שבת

יש סיפור, דהגר"ח וולאזין שלח לצדיק שידע שתפילותיו מתקבלות, שליח בשבת להתפלל על חולה במצב של פיקוח נפש, באופן שהשליח היה צריך לעבור על איסור שבות, משום פיק"נ, והדברים מפליאים ואשמח למקור

שמעתי שיש הנוהגים, שאם יוצאים מהבית בליל שבת לאחר הדלקת הנרות קודם כניסת השבת, צריכה האשה להיות חצי שעה ליד הנרות, ולא הבנתי גם מה הבעיה כשחוזרים להיות ליד הנרות, וגם מה עוזר להיות ליד הנרות רק בתוספת שבת, וגם מה עניין חצי שעה, (אולי למדו את זה מנרות חנוכה...) מי שיודע מקור טעם למנהג זה שיכתוב

נֹחַ נֹחַ. בתיקו"ז (תי' כ"א, ועי' זוה"ק פ' פינחס רנו.) נח דא שבת. ולפי"ז הכפילות נֹחַ נֹחַ אפשר שמרמז על כנסת ישראל בן זוגך (ב"ר יא ח). ולכן נח עם ב' אותיות בגימטריא ס' לרמז שהשבת אחד מששים לעוה"ב (ברכות נז:). עוד מרמז למ"ש השל"ה הקדוש (מסכת שבת פרק תורה אור אות פ"ד בהגה"ה): מצאתי כתוב...

היכן מצינו בש"ס עקירה והנחה, אך הוא לא לגבי שבת ?

נתעוררה בי שאלה, לכאורה מה יש לעשות במקרה שהעירוב נפסל בשבת, האם צריך לזרוק מייד את החפצים מהכיסים, או שמותר להמשיך לטלטל כי לפני כן העירוב היה כשר? אשמח אם חברי הפורום יחלקו את ידיעותיהם בעניין.

איך יתכן אדם שאכל סעודת ליל שבת כשיעור ברכת המזון מדאו' ומדרבנן ולא צריך לחזור רצה לכתחילה?

ישנו סימן מרכזי בשו"ע שיש עליו ביאור של המשנ"ב אמנם מסימן אחר מוכח שלא החפץ חיים ז"ל כתבו!!! באיזה סימן מדובר? ומהיכן זה מוכח

ויכלו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי, יש להקשות ומאחר שכלה מלאכתו, מה שייך לשבות, שביתה שייכת למי שיש בידו לעשות ואינו עושה, אך מי שכלה מלאכתו אין השביתה בזה שאינו עושה מלאכה, אלא במה שאין לו מה לעשות, (ואין לומר דלולא שבת היה נברא עוד דברים...

בסנהדרין (נח:) ילפי מינה 'אר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה", ולכאו' ילה"ק בזה דהא אמרו חז"ל בכמה דוכתי דקיימו האבות לכל התורה כולה, דבקידושין (פב.) אמרו 'מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה', וביומא (כח:) 'אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה וכו', אמר רב ואיתימא רב אשי קיים...

בשבת לד, א מה"מ דג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר. א"ר יהושע בן לוי אמר קרא (איוב ה, כד) "וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא". והר"ח שם כתב המקור שצריך להדליק נר בשבת, שנאמר "וידעת כי שלום אהלך" וגו', ואין "שלום" אלא באור, שנאמר "וירא אלוקים את האור...

האם ספק פלוגתא במעשה שבת דאורייתא מותר. הפמ"ג בריש סימן שיח מיקל בספק פלוגתא במעשה שבת דרבנן. מביאו המ"ב (שם). ולכאורה, הרי כל מעשה שבת הוא דרבנן וזה נלמד מהפסוק "כי קודש היא", היא קודש אוין מעשיה קודש. ויל"ע, האם כל מעשה שבת אף במלאכה דאורייתא נהפך ישירות לדרבנן או לא. עוד יש להעיר בשיטת...

בדרך שיחה (עמ' עדר) נשאל הגרח"ק זללה"ה אם עדיף ללכת ברחוב שאין בו חילול שבת, או ברחוב שנוסעים בו הרבה, ואלו גויים הם. והשיב, שבברכות (נג, א) מבואר שנר של חיה ושל חולה הוי נר ששבת, ואילו נר של גוי אינו נר ששבת. וחזינן שגם ע"י גוי ה"ז חילול שבת, אף שגוי אינו מצווה, ואדרבה, גוי ששבת חייב מיתה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לך אכול בשמחה לחמך (ט ז) במדרש קהלת רבה "אבא תחנה חסידא נכנס לעירו ערב שבת עם חשיכה וחבילתו מונחת לו על כתיפו, ומצא מוכה שחין אחד מוטל בפרשת דרכים, אמר ליה רבי עשה עמי צדקה והכניסני לעיר, אמר אם אני מניח חבילתי מהיכן אתפרנס אני וביתי, ואם אני מניח את מוכה שחין אני מתחייב...

מישהו יודע במצב שבת במזגן אינורטר מה הכי קר 1 2 3

בגמ' סוכה ז. איתא בסיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה, הסוכה כשרה [אף שהלחי פחות משיעור טפח ואין בו שיעור דופן] והטעם מפני שאומרים מיגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה עיי"ש. וכך נפסק בשו"ע סימן תרל סעיף ז' עיי"ש. ויל"ע מכמה פנים. א. בגמ' סוכה כג. קיי"ל דבעינן מחיצה הראויה לשבעה, וכיון...

השבת הראשונה בשנה. וואו. זה הפעם הראשונה בשנה שאנו חווים שבת. היא נקראת שבת שובה. לפי הפשט היא נקראת כך על שם ההפטרה שמפטירים "שובה ישראל". אבל יש פה עוד רובד עמוק יותר יש פה אפשרות לתשובה ברמה גבוהה מאד. שב"ת שבת בו תשוב. שבת היא מסוגלת לתשובה. כי שבת כולה מורה על עצמותו ומהותו של מחדש העולם...

יש לדון לשיטות הראשונים שעונג שבת הוא מהתורה, אם כן לריש לקיש (יומא ע"ג:) דחצי שיעור מותר מן התורה, יום הכיפורים שחל בשבת יהיה מחוייב לאכול כזית כדי לקיים מצות עונג שבת שהוא מצות עשה, ולענין יום כיפור לא הוי רק חצי שיעור דיום כיפור שיעורו בככותבת שהוא גדול מכזית. ולכאורה יש לומר עפ"מ שקיימא לן...

הנה ידוע לכל ג' שיטות הראשונים בבורר לאלתר. א. שיטת המרדכי שבורר ואוכל מיד. ב. שיטת רבנו חננאל שבורר ואוכל מה שאוכל באותה סעודה. וכתב המשנה ברורה, שאפילו אם הסעודה נמשכת הרבה שעות. ג. שיטת רבנו ירוחם שנחלקו בה המחבר והרמ"א. הרמ"א הבין שהיא אותה שיטה כמו ר"ח. והמחבר הבין שהיא שיטה שנייה. שמחלקת...

בהפטורה (ישעיה סג, ח) "וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ", מרמז על שבת קודש, שאפילו עמי הארץ אימת שבת עליהם ואינם משקרים (ירושלמי דמאי פ"ד ה"א, מובא בתוס' כתובות נה: ד"ה ובתרומת, ובחולין עה: ד"ה אף), וזהו "אך עמי", הם עמי הארצות, בשבת "המה" בדרגת...