אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,195
תודות
10,178
נקודות
535
הרוקח (שס"ו) כתב כל דבר שגם בני נח הוזהרו עליו כגון גזל גניבה וחמס והוענשו יד עני לא החזיקו וצדקה ולוייה ולקט ושכחה ופיאה והידור זקן שאם מצווים חייב אין צריך לברך וכן עשיית מעקה ודינים ותיקון מאזנים ומשקלות ומידות אין צריך לברך שהברכה וצונו ולא עכו"ם

האבודרהם הביא דלא מברכינן בדבר שתלוי בדעת אחרים. והואיל ואיפשר דמימנעי מההיא הנאה או דמחלי לי' ומיעקר ליה עשה לא מברכינן עלייהו. כגון נתינת צדקה או מעשר עני לעני וכו', ע"ש.

הראב"ד הגיה על המהר"י פאט וכתב הטעם משום דכל מצוה שיש בה קלקול אחרים אין מברכין עליה מפני שנראה כמודה על אותו קלקול. אכן בתמים דעים (קע"ט) כתב כדברי המהר"י לפט שזה תלוי בדעת אחרים.

למי יש להוסיף על זה?
 
תשובת המהר"י בן פלט מובאת בשו"ת הרשב"א ח"א סי יח
מברכים על מצות קידוש-השם (פסקי רקנטי ע; של"ה שער האותיות סוף אות א, וראה דרכי תשובה יו"ד קנז ס"ק כב. וראה ערך קידוש השם), ואף שאם ירצה המאנס יחזור בו ויפטרנו, אינו דומה למצות התלויות בידי אחרים שלמעלה, לפי שתיכף כשמסר גופו להריגה קידש השם בתוך בני ישראל וקיים את המצוה.....
 
רוקח (שס"ו) כתב כל דבר שגם בני נח הוזהרו עליו כגון גזל גניבה וחמס והוענשו יד עני לא החזיקו וצדקה ולוייה ולקט ושכחה ופיאה והידור זקן שאם מצווים חייב אין צריך לברך
היכן העכו"ם הצטוו בכ"ז ?
וכן עשיית מעקה ודינים ותיקון מאזנים ומשקלות ומידות אין צריך לברך שהברכה וצונו ולא עכו"ם
פשוט שמצות מעקה אין להם אולי יש להם קיום דין שלא תשים דמים בבתיך אך על עצם קיום דין מעקה מדוע א"א לברך וצונו
 
היכן העכו"ם הצטוו בכ"ז ?

פשוט שמצות מעקה אין להם אולי יש להם קיום דין שלא תשים דמים בבתיך אך על עצם קיום דין מעקה מדוע א"א לברך וצונו
אפשר דסבירא ליה שכל מצוה המובנת מסברא בן נח וכפי שידוע מה שכתב הרס"ג בהקדמה לש"ס שבן נח חייב בכל המצוות המובנות בסברא.
 
וראיתי כעת במנחת אשר (כי תבא סי' ע"ב) דדכתב הגר"א וייס דבחרדים בפרושו על הירושלמי (ברכות פ"ו ה"א) כתב מצאתי לרבי אליהו שהיה מברך כשהיה נותן צדקה או מלוה לעני ולא נהגו כן העולם ובר נשאל הרשב"א על הדבר פני מה מקצת מצוות מברכים ומקצת אינם מברכים ונדחק לתת טעם מה נשתנו אלו מאלו.
וכן הביא בשם רבי אליהו מלונדרי"ש מבעלי התוס' (ברכות עמ' ל"ב) שמברכים אפילו על מצוה של בן אדם לחבירו כצדקה וכיבוד אב ואם.
והביא שבסידור קמרנא הובא שהר"ק מקמרנא ראה לרבו העטרת צבי שקודם שהביא לאמו כוס מים היה מברך אשק קדשנו במצוותיו וציוונו על כבוד אב ואם.
וזה חידוש גדול.
 
מצו"ב קישור למאמר שעוסק גם בעניין זה
 
בעלון בנאות דשא השבוע פר' ראה הביאו עוד בשם החדושי הרי"ם( חו"מ סי' צז א) שהביא עוד טעם אמאי אין מברכים על מצות צדקה
שמא אינו עני והוא רק מתחזה ואע"פ שצריך ליתן מספק דק"ל דאין בודקין למזונות, מ"מ לא תקנו ברכה בכהאי גוונא.
 
הכסף משנה (ברכות פי"א ה"ב) כתב דקדק רבינו לכתוב שבין אדם למקום לומר דבמצות שבין אדם לחבירו כגון עשיית צדקה וכדומה אין מברכין עליהן, ע"כ.

אכן הפאת השולחן (הלכות ארץ ישראל סימן ג אות לט) פליג על הכסף משנה וביאר וז"ל: ולי נראה דבסידורו שסידר רבינו שם. משמע דכוונתו דבמ"ע שבין אדם למקום מברך קודם עשייתן לאפוקי המצות שבין אדם לחבירו דיש לחוש שמא לא יקבלו מברך בשעת עשייתן. כשרואה שמתקיימת המצוה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון