שבועות

רש"ר הירש שמות פרשת כי תשא פרק לד פסוק כב את חג "בכורי קציר חטים" תעשה לך בדמות של חג "שבעת", ולא בדמות של חג - טבע. את בכורי קציר חטים תחוג בדמות של בכורי רוחך ונפשך, שהרי זו משמעות ספירת שבעה השבועות "מהחל חרמש בקמה" שעל אדמת עצמאותנו החומרית, ועד ליום שהוא זכר למתן תורתנו.

סמך וּבְקֻצְרְכֶם לשבועות יום מתן תורתינו [וכן דרשו חז"ל (חגיגה יז.) איזהו חג שאתה קורא וקוצר בו הוי אומר זה חג עצרת], לרמז מה שאמרו (פסחים ג:) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה.

במדרש בשעה שאמר הקב"ה אָנֹכִי ה' נתקע תלמוד תורה בלבם, ובשעה שאמר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים נתבטל יצה"ר מלבם. והנה תתבונן דבר נפלא, שאחר שאמר לא יהיה לך, חזר הבורא ית"ש ואמר אָנֹכִי ה' [אֱלֹקֶיךָ קֵל קַנָּא], ונראה הטעם, לפי שראה שאחר חטא העגל יאבדו הכל, וישכחו את התורה, ויחזור יצה"ר...

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה ענין מנחה חדשה, לפי שאי' בטור שג' רגלים כנגד ג' אבות, ושבועות כנגד יצחק אבינו, וזהו משמים השמעת דין ארץ יראה, זה מידת יצחק אבינו, ואח"כ שקטה, שנעשה המתקת הדינים, והנה יצחק אבינו תיקן תפילת המנחה, שאז שורה דינים, ובשבועות יש בחינה חדשה של...

אי' אם אין אני לי מי לי מרמז על שבועות, שמפטירין בו במעשה מרכבה, שאין דורשין ליחיד אלא אם כן הוא מבין מדעתו. ואפשר שזהו יום אחד הוסיף משה מדעתו, שהיה מבין מדעתו, וקיים בעצמו אמרם וכשאני לעצמי מה אני, ונהג בה טובת עין ונתנה לישראל (נדרים לח.), וזהו ויחן שם ישראל כאיש אחד - הוא משה רבינו שנקרא...

ולא חג פסח או סוכות שגם עוצרים ממלאכה?

ותלד אשת יוחאי בן ביום חג השבועות שבו ניתנה תורה לישראל, ותמלא הבית אורה מההוד וההדר שהיה חופף עליו, וידעו כל רואיו כי ברכה בו ויאיר לישראל אור גדול, וישמחו הוריו בו מאד, ויהללו את ה', ויחלקו צדקות, ויעשו משתה גדול ביום מילתו, ויקרא את שמו שמעון כי שמע ה' לקול תפלת אמו ובכייתה. (נחלת אבות לר'...

בלילה השני של חג הפסח לאחר ספירת העומר, קרא רבי צבי הירש הלוי הורביץ זצ"ל לשני בניו הקטנים, שהתפרסמו לאחר מכן כשני האחים הקדושים רבי שמעלקא מניקלשבורג ורבי פנחס בעל ההפלאה, ושאלם לאמר: איזו מסכת מתכוונים אתם ללמוד? נענה ואמר הגדול שבהם: עלינו להתחיל ללמוד את מסכת שבועות, כדי שנוכל לסיימה בערב חג...

ראיתי מביאים בשם ספר שיחות חיים להג"ר נתן אינפלד שכתב בזה"ל -שמעתי כמה פעמים מרבינו בעל האבי עזרי שליט"א שאמר בשם מרן בעל האבן האזל ששבועות הוא יום הדין לתורה [והוסיף שאמר כן בשם הר"ן, ואינו מוצא מקומו] וראיתי (מחה"ס הנ"ל) זה בשל"ה שמביא בשם "תולעת יעקב" ע"ש במסכת שבועות דף ק"פ ע"כ ע"ש. וראיתי...

בספר נועם אלימלך כתב הטעם שהתירו חז"ל בחג השבועות שלא להמתין בין בשר לחלב שיעור זמן כבשאר ימות השנה, מחמת ששבועות הוא שעת מתן תורה ואנו מראים עצמינו שאנו דומים למלאכים בשעת מתן תורה ע"י התורה. נועם אלימלך פרשת משפטים בזה"ל- לא תבשל גדי בחלב אמו. נראה לפרש ע"ד הרמז, דיש ליתן טעם לשבח למה נאסר...

כתב במכתב מאליהו חלק ב עמוד כח: כבר ביארנו במאמר "שורש נצחיות ישראל" בשם מו"ר הרב צבי הירש זצ"ל, שאין הזמן עובר על האדם אלא שהאדם נוסע בתוך הזמן, נמצא שבכל שבועות מגיעים אנו לאותה קדושת הזמן ממש שהיתה לאבותינו בשעת קבלת התורה, יוצא איפוא שבשבועות עלינו לחזור ולקבל את התורה ממש, כי זמן מתן תורה...

המשנה ברורה סימן תצד סקי"ב כתב: שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין...

בילקוט (רמז תרח) א"ר חייא כל ראשי פסוקים של רות מתחילין בווי"ן, חוץ מח' פסוקים, שנדבקה לברית שנתנה לח' ימים. ובפי' הרוקח כתב אותם ח' פסוקים ראשיהן בגי' תרי"ג, כי רות קבלה עליה לקיימם. ובהגהות שם כתב צריך עיון לפי שאין יוצא החשבון תרי"ג.

ובעל אבן בוחן (לר' קלונימוס ב"ר קלונימוס) כתב: גם אמרו בעלי משל וחידה, שמספר תרי"ג רמז אל דבש חלב קמחא דסמידא, והא' העודף יפתר, לאכול מהן שובע והותר, כן היום מנהג בני אמותינו [1], ביום מתן תורתינו. עכ"ל. סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור, וממנהג אבותינו אל תסור כל אשר יורוך, ואל...

א] נוהגים לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת ובבתים זכר לשמחת מתן תורה. (רמ"א או"ח סי' תצ"ד סעיף ג) שהיו שם עשבים סביב הר סיני, כמו שכתוב: גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא. (משנה ברורה) ב] יש נוהגים בחג השבועות לפזר שושנים בבית הכנסת ומשליכים על הספר תורה בהוצאתו מן ההיכל ובחזרתו, ומחלקים...

בספירת הימים סופרים בתחילת היום, היום יום א', משום תמימות. ובשבועות סופרים בסוף השבוע. ולכאורה הו"ל לספור בתחילת השבוע היום יום אחד בשבוע הראשון, וכמו"כ ביום השמיני הו"ל לספור היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום ראשון שבשבוע השני. וראיתי שמרן הגר"ח נשאל בזה (ונדפסה בספרו טעמא דקרא פרשת אמור)...

המשנה ברורה סימן תצד סקי"ב כותב: שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט...