פסח

ראיתי בספר "מועדי הגר"ח", שלא יוצאים ע"י שליח במצות "והגדת לבנך". המעניין שמיד אח"כ כותב שהאבא יוצא ידי חובה, ע"י שהסבא מספר, כיון שבני בנים הרי הם כבנים. וצ"ע מה מועיל שבני בנים כבנים, לזה שהאבא יצא ידי חובה.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הרמב"ם בהלכות חמץ פ"א ה"ג, שהמחמץ עיסה בפסח לוקה משום בל יראה, שהרי עשה מעשה. והנה כמו כן המחמץ מנחה בכל ימות השנה לוקה משום "כל המנחה וגו' לא תעשה חמץ", ויש לעיין אם חימץ מנחה בפסח, האם לוקה שתים, אחת משום בל יראה ואחת משום חימוץ מנחה. ומצד אין איסור חל על איסור אין...

סוכה מב: יכול לאכול כזית צלי שוחטין עליו את הפסח, שנאמר איש לפי אכלו, רבי יהודה אומר עד שיכול לברר אכילה, כיצד נותנין לו צרור וזורקו אגוז ונוטלו. ובתוס': יכול לאכול כזית צלי. יש שיכול לאכול כזית מבושל ואינו יכול לאכול כזית צלי, ומשערין בצלי לפי שדינו של פסח צלי. הסתפקתי מי מחמיר ומי מיקל...

נשמח אם הציבור הק' יוכל לזכות אותנו ולהמליץ לנו על ניגונים מרוממים לקראת חג הפסח הבעל"ט. ישר כח

שמועה מסתובבת מזה שנים רבות בהיכלי התורה, שיש צד גדול שלא יוצאים יד"ח בד' כוסות עם מיץ ענבים, וצריך דווקא יין. היכן המקור לכך? ומהו טעם הדבר? לי היה נראה בפשטות, שהיות והרמב"ם (הלכות חמץ ומצה פ"ז ה"ט) כתב "ארבעה כוסות האלו צריך למזוג אותן כדי שתהיה שתיה עריבה הכל לפי היין ולפי דעת השותה", ולרוב...

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ז | חול המועד, מוצאי פסח. אנא המשך את הדיון בהערות המאמר.

בעניין בדיקת חמץ בספרים שיטת החזו"א (הלכות פסח סי' קט"ז אות י"ח) שפוסקים כמו המג"א (סי' תל"ד סק"ה) והט"ז (סי' תמ"ב סק"ה) שיש חיוב בדיקת חמץ גם במקום שיש חשש לפירורי חמץ פחות מכזית (שאע"פ שאין בהם דין ביטול, דין בדיקה וביעור איכא), וכתב שלפי זה חייבים לבדוק את הספרים מחמת שיש בהם חשש פירורים...

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ב | ביעור חמץ. אנא המשך את הדיון בהערות למאמר.

מכתבי רעק"א במכתב יב: בליל פסח יתנהג בקדושה וביראה ולשמוח במצוה שזיכה ד' אותנו בלילה הזה, מצות עשה של קידוש ומצות עשה של אכילת מצה ומצות מרור וד' כוסות ואמירת הלל, אך בתנאי שצריך ליזהר שיאכל כזית מצה ברווחה ולא בצמצום, וכמו כן במרור כי אם יחסר מעט מזעיר הפסיד המצות, ולדעתי מי שיש לו מוח בקדקדו...

הנה כתב המשנ"ב (סי' תל"א), שלכתחילה יש לבדוק בתחילת הלילה, ולכן (ס"ק יא) אפי' התחיל ללמוד בהיתר צריך להפסיק, וכן בס"ק ו' מציין לביאור הלכה שאין לשהות הרבה באכילת פירות. ובס"ק א' ביאר שהסיבה שצריך להתחיל לבדוק מיד, כדי שלא יתרשל או שלא ישכח, והגר"א (סי' תל"ג סי"א ד"ה ואעפ"כ, ובקצרה בסי' תל"א...

המקור לתענית בער"פ: מקור נוסף בירושלמי: ונראה שיש כאן מחלוקת האם בכור מתענה בער"פ, דברישא אמרו דמשו"ה התענה רבי, שהיה בכור, ואח"כ העיד רב מנא על אביו שאע"פ שהיה בכור היה אוכל, ואפשר שכך המסקנא, דלהכי פירשו בסוף דרבי לא היה אוכל משום שהיה איסטניס, ולא משום שהיה בכור. אבל אפשר שאי"ז מסקנא, אלא...

כל שנה אני נבוך מחדש ואשמח לעזרה בד' הפוסקים בענין זה. אם יש לי מגירה או ארון וניקיתי היטב ורואה אני את המגירה באור שנקיה לגמרי או אפי' בלא זה שהעביר ידו לכל הצדדים במטלית וכו' וכו', והמקום נקי לגמרי אם יש טעם להכניס נר אח"כ לבדוק בפינות או לאו שמא אולי נשאר שם איזה פירור וכיו"ב?? כמדומני שיש...

בעז"ה, לקראת יו"ט פסח הממשמש ובא, נעלה כאן עצות טיפים ורעיונות, לניהול ומוצלח ומרומם של שלחן הסדר הקדוש.

כתב השו"ע [תעא, א] ויין מעט לא ישתה, משום דמיסעד סעיד, אבל אם רצה לשתות יין הרבה, שותה, מפני שכשהוא שותה הרבה גורר תאות המאכל. עי' במג"א [שם] שהקשה למה מותר לשתות ב' כוסות ראשונה ושניה קודם אכילת מצה, ותירץ דב' כוסות נחשב כבר הרבה יין דמיגרר גריר, ואח"כ כתב שאין צריך לזה, אלא כיון שבאותה...

מדוע רק בפסח עושים 'ענין' מהשלושים יום, הרי לכאורה בכל חג צריך ללמוד ל' יום קודם הלכותיו.

בשערי תשובה סי' תנ"א ס"ק א', כתב בענין איסור קטניות בשם ליקוטי מהרי"ל, שהאוכלם בפסח עובר בלאו דלא תסור. ויל"ע בזה, אטו כל מנהג שהתקבל אצל קבוצה מסויימת בכלל ישראל, יש בזה משום לא תסור? האם אלו שנוהגים באיסור שרויה, עוברים בשרויה באיסור דלא תסור.

שלא נעשה פסח מימי פלוני. לפחות פעמיים.

הדין שנפסק בשו"ע הוא שקטן שיכול לאכול מצה אביו חייב להאכילו, והנה רוב הקטנים מגיל שלוש עד גיל עשר בערך לא יכולים לאכול מהמצות שלנו כזית בכא"פ, ולכן לכאורה אין עליהם דין חינוך, אלא שהיום כשעלו לא"י יהודים מגלות תימן, נתברר שיש עוד סוגים של מצות שלא נראה לי שמישהו מפקפק בכשרותם, אולי הם לא מהודרות...

אחר שיצאו ישראל ממצרים ואילך מה עשה הקדוש ברוך הוא, חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, וצוה לישראל בכל שנה שיעשו ז' ימי פסח בהשבתת חמץ ובאכילת מצה, וסוד הענין הוא, כי היותר רשע שבישראל אף על פי שירבה לפשוע ולהריע, אי אפשר לכנוס בהיכל הנ' של טומאה עד שירשיע ויפשע ארבע מאות ימים רצופים זו אחר זו, ובכל...

בשער הציון סימן תעג ס'ק פ'א מבואר, שאפשר לכתחילה לשתות את היין הנשאר בכוס אחרי ה 16 שפיכות ומאידך הספרדים חוששים מזה מאוד ולא מעיזים לגעת בזה. השאלה מה מנהג האשכנזים בזמנינו?