פסח

הרמ"א (או"ח סי' תעג סעי' ז') כ' ונוהגין לזרוק מעט מן הכוס באצבעו כשמגיע לדם ואש ותמרות עשן, וכן כשמזכיר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב בכלל ובפרט, הכל ט"ז פעמים. במג"א (ס"ק כ"ח) מביא מהדרכי משה שיש לזרוק ב"אצבע" על שם מה שנאמר "אצבע אלקים היא", ודלא כמו שכ' בהגהות מנהגים לזרוק ב"זרת" קטן. ומביא שבילקוט...

"הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה" (ט,יח) וברש"י כעת מחר – כעת הזאת למחר שרט לו שריטה בכותל למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד. בס' באר יוסף (לר' יוסף סלנט זצ"ל) כ' לחדש שמכת ברד היתה בלא עננים, ומוכיח כן, דאם היה עננים איך החמה היתה מאירה על השריטה...

במושב זקנים לבעלי התוספות הקשו, מדוע במכת שחין נאמר 'לכם' מה שלא נאמר כן בשום מקום. ותירצו ששאר מכות הדברים עצמם היו בעולם אלא שהוצרכו רק להביאם למצרים, אבל שחין לא היה בעולם, כי הקב"ה לא רצה לקחת שחין שנגזר על בני אדם אחרים וליתנם על המצרים. ובס' שפתי צדיק (פר' וארא אות לז עמ' לג) עומד על...

מקובל כי פעם פירש לאמור רבינו החתם סופר בדברי קדשו: הנה מודעת כל זאת כי המצה קרויה 'לחם עוני' (דברים ט"ז, ג'), 'לחם שעונים עליו דברים הרבה' (פסחים לו ע"א). כתב רבינו בפירושו, שהמצה עצמה מדברת דברים הרבה, מבקשת ומתחננת שיאכלוה [דרשות החתם סופר ח"ב, עדר ע"ב.]. ותמה הגאון רבי יהושע בוקסבוים זצ"ל...

מצו"ב מה שקיבלתי, לא פתחתי, רק התבקשתי לפרסמם:

בפסחים (ב, א) תנן, כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, ולמה אמרו שתי שורות במרתף, מקום שמכניסין בו חמץ. ופירש רש"י, אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק, למה הוצרכו לבודקן, ומפרש, לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ, כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו, ופעמים שהשמש עומד...

אם הציבור יוכל לסייע.

כתב המהרש"א בפסחים קטז: "וזהו טעם אכילת מצה בליל פסח כדמיון המנחה לגבי כהן כי אז נתקדשו כל ישראל להבדיל בין ישראל למצרים". לפ"ז נראה לבאר, שהרי בבית המקדש מצינו תרתי, שהכהנים אוכלים מצות ובמקום קדוש. ולכאורה במצה יש רק ענין אחד - אכילת מצה. ונראה שזהו עניינו של סוכות, להשלים הבחינה של "מקום...

איך שייך שאדם אכל מצה ויצא ידי חובה ואז אמרו לו משהו והוא כבר לא יכול לאוכלה ולצאת בה

שו"ת מרתק עם רה"י הגאון רבי שרגא שטינמן לבני חו"ל בישיבת ארחות יעקב.

ישנה שאלה למה תקנו חכמים דווקא ארבע כוסות של יין, הא העיקר שיהיה במספר ארבע שהוא כנגד ד' לשונות הגאולה, ולמה לא ד' מצות, ד' פירות ,כגון ד' תפוחים או ד' אגוזים? הרבה אנשים יש שקשה להם לשתות יין, והיו יכולים להניח ד' אגוזים, ואזי כולם ישאלו מה נשתנה, למה מניחים ארבעה אגוזים ויגידו שהם כנגד ד'...

ראוי לכל אחד ללמוד ולהבין את דיני ליל הסדר, כדי שידע ויבין את אשר לפניו – ולא כאותם שעושים כסומא בארובה, כאן כתוב בהגדה 'יכסה המצות', אח"כ כתוב 'יגלה המצות', וכיו"ב, ואינם מבינים טעמם של דברים, מכסים ומגלים, ואינם מבינים למה משתנה הדין. ואמנם מי שמעיין יודע ומבין. כי בעצם צריכות המצות להיות...

ראוי ונכון להתבונן ולהבין את רוממות הלילה הזה: אין לילה כמו הלילה הזה, זה "לילה כיום יאיר", ליל שימורים. הקב"ה מחכה ללילה הזה ואנחנו מחכים לו, ליל שימורים לדורות. אין שיעור וא"א לספור את המצוות שאנו מקיימים בלילה הזה, מצוות דאורייתא יש להן קצבה, אבל מצוות דרבנן – רבות הן מאד. וכשמברכים...

הנה יש קושיות עצומות על ענין תענית בכורים: א. הלוא הנס היה בליל הסדר ולמה צמים מקודם, (והרי גם יום ארבעה עשר אסור במלאכה, מפני שהוא יום הבאת קרבן וחשיב כיו"ט). ב. הנס היה בין לזכרים בין לנקבות, ולמה אנו נוהגים שרק הזכרים צמים? ג. הנס היה גם לבכור מאם, ולמה צמים רק בכורות מאב? ד. הנס היה גם לגדול...

הנה אנו מהדרים לקיים ביעור חמץ ע"י שריפה כר' יהודה. ולפיכך כבר עוררתי לפני שנים רבות, וגם הדפסתי זאת, שטוב ונכון דבכזית אחד לא ישפוך עליו נפט, אלא ישליכנו כמות שהוא לאש, כי אם ישפוך עליו נפט הרי מיד הוא נפסל מאכילת כלב, ונמצא שאין מוזהרים ב'בל יראה', והריהו מבוער כבר, וממילא אינו מקיים בו מצות...

ידוע המנהג שהאשה מניחה בהיחבא עשרה פתיתים, כדי שימצא חמץ ולא תהיה ברכתו לבטלה, וכבר נהגו כן ברוב המקומות. אכן כבר הכריעו הפוסקים דבלא"ה לא הווי ברכה לבטלה, כי זהו עצם המצוה "לבדוק", ומ"מ מנהג ישראל הוא, ויש בזה סודות עפ"י הקבלה. ומיהו יש להעיר ולעורר בזה, שלא לעשות את העיקר לטפל ואת הטפל לעיקר...

למה לא מברכים "שהחיינו" בבדיקת חמץ? הא הווי מצוה המתחדשת משנה לשנה! והנה הא דמברכים על ביעור חמץ ולא על בדיקת חמץ, הרי"ז מפני שעיקר המצוה היא הביעור, ומברך על שם סופו שיבדוק וימצא החמץ ויבערנו, וכידוע. אבל לכאורה, אמאי לא מברך על מצוה זו "שהחיינו". והתשובה בזה היא: משום דאין כ"כ הנאה בזה, לפיכך...

כתב בספר אורחות חיים (סימן תעג) בשם ספר מאורי אור, שמנהג הילדים שגונבים את האפיקומן הוא בדוי והבל, כי הגויים מבינים מכך שהיהודים מלמדים את ילדיהם לגנוב, זכר ליציאת מצרים שניצלו את מצרים, ולכן המונע מהמנהג הזה משובח. ובאמת אצל אדמו"רי חב"ד לדורותיהם הקפידו לא לחטוף את האפיקומן. ובספר מקור חיים...

בחשיבות המגבית של 'קמחא דפסחא' הביא המשנ"ב (סי' תכט ס"ק ו): ואלה המשתמטים עצמם מליתן קמח לעניים, יש עוון בידם, והנה ידוע שעיני עניים נשואות לזה, וכשהם ישארו בדוחק וברעבון והוא יעלים עין מזה, יודע מה שאמרה הגמרא בסנהדרין (לה) עיין שם בפרוש רש"י, והוא גם כעין זה, עכ"ל. ושם ברש"י (ד"ה כל) כתב על...

מנהג לקנות חיטים לעניים ולחלקן לצורך הפסח, כך הביא הרמ"א בתחילת הלכות פסח (סי' תכט סעי' א) ומקור הדין הביא המשנ"ב (ס"ק ג) שהוא מנהג קדום מזמן הגמרא והובא דבר זה בירושלמי (פ"ק ב"ב סוף ה"ד). והאם יש לזה דין צדקה רגיל שאפשר לתתו ממעשר כספים, או שהוא חיוב מצוה גמור על כל אחד ואחד, וא"כ אין לתתו...