אחד יחיד

בגיליון 'באר הפרשה' מביא הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א שבשנים שהיה הרה"ק רבי שלומ'קה מזוויעהיל זי"ע התגורר בעיה"ק ירושלים, היה נוהג ללכת כל יום לכותל המערבי. פעם בדרך חזרתו פנה רבי שלומ'קה ללכת דרך 'שער שכם' – כי שם היה המקום ריק מראיות אסורות, אך משמשו ר' אליהו ראטה זצ"ל אמר שעדיף ללכת דרך...

מגדולי תלמידיו של החזון איש. נפטר בה' אדר תש"מ. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90

ועשית לולאות תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחוברת, וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית. חמישים לולאות תעשה ביריעה האחת, וחמישים לולאות תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית, מקבילות הלולאות אשה אל אחותה (כו, ד-ה). לכאורה יש כאן כפילות ושפת יתר, שאחר שכבר נאמר 'ועשית לולאות תכלת' ופרט הכתוב את...

ועשית מנורת זהב טהור מקשה תֵּעָשה המנורה ירכה וקנה, גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו (כה, לא). איתא בגמרא (מנחות כח.), שאם אין זהב כשרה המנורה גם משאר מיני מתכות, אולם כאשר אין המנורה באה זהב אין מעכבים בה גביעים כפתורים ופרחים, ורק כאשר היא נעשית מזהב כעיקר הדין, אזי מעכבים הכפתורים והפרחים את...

ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד (כה, ל). מצוות העבודה, לכאורה אין מקומה בפרשה זו, העוסקת בהכנת הכלים והעמדתם לשמש כבית. ויש לעיין מדוע נזכרה מצוה זו של נתינת הלחם כאן. וכן בפרשת ויקהל נאמר – 'ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר, זה הדבר אשר צוה ה' לאמר, קחו מאתכם תרומה לה' וגו' זהב וכסף ונחשת...

הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצוק"ל הציע דרך למחות את עמלק בזמננו, אף שאין אפשרות להכיר "עמלקי מיוחס" להמן הרשע ולאנשי עמלק. והעצה היא ע"פ רש"י שאומר שיש מצוה גם למחות את ממונם של עמלק, א"כ ניקח דבר מאכל או כוס מים, ונקנה זאת לעמלקי שנמצא הכי צפוני בעולם, ע"י הודאת בעל דין (בקנין אודיתא), ולאחר מכן...

הסיפור הבא ארע לאחד מתושביה הנכבדים של העיר פלטבוש ביו יורק. בוקר אחד, לאחר שהתפלל במניין ותיקין הקבוע, ביציאתו מביהמ"ד תיכף אחר התפילה צלצל הטלפון, וכשענה לשיחה קיבל הודעה כי בתוך חודשיים עליו לפנות את דירתו ולמצוא לעצמו ולמשפחתו מקום מגורים אחר. הוא נהג ברכבו הביתה, והיה שקוע כל כולו במחשבתו...

סופר על הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע שכבר בעת היותו רך בשנים היתה ידועה התלהבותו והתעלותו בשעת קיום רצון ה' ומצוותיו. ופעם בעת שאביו הרה"ק הקדושת יו"ט זי"ע הצטרך לנסוע לעיר אחרת לכמה ימים עקב אסיפת רבנים מסויימת, צירפו אליו לנסיעתו. בשהותו במקום התפלל רבי יואל בדיוק כמו שהתפלל בעירו, עם כל...

למשל 'רמדאן קרים'. מצד אחד - אין זה יום אידם, דהרי אינם עובדי עבודה זרה. מאידך אולי יש לחשוש ללא תחנם, אך זה בהיכי תימצי שיש לו צורך בכך - כגון שרוצה שיעבוד אצלו יותר טוב, לכאורה אין לחשוש לזה. אשמח לשמוע דעת הרבנים.

בספר מקראי קודש כתב שמשמע מדברי רש"י, הרמב"ם והרוקח שצריך לשתות דווקא יין, והטעם הוא שהנס נעשה ע"י יין (וכמבואר בביה"ל). וסיים דבריו שהעולם לא נזהרים בזה ומשתכרים ביי"ש ובירה וכדומה. דעת הגרי"י קניבסקי שאפשר להשתכר גם ביי"ש וכדו', אלא שצריך לשתות קצת יין משום קיום מצות משתה שהוא ביין. דעת...

רבי יוסף רוזין - רבה של העיר דווינסק. נפטר בי"א אדר תרצ"ו. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F

ויראו את אלוקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר (כד, י). גם בשעה גדולה זו, שכל ישראל זכו לראות את כבוד ה' בראיה גמורה, לא היתה דרגת כל אחד ואחד שוה, והדבר התבטא במהות המראה והדמות אשר בה נראה הקב"ה ונתגלה לפניהם. כי הנה, בעוד שכל ישראל ראו את מראה כבוד ה' "כאש אוכלת", הרי...

וגר לא תלחץ, ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים (כג, ט). כבר נכתב לעיל - 'וגר לא תונה ולא תלחצנו, כי גרים הייתם בארץ מצרים' (כב, כ). ורש"י כאן בא ליישב תמיהה זו – 'בהרבה מקומות הזהירה תורה על הגר מפני שסורו רע'. וצריך לבאר בדרך פשוטו, לשם מה בא כתוב זה. עוד יש להתבונן מדוע דווקא...

מדבר שקר תרחק (כג, ז). בכל האיסורים שאסרה תורה לא מצינו לשון הרחקה, כי אם אזהרה שלא לעשות, אולם באיסור השקר כתבה תורה לשון התרחקות - "מדבר שקר תרחק". ולעומת זאת יש להבחין כי צדק היא המצוה היחידה בתורה שנאמר בה לשון רדיפה 'צדק צדק תרדוף' (דברים טז, כ). כלומר שכל המצוות שבתורה מוטל עלינו לשמרם...

לא תהיה אחרי רבים לרעות, ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות (כג, ב). וברש"י – 'יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו וכו'', והאריך להביא הרבה דרשות חכמים בכתוב, עיי"ש. ובסופו כתב - 'ואני אומר ליישבו על אופניו כפשוטו, כך פתרונו, לא תהיה אחרי רבים לרעות - אם ראית...

בעל הבור ישלם, כסף ישיב לבעליו, והמת יהיה לו (כא, לד). בפרשיות המזיקים בתורה, מצאנו כמה סוגי לשונות לחיוב התשלומין - 'בעל הבור ישלם' - 'כסף ישיב לבעליו' - 'שלם ישלם שור תחת השור' - 'מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם'. ועיין בגמרא (ב"ק ה.) שהביאו בזה ארבע לשונות כלליים - 'תחת' 'נתינה' 'ישלם' 'כסף'...

וכי יגח שור את איש או את אשה ומת, סקול יסקל השור, ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי (כא, כח). בגמרא - 'תניא ממשמע שנאמר סקול יסקל השור, איני יודע שנבילה היא ונבילה אסורה באכילה, מה ת"ל לא יאכל את בשרו, מגיד לך שאם שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה' (קידושין נו:). והנה תשובת הברייתא הוא בדרך דרשות...

עין תחת עין (כא, כד). דרשו בו חז"ל (ב"ק פג:) דהכוונה תשלומי ממון דהיינו דמי עינו, וצריך להבין מדוע אכן כתבה התורה 'עין תחת עין', ולא כתבה מפורש דצריך לשלם ממון. והוא אחד העניינים בהלכות תושבע"פ הנראים מקופיא כנוגדים לגמרי את פשט הכתוב. ועיין מה שביארנו בזה בארוכה בביאור יסודי דרשות חכמים...

אך אם יום או יומיים יעמד לא יוקם כי כספו הוא (כא, כא). ברש"י – 'אם על יום אחד הוא פטור, על יומים לא כל שכן, אלא יום שהוא כיומיים, ואיזה זה מעת לעת' (מכילתא). ויש לדעת כיצד דרשו זאת. ונראה בזה, דהנה בפשוטו כוונת התורה לומר 'מיום ואילך', אם יום או יותר, דהיינו יומיים או שלושה וארבעה וכו'...

וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת (כא, טז). הפסוק מיניה וביה דורש ביאור, שהרי מכרו והיאך הוא נמצא בידו, וחז"ל דרשו שהכוונה שנמצא בידו קודם המכירה, שתנאי הוא בחיוב המיתה, שיהיה הנגנב נתון תחת ידיו, וכמו שכתב ברש"י 'שראוהו עדים שגנבו ומכרו, ונמצא בידו כבר קודם מכירה'. ולפי זה הקדים הכתוב את...