אחד יחיד

"וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ" (במדבר י"ד, כ"ד) באחת מן השנים, הלך לעולמו יהודי אשר שימש כשליח-ציבור בימים נוראים בבני-ברק. מרן ה'חזון איש' זצ"ל הורה לגבאים לתת את אמירת 'כל נדרי' לבנו של הנפטר. תמהו המתפללים: "מה העניין בכך?", וה'חזון איש' הסביר: "האלמנה הלוא תשב...

"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ" (טו, מ) הסגולה לזכור את התורה שלומדים הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א סיפר על הגאון רבי דוד יוגרייז זצ"ל שהיה מפורסם בגאונותו העצומה – עיניו כיונים על אפיקי התורה, והוא שלט בעוז בבקיאות מופלאה בכל חדרי מקצועות תורתנו הקדושה, עד כדי כך שהאדמו"ר רבי יואל מסאטמאר זצ"ל...

"על כנפי בגדיהם לדורותם" (טו, לח) הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל, חשש מחיוב ציצית בפראק, העשוי להיחשב כבגד של ארבע כנפות (על אף שיש בו פינה מעוגלת, המבטלת ממנה, לכאורה, שם 'כנף'). מה עשה? בספר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו' מובא את הפתרון שמצא לכך, בשו"ע נפסק, שבגד שאול עד פרק זמן של שלושים יום –...

"ועשו להם ציצית" (טו, לח) לאחר שהסתיימה המלחמה הנוראה, האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל היה נוסע ומסובב במחנות לחזק את שרידי הפליטים, בספר 'לפיד האש' מובא סיפור מרתק על שאירע באחד מביקוריו במחנות אלו. יום אחד הופיע האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל במחנה 'גוטניק' שבגרמניה ובידו 'הפתעה', ארבע אלומות של חוטי...

"תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'" (במדבר ט"ו, י"ט) בספר הרב מבריסק מסופר שבסעודת ה'תנאים' של אחד מגדולי תלמידי מרן בבריסק הג"ר ירוחם גורליק זצ"ל שהשתדך עם בת העיר, הונחו על השולחן פירות משובחים שהיו יקרי המציאות בפולין של העת ההיא, אולם מרן הגרי"ז מבריסק זצ״ל סירב לטעום מהם מחשש שמא מגידולי ארץ ישראל...

"וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם" (במדבר י"ד, א') בגיליון 'ממשקה ישראל' הובא שרבי שמעון סופר אבד״ק קראקא ספר על אביו מרן החתם סופר, שכאשר היה בן ג׳ שנים שלחו אביו למלמד ללמוד תורה, אחר הצהריים חזר לביתו כשהוא בוכה בכיה רבה. שאל אותו אביו מפני מה אתה בוכה, ענה הנער ׳המלמד הכה אותי'. מדוע הכה אותך? והשיב...

"כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (במדבר י"ג, ל"ב) בגיליון 'א געדאנק' מביא בשם ציוני תורה, שמספרים על הרב הצדיק ממנצ'סטר, רבי יהודא סגל, שפעם נכנס לחדר בפנימיית הישיבה, והבחין באחד הבחורים שעדיין ישן, אחרי שכבר העירו את כל הבחורים, והיה זה כמה דקות לפני סוף זמן קריאת שמע, הוא לא העיר את הבחור שוב...

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר י"ג, ט"ז) התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים (רש"י) הגר"א מן בספרו 'כל משאלותיך' מספר שכאשר לנכד של מרן רבי אהרון לייב שטיינמן זצ"ל נולד בן ושאל את סבו איזה שם יתן לילד כי ליוצאי חלציו יש כבר את שמות של הסבים, השיב לו סבו: יהושע, והטעם...

"וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן" (במדבר י"ג, ב') בספר 'דברים ערבים' מספר הרב שבתי שיינפלד מעשה נפלא: בשעת המלחמה העולמית הראשונה, נהגו אברכי משי חסידים להסתתר בקלויז של הרבי מטשורטקוב מקום שם ישבו ולמדו וניזונו על שולחנו של הרבי. פעם בא יהודי זקן אל הרבי בבכי מר וסיפר כי את בנו יחידו לקחו לצבא...

יהודי בעבודת ה' צריך להיות כמו מלך בתכלית התוקף ולא כאסקופה הנדרסת, ח''ו, שכיון שהוא בטל ועבד למלך הרי עבד מלך מלך. כשם שאי אפשר להשיג את גודל אוצרות הטבע, שטבע ה' בארץ, כך אי אפשר להשיג את האוצרות הנמצאים אצל יהודים שהם חפצו של ה'. סדר היום מתחיל ב'מודה אני', ואומרים זאת קודם לנטילת ידים מפני...

נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים שמונים שנה כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות. ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע, אשר לאורם לא יתעה גם ההולך במחשכי הלילה. שמחתו של יהודי בשמחתו של הזולת וברכותיו – מקובלת אצל השי"ת כתפילתו של רבי ישמעאל כהן גדול בקודש הקודשים.

והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ וסמיכא ליה והימים ימי בכורי ענבים. ותמוה מה צריך התחזקות בלקיחת אשכל ענבים ובפרט שהימים ימי בכורי ענבים. ובס' לקט יוסף בשם הגאון המפו' מהר"מ גאלאנטי תי' עפ"ד הרמב"ם דבדין לעשות חזקה די בלקיחת אשכל אחד של ענבים. וזה שאמר הכתוב "והתחזקתם" ר"ל צריכים אתם לעשות חזקה...

שלח לך, פירש"י לדעתך וכו'. ונ"ל בדרך דרוש, עפ"י מש"כ לעיל בפ' בהעלותך [ד"ה עוד נ"ל] כי באמת היה חשש גדול בענין שליחות המרגלים שלא יוציאו דיבה על הארץ, אך שהיה סברא לומר דיקחו מוסר ממרים שלא להוציא דיבה, אבל כיון דבאמת משה רבנו ע"ה היה מבחר הברואים, וא"כ אין ראי' ממה שלקתה מרים, ואיכא חששא, רק...

"ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו"... (י"ד כ"ד) "עבדי כלב" - יש להבין מה פשר הכינוי הזה? התשובה היא שהחלק הזה של העבדות, האמונה בה' כמו עבד הצילה אותו מחטא המרגלים. המרגלים ראו בארץ ישראל דברים, היו להם טענות חזקות, אך הבעיה ששורש הטענות היה הנגיעות האישיות שלהם. כלב היה עבד נאמן להקב"ה, גם...

"מן התרים את הארץ". מפני מה הוצרך לומר שוב שהיו מן התרים? כדי לתת טעם לקריעת בגדיהם, כי היה אומר האומר, מי אתם יהושע וכלב לעשות מעשה זה, מה שלא עשו כל גדולי ישראל?! ואמר, הטעם לא היה בגלל שהחשיבו עצמם יותר מכל גדולי ישראל, אלא כיון שהיו מן התרים שראו מעלתה ... (אוה"ח י"ד ו' עיי"ש)

האיר רבי דוד סומפולינסקי שבתרגום הנקרא יונתן תירגם 'אנשים' - 'גוברין חריפין', כלשון המדרש "וכי כסילים היו מרגלים?!" כי היו חריפים, אנשים גדולים היו ולא כסילים. אמנם בפרשת דברים על הפסוק 'ואקח מכם שנים עשר אנשים' תירגם 'גוברין ברירין', שנבררו ונבחרו, אבל לא קרא אותם 'חריפין', כי כבר התבררו...

בתפילת השחר אנו מתפללים "יהי רצון מלפניך ה' ... שתצילנו היום ובכל יום ... מאדם רע ומחבר רע". יש להבין, מה תוספת יש בבקשה להתרחק מחבר רע אחרי שכבר התפללנו שה' ירחיק אותנו מאדם רע?! ביאר מורי חמי, הגה"צ רבי דב יפה: פעמים שני האנשים טובים, אך החברות ביניהם אינה טובה, על זאת אנו מתפללים שהקב"ה...

"והאיש משה עניו מאוד מכל האדם" (במדבר יב,יג). ראשי-התיבות 'אדם' הם אברהם דוד משה. שלושתם הצטיינו במידת הענווה: אברהם אבינו אמר "ואנוכי עפר ואפר"; דוד אמר "ואנוכי תולעת ולא איש"; הרחיק לכת בענוותנותו משה שאמר "ונחנו מה". (השל"ה)

"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְֹתָה לִשְׁגָגָה וְעָשֹוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר" (במדבר ט"ו,כ"ד) חכמי ישראל היושבים בסנהדרין נקראים "עיני העדה", ואם הורו בשוגג על עבודה מסוימת שמותרת לעבוד עבודה זרה בכך, והציבור הלך ועבד ע"פ הוראתם, נצטוו להביא קרבן לכפר על זה. הטעם שהחכמים נקראים...

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשֹוּ לָהֶם צִיצִת" (במדבר ט"ו,ל"ח) בשו"ע או"ח (יא,א) נפסק שאשה יכולה לטוות את חוטי הציצית. ובהגהות הגרעק"א (שם סק"ג), כתב: ולזה רמז הכתוב "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית", כי מצינו שדיבור הוא קשה ושייך לאנשים ואמירה היא רכה...