ישראל

ולכל בני ישראל היה אור וגו' (י, כג). דקדק לומר ולכל לומר שכל אחד ואחד מישראל שהיה הולך לבית המצרי היה לו אור במושבותם של המצריים. או יכוין לומר אור זה מנין מוצאו ואמר שהוא אור במושבותם וחסר תיבת אשר והרבה מקראות יקצרו כן והכוונה ע"ד אוז"ל (שם) כי הרשעים מתכסים בחושך והוא אשר כיסה המצרים הרשעים...

"וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה, צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (יב, ח) ביאור משמעותן הרוחנית של שלוש מצוות אלו (שעליהן אמרו חז"ל: "כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו") - קרבן פסח, מצה, ומרור: בשעת יציאת מצרים הפכו בני ישראל לעם, ונוצר אז הצורך לספק...

הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר נולד בשנת תרי"ג בעיר טורצ'ין, לאביו הרה"ק רבי יחיאל דנציגר אביו רבי יחיאל שהיה בעצמו ענק שבענקים, העניק לו מתורתו. ולקחו עמו לנסיעותיו לאדמורי"ם מווארקי. ופעם אחת בעת שלקחו אביו להרה"ק רבי יעקב ארי' מראדזמין אמר עליו האדמו"ר שעוד ירוצו אחריו חסידים רבים מאחר...

האם יש מקור שכותב שזה רק לעת"ל ראיתי למי שציין שיטמ"ק ב"ב עה: ולא מצאתי שם

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי (ב יב) בסנהדרין נח: אמר רבי חנינא נכרי שהכה את ישראל חייב מיתה, שנאמר ויפן כה וכה וירא כי אין איש וגו'. וכתב בחידושי הר"ן שם, דמשמע שמדין גזל הוא, דמה לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו, ולפי זה לא שנא כותי ולא שנא ישראל שוין בדבר...

ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי בסנהדרין (נח, ב) למדו מכאן שגוי שהרג ישראל חייב מיתה. והקשה התורת חיים (נשמט בדפוסים, ונדפס בעלים לתרופה פר' שמיני תשפ"ב), שמשמע שדוקא משום שהכה יהודי, אבל אם הכה את חבירו אינו חייב. ולכאורה קודם מתן תורה היה להם דין בן נח. ותירץ, שמ"מ היו נחשבים אומה...

מראה מקומות על התפארת ישראל סוף נזיקין שהעולם היה כבר 6 פעמים?

אמרי' בפרשתן דיעקב חשש לירד מצרימה, ורק כאשר השרה עליו הקב"ה רוה"ק הסכים לירד, ושם קראוהו "ישראל" וכ' בזוה"ק (ויגש, תרי:) ד'ישראל' הרי הוא שמו החשוב, ומאידך מצינו אח"כ שקרא לו הקב"ה "יעקב יעקב" כ' רש"י שזהו שם החיבה שלו, ויל"ע מהו שמו המובחר "ישראל" או "יעקב".

אפשרות למקור מש"ס שבנתינת צדקה ביחוד עושים מה שגדולי ישראל עושים

בעל התניא בספר איגרת הקודש פרק כב כותב: אהוביי אחיי ורעיי מאהבה מסותרת תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור ההיתה כזאת מימות עולם ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי אף...

תמיד מדברים על כך ש"כשרון" זה כלום, ויש מספיק גדולים שהיו לא מוכשרים וגדלו בזכות העמל וכו'. חשבתי, ולכאורה רוב מרביצי התורה שמפיהם אנו חיים היו כשרוניים מאוד מאוד. הגר"ח, הגרש"ש הגרנ"ט, הגרב"ד, אולי יוכלו כת"ר שליט"א ליישב זאת, או להביא שמות אחרים שלא היו כשרוניים נשמח מאוד. ועיקר מעלת הכשרוניים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו (מה יד) פירש רש"י שבכה על המקדש שיבנה בחלקו, ועתיד להיחרב. והיינו משום דבית המקדש נקרא צואר, כדכתיב "כמגדל דוד צוארך", ודרשוהו בברכות ל. על בית המקדש, עי"ש. אמנם בתרגום על שיר השירים תרגם האי קרא ד"כמגדל דוד צוארך", וז"ל...

(צילום: אלעזר פיינשטיין). מתוך הגזרה

ירושלמי חגיגה ב ב. כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל. הטעם שכתבו על קרן השור י''ל דהנה מצינו בנזקי שור, בשן ורגל לא נשתנה דין עכו''ם מישראל. ורק בקרן שנאמר שור רעהו חילקה התורה בין עכו''ם לישראל. ועוד שמצינו בב''ק לח. שמלכות רומי בקשה לעקור את התורה משום הדין הזה שאם שור רעהו אמר...

היום יחול יומא דהילולא של הרה"ק ר' ישראל מהוסיאטין זי"ע. נלב"ע כט כסלו תש"ט.

האם יש מקום/מקור להידור להדליק בשמן זית מזיתי ארץ ישראל?

כתב הרמ"א (בסי' תרע, ב) שהמנהג לאכול גבינה ומאכלי חלב בחנוכה, וכמובא בר"ן במסכת שבת (דף י) כיון שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב שהיה ממלכי יון בחלב והרגתו. וה"בני יששכר" כתב הטעם לאכילת מאכלי חלב, כיון שרצו היוונים לבטל התורה, והשי"ת הראה לנו נפלאותיו במנורה ובשמן הרמוזים לחכמה ותורה, על...

ידוע הנידון אי לאבות דין ב''נ להם או דין ישראל, רציתי לשאול להצד שהיה להם דין ישראל האם הכונה שקיימו תרי''ג מצות, שרק בכך יש להן דין ישראל, או יתכן שיהא להם דין ישראל בלי קיום מצות, והיינו למשל עשיו, שמבואר בגמ' שהיה לו דין ישראל מומר, ולכאורה הלא אף פעם לא קיבל עליו מצות שהרי היה רשע ממעי אמו...

כתב המשנה ברורה (סימן תרעג ס"ק כח) בשם הספרים, טוב שכל אחד יטרח לעשות לו מנורה יפה לפי כוחו, א"כ מדוע לא מצאנו שגדולי ישראל הקפידו בזה,

גמרא ערוכה (פסחים צד:): "חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למעלה מן הרקיע. וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע. אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין". ואני תמה בזה עד אין קץ על פשר הדבר, היתכן ?!