ישראל

התקרבתי לעם ישראל התגוררתי בירושלים וכשגורשו - בכיתי הם חטאו ואותי האשימו אבל אין עשן בלי אש וכשעלו עלי - ה׳ שרפני

רבי ישראל יצחק מווארקי זצ"ל, נולד בשנת תקל"ט בעיירה זאלושין, לאביו המכונה רבי שמעון בעל רחמנות זצ"ל, נכד הגאון הגדול רבי יצחק מקאליש זצ"ל, מגזע רבי מרדכי יפה זצ"ל, ה"לבוש". בנעוריו התפרסם לעילוי מופלא, בשנת תקנ"ה נשא את בתו של רבי מאיר מזאריק ועבר לעיירה זו, בה התגורר עד שהמוני החסידים הכתירוהו...

נח נפשיה דר' שמעון בן לקיש והוה קא מצטער ר' יוחנן בתריה טובא אמרו רבנן מאן ליזיל ליתביה לדעתיה ניזיל רבי אלעזר בן פדת דמחדדין שמעתתיה אזל יתיב קמיה כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן אמר ליה תניא דמסייעא לך אמר את כבר לקישא בר לקישא כי הוה אמינא מילתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפריקנא ליה עשרין...

התפרסם: חרדי שכח למכור את החמץ והיה לו בבית וויסקי בשווי של מעל 30.000 שח ושפך הכל לשירותים. ממה מתפעלים? איסור דאורייתא!

בעניני סעודה

כתב הריטב"א בפירוש ההגדה וז"ל : "אע"פ שהיו ישראל שפלים במצוות כאזוב, מכל מקום אגודה אחת היו ריעים וחברים ביחד ולפיכך ניצולו". ובהקשר זה, מצינו בתנא דבי אליהו (פכ"ד) : "מצוה אחת היתה בידן והיתה לפני הקב"ה נוח הרבה יותר מן מאה מצוות ומהו המצוה האחת שהיתה בידם שעשו כולם אגודה אחת וכרתו ברית לגמול...

הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זי"ע פירש בדרך צחות מה שאנו אומרים בהגדה: "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים", וכה ביקש והתחנן לפני הקב"ה בורא כל עולמים: "הא לחמא" תן לחם ומזונות לעמך ישראל, ואם תאמר "עניא" שהרי אמרו חז"ל (חגיגה ט:) 'יאה עניותא ליהודאי' שחזר הקב"ה על כל מידות טובות ליתן לישראל...

בגמ' בקידושין ל"ח ע"א איתא ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה וכי ארבעים שנה אכלו והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו, אלא לומר לך עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בהם טעם מן. וצ"ע א"כ מ"ט זה היה לחם עוני היה יכלו לטעום בו כל הטעמים שרצו?

חבל על כל רגע סיפר הגאון רבי יוסף כהנמן זצ"ל ראש ישיבת פונביז': כשהיה לומד חברותא עם רבי אלחנן וסרמן הי"ד בראדין, היו צריכים לעיין בעת לימודם בספר מסוים, שלא היה תחת ידם. מכיון שרבינו החפץ חיים הזכיר את אותו הספר בספרו "משנה ברורה", חשבו שבודאי יש לו את הספר, ונכנסו לביתו כדי לבקש את הספר. אמר...

הרה"ק הבני יששכר בספרו אגרא דכלה (פר' עקב) מביא שסיפור יציאת מצרים בעת צרה וצוקה בכל ימי השנה, כסגולה נפלאה להינצל ולהעביר הרעות על ראש שונאי ישראל, ונצטט לשונו בקיצור: "...בשורה טובה לישראל שתיכף בהעלות על לבבם הרהור תשובה ויצדיקו דין שמים, תיכף ירחמם הש"י ויפלו אויביהם לפניהם אפילו קודם שיסגלו...

בחת"ס בתשובה (תשובות חת"ס חלק ו סימן ל) כתב "יקרת מכתבו הגיעני בימים אלו ימי טלטולא דגברא, דהני נשי דידן מפנים חפצים מזוית לזוית, אפילו ספרים אינם מוכנים לי לעיין". ובשו"ת חת"ס או"ח (סימן קלו) כתב והיותי חוץ לחדר לימודי כי גירשוני נשים צדקניות המכבדים ליו"ט של פסח ע"כ לא יכולתי להאריך כל הצורך...

מה דעת חו"ר הפורום בזה הנה ידוע מנהג ישראל קדושים להדר מאוד שלא יהיה שום חשש קל של חמץ בבית ובמאכלים, וכבר כתב הרא"ש בפסחים פ"ג ס"ב וז"ל ...לפי שישראל קדושים הם וגוררין ומבערין כל חמץ הנמצא אפילו כל שהוא ואפילו אם נדבק בכותלי הבית... עכ"ל. ואף חיישינן אפי' למשהו חמץ וכמו שמבוא בשו"ע דחמץ אסור...

שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ אתם יודעים כמה אנשים יש בעולם? יותר שמונה מיליארד! לא מכבר התפרסם מחקר מעניין, שהצביע על כך שבחמש שנים האחרונות – תשעים אחוז מהדיונים באו"ם היו בענייני ישראל! לא יאומן! ישראל היא נקודה קטנטונת מכל העולם. חפש אותה במפה ולא תמצא... ותשעים אחוז...

בליל תענית אסתר נכנס למעונו של ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי הרב אברהם פינזל כשליחם של מנהלי התתי"ם בארץ הקודש בבקשה מה למסור לרבבות ילדי תשב"ר חיזוק בעת הזו של המלחמה ובפרט בימים ההם של תענית אסתר ופורים. להלן התמליל המלא הרב פינזל: מה שלום הראש ישיבה ראש הישיבה: ברוך ה' הרב פינזל: מה הראש...

הרמב"ן (שמות שם) וז"ל: וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחדשים שם בתורה, אלא יאמר בחדש השלישי (להלן י"ט א'), ואומר ויהי בשנה השנית...

חג הפסח הינו ייחודי גם בכך שכלל ישראל על כל קהילותיו חוגיו ועדותיו נוהגים בו מנהגים ייחודיים, וחומרות מיוחדות שכמדומני אין כמותן באף חג אחר [ואין זה המקום לעמוד על הסיבה לכך] באשכול זה נעלה מנהגים וחומרות מיוחדות מענינות הנוהגות בקרב חוגים וקהילות בחג הפסח, נשמח שכל אחד יתרום את חלקו על מנהגים...

מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי כגון (דברים א, יא) ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ת"ל (דברים ד, ב) לא תוסיפו על הדבר. וק"ק מאי קמ"ל והלא זה איסור כללי? ויש לדון אם הדברים מכוונים לד' הרמב"ם בסוף הלכות תפילה (טו, ז): ואל תתמה ותאמר ומה תועיל...

ידוע שיש עניין גדול מאוד למצוא בכל יהודי אפי' במצב הכי שפל איזושהי נקודה טובה אמרתי לעשות זאת. תמיד התקשתי בשאלה פשוטה. כיצד? זה שבמשך הזמן שעם ישראל חטא, בתקופת המלכים כאחאב, שהיו כל ישראל כמעט ללא יוצא מן הכלל עובדי ע"ז? כיצד? המשיכה התורה להשמר אם היו רק חמישים נבאים שלמדו תורה וקיימו מצוות...

ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם (ל יב) הביא רש"י מיומא (כב, ב) שהמניין, שולט בו עין הרע, והדֶבֶר בא עליהם. ובחסד לאלפים (לבעל הפלא יועץ, סי' נ"ה ס"ק י"ב) כתב שאסור למנות א' ב', וכשרוצים למנות מנין, יראו במראית העין וימנו במחשבה. והביא הגרש"ק גרוס שליט"א שכן כתב גם בספרו פלא יועץ (אות מ' ד"ה מונה)...

וצ"ב מה ההו"א ח"ו לבזות דברי מה שעקבו (דבר קטן שבו) זה תוקפו של יוסף (כמ"ש בסנה' יט:) והוא בשושלת מסירת התורה (לגי' סדר תנאים ואמוראים בתחילתו) וממנו יוצא מב"ד, -אטו בשופטני עסקינן (כלשון ב"ק פה.) - אטו ברשיעי עסקינן (כיומא ו. קי' לג. יבמות לג:)?