שמיני מותר לגזוז את שערות השפם בימי ספירת העומר?

[התורה]

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ (ויקרא י, ו). אל תפרעו - אל תגדלו שער. מכאן שאבל אסור בתספורת (רש"י).​

לאחר השבעה​

נפסק בשלחן ערוך הלכות אבלות (יו"ד סי' שצ, א): 'אָבֵל אסור לגלח שערו, אחד שער ראשו, ואחד שער זקנו וכו', כל שלושים יום. ושער השפה ומהצדדים, כל שמעכב את האכילה, תוך ז' אסור; אחר שבעה, מותר.​

דעת הגר"א​

אולם כבר הקשה שם הש"ך (סק"א), שהרי בבית יוסף כתב מרן שהלכה כדברי הרמב"ם (הל' אבל ו, ג) שכל שלושים יום אסור לגלח שערות שפמו. לעומת זאת, הגר"א בביאורו פסק כדעת הרמב"ן, שאף בתוך שבעה מותר לגלח שפם המעכב האכילה, והביאו המשנה ברורה (סי' תקנ"א שער הציון סק"צ).​

אבלות בספירה​

דיני אבלות נוגעים גם בימי הספירה, כנפסק בשלחן ערוך (או"ח סי' תצג, א) שמפסח ועד ל"ג בעומר [ועל פי האריז"ל כל ימי הספירה], עקב מיתת תלמידי רבי עקיבא, נוהגים מנהגי אבלות ואין מסתפרים.

לגבי גילוח השפם בימי הספירה, מובא בספר 'פסקי בושם' להגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל, שאין איסור לגלח השפם, אפילו אם אינו מעכב את האכילה, כמבואר בביאור הלכה (סי' תצ"ג) שכל המותר להסתפר בחול המועד, מותר בימי הספירה, ובחול המועד מותר לספר השפם גם אם אינו מעכב האכילה (שו"ע סי' תקל"א).

אך יש שכתבו שבימי הספירה מותר לספר השפם רק אם מעכב האכילה, כמו שנפסק בשו"ע (סי' תקנ"א, יג) לגבי ימי בין המצרים (ספר אזמרה לשמך להגר"ע פריד שליט"א, שו"ת מקור נאמן ח"ב סי' תמ"ז, ועוד).​

הלכה למעשה:​

נחלקו הפוסקים אם אָבֵל מותר בתספורת שערות השפם בתוך שבעה או בתוך שלושים. ובימי הספירה מותר לגלח שערות השפם אף אם אין מעכב האכילה, ויש מתירים רק כאשר השערות מעכבים האכילה.
תורה שבכתב​