פסח

  1. א

    פסח, חודש ניסן הכשרת המטבח לפסח

    ההלכות נלקטו מתוך 'אוצר הלכות ערב פסח', שנאמרו בבית המדרש 'שבט הלוי' אחוזת ברכפלד – מודיעין עילית, ע"י הג"ר אלטר אליהו מרמורשטיין שליט"א, ראש כולל 'ישועות יעקב' ומח"ס 'המינים המהודרים' שמעתי ממרן רבינו השבט הלוי זיע"א, שאמר באחת מדרשות שבת הגדול, שאינו מקדיש את דבריו בדרשה לעניין של הגעלת כלים...
  2. ש

    פסח, חודש ניסן אתם מתארחים? ומה עם "והגדת..."?

    כל שנה מחדש... אני זוכה להתארח אצל ההורים, ומטבע הדברים אבי או חמי שליט"א עורכים את הסדר, וכמובן שהם גם עונים לשאלות של ילדיי, וכל פעם מחדש אני שואל את עצמי, ומה עם זה ששגם אני מחוייב שמצוות "והגת לבנך"?
  3. ש

    פסח, חודש ניסן 64 מצוות ליל הסדר מה הם?

    הגר"ש ברעוודה זצ"ל מביא בספרו 'ליל שימורים' שמקובל במסורת בשם אדונינו הגר"א מוילנא זי"ע שבליל הסדר מקיימים 64 מצוות. לאיזה רשימת מצוות התכוין רבינו הגר"א ז"ל? והאם כלל ברשימתו אך ורק מצוות הנוהגות דוקא בליל הסדר, או גם מצוות שאנו מקיימים בכל לילה? חו"ר הפורום מוזמנים לפלפל ולהוסיף!
  4. ה

    פסח, חודש ניסן "מאכט עהם דער אייבישטער פסח'דיג"

    הרה"ק בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע אמר עה"פ (שמות יב, יג) "וראיתי את הדם ופסחתי עליכם", 'הדם' ראשי תיבות מ'תוך ד'בר ה'לכה, כי מי שהוא עומד תמיד מתוך דבר הלכה, וראשו עסוק בעסק התורה "מאכט עהם דער אייבישטער פסח'דיג", כלומר, הקב"ה מסייעו שיוכל לבער ממנו את היצה"ר ולעבוד את ה' בשמחה מרוב כל [כידוע...
  5. א

    פסח, חודש ניסן למה בפסח לא נכתב לשון שמחה

    איתא ב'ילקוט שמעוני' (פרשת אמור רמז תרנ"ד) דבר נורא: אתה מוצא שלוש שמחות, כתיב בחג: "ושמחת בחגך" "והיית אך שמח", "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" (ויקרא כ"ג, מ'), אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת, למה? בשביל שמתו בו המצריים. וכן אתה מוצא, כל שבעת ימי החג אנו קורין בהן את ההלל, אבל...
  6. א

    פסח, חודש ניסן למה אמר משה שירה רק בשביעי של פסח, ולא מיד כשיצאו ממצרים

    מצינו דבר פלא – משה רבינו אמר שירה רק בשביעי של פסח – ולכאורה, למה לא אמר שירה תיכף ומיד בצאת ישראל ממצרים, ולמה המתין מלומר שירה עד שביעי של פסח? אלא כתב בספר 'שער בת רבים', שכשיצאו בני ישראל ממצרים, הם היו בבהלה גדולה – היתה שם מהומה רבתי – הם לא ידעו אם פרעה הולך לרדוף אחריהם או לא, וכיון...
  7. א

    סיפורים על גדולים על מה רקד מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א בערב פסח

    מחזה כזה לא ראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין מעולם! ולא הוא בלבד, אלא כל מי שזכה להכיר את טיבו ולמצות את תכונותיו של מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א, אינו מאמין למשמע אזניו! אבן יסוד עיקרית בחיי מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א, היא מידת 'מנוחת הנפש'. מרן הגרי"ש זיע"א התבטא פעמים רבות, שעיקר הצלחת התלמיד חכם...
  8. א

    פסח, חודש ניסן האם אפשר לתת הרשאה לרב למכור את החמץ דרך הטלפון

    מנהג ישראל מקדמת דנא, לתת הרשאה לרב העיר, רב הקהילה וכדומה, למכירת החמץ לגוי לפני הפסח. והורו פוסקי זמננו כי ניתן לבצע את ההרשאה בשיחה טלפונית, ויש שהורה שניתן גם לשלוח שליח לביצוע ההרשאה. אולם, יש מהאחרונים שכתב שנותן ההרשאה צריך לחתום בעצמו על כתב ההרשאה אצל הרב, והוסיף כי שטרי ההרשאה הנמסרים...
  9. א

    פסח, חודש ניסן דיני ניקוי הספרים מחמץ לפסח

    ספרים שהשתמשו בהם בשעת אכילה או שרגילים לקרוא בהם על שולחן האכילה, וכן סידורים ותהילים וכדומה, המונחים בקביעות בתיק – יש לבדקם ביסודיות דף דף (למעוניינים להשתמש בהם בפסח). שאר ספרים שבארונות: מנקים היטב מעליהם ומאחוריהם, בעיקר המונחים בארונות הסמוכים לשולחן האוכל (ואין די רק בניעור הספר בפתיחתו...
  10. א

    קובץ הכתר החדש - פסח תשפ"ו

    קובץ החדש מבית הכתר ]- פסח תדש"ו
  11. ה

    חידה פסח חייב מדאורייתא שיהי' דבר ישן בליל הסדר!?

    ידוע ומקובל בתפוצות ישראל די בכל אתר ואתר שי', להדר להוסיף שיהי' בליל הסדר כמה שיותר דברים חדשים (ויש בזה כמ' סיבות ואכמ"ל), אך, ישנו דבר אחד בלבד, שלא תמצאוהו לעולם חדש, וא"כ לא יצאת ידי חובה! מהו?
  12. א

    פסח, חודש ניסן מנהגים באכילה בערב פסח

    נהגו העולם בערב פסח ליטול ידיים בסעודת הבוקר כדי לאכול לחם חמץ, ויש שהסמיכו לכך את דברי 'בעל המאור' שבאכילת חמץ בערב פסח מקיימים מצות 'תשביתו'. וכן נהג ה'חקל יצחק' מספינקא זצ"ל שהיה מזרז את חסידיו לאחר התפילה שייטלו ידיהם לאכול חמץ קודם זמן הביעור. (ספר "המנהג")
  13. א

    פסח, חודש ניסן ליל שימורים, ומקור המנהג לפתוח הדלת בשפוך חמתך

    נאמר בתורה (שמות יב, מב) 'ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם', ומבואר בגמרא (פסחים קט, ב) שהוא לילה המשומר מן המזיקים, וכמו שכתב הרמ"א (סוף סי' תפ"א) שנוהגים לקרוא בליל הפסח מקריאת שמע שעל המיטה רק את פרשת שמע ישראל ולא שאר הפסוקים והתפילות...
  14. א

    פסח, חודש ניסן קיצור הלכות חול המועד

    שולחן ערוך תקכ"ט: "ימים שבין ראשון לשביעי של פסח וכו' הם הנקראים חולו של מועד וכו' וחייבים בשמחה, כנאמר: ושמחת בחגיך אתה ובנך ובתך וגו' (דברים טז יט) ושמחה זו מצות עשה מן התורה". חייבים לכבד את חולו של מועד בכסות נקיה ולא ינהג כמנהג של חול. לבאה"ט בשם המהרי"ל והחיי אדם (קו, א) – יש ללבוש בגדי...
  15. ה

    פסח, חודש ניסן ויגביה הפוס - כוחה של תמימות

    מרן ה'חקל יצחק' מספינקא זי"ע היה מרבה לספר בכל שנה את המעשה הידוע על כפרי אחד תמים. לאותו כפרי הייתה הגדה של פסח ישנה. כידוע, לפני הקטע 'והיא שעמדה' מופיעה בהגדה הוראה לעורך הסדר: 'יכסה המצות ויגביה הכוס'. אולם, באותה הגדה ישנה של הכפרי נפלה טעות דפוס. במקום האות כ' במילה 'הכוס', נדפסה בטעות...
  16. ג

    פסח, חודש ניסן קשר בין פסח לפרשת צו

    בפרשת צו כתיב שאוכלים את המנחה מצות, וכתב המהרש"א (ח"א פסחים קטז, ב) שאמנם טעם איסור חמץ כל שבעה הוא משום שלא הספיק בציקם להחמיץ, אבל מצוות אכילת מצה בליל פסח הוא כמו בקרבן מנחה, שהחמץ הוא רמז ליצר הרע, ולכן אכילה בקדושה צריכה להיות מצה. ולכאורה לולי דבריו ז"ל היה מקום לומר שיש כמה טעמים [ואפשר...
  17. א

    פסח, חודש ניסן פסח אצל ר' חיים קנייבסקי זצ"ל

    ערב פסח, י"ד ניסן לפנות בוקר: רבינו מתפלל שחרית כוותיקין כהרגלו כל יום מיום עומדו על דעתו. לאחר התפילה הוא מסיים בקביעות כל שנה את הש"ס בבלי כולו. כידוע, הוא לומד בכל יום לפי סדר מיוחד, שמונה דף בש"ס בבלי (ובעוד ספרים) ובערב פסח הוא מסיים את כל הש"ס. רבינו זצוק"ל הוא בכור להוריו ולכן הוא חייב...
  18. א

    פסח, חודש ניסן דברי צחות מגדולי ישראל על פסח

    פעם אחת לאחר בדיקת חמץ, פנה הרבי בעל 'אהבת ישראל' מויז'ניץ אל שמשו ואמר: "הנה ב"ה זכינו ובדקנו את החמץ אשר בבית ולא נמצא מאומה, ועתה, בבקשה ממך, בדוק נא את החמץ שבליבי – אמר והצביע על ליבו הטהור". "יסלח לי הרבי" – אמר השמש – "אולם את ליבו של הרבי אין צורך לבדוק כלל, שהרי כך שנינו במשנה: 'כל...
  19. א

    פסח, חודש ניסן עשרת הקניינים שעושים כדי למכור את החמץ לגוי

    במכירת חמץ, שלא ניתן לעשות משיכה, שלא שייך שהגוי יבוא לכל בית וימשוך את שיירי החמץ המוטמנים, דנו הפוסקים כיצד להקנות לגוי לפי הצד שכסף לא מועיל, ועושים עשרה קניינים ואלו הם: קנין כסף – וזה מועיל רק לשיטות שכסף קונה בגוי, ונתבאר שיש בזה מחלוקת. קנין אגב קרקע – ולצורך זה הוסיפו הרבנים בשטרות...
חזור
חלק עליון