמְרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁיֶשׁ לוֹ נָתַן לִי וְהִנִּיחַ בְּיָדִי, חוּץ מֵחָבִית זוֹ שֶׁהִיא מְלֵאָה עַקְרַבִּים, אָמַר לָה וַהֲלֹא כָּל קֻמִּיָּא שֶׁל מֶלֶךְ הֲרֵי הִיא בֶּחָבִית זוֹ, וְלֹא אָמַר לָךְ כָּךְ אֶלָּא שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִתְּנָם לָהּ.
כָּךְ, הַמֶּלֶךְ זֶה אָדָם, הָאִשָּׁה זוֹ חַוָּה, זָקֵן שׁוֹאֵל חֹמֶץ זֶה הַנָּחָשׁ, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר [תהלים לו, יג] שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן [דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם].

דָּן נָחָשׁ דִּין בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאָמַר אִם אֲנִי אוֹמֵר לָאָדָם, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לִי, שֶׁהָאִישׁ קָשֶׁה לְעוֹלָם לְהוֹצִיאוֹ מִדַּעְתּוֹ. אֶלָּא הֲרֵינִי אוֹמֵר לָאִשָּׁה שֶׁדַּעְתָּה קַלָּה עָלֶיהָ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת לִי, שֶׁהַנָּשִׁים נִשְׁמָעוֹת לְכָל הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [משלי ט, יג] פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה.
הָלַךְ הַנָּחָשׁ וְאָמַר לָאִשָּׁה אֱמֶת שֶׁאַף אַתֶּם מְצֻוִּים עַל פֵּרוֹת הָאִילָן הַזֶּה, אָמְרָה לוֹ הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ג, ג] וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן, מִתּוֹךְ דְּבָרֶיהָ מָצָא פֶּתַח לְהִכָּנֵס בּוֹ, אָמַר לָהּ אֵין צִוּוּי זֶה אֶלָּא עַיִן רָעָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ תִּהְיוּ כֵּאלֹהִים. מָה הוּא עוֹשֶׂה, בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיב עוֹלָמוֹת, כָך אַתֶּם יְכוֹלִין לִבְרוֹא עוֹלָמוֹת וּלְהַחֲרִיב עוֹלָמוֹת. מָה הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה אַף אַתֶּם יְכוֹלִין לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם [שם ה].

הָלַךְ הַנָּחָשׁ וְנָגַע בָּאִילָן, צָוַח וְאָמַר רָשָׁע אַל תִּגַּע בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים לו, יב יג] אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי. שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן. הָלַךְ הַנָּחָשׁ וְאָמַר לָאִשָּׁה הֲרֵינִי נָגַעְתִּי בָּאִילָן וְלֹא מַתִּי, אַף אַתְּ גְּעִי בּוֹ וְלֹא תָמוּתִי.
הָלְכָה הָאִשָּׁה וְנָגְעָה בָּאִילָן, וְרָאֲתָה מַלְאַךְ הַמָוֶת שֶׁבָּא כְּנֶגְדָּהּ, אָמְרָה אוּלַי עַכְשָׁו אֲנִי מֵתָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְנוֹתְנָהּ לָאָדָם, אֶלָּא הֲרֵינִי גוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיֹּאכַל עִמִּי, אִם נָמוּת שְׁנֵינוּ נָמוּת, וְאִם נִחְיֶה שְׁנֵינוּ נִחְיֶה. וְלָקְחָה וְאָכְלָה מִפֵּרוֹת הָאִילָן, וְנָתְנָה מִפֵּרוֹתָיו גַּם לְבַעְלָהּ שֶׁיֹּאכַל עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ג, ו] וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ.
כֵּיוָן שֶׁאָכַל אָדָם מִפֵּרוֹת הָאִילָן, רָאָה אֶת עַצְמוֹ עָרֹם וְנִתְפַּקְּחוּ עֵינָיו וְקָהוּ שִׁנָּיו, אָמַר לָהּ מַה הוּא זֶה שֶׁהֶאֱכַלְתָּנִי שֶׁנִּתְפַּקְּחוּ עֵינַי וְקָהוּ שִׁנָּי, עַל דַּעְתִּי* כְּשֵׁם שֶׁקָּהוּ שִׁנַּי כָּךְ יִקְהוּ שִׁנֵּי כָל הַדּוֹרוֹת.
*כלומר, אני סובר בדעתי.

 
נערך לאחרונה:
תוכחת הקב"ה לאדם ואשתו:

{ח} וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת-ק֨וֹל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן:
{ט} וַיִּקְרָ֛א יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל-הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה:
{י} וַיֹּ֕אמֶר אֶת-קֹֽלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָֽאִירָ֛א כִּֽי-עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵֽחָבֵֽא:
{יא} וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן-הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל-מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ:
{יב} וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה-לִּ֥י מִן-הָעֵ֖ץ וָֽאֹכֵֽל:
{יג} וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָֽאִשָּׁ֖ה מַה-זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֨אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָֽאֹכֵֽל:




במדרש רבה:

ז וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם (בראשית ג, ח),
אָמַר רַבִּי חַלְּפוֹן שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ הִלּוּךְ לַקּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, וְהִלּוּךְ לָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כג): וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה,

אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מְהַלֵּךְ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מִתְהַלֵּךְ, מְקַפֵּץ וְעוֹלֶה. עִקַּר שְׁכִינָה בַּתַּחְתּוֹנִים הָיְתָה, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה לָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן,
חָטָא קַיִן נִסְתַּלְּקָה לָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי,
דּוֹר אֱנוֹשׁ לַשְׁלִישִׁי,
דּוֹר הַמַּבּוּל לָרְבִיעִי,
דּוֹר הַפְלָגָה לַחֲמִישִׁי,
סְדוֹמִיִּים לַשִּׁשִּׁי,
וּמִצְרִיִּים בִּימֵי אַבְרָהָם לַשְּׁבִיעִי.
וּכְנֶגְדָן עָמְדוּ שִׁבְעָה צַדִּיקִים, וְאֵלּוּ הֵן, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵוִי קְהָת עַמְרָם משֶׁה,
עָמַד אַבְרָהָם וְהוֹרִידָהּ לַשִּׁשִּׁי,
עָמַד יִצְחָק וְהוֹרִידָהּ מִן שִׁשִּׁי לַחֲמִישִׁי,
עָמַד יַעֲקֹב וְהוֹרִידָהּ מִן הַחֲמִישִׁי לָרְבִיעִי,
עָמַד לֵוִי וְהוֹרִידָהּ מִן הָרְבִיעִי לַשְּׁלִישִׁי,
עָמַד קְהָת וְהוֹרִידָהּ מִן הַשְּׁלִישִׁי לַשֵּׁנִי,
עָמַד עַמְרָם וְהוֹרִידָהּ מִן הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן,
עָמַד משֶׁה וְהוֹרִידָהּ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (תהלים לז, כט): צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ, וּרְשָׁעִים מַה יַּעֲשׂוּ פוֹרְחִים בָּאֲוִיר? אֶלָּא הָרְשָׁעִים לֹא הִשְׁכִּינוּ שְׁכִינָה בָּאָרֶץ.

ח וַיִּשְׁמְעוּ, אַל תִּקְרֵי וַיִּשְׁמְעוּ אֶלָּא וַיַּשְׁמִיעוּ, שָׁמְעוּ קוֹלָן שֶׁל אִילָנוֹת שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הָא גַנְבָא דְּגָנַב דַּעְתֵּיהּ דְּבָרְיֵה.
דָּבָר אַחֵר שָׁמְעוּ קוֹלָן שֶׁל מַלְאָכִים אוֹמְרִים ה' אֱלֹהִים הוֹלֵךְ לְאוֹתָן שֶׁבַּגָּן.
רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק,
רַבִּי לֵוִי אָמַר מֵת אוֹתוֹ שֶׁבַּגָּן,
רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵת הָלַךְ לוֹ, אֶתְמְהָא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרוּחַ הַיּוֹם, לְרֶוַח הַיּוֹם, הֲרֵינִי מְחַיֶּה לוֹ אֶת הַיּוֹם, כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ (בראשית ב, יז): כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנוּ מוֹת תָּמוּת, אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים אִם יוֹם מִשֶּׁלִּי אִם יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלָּכֶם, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לוֹ יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלִּי שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנִים, וְהוּא חַי תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וּמַנִּיחַ לְבָנָיו שִׁבְעִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צ, י): יְמֵי שְׁנוֹתֵנוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה.

לְרוּחַ הַיּוֹם,
רַב אָמַר לְרוּחַ מִזְרָחִית דָּנוּ, לְרוּחַ שֶׁהִיא עוֹלָה עִם הַיּוֹם.
זַבְדִּי בֶּן לֵוִי אָמַר לְרוּחַ מַעֲרָבִית דָּנוּ, לְרוּחַ שֶׁהִיא שׁוֹקַעַת עִם הַיּוֹם.
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב הִקְשָׁה עָלָיו, כָּל שֶׁהַיּוֹם עוֹלֶה הוּא מַרְתִּיחַ. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּזַבְדִּי בֶּן לֵוִי רִיתָה עָלָיו, כָּל שֶׁהַיּוֹם שׁוֹקֵעַ הוּא צוֹנֵן.

(בראשית ג, ח): וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ,
אָמַר רַב אַיְבוּ גָּרְעָה קוֹמָתוֹ וְנַעֲשָׂה שֶׁל מֵאָה אַמָּה.

(בראשית ג, ח): בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן,
אָמַר רַבִּי לֵוִי רָמַז לְתוֹלְדוֹתָיו שֶׁיִּהְיוּ נִתָּנִין בַּאֲרוֹנוֹת שֶׁל עֵץ.



פסוק ט

ט וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם [וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה] (בראשית ג, ט),
אֵיךְ הֲוֵית,
אֶתְמוֹל לְדַעְתִּי, וְעַכְשָׁיו לְדַעְתּוֹ שֶׁל נָחָשׁ,
אֶתְמוֹל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְעַכְשָׁיו בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן.

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, כְּתִיב (הושע ו, ז): וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְּרִית, הֵמָּה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן הִכְנַסְתִּיו לְתוֹךְ גַּן עֵדֶן וְצִוִּיתִיו וְעָבַר עַל צִוּוּיִי, וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּשִׁלּוּחִין וּבְגֵרוּשִׁין, וְקוֹנַנְתִּי עָלָיו אֵיכָה.
הִכְנַסְתִּיו לְתוֹךְ גַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טו): וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן.
וְצִוִּיתִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טז): וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם,
וְעָבַר עַל הַצִּוּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יא): הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶנּוּ אָכָלְתָּ.
וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּשִׁלּוּחִין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כג): וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן.
וְדַנְתִּי אוֹתוֹ בְּגֵרוּשִׁין, דִּכְתִיב (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם.
קוֹנַנְתִּי עָלָיו אֵיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶכָּה, אֵיכָה כְּתִיב.
אַף בָּנָיו הִכְנַסְתִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְצִוִּיתִים וְעָבְרוּ עַל הַצִּוּוּי, דַּנְתִּי אוֹתָם בְּשִׁלּוּחִין וּבְגֵרוּשִׁין וְקוֹנַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֵיכָה.
הִכְנַסְתִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ז): וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל.
צִוִּיתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז, כ): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
עָבְרוּ עַל צִוּוּיִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט, יא): וְכָל יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת תּוֹרָתֶךָ.
דַּנְתִּי אוֹתָם בְּשִׁלּוּחִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ.
דַּנְתִּי אוֹתָם בְּגֵרוּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, טו): מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם,
קוֹנַנְתִּי עֲלֵיהֶם אֵיכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה א, א): אֵיכָה יָשְׁבָה.


[פסוק י' לא נדרש בו כלום, וראה לקמן בפרקי דר"א מה שדרש בו]

פסוק יא

י וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ [אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ] (בראשית ג, יא),
אָמַר רַבִּי לֵוִי לְשׁוֹאֶלֶת חֹמֶץ שֶׁנִּכְנְסָה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ שֶׁל חַבָּר*, אָמְרָה לָהּ מַה בַּעֲלָהּ עוֹשֶׂה עִמָּךְ, אָמְרָה לָהּ כָּל טוּב הוּא עוֹשֶׂה עִמִּי, חוּץ מֵחָבִית זוֹ שֶׁהִיא מְלֵאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים שֶׁאֵינוֹ מַשְׁלִיטֵנִי עָלֶיהָ, אָמְרָה לָהּ כָּל קוּזְמִיקוֹן שֶׁלּוֹ שָׁם הוּא, וּמְבַקֵּשׁ לִשָֹּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִתֵּן אוֹתָהּ לָהּ. מֶה עָשְׂתָה הוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹכָהּ, הִתְחִילוּ מְנַשְׁכוֹת אוֹתָהּ, כֵּיוָן שֶׁבָּא בַּעֲלָהּ שָׁמַע קוֹלָהּ מְצַוְוחָה, אָמַר לָהּ שֶׁמָּא בְּאוֹתָהּ חָבִית נָגַעְתְּ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ.
*חבר = לוכד נחשים. קוזמיקון = פתרונו לפי עניינו.



פסוק יב

יא וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל (בראשית ג, יב),
אַרְבָּעָה הֵן שֶׁהֵקִישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל קַנְקַנָּן וּמְצָאָן קַנְקַנִּין שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם, וְאֵלּוּ הֵן, אָדָם, וְקַיִן, וּבִלְעָם, וְחִזְקִיָּהוּ.
אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה.
קַיִן (בראשית ד, ט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי.
בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, ט י): מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ, וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים בָּלָק בֶּן צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי וגו'.
חִזְקִיָּהוּ (מלכים ב כ, יד) (ישעיה לט, ג): מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי מִבָּבֶל.
אֲבָל יְחֶזְקֵאל מְצָאוֹ בָּקִי מִכֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, ג): בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר ה' אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא לְצִפּוֹר שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּיַד צַיָּד, פָּגַע בְּאֶחָד אָמַר לוֹ זוֹ שֶׁבְּיָדִי מָה הִיא חַיָּה אוֹ מֵתָה, אָמַר לוֹ אִי בָּעִית חַיָּה, אִי בָּעִית מֵתָה, כָּךְ בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר ה' אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ.

יב
וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל (בראשית ג, יב),
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ט, לה): אֲדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ כִּי לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי, אָמַר אֵינִי כְּאוֹתוֹ שֶׁאָמַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל, הוּא שָׁמַע לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲבָל אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי לְדִבְרֵי אִשְׁתִּי.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דִּינָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִיּוֹב הָיְתָה, עַל כֵּן אָמַר לָהּ (איוב ב, י): כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים, אֲקַבֵּל אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא נְקַבֵּל, נָאִים בְּטוֹבָה וְלֹא נָאִים בְּפֻרְעָנוּת, אֶתְמְהָא.
(איוב ב, י): בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו, בִּשְׂפָתָיו לֹא חָטָא אֲבָל בְּלִבּוֹ חָטָא.

אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאָכַלְתִּי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וָאֹכֵל, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא נִטְרַד מִגַּן עֵדֶן עַד שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, ב): וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים.



פסוק יג

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל,
גֵּירַנִי, חִיְּבַנִי, וְהִטְעַנִי.
גֵירַנִי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים פט, כג): לֹא יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ,
חִיְּבַנִי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים כד, י): כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ.
הִטְעַנִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברי הימים ב לב, טו): אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ.




בפרקי דרבי אליעזר (פרק יד):

עֶשֶׂר יְרִידוֹת יָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָאָרֶץ, וְאֵלּוּ הֵן:
אַחַת בְּגַן עֵדֶן,
וְאַחַת בְּדוֹר הַפְלָגָה,
וְאַחַת בִּסְדוֹם,
וְאַחַת בַּסְּנֶה,
וְאַחַת בְּסִינַי,
וּשְׁתַּיִם בְּנִקְרַת הַצּוּר,
וּשְׁתַּיִם בְּאֹהֶל מוֹעֵד,
וְאַחַת לֶעָתִיד לָבֹא.
אַחַת בְּגַן עֵדֶן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ג, ח] וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר [שה"ש ו, ב] דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ.

יָשַׁב לוֹ בְּדִין אֱמֶת, שׁוֹפֵט צֶדֶק וֶאֱמֶת. קָרָא לָאָדָם וְאָמַר לוֹ לָמָּה בָּרַחְתָּ מִפָּנָי,
אָמַר לְפָנָיו שִׁמְעֲךָ שָׁמַעְתִּי וְרָעֲדוּ עַצְמוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ג, י] אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא. וָאֵחָבֵא מִפֹּעֲלִי, וָאִירָא מִמַּעֲשַׂי, כִּי עֵירֹם אָנֹכִי מִצִּוּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי עֵירֹם אָנֹכִי.
מֶה הָיָה לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, עוֹר שֶׁל צִפֹּרֶן וַעֲנַן כָּבוֹד מְכֻסֶּה עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁאָכַל מִפֵּרוֹת הָאִילָן נִפְשַׁט עוֹר צִפֹּרֶן מֵעָלָיו, וְרָאָה עַצְמוֹ עָרֹם וְנִסְתַּלֵּק עֲנַן הַכָּבוֹד מֵעָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יא] וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ.

אָמַר אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים כְּשֶׁהָיִיתִי לְבַדִּי שֶׁמָּא חָטָאתִי לְךָ, אֶלָּא הָאִשָּׁה שֶׁהֵבֵאתָ אֶצְלִי הִיא הִדִּיחָה אוֹתִי מִדְּבָרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יב] הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִיא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה, לֹא דַיֵּךְ שֶׁחָטָאת אֶלָּא שֶׁהֶחֱטֵאת אֶת הָאָדָם, אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַנָּחָשׁ הִסִיחַ אֶת דַּעְתִּי לַחֲטֹא לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר [שם יג] הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל.

 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓