פסח

הלכות הפסח ב"שולחן ערוך" נפתחות בדברי הרמ"א שנהגו לאסוף מעות חיטין לקראת חג הפסח לחלקם לעניים לצורך הפסח. וכל מי שדר בעיר במשך שתים עשרה חודש צריך לתת מעות לעניים. נשאלת השאלה: מה מונח במצוה של נתינת מעות לעניים? אם נאמר שהעניים צריכים כסף לצרכי הפסח, האם לסוכות הם לא צריכים כסף?! ואם נתרץ...

עני בר אוריין המדקדק במצוות ורוצה להדר ולאכול רק מצה העשויה מקמח שנשמר משעת קצירה, כתב הפתחי תשובה שחייבים לתת לו קמח זה ממעות 'קמחא דפסחא', וכן עני שנהג בשנה הקודמת לאכול מצה שמורה דווקא, חייבים לתת לו קמח זה. ומעניין לציין כי לעניין נר חנוכה, כתב בביה"ל בסימן תרעא, שאף על פי שגבאי צדקה חייבים...

"מצה זו שאנו אוכלים על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם". (הגדה) הארה נפלאה שמעתי בעניין זה, ולצערי איני זוכר את שם אומרו... הנה, יש ליתן את הדעת, שאותו הזמן ש"לא הספיק בצקם להחמיץ", היה כבר אחר שפרעה אמר להם "קומו צאו מתוך עמי"...

בשו"ת משנת יעב"ץ פוסק שהחיוב לתת מעות ל'קמחא דפסחא', אינו רק מצד מצוות צדקה, אלא גם מצד מצוות 'שמחת יום טוב', ולכן החובה מוטלת גם על מי שאין לו כסף, שפטור ממצוות צדקה אבל מחוייב במצוות שמחת יום טוב, ולכן חייב ללוות כסף מאחרים כדי לתרום ל'קמחא דפסחא'. וכדאי לעיין גם בלשון הרמב"ם (פ"ו מהל' יום...

ההלכות נלקטו מתוך 'אוצר הלכות ערב פסח', שנאמרו בבית המדרש 'שבט הלוי' אחוזת ברכפלד – מודיעין עילית, ע"י הג"ר אלטר אליהו מרמורשטיין שליט"א, ראש כולל 'ישועות יעקב' ומח"ס 'המינים המהודרים' שמעתי ממרן רבינו השבט הלוי זיע"א, שאמר באחת מדרשות שבת הגדול, שאינו מקדיש את דבריו בדרשה לעניין של הגעלת כלים...

-

כל שנה מחדש... אני זוכה להתארח אצל ההורים, ומטבע הדברים אבי או חמי שליט"א עורכים את הסדר, וכמובן שהם גם עונים לשאלות של ילדיי, וכל פעם מחדש אני שואל את עצמי, ומה עם זה ששגם אני מחוייב שמצוות "והגת לבנך"?

הגר"ש ברעוודה זצ"ל מביא בספרו 'ליל שימורים' שמקובל במסורת בשם אדונינו הגר"א מוילנא זי"ע שבליל הסדר מקיימים 64 מצוות. לאיזה רשימת מצוות התכוין רבינו הגר"א ז"ל? והאם כלל ברשימתו אך ורק מצוות הנוהגות דוקא בליל הסדר, או גם מצוות שאנו מקיימים בכל לילה? חו"ר הפורום מוזמנים לפלפל ולהוסיף!

הרה"ק בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע אמר עה"פ (שמות יב, יג) "וראיתי את הדם ופסחתי עליכם", 'הדם' ראשי תיבות מ'תוך ד'בר ה'לכה, כי מי שהוא עומד תמיד מתוך דבר הלכה, וראשו עסוק בעסק התורה "מאכט עהם דער אייבישטער פסח'דיג", כלומר, הקב"ה מסייעו שיוכל לבער ממנו את היצה"ר ולעבוד את ה' בשמחה מרוב כל [כידוע...

איתא ב'ילקוט שמעוני' (פרשת אמור רמז תרנ"ד) דבר נורא: אתה מוצא שלוש שמחות, כתיב בחג: "ושמחת בחגך" "והיית אך שמח", "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" (ויקרא כ"ג, מ'), אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת, למה? בשביל שמתו בו המצריים. וכן אתה מוצא, כל שבעת ימי החג אנו קורין בהן את ההלל, אבל...

מצינו דבר פלא – משה רבינו אמר שירה רק בשביעי של פסח – ולכאורה, למה לא אמר שירה תיכף ומיד בצאת ישראל ממצרים, ולמה המתין מלומר שירה עד שביעי של פסח? אלא כתב בספר 'שער בת רבים', שכשיצאו בני ישראל ממצרים, הם היו בבהלה גדולה – היתה שם מהומה רבתי – הם לא ידעו אם פרעה הולך לרדוף אחריהם או לא, וכיון...

מחזה כזה לא ראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין מעולם! ולא הוא בלבד, אלא כל מי שזכה להכיר את טיבו ולמצות את תכונותיו של מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א, אינו מאמין למשמע אזניו! אבן יסוד עיקרית בחיי מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א, היא מידת 'מנוחת הנפש'. מרן הגרי"ש זיע"א התבטא פעמים רבות, שעיקר הצלחת התלמיד חכם...

מנהג ישראל מקדמת דנא, לתת הרשאה לרב העיר, רב הקהילה וכדומה, למכירת החמץ לגוי לפני הפסח. והורו פוסקי זמננו כי ניתן לבצע את ההרשאה בשיחה טלפונית, ויש שהורה שניתן גם לשלוח שליח לביצוע ההרשאה. אולם, יש מהאחרונים שכתב שנותן ההרשאה צריך לחתום בעצמו על כתב ההרשאה אצל הרב, והוסיף כי שטרי ההרשאה הנמסרים...

ספרים שהשתמשו בהם בשעת אכילה או שרגילים לקרוא בהם על שולחן האכילה, וכן סידורים ותהילים וכדומה, המונחים בקביעות בתיק – יש לבדקם ביסודיות דף דף (למעוניינים להשתמש בהם בפסח). שאר ספרים שבארונות: מנקים היטב מעליהם ומאחוריהם, בעיקר המונחים בארונות הסמוכים לשולחן האוכל (ואין די רק בניעור הספר בפתיחתו...

קובץ החדש מבית הכתר ]- פסח תדש"ו

ידוע ומקובל בתפוצות ישראל די בכל אתר ואתר שי', להדר להוסיף שיהי' בליל הסדר כמה שיותר דברים חדשים (ויש בזה כמ' סיבות ואכמ"ל), אך, ישנו דבר אחד בלבד, שלא תמצאוהו לעולם חדש, וא"כ לא יצאת ידי חובה! מהו?

נהגו העולם בערב פסח ליטול ידיים בסעודת הבוקר כדי לאכול לחם חמץ, ויש שהסמיכו לכך את דברי 'בעל המאור' שבאכילת חמץ בערב פסח מקיימים מצות 'תשביתו'. וכן נהג ה'חקל יצחק' מספינקא זצ"ל שהיה מזרז את חסידיו לאחר התפילה שייטלו ידיהם לאכול חמץ קודם זמן הביעור. (ספר "המנהג")

נאמר בתורה (שמות יב, מב) 'ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם', ומבואר בגמרא (פסחים קט, ב) שהוא לילה המשומר מן המזיקים, וכמו שכתב הרמ"א (סוף סי' תפ"א) שנוהגים לקרוא בליל הפסח מקריאת שמע שעל המיטה רק את פרשת שמע ישראל ולא שאר הפסוקים והתפילות...

שולחן ערוך תקכ"ט: "ימים שבין ראשון לשביעי של פסח וכו' הם הנקראים חולו של מועד וכו' וחייבים בשמחה, כנאמר: ושמחת בחגיך אתה ובנך ובתך וגו' (דברים טז יט) ושמחה זו מצות עשה מן התורה". חייבים לכבד את חולו של מועד בכסות נקיה ולא ינהג כמנהג של חול. לבאה"ט בשם המהרי"ל והחיי אדם (קו, א) – יש ללבוש בגדי...

מרן ה'חקל יצחק' מספינקא זי"ע היה מרבה לספר בכל שנה את המעשה הידוע על כפרי אחד תמים. לאותו כפרי הייתה הגדה של פסח ישנה. כידוע, לפני הקטע 'והיא שעמדה' מופיעה בהגדה הוראה לעורך הסדר: 'יכסה המצות ויגביה הכוס'. אולם, באותה הגדה ישנה של הכפרי נפלה טעות דפוס. במקום האות כ' במילה 'הכוס', נדפסה בטעות...