למה

למה נגרע וגו' (ט, ז). צריך לדעת טענת האנשים במאמר למה נגרע, הלא טעמם בפיהם יענו אנחנו טמאים, ומה מבקשים לתת להם תורה חדשה: אולי כי לצד שנטמאו ברשותו יתברך, בין למאן דאמר טמאי מת מצוה, בין למאן דאמר נושאי ארונו של יוסף (סוכה כה:), חשב כי ידין ה' אותם כטהורים, וכשם שמצינו (פסחים עז) שיתרצה ה'...

תוספות חדשים (על המשניות תחילת פסחים) כתב בשם רבינו לוי יצחק אב"ד ברדיטשוב טעם למה קראו חכמים שם החג 'פסח', ואילו התורה קראה את החג, בשם חג המצות. ותירץ על פי דברי רש"י (במדבר ט א) וז"ל: ולמה לא פתח [את חומש במדבר] בזו [בפרשה זו של קרבן פסח שקדמה לפרשה שנאמרה בתחילת הספר], מפני שהוא גנותן של...

עשה לך וגו' (י, ב). צריך לדעת למה הוצרך לחצוצרות למסע המחנות הלא עיני כל ישראל על הענן וכשיראוהו נוסע נוסעים. ואולי כי לצד שלא היו נוסעים יחד אלא יקדים דגל יהודה ואחריו בני גרשון נושאי המשכן ואחריו דגל ראובן וכו', לזה היה צריך לחצוצרות כדי שכל אחד ידע הזמן בדיוק שיסע בו בזה אחר זה. אור החיים הק'...

שנינו (תמיד סוף פ"ג) ואבן היתה לפני המנורה ובה ג' מעלות ונתקשה הראב"ד שם למה דווקא ג' מעלות למה לא ד' או ה' ונשאר בצ"ע. וברע"ב פירש דזה כנגד ג' העלאות הכתובות במנורה 'בהעלותך את הנרות' 'והעלה את נרותיה' 'להעלות נר תמיד'.

ראיתי היום מדרש מחודש [צירפתי למטה] שדעת ר' מאיר שבנ''י היה אחד בלב ואחד בפה וכשאמרו נעשה ונשמע לא נתכוונו בליבם למה שאמרו באמת, ומעתה תמוה למה כשחזר לאומות העולם אם רוצים לקבל התורה ואמרו מה כתוב בה ולא רצו, אז לא נתן להם, ולמה בבנ''י שרק אמרו נעשה ונשמע בפה, אבל בלבם לא נתכוונו לזה שפיר נתן...

למה לא אומרים נוסח הבדלה בקידוש, "המבדיל בין חול לקודש בין ישראל לעמים וכו'"?

נשיא קהת - נכד, נשיא מררי וגרשון- נין, למה?

במשנה חולין דף לג מבואר השוחט בהמה ולא יצא ממנו דם בשעת שחיטה נאכלין בידים מסואבות שהרי לא הוכשר לקבל טומאה ובתוס' דן שם הלא בשר צריך הדחה במים, ותירצו דמיירי בצלי שאי''צ הדחה ולא הבנתי הלא אחד מז' משקין הוא דם, והלא בשעת צלי יוצא דם ולמה הדם שבשעת הצליה אינו מכשירו לקבל טומאה

מבואר בגמ' בגיטין מח. שביובל ראשון שעדיין לא הורגלו להחזיר הקרקעות הו''ל קנין הגוף, ולכו''ע יכול הלוקח להביא ביכורים ולקרוא, ולא הבנתי מה הכונה שעדיין לא הורגלו להחזיר קרקעות, אטו מדובר בעוברי עבירה, הלא ידעו שכיגיע יובל יצטרכו כולם להחזיר?

וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה', לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ (ויקרא כז, לב-לג) בפסוקים אלו למדנו שאסור להחליף את בהמת המעשר בבהמה אחרת, אפילו רע בטוב. ונשאלת השאלה, מדוע באמת אסור להחליף בהמה כחושה בבהמה...

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' משה חיים אולמן שליט''א השאיר קושיא שמרן הגרד''ל שליט''א שאל למה יש דין שמגדף את השם אינו חייב רק אם מגדף את השם בשם השם, והלא תיפ''ל מדין מורד במלכות שחייב מיתה ק''ו למי שמורד במלכו של עולם, ואין לומר דאין עונשין מן הדין שהרי חיוב מיתה במורד במלכות אינו מדין...

כתב החינוך (מצוה שפ) לפי שמצות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואי השמש בחידוש העולם, כי אז בעת ההיא עשה עמנו האל ברוך הוא נסים ונפלאות גדולות ושינה טבע העולם לעיני עמים רבים וכו', על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצוה זו הנכבדת כל איש מישראל ואל יעכבהו אונס וריחוק מקום מעשותה, כי אם יקרהו עון שנאנס...

ראיתי בקוב'''ש ח''ב בהערות לב''ק אות יג שכתב כדלהלן ולכאורה מהו באמת הביאור שלא מצינו לשום פוסק כן, הלא מצד חיוב ערבות צריך להוציא כל ממונו על לאו, והרי נחשב כאילו הוא בעצמו עבר על הלאו , עיין תיבת גמא לפרמ''ג חקירה ד' שכתב כן להסתפק אם מחויב להוציא כל ממונו מצד ערבות על איסור לאו עיי''ש

הרמב''ן בפרשת אחרי [יז יא] כתב לבאר שהטעם למה אסור לאכול דם, הוא כיון שהקב''ה אסר על אדה''ר לאכול בשר, ורק התיר לו הצומח ולא החי, וכאשר היה המבול שאז נצולו החי בזכותו התיר להם, והתיר להם הבשר ולא הדם עיי''ש ולכאורה לפי''ז גם לבן נח צריך שיהא נשאר להם האיסור לאכול דם?

לכאורה מאי שנא דכיבוד אב משל אב הלא מחויב להוציא חומש מנכסיו בכל המצות?

כתיב (י"ט ל"ד ועוד) כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים. ויש להבין מה הדימוי למצרים שחיו כאומה נפרדת לגר שרוצה להכנס לעומה אחרת, ועוד שרש"י ביאר שמום שבך אל תאמר לחברך, וצ"ב למה זה מום וכן למה זה בך כלומר זה במצרים אבל עכשיו אי"ז מום שבך.

ידוע מה שכתוב בגמ' ב''ב דף לח עא שיהודה וגליל כשעת חירום דמו לענין שירת ומענין לדעת למה מבחינה היסטורי האם בגלל שנשלטו ע''י כמה מלכויות?