יוסף צ. הירשמן

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
902
תודות
2,797
נקודות
382
בעזרת השי"ת הנותן תורה ומלמדה לעמו ישראל, יובאו באשכול זה מדרשי חז"ל לפרשת "בראשית ברא"* לפי סדר הפסוקים.

מלאכתי בליקוט המדרשים המובאים באוצר נחמד זה על חומש בראשית היא כדלהלן:

א. ליקוט דרשות חז"ל מתוך מדרש רבה, מדרש רבי תנחומא, מדרש אגדת בראשית, פרקי דרבי אליעזר, ולפעמים מספר הזוהר, מתוך מאגרים ממוחשבים, וסידורם לפי סדר הפסוקים, דבר דבור על אפניו.

ב. במקום שחז"ל ציטטו בדרשתם תחילת הפסוק בלבד ואסקוה ב-וגו', יקויימו דברי חכמים והפסוק יושלם עד תומו, וידוע שבכמה מקומות עיקר הדרשה נסובה על סיפא דקרא שלא הובאה במדרש כלל, ובלעדי ההשלמה תהיה דרשת הכתוב סתומה וחתומה.

ג. פסוקים ששולבו בתוך דברי הדרשן, או תיבות מתוכם, מודגשים, כדי ליצור הבחנה ברורה בין הפסוק לבין הדרשה שנדרשה עליו.

ד. יצירת הבחנה ברורה בין הדרשות שעל הפסוקים עצמם, לבין הפתיחות, שמטרתם לפתוח את הלב לפני לימוד הפרשה, בדר"כ תהיה גם כותרת שמגדירה את תוכן הפתיחה ועניינה.

ה. לפרקים נתווספו לצד ענייני הפרשה כתובים מקבילים ממרחבי התנ"ך להשלמת הענין, או פרקי משניות וברייתות הנסובים אודות ענין זה, וכיו"ב.

ו. כידוע, לשון המדרש עשיר בביטויים רבים מהשפה היוונית שאינם מוכרים בימינו, ולכן דרכי לאתר מילים אלו ולתרגמם ע"פ המפרשים, וכדאיתא בגמ' (חולין ס:) כתוב קניגי ובליסטרי ופרשה. ופרש"י: אגדה זה כתוב שיש בה תיבות יפין ולשון צח: ופרשה. מאי קניגי ובליסטרי באגדתיך:

ויהי רצון שיודפסו מדרשים אלו בשבח יתר על ההוצא"ה לאור, שלא כמו שהודפסו המדרשים עד הנה א"ך למעט, אחת אחת לבדנה וישת לו עדרים לבדו, ואף גם זאת בקיצורי פסוקים וגו', ולפעמים הושמטו דרשות שלימות וכו', גם ער"ב רב עלה איתם ענין בתוך ענין, הנה אופל"ה בלא סדרי"ם, ואין איש שם על לבו לאמר לאשר בחוש"ך הגלו, להוציאם לאשור"ם, השב תשוב"ב לזק"ן ואינו לפי כבודו.


*פרשה זו כבר נסדרה על ידי לפרקים בתחילת שנת תשפ"ו, וכעת, לקראת התחלת קריאת ספר התורה בשנת תשפ"ז הבעל"ט, יוס"ף שנית ידו ללקט כולו למקום אחד, על פי הסדר שייעדתי.
 
דרך רבותינו ז"ל היה לדרוש בשבת להמון העם בסידרא הנקראת בשבוע זה, ובתחילת הדרשה היו מתחילים ב"פתיחתא"=פתיחה, בה היו מתחילים לדרוש פסוק אחד, בדרך כלל מכתובים או מנביאים, ודורשים בפסוק זה כל מה שביקשו לדרוש בפני העם, כאשר בסיום דרשת פסוק זה היו מגיעים לדרוש פסוק ראשון של הסידרא, ומשם מתחילים לדרוש הסידרא עצמה.

פתיחות בענין שהקב"ה הביט בתורה וברא את העולם על פיה
במדרש רבי תנחומא:​
א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים [אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ].
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ [כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה] (משלי ג, יט).​
וּכְשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ נִתְיָעֵץ בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה (משלי ח, יד).​
וְהַתּוֹרָה בַּמֶּה הָיְתָה כְתוּבָה? עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב (שה"ש ה, יא).​
מַהוּ קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים? עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ - תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת.​
כֵּיצַד?​
כָּתוּב בָּהּ, וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי (ויקרא כב, לב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה חֵי''ת הֵ''א, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.​
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ (תהלים קנ, ו), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה הֵ''א חֵי''ת, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.​
וְכֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד (דברים ו, ד), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דָּלֶ''ת רֵי''שׁ, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר (שמות לד, יד).​
כִּחֲשׁוּ בַּה' (ירמיה ה, יב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה בֵּי''ת כָּ''ף, תַּחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.​
אֵין קָדוֹשׁ כַּה' (ש"א ב, ב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּ''ף בֵּי''ת, תַּחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.​
וְאִם אוֹת אַחַת כָּךְ, כָּל שֶׁכֵּן הַתֵּבָה כֻלָּהּ. לְכָךְ נֶאֱמַר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים.
לְפִיכָךְ דָּוִד מְקַלֵּס וְאוֹמֵר: רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד (תהלים קיט, צו). וְאוֹמֵר: אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה וּרְחָבָה מִנִּי יָם (איוב יא, ט).​
וְהִיא הָיְתָה אוֹמֶנֶת לְכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן (משלי ח, ל). אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אוֹמֵן.​
וּבָהּ נָטָה שָׁמַיִם וְיָסַד אָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי (ירמיה לג, כה).​
וּבָהּ חָתַם יָם אוֹקְיָנוֹס שֶׁלֹּא יֵצֵא וְיִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ (ירמיה ה, כב).​
וּבָהּ כָּבַשׁ אֶת הַתְּהוֹם שֶׁלֹּא יַצִּיף אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם (משלי ח, כז).​
וּבָהּ בָּרָא חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ (ירמיה לא, לד).​
הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהָעוֹלָם לֹא נִתְיַסֵּד אֶלָּא עַל הַתּוֹרָה.​

ענין נתינת התורה לישראל על ידי משה רבינו ע"ה
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְתָנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהּ וּבְמִצְוֹתֶיהָ יוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה [לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל] (יהושע א, ח).​
וְאוֹמֵר: כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ (תהלים א, ב-ג).​
שֶׁבִּשְׁבִיל שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁכֵּן אָמְרָה חַנָּה, כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ [וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל] (ש"א ב, ח), וּמִי הֵם מְצֻקֵי אֶרֶץ? אֵלּוּ שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּזְכוּתָם הֻשְׁתְּתָה הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.​
וְתַנְיָא:​
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לָמָּה נֶאֱמַר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית יוֹם אֶחָד, יוֹם שֵׁנִי, יוֹם שְׁלִישִׁי, יוֹם רְבִיעִי, יוֹם חֲמִישִׁי, יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הֵ''א יְתֵרָה לָמָּה? שֶׁהֲרֵי בְּכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יוֹם אֶחָד, יוֹם שֵׁנִי, וְכֵן לְכֻלָּם.​
מְלַמֵּד, שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְאָמַר לָהֶם: אִם יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשָּׁה סְפָרִים, מוּטָב, וְאִם לָאו, אֲנִי מַחֲזִיר אֶתְכֶם לְתֹהוּ וָבֹהוּ.​
וְכֵן בְּנֵי קֹרַח אָמְרוּ: נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל ישְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה (תהלים עה, ד).​
[אָנֹכִי] זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁפָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.​
וְזָכָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְקִבְּלָהּ, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה סֻלְיָתָהּ עֲנָוָה וְכִתְרָהּ יִרְאָה.​
סֻלְיָתָה* עֲנָוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' (משלי כב, ד).​
וְכִתְרָהּ יִרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' (תהלים קיא, י).​
וּשְׁנֵיהֶם בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ:​
שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד (במדבר יב, ג).​
יִרְאָה, דִּכְתִיב: [וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו] כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים (שמות ג, ו).​
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּשְׂכַר שְׁלֹשָׁה, זָכָה לִשְׁלֹשָׁה:​
בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו, זָכָה לִקְלַסְתֵּר* פָּנִים. בִּשְׂכַר כִּי יָרֵא, זָכָה - [וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו] וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו (שמות לד, ל). בִּשְׂכַר מֵהַבִּיט, זָכָה - וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט (במדבר יב, ח).​
*סוליתה=סוליית הנעל. *קלסתר=אור.

מתן שכרם של לומדי התורה ושל מחזיקי הלומדים
וְאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, יא): אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם - וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא. הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם - וְלֹא הַיּוֹם לִטֹּל שְׂכָרָם.​
וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן (משלי לא, כה).​
בּוֹא וּלְמַד מִפַּרְעֹה, עַל שֶׁאָמַר לְיוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה, נִגְדַּל מְאֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. [וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם] (בראשית מא, מב-מג). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כָּל מִצְוָה - אֲנִי ה', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.​
מִזֶּה נִלְמַד שֶׁאֵין קִצְבָה עַל מַתַּן שְׂכָרָהּ. צָפָה דָּוִד וְאָמַר: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם (תהלים לא, כ). בְּכָל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית לֹא כְתִיב פְּעֻלָּה, וּבְמַתַּן שְׂכָרָהּ כְּתִיב פְּעֻלָּה, דִּכְתִיב: פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ (תהלים לא, כ).​
אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן שֶׁל עוֹסְקֵי תוֹרָה מַתַּן שְׂכָרָן:​
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אַבָּהוּ, כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹש עֶשְׂרֵה נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹן.​
הִתְחִיל לוֹמַר בִּשְׁעַת מִיתָה לְתַלְמִידָיו: אַשְׁרֵיכֶם עוֹסְקֵי הַתּוֹרָה.​
אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, מָה רָאִיתָ?​
אָמַר לָהֶם: שְׁלֹש עֶשְׂרֵה נַהֲרֵי אֲפַרְסְמוֹן נָתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׂכַר תּוֹרָתִי.​
הִתְחִיל לוֹמַר: וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת ה' וּפְעֻלָּתִי אֶת אֱלֹהָי (ישעיה מט, ד).​
וְכֵן יְשַׁעְיָה אָמַר: [אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר] (ישעיה לב, כ).​
אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם, אֵלּוּ עוֹסְקֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם (ישעיה נה, א).​
מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר, זֶה מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁנִּמְשַׁל לְשׁוֹר. וְחֲמוֹר, זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר (זכריה ט, ט).​
כְּשֶׁיָּבוֹאוּ, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ (ישעיה סד, ג).​
וְאוֹמֵר (תהלים קיט, א): אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'. כְּלוֹמַר, אַשְׁרֵי מְכַבְּדֵי בַעֲלֵי תוֹרָה.​
וְאוֹמֵר: עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר (משלי ג, יח).​
וְכָךְ מֹשֶׁה אָמַר (דברים יא, כב): כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, אִם שָׁמַרְתָּ בְּנֵי תוֹרָה - תִּשָּׁמֵרוּן.​
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ (ש"א ב, ל), זֶה הַמְכַבֵּד בְּנֵי תוֹרָה.​
וְתַנְיָא: אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא (דברים י, כ). אֶת - לְרַבּוֹת בְּנֵי תוֹרָה.​
לְפִי שֶׁאֵין מִדָּה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים (משלי ג, טו), יְקָרָה הִיא מִכֹּהֵן גָּדוֹל הַמְשַׁמֵּשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים.​
וְהַתּוֹרָה צוֹוַחַת:​
אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי. [כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'] (משלי ח, לד-לה).​
כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶל הַתּוֹרָה, אֵינוֹ נִזָּק, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה (משלי א, לג).​
וְאוֹמֵר: בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ (משלי ו, כב).​


במדרש רבה:​
[פרשה א] א רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה פָּתַח:​
(משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת. [מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם].
אָמוֹן - פַּדְּגוֹג*, אָמוֹן - מְכֻסֶּה, אָמוֹן - מֻצְנָע, וְאִית דַּאֲמַר: אָמוֹן - רַבָּתָא.​
אָמוֹן פַּדְּגוֹג - הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יב): כַּאֲשֶׁר יִשָֹּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק.
אָמוֹן מְכֻסֶּה - הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איכה ד, ה): הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת.
אָמוֹן מֻצְנָע - הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ב, ז): וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה.
אָמוֹן רַבָּתָא - כְּמָא דְתֵימָא (נחום ג, ח): הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן [הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים], וּמְתַרְגְּמִינַן: הַאַתְּ טָבָא מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָא רַבָּתָא דְּיָתְבָא בֵּין נַהֲרוֹתָא.​
*מחנך.
דָּבָר אַחֵר: אָמוֹן - אֻמָּן.​
הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת אֲנִי הָיִיתִי כְּלִי אֻמְנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.​
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין*, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא מִדַּעַת אֻמָּן, וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ, אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת* יֵשׁ לוֹ, לָדַעַת הֵיאַךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה פִּשְׁפְּשִׁין*.​
כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם.​
וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא תּוֹרָה, הֵיאַךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ [קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ].
*פלטין=ארמון. *דפתראות=יריעות, פנקסאות=לוחות, ועליהם משרטטים תכניות. *פשפשין=פתחים.

 
כמה כתובים מספר "משלי שלמה" העוסקים בשבח חכמת תורתנו הקדושה, וחלק מהם נזכרו בפתיחות המדרשים שהובאו בהודעה הקודמת:

א (א) מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
(ב) לָדַעַת חׇכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה.
(ג) לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵשָׁרִים.
(ד) לָתֵת לִפְתָאיִם עׇרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה.
(ה) יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.
(ו) לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם.
(ז) יִרְאַת יְ-הֹוָה רֵאשִׁית דָּעַת חׇכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ.


ג (יט) יְ-הֹוָה בְּחׇכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה.
(כ) בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל.
(כא) בְּנִי אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה.
(כב) וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ.
(כג) אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף.
(כד) אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.
(כה) אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא.
(כו) כִּי יְ-הֹוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד.


ח (יד) לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה.
(טו) בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק.
(טז) בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כׇּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק.
(יז) אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי.
(יח) עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה.
(יט) טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר.
(כ) בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּךְ בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט.
(כא) לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא.

(כב) יְ-הֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז.
(כג) מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ.
(כד) בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם.
(כה) בְּטֶרֶם הָרִים הׇטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי.
(כו) עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל.
(כז) בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחֻקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם.
(כח) בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם.
(כט) בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ.
(ל) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכׇל עֵת.
(לא) מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם.


(לב) וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ.
(לג) שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל תִּפְרָעוּ.
(לד) אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי.
(לה) כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְ-הֹוָה.
(לו) וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כׇּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת.


ט (א) חׇכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה.
(ב) טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ.
(ג) שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת.
(ד) מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ.
(ה) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי.
(ו) עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה.



להלן פיוט לשבועות נוסח אשכנז לרבי אלעזר הקליר, מיוסד על פסוקי משלי הנ"ל (פרק ח, כב-כט) בשבח תורתנו הקדושה:​

וּבְכֵן יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ:
יְיָ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ
אַ
לְפַּיִם שָׁנָה נִמְתַּקְתִּי בְּחִכּוֹ
עַד לֹא מָדַד עוֹלָם רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ
טֶרֶם מָתַח רוֹם עַד כֹּה וְעַד כֹּה
וְקֶדֶם הֵבִין בָּם רֶכֶב אַרְתַּכּוֹ
אֲנִי הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל בִּרְכּוֹ
מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ
מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אוֹתִי אָיֹם בְּעָרְכוֹ
לְהוֹדִיעַ לַכֹּל כִּי אֵין כְּעֶרְכּוֹ​
קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז
בְּ
קֶדֶם קַדְמוֹנִים קִדַּמְתִּי מֵאָז
קֶדֶם עַמּוּדֵי רוֹם הָיִיתִי עַמּוּד מֵאָז
קֶדֶם פָּעַל יְסוֹד הָיָה יְסוֹדִי מֵאָז
קֶדֶם אֶבֶן פִּנָּה הָיִיתִי אֶבֶן פִּנָּה מֵאָז
קֶדֶם כָּל נְסִיכִים הָיִיתִי נְסוּכָה מֵאָז
(וּבִהְיוֹת עוֹלָם מַיִם בְּמַיִם הָיִיתִי חֲקוּקָה מֵאָז)
וּבִהְיוֹת עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ הָיִיתִי כַנֵּר מֵאָז
וּבִהְיוֹת חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הָיִיתִי כִמְנוֹרָה מֵאָז
קֶדֶם כָּל אֵלֶּה הוּא וַאֲנִי הָיִינוּ מֵאָז​
מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ
גְּ
זֵרָה שָׁוָה גָּזַר בִּי מֵרֹאשׁ
לַחֲקֹר וְלִדְרשׁ
הַכֹּל מֵרֹאשׁ
מִי יַעֲלֶה בְּרֹאשׁ
מִי יִהְיֶה בְּרֹאשׁ
מַה שֶּׁהָיָה מֵרֹאשׁ
הוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹף לָרֹאשׁ
נְסִיכֵי אָדָם נֻסָּכוּ בִי מֵרֹאשׁ
וְנָסַכְתִּי לְמַלְכִּי הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ​
מִקַּדְמֵי אָרֶץ [מִקְּדוּמֵי אָרֶץ]
דְּבָרִים שִׁבְעָה קָדְמוּ לָאָרֶץ
כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא קָדַם לִשְׁמֵי עֶרֶץ
כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל קָדַם לְמַמְלְכוֹת הָאָרֶץ
אֲבוֹת הָעוֹלָם קָדְמוּ לְמוֹסְדֵי אָרֶץ
שֵׁם מָשִׁיחַ קָדַם לְשֵׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ
גַּן עֵדֶן קָדְמָה לְעַנְוֵי אָרֶץ
עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תֹּפֶת קָדַם לְרִשְׁעֵי אָרֶץ
יִשְׂרָאֵל וְהַתְּשׁוּבָה קָדְמוּ לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ
וַאֲנִי לָהֶם קָדַמְתִּי מִקַּדְמֵי אָרֶץ​
בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי
הָ
אָרֶץ עַד לֹא נִתְחוֹלְלָה נִתְחוֹלָלְתִּי
וּבְאֵין חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם הֵאַרְתִּי וְהִגַּהְתִּי
וּבְאֵין קוֹרֵא תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם בְּפִיו נִקְרֵאתִי
וּבָעֵת נִבְקְעוּ בְדַעְתּוֹ נִבְקְעוּ בְדַעְתִּי
וּבִתְהוֹם רַבָּה מִשְׁפָּטִי מִלֵּאתִי
וַעֲלֵיהֶם חֹק חַגְתִּי וְנִגְבַּלְתִּי
וּבְתַנִּינִים אֲשֶׁר בִּתְהוֹמוֹת נִתְהַלָּלְתִּי​
בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם
וּ
בְאֵין מַעְיָנוֹת מַעְיָנִי נוֹבַעַת מָיִם
וּבְאֵין נְהָרוֹת נְהָרִי מוֹשֵׁךְ מָיִם
וּבְאֵין בְּאֵרוֹת בְּאֵרִי נוֹבַעַת מָיִם
וּבְאֵין מְקוֹרוֹת מְקוֹרִי חַיִּים מָיִם
וּבְאֵין מַיִם הָיִיתִי כִּבְרֵכַת מָיִם
וּבְאֵין מִקְוֵה מָיִם
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ לְהַזּוֹת מִמִּקְוֵה מָיִם​
בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ
זָ
וִיּוֹת עוֹלָם בִּי נֻטָּעוּ
הַרְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּי נִתְקָעוּ
הַרְרֵי עַד בִּי נִתְיַדָּעוּ
הַרְרֵי אֵל בִּי נִתְוַדָּעוּ
בְּפֶלֶס וּבְמֹאזְנַיִם בִּי נִשְׁקְלוּ וְנוֹדָעוּ
תּוֹעֲפוֹת גָּבְהָם וּמֶחְקְרֵי יְסוֹדָם בִּי נִשְׁתַּמָּעוּ
וּבְהִוָּדְעִי בְּסִינַי כֻּלָּם נִזְדַּעְזָעוּ
וּלְהַר הַמּוֹרִיָּה כֻּלָּם נִכְרָעוּ
וְעַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ
בְּטַבַּעְתִּי אֶרֶץ וַאֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ​
לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי
חֵ
קֶר גִּבְעוֹת עוֹלָם נִתְחוֹלַלְתִּי
גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה אֲנִי חַלְתִּי
וְגִבְעָה נִשָּׂאָה אֲנִי הוֹלַדְתִּי
וּגְבָעוֹת כְּנֻשְּׂאוּ בִּצְדָקָה נִתְנַשֵּׂאתִי
וּלְכָל הַר וְגִבְעָה קָדְמָה גִבְעָתִי
וּמִגִּבְעוֹתַי לְגִבְעוֹת עוֹלָם דָּלַגְתִּי
וּמִגִּבְעוֹת עוֹלָם לְגִבְעַת סִינַי נִגְבָּלְתִּי​
עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת
טַ
בּוּר הָאָרֶץ וְטַבּוּר חוּצוֹת
טַבּוּרִי הָיָה מַשְׁתִּית אֶרֶץ וְחוּצוֹת
וּמִשְּׁתִיַּת טַבּוּרִי הוּשְׁתוּ אֶרֶץ וְחוּצוֹת
מֵחֵיקִי אֶל חֵיק הָאָרֶץ וּמֵחֵיק הָאָרֶץ אֶל חֵיק חוּצוֹת
וּמִמַּשְׁתִּיתִי הָיָה מַשְׁתִּית הָאָרֶץ וְחוּצוֹת
כְּפִי תַחֲרָא בֵּין אֶרֶץ וְחוּצוֹת​
וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל
יְ
צִיר אֲשֶׁר יָצַר רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל
מִמֶּנּוּ הֵצִיק מְצוּקֵי תֵבֵל
וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל
כִּתְרוּמָה הוּרַם רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל
כְּחַלָּה מֵעִסָּה הִפְרִישָׁם לְתַבֵּל
וּמִזְבַּח אֲדָמָה הָיָה רֹאשׁ לְתֵבֵל
מִגּוּשִׁי הָשְׁלַךְ עָפָר לְתֵבֵל
הוּא הָיָה רֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל​
בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי
כְּ
אֹהֶל עֵת טֶרֶם מְתָחָם יוֹתֵר מֵהֶם מְתָחַנִי
כַּדֹּק עֵת טֶרֶם נָטָם אֶצְלוֹ נָטַנִי
בִּימִין טֶרֶם טִפְּחָם מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת טִפְּחַנִי
וּבַזֶּרֶת טֶרֶם תִּכְּנָם בָּהּ תִּקְּנַנִי
וְאֶצְבָּעוֹת טֶרֶם קְבָעָם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו קְבָעַנִי
וְעֵת אֲשֶׁר פֵּרְשָׂם כָּאֹהֶל כַּיְרִיעָה פֵּרְשַׂנִי
וְלִירִיעוֹתָם אָמַר דַּי וְלִירִיעוֹתַי לֹא אָמַר דַּיֵּנִי​
בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם
לְ
מַעֲנִי חַק שְׁלשָׁה חֻקִּים עַל רוֹם וְעַל תַּחַת וְעַל תְּהוֹם
בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ חֻקִּי חָג עַל פְּנֵי תְהוֹם
בְּחֻקּוֹ אֶבֶן שְׁתִיָּה עַל פְּנֵי תְהוֹם
בְּחֻקּוֹ לִוְיָתָן עַל דַּלְתוֹת תְּהוֹם
בְּחֻקּוֹ אֶבֶן פִּנָּה שֶׁלֹּא יַצִּיף לָעוֹלָם תְּהוֹם
בְּחֻקּוֹ חוּג חֻקִּי כָּבוּשׁ עַל תְּהוֹם​
בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל
מִ
תְאַמֶּצֶת הָיִיתִי בִּמְרוֹמֵי מָעַל
בְּאַמְּצוֹ עֲרָבוֹת לִרְכוּבוֹ
הָיִיתִי רְכוּבוֹ
בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים לְעֻזּוֹ
הָיִיתִי מָעֻזּוֹ
בְּאַמְּצוֹ מְעוֹנָה בִּזְרוֹעוֹ
הָיִיתִי כְּקָמֵעַ עַל זְרוֹעוֹ
בְּאַמְּצוֹ זְבוּל לְקָדְשׁוֹ
הָיִיתִי זְבוּלָה בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ
בְּאַמְּצוֹ עֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו
הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל אַרְכּוּבוֹת רַגְלָיו
בְּאַמְּצוֹ שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם
וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם
בְּאַמְּצוֹ כָּל אֵלֶּה אִמְּצַנִי נוֹטֶה שָׁמָיִם​
בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם
נֶ
עֶזְזָה מַעְיָנִי מִמַּעְיְנוֹת תְּהוֹם
נִתְעַזְזוּ מֵימַי מִמֵּימֵי תְהוֹם
בְּטֶרֶם נֶעֶזְזוּ עַזִּים עַזָּה הָיִיתִי עַל תְּהוֹם
בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ שָׂם עֲלֵיהֶם חֻקִּי
וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו כֵּן לֹא יַעַבְרוּ עַל פִּי
וְנִשְׁתַּכְלַל עוֹלָם בְּמַאֲמַר פִּי שֶׁהָיִיתִי בְּפִיו​
בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ
סָ
ד בְּמוּסָדִי מוֹסְדֵי אָרֶץ
הֵמָּה הַיּוֹצְרִים הַיְצוּרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ
וְיוֹשְׁבֵי נְטָעִים נְטִיעַת שֹׂרֵק בָּאָרֶץ
לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ
וּגְדֵרָה נַעֲשֵׂיתִי גָּדֵר בָּאָרֶץ
וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ מָלַךְ בִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ
הִמְלִיכַנִי וְהִמְלַכְתִּיו עַד לֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ
וּמִיּוֹם דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ
קָרָא לִי רָאשֵׁי דוֹרוֹת הָאָרֶץ*​
*בהמשך הפיוט מובא שביקש הקב"ה למי לתת את התורה, עד שבאו אברהם יצחק ויעקב וי"ב שבטים, ונתנה להם על ידי משה רבינו.

 
עוד פתיחות בענין שהתורה קדמה לעולם, והקב"ה נתייעץ עמה בבריאת העולם
בפירקי דרבי אליעזר (פרק ג):​
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוּס פָּתַח:​
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', וּמִי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ [שם קו, ב].​
וְכִי יֵשׁ אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁהוּא יָכוֹל לְמַלֵּל גְּבוּרוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ לְהַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ, אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת אֵינָן יְכוֹלִים לְסַפֵּר אֶלָּא מִקְצָת גְּבוּרוֹתָיו.​
וְיֵשׁ לָנוּ לִדְרוֹשׁ בְּמַה שֶּׁעָשָׂה וּבְמַה שֶּׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת, לְמַעַן יִתְרוֹמֵם שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ - הוּא בִּבְרִיּוֹתָיו שֶׁבָּרָא, מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶאֱמַר [שם קמה, ד] דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ:
עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל בִּלְבָד, וְעָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, וְהָיָה מַחֲרִיט אֶת הָעוֹלָם לְפָנָיו וְלֹא הָיָה עוֹמֵד.​
מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִים שֶׁלּוֹ, אִם אֵינוֹ מַחֲרִיט בָּאָרֶץ יְסוֹדוֹתָיו וּמוֹבָאָיו וּמוֹצָאָיו, אֵינוֹ מַתְחִיל לִבְנוֹת, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱרִיט לְפָנָיו אֶת הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה עוֹמֵד, עַד שֶׁבָּרָא אֶת הַתְּשׁוּבָה:​
שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן:​
תּוֹרָה, וְגֵיהִנָּם, וְגַן עֵדֶן, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּתְשׁוּבָה, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.​
תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [משלי ח, כב] ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. קֶדֶם, רוֹצֶה לוֹמַר קֹדֶם שֶׁלֹא נִּבְרָא הָעוֹלָם.​
גֵּיהִנָּם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה ל, לג] כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה [גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת ה' כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ]. מֵאֶתְמוּל - עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.​
גַּן עֵדֶן מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [בראשית ב, ח] וַיִטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם. מִקֶּדֶם - עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.​
כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים צג, ב] נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז [מֵעוֹלָם אָתָּה]. מֵאָז - עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.​
בֵּית - הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [ירמיה יז, יב] כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן [מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ]. מֵרִאשׁוֹן - עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.​
תְּשׁוּבָה מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [תהלים צ] בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ [וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל], וּכְתִיב תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא [וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם]. בְּטֶרֶם - עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם.​
שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶאֱמַר [שם עב, יז] לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר [מיכה ה, א] וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה [מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם]. וּמוֹצְאוֹתָיו מִקֶּדֶם, מִקֶּדֶם - עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם:​
מִיָּד נִתְיָעֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה שֶׁשְׁמָהּ תּוּשִׁיָּה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם.​
הֵשִׁיבָה לוֹ וְאָמְרָה: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם אֵין צָבָא וְאִם אֵין מַחֲנֶה לַמֶּלֶךְ עַל מָה הוּא מוֹלֵךְ, וְאִם אֵין עַם מְקַלְּסִין לַמֶּלֶךְ אֵיזֶה הוּא כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.​
שָׁמַע אֲדוֹן הָעוֹלָם וְעָרַב לוֹ.​
אָמְרָה תּוֹרָה: בִּי נִתְיָעֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶאֱמַר [משלי ח, יד] לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה.​
מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים:​
כָּל מַלְכוּת שֶׁאֵין לָהּ יוֹעֲצִים אֵין מַלְכוּתָהּ מַלְכוּת.​
וּמִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִים, מִמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁהָיוּ לָהּ יוֹעֲצִים, שֶׁנֶאֱמַר [דברי הימים א, כז, לב] וִיהוֹנָתָן דּוֹד דָּוִד יוֹעֵץ אִישׁ מֵבִין וְסוֹפֵר הוּא. וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד הָיוּ לָהּ יוֹעֲצִים, וּשְׁאָר כָּל אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהִיא טוֹבָה לָהֶם, שֶׁנֶאֱמַר [משלי יב, טו] וְשׂמֵעַ לְעֵצָה חָכָם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר [שם יא, יד. כד, ו] וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.

במדרש רבה:​
ה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת.​
הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ.​
תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ [קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז].
כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה.
הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת.​
הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם.
יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם.
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ.
שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ.
רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר: אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ [וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל], וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה - תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.
אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה.​
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא: הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז.

רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ:​
מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר.​
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה* אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין* זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין: בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי? חָזְרוּ וְאָמְרוּ: הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס* גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי.​
כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
*מטרונה=מלכה. *מילנין וקלמין=דיו וקסת. *אסטרולוגוס=חוזה בכוכבים.
ו אָמַר רַבִּי בַּנָאי:​
הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. [בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל].
רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ [כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל].
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר:​
בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים.​
וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים,​
וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם [חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה],
אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ,
וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ.


יא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר:​
זֶה שֶׁהוּא בּוֹנֶה צָרִיךְ שִׁשָּׁה דְבָרִים, מַיִם, וְעָפָר, וְעֵצִים, וַאֲבָנִים, וְקַנִּים, וּבַרְזֶל. וְאִם תֹּאמַר עָשִׁיר הוּא וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקַנִּים, הֲרֵי הוּא צָרִיךְ לִקְנֵה הַמִּדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ, ג): וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה.
כָּךְ הַתּוֹרָה קָדְמָה אוֹתָן שֵׁשׁ קְדִימוֹת: קֶדֶם, וּמֵאָז, וּמֵעוֹלָם, וּמֵרֹאשׁ, וּמִקַּדְמֵי - תְּרֵין. בְּפָּרָשָׁה ה' קָנָנִי (משלי ח)*.​
*פרשת "ה' קנני" הובאה בהודעה הקודמת, ובתחילתה נאמר על התורה: ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ.


יב פִּילוֹסוֹפִי* אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲמַר לֵיהּ: צַיָּר גָּדוֹל הוּא אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא שֶׁמָּצָא סַמְּמָנִים טוֹבִים שֶׁסִּיְּעוּ אוֹתוֹ - תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ, וְרוּחַ, וּמַיִם, וּתְהוֹמוֹת.
אֲמַר לֵיהּ: תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, כּוּלְּהוֹן כְּתִיב בָּהֶן בְּרִיאָה.
תֹּהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, ז): עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע [אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה].
חשֶׁךְ (שם): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.
מַיִם (תהלים קמח, ד): הַלְּלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם [אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'], לָמָּה, שֶׁצִּוָּה וְנִבְרָאוּ.
רוּחַ (עמוס ד, יג): כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ.
תְּהוֹמוֹת (משלי ח, כד): בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי.
*פילוסוף.

 
נערך לאחרונה:
עד כאן נדרשה תיבת "ראשית", ומכאן דרשות על אות "ב" שבתחילתה
במדרש רבה:​
יג-יד: רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב'.​
אֶלָּא מַה ב' זֶה סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו, כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לוֹמַר, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּפָנִים, מַה לְּאָחוֹר, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּלְהַבָּא.​
בַּר קַפָּרָא אָמַר (דברים ד, לב): כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ [לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם].
לְמִן הַיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ אַתָּה דּוֹרֵשׁ, וְאִי אַתָּה דּוֹרֵשׁ לִפְנִים מִכָּאן.​
וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם אַתָּה דּוֹרֵשׁ וְחוֹקֵר, וְאִי אַתָּה חוֹקֵר לִפְנִים מִכָּאן.​
דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בַּהֲדֵיהּ דְּבַר קַפָּרָא:​
לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב'?​
לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֵן שְׁנֵי עוֹלָמִים, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.​
דָּבָר אַחֵר:​
וְלָמָּה בְּב'? שֶׁהוּא לְשׁוֹן בְּרָכָה.​
וְלָמָּה לֹא בְּאָלֶ"ף? שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרִירָה.​
דָּבָר אַחֵר:​
לָמָּה לֹא בְּאָלֶ"ף, שֶׁלֹא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לָאֶפִּיקוֹרְסִין לוֹמַר הֵיאַךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד שֶׁהוּא נִבְרָא בִּלְשׁוֹן אֲרִירָה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה, וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד.​
דָּבָר אַחֵר: לָמָּה בְּב'?​
אֶלָּא מַה ב' זֶה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי עוֹקְצִין, אֶחָד מִלְּמַעְלָה וְאֶחָד מִלְּמַטָּה מֵאֲחוֹרָיו.​
אוֹמְרִים לַב': מִי בְּרָאֲךָ, וְהוּא מַרְאֶה בְּעוּקְצוֹ מִלְּמַעְלָה, וְאוֹמֵר זֶה שֶׁלְּמַעְלָה בְּרָאָנִי.​
וּמַה שְּׁמוֹ, וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בְּעוּקְצוֹ שֶׁל אַחֲרָיו, וְאוֹמֵר: ה' שְׁמוֹ.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר חֲנִינָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲחָא:​
עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת הָיְתָה הָאָלֶ"ף קוֹרֵא תִּגָּר לִפְנֵי כִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רִאשׁוֹן שֶׁל אוֹתִיּוֹת וְלֹא בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּי.​
אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. לְמָחָר אֲנִי בָּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי וְאֵינִי פּוֹתֵחַ תְּחִלָה אֶלָּא בָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ.
רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אָלֶ"ף, שֶׁהוּא מַסְכִּים* מֵאֶלֶ"ף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, ח): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר.
*מצפה.

טו אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מנצפ"ך צוֹפִים* אֲמָרוּם הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי.​
רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר: מַה שֶּׁהִתְקִינוּ הַצּוֹפִים.​

מַעֲשֶׂה הָיָה בְּיוֹם סַגְרִיר*, וְלֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבֵית הַוַּעַד, וְהָיוּ שָׁם תִּינוֹקוֹת וְאָמְרוּ בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה בֵּית הַוַּעַד.​
אָמְרוּ: מַה טַּעַם כְּתִיב מ"ם מ"ם, נוּ"ן נוּ"ן, צד"י צד"י, פ"א פ"א, כ"ף כ"ף.​
אֶלָּא מִמַּאֲמָר לְמַאֲמָר, וּמִנֶּאֱמָן לְנֶאֱמָן, וּמִצַּדִּיק לְצַדִּיק, וּמִפֶה לְפֶה, מִכַּף לְכָף.​
מִמַּאֲמָר לְמַאֲמָר, מִמַּאֲמָר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַאֲמָר שֶׁל משֶׁה.​
מִנֶּאֱמָן לְנֶאֱמָן, מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, לְמשֶׁה שֶׁנִּקְרָא נֶאֱמָן, דִּכְתִיב (במדבר יב, ז): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא.
מִצַּדִּיק לְצַדִּיק, מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, דִּכְתִיב (תהלים קמה, יז): צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, לְמשֶׁה שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, דִּכְתִיב (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה.
מִפֶּה לְפֶה, מִפִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִיו שֶׁל משֶׁה.​
מִכַּף לְכָף, מִכַּף יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַף יָדוֹ שֶׁל משֶׁה.​
וְסִיְּמוּ* אוֹתָן, וְעָמְדוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא הָיוּ, וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶן (משלי כ): גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ (בְּאָנֹכִי* דְּרַבִּי מֵאִיר וכו').​
*צופים=נביאים. *סגריר=חורף. *וסימו=ציינו. *אנכי=ספר שאינו ידוע כיום, והמסדר הביא דרשה זו משם. ונראה שסמך דרשת אותיות אלו לדרשות דכאן על אות ב' ואות א'.


במדרש רבי תנחומא:​
ה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס (משלי י, ה).​
לָמָּה פָתַח בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּבֵי''ת וְלֹא בְאָלֶ''ף, וַהֲלֹא אָלֶ''ף רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת?​
אֶלָּא לְפִי שֶׁהָאָלֶ''ף לָשׁוֹן אָרוּר וּבֵי''ת לָשׁוֹן בָּרוּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶבְרָא אֶת הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן בָּרוּךְ.​
וּמָה, כְשֶׁנִּבְרָא בִּלְשׁוֹן בָּרוּךְ, בְּנֵי אָדָם מַכְעִיסִין לְיוֹצְרָם. בִּלְשׁוֹן אָרוּר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.​
וְעוֹד לָמָּה נִבְרָא בְּבֵי''ת?​
לְלַמֵּד לַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵן שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. מִי שֶׁעָסַק בַּטּוֹבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, טוּבָהּ יֹאכַל בָּזֶה וּבַבָּא.​
וְהַצְּדוֹקִין כּוֹפְרִין וְאוֹמְרִים: כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה (איוב ז, ט).​
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס.
שָׁאַל אַדְרִיָּאנוּס לַעֲקִילַס*, עַל מָה הָעוֹלָם עוֹמֵד?​
אָמַר לוֹ: עַל הָרוּחַ. רְצוֹנְךָ לֵידַע, הָבֵא גָמָל.​
וְהֵבִיא גָמָל וְנָתַן מַשָּׂאוֹ עָלָיו. אָמַר לוֹ עֲמוֹד, וְעָמַד. שֵׁב, וְיָשַׁב. נָתַן עָלָיו יוֹתֵר מִמַּשָּׂאוֹ וְנָתַן חֶבֶל עַל צַוָּארוֹ. אָמַר לוֹ לִמְשֹׁךְ. מָשַׁךְ זֶה מִכָּאן וְזֶה מִכָּאן, חָנְקוּ אֶת הַגָּמָל. אָמַר לוֹ: אֱמֹר לַגָּמָל שֶׁיַּעֲמֹד.​
אָמַר לוֹ אַדְרִיָּאנוֹס, אַתָּה חֲנַקְתּוֹ וְהוּא יַעֲמֹד?​
אָמַר לוֹ: וּמָה, הָרַגְתִּי אוֹתוֹ אוֹ שֶׁמָּא חָסַר אַחַד מֵאֵיבָרָיו?​
אָמַר לוֹ: הוֹצֵאתָ אֶת רוּחוֹ.​
אָמַר לוֹ: וּמָה, אִם הַגָּמָל לֹא הָיָה סוֹבְלוֹ וְלֹא סָבַל אֶת מַשָּׂאוֹ אֶלָּא הָרוּחַ שֶׁבּוֹ. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין רוּחוֹ סוֹבֵל אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ?​
שָׁתַק אַדְרִיָּאנוֹס.​
*הוא אונקלוס הגר. ונראה שהובא כאן ענין זה משום קרא "ופי רשעים יכסה".

גדול ה' ומהולל מאד
רְאֵה שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם.​
אָדָם בּוֹנֶה טְרַקְלִין, כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ רוּמוֹ. גָּבְהָן שֶׁל שָׁמַיִם כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ גָּבְהוֹ שֶׁל רָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמוּ (איוב כב, יב).​
הַחַמָּה הַזּוֹ שָׁעָה אַחַת נִכְנֶסֶת לְיִשּׁוּב, וְאֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, וְאֵינָהּ נִרְאֵית בַּשָּׁמַיִם אֶלָּא מְלֹא הַזֶּרֶת, שֶׁהַשָּׁמַיִם גְּבוֹהִים. וּכְשֶׁהַחַמָּה עוֹלָה, הִיא רְחָבָה. וְכֵן כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת. אֲבָל כְּשֶׁהִיא מְמַצַּעַת בְּכִפַּת הָרָקִיעַ אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ מְלֹא הַזֶּרֶת, מִפְּנֵי גָבְהוֹ שֶׁל שָׁמָיִם.​
וְלֹא תֹאמַר עַל הַחַמָּה שֶׁהִיא עוֹדֶפֶת עַל הַיִּשּׁוּב. כּוֹכָב אֶחָד אָנוּ מוֹצְאִין שֶׁהוּא נוֹתֵן כָּל הַבְּרִיּוֹת תַּחְתָּיו. עָבַר הַכּוֹכָב, בָּא חֲבֵרוֹ וְנוֹתֵן הַכֹּל תַּחְתָּיו. וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ לְמַעְלָה מֵרֹאשְׁךָ, כָּךְ כָּל בָּאֵי עוֹלָם רוֹאִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה מֵרֹאשָׁם. וְאֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא כַּנֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמַיִם [וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמוּ].
וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כְּמִן הָאָרֶץ עַד לַשָּׁמָיִם. מִן הַכּוֹכָבִים שֶׁיָּרְדוּ עַל סִיסְרָא אַתָּה יוֹדֵעַ עָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ, שֶׁהָיָה נִשְׁמָט מִן הָרָקִיעַ וְיָרַד וְעָשָׂה מִלְחָמָה בָאָרֶץ, כְּמַסְמְרִים הַקְּבוּעִים בַּדֶּלֶת, אִם נִשְׁמַט מִן הַדֶּלֶת תֵּדַע עֳבִי הַדֶּלֶת, כָּךְ הַכּוֹכָב קָבוּעַ בַּשָּׁמַיִם וְיוֹרֵד וְעוֹשֶׂה מִלְחָמָה בָאָרֶץ, לְלַמֶּדְךָ עָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ כְּמִן הָאָרֶץ לַשָּׁמָיִם.​
וְאִם בְּרִיּוֹתָיו כָּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.​
וְכֵן הוּא אוֹמֵר:​
גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד [וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר] (תהלים קמה, ג), גָּדוֹל מִבְּרִיּוֹתָיו.​
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא גָּבוֹהַּ, וְאֵין רַגְלָיו מַגִּיעוֹת לְרַפְסוֹדוֹת* שֶׁתַּחַת רַגְלָיו. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָיו (ישעיה סו, טו).​
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב עַל סַפְסַל, אֲחֵרִים יוֹשְׁבִין מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל קָתֶדְרָא* וּמְמַלֵּא אוֹתָהּ, וְהָעוֹלָם כָּמוּס תַּחַת רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא (ירמיה כג, כד).​
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשְׁבִין מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, שֶׁכְּבוֹדָם כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְהַכֹּל עוֹמְדִין לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר רָאִיתִי אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ (מלכים א כב, יט). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְרִבּוֹ רִבְוָן קֳדָמוֹהִי יְקוּמוּן (דניאל ז, י). וְכֵן שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף (ישעיה ו, ב). וְכֵן קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא (דניאל ז, טז).​
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גְּבוֹהַּ קוֹמָה, וְיֵשׁ בִּמְשָׁרְתָיו כַּיּוֹצֵא בוֹ גָבוֹהַּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד (תהלים קמה, ג).​
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם חָכָם, וְיֵשׁ בִּמְשָׁרְתָיו גִּבּוֹר וְחָכָם כַּיּוֹצֵא בוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵין כָּמוֹךָ ה' גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה (ירמיה י, ו). וְאוֹמֵר: כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ (ירמיה י, ז).​
גְּדוֹלִים מַלְאָכָיו, אֲבָל לֹא כַיּוֹצֵא בוֹ.​
בּוֹא וּרְאֵה: מַלְאָךְ שָׁלַח יָדוֹ מִן הָרָקִיעַ וְאָחַז לִיחֶזְקֵאל בְּצִיצִית רֹאשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִית רֹאשִׁי (יחזקאל ח, ג). מַשְׁמַע אַחַר הַכָּתוּב, שֶׁאֵין מִן הָרָקִיעַ לָאָרֶץ אֶלָּא מְלֹא פִסַּת יָדוֹ שֶׁל מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן מִן קֳדָמוֹהִי שְׁלִיחַ פַּסָּא דִי יְדָא וּכְתָבָא דְנָה רְשִׁים (דניאל ה, כד), לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין קִצְבָה לְשַׁמָּשָׁיו. וְאִם לְשַׁמָּשָׁיו כָּךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.​
לְכָךְ נֶאֱמַר: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר (תהלים קמה, ג).​
וְאוֹמֵר: אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו (ישעיה מח, יג).​
מִן יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הוּא. הַשָּׁמַיִם הָאֵלּוּ פְּרוּשִׂים עַל הַיָּם וְעַל הַיִּשּׁוּב וְעַל הַמִּדְבָּר וְאֵינָם מְמַלְּאִים אֶת הַכִּסֵּא.​
מִן שָׁעֳלוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מָיִם.
וּמִן אֶצְבָּעוֹ אַתָּה מֵבִין מִי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ (ישעיה מח, יג).​
אוֹי לְבָשָׂר וָדָם הַחוֹטֵא, לִפְנֵי מִי הוּא חוֹטֵא.​
וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁהוּא זוֹכֶה, לִפְנֵי מִי זוֹכֶה.​
וַי לוֹ לְמִי שֶׁעָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְאַשְׁרֵי לְמִי שֶׁעָתִיד לִתֵּן שְׂכָרוֹ,​
שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ (ישעיה סו, טו).​
*רפסודות=ספסל קטן. *קתדרא=כסא.

 
פתיחה לענין בריאת העולם מספר תהילים (מזמור קד), ובו תיאור בריאת העולם ומטרת הבריאה על ידי נעים זמירות ישראל:​
(א) בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְ-הֹוָה יְ-הֹוָה אֱ-לֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ.
(ב) עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.
(ג) הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ.
(ד) עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט.

(ה) יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד.
(ו) תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם.
(ז) מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן.
(ח) יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם.
(ט) גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.

(י) הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן.
(יא) יַשְׁקוּ כׇּל חַיְתוֹ שָׂ-דָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם.
(יב) עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל.
(יג) מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ.

(יד) מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.
(טו) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.
(טז) יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְ-הֹוָה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע.
(יז) אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ.
(יח) הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים.

(יט) עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ.
(כ) תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר.
(כא) הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם.
(כב) תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן.
(כג) יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב.

(כד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְ-הֹוָה כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ.
(כה) זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.
(כו) שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ.
(כז) כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ.
(כח) תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.
(כט) תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.
(ל) תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה.

(לא) יְהִי כְבוֹד יְ-הֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְ-הֹוָה בְּמַעֲשָׂיו.
(לב) הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ.
(לג) אָשִׁירָה לַי-הֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא-לֹהַי בְּעוֹדִי.
(לד) יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּי-הֹוָה.
(לה) יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְ-הֹוָה הַלְלוּיָהּ.

ומדרשו במדרש רבי תנחומא בפרשת חיי שרה (סימן ג):​
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', מָה רָאָה דָוִד לְבָרֵךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּנֶּפֶשׁ?​
שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. תְּקַלֵּס נֶפֶשׁ שֶׁרוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה.​
הַנֶּפֶשׁ מְשַׁמֶּרֶת אֶת הַגּוּף, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֵּר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. תְּקַלֵּס נֶפֶשׁ הַמְשַׁמֶּרֶת אֶת הַגּוּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת עוֹלָמוֹ (וְכוּ'*).​
[הנפש הזו מלא כל הגוף, [והקב"ה מלא כל] הארץ כבודו. תבא נפש שממלאה את הגוף [ותקלס להקב"ה שמלא] כל הארץ כבודו.​
הנפש הזו זנה את כל הגוף, והקב"ה זן את העולם כולו. תבא נפש שזנה כל הגוף ותקלס להקב"ה שזן את כל העולם כולו.​
הנפש הזו טהורה, והקב"ה טהור. תבא נפש שהיא טהורה ותקלס להקב"ה שהוא טהור.​
לפיכך הנפש הזו היא מברכת לבוראה, הדא הוא דכתיב ברכי נפשי את ה']
*בתנחומא שלפנינו איתא כאן וכו' ותו לא, והשלמתי את החסר מתוך מה שמצאתי מועתק מהגניזה הקהירית, שם נמצא קטע ובו השלמת הדברים, ברוך שמסר עולמו לחוקרי גניזות. ונראה דחמשה עניינים אלו הם כנגד ה' פעמים שכתוב "ברכי נפשי" בפרקים אלו (קג-קד) כדאמרינן במסכת ברכות (דף י. עיין שם).
מַה הוּא ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד.
דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר, גָּדוֹל הָיִיתָ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ עוֹלָמֶךָ. וּמֵאֵימָתַי נִתְגַּדַּלְתָּ? מִשֶּׁבָּרָאתָ עוֹלָמֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד.
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם צָר אִיקוֹנִין* שֶׁלּוֹ עַל הַטַּבְלָא, הַטַּבְלָא גְּדוֹלָה מִצּוּרָתוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא גָּדוֹל וְאִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ גְּדוֹלָה מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.​
בַּשָּׁמַיִם כְּתִיב: הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ (מלכים א ח, כז). וּבָאָרֶץ כְּתִיב: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו, ג). וְהַשָּׁמַיִם כָּלוּ בַּזֶּרֶת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן (ישעיה מ, יב). וְהָאָרֶץ שְׁלִישׁ זֶרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ (ישעיה מ, יב). וְכָל הַיַּמִּים וּנְהָרוֹת מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם (ישעיה מ, יב).​
וְאוֹמֵר: כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים (ישעיה כו, ד). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: צוּר עוֹלָמִים. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָמִים חֲשׁוּבִין לְפָנָיו כִּכְלוּם, שֶׁהֲרֵי בַּחֲצִי הַשֵּׁם* נִבְרְאוּ וְהָיוּ הוֹלְכִין וּמִתְמַתְּחִין עַד סוֹף כָּל הָעוֹלָמִים, אֶלָּא שֶׁאָמַר לָהֶם דַּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי אֵל שַׁדַּי (בראשית יז, א). מַהוּ שַׁדַּי? שֶׁאָמַרְתִּי לָעוֹלָם דַּי.​
לְכָךְ נֶאֱמַר: ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד.
*איקונין=צורת הפרצוף. *חצי השם=שם "יה" שהוא חצי משם הויה.
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה בַיִת וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה עֲלִיָּה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁמָּתַח אֶת הַכִּסֵּא וְאַחַר כָּךְ בָּנָה עֲלִיָּה. וּמִשֶּׁבָּנָה עֲלִיָּה הֶעֱמִיד אוֹתָן עַל מָה, עַל הָאֲוִיר, וְאַחַר כָּךְ הִתְקִין מַרְכְּבוֹתָיו עֲנָנִים, וְאַחַר כָּךְ הִתְקִין הָאִצְטַבָּא.​
בָּא דָוִד וּפֵרַשׁ: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, לֹא בִנְחֹשֶׁת וְלֹא בְּבַרְזֶל אֶלָּא בְקוֹרוֹת וּבִגְזֻזְטְרָאוֹת שֶׁל מַיִם. וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הָעֶלְיוֹנִים, לֹא בְאֶבֶן וְלֹא בְגָזִיז אֶלָּא רְכָסָיו שֶׁל מַיִם עַל עֲלִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה סַרְגְּלָא* שֶׁלּוֹ חֲזָקָה בְּבַרְזֶל בְּכֶסֶף וּבְזָהָב לִשָּׂא אֶת כָּל מַשָּׂאוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹשֶׂה סַרְגְּלָא שֶׁלּוֹ עָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ.
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אִם הָיָה לְפָנָיו דֶּרֶךְ שֶׁל שְׁקִיעָה, מְהַלֵּךְ עַל הָאֲבָנִים שֶׁהֵן קָשִׁין. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ אֶת הֶעָנָן שֶׁהוּא נִרְאֶה וּמְהַלֵּךְ עַל הָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ.
מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, מִסָּבִיב לוֹ סַרְדְּיוֹטִין* גִּבּוֹרִין וּמַלְבִּישָׁן כְּלֵי זַיִן וְשִׁרְיוֹנִין. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, סַרְדְּיוֹטָיו אֵינָן נִרְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר: עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת.
וְהָרוּחַ מוֹצִיא בָרָק, שֶׁנֶּאֱמַר: מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט.
*סרגלא=עמוד התוך. *סרדיוטין=שרים.
מִשֶּׁבָּרָא רָקִיעַ בָּרָא מַלְאָכִים. וּבָרָא אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנָּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁאֵין כְּתִיב בּוֹ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. אֲבָל חֲלָלוֹ שֶׁל גֵּיהִנָּם, שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קֹדֶם, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה (ישעיה ל, לג).​
כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁקּוֹנֶה עֲבָדִים וְאָמַר לְשַׁמָּשָׁיו עֲשׂוּ לִי אִסְפְּתוֹן*, שֶׁאִם יִמְרְדוּ הָעֲבָדִים יִשְׁמְעוּ מִפִּי סְפִקוּלָא*. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּרָא גֵּיהִנָּם שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ בְּרִיּוֹתָיו יֵרְדוּ לְתוֹכָהּ.​
וּמִנַּיִן שֶׁבְּיוֹם שֵׁנִי נִבְרֵאת גֵּיהִנֹּם, דִּכְתִיב: כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, מִן הַיּוֹם שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר אָדָם אֶתְמוֹל וְלֹא שִׁלְשׁוֹם. וְאֵימָתַי יָכוֹל אָדָם לוֹמַר אֶתְמוֹל? בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁיּוֹם אֶחָד בְּשַׁבָּת לְפָנָיו.​
*אספתון=חרב. *ספיקולא=גזר דין מוות.
וְאַחַר כָּךְ בָּרָא יַבָּשָׁה בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר: יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד.
וְעָשָׂה אֶחָד עָרוֹם וְאֶחָד לָבוּשׁ. בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, הִפְשִׁיט כְּסוּת הָאֶחָד, הִלְבִּישׁוֹ לַחֲבֵרוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה. וְכִסָּה אֶת הַתְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן.
כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם רָאָה גִּתּוֹ מְלֵאָה עֲנָבִים וְיֵשׁ לוֹ כֶּרֶם לִבְצֹר. אָמְרוּ לוֹ: לְהֵיכָן תִּתֵּן שְׁאָר הָעֲנָבִים וְהַגַּת קְטַנָּה. מֶה עָשָׂה? דָּרַךְ אֶת הָעֲנָבִים שֶׁבַּגַּת, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא שְׁאָר הָעֲנָבִים וְהֶחֱזִיקָה אוֹתָן וְאֶת כָּל הָעֲנָבִים שֶׁלּוֹ.​
וְכָךְ הָיָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם וְהָאָרֶץ שְׁקוּעָה בַמָּיִם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תֵּרָאֶה הַיַּבָּשָׁה. אָמְרוּ הַמַּיִם, הֲרֵי כָּל הָעוֹלָם אָנוּ מְלֵאִין וְהוּא צַר לָנוּ לְהֵיכָן נֵלֵךְ? מֶה עָשָׂה? בָּעַט בָּאוֹקְיָנוֹס וְהָרַג שַׂר שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב (איוב כו, יב). וְאֵין מָחַץ אֶלָּא לְשׁוֹן הֲרִיגָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ (שופטים ה, כו). כְּשֶׁהָרַג אוֹתוֹ, הָיוּ הַמַּיִם בּוֹכִין עַד הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם (איוב לח, טז). וְלָמָּה הֲרָגוֹ? מִפְּנֵי שֶׁהַבַּיִת הַמַּחֲזִיק מֵאָה בְנֵי אָדָם חַיִּים, מַחֲזִיק אֶלֶף מֵתִים. וְכָךְ נִקְרָא אוֹקְיָנוֹס יָם הַמֵּת. וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרַפֹּאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָאוּ הַיָּמָה אֶל הַיָּמָה הַמּוּצָאִים וְנִרְפְּאוּ הַמָּיִם (יחזקאל מז, ח).​
שְׁאָר הַמַּיִם כְּשֶׁרָאוּ שֶׁבָּעַט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאוֹקְיָנוֹס, לְקוֹל צַעֲקַת מֵימָיו בָּרְחוּ חַבְרֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. וּבוֹרְחִין וְאֵינָן יוֹדְעִין בְּאֵיזֶה מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם.
כְּגוֹן עֶבֶד בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ, הַמְתֵּן לִי בַשּׁוּק וְלֹא הוֹדִיעוֹ בְּאֵיזֶה מָקוֹם. הִתְחִיל הָעֶבֶד אוֹמֵר, שֶׁמָּא אֵצֶל בָּסִילְקִי* אוֹ אֵצֶל בֵּית הַמֶּרְחָץ אוֹ בְּצַד תֵּאָטְרוֹן* אָמַר לִי. עָלָה מְצָאוֹ, סְטָרוֹ מִסְטוֹר*. אָמַר לוֹ: עַל שַׁעַר פַּלְטְרִין שֶׁל הַפִּרְכּוּס* שְׁלַחְתִּיךָ.​
אַף הַמַּיִם כְּשֶׁשָּׁמְעוּ יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, לֹא הוֹדִיעָן אִם לַצָּפוֹן אִם לַדָּרוֹם, הָיוּ חוֹזְרִין וְהוֹלְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, עַד שֶׁסְּטָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְטוֹר. אָמַר לָהֶן, לִמְקוֹמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן אָמַרְתִּי לָכֶם לֵילֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: [זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת]. שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ.
*בסילקי=בית גדול של משפט. *תאטרון=מקום השחוק. *מסטור=סטירה. *הפרכוס=שם שררה.
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן [בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ].
כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁהִכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ לַדִּיר וְנָעַל הַסֶּגֶר לְפָנֶיהָ שֶׁלֹּא תֵצֵא וְתִרְעֶה אֶת הַתְּבוּאָה. כָּךְ נָעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵי הַיָּם בַּחוֹל וְהִשְׁבִּיעָן שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִן הַחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן.
הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן,
כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי עֲקָלִין* שֶׁל זֵיתִים, כָּבַשׁ אֶת הַקּוֹרָה זֶה עַל זֶה וְהַשֶּׁמֶן יָרַד מִלְמַטָּן, כָּךְ הָהָר מִכָּאן וְהָהָר מִכָּאן כּוֹבְשִׁין עֲלֵיהֶן, מְקַטְּעִין וְיוֹצְאִין מִבֵּין הֶהָרִים.​
*סל עגול העשוי מחבלים שבו צוברים את הזיתים.
מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה [וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם].
שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁיֵּצֵא לוֹ, עֵשֶׂב בַּקָּמָה, וּנְקֵבָה בְּבָנָיו, וְחֹמֶץ בְּיֵינוֹ. וּשְׁלָשְׁתָּן לְצֹרֶךְ הָעוֹלָם נִבְרָאוּ.​

לְכָךְ נֶאֱמַר: ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד.



עוד פתיחה בגדולת מעשי ה', וכולם נבראו עבור שמירת בריתו של ה' היא התורה ומצוותיה, מספר תהילים (מזמור קיא):​
(א) הַלְלוּ יָהּ אוֹדֶה יְהֹוָה בְּכׇל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.
(ב) גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהֹוָה דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם.
(ג) הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.
(ד) זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה.
(ה) טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ.
(ו) כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם.
(ז) מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו.
(ח) סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר.
(ט) פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.
(י) רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.


ומדרשו במדרש רבה כאן:​
פתיחה בענין שהקב"ה גילה מה נברא בכל יום שלא יאמרו הגויים גזלנים אתם
ב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח:​
(תהלים קיא, ו): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם,
מַה טַּעַם גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּמַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי?​
מִפְּנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִין* אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמְרִין לָהֶם: הֲלֹא אֻמָּה שֶׁל בְּזוּזִים* אַתֶּם.​
וְיִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין אוֹתָן וְאוֹמְרִין לָהֶם, וְאַתֶּם הֲלֹא בְּזוּזָה הִיא בְּיֶדְכֶם, הֲלֹא כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם (דברים ב, כג).​
הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁרָצָה נְתָנָהּ לָכֶם, וּכְשֶׁרָצָה נְטָלָהּ מִכֶּם וּנְתָנָהּ לָנוּ.​
הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם [מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו], הִגִּיד לָהֶם אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת.​
*מונין=מאנים. *בזוזים=שודדים. בפירוש רש"י מובאת דרשה זו בשמו של רבי יצחק, ויש שרצו לתלות הענין באביו של רש"י, אך כבר הובא באחרונים דבילקוט פרשת בא הובאה הדרשה מרבי יצחק, ודלא כגירסת המדרש רבה כאן שהיא מרבי לוי.

 
נערך לאחרונה:
{א} בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ:
{ב} וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל-פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם:


דרשות על התיבות "ברא אלהים" ממדרש רבה:​
פתיחה בענין שהקב"ה היה יחיד וברא העולם לבדו
ג בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח:​
(תהלים פו, י): [כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ].
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת - אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: הַנּוֹד הַזֶּה אִם יִהְיֶה בּוֹ נֶקֶב כְּחֹד שֶׁל מַחַט, כָּל רוּחוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְהָאָדָם עָשׂוּי מְחִלִּים מְחִלִּים, נְקָבִים נְקָבִים, וְאֵין רוּחוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, מִי יַעֲשֶׂה כֵן - אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ.

אֵימָתַי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים?​
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בַּשֵּׁנִי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וּכְתִיב: עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת [מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט].
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, כ): וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, וּכְתִיב (ישעיה ו, ב): [שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו] וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.
רַבִּי לוּלְיָנָא בַּר טַבְרִין אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק:​
בֵּין עַל דַּעְתֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא נִבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן כְּלוּם, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ מִיכָאֵל הָיָה מוֹתֵחַ בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל רָקִיעַ, וְגַבְרִיאֵל בִּצְפוֹנוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַדֵּד בְּאֶמְצָעוֹ, אֶלָּא (ישעיה מד, כד): אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי, מִי אִתִּי כְּתִיב, מִי הָיָה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם.​
דָּבָר אַחֵר: כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת.
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מִתְקַלֵּס בַּמְּדִינָה, וּגְדוֹלֵי הַמְּדִינָה מִתְקַלְּסִין עִמּוֹ, שֶׁנּוֹשְׂאִין עִמּוֹ בְּמַשָֹּׂאוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, הוּא לְבַדּוֹ מִתְקַלֵּס בָּעוֹלָם, הוּא לְבַדּוֹ מִתְהַדֵּר בְּעוֹלָמוֹ.​
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא:​
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, לָמָּה, כִּי אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ, אַתָּה לְבַדְךָ בָּרָאתָ אֶת הָעוֹלָם.​

פתיחה בענין שייחוד ה' נכתב בבריאת העולם
י-יב: רַבִּי יִצְחָק פָּתַח:​
(תהלים קיט, קס): רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם - רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים - וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת (ירמיה י, י).​
וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ, שֶׁכָּל גְּזֵרָה וּגְזֵרָה שֶׁאַתָּה גּוֹזֵר עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ הֵן מַצְדִיקִין עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וּמְקַבְּלִין אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה.​
וְאֵין כָּל בְּרִיָה יְכוֹלָה לוֹמַר שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת בָּרְאוּ הָעוֹלָם.​
וַיְדַבְּרוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים.
וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים.
בְּרֵאשִׁית בָּרְאוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בָּרָא אֱלֹהִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר:​
זֶה שֶׁהוּא בּוֹנֶה צָרִיךְ שִׁשָּׁה דְבָרִים, מַיִם, וְעָפָר, וְעֵצִים, וַאֲבָנִים, וְקַנִּים, וּבַרְזֶל. וְאִם תֹּאמַר עָשִׁיר הוּא וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקַנִּים, הֲרֵי הוּא צָרִיךְ לִקְנֵה הַמִּדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ, ג): וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה.
כָּךְ הַתּוֹרָה קָדְמָה אוֹתָן שֵׁשׁ קְדִימוֹת: קֶדֶם, וּמֵאָז, וּמֵעוֹלָם, וּמֵרֹאשׁ, וּמִקַּדְמֵי - תְּרֵין. בְּפָּרָשָׁה ה' קָנָנִי (משלי ח)*.​
*פרשת "ה' קנני" הובאה בהודעה 3, ובתחילתה נאמר על התורה: ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ.
פִּילוֹסוֹפִי* אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲמַר לֵיהּ: צַיָּר גָּדוֹל הוּא אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא שֶׁמָּצָא סַמְּמָנִים טוֹבִים שֶׁסִּיְּעוּ אוֹתוֹ - תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ, וְרוּחַ, וּמַיִם, וּתְהוֹמוֹת.
אֲמַר לֵיהּ: תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, כּוּלְּהוֹן כְּתִיב בָּהֶן בְּרִיאָה.​
תֹּהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, ז): עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע [אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה].
חשֶׁךְ (שם): יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ.
מַיִם (תהלים קמח, ד): הַלְּלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם [אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'], לָמָּה, שֶׁצִּוָּה וְנִבְרָאוּ.​
רוּחַ (עמוס ד, יג): כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ.
תְּהוֹמוֹת (משלי ח, כד): בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי.
*פילוסוף. לעיל הבאתי מאמרים אלו בנפרד, אבל רואני שהם המשך לפתיחת רבי יצחק, וסמכם הענין.


פתיחה בגנות המתגאים לדרוש במעשה בראשית
ז רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא פָּתַח:​
(תהלים לא, יט): תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז.
[תֵּאָלַמְנָה] - אִתְפַּרְכָן*, אִתְחַרְשָׁן, אִשְׁתַּתְּקָן.​
אִתְפַּרְכָן אִתְחַרְשָׁן - הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות ד, יא): אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה'.
וְאוֹמֵר (בראשית לז, ז): וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָּה אֲלֻמָּתִי.
אִשְׁתַּתְּקָן, כְּמַשְׁמָעוֹ.​
הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, עָתָק שֶׁהֶעְתִּיק בִּבְרִיּוֹתָיו.​
בְּגַאֲוָה. אֶתְמְהָה, בִּשְׁבִיל לְהִתְגָּאוֹת וְלוֹמַר אֲנִי דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית - וָבוּז. אֶתְמְהָה, מְבַזֶּה עַל כְּבוֹדִי?​
דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.​
וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ [פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם].
לִירֵאֶיךָ, וְלֹא לַבּוֹזִים אֶת מוֹרָאֲךָ [הרב], אַל יְהִי בְּמָה רַב טוּבְךָ,​
*אתפרכן=ייקשרו. ונדרש מ"מאלמים אלומים".
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין בִּמְקוֹם הַבִּיבִים*, וּבִמְקוֹם הָאַשְׁפָּה, וּבִמְקוֹם הַסָּרִיּוֹת*, כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא לוֹמַר פָּלָטִין זוֹ בְּנוּיָה בִּמְקוֹם הַבִּיבִים וּבִמְקוֹם הָאַשְׁפָּה וּבִמְקוֹם הַסָּרִיּוֹת, אֵינוֹ פּוֹגֵם?​
כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא לוֹמַר הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא מִתּוֹךְ תֹּהוּ וָבֹהוּ, אֵינוֹ פּוֹגֵם, אֶתְמְהָה.​
רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר:​
אִילוּלֵי שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, מִנַּיִן הֵן, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.
*ביבים=צינורות ביוב. *סריות=סירחון.


בענין שתיבת "ברא" קדמה לשם "אלהים"

טז-יז: רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם עֲקִילוּס אָמַר:
לָזֶה נָאֶה לְקָרְאוֹ אֱלוֹהַּ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מִתְקַלֵּס בַּמְּדִינָה, וַעֲדַיִן לֹא בָּנָה לָהּ דִּימוֹסִיּוֹת*, וַעֲדַיִן לֹא בָּנָה לָהּ פְּרִיבְטָאוֹת*, בַּתְּחִלָּה מַזְכִּיר שְׁמוֹ וּלְבַסּוֹף קָטִיזְמָה* שֶׁלּוֹ.
בְּרַם יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּתְּחִלָּה פָּעַל וּלְבַסּוֹף נִתְקַלֵּס.
*דימוסיות=מרחצאות. *פריבטאות=י"מ בתי כסאות. *קטיזמה=שבח.

שִׁמְעוֹן בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר:
(שמואל ב כב, לו) וְעַנֹתְךָ תַרְבֵּנִי, בָּשָׂר וָדָם מַזְכִּיר שְׁמוֹ וְאַחַר כָּךְ שִׁבְחוֹ, פְּלַן אֲגוֹסְטוֹלִי, פְּלַן פְּרַאטָאטָא*. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מִשֶּׁבָּרָא צָרְכֵי עוֹלָמוֹ אַחַר כָּךְ מַזְכִּיר שְׁמוֹ, בְּרֵאשִׁית בָּרָא, וְאַחַר כָּךְ אֱלֹהִים.
*פלוני קיסר, פלוני שליט.

תָּנָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי:
מִנַּיִן שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם: לַה' עוֹלָה, לַה' מִנְחָה, לַה' שְׁלָמִים.
אֶלָּא: עוֹלָה לַה', מִנְחָה לַה', שְׁלָמִים לַה'.
תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא א, ב): קָרְבָּן לַה'.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה אִם מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַקְדִּישׁ אָמְרָה תּוֹרָה לֹא יָחוּל שֵׁם שָׁמַיִם לְהַקְרִיב, הַמְחָרְפִים וְהַמְגַדְּפִים וְהָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם.

 
נערך לאחרונה:
דרשות על המשך פסוק א' - אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:

פתיחה ממדרש רבי תנחומא בענין שהקב"ה ברא השמים תחילה, ובו הובא שהמברך את ה' מתברך
ד בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים.
יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ: הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ כֵּיצַד צָרִיךְ לְבָרֵךְ?​
כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ.​
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא: שֶׁלֹּא נִתְּנוּ הַמּוֹעֲדוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לַהֲנָאַת עַצְמָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם הַהֲנֵיתֶם עַצְמְכֶם, תִּהְיוּ שׁוֹנִין לְשָׁנָה הַבָּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה (שמות יג, י), תִּהְיוּ שׁוֹנִין מִיָּמִים יָמִימָה.
הֱוֵי אוֹמֵר: שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָאָדָם מְבָרֵךְ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ ה' מְבָרְכוֹ.​
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:​
יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד מִמָּקוֹם אַחֵר, אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם (במדבר כט, לט). אֵלֶּה עֲשִׂיתֶם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא תַעֲשׂוּ. תַּעֲשׂוּ כֵן לְשָׁנָה הַבָּאָה.​
לְפִיכָךְ הַבּוֹנֶה בַיִת חָדָשׁ וְהַקּוֹנֶה כֵּלִים חֲדָשִׁים צָרִיךְ לְבָרֵךְ, שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ מַה כְּתִיב שָׁם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי [וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת] (בראשית ב, ג).​
וְכֵן כְּשֶׁבָּרָא אֶת הַחַיּוֹת וְאֶת הָעוֹפוֹת, וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים (בראשית א).​
וְכֵן בָּאָדָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם [בְּיוֹם הִבָּרְאָם] (בראשית ה, ב).​
וְכֵן בַּשְּׁרָצִים.​
וְכֵן לְעִנְיַן מָזוֹן.​
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל:​
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, חִטִּין מִלְמַטָּה וּמַיִם מִלְמַעְלָן.​
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא חִטִּין מִלְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות טז, ד). וּמַיִם מִלְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ (במדבר כא, יז).​
אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה:​
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, סְפוֹג בְּיָדוֹ, עֲצָרוֹ, יָרְדוּ הַמַּיִם, פָּתַח עָמְדוּ הַמָּיִם.​
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. עָצַר, עָמְדוּ הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִיבָשׁוּ (איוב יב, טו). פָּתַח, יָרְדוּ מַיִם שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ (דברים כח, יב).​
אָמַר רַבִּי יִצְחָק:​
בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פַּלְטִין, בּוֹנֶה הַתַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה הָעֶלְיוֹן.​
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתְּחִלָּה בָּרָא עֶלְיוֹנִּים וְאַחַר כָּךְ בָּרָא הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ וְאֵת הָאָרֶץ.



במדרש רבה:

יח-כ: רַבָּנָן אָמְרִין:
בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה בִּנְיָן, בְּשָׁעָה שֶׁהַבִּנְיָן עוֹלֶה בְּיָדוֹ, הוּא מַרְחִיב וְעוֹלֶה, וְאִם לָאו, מַרְחִיב מִלְּמַטָּה וּמֵיצֵר מִלְּמַעְלָה.
אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אֵת הַשָּׁמַיִם, שָׁמַיִם שֶׁעָלוּ בַּמַּחְשָׁבָה, וְאֵת הָאָרֶץ, אֶרֶץ שֶׁעָלְתָה בַּמַּחְשָׁבָה.

רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר:
אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (ישעיה סה, יז): כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, כְּבָר הֵן בְּרוּאִין מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה סו, כב): כִּי כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, הָאָרֶץ חֲדָשָׁה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הַחֲדָשָׁה.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ:
בִּשְׁבִיל שֶׁשִּׁמַּשְׁתָּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּם זוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אַכִין וְרַקִּין מִעוּטִין, אֶתִין וְגַמִּין רִבּוּיִן, הָדֵין אֶת דִּכְתִיב הָכָא, מַה הוּא.
אֲמַר לֵיהּ: אִלּוּ נֶאֱמַר בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ, הָיִינוּ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֱלָהוּת הֵן.
אֲמַר לֵיהּ: (דברים לב, מז) כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם [כִּי הוּא חַיֵּיכֶם]. וְאִם רֵק הוּא מִכֶּם, לָמָּה שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִין לִדְרשׁ בְּשָׁעָה שֶׁאִי אַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם, אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ.
אֶלָּא:
אֵת הַשָּׁמַיִם, לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה וּמַזָּלוֹת,
וְאֵת הָאָרֶץ, לְרַבּוֹת אִילָנוֹת וּדְשָׁאִין וְגַן עֵדֶן.
רַבִּי תַּנְחוּמָא מִשּׁוּם רַב הוּנָא אָמַר: (שמות לח, כב) וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה - אֵת אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ משֶׁה לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, הִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמשֶׁה בְּסִינַי.​
רַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר (מלאכי כ, ו): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, [וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ].​
וְרַבָּנָן אָמְרֵי (משלי ג, כו): כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ [וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד], אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתָּה כְּסִיל בָּהֶן.​
וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד.​
רַבִּי דוֹסָאי אָמַר, מִן הַהוֹרָיָה.​
רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מִן הָעֲבֵרָה.​
רַבִּי לֵוִי אָמַר, מִן הַמַּזִּיקִין.​
אָמַר רַבִּי אַבְדִימוּס:​
אִם נָתַתָּ מִכִּסְךָ צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֶּרְךָ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּמְיוֹנוֹת, מִן הַגֻּלְגְּלָאוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִית*.​
*מיני מיסים.


כא בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נִבְרֵאת הָאָרֶץ.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַשָּׁמַיִם.
אֵלּוּ מְבִיאִין טַעַם לְדִבְרֵיהֶם, וְאֵלּוּ מְבִיאִין טַעַם לְדִבְרֵיהֶם.
עַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי דְּאִינּוּן אָמְרִין הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הָאָרֶץ: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לוֹ כִּסֵּא, וּמִשֶּׁעֲשָׂאוֹ עָשָׂה אִיפִיפוֹרִין* שֶׁלּוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה סו, א): הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי.
וְעַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּבֵית הִלֵּל דְּאִינּוּן אָמְרִין הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַשָּׁמַיִם: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין, מִשֶּׁבָּנָה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים אַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הָעֶלְיוֹנִים, כָּךְ (בראשית ב, ד): בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילָעִי:
אַף דֵּין קְרָא מְסַיֵּעַ לְבֵית הִלֵּל (תהלים קב, כו): לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וְאַחַר כָּךְ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם.
אָמַר רַבִּי חָנִין:
מִמָּקוֹם שֶׁהַמִּקְרָא מְסַיֵּעַ לְבֵית שַׁמַּאי, מִשָּׁם בֵּית הִלֵּל מְסַלְּקִין אוֹתוֹ. (בראשית א, ב): וְהָאָרֶץ הָיְתָה, כְּבָר הָיְתָה.
*ספסל לרגליו.

רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם חֲכָמִים אָמַר:
לַבְּרִיאָה שָׁמַיִם קָדְמוּ, וְלַשִּׁכְלוּל, הָאָרֶץ קָדְמָה.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, אֲנָא אַמְרֵי טַעְמָא:
לַבְּרִיאָה הַשָּׁמַיִם קָדְמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים [אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ], וְלַשִּׁכְלוּל הָאָרֶץ קָדְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי:
תָּמֵהַּ אֲנִי הֵיאַךְ נֶחְלְקוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל בְּרִיַּת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שְׁנֵיהֶם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְּאִלְפָס וְכִסּוּיָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, יג): [אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם] קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן:
אִם כְּדַעַת אַבָּא לָמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים אֶרֶץ לְשָׁמַיִם וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים שָׁמַיִם לְאֶרֶץ? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים אַבְרָהָם לְיִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (ויקרא כו, מב): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, מְלַמֵּד שֶׁשְׁלָשְׁתָּן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.​
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים משֶׁה לְאַהֲרֹן, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (שמות ו, כו): הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.​
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים יְהוֹשֻׁעַ לְכָלֵב, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (במדבר יד, ל): כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפוּנֶה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.​
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים תּוֹרִין לִבְנֵי יוֹנָה, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (ויקרא יב, ו): וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת, מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.​
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים כִּבּוּד אָב לְאֵם, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (ויקרא יט, ג): אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים הָאָב קֹדֶם לָאֵם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו.​
בְּכָל מָקוֹם הוּא מַקְדִּים בְּרִיאַת שָׁמַיִם לָאָרֶץ, וּבְמָקוֹם אֶחָד הוּא אוֹמֵר (בראשית ב, ד): בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין זֶה כָּזֶה.



בפרקי דרבי אליעזר (פרק ג):

שְׁמוֹנָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְאֵלּוּ הֵן:
שָׁמַיִם, וָאָרֶץ, וְאוֹר, וְחֹשֶׁךְ, וְתֹהוּ, וָבֹהוּ, וְרוּחַ, וּמַיִם, שֶׁנֶאֱמַר [בראשית א, ב] וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף יוֹם וָלַיְלָה, שֶׁנֶאֱמַר [שם ה] וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.
וּשְׁמוֹנָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְאֵלּוּ הֵן:
הַבְּאֵר, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַכֻּתֹּנֶת, וְהַמַּזִּיקִין.
עֲשָׂרָה דְבָרִים עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה:
יְרוּשָׁלַיִם, וְרוּחוֹת אָבוֹת, וְאָרְחוֹת צַּדִּיקִים, וְגֵיהִנָּם, וּמֵי הַמַּבּוּל, וְלוּחוֹת הַשְּׁנִיִּם, וְהַשַּׁבָּת, וְהַמִּקְדָּשׁ, וְהָאָרוֹן, וְאוֹר לָעוֹלָם הַבָּא.

שָׁמַיִם מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִבְרָאוּ, מֵאוֹר לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא לָבוּשׁ, לָקַח מִמֶּנּוּ וּפָרַשׂ כַּשִׂמְלָה, וְהָיוּ מוֹתְחִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁאָמַר לָהֶם דָּי. וְעַל כֵּן נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁדַּי, שֶׁאָמַר לַשָּׁמַיִם דַּי וְעָמָדוּ.
וּמִנַּיִן שֶׁמֵּאוֹר לְבוּשׁוֹ נִבְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר [תהלים קד, ב] עֹטֶה אוֹר כַּשַׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.

הָאָרֶץ
מֵאֵיזֶה מָקוֹם נִבְרֵאת, מִשֶּׁלֶג שֶׁתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, לָקַח וְזָרַק עַל הַמַּיִם וְנִקְפְּאוּ הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה עֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר [איוב לז, ו] כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ.

קוֹרְקוֹסֵי הַשָּׁמַיִם בְּמֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הֵם אֲחוּזִים, שֶׁמֵּימֵי אוֹקְיָנוֹס בֵּין קְצוֹת הָאָרֶץ לְבֵין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם עַל מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הֵם פְּרוּשִׂים, שֶׁנֶאֱמַר [תהלים קד, ג] הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו.
תּוֹכָן שֶׁל שָׁמַיִם עוֹלֶה לְמַעְלָה, כַּדּוּרָם הִיא כְּאֹהֶל פְּרוּשָׂה, קְצוֹתֶיהָ לְמַטָּה וְתוֹכָה לְמַעְלָה וְכָל בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים תַּחְתֶּיהָ, כָּךְ הֵן הַשָּׁמַיִם, קְצוֹתָם לְמַטָּה וְתוֹכָן לְמַעְלָה כְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה מ, כב] [הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם] וַיִמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת:

אַרְבַּע רוּחוֹת בָּעוֹלָם, רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח, רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב, רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן.
רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם.
רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם מִשָּׁם טַלְלֵי בְּרָכָה וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יוֹצְאִין לָעוֹלָם.
רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב מִשָּׁם חֹשֶׁךְ יוֹצֵא לָעוֹלָם.
רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן מִשָּׁם אוֹצְרוֹת הַשֶּׁלֶג וְאוֹצְרוֹת הַבָּרָד וְקֹר וָחֹם וּגְשָׁמִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם.
דָּבָר אַחֵר, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן בָּרָא וְלֹא גְמָרוֹ, אָמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹאמַר שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ, יָבוֹא וְיִגְמֹר אֶת הַפִּנָּה הַזֹּאת שֶׁהִנַּחְתִּי, וְיֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ. וְשָׁם הוּא מָדוֹר לַמַּזִּיקִין וְלַזְּוָעוֹת, לָרוּחוֹת וְלַשֵּׁדִים, לַבְּרָקִים וְלָרְעָמִים, וּמִשָּׁם רָעָה יוֹצֵאת לָעוֹלָם, שֶׁנֶאֱמַר [ירמיה א, יד] מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה [עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ].


בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַּתִּי לָכֶם,
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ.

וּבִשְׁלֹשָׁה כֻּלְּלוּ, וְאֵלּוּ הֵן:
בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, שֶׁנֶאֱמַר [משלי ג, יט כ] ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר [שמות לא, ג] וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן נַעֲשָׂה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [מ"א ז, יד] בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן עָתִיד לְהִבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר [משלי כד, ג ד] בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ.
וּבִשְׁלָשְׁתָּן עָתִיד לִתֵּן שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ב, ו] כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה.
וּשְׁלָשְׁתָּן כְּפוּלוֹת נִתְּנוּ לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיה יא, ב] וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'.

 
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר:
אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (ישעיה סה, יז): כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים
יש להשלים אח"כ: [וָאָרֶץ חֲדָשָׁה],


*יצויין כי ב' דרשות הראשונות שבמדרש רבה זה עוסקים בה"א הידיעה שלפני תיבת שמים ותיבת ארץ, ובהמשך דורשים תיבות "את" שנאמרו לפניהם.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון