אחד יחיד

  1. א

    בהר האם יש איסור לשתות חלב בהמה שאכלה מספיחי שביעית

    אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. (כא,ה) בספר הזכרון "זכור לדוד" (לזכרו של רבי דוד פרנקל ח"ב עמ' ר"נ) מסופר: בשנת תשי"ב כשהאדמו"ר מסאטמר ז"ל היה בירושלים, היתה אז שנת השמיטה ומטעמי קדושת שביעית נתן האדמו"ר פקודתו לגבאים...
  2. א

    בהר מהי צורת ההשתחוויה האסורה מן התורה על רצפת אבן

    בפרשת השבוע נאמר: "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ", ומפרש רש"י על פי חז"ל: "ואבן משכית – לשון כיסוי, כמו (שמות לג, כב) וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, שמכסים הקרקע ברִצפת אבנים. להשתחוות עליה – אפילו לשמים, לפי שהשתחוואה בפישוט ידים ורגלים היא, ואסרה תורה לעשות...
  3. א

    בהר ע"פ מה קבעו המקובלים ששנת ה' אלפים ת"ח היתה זמן מסוגל לביאת המשיח

    "בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כ"ה, י"ג) בזוהר פר' תולדות (חלק א' קלט:) כתב: "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו", כשישתלם הזא"ת, שהוא חמשת אלפים וארבע מאות ותמניא (גימטריא ה' אלפים ת"ח) תשובו איש אל אחוזתו, אל נשמתו שהיא אחוזתו ונחלתו, ועי"ש. ומחמת דברי...
  4. א

    לא כל רשב"י הוא רבי שמעון בר יוחאי!

    בגמרא מנחות (צט:) נכתב: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש". ותמה רבי ישעיה פיק בספר חידושי הש"ס: פליאה עצומה יש כאן, שלכאורה רבי שמעון בן יוחאי סותר דברי עצמו שאמר במסכת ברכות - "אפשר אדם חורש בשעת חרישה ... הרבה עשו כרבי ישמעאל...
  5. א

    בהר ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו

    יש להבין: וכי מי שיש לו גואל אינו רשאי לגאל את שדהו בעצמו? מדוע לא נאמר: 'ואם השיגה ידו ומצא כדי גאלתו'? פרש הנצי"ב מוולוז'ין: למדה אותנו התורה שהעובדה ש: "לא יהיה לו גאל" היא הגורמת ל: "והשיגה ידו". שכן דרך העולם היא שכאשר נזקק אדם לעזרה, הוא משליך את יהבו על קרוביו וידידיו שיסיעו בידו. לעמת...
  6. א

    בהר ושבתה הארץ שבת לה' - לשם ה'

    "לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית" (רש"י). דרש הגאון רבי יעקב יוסף גינז רבה של בסרמין: למצות השביתה ביום השבת קימת גם סבה טבעית, שכן באמצעותה מקבל האדם את המנוחה הנחוצה לו כדי להחליף כח. ואכן מצינו שאף אמות העולם בחרו להם יום שבו הם שובתים ונחים מעמלם. עם כל זאת, אנו כיהודים מצוים להתעלם מהסבות...
  7. טבילת כלים - חלק א'

    טבילת כלים - חלק א'

    מקור הדין איתא בגמ' מסכת עבודה זרה דף עה: – וזה לשון הגמרא: היינו שלומדים מהפסוקים לגבי השלל שלקחו ממדין, שכל כלי שלוקחים מבעלות גוי צריך טבילה. טעם הדין מבואר בירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ה' הלכה ט"ו, וזה לשון הירושלמי: היינו שטעם הטבילה הוא להוציא את הכלים מטומאת העכו"ם, ולהכניסם...
    • אחד יחיד
    • מאמר
    • 1 דקות זמן קריאה
    • אחד יחיד הלכה ומנהג חלק א' טבילת כלים
    • הערות: 2
    • קטגוריה: הלכה ומנהג
  8. א

    חודשי השנה מדוע לא אומרים תחנון בימים הראשונים של חודש סיון

    מתחילת חודש סיון, עד לז' בסיון, (או ח' בסיון, בחו"ל), שהוא אסרו חג – לא אומרים תחנון. בא' בסיון, ו' בסיון, וז' בסיון, משום שהם ראש חודש, חג השבועות, ואסרו חג. ובארבעת הימים שבין ראש חודש לחג השבועות, ב' עד ה' בסיון – משום שבב' בסיון החל משה רבנו לדבר עם בני ישראל בנוגע לקבלת התורה, ושלושת הימים...
  9. א

    שבועות מי שישן ביום והיה ער במשך כל הלילה – האם יברך למחרת את ברכות התורה

    על פי פסקי המשנה ברורה, אדם שלא ישן כלל במשך הלילה, יברך בבוקר את ברכת 'על נטילת ידים' לאחר עשיית צרכיו, יחד עם ברכת 'אשר יצר', וכן את שאר ברכות השחר מ'אשר נתן לשכוי בינה' עד 'הנותן ליעף כח'; אך לא יברך את ברכות 'אלקי נשמה', 'המעביר שינה', ברכה על 'טלית קטן' שלבש במשך הלילה, וברכות התורה, משום...
  10. א

    שבועות האם מותר לעמוד בשעת קריאת 'עשרת הדברות' בציבור

    ישנו מנהג עתיק יומין, לעמוד בשעת קריאת 'עשרת הדיברות' בציבור, כזכר לעמידת בני ישראל בשעת קבלת הדיברות בהר סיני, כפי שנאמר: "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר", וכאות לכך שהן יסוד התורה, ולחרדת בני ישראל בשעת אמירתן בהר סיני. וכבר לפני למעלה מתשע מאות שנה, נשאל הרמב"ם האם מנהג זה ראוי, והשיב...
  11. א

    שבועות מה הם ה'טעם העליון' וה'טעם התחתון' של עשרת הדיברות

    ל'עשרת הדיברות' שבפרשיות 'יתרו' ו'ואתחנן', ישנם שני סוגי טעמים – 'עליון' ו'תחתון'. וזהו ענייָנם: שתי הדיברות הראשונות, 'אנכי' ו'לא יהיה לך', נאמרו יחד, ונחשבות כדיברה אחת לעניין הקריאה, אך הן מורכבות מחמישה פסוקים. הדיברה "זכור (או: שמור) את יום השבת…" מכילה ארבעה פסוקים; ואילו ארבע הדיברות 'לא...
  12. א

    שבועות סגולת קריאת ספר התהילים בחג השבועות

    ביום ו' סיון – חג השבועות הוא יום פטירתו של נעים זמירות ישראל דוד המלך ע"ה כפי שמובא בירושלמי (מסכת חגיגה פ"ב הלכה ג') והשאיר ירושה נפלאה, לנו לכל ישראל את ספר התהילים, שסגולתו רבה מאד. ובפרט ביומא דהילולא רבה, עת רצון עד למאוד לפעול ביום זה גדולות ונצורות. וכן כתב החיד"א: ומכיון שדוד המלך ע"ה...
  13. א

    שבועות הקב"ה אמר עשרת הדברות בניגון, והניגונים השונים לתורה נביאים וכתובים

    בפירוש הרוקח על התורה (דברים ה יט) כתב חידוש נפלא, שעשרת הדברות נאמרו בניגון ובנעימות קול, וגם יעקב אבינו ידע הניגון, והנביאים היו מתנבאים באותו ניגון. וזה מתאים עם מה שכתב החזקוני ז"ל בהקדמתו לפירושו לתורה: ששמע בחלומו את עשרת הדברות ב'קול נעים', היינו בקול נעימות של ניגון . בעניין ניגוני...
  14. א

    שבועות באיזה שופר תקעו בשעת מתן תורה

    כתב הטור (אורח חיים סימן תיז) בשם אחיו הרב יהודה ז"ל שתקיעת שופר של מתן תורה היתה בשופר מאילו של יצחק. וכן כתב רש"י (כאן פסוק יג בד"ה היובל). ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לא) איתא דבר פלא, שאילו של יצחק נברא בששת ימי בראשית ביום שישי בין השמשות, ומגידיו נעשו עשרה נימין בכינורו של דוד, ומעורו נעשה...
  15. א

    שבועות איזה קולות וברקים היו בשעת מתן תורה

    ברבינו בחיי (כאן) הביא דבר פלא בשם רבינו חננאל ז"ל, שהקולות וברקים שהיו בשעת מתן תורה, לא היו קולות וברקים טבעיים, אלא קולות של מלאכי השרת המשוררים להקב"ה, וכן הברקים היו המלאכים עצמם. ולכן היה שם 'ענן כבד' כדי להבדיל בין ישראל והמלאכים, שאם היו ישראל רואים אותם היו נרעדים ונבהלים בראייתם. (אוצר...
  16. א

    שבועות בשעת מתן תורה נעשה כל שטח הר סיני ריק מאויר

    במסכת שבת (דף פט ע"א) איתא, שההר שעליו ניתנה התורה נקרא "הר סיני', על שם נסים שאירע בו לישראל, וסיני הוא אותיות ניסי. ובספר "בן יהוידע' על מסכת שבת (שם, ד"ה שם הר) הביא דבר פלא בשם האריז"ל שאחד מן הניסים הגדולים שאירעו בהר סיני היה, שבשעת מתן תורה נעשה כל השטח סביב ההר סיני ריק מאויר, ובדרך הטבע...
  17. א

    שבועות שבועות אצל הגר"ח קנייבסקי

    רבינו זצ"ל היה מספר, ששאל בבחרותו את מרן החזו"א זצ"ל, איך ינהג כשניעור בליל שבועות, האם יאמר סדר 'תיקון ליל שבועות' או ילמד גמרא כמנהג הישיבות, והשיבו מרן החזו"א שיאמר תיקון ליל שבועות, ואמר שלאידך גיסא כשנשאל החזו"א על דבר זה מאחיין אחר [הגאון רבי מאיר גריינמן שליט"א], השיבו שילמד גמרא, וביאר...
  18. א

    יום טוב עירוב תבשילין להכנת סלט ירקות

    שאלה: בנות בפנימיה שאוכלות שם ביום טוב של שבועות ושבת ואינן מבשלות, רק מדליקות נרות שבת ובפשטות צריכות לעשות עירוב תבשילין מספק בלא ברכה, כיון שתלוי בשתי הדעות בשו"ע סי' תקכ"ז סי"ט אם הדלקת הנר מצריכה עירוב תבשילין. שאלו הבנות שהן מכינות סלט ירקות בחתוך דק דק ביום טוב לצורך שבת, וכיון שחיתוך...
  19. א

    שבועות מנהג אכילת מאכלי חלב

    נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות (רמ"א סי' תצ"ד ס"ב). ומנהג אבותינו תורה הוא (מ"א שם סק"ו), ומ"מ אין צריך להרבות בזה, ודי באכילת מאכל חלבי אחד (שו"ת אור לציון פי"ח אות י"א). טעמים רבים נאמרו בזה, ואחד מהם: כי בעת שירדו מן ההר לבתיהם, לא יכולים היו לאכול אלא מאכלי חלב, שהרי נצטוו על השחיטה, וכלי...
  20. א

    שבועות מנהג קישוט הבית בעשבים

    נוהגים לשטוח עשבים לכבוד חג השבועות בביהכ"נ ובבתים, זכר למעמד מתן תורה, בו היו עשבים סביב להר סיני (רמ"א סי' תצ"ד ס"ג). וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בביהכ"נ על עמוד התפילה ומסביב לבימה (מג"א שם סק"ה) והטעם, זכר לזה שבעצרת נידונים על פירות האילן. והגר"א ביטל מנהג זה משום שהוא חוק העמים...
חזור
חלק עליון
✖ ❓